משנה מיסוי על עובדים זרים - היטל על העסקת עובדים זרים ותקנות מס הכנסה


18
ועדת המשנה (של ועדת הכספים) לנושא המיסוי על העובדים הזרים
17.5.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכספים) לנושא המיסוי על העובדים הזרים
יום שלישי, ח' באייר התשס"ה (17 במאי 2005), שעה 14:00

ועדת משנה להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)
(תיקון מס' 2), התשס"ה-2004. (היטל על העסקת עובדים זרים) ותקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: דניאל בנלולו - היו"ר
אבשלום וילן
יחיאל חזן
אהוד רצאבי

איוב קרא

מיכאל זאבי - סמנכ"ל כיתן, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
יוסף בלייר - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
אמיל וינטרוב - רואה חשבון
אליזבת גרוס - ועד מסעדות אתניות
רוני שטרן - ועד המסעדות האתניות
אברהם דניאל - איגוד מגדלי הפרחים
בועז ינילביץ - איגוד מגדלי הפרחים
דני אלקיים - ביטוח לאומי
רחל גרשוני - משרד המשפטים
בועז סופר - אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
יעל אנדורן - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עו"ד יעל ייטב - הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר
טלי דולן - יועמ"ש, נציבות מס הכנסה
מנחם כהן -
חיים חדד - מרכז תחום עובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל
יודקה שגב - מנכ"ל התאחדות הקבלנים לשעבר
שמואל הרשקוביץ - מנכ"ל התאחדות הקבלנים

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר פוליבוי


ועדת משנה להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2), התשס"ה-2004. (היטל על העסקת עובדים זרים) ותקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ד-2004

אני פותח את הישיבה. בעקבות הישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר, הוחלט לקיים ועדת משנה בכל הנושא של היטל על העסקת עובדים זרים. אני מבקש מידידי חבר הכנסת וילן, ולאחר מכן ממנהל הוועדה, לתת לנו איזושהי תזכורת. לאחר מכן נשמע פה את כל החברים.

אני נמצא שש שנים בכנסת. סאגה כמו הנושא הזה של נקודות הזיכוי עוד לא עברתי. ההיסטוריה הפרטית שלי באמת לא חשובה, אבל אחרי כל מה שקרה בשבוע שעבר, שאלתי את עצמי באיזה עולם אני חי. אתמול גם פגשתי את קובי הבר – וגם דיברתי עם איתן - בנסיבות חברתיות ואמרתי לו כמה מילים.

אנחנו הרשות המחוקקת, אתם הרשות המבצעת. יש איזה שהם כללי התנהגות בסיסיים שמחייבים כל בן תרבות במדינה דמוקרטית. אני לא רוצה להישמע פה כמו מחנך, אבל כאשר רואה חשבון בועז ינילביץ, יוסטה בלייר ואברהם דניאל הראו לי בזמנו את האמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, אני דרשתי מיושב ראש ועדת הכספים דאז אברהם הירשזון לעצור ולעשות רביזיה, כי העסק הזה מנוגד לאמנות הבינלאומיות. אני יודע שיש חוות דעת משפטיות שאומרות שמותר לגבות את זה, למרות חוות הדעת הבינלאומיות. היתה בידי חוות דעת רצינית של רואה חשבון דורון לוי שלא הגיע לישיבה. רואה חשבון דורון לוי היה נציב מס הכנסה.

אבל הוא הוציא מסמך.

על זה אני מדבר. על סמך חוות הדעת שלו ושל אחרים, אמרתי להירשזון שיש פה בעיה לא פשוטה ושמוכרחים לעצור ולברר את הבעיה. אנחנו היינו מוכנים לברר את העניין. מה עשה אברהם הירשזון? הוא אמר שטמיר כהן, מנהל הוועדה, ידבר עם אנשי האוצר, ילמד את הסוגייה ויביא פתרון. זה היה מקובל עליי. ככה דברים התגלגלו. המשא ומתן נמשך הרבה זמן. בסופו של דבר, טמיר הביא הצעת פשרה שנוסחה על ידי אנשי האוצר ואנשי מס הכנסה. יושב-ראש הוועדה דאז, אברהם הירשזון, נתן לזה את ברכת הדרך. אני כינסתי פה את נציגי החקלאים. יושבים פה חיים חדד, יוסף בלייר ואברהם דניאל. יש גם דברים בהצעת הפשרה: מעלים את מס המעסיקים בחקלאות מ-8% ל-10% ואחרי זה ל-12%. זה הסכם קשה מבחינתם.

