קריאה שנייה - הצעת חוק החברות (תיקון מס` 25), התשע"ד-2014

‏יום שלישי ‏29 ‏יולי ‏2014 21:57

דף ההצבעה מציג נתונים על הצבעה שנערכה בכנסת, כולל מי הם חברי הכנסת שהצביעו בעד ומי הם אלו שהצביעו נגד.

עוד +

בעד 27

שמעון אוחיון

שמעון אוחיון

חבר כנסת לשעבר

עפר שלח

עפר שלח

חבר כנסת באופוזיציה

סתיו שפיר

סתיו שפיר

יו"ר ועדה מיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

זבולון כלפה
מרדכי יוגב
אורי יהודה אריאל

נגד 0

נמנע 0

הצעת חוק

  • אין הצעת חוק המקושרת להצבעה זו

תקציר

  • התיקון לחוק החברות, התשנ”ט–1999 ולחוק העמותות, התש”ם–1980, כולל תיקונים שעיקרם חיזוק גופי הבקורת בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות ורשם ההקדשות ביחס לגופים אלה.
    ואלה עיקרי הוראות החוק המוצע:
    סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים – הכנסת קבעה כי רשם ההקדשות ורשם העמותות יהיו רשאים להסמיך מפקחים מקרב עובדי רשות התאגידים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק החלות על עמותות וחברות לתועלת הציבור. על המפקחים יחולו תנאי כשירות, איסור ניגוד עניינים והם יידרשו לעבור הכשרה מתאימה. סמכויות הפיקוח שניתנו בהצעת החוק למפקחים הן המינימליות במדרג סמכויות הפיקוח הקיימות בחקיקה וכוללות: דרישת מידע ומסמכים מבעלי תפקידים ומגורמים רלוונטיים אחרים, סמכות להיכנס בשעות סבירות למקום פעילות החברה או העמותה, ולדרוש מאנשים המצויים שם שהם עובדים או בעלי תפקידים, להזדהות בפני המפקח. בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הועלו חששות שמא סמכות הכניסה וההזדהות הן סמכויות פוגעניות בייחוד משום שמדובר בגופי המגזר השלישי שתחומי פעילותם מגוונים ורגישים, וכך גם קהל המתנדבים ומקבלי השירותים מהם. לאור זאת קבעה הכנסת איזונים והגבלות יחודיים - ובהם ביצוע הכניסה למקום בליווי המחזיק במקום או נציגו ולפי תוכנית פיקוח שאישר הרשם מראש; חיוב המפקחים לענוד באופן גלוי תג זיהוי המעיד על תפקידם ולהציג תעודה חתומה על ידי הרשם, במידת הצורך, ועוד.
    הסתייעות בבודק חיצוני– עקב מספרם הרב של גופי המגזר השלישי, בעיקר עמותות, נקבע כי רשמים יוכלו להסתייע בבודקים חיצוניים, לרוב רואי חשבון פרטיים, לשם עריכת ביקורות על קיום הוראות החוק. לשם הסדרת פעילות הבודקים החיצוניים, הגבלת סמכויותיהם ושיקול דעתם, החליטה הכנסת להחיל עליהם הוראות חוק העונשין החלות על עובדי ציבור כגון איסור על שימוש לרעה בכוח המשרה, שוחד, מרמה והפרת אמונים; הבודקים יהיו רשאים לבצע ביקורות רק בענינים שייקבעו ברשימה שתפורסם לציבור מראש; עוגנה הזכות של מי שנפגע מדוח או פעולה של בודק חיצוני לפנות לרשם; הוטלה חובה מפורשת לשמור כל מידע בסוד ולהבטיח שלא יזלוג החוצה; ההתקשרות עמם תיעשה במכרז, לתקופה קצובות שלא יעלו על שמונה שנים רצופות.
    - חשוב לציין כי הכנסת הייתה ערה לייחוד הפעילות של המגזר השלישי ולשירותים שהוא מעניק, במקרים רבים לאוכלוסיות רגישות. לפיכך, נקבע כי פעולות הפיקוח והביקורת ייעשו בהתאם לנהלים שיקבע הרשם בשים לב למאפיינים המיוחדים של הגוף הנבדק ומקבלי השירות ממנו.
    חקירת עמותה– רשם העמותות יהא רשאי לפתוח בעצמו בחקירת עמותה, ללא מינוי חוקר חיצוני. חוקר מטעם הרשם או חוקר חיצוני יידרשו לעמוד בתנאי כשירות, איסור ניגוד עניינים ולעבור הכשרה מתאימה. כמו כן, נקבעו הוראות לשם הבטחת זכויות הנחקרים, למשל, הודעה על זימון אדם לחקירה תימסר מבעוד מועד ותכלול מידע בשפה ברורה על זכויותיו, ותשובות של נחקר לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגדו. עמותה תוכל להתייחס למסקנות החקירה ותגובתה תיכלל בדין וחשבון הסופי. בנוסף, שינתה הכנסת את ברירת המחדל בכל הנוגע להטלת הוצאות החקירה כך שעלויות החקירה יוטלו ככלל על אוצר המדינה, ורק במקרים חריגים, ובהתאם לתקנות ששר המשפטים רשאי לקבוע, ניתן יהיה להטילן על העמותה, נושאי משרה בה או מבקשי החקירה.
    תפקידי ועדת הביקורת – על מנת לחזק את הפיקוח והביקורת הפנימית בגופי המגזר השלישי, הותאמו סמכויות ועדות הביקורת בחברות לתועלת הציבור ובעמותות לסמכויות ועדות הביקורת בחברות הציבוריות והוסדרו טוב יותר הליכי המינוי וסדרי העבודה של גופי הביקורת – קרי, ועדת הבקורת והמבקר הפנימי, עם הנהלת התאגיד.
    מינוי מבקר פנימי– החובה למנות מבקר פנימי בחברות לתועלת הציבור שמחזורן עולה על עשרה מיליון שקלים הוחלה גם על עמותות, ומינויו יחייב גם את הסכמת ועדת הביקורת.
    שינוי שם–רשם העמותות יהיה רשאי, בהליך מנהלי, ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לשנות שם של עמותה באופן חד צדדי, בדומה להסדר הקיים לגבי חברות לתועלת הציבור, וזאת על מנת למנוע תרמית והטעיה של הציבור. על ההחלטה ניתן לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים.
    עיון בתיק עמותה – החוק מעגן ומחזקת את ההסדר הנוהג לעניין עיון בתיק עמותה, המשקף איזון בין עיקרון השקיפות לבין הזכות לפרטיות ועילות חיסיון אחרות שבחוק חופש המידע. בנוסף, ההסדר מתנה גילוי מסמכים המכילים פרטי זיהוי של צדדים העשויים להיפגע מכך, בהודעה מוקדמת ובאפשרות להגיש התנגדות לגילוי המידע. הליך זה יחול רק על מסמכים חדשים או שהוגשו לרשם לאחר תחילת החוק.
    יצוין שהצעת החוק, במתכונתה המקורית, כללה חלק נוסף הקובע מודל תאגידי חדש בשם ”קרן לתועלת הציבור”, ומסדיר את מעמדן ופעילותן של קרנות אלה
משוב א- א+