קריאה שנייה - הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015

‏יום חמישי ‏19 ‏נובמבר ‏2015 03:47

דף ההצבעה מציג נתונים על הצבעה שנערכה בכנסת, כולל מי הם חברי הכנסת שהצביעו בעד ומי הם אלו שהצביעו נגד.

עוד +

בעד 58

יעקב מרגי

יעקב מרגי

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

דוד אזולאי
רועי פולקמן

רועי פולקמן

יו"ר ועדה מיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה

אלי כהן

אלי כהן

יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

אלי אלאלוף
משה גפני
איוב קרא

איוב קרא

סגן שר במשרד לשיתוף פעולה אזורי

נורית קורן
אברהם נגוסה
ירון מזוז
ציפי חוטובלי
מכלוף מיקי זוהר
יולי - יואל אדלשטיין
שולי מועלם-רפאלי
מרדכי יוגב

נגד 56

רוברט אילטוב
מיקי לוי
יעל גרמן
קארין אלהרר

קארין אלהרר

יו"ר ועדה לענייני ביקורת המדינה

עאידה תומא סלימאן
יוסף ג`בארין
סתיו שפיר

סתיו שפיר

יו"ר ועדה מיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

שלי יחימוביץ
יצחק הרצוג
תמר זנדברג

תמר זנדברג

יו"ר ועדה מיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

נמנע 0

הצעת חוק

  • אין הצעת חוק המקושרת להצבעה זו

החוק המלא


  • חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015 *
    התקבל בכנסת ביום ז' בכסלו התשע"ו (19 בנובמבר 2015) [בישיבה שהחלה ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015)]; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 951, מיום ט"ז באלול התשע"ה (31 באוגוסט 2015), עמ' 1352.

    פרק א': מטרת החוק
    מטרה1.חוק זה בא לתקן חוקים שונים במטרה לחזק את הצמיחה במשק, להגדיל את הפריון במשק ואת רמת התחרות בו ולהוזיל את יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה להוזיל את מחירי מוצרי המזון, מחירי הדיור ומחירי השירותים הפיננסיים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016.
    פרק ב': דיור
    תיקון חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) [מס' 2]2.בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014‏ ס"ח התשע"ד, עמ' 750; התשע"ה, עמ' 216. – (1) בסעיף 2, בהגדרה "תכנית מועדפת לדיור", במקום "500" יבוא "200"; (2) בסעיף 3(ב), במקום "500" יבוא "200"; (3) בסעיף 4(א), במקום "500" יבוא "200". תיקון פקודת העיריות [מס' 138]3.בפקודת העיריות‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; ס"ח התשע"ד, עמ' 538. – (1) בסעיף 188, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, "תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965."; (2) אחרי סעיף 198 יבוא: "פטור ממכרז לעבודות פיתוח198א.(א) בסעיף זה – "הסכם פיתוח" – הסכם לביצוע עבודות פיתוח; "הוועדה המקצועית" – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.; "יזם" – מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, "מחזיק בזכויות", לגבי שטח מגרשים – אחד מאלה: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור; (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים; "יחידת דיור" – כהגדרתה בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה; "עבודות פיתוח" – עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח; "תכנית לפיתוח" – תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ"ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה; "תשתיות" – כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב – גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים. (ב) על אף האמור בסעיף 197, עירייה רשאית להתקשר ללא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1) עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית; (2) במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק; (3) תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; (4) גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו בפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה: (א) אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או עבורן או שניתן לגביהם אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב–1972 ס"ח התשל"ב, עמ' 155., והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב-18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים; (ב) אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2); (ג) חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; (ד) אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג); (5) הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן; (6) הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה. (ג) העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן – היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק האמור, ובלבד – (1) שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל פיתוח תשמש לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלשם מימונן הוטל אותו היטל פיתוח; (2) שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל השבחה תשמש למטרות המפורטות בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. (ד)(1) החלטות הוועדה המקצועית וחוות הדעת לפי סעיף קטן (ב)(4) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, שבעה ימים לפחות לפני הבאת הנושא לאישור המועצה. (2) הסכם פיתוח שנערך לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימים מיום כריתתו. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות הפקודה והוראות כל דין לעניין התקשרות העירייה בחוזה." תיקון פקודת המועצות המקומיות [מס' 68]4.בפקודת המועצות המקומיות‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; ס"ח התשע"ד, עמ' 300., בסעיף 34א(א), אחרי "196," יבוא "198א,". תיקון חוק התכנון והבנייה [מס' 104]5.בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשע"ה, עמ' 212. – (1) בסעיף 1, לפני ההגדרה "מבנה דרך" יבוא: ""יישוב מיעוטים" – יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"; (2) אחרי סעיף 11א1 יבוא: "ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים11א2.(א) בסעיף זה – "תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים" – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד; "תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים" – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים; "תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים" – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50. (ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג שר המשפטים; (3) נציג שר הבינוי והשיכון; (4) נציג השר להגנת הסביבה; (5) נציג שר הפנים; (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית; (7) מתכנן המחוז. (ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה. (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות. (ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. (ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה. (ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו-11ה לא יחולו על ההחלטה. (ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה: (1) הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת; (2) מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם לפקודת המדידות ולחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 ס"ח התשכ"ט, עמ' 259., עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה. (ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד', וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו-141. (י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. (יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה. (יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה."; (3) בסעיף 16, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי סעיף 13."; (4) בסעיף 62א(א) – (א) בפסקה (16)(ב), במקום הסיפה החל במילים "יופחת משטח ההגדלה" יבוא "או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור בסעיף 151(ב2), יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;"; (ב) בפסקה (17)(ד), במקום הסיפה החל במילים "יופחת משטח ההגדלה" יבוא "או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור בסעיף 151(ב2), יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;"; (5) בסעיף 151, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: (א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014); (ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; (ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת; (ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי סעיפים 239 או 241, להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע. (2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלו מהשיעור הקבוע בפסקה (1). (3) הוספה של קומות תת-קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת-קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת. (4) (א) ועדה מקומית רשאית ליתן הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבנין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטיה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה: (1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת; (2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014). (ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 197 עד 200, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת. (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם נתבקש היתר לפי הוראות תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020)." הוספת סעיף 51א לחוק התכנון והבנייה – הוראת שעה6.בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), יקראו את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, כך שאחרי סעיף 51 יבוא: "דיווח לכנסת – הוראת שעה51א.יושב ראש המועצה הארצית ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח על החלטות שקיבלה המועצה הארצית לפי סעיף 51, מיד לאחר קבלתן, ויצרף לדיווח את המסמכים הנוגעים לעניין." הוספת סעיף 151א לחוק התכנון והבנייה – הוראת שעה7.בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, כך שאחרי סעיף 151 יבוא: "שימוש חורג ביחידת דיור – הוראת שעה151א.(א) בסעיף זה – "יחידת דיור" – כהגדרתה בסעיף 158ו2(א), למעט אם היא בקומת הקרקע בחזית הבניין או אם היא משמשת בחלקה למגורים בפועל; לעניין זה, "קומת קרקע" – הקומה שבה נמצאת הכניסה הקובעת לבניין, כהגדרתה לפי חוק זה; "מימון ציבורי" – מקורות מימון אלה, כולם או חלקם: (1) מקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; (2) הכנסה שמקורה ברכש של משרד ממשרדי הממשלה, צבא הגנה לישראל או המוסד לביטוח לאומי; (3) מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו שר הבריאות ושר האוצר בצו; "שימוש שאינו למגורים" – כל שימוש שאינו למגורים, אינו לגן ילדים, לרבות פעוטון או מעון יום, או אינו לשירות רפואי; "שירות רפואי" – כל אחד מאלה: (1) שירות הכלול בסל שירותי הבריאות כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, למעט מעבדה ובית מרקחת וממומן במימון ציבורי (להלן – שירות רפואי ציבורי); (2) שירותי בריאות השן. (ב) במרחב תכנון שחלות עליו הוראות סעיף זה לא יינתן ולא יחודש היתר לשימוש חורג ביחידת דיור לשימוש שאינו למגורים. (ג) במרחב תכנון שחלות עליו הוראות סעיף זה לא יינתן ולא יחודש היתר לשימוש שאינו למגורים ביחידת דיור למטרה של מתן שירות רפואי ציבורי, אלא אם כן מבקש ההיתר הציג לוועדה המקומית – (1) תצהיר שבו הצהיר כי עיקר שירותי הבריאות הניתנים ביחידת הדיור ניתנים במימון ציבורי; לעניין זה, יראו שירות כשירות הניתן בעיקרו במימון ציבורי, אם רוב שירותי הבריאות הניתנים למטופלים ביחידת הדיור הם במימון ציבורי או אם עיקר שעות הפעילות ביחידת הדיור מוקדשות לשירותי בריאות הניתנים במימון ציבורי; (2) הסכם רכש שירותים בין מבקש ההיתר לגורם המימון הציבורי. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוועדה המקומית רשאית לחדש היתר לשימוש חורג ביחידת דיור לשימוש שאינו למגורים, שתוקפו פקע בתקופה שבין יום י' באדר התשע"ה (1 במרס 2015), לבין יום כ"ז באב התשע"ו (31 באוגוסט 2016), לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנה מיום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015), לאחר ששקלה, בין היתר, את הפגיעה במספר יחידות הדיור הזמינות למגורים במרחב התכנון המקומי. (ה) (1) הוראות סעיף זה יחולו על מרחבי התכנון המקומיים במחוז תל אביב, במחוז מרכז ובמחוז חיפה. (2) שר האוצר רשאי להוסיף מרחבי תכנון מקומיים שהוראות סעיף זה יחולו עליהם או לגרוע מרחבי תכנון מקומיים ממרחבי התכנון המקומיים שהוראות סעיף זה יחולו עליהם, לפי אמות מידה שיקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בהתחשב בין השאר בהיצע של שטחים למגורים ובהיצע של שטחים למסחר במרחבי התכנון האמורים. (ו) ועדה מקומית שהוראות סעיף זה חלות על מרחב התכנון שלה, תדווח לשר האוצר, לפי דרישתו, על יישומו של סעיף זה, ובכלל זה על פעולות אכיפה שנקטה בתקופה שקדמה למועד הדיווח כנגד שימוש שלא כדין ביחידות דיור למגורים בתחומה, על מספר ההיתרים לשימוש שאינו למגורים שהיו בתוקף ועל מספר ההיתרים כאמור שפקעו באותה תקופה. (ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שישה חודשים (בסעיף קטן זה – תקופת הדיווח) החל ביום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015), על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על פעולות אכיפה שנקטו משרדו ומוסדות התכנון בתקופת הדיווח כנגד שימוש שלא כדין ביחידות דיור למגורים במרחבי התכנון שהוראות סעיף זה חלות עליהם, על מספר ההיתרים לשימוש שאינו למגורים שהיו בתוקף ועל מספר ההיתרים כאמור שפקעו באותה תקופה."
    פרק ג': הסרת חסמים בתחום שירותי הביוב
    תיקון חוק איגודי ערים [מס' 7]8.בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955‏ ס"ח התשט"ו, עמ' 48; התשס"ט, עמ' 217.– (1) בסעיף 17ה(א) – (א) ברישה, במקום "בסעיף זה" יבוא "בפרק זה"; (ב) אחרי ההגדרה "מנהל רשות המים והביוב" יבוא: ""מערכת ביוב" ו"שירותי ביוב" – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב;"; (ג) אחרי ההגדרה "רשות המים והביוב" יבוא: ""שפכים" – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין."; (2) אחרי סעיף 17ה יבוא: "התקנת מערכת ביוב ומתן שירותי ביוב 17ו.(א) מנהל רשות המים והביוב, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לאיגוד ערים למים או לביוב, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה: (1) להתקין מערכת ביוב בתחומו, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב עבור צרכנים שנמצאים בתחומו או לשם אספקת שירותי ביוב עבור ספק שירותי ביוב אחר; (2) לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלו לספק שירותי ביוב אחר; (3) להעביר דרך מערכת הביוב שלו שפכים עבור ספק שירותי ביוב אחר. (ב) לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה: (1) מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית באיגוד הערים, ברשות מקומית שבתחומו או בצרכניו, ובשים לב ליכולתו של האיגוד למלא את חובותיו לפי כל דין וליכולתו הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה; (2) מנהל רשות המים והביוב הודיע לאיגוד הערים ולספק שירותי הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב; (3) ניתנה לאיגוד הערים ולספק שירותי הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות. (ג) בהוראה לפי סעיף קטן (א) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ד). (ד) מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה. (ה) איגוד ערים שניתנה לו הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו בחוק המים. אישור תכניות17ז. מנהל רשות המים והביוב רשאי לדרוש מאיגוד ערים למים או לביוב להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב לביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב-שנתית, שלמה או בחלקים; מנהל רשות המים והביוב רשאי לאשר את התכניות בשינויים או בתנאים, אולם, טען איגוד הערים כי יש באמור משום פגיעה משמעותית בו, רשאי הוא לפנות למועצת רשות המים והביוב בבקשה שתבחן מחדש את החלטת המנהל." תיקון חוק הרשויות המקומיות (ביוב) [מס' 8]9.בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב–1962‏ ס"ח התשכ"ב, עמ' 96; התשס"ט, עמ' 219. – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה ""בעל" או "מחזיק" של נכס" יבוא: ""חברה" ו"שירותי ביוב" – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב; "חוק המים" – חוק המים, התשי"ט–1959‏ ס"ח התשי"ט, עמ' 169.; "חוק תאגידי מים וביוב" – חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏ ס"ח התשס"א, עמ' 454.;"; (ב) אחרי ההגדרה "מהנדס הרשות המקומית" יבוא: ""מועצת רשות המים והביוב" – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים; "מנהל רשות המים והביוב" – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;"; (ג) אחרי ההגדרה "ראש המועצה" יבוא: ""רשות המים והביוב" – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;"; (ד) אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא: ""רשות מקומית בלא תאגיד" – רשות מקומית שאינה חייבת בהפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה, לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב;"; (2) במקום סעיף 2 יבוא: "התקנת ביוב בידי הרשות2.רשות מקומית בלא תאגיד, רשאית, ועל פי הוראת מועצת רשות המים והביוב חייבת, להתקין ביוב, לשדרגו או להרחיבו בתחומה או בחלק ממנו, עבור מי שנמצא בתחומה."; (3) בסעיף 13 – (א) בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות ושר התשתיות הלאומיות" יבוא "ושל מנהל רשות המים והביוב"; (ב) בסעיף קטן (א), אחרי "תכנית להתקנת ביוב" יבוא "לרבות תכנית להתקנת מיתקני טיהור וסילוק שופכין מן הביוב אל מחוץ לתחום הרשות המקומית" ובמקום "או של מי שימנה לכך" יבוא "ומנהל רשות המים והביוב, או מי שיסמיכו לכך, מבין עובדי משרד הבריאות או עובדי רשות המים והביוב, לפי העניין"; (ג) סעיף קטן (ב) – בטל; (4) במקום כותרת פרק שני 1 יבוא:
    "פרק שני 1: מתן הוראות לרשות מקומית לעניין אספקת שירותי ביוב";
    (5) בסעיף 15א, סעיף קטן (א) – בטל; (6) אחרי סעיף 15א יבוא: "אספקת שירותי ביוב עבור אחר15ב. (א) מנהל רשות המים והביוב, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לרשות מקומית, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח לעשות אחד או יותר מאלה: (1) להתקין מערכת ביוב בתחומה, לשדרגה או להרחיבה, לשם אספקת שירותי ביוב עבור ספק שירותי ביוב אחר; (2) לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר; (3) להעביר דרך מערכת הביוב שלה שופכין עבור ספק שירותי ביוב אחר. (ב) לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה: (1) מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית ברשות המקומית או בצרכניה, ובשים לב ליכולתה של הרשות המקומית למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה. (2) מנהל רשות המים והביוב הודיע לרשות המקומית ולספק שירותי הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב. (3) ניתנה לרשות המקומית ולספק שירותי הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות. (ג) בהוראה לפי סעיף קטן (א) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ד). (ד) מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה. (ה) רשות מקומית שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו בחוק המים. הפעלת סמכות לפי פקודת העיריות 15ג. (א) בלי לגרוע מסמכויות מועצת רשות המים והביוב לפי כל דין, היא רשאית, לשם הבטחת מילוי הוראה לפי סעיפים 2 או 15ב(א), לפנות אל הממונה כהגדרתו בפקודת העיריות, בבקשה כי יבחן אם להפעיל את סמכותו לפי סעיף 141 לאותה פקודה, בהתקיים אחד מאלה: (1) לא פעלה רשות מקומית בלא תאגיד בהתאם להוראת מועצת רשות המים והביוב לפי סעיף 2; (2) לא פעלה רשות מקומית בהתאם להוראת מועצת רשות המים והביוב לפי סעיף 15ב(א). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה לא יפעיל את סמכותו כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שר הפנים כי הפעלת הסמכות תפגע פגיעה משמעותית ברשות המקומית או בצרכניה. אישור תכניות15ד.מנהל רשות המים והביוב רשאי לדרוש מרשות מקומית בלא תאגיד להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב לביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב-שנתית, שלמה או בחלקים; בלי לגרוע מהוראות סעיף 13, מנהל רשות המים והביוב רשאי לאשר את התכניות בשינויים או בתנאים, אולם, טענה הרשות המקומית כי יש באמור משום פגיעה משמעותית בה, רשאית היא לפנות למועצת רשות המים והביוב בבקשה שתבחן מחדש את החלטת המנהל." תיקון חוק תאגידי מים וביוב [מס' 9]10.בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏ ס"ח התשס"א, עמ' 454; התשע"ה, עמ' 135. – (1) בסעיף 2 – (א) בהגדרה "המועד הקובע" – (1) בפסקה (1), במקום "כ"ג באייר התשע"ו (31 במאי 2016)" יבוא "י"ז בסיוון התשע"ח (31 במאי 2018)"; (2) בפסקה (2), במקום "כ"ד באייר התשע"ו (1 ביוני 2016)" יבוא "י"ח בסיוון התשע"ח (1 ביוני 2018)"; (3) בפסקה (3), במקום "י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015) – ז' בסיוון התשע"ז (1 ביוני 2017)" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח (30 בדצמבר 2017) – כ"ז באייר התשע"ט (1 ביוני 2019)"; (ב) בהגדרה "רשות מקומית בלא חברה", במקום "י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015)" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח (30 בדצמבר 2017)"; (2) בסעיף 6א(ב), במקום "י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015)" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח (30 בדצמבר 2017)"; (3) בסעיף 6ז(ב), במקום "י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015)" יבוא "י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017)", במקום "כ"א בשבט התשע"ו (31 בינואר 2016)" יבוא ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018)", ובמקום "ד' בשבט התשע"ז (31 בינואר 2017)" יבוא "כ"ה בשבט התשע"ט (31 בינואר 2019)"; (4) בסעיף 40 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "לחברה או לרשות מקומית, שאינן בתחומה" יבוא "לספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה", בכל מקום, במקום "אותה חברה או רשות מקומית" יבוא "אותו ספק", ובמקום "ביניהן" יבוא "ביניהם"; (ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) הממונה, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לחברה, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה: (1) להתקין בתחומה מערכת מים או ביוב, לשדרגה או להרחיבה, לשם אספקת שירותי מים או ביוב עבור צרכנים שנמצאים בתחומה או להתקין בתחומה מערכת ביוב, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב עבור ספק שירותי ביוב אחר; (2) לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר; (3) להעביר דרך מערכות המים או הביוב שלה מים או ביוב עבור ספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה. (ג) לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה: (1) מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית בחברה או בצרכניה, ובשים לב ליכולתה של החברה למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה; (2) מנהל רשות המים והביוב הודיע לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב; (3) ניתנה לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות. (ד) בהוראה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ה). (ה) מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה. (ו) חברה שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי המים או הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו בחוק המים." תיקון חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) [מס' 5]11.בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013 ס"ח התשע"ג, עמ' 116; התשע"ו, עמ' 3., בסעיף 63(ג) – (1) בפסקה (1), במקום "י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015)" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח (30 בדצמבר 2017)", ובמקום "לשנת 2016" יבוא "לשנת 2018"; (2) בפסקה (2), בסופה יבוא "חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015) עד ליום י"ב בטבת התשע"ח (30 בדצמבר 2017), תגיש דוח כספי כאמור לשנת 2018 ותכנית עסקית חמש-שנתית כאמור עד ליום כ"ד באדר ב' התשע"ט (31 במרס 2019)".
    פרק ד': בנקאות
    תיקון חוק הבנקאות (רישוי) [מס' 21]12.בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ד, עמ' 121. – (1) בסעיף 1 – (א) בהגדרה "התחייבות חיתומית", במקום "בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968" יבוא "בחוק ניירות ערך"; (ב) אחרי ההגדרה "חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות" יבוא: ""חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏ ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.;"; (2) בסעיף 21 – (א) בסעיף קטן (א)(2), במקום "לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968" יבוא "לחוק ניירות ערך"; (ב) בסעיף קטן (ב) – (1) במקום ההגדרה "ניירות ערך" יבוא: ""כתב אופציה" – כהגדרתו בסעיף 35טז3 לחוק ניירות ערך; "ניירות ערך" – למעט מניות וכתבי אופציה המקנים זכות לרכוש מניות; "תעודות התחייבות" – כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, ובלבד שהן חייבות בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק האמור;"; (2) בהגדרה "מתן אשראי" – (א) בפסקה (6) – (1) ברישה, במקום הקטע החל במילים "באגרות חוב" עד המילים "(להלן – חוק ניירות ערך)" יבוא "בתעודות התחייבות"; (2) בפסקת משנה (א), ברישה, במקום "ובאיגרות החוב" יבוא "ובתעודות ההתחייבות"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "באיגרות חוב" יבוא "בתעודות התחייבות"; (4) בפסקת משנה (ה), במקום "איגרות החוב" יבוא "תעודות ההתחייבות"; (ב) בפסקה (7), במקום הקטע החל במילים "באיגרות חוב שהונפקו" עד המילים "לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968" יבוא "בתעודות התחייבות" ובמקום "איגרות החוב" יבוא "תעודות ההתחייבות"; (ג) אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) לעניין סעיף קטן (א)(2), מתן אשראי בידי תאגיד העוסק במתן אשראי, שמקורו, בין השאר, בתעודות התחייבות, בכפוף לתנאים המפורטים להלן: (א) סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד לציבור לא יעלה על שני מיליארד וחצי שקלים חדשים (בפסקת משנה זו – התקרה); בחישוב התקרה לא יבוא בחשבון הערך הנקוב של תעודות התחייבות שנפרעו, ואם נפרעו בחלקן – החלק היחסי שנפרע; שר האוצר רשאי לקבוע תקרה גבוהה יותר שלא תעלה על חמישה מיליארד שקלים חדשים, לגבי כלל תעודות ההתחייבות או לגבי סוגים מסוימים של תעודות התחייבות; (ב) מקבל האשראי הוא יחיד או תאגיד, ואם הוא תאגיד – הכנסתו השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, לא עלתה על 400 מיליון שקלים חדשים או סכום אחר שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע שאחוז מסוים מסך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד יינתן כאשראי ליחיד או לתאגיד שהכנסתו השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, לא עלתה על 100 מיליון שקלים חדשים; (ג) תעודות ההתחייבות מדורגות במועד ההנפקה על ידי חברת דירוג בדרגת השקעה; בפסקה זו – "דרגת השקעה" – דירוג BBB- או Baa3 ומעלה; "חברה דירוג" – כהגדרתה בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד–2014 ס"ח התשע"ד, עמ' 418.; (ד) האשראי הניתן אינו אשראי למטרות דיור שפירעונו מובטח על ידי אחד מאלה: (1) רישום משכנתה; (2) התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמת הערת אזהרה; (3) מישכון זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכון, התשכ"ז–1967‏ ס"ח התשכ"ז, עמ' 48.; (ה) האשראי הניתן אינו אשראי שפירעונו מובטח על ידי אחד מאלה על דירת מגורים: (1) רישום משכנתה; (2) התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמת הערת אזהרה; (3) מישכון זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכון, התשכ"ז–1967.‏"; (3) בסעיף 24(ב), במקום "לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968" יבוא "לחוק ניירות ערך"; (4) בסעיף 27א, בהגדרה "מניות", במקום "בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968" יבוא "בחוק ניירות ערך".
    פרק ה': בריאות
    הגדרות13.בפרק זה – "הסדר התייעצות" – הסכם בין קופת חולים או חברת ביטוח ובין רופא או מוסד רפואי, ולפיו מלוא התשלום המגיע לרופא או למוסד הרפואי בעד התייעצות רפואית נקבע באותו הסכם, ימומן על ידי קופת החולים או חברת הביטוח, לפי העניין, למעט השתתפות עצמית ככל שנקבעה בתכנית לשירותי בריאות נוספים או בתכנית הביטוח, ויכול שישולם על ידי קופת החולים או חברת הביטוח או על ידי המטופל; "הסדר ניתוח" – הסכם בין קופת חולים או חברת ביטוח ובין רופא או מוסד רפואי, ולפיו מלוא התשלומים הקשורים לניתוח שבוצע בישראל, לרבות התשלומים לרופא ולמוסד הרפואי, וכן התשלומים בעבור הציוד, האבזרים והתכשירים המשמשים בביצוע הניתוח ובמהלך הטיפול, ישולמו על ידי קופת החולים או חברת הביטוח, לפי העניין, למעט השתתפות עצמית ככל שנקבעה בתכנית לשירותי בריאות נוספים או בתכנית הביטוח; "חברת ביטוח" – מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; "חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏ ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.; "חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ ס"ח התשמ"א, עמ' 208.; "מוסד רפואי" – בית חולים או מרפאה כירורגית; "מטופל" – עמית או מבוטח, לפי העניין; "המפקח על הביטוח" – כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח; "מרפאה כירורגית" – מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם, 1940 ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239., הטעונה רישום בהתאם להוראות לפי סעיף 34(א)(2) לפקודה האמורה ואשר מתבצעות בה פעולות כירורגיות; "עמית" ו"שירותי בריאות נוספים" – כמשמעותם בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות; "פוליסת ביטוח" – פוליסה שהוצאה לפי תכנית ביטוח הכוללת ביטוח לניתוחים; "קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות, במסגרת שירותי בריאות נוספים; "רופא מומחה" – רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594.; "תכנית ביטוח" – כהגדרתה בסעיף 40 לחוק הפיקוח על הביטוח; "השרים" – שר הבריאות ושר האוצר. הסדרי ניתוח 14.לא תאושר תכנית לשירותי בריאות נוספים, לעניין החלק הכולל כיסוי לניתוחים, ולא תותר לשיווק תכנית ביטוח הכוללת ביטוח לניתוחים, או יאושר שינוי בתכניות כאמור, אלא אם כן נוכח שר הבריאות או המפקח על הביטוח, לפי העניין, כי יש לקופת החולים או לחברת הביטוח, הסדרי ניתוח שיש בהם כדי להבטיח לעמיתים או למבוטחים היקף מספק של רופאים מנתחים וניתוחים, הן מבחינת מגוון הרופאים המנתחים וסוגי הניתוחים והן מבחינת פריסתם הגאוגרפית, לרבות פריסה בפריפריה. תשלומים בשל ניתוח15.(א) קופת חולים וחברת ביטוח ישלמו לפי תכנית ביטוח או לפי תכנית לשירותי בריאות נוספים, בשל ניתוח, לרופא או למוסד הרפואי שבו בוצע הניתוח ולפי הסדר ניתוח, בלבד; קופת חולים וחברת ביטוח לא יתנו למטופל החזר כספי או תשלום בשל הניתוח. (ב) רופא או מוסד רפואי או מי מטעמם לא ידרשו ולא יקבלו מהמטופל כל תשלום, במישרין או בעקיפין, בשל הניתוח או בשל בחירת הרופא המנתח, אם הניתוח בוצע במסגרת הסדר ניתוח, למעט השתתפות עצמית ככל שנקבעה לפי התכנית לשירותי בריאות נוספים או לפי תכנית הביטוח. הסדר התייעצות 16. לא ייכלל רופא ברשימת הרופאים המנתחים שלקופת החולים או לחברת הביטוח יש עמם הסדר ניתוח, אלא אם כן יש לקופת החולים או לחברת הביטוח הסדר התייעצות עמו. קביעת חריגים להסדר17.(א) קופת חולים רשאית להגיש לאישור שר הבריאות רשימה של עד 50 רופאים מומחים בתחומים ייחודיים או באזורים גאוגרפיים, שבהם קיים מספר מצומצם של רופאים מומחים, ולגביהם תהיה קופת החולים רשאית להציע החזר כספי אם אין לקופת החולים הסדר ניתוח עמם; הרשימה תעודכן מעת לעת, באישור שר הבריאות. (ב) חברת ביטוח רשאית להגיש לאישור שר האוצר רשימה של עד 50 רופאים מומחים בתחומים ייחודיים או באזורים גאוגרפיים, שבהם קיים מספר מצומצם של רופאים מומחים, ולגביהם תהיה חברת הביטוח רשאית להציע החזר כספי אם אין לחברת הביטוח הסדר ניתוח עמם; הרשימה תעודכן מעת לעת, באישור שר האוצר. (ג) השרים כאחד, רשאים לשנות בצו את המספר הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), וכן רשאים הם לקבוע כי מספר הרופאים המרבי בכל רשימה כאמור בסעיפים קטנים אלו, ייקבע כשיעור מרבי ממספר הרופאים שעמם יש לכל אחת מקופות החולים או מחברות הביטוח הסדר ניתוח. הוראות בעניין קופת חולים שחלקה בסך העמיתים נמוך מחמישה עשר אחוזים18.נוסף על הוראות סעיף 17, שר הבריאות רשאי, אם ראה שהדבר נדרש לשם הבטחת התחרות, לקבוע כי קופת חולים שחלקה בסך העמיתים מכלל העמיתים בקופות החולים נמוך מ-15 אחוזים תהיה רשאית להגיש לאישורו רשימה נוספת של רופאים מומחים, שאין לה עמם הסדר ניתוח, במספר שלא יעלה על שני אחוזים מכלל הרופאים שיש לקופת החולים הסדר ניתוח עמם, ואשר גם לגביהם היא תהיה רשאית להציע החזר כספי במסגרת תכנית לשירותי בריאות נוספים; הוראות סעיף 17 לעניין מאפייני הרשימה לא יחולו לגבי רשימת הרופאים לפי סעיף זה. הוראות בעניין חברת ביטוח בעלת נתח שוק קטן19.(א) הוראות סעיפים 14 עד 17 לא יחולו על חברת ביטוח שנתח השוק שלה נמוך משיעור שהורה לגביו המפקח על הביטוח אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת התחרות, ושקיבלה אישור מהמפקח על הביטוח על כך, ובלבד ששיעור כאמור לא יעלה על עשרה אחוזים; הודעה בדבר השיעור שעליו הורה המפקח על הביטוח תפורסם ברשומות; אישור המפקח על הביטוח יעמוד בתוקפו לתקופה שלא תעלה על שנה. (ב) עלה נתח השוק של חברת ביטוח על השיעור שקבע המפקח על הביטוח, ימשיכו לחול עליה הוראות סעיף קטן (א) לעניין פוליסות ביטוח שהוצאו או שחודשו בתקופה שבה היה אישור המפקח על הביטוח בתוקף. (ג) בסעיף זה, "נתח שוק" – היחס שבין סך דמי הביטוח שגבתה חברת הביטוח בשנת הכספים הקודמת בעד פוליסות ביטוח ובין סך דמי הביטוח שגבו כלל חברות הביטוח באותה שנה בעד פוליסות ביטוח, והכול לפי הנתונים שבידי המפקח על הביטוח. החלת הוראות 20. כל הוראה החלה על פי חוק ביטוח בריאות על תכנית לשירותי בריאות נוספים, לרבות הוראה המטילה חובות, המקנה זכויות למבוטח או המעניקה סמכויות לגוף או לאדם כלפי קופות חולים, יראו אותה כחלה גם על שירותי בריאות נוספים שסעיפים 14 עד 18 חלים עליהם. פרק ה' – תחילה ותחולה 21.(א) תחילתם של סעיפים 13 עד 20 ביום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016), והם יחולו על שירותי בריאות נוספים שיינתנו מאותו מועד ואילך. (ב) הוראות סעיפים 13 עד 19 יחולו על פוליסות ביטוח שהוצאו או שחודשו מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ואילך. תיקון פקודת בריאות העם [מס' 28]22.בפקודת בריאות העם, 1940‏ ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239; ס"ח התשע"ד, עמ' 587., אחרי סעיף 24ב יבוא: "תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצע במוסד רפואי24ג.(א) כל תשלום לרופא או לבעל מקצוע אחר, בעד שירות רפואי שביצע בתחומי מוסד רפואי, בין שהרופא או בעל המקצוע הוא עובד המוסד הרפואי ובין שאינו עובדו, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על השירותים המפורטים להלן, אלא אם כן קבע שר הבריאות אחרת לגבי כלל קופות החולים וחברות הביטוח כאחד: (1) שירות רפואי שלגביו יש לרופא או לבעל המקצוע האחר זכאות לתשלום מחברת ביטוח או מקופת חולים, במסגרת התקשרות ביניהם; (2) שירות התייעצות עם רופא או עם בעל מקצוע אחר. (ג) רופא או בעל מקצוע אחר, או מי מטעמם, לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל תשלום נוסף על התשלום כאמור בסעיף קטן (א), בעד השירות הרפואי שביצעו בתחומי מוסד רפואי, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור. (ד) התקשרות של מוסד רפואי עם רופא או בעל מקצוע אחר לביצוע שירות רפואי בתחומי המוסד הרפואי תכלול התחייבות של הרופא או של בעל המקצוע להימנע מקבלת תשלום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג). (ה) בסעיף זה – "חברת ביטוח" – מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; "מוסד רפואי" – בית חולים או מרפאה כירורגית; "מרפאה כירורגית" – מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג), הטעונה רישום בהתאם להוראות לפי סעיף 34(א)(2), ואשר מבוצעות בה פעולות כירורגיות; "קופת חולים" – קופת חולים במסגרת תכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותם בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "תשלום" – בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת." פקודת בריאות העם – תחילה ותחולה 23.תחילתו של סעיף 24ג לפקודת בריאות העם, 1940, כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה, ביום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016), והוא יחול על תשלומים שישולמו ועל התקשרויות שנעשו החל ביום האמור ואילך.
    פרק ו': ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני
    תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) [מס' 6]24.בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה–2005‏ ס"ח התשס"ה, עמ' 918; התשע"ו, עמ' 27. (בפרק זה – חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני) – (1) בסעיף 1 – (א) בהגדרה "זיקה", בפסקה (3)(ב), במקום "9(א)(2)" יבוא "19(א)(2)"; (ב) בהגדרה ""חברה מנהלת", "עמית", "עמית-עצמאי", "עמית-שכיר", "קופת גמל", "קופת גמל אישית לפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל משלמת לקצבה", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לחיסכון", "קופת גמל לתגמולים" ו"קרן השתלמות"", אחרי ""חברה מנהלת"" יבוא ""מדד", "מעביד""; (2) בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) עוסק בשיווק פנסיוני או גוף קשור בו לא ייתנו שירותי תפעול למעביד שעבור עובדיו הם נותנים שיווק פנסיוני, אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) סוכן הביטוח הפנסיוני יגבה מהמעביד בלבד בכל חודש דמי סליקה, בעד שירותי התפעול בעבור כל עובד, שלא יפחתו מאחד מאלה, לפי הגבוה: (א) 0.6 אחוז מסך התשלומים שהופקדו על ידי המעביד לקופות הגמל בעבור העובד בתוספת מס ערך מוסף; (ב) 10.50 שקלים חדשים בתוספת מס ערך מוסף; סכום זה יעודכן מדי שנה, ב-1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר 2016; (2)(א) על אף האמור בכל דין או הסכם, עמלת ההפצה שמשלם גוף מוסדי לסוכן הביטוח הפנסיוני, תפחת בשיעור דמי הסליקה שמשלם לו המעביד לפי פסקה (1) או ל-0, לפי הגבוה; (ב) דמי הניהול שישלם עובד שלגביו שולמו דמי סליקה כאמור בפסקת משנה (א) יפחתו בשיעור הפחתת עמלת ההפצה לפי פסקת המשנה האמורה; (3) נבחרה בעבור העובדים קופת ברירת מחדל לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על קופות גמל. (ג) בסעיף זה – "גוף קשור" – אחד מאלה, והכל בשיעור של חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה: (1) מי שמחזיק בעוסק בשיווק פנסיוני; (2) מי שעוסק בשיווק פנסיוני מחזיק בו; (3) תאגיד שמי שמחזיק בו מחזיק גם בעוסק בשיווק פנסיוני; "עוסק בשיווק פנסיוני" – כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א); "שירותי תפעול" – לפחות אחד מאלה: (1) הפקדת כספים בעבור עובדיו של המעביד לגוף מוסדי; (2) העברת מידע אגב הפקדת כספים כאמור בפסקה (1); (3) טיפול במשוב לבקרה בין הגוף המוסדי ובין מעביד אגב הפקדת כספים כאמור בפסקה (1); (4) פעולות תפעול נוספות שקבע הממונה."; (3) בסעיף 5, בכותרת השוליים, במקום "פיננסי" יבוא "פנסיוני"; (4) בסעיף 12(א)(2)(ב)(1), המילים "או סוכן ביטוח פנסיוני" – יימחקו; (5) בסעיף 13, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין הפעולות המפורטות להלן לא יידרש ייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני: (1) ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני בין לקוח לגוף מוסדי, בידי הלקוח, במישרין, בעקבות פנייה יזומה של הלקוח לגוף המוסדי, למעט אם התקיים בלקוח אחד מאלה: (א) הלקוח הוא מבוטח פעיל בקרן ותיקה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל; (ב) הלקוח הוא מבוטח פעיל בקופת ביטוח; (ג) ביצוע העסקה יכלול החרגות בשל מצב בריאות לקוי של הלקוח; (ד) התקיימו תנאים נוספים כפי שקבע הממונה; (2) הפקדת תשלומים בעבור עובד בקופת גמל, בידי מעבידו, לאחר שניתנה לעובד הזדמנות לבחור קופת גמל אחרת וכל עוד לא בחר העובד בקופה כאמור, לפי הוראות סעיף 20(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל; (3) ביצוע פעולות במוצר פנסיוני בידי גוף מוסדי מכוח חובה לפי דין. (ג) הממונה יקבע הוראות ותנאים לעניין סעיף קטן (ב)(1) רישה."; (6) אחרי סעיף 19 יבוא: "תמריצים ועמלות בקשר עם שיווק פנסיוני19א.(א) סוכן ביטוח פנסיוני או אדם אחר מטעמו או בעבורו לא יקבל טובת הנאה במישרין או בעקיפין בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה בעבור לקוח, זולת אחד מאלה: (1) שכר והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר והחזר הוצאות לפי פסקה זו; (2) עמלת הפצה הנגבית, לפי סעיף 32(ה)(1)(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, מגוף מוסדי שלו זיקה למוצר פנסיוני, שבוצעה לגביו עסקה בעבור הלקוח. (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהאפשרות של מעביד להשיב לעובדו תשלומים ששילם בעד שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני, כולם או חלקם, ובלבד שההטבה ניתנה בכפוף להוראות סעיף 20(א2) לחוק הפיקוח על קופות גמל. (ג) גוף מוסדי לא ייתן לסוכן ביטוח פנסיוני טובת הנאה בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה, למעט תשלום עמלת הפצה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2). (ד) בסעיף זה, "סוכן ביטוח פנסיוני" – לרבות השולט בו, מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק על ידי אחד מאלה."; (7) בסעיף 31(ג), במקום "וסעיפים 60 עד 62," יבוא "פרק ה' וסעיפים"; (8) בסעיף 38 – (א) בסעיף קטן (א)(1), במקום "סעיף 3(2)" יבוא "סעיף 3(א)(2)"; (ב) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (2), במקום "סעיף 3" יבוא "סעיף 3(א)", ובסופה יבוא "או בניגוד להוראות סעיף 3(ב)"; (2) אחרי פסקה (12) יבוא: "(12א) קיבל טובת הנאה בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה בעבור לקוח, בניגוד להוראות סעיף 19א(א); (12ב) נתן לסוכן ביטוח פנסיוני טובת הנאה בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה, בניגוד להוראות סעיף 19א(ג);"; (3) בפסקה (15), במקום הרישה עד המילים "שבו מנהל סוכן פנסיוני את עסקיו" יבוא "סוכן פנסיוני שהשתמש במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו"; (9) בסעיף 52, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) עד להתקנת תקנות לפי סעיף 32(ה)(1)(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל יראו לעניין סעיף 19א דמי עמילות המשולמים לסוכן ביטוח פנסיוני לפי סעיף 41(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח כעמלת הפצה הנגבית לפי סעיף 32(ה)(1)(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל מגוף מוסדי שלו זיקה למוצר פנסיוני." חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) – תחילה ודיווח לכנסת25.(א) תחילתו של סעיף 3(ב) לחוק הפיקוח על הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כנוסחו בסעיף 24 לחוק זה – (1) לעניין פסקה (2) לסעיף 3(ב) האמור – ביום כ"ד באייר התשע"ו (1 ביוני 2016), והפחתות כאמור באותה פסקה בעד החודשים ינואר 2016 עד מאי 2016 יבוצעו ביום האמור; (2) לעניין פסקה (3) לסעיף 3(ב) האמור – ביום א' בכסלו התשע"ז (1 בדצמבר 2016); (3) לעניין עוסק בשיווק פנסיוני או גוף קשור בו שנותנים שירותי תפעול למעביד שלו עשרה עובדים לכל היותר – ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017). (ב) לא יאוחר מיום א' בכסלו התשע"ז (1 בדצמבר 2016) ידווח הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת על השפעתו של תיקון חוק הפיקוח על הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כנוסחו בסעיף 24 לחוק זה, על שיעור דמי הניהול שמשלמים עמיתים או מבוטחים בעבור מוצר פנסיוני. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) [מס' 14]26.בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 ס"ח התשס"ה, עמ' 889; התשע"ו, עמ' 14., בסעיף 20 – (1) לפני סעיף קטן (ב) יבוא: "(א2) עובד שהמעביד מפקיד בעבורו כספים לקופת גמל בהתאם להוראות סעיף זה, רשאי לבחור, בכל עת, בכל בעל רישיון לשם מתן שיווק פנסיוני, ייעוץ פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל, למעט הפקדת כספים לקופת גמל, ולעניין פעולה בקופת גמל שמתקיים לגביה האמור בסעיף 13 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני – רשאי העובד לבחור לבצע פעולה כאמור שלא כחלק מייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני ושלא בהמשך לו; מעבידו של עובד כאמור לא יתנה את הפקדת הכספים לקופת הגמל בעבור העובד או מתן טובת הנאה אחרת לעובד, בכך שבעל רישיון מסוים ייתן לעובד כאמור שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני או יבצע בעבורו פעולות אחרות בקופת הגמל."; (2) בסעיף קטן (ד), לפני ההגדרה "קופת גמל" יבוא: ""בעל רישיון", "ייעוץ פנסיוני" ו"שיווק פנסיוני" – כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;".
    פרק ז': גז טבעי
    תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי) [מס' 4]27.בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989‏ ס"ח התשמ"ט, עמ' 108; התשס"ח, עמ' 128. (בפרק זה – חוק הגז (בטיחות ורישוי)) – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "גז פחמימני מעובה" יבוא: ""חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏ ס"ח התשס"ב, עמ' 55.; "חוק התקנים" – חוק התקנים, התשי"ג–1953‏ ס"ח התשי"ג, עמ' 30.;"; (ב) בהגדרה "מיתקן גז", המילים "רכב מסחרי כמשמעותו בפקודת התעבורה" ו"להובלה" – יימחקו; (ג) במקום ההגדרה "מיתקן גז לצריכה עצמית" יבוא: ""מיתקן גז טבעי לצריכה" – כמשמעותו בסעיף 8ב; "מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית" – מיתקן גז המשמש לצריכה עצמית של גז פחמימני מעובה, המפורט בתוספת הראשונה; "נותן שירותי הזרמת גז" – ספק גז של גז טבעי או מי שקיבל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי;"; (2) בסעיף 4 – (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) לא יתקין אדם מיתקן גז ולא יעשה בו שינוי יסודי אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר, למעט מיתקן גז שהוא אחד מאלה: (1) מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית; (2) מיתקן גז טבעי לצריכה; (3) מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי לשימוש ביתי."; (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) השר רשאי לקבוע כי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולו או חלקו, מסוגים שיקבע, יהיה חייב בהיתר לפי הוראות סעיף זה, באישור תקינות לפי סעיף 8ד או באישור בטיחות אחר כפי שיקבע."; (3) אחרי סעיף 8א יבוא:
    "פרק ב'1: מיתקני גז טבעי לצריכה
    הגדרות ופרשנות – פרק ב'18ב.(א) בפרק זה – "אישור תקינות" – כמשמעותו בסעיף 8ד, ולעניין סעיפים 8ג, 8ח, 8י, 8יא ו-8טו – לרבות אישור תקינות זמני; "אישור תקינות זמני" – כמשמעותו בסעיף 8ו, או אישור שניתן לפי סעיף 8ד(ז), לפי העניין; "גוף בודק" – גוף שהוסמך ואושר לפי סעיף 8ט; "חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997‏ ס"ח התשנ"ז, עמ' 156.; "יום התחילה" – י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015); "מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס" – מיתקן להפחתת לחץ של גז טבעי דחוס, המתקבל ממכלי לחץ שהם חלק מרכב מסחרי כמשמעותו בפקודת התעבורה, בלחץ שאינו עולה על 250 בר (bar), לרבות צנרת בשטחו של צרכן הגז הטבעי שמספקת רק לו את הגז הטבעי ומחברת בין המיתקן לבין הצנרת של הצרכן; "מכון התקנים" – מכון התקנים הישראלי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים; "הממונה על התקינה" – הממונה על התקינה שמונה לפי סעיף 5 לחוק התקנים; "הרשות להסמכת מעבדות" – הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות; "תקן" – הוראות לעניין גז טבעי בתקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, המנוי בתוספת הראשונה א', החלות על מיתקן גז טבעי לצריכה. (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מיתקן גז טבעי לצריכה הוא כל אחד מאלה: (1) מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי, ובכלל זה לייצור חומרים אחרים מגז טבעי או לייצור אנרגיה תרמית, חשמלית או מכנית; (2) מיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי; (3) מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס; (4) צנרת המחברת בין מיתקנים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לבין מיתקני הגז של נותן שירותי הזרמת גז; (5) מבנים, מכשירים ואבזרים קבועים או מיטלטלים לאורך המיתקנים כאמור בפסקאות (1) עד (3), המחוברים אליהם. (ג) מיתקן גז טבעי לצריכה הוא מיתקן שמתקיימים בו כל אלה, ולעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – האמור בפסקה (3) בלבד: (1) הוא נמצא בשטח שבשליטתו של המחזיק במיתקן; (2) הוא אינו מופעל על ידי נותן שירותי הזרמת גז; (3) הוא אינו משמש לשימוש ביתי, להחסנה, להפצה או לצבירה; לעניין זה, "החסנה" – למעט אם נעשית בתחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי, לצרכיה התפעוליים של התחנה. התקנה ושימוש במיתקן גז טבעי לצריכה8ג.לא יתקין אדם מיתקן גז טבעי לצריכה ולא ישתמש בו בגז טבעי, אלא אם כן ניתן לגביו אישור תקינות לפי פרק זה. אישור תקינות למיתקן גז טבעי לצריכה8ד.(א) מי שמעוניין בהפעלה של מיתקן גז טבעי לצריכה או בהסבתו של מיתקן לשימוש כמיתקן גז טבעי לצריכה, יפנה אל גוף בודק לשם קבלת אישור תקינות של המיתקן, לעניין השימוש בו בגז טבעי, או לשם חידוש האישור. (ב) הגוף הבודק יבדוק את המיתקן האמור בסעיף קטן (א), בהתאם לתקן ולהוראות לפי סעיף 8יא; בדיקות לחידושו של אישור תקינות יבוצעו בשים לב לכך שניתן בעבר אישור תקינות לאותו מיתקן. (ג) מצא הגוף הבודק כי מתקיימות במיתקן האמור בסעיף קטן (א) הוראות התקן וההוראות לפי סעיף 8יא, ייתן לו אישור תקינות. (ד) אישור תקינות יינתן לחמש שנים; השר רשאי, בצו, לשנות את התקופה האמורה, ובכלל זה לקבוע תקופות שונות לעניין סוגים שונים של מיתקני גז טבעי לצריכה; ניתן אישור תקינות זמני, לא תובא תקופת תוקפו במניין תקופת אישור התקינות לפי סעיף קטן זה. (ה) גוף בודק יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים ופעולות הנדרשים לשם בדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה, כפי שנקבעו בהוראות התקן ובהוראות לפי סעיף 8יא. (ו) קיבל גוף בודק פנייה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן וישיב לפנייה עד המועד כאמור בתוספת השלישית, לפי העניין, ובלבד שאותה פנייה כללה את כל המסמכים ובוצעו כל הפעולות כנדרש לפי סעיף קטן (ה); תגובת הגוף הבודק תכלול את פירוט הדרישות לפי התקן וההוראות לפי סעיף 8יא, לשם השלמת הבדיקה, ככל שישנן. (ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף 8ו, הוגשה בקשה לחידוש אישור תקינות, והגוף הבודק סבר כי דרוש לו זמן נוסף לשם השלמת הבדיקה, רשאי הוא ליתן אישור לגבי המיתקן לתקופה הדרושה לו להשלמת הבדיקה, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור ובעל אישור התקינות הגיש את הבקשה לחידוש האישור חודשיים לפחות לפני פקיעת תוקפו; הגוף הבודק רשאי להאריך את תוקף האישור לפי סעיף קטן זה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שמונה חודשים. (ח) מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי סעיף 8יא אינן מתקיימות במיתקן, יודיע למבקש האישור, בהודעה מנומקת בכתב, כי הוא דוחה את הבקשה למתן אישור התקינות. (ט) גוף בודק יודיע לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים או אמורים להיות מחוברים למיתקן שנבדק על ידי הגוף הבודק על מתן אישור תקינות, על חידושו ועל סיום תקופת האישור, ובכלל זה על מתן אישור לפי סעיף קטן (ז) ועל הארכת תוקפו. התליית אישור תקינות, ביטולו או סירוב לחדשו 8ה.(א) מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי סעיף 8יא אינן מתקיימות במיתקן גז טבעי לצריכה אשר יש לגביו אישור תקינות, רשאי הוא להתלות את האישור עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטלו או לסרב לחדשו, ובלבד שייתן לבעל אישור התקינות הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה לא יאוחר מ-30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה. (ב) הגוף הבודק ימסור, באופן מיידי, לבעל אישור התקינות, לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות הודעה מנומקת בכתב על החלטתו לפי סעיף קטן (א). אישור תקינות זמני8ו.(א) על אף האמור בסעיף 8ד(ג) ו-(ח), גוף בודק רשאי לתת אישור תקינות זמני למי שהגיש בקשה לחידוש אישור תקינות, אף אם אינו עומד בהוראות התקן או בהוראות לפי סעיף 8יא, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור. (ב) אישור תקינות זמני יינתן לתקופה שיקבע הגוף הבודק, בשים לב לליקויים שמצא, ורשאי הגוף הבודק להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לפי סעיף קטן זה לא תעלה על ארבעה חודשים. (ג) ניתן אישור תקינות זמני או הוארך תוקפו, ימסור הגוף הבודק, באופן מיידי, הודעה על כך לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן שלגביו ניתן אישור התקינות הזמני. (ד) לעניין סעיף זה, בקשה לחידוש אישור תקינות יכול שתוגש בתקופת תוקפו של האישור או בתוך שנה ממועד פקיעתו. אחזקה תקינה ובטוחה של מיתקן גז טבעי לצריכה8ז.בעל ומחזיק של מיתקן גז טבעי לצריכה יחזיקו את המיתקן ויפעילו אותו באופן תקין ובטוח. איסור אספקת גז טבעי למיתקן שאין לגביו אישור תקינות8ח.(א) לא יזרים אדם לראשונה גז טבעי למיתקן גז טבעי לצריכה שאין לגביו אישור תקינות תקף, אלא במסגרת בדיקה מקדימה הכוללת הזרמת גז בהתאם להוראות התקן או להוראות לפי סעיף 8יא. (ב) נותן שירותי הזרמת גז שקיבל הודעה בכתב מאת גוף בודק לפי הוראות פרק זה, או מאת המנהל לפי הוראות סעיף 8י(ד), ולפיה אישור תקינות לגבי מיתקן שהוא מזרים אליו גז טבעי אינו תקף או שקיבל הודעה כאמור על סיום תקופת האישור, יפסיק, בתוך שלושה ימים מיום קבלת ההודעה, את הזרמת הגז הטבעי למיתקן הנוגע בדבר, ולא יחדש את הזרמתו אלא אם כן קיבל הודעה מגוף בודק על מתן אישור תקינות או חידושו לגבי המיתקן האמור. הסמכת גופים בודקים8ט.(א) בדיקות שגוף בודק מבצע לפי פרק זה, יראו אותן כאילו נקבע לגביהן לפי סעיף 5(1) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כי הרשות להסמכת מעבדות תיתן לגביהן הסמכה כאמור בסעיף קטן (ב). (ב) הרשות להסמכת מעבדות תסמיך גופים לבדוק מיתקני גז טבעי לצריכה, לתת אישורי תקינות ואישורי תקינות זמניים, לחדש אישורי תקינות ולאשר מפרטים הנדסיים לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בעניין מיתקני גז טבעי לצריכה, בהתאם להוראות התקן ולהוראות לפי סעיף 8יא, וכן בהתאם לנהלים, לכללים, לאמות המידה ולתקנים הבין-לאומיים החלים על פעילות הרשות להסמכת מעבדות, כמשמעותם בסעיף 10 לחוק הרשות להסמכת מעבדות. (ג) על הסמכת הגופים כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו ההוראות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בשינויים המחויבים. (ד) גוף שהוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות לפי סעיף קטן (ב), לא ישמש גוף בודק לפי פרק זה אלא לאחר שאושר לעניין זה בידי הממונה על התקינה לפי סעיף 12 לחוק התקנים, ויראו גוף שהוסמך כאמור כעומד בתנאים לפי סעיף 12 לחוק התקנים, לעניין יכולת וכשירות מקצועית, לשם מתן אישור הממונה על התקינה; הממונה על התקינה רשאי להתחיל בהליכים למתן אישור כאמור אף לפני הסמכתו של הגוף. (ה) הממונה על התקינה ימסור את החלטתו לעניין מתן אישור כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 30 ימים מאחד מהמועדים האלה, לפי המאוחר: (1) המועד שבו הוגשו לרשות להסמכת מעבדות כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה; (2) המועד שבו הוגשו לו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף 12 לחוק התקנים לשם מתן האישור, בהתאם לרשימה שפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה. (ו) הרשות להסמכת מעבדות תבצע בקרה על פעילותם של גופים בודקים שהסמיכה, לעניין עמידתם בתנאי הסמכתם, לרבות באמצעות ביצוע בדיקות מדגמיות לגבי אופן מילוי תפקידם. (ז) על אף האמור בסעיף זה, יראו את מכון התקנים לעניין פרק זה כגוף בודק, ובלבד שלעניין הוראות שנקבעו לפי סעיף 8יא לגבי בדיקות וביצוען, יוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות כגוף בודק, והסמכויות לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-(ו) יהיו נתונות לרשות להסמכת מעבדות בנוגע למכון התקנים, לגבי ההוראות האמורות בלבד. סמכות המנהל לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה8י.(א) סבר המנהל, בעקבות פנייה מנומקת בכתב שהועברה אליו בידי גורם מוסמך, כי יש בשימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה, משום חשש לסכנה לבטיחות הציבור, רשאי הוא, בתוך שני ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה – (1) לתת לבעל אישור התקינות של המיתקן (בסעיף זה – בעל האישור) כל הוראה הנדרשת לדעתו למניעת הסכנה לבטיחות הציבור משימוש בגז טבעי במיתקן, ובכלל זה להורות לו על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן; לא יורה המנהל כאמור אלא לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך התקופה כאמור; (2) ליתן הוראה לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות של המיתקן, ובלבד שהגוף הבודק האמור או מכון התקנים אינו מי שנתן את אישור התקינות של המיתקן התקף באותה עת (בסעיף זה – מבצע הבדיקה). (ב) הורה המנהל על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן לפי סעיף קטן (א), יראו את אישור התקינות של המיתקן כאישור שבוטל באותו מועד. (ג)(1) נתן המנהל הוראה למבצע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(2), ומצא מבצע הבדיקה כי המיתקן אינו עומד בתנאי בדיקת התקינות, רשאי הוא להתלות את אישור התקינות עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטל את האישור או לתת לגבי המיתקן אישור תקינות זמני. (2) על החלטה לפי פסקה (1) יודיע מבצע הבדיקה, באופן מיידי ובהודעה מנומקת בכתב, לבעל האישור, למחזיק המיתקן, לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות. (ד) הורה המנהל על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן לפי סעיף זה, יודיע על כך באופן מיידי, בהודעה מנומקת בכתב, לבעל האישור ולנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות גורמים מוסמכים לפי דין לפעול במקרה של סכנה מיידית לבטיחות הציבור בשל שימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה. (ו) המנהל רשאי להסמיך עובד ברשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (בחוק זה – רשות הגז הטבעי), לעניין סמכויותיו לפי סעיף זה. (ז) בסעיף זה – "בדיקת תקינות" – בדיקה של התקיימות התנאים למתן אישור תקינות; "גורם מוסמך" – אחד מאלה: (1) גוף בודק; (2) נותן שירותי הזרמת גז; (3) מהנדס הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא המיתקן; (4) ממונה כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993‏ ס"ח התשנ"ג, עמ' 28.; (5) הרשות להסמכת מעבדות; (6) מפקח כהגדרתו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 16, עמ' 337. ; (7) מפקח עבודה כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954‏ ס"ח התשי"ד, עמ' 202. , שמונה לפקח על בטיחות בעבודה לפי החוק האמור; (8) הממונה על התקינה. קביעת הוראות בנושאים שלא נקבעו בתקן8יא.(א) לא נקבעו בתקן הוראות בעניינים המפורטים להלן, יקבע השר הוראות באותם עניינים, בהתייעצות עם שר הכלכלה: (1) סוגי הבדיקות שיש לבצע לשם מתן אישורים לפי פרק זה; (2) מסמכים שבעל אישור התקינות חייב בשמירתם, ובכלל זה תיעוד בדיקות שעליו לבצע לפי כל דין; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע גם תקופות לשמירת מסמכים כאמור. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי חוק הרשות להסמכת מעבדות, בעניין תנאי הסמכתם של גופים בודקים, תקופת תוקף ההסמכה ותנאים לביטולה. (ג) לא נמסרה עמדת שר הכלכלה לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה. שינוי התוספת הראשונה א' והתוספת השלישית8יב.(א) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א'; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות. (ב) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית. אי-תחולה של הוראות על מיתקני גז טבעי לצריכה8יג.הוראות סעיפים 5, 6, 14(5) ו-22 עד 24 לא יחולו לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה. סייג לתחולה – פרק ב'1 8יד.הוראות פרק זה לא יחולו על מיתקן גז טבעי לצריכה שהוזרם אליו גז טבעי לפני יום התחילה מבעל רישיון לפי סעיף 102 לחוק משק הגז הטבעי. הוראות מעבר – פרק ב'1 8טו.(א) על אף האמור בסעיפים 8ג, 8ד ו-8ח – (1) מיתקן גז טבעי לצריכה, למעט מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, שערב יום התחילה הוזרם אליו גז טבעי או שניתן לגביו אישור להזרמת גז טבעי לפני יום התחילה אך טרם הוזרם אליו גז טבעי (בסעיף זה – מיתקן קיים), אינו חייב באישור תקינות לשם שימוש בו והזרמת גז טבעי אליו, עד לבדיקתו לראשונה לפי הוראות פסקה (2); בסעיף זה, "אישור להזרמת גז טבעי" – אישור בכתב, שנתן המנהל או מי מטעמו או מכון התקנים, ובלבד שניתנו כלל האישורים לכל חלקי המיתקן שאליו יוזרם גז טבעי; (2) גוף בודק יבדוק מיתקן קיים לשם מתן אישור תקינות, בהתאם להוראות בתקן שעניינן הערכת בטיחותם של מיתקנים קיימים ובהתחשב באישורים להזרמת גז טבעי שניתנו לגבי אותו מיתקן בעבר; בדיקה ראשונה של מיתקן קיים כאמור תבוצע במהלך התקופות האלה, לפי העניין: (א) לעניין מיתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד, והאישור היה בתוקף ערב יום התחילה – עד תום שלוש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן; (ב) לעניין מיתקן קיים שקיבל אישורים להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי וממכון התקנים והאישורים היו בתוקף ערב יום התחילה – עד תום חמש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן, ובלבד שאם הותנה האישור שנתן מכון התקנים בתנאים, מכון התקנים אישר את התקיימות התנאים בטרם פקע תוקף האישור המותנה שנתן. (ב) בתקופה של שנה מיום התחילה, יחולו הוראות סעיף 8י, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המנהל רשאי ליתן הוראה למכון התקנים לבצע בדיקה לפי סעיף 8י(א)(2), גם אם הוא הגוף שנתן את אישור התקינות התקף באותה העת כאמור באותו סעיף. (ג) על אף האמור בסעיף 8ט, לעניין מיתקנים כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו הוראות אלה במהלך התקופות כאמור באותו סעיף קטן: (1) מכון התקנים ישמש גוף בודק; ואולם, לבקשת מבקש האישור, גורם שהחל בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה לפני יום י"ג בחשוון התשע"ו (26 באוקטובר 2015) לשם מתן אישור להזרמת גז אל המיתקן, ישלים את הליך הבדיקה לגבי אותו חלק במיתקן שהחל לבדוק; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהחובה לקבל אישור מאת מכון התקנים לגבי יתר חלקי המיתקן; (2) השר, בהתייעצות עם המנהל הכללי של הרשות להסמכת מעבדות, יאשר גוף הפועל במדינה מפותחת בעלת שווקים משמעותיים והוסמך לפי הדין החל בה, לשמש כגוף בודק לעניין פרק זה, ובלבד שסבר כי אותו גוף כשיר לערוך בדיקות למיתקני גז טבעי לצריכה לפי דרישות המנויות בתוספת הרביעית; החלטה על מתן אישור כאמור ורשימה מעודכנת של הגופים שאושרו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; (3) מכון התקנים וגוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) יערכו בדיקות למיתקן גז טבעי לצריכה בהתאם לדרישות המנויות בתוספת הרביעית, בשינויים המחויבים, וייתנו אישור תקינות למיתקן אם מתקיימות לגביו דרישות כאמור, וניתן לגביו אישור מאת הרשות הארצית לכבאות והצלה; מכון התקנים וגוף בודק כאמור רשאים ליתן אישור תקינות זמני לפי פסקה זו גם אם לא מתקיימות הנסיבות כאמור בסעיף 8ו(א); (4) אישור כאמור בפסקאות (1) ו-(3), למעט אישור תקינות זמני, יינתן לתקופה של חמש שנים או לתקופה שקבע השר לפי סעיף 8ד. (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו במהלך התקופות האלה: (1) לעניין מיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי – בתקופה שמיום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) ועד למועד שקבע השר בצו בהתאם למועד שבו הוסמך גוף בודק ראשון לפי סעיף 8ט; על אף האמור בסעיף 30, צו כאמור אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת; (2) לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – בתקופה שמיום כ"א באדר א' התשע"ו (1 במרס 2016) ועד למועד שקבע השר בצו בהתאם למועד שבו הוסמך גוף בודק ראשון לפי סעיף 8ט; על אף האמור בסעיף 30, צו כאמור אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת; (3) לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור בפסקאות (1) או (2) – בתקופה שמיום התחילה ועד ליום כ"ד באייר התשע"ו (1 ביוני 2016) או עד למועד מאוחר יותר שיקבע השר בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת. (ה) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מהיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות; לא יקבע השר צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלי רישיונות חלוקה ורישיונות הולכה לפי חוק משק הגז הטבעי, לגופים העוסקים בשיווק גז טבעי, להתאחדות התעשיינים, לרשות להסמכת מעבדות ולמכון התקנים הזדמנות להשמיע את עמדתם. (ו)(1) מתום התקופה המנויה בסעיף קטן (ד)(2) וכל עוד לא נקבע תקן לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, יבדוק גוף בודק מיתקן כאמור לשם מתן אישור תקינות לגביו, בהתאם לדרישות המנויות בפרט 1(ב) לתוספת הרביעית. (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), חלפו חמש שנים מיום התחילה וטרם נקבע תקן כאמור בפסקה (1), ולא תוקן פרט 1(ב) לתוספת הרביעית, יבחן המנהל את הצורך בעדכון הדרישות כאמור כדי להתאימן להתקדמות הטכנולוגיה והמדע ולהתפתחות המשק, ויעביר את המלצותיו בנושא לידי השר שיבחן את הצורך לשנות את התוספת הרביעית בהתאם להמלצותיו; ואולם, היעדר החלטה של השר לפי פסקה זו, אין בה כדי לגרוע מתוקפן של אותן דרישות."; (4) בתוספת הראשונה, בכל מקום, במקום "מיתקן גז" יבוא "מיתקן גז פחמימני מעובה"; (5) אחרי התוספת הראשונה יבוא:
    "תוספת ראשונה א'
    (סעיף 8ב – להגדרה "תקן") 1. תקן לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי. 2. תקן לעניין תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי."; (6) אחרי התוספת השנייה יבוא:
    "תוספת שלישית
    (סעיף 8ד) בתוספת זו – "מיתקן קצה" – חלק של מיתקן גז טבעי לצריכה, שבו הגז הטבעי מגיע לכדי בעירה או שמתבצע בו תהליך של הרכבת חומר אחר מגז טבעי; "מיתקן בעל ספיקה נמוכה" – מיתקן גז טבעי לצריכה שצריכתו הכוללת המרבית אינה עולה על 300 מטרים מעוקבים לשעה, ביחס לתנאי לחץ של 1.01325 בר (bar), לטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס ולתנאי אוויר יבש; "בקשת השלמה" – פנייה של גוף בודק למבקש אישור התקינות שפנה אליו, בבקשה להמציא לגוף הבודק מסמכים או לבצע פעולות לשם ביצוע הבדיקה או לשם מתן אישור התקינות בהתאם לתקן ולהוראות לפי סעיף 8יא. הבקשה
משוב א- א+