תראו את הנתונים שכתבה המחלקה הכלכלית, ותבינו מה המשמעויות הכספיות לכלל המערכת החקלאית. אבל אני אמרתי להם שאחרי משא ומתן של שנתיים כמעט, מנהל ועדת הכספים בשם ועדת הכספים ניהל את המשא ומתן, אז take it or leave it"", כי אין אפשרות אחרת. הם קיבלו את זה. האוצר הציע את הצעת הפשרה לטמיר כהן. אנחנו, יחד עם יושב-ראש הוועדה, אספנו את נציגי החקלאים והצענו להם את הצעת הפשרה.

אני מבין שהחקלאים הסכימו לשנת 2005 ל-10% ולשתיים ורבע נקודות זיכוי, ולשנת 2006 ל-12% ולשתיים ורבע נקודות זיכוי.

במקום נקודות הזיכוי.

אני התנגדתי לשני המהלכים האלה.

הם קיבלו את זה. אחרי זה היו דיונים על חוק ההסדרים לשנת 2005, זה הופיע שוב ודחינו את זה. בהצבעה זה לא עלה, והמשיכו לנהל משא ומתן.

בישיבה לפני שבוע קרא לי טמיר כהן לפגישה עם בועז סופר, חמש דקות לפני שהסעיף עלה. הוא שאל אם אנחנו עומדים מאחורי הפשרה או לא. אמרתי שהסיכום מקובל. הגענו לישיבה, ואז נציגי האוצר ואיתן רוב אמרו שזה לא מקובל. נציג האוצר, נציג הממלכה, חמש דקות לפני כן אמר שזה ההסכם. טמיר כהן, בשם ועדת הכספים, ניהל את המשא ומתן במשך שנה וחצי. יושב-ראש ועדת הכספים, אברהם הירשזון, קרא לנציגי החקלאים וקיבל את זה.

אחרי זה מה הסבירו לנו? שאלו איך נאתר את התאילנדים, אם צריך לתת להם כסף. הציעו כל מיני פשרות, שחבריי לא קיבלו אותן. הלכתי הביתה ועשיתי שיעורי בית. שאלתי כמה רואי חשבון מכובדים, איך זה יכול להיות. לפני חודש השתתפתי במשלחת של הכנסת במנילה, ועצרנו בדרך בבנגקוק. דיברתי עם הקונסול בבנגקוק ושאלתי איך עבד כל זיהוי הנפגעים הישראלים. הוא אמר לי שלתאילנדים מערכות מעולות. הוא אומר שהם הוציאו תצלומי שיניים ממרפאה בגרמניה. אחרי זה חשבתי לעצמי מה קורה פה. פה אומר לי אוצר מדינת ישראל שהוא לא מסוגל לאתר אותם. שאלתי איך זה יכול להיות, הרי האנשים האלה עבדו בארץ כחוק, המעסיקים יודעים מי היה אצלם, הגיעו סוכנים. מה הסיפור הזה שאי אפשר לאתר אותם? הם לא הגיעו מהקוטב הצפוני, הם הגיעו דרך תאילנד, יש שגרירות והכל מסודר. הם אמרו ביושר שהם יודעים שכל נקודת זיכוי שווה 178 שקל. כמה זה בסך הכל?

400 שקל לחודש.

אדוני היושב ראש, חשבתי על הסוגייה הזאת. הבעיה המרכזית היא כבודה של ועדת הכספים ונוהל העבודה של ועדת הכספים מול משרד האוצר, מדינת ישראל. אם זה לא יסתדר פה, אני דורש שהוועדה הזאת תלך לשר האוצר ותגיד לו "ככה לא עובדים כנסת ומשרד האוצר". טמיר כהן הוא אדם פרטי? הוא נציג הוועדה שפעל בשם יושב-ראש הוועדה. איך יכול להיות שאחרי שדיברנו עם בועז בפעם החמישית, אומרים "זה לא נראה לנו", "נעשה שיפור"? יעל זורקת לי "אחוז, חצי אחוז". סליחה, מכרו את בזק במיליארד, עכשיו ערוץ 2 עשו מכרז וקיבלו עוד 500, 700 מיליון שקל. זה בסדר גמור. האגם של מנהל ההכנסות מתמלא לא רע השנה. זאת כבשת הרש. זאת התנהגות שמבחינה תרבותית עסקית במדינת חוק אין לה מקום.

אדוני היושב ראש, אני דורש שההסכם שהגענו אליו יכובד כלשונו. אם אתם רוצים להתחיל לפתוח בחזרה את ההתדיינות ולחזור למשא ומתן, זאת לטעמי תגרנות ולא משא ומתן. האם המשא ומתן נגמר? כן או לא? אם לא, יש שר אוצר ויש ראש הממשלה, זה נושא עקרוני שנוגע למערכת היחסים בין הכנסת, בין ועדת הכספים של הכנסת, בין האנשים הכי הגונים וישרים פה, יושב-ראש הוועדה ומנהל הוועדה, לבין נציגי האוצר. הרשות המחוקקת לא תיתן לזה לקרות.

ראשית, אני מתנגד התנגדות נחרצת להטיל מטלות חדשות כל פעם על החקלאים, כשבמדינת ישראל אין כמעט חקלאות. אתם יודעים איפה נמצאים כל מגדלי הפרחים.

יש גם תעשיית תיירות ובניין.

אני מדבר על החקלאים. במקום למצוא צעירים ישראלים מגדלים פרחים באתיופיה, עדיף שיגדלו אותם פה ולא באתיופיה. כאשר החקלאי לא מגדל על הקרקע שלו, מי שלוקח את הקרקע זה הבדואי והפלסטיני. קודם כל, החקלאים עושים טובה למדינת ישראל שהם עוסקים בחקלאות.

אני מתנגד התנגדות נחרצת להטיל עליהם כל פעם מסים בדרך שונה ומשונה. לא יכול להיות שהם יצטרכו לשלם גם נקודות זיכוי, גם 8% מס על השכר של אותו עובד, גם לשלם כ-1,400 שקל כאשר הם מביאים את אותו עובד וגם לשלם מעל ל-500 שקלים כשהם הולכים ללשכת התעסוקה. כבר אין חקלאים, לא נשארו חקלאים. האם מישהו יכול להגיד לי כמה חקלאים נותרו במדינת ישראל? תסתכלו על גוש קטיף. יש שם מספר חקלאים, ואף אחד מהם לא רוצה לחזור לחקלאות. על מה מדובר פה? על 100 מיליון שקל? על 80 מיליון שקל? האם מישהו יכול להגיד על כמה כסף מדובר?

למרות שחבר הכנסת אבו וילן אומר לחזור להסכם שהוסכם, גם להסכם הזה אני מתנגד. אני חושב שאנחנו עושים עוול משווע קודם כל למדינת ישראל, לא לחקלאים. כולכם נוסעים בכבישי הארץ, ורואים שאין בכלל חקלאות. אין פרדסים, לא נשאר דבר. מה נשאר? חבר הכנסת דני בנלולו, אתה יודע מה אמר לי אחד החקלאים? "זה עדיף לי, כי אני חזק וכל החלשים "ימותו", ואז אני אהיה בעל הבית".

זה חמור. עם כל הכבוד לעבודה שעושים במשרד האוצר, הם לא מבינים שהשתיים ורבע נקודות זיכוי האלה מטילות אסון על אלה שאולי יכולים ללכת לפאלחה. אני חושב שזה לא טוב וזה לא פופוליסטי. כל השבוע הסתובבתי בחבל לכיש כדי ללמוד את זה. לכן אני מתנגד לזה.

יש פה נציגים של ענפים אחרים, של ענף הבניין.

חבר הכנסת חזן, חברי הכנסת מטפלים בכלל מדינת ישראל, והכוונה היא גם לחקלאים, גם לבניין, גם לתעשייה, גם למסעדות, לכל מי שמעסיק ברשיון עובד זר, ולכן אנחנו מנסים למצוא פה פתרון לכולם. אני מקווה מאוד שנגיע לזה בסוף. כמובן שיש בעיה קשה מאוד בחקלאות. נציגי ענף הבניין יגידו שיש להם בעיה קשה בבניין. נציגי המסעדות וגם נציגי התעשייה יגידו את זה. זימנו את כולם, כדי לשמוע את כולם.

אין חקלאות מ-1967. מאז מלחמת ששת הימים, כשבאו לפה הפלסטינים, היהודים לא עוסקים בחקלאות, לא בגלל השכר ולא בגלל שום דבר אחר. אם אנחנו לא רוצים לשמור על הקרקעות של המדינה ואם אנחנו לא רוצים חקלאים, בואו נגיד את זה.

לגבי שאר המגזרים שזקוקים לעובדים זרים, אני לא בא לומר שאני רוצה לדאוג רק לחקלאים, אבל בענף של המסעדות האתניות למשל, נדמה לי שחברת הכנסת ענבל גבריאלי העבירה הצעת חוק.

אני רוצה לתת לך עוד דוגמה. אם אתם רוצים לחסוך כסף, יש משטרת הגירה. לך תבדוק מה היא עושה. אתה יודע שמינואר עד סוף מרץ העובד הזר צריך לקבל את האישור שלו מחדש. בשלושה חודשים האלה מוציאים את העובדים האלה מהמיטה, אין להם ויזות, יש להם ויזות. תחסוך במשטרת ההגירה. מה התקציב שלה? תוריד לה את ה-80 מיליון האלה. את כל אלה שבמשטרת ההגירה רצו לתפוס, היא כבר תפסה. הם היום הולכים ומתנפלים על אותו חקלאי. אם הוא מחליט עם השכן שלו לעבוד במקום אחר, תופסים את העובד שלא עבד אצלו. זה דבר שידוע, וככה זה נעשה. אם תקצצו במנהלת ההגירה, תאמינו לי שתמצאו את הכסף.

כל אחד מאתנו מדבר על סקטור מסוים ובשוליים על סקטורים נוספים. אני חושב שהמדינה הזאת צריכה להחליט מה חשוב לה. אם חשובה לה החקלאות, יופי. אם חשוב לה הבניין, נחמד. אם אנחנו יודעים שאנחנו צריכים עובדים מומחים או עובדים זרים לענפים ספציפיים כי אף ישראלי לא יכול לשמש בתור שף של מסעדה תאילנדית, יפנית או הודית, צריך לאפשר שזה יקרה, כיוון שזה יוצר סביבת עבודה. את הדברים האלה אנחנו צריכים לאפשר.

אנחנו צריכים לזכור שיש לנו היום שתי מטריות: אחת – ההיטל שאנחנו מדברים עליו, משמונה אחוז לאחוז גבוה יותר, והשני – ההגדרה של מה הוא תושב מדינת ישראל. נדמה היה לי שהגיעו פה לאיזה שהן הסכמות שאני לא ראיתי, של מה הוא תושב ישראל. כמו שאנחנו מדברים כרגע על עובדים זרים, יש גם בעיה של עובדים ישראלים שנמצאים בחוץ. יעל, נדמה לי שהיינו אמורים לראות איזשהו נוסח.

אם זה יהיה רלוונטי.

אולי כל הדיון לא רלוונטי.

זה לא עניין של עובדים זרים.

את אותה הערה שאמרתי לחבר הכנסת חזן, אני אומר גם לך. אנחנו לא מנסים לפתור את העניין סקטוריאלית.

אני לא מדבר על סקטוריאליות.

אני לא יודע עם מי הגיעו להסכם. לאיזה הסכם? פה אני שומע על הסכם אחד בחקלאות, אנחנו שומעים על הסכם בבניין. אם יש הסכמים, שימו אותם על השולחן, בואו נשמע אותם.

אני לא יודע על הסכמים סקטוריאליים, אני מדבר על מצב אחר. בדיון בשבוע שעבר בראשות הרב ליצמן ישבו נציגי מס הכנסה עם נדב הכהן והגיעו לאיזה שהן הסכמות על ההגדרות של תושב ישראל ותושב חוץ ומה הן החזקות של תושב חוץ ולא תושב חוץ. זה חשוב מאוד, כי כאשר ישראלי יושב בחוץ לארץ חמש שנים, צריך לדעת האם הוא נחשב כמי שעובד במדינה או לא.

חבר הכנסת רצאבי, אומרים פה שיש חוק ויש תקנות. אתה מדבר על התקנות.

אני מדבר על התקנות.

אבל אני לא דן עכשיו בתקנות.

אבל זה חלק מהסמכות של הוועדה הזאת.

לא נכון.

אם כך, אני מוחק את כל מה שאמרתי, נדון רק בחקלאים ובטבחים סיניים. התