אישור החוק - הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס` 227), התשע"ו-2016

יום שלישי 12 יולי 2016 19:47

דף ההצבעה מציג נתונים על הצבעה שנערכה בכנסת, כולל מי הם חברי הכנסת שהצביעו בעד ומי הם אלו שהצביעו נגד.

עוד +

בעד 44

יצחק כהן
יגאל גואטה
יואב בן צור
עיסאווי פריג`
תמר זנדברג

תמר זנדברג

יו"ר ועדה מיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

רועי פולקמן

רועי פולקמן

יו"ר ועדה מיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה

אלי כהן

אלי כהן

יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

יוליה מלינובסקי

יוליה מלינובסקי

חברת כנסת באופוזיציה

מיקי לוי
עאידה תומא סלימאן
אוסאמה סעדי
דב חנין
טלב אבו עראר
סתיו שפיר

סתיו שפיר

יו"ר ועדה מיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

איציק שמולי
מרב מיכאלי
שלי יחימוביץ
יוסי יונה
נורית קורן
אברהם נגוסה

אברהם נגוסה

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יהודה יהושע גליק
ענת ברקו
בצלאל סמוטריץ

נגד 0

נמנע 0

הצעת חוק

  • אין הצעת חוק המקושרת להצבעה זו

החוק המלא


  • חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו–2016 *
    התקבל בכנסת ביום ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 1016, מיום א' באדר א' התשע"ו (10 בפברואר 2016), עמ' 480.

    הוספת סעיפים 135ב עד 135ח1. בפקודת מס הכנסה‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ו, עמ' 951. (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 135א יבוא: "הגדרות לעניין סעיפים 135ג עד 135ז 135ב.בסעיפים 135ג עד 135ז – "ארה"ב" – ארצות הברית של אמריקה; "בעל חשבון", לגבי חשבון פיננסי שאינו חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה קצבה או אנונה – מי שרשום כבעל החשבון או מי שהמוסד הפיננסי הישראלי המדווח מזהה כבעל החשבון, ואם מחזיק אדם, שאינו מוסד פיננסי, בחשבון פיננסי של אדם אחר או לטובתו של אדם אחר, יראו את האדם האחר כבעל החשבון האמור; ולגבי חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה קצבה או אנונה – (1) עד להתגבשות הזכות לתשלום על פי החוזה – מי שרשאי למשוך את ערך הפדיון או לשנות את המוטב, ואם אין אדם כאמור, כל אחד מאלה: (א) מבוטח או אדם המצוין בחוזה כבעל החוזה; (ב) בעל זכות בלתי חוזרת לתשלום לפי החוזה; (2) עם התגבשות הזכות לתשלום על פי החוזה – כל אדם הזכאי לתשלום על פי החוזה; "בעל שליטה" – (1) בחבר-בני-אדם מואגד – כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000‏ ס"ח התש"ס, עמ' 293.; (2) בחבר-בני-אדם שאינו מואגד – כאמור בפסקה (1), בשינויים המחויבים; (3) בנאמנות שחל עליה פרק רביעי 2 בחלק ד – היוצר, הנאמן, מגן הנאמנות או הנהנה כהגדרתם בסעיף 75ג, ואם מי מאלה אינו יחיד – היחיד שהוא בעל שליטה בו כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין; (4) בהסדר משפטי שאינו נאמנות כאמור בפסקה (3) – יחיד שמעמדו בהסדר המשפטי דומה למעמד של מי מהמנויים בפסקה (3); "הסכם בין-לאומי" ו"הסכם לחילופי מידע" – כהגדרתם בסעיף 214א; "הסכם יישום" – הסכם ליישום חילופי מידע מכוח הסכם בין-לאומי, המבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD); "הסכם פטקא" – הסכם בין מדינת ישראל לבין ארה"ב בדבר שיפור ציות מס בין-לאומי ויישום חוק פטקא, שנחתם ביום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014); "זכות בהון" – זכות בהון מניות, זכות לרווחים וזכויות כיוצא באלה, ולעניין מוסד פיננסי שהוא שותפות – זכות בהון השותפות או זכות לרווחי השותפות; במוסד פיננסי שהוא נאמנות רואים זכות בהון כמוחזקת בידי כל מי שנחשב כיוצר או כנהנה של הנאמנות, כולה או חלקה, או כל יחיד אחר שיש לו שליטה בפועל בנאמנות; "חוזה ביטוח" – חוזה שלפיו המבטח מתחייב לשלם סכום כסף בקרות מקרה מוות של אדם, תאונה, מחלה, נכות, אבדן של נכס או נזק לנכס, או חבות כספית בשל אחריות לצד שלישי, למעט חוזה קצבה או אנונה; "חוזה ביטוח בעל ערך פדיון" – חוזה ביטוח המקנה ערך פדיון, שאינו חוזה שיפוי בין שתי חברות ביטוח, ולעניין הסכם פטקא – חוזה ביטוח כאמור המקנה ערך פדיון מעל סכום בשקלים חדשים השווה ל-50,000 דולרים של ארה"ב, לפי שער החליפין; לעניין זה, "ערך פדיון" – הגדול מבין הסכומים לפי פסקאות (1) או (2), ולמעט סכום שניתן לשלם לפי חוזה הביטוח לפי פסקה (3)(א) עד (ג): (1) הסכום שבעל פוליסה יכול לקבל בעת ביטול חוזה הביטוח או עם סיומו, שיחושב בלי להביא בחשבון עמלות פירעון מוקדם או הלוואות; (2) הסכום שבעל הפוליסה יכול ללוות לפי חוזה הביטוח או בהתייחס אליו; (3)(א) פיצוי בשל נזק שנגרם לאדם ממחלה או מתאונה, או תשלום אחר לשיפוי או פיצוי בשל נזק כלכלי מקרות מקרה הביטוח; (ב) החזר פרמיה ששולמה לפי חוזה ביטוח שאינו חוזה לביטוח חיים, כתוצאה מסיום חוזה הביטוח או ביטולו, ירידה בחשיפה לסיכון בתקופת הביטוח או חישוב מחדש של פרמיה בשל תיקון שגיאה בפרסום של תעריף, טעות בסיווג או טעות דומה; לעניין פסקת משנה זו, "ביטוח חיים" – כמשמעותו בסעיף 41 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א–1981‏ ס"ח התשמ"א, עמ' 94.; (ג) בחוזה ביטוח קבוצתי – תשלום השתתפות ברווחים בהתבסס על רווחי חיתום ביחס לחוזה הביטוח או הקבוצה המבוטחת בחוזה הביטוח; "חוזה קצבה או אנונה" – חוזה שלפיו המנפיק מתחייב לשלם תשלומים בתקופה שנקבעה, במלואה או בחלקה, ביחס לתוחלת החיים של יחיד, אחד או יותר, לרבות חוזה הנחשב לפי הדין או הנוהג בישראל כחוזה קצבה או אנונה, שלפיו המנפיק מתחייב לשלם תשלומים במשך תקופה קצובה; "חוק פטקא" – החוק של ארה"ב בדבר ציות בענייני מס לגבי חשבונות זרים – The Foreign Account Tax Compliance Act (סעיפים 1471–1474 ל-Internal Revenue code); "חשבון למשמורת" – חשבון לטובת אדם אחר, שבו מוחזק חוזה לצורך השקעה או נכס פיננסי כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים, למעט חוזה ביטוח או חוזה קצבה או אנונה; "חשבון פיננסי" – חשבון המוחזק במוסד פיננסי, לרבות כל אחד מאלה: (1) חשבון פיקדון; (2) חשבון למשמורת; (3) לעניין ישות השקעות שהיא מוסד פיננסי רק בשל היותה ישות השקעות – כל זכות בהון או זכות בחוב באותה ישות השקעות, שאינה נסחרת בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר; (4) לעניין מוסד פיננסי שאינו ישות השקעות כאמור בפסקה (3) – כל זכות בהון או זכות בחוב במוסד הפיננסי שאינה נסחרת בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר, אם מתקיימים לגביה שני אלה: (א) ערך הזכות בהון או הזכות בחוב נקבע, במישרין או בעקיפין, בעיקר בהתייחס לנכסים שמהכנסות מהם יש לנכות מס במקור בארה"ב; (ב) ניתן להוכיח שסוג הזכויות נקבע במטרה להימנע מדיווח לפי הסכם פטקא או הסכם יישום; (5) חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה קצבה או אנונה, המונפק על ידי מוסד פיננסי או מוחזק בו; ואולם לא יראו כחשבון פיננסי חוזה המממן הטבה פנסיונית או הטבת נכות שניתנה ליחיד מחשבון שהוחרג מהגדרת חשבון פיננסי בהסכם עם המדינה הזרה ושמתקיימים בו כל אלה: (א) הוא לא ניתן להעברה; (ב) הוא אינו תלוי תשואה; (ג) הוא לקצבת חיים מיידית; לעניין זה, "קצבת חיים מיידית" – קצבה למשך חיי אדם אחד או יותר, ובלבד שתשלומי הקצבה מתחילים להיות משולמים במועד שאינו מאוחר משנה לאחר מועד ההפקדה הראשונה בחשבון ותשלומי הקצבה שווים ומשולמים אחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר; והכול למעט חשבון כאמור בפסקאות (1) עד (5) שהוחרג מהגדרת חשבון פיננסי לצורך הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין; לעניין פסקאות (3) ו-(4) יראו זכות בהון או זכות בחוב כנסחרת בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר, אם קיים היקף משמעותי של מסחר בה באופן שוטף בבורסה המוכרת ומפוקחת בידי רשות ממשלתית במדינה שבה השוק נמצא, וערך שנתי משמעותי של מניות נסחר בה; ואולם, לא יראו זכות בהון או זכות בחוב במוסד פיננסי כנסחרת בקביעות כאמור ויראו אותה כחשבון פיננסי, אם המחזיק בה, שאינו מוסד פיננסי המשמש כמתווך, רשום בספרי המוסד הפיננסי, למעט אם היא נרשמה אצל המוסד הפיננסי לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014); "חשבון פיקדון" – חשבון חיסכון, חשבון מסחרי, חשבון עו"ש, פיקדון לזמן קצוב או חשבון שהעדות לו היא תעודת פיקדון, תעודת חיסכון, תעודת השקעה, תעודת חוב, או מכשיר דומה אחר המוחזק במוסד פיננסי במהלך הרגיל של עסקים בנקאיים או עסקים דומים, לרבות חוזה עם חברת ביטוח המבטיח תשואה או חוזה דומה אחר לתשלום ריבית; "ישות" – חבר-בני-אדם או הסדר משפטי; "מוסד פיננסי" – מוסד לפיקדונות, מוסד למשמורת, ישות השקעות או חברת ביטוח מסוימת, כהגדרת כל אחד מאלה בפסקאות (1) עד (4), למעט אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החריג אותו מהגדרה זו, ורשאי הוא להחריגו כאמור לצורך הסכם פטקא או הסכם יישום; לעניין זה – (1) "מוסד לפיקדונות" – ישות המקבלת פיקדונות מאחר, במהלך עסקי הבנקאות שלה או במהלך עסקים דומים, ולרבות תאגיד בנקאי, והחברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק הדואר, התשמ"ו–1986‏ ס"ח התשמ"ו, עמ' 79., בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק; (2) "מוסד למשמורת" – ישות המחזיקה נכסים פיננסיים בשביל אחרים והכנסתה מהחזקתם ומשירותים פיננסיים קשורים היא 20 אחוזים או יותר מכלל הכנסתה בתקופה שמיום הקמתה או בתקופת שלוש השנים שהסתיימה ב-31 בדצמבר או ביום האחרון של התקופה החשבונאית שלה המסתיימת במועד אחר, שקדמה לשנה שבה נבדק אם היא ישות כאמור, לפי התקופה הקצרה מביניהן; (3) "ישות השקעות" – ישות העוסקת באחד או יותר מאלה למען לקוח, או ישות המנוהלת בידי ישות העוסקת כאמור: (א) מסחר במכשירים בשוק הכספים, לרבות בהמחאות, בשטרות, בתעודות פיקדון ובנגזרים; מטבע חוץ; מכשירי חליפין; מכשירי שיעור ריבית ומכשירי מדד; ניירות ערך הניתנים להעברה; מסחר בחוזים עתידיים לגבי סחורות; (ב) ניהול תיק השקעות, אישי או קבוצתי; (ג) השקעה או ניהול של כסף בדרך אחרת בעבור אחר; לרבות תאגיד בעל רישיון מנהל תיקים כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ ס"ח התשנ"ה, עמ' 416., קופת גמל וחברה מנהלת כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל, קרן להשקעות משותפות בנאמנות ומנהל הקרן, כמשמעותם בסעיפים 3 ו-4 לחוק השקעות משותפות, וחברה בעלת רישיון זירה כהגדרתו בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך; (4) "חברת ביטוח מסוימת" – כל אחת מאלה, ובלבד שהיא מנפיקה חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה קצבה או אנונה או מחויבת לשלם כסף בקשר לחוזים כאמור: (א) חברת ביטוח, לרבות מי שקיבל רישיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏ ס"ח התשמ"א, עמ' 208.; (ב) חברה המחזיקה בחברה כאמור בפסקת משנה (א); "מוסד פיננסי ישראלי" – כל אחד מאלה: (1) מוסד פיננסי תושב ישראל, למעט סניף של מוסד פיננסי כאמור הנמצא מחוץ לישראל ומחוץ לאזור כהגדרתו בסעיף 3א; (2) סניף של מוסד פיננסי תושב חוץ הנמצא בישראל; "מוסד פיננסי ישראלי מדווח" – מוסד פיננסי ישראלי, למעט – לעניין יישום הסכם פטקא או הסכם יישום – מוסד פיננסי כאמור שלפי הוראות אותו הסכם אינו חייב לדווח על חשבונות פיננסיים; "מוסד פיננסי שאינו משתתף" – כל אחד מאלה: (1) מוסד פיננסי שאינו מקיים את הוראות חוק פטקא, אינו פטור מיישום חוק פטקא ואינו תושב מדינה שהתקשרה בהסכם עם ארה"ב ליישום חוק פטקא; (2) מוסד פיננסי תושב מדינה שהתקשרה בהסכם עם ארה"ב ליישום חוק פטקא, אך רשויות המס בארה"ב מתייחסות אליו כאל מוסד פיננסי שאינו משתתף; "מידע" – לרבות נתונים, הצהרות ומסמכים אחרים; "שער החליפין" – השער היציג של הדולר של ארה"ב שמפרסם בנק ישראל. זיהוי בעל חשבון ומסירת פרטים135ג.(א) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ידרוש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון, למסור לו את המידע הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו לצורכי מס או אזרחותו, ואם הוא ישות – גם מידע הדרוש לשם סיווגה ובירור זהותו של בעל שליטה בה ומדינת תושבותו לצורכי מס או אזרחותו, ויערוך לגבי בעל חשבון או מי שמבקש להיות בעל חשבון ולגבי בעל שליטה בישות את הבדיקות הדרושות לצורך קביעת מקום תושבותו לצורכי מס או אזרחותו וסיווג הישות כאמור, ככל שהמידע האמור דרוש לצורך יישום הסכם פטקא, הסכם יישום או היערכות לקראת הסכם כאמור, לפי העניין; שר האוצר יקבע הוראות לעניין סעיף קטן זה בהתאם להוראות הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין. (ב) מוסד פיננסי ישראלי יפעל כנדרש לשם זיהויו ככזה בידי המנהל ורשויות מס זרות, והכול כפי שיקבע שר האוצר בתקנות. (ג) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יעביר למנהל מידע בדבר בעל חשבון ובעל שליטה בישות בעלת חשבון ובדבר חשבון פיננסי, שעל המנהל להעביר לרשות מס במדינה זרה, והכול כפי שיקבע שר האוצר בתקנות. (ד) תקנות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) יותקנו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, יושב ראש רשות ניירות ערך ושר המשפטים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. הודעה ללקוח בדבר העברת מידע למנהל וממנו לרשות מס זרה135ד.(א) לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום, יקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר מתן הודעה בידי מוסד פיננסי ישראלי מדווח, למי שהמוסד הפיננסי סיווג אותו כאזרח או כתושב של מדינה זרה על כך שמידע עליו ועל חשבון פיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר למנהל לצורך העברתו בידי המנהל לרשות המס באותה מדינה בהתאם להוראות הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין. (ב) ההודעה תכלול מידע על אפשרויות העומדות לפני מקבל ההודעה לשנות את סיווגו כאזרח או כתושב כאמור בהתאם להוראות הסכם פטקא או הסכם יישום. (ג) ההודעה תישלח 30 ימים לפחות לפני העברת המידע למנהל לפי סעיף 135ג. (ד) אחת לשנתיים ישלח מוסד פיננסי ישראלי מדווח הודעה נוספת למי שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א), על העברת מידע בעניינו למנהל. הוראות ליישום הסכם פטקא135ה.לצורך יישום הסכם פטקא יקבע שר האוצר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ועם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – (1) מצבים ותנאים שבהתקיימם יסגור מוסד פיננסי ישראלי מדווח חשבון פיננסי שנפתח אצלו אחרי יום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), שלגביו לא עלה בידי המוסד הפיננסי לקבל מידע הנדרש לו לקיום חובתו לפי סעיף 135ג(א) וכן נסיבות שבהן יראו חשבון פיננסי כסגור; (2) מצבים ותנאים שבהתקיימם על מוסד פיננסי ישראלי מדווח לנכות סכומים מתשלום בר-ניכוי ממקור הכנסה אמריקני שהוא מעביר למוסד פיננסי לא משתתף; (3) מצבים ותנאים שבהתקיימם ימסור מוסד פיננסי ישראלי מדווח מידע שייקבע, למי שמשלם תשלום בר-ניכוי ממקור הכנסה אמריקני למוסד פיננסי לא משתתף; לעניין פסקאות (2) ו-(3), "תשלום בר-ניכוי ממקור הכנסה אמריקני" – כל תשלום של ריבית, דיבידנד, שכר דירה, שכר, משכורת, פרמיה, אנונה, פיצוי, תגמול, מענק וכל תשלום אחר, קבוע או משתנה, המשתלם בכל שנה או בכל תקופה אחרת, שמקורו בארה"ב, למעט תשלום שאינו תשלום שיש לנכות ממנו מס במקור לפי הדין בארה"ב. הגבלת שימוש במידע135ו.(א) המנהל לא ישתמש במידע שהתקבל לפי סעיף 135ג(ג), למעט לצורך העברתו לרשויות מס במדינות זרות לפי סעיף 135ז. סמכות יישום הסכמים135ז.על אף האמור בסעיפים 231 ו-234, המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יעביר מידע לרשויות מס במדינות זרות ויפעל בכל הנוגע לכך, ככל הנדרש בהתאם להסכם פטקא והסכם יישום, והוראות סעיף 214ב יחולו. דיווח לכנסת – הוראת שעה135ח.בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו–2016, ידווח הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות החוק האמור." הוספת סעיפים 195י עד 195כד2. אחרי סעיף 195ט לפקודה יבוא:
    "סימן ז': עיצום כספי לעניין יישום הסכם בין-לאומי
    עיצום כספי בשל אי-זיהוי פרטים או בשל פגם בהעברתם195י.(א) בסעיף זה, "בעל חשבון", "מוסד פיננסי ישראלי מדווח" ו"מידע" – כהגדרתם בסעיף 135ב. (ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא דרש מבעל חשבון למסור לו מידע או לא ערך לגבי בעל חשבון את הבדיקות הדרושות, בניגוד להוראות סעיף 135ג(א), רשאי הוא להטיל על המוסד הפיננסי עיצום כספי בסך של 5,000 שקלים חדשים. (ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא דרש ממי שמבקש להיות בעל חשבון למסור לו מידע או לא ערך לגבי מבקש כאמור את הבדיקות הדרושות, בניגוד להוראות סעיף 135ג(א), רשאי הוא להטיל על המוסד הפיננסי עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים. (ד) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא העביר למנהל מידע או שהעביר מידע חלקי, בניגוד להוראות סעיף 135ג(ג), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 25,0000 שקלים חדשים. הודעה על כוונת חיוב195יא.היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 195י (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: (1) המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה; (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 195יב; (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 195יד. זכות טיעון195יב.מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 195יא רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, ולפי בקשתו במסגרת טענותיו כאמור – גם בעל-פה, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. החלטת המנהל ודרישת תשלום195יג.(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 195יב, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 195טו. (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) – (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום), שבה יצוינו, בין השאר, סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו; (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. (ג) בדרישת תשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 195יב בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. הפרה חוזרת195יד.בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 195י, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי. סכומים מופחתים195טו.(א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, בשיעורים שיקבע. סכום מעודכן של העיצום הכספי195טז.(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 195יב – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית המשפט לפי סעיף 195כא והמנהל או בית המשפט עיכב את תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). המועד לתשלום העיצום הכספי195יז.המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 195יג. הפרשי הצמדה וריבית195יח.לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 159א(א) (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. גבייה195יט.עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)‏ חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399.. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר195כ.על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 195י ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. ערעור195כא.(א) על החלטה סופית של המנהל לפי סימן זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה. (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך. (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו. פרסום195כב.(א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בהחלטה להטיל עיצום כספי: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת ושיעור ההפחתה; (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין; (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד. (ב) הוגש ערעור לפי סעיף 195כא, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏ ס"ח התשנ"ח, עמ' 226. , וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים. (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. שמירת אחריות פלילית195כג.(א) תשלום עיצום כספי לפי סימן זה לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 195י, המהווה עבירה. (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי סימן זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזרו לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו. הוראת שעה לעניין סימן ז'195כד.(א) בתקופה שמיום תחילתו של סימן זה עד תום שנתיים מהמועד האמור, לא ימסור המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב אלא אם כן דרש ממנו לתקן את ההפרה והתרה בו, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההתראה תימסר לו הודעה על כוונת חיוב. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה יחד עם התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לא יעלו על חמש שנים." תיקון סעיף 214ב 3. בסעיף 214ב(א)(3) לפקודה, בסופו יבוא "תנאי זה לא יחול לגבי מידע שנדרש לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום כהגדרתם בסעיף 135ב". תיקון חוק איסור הלבנת הון
משוב א- א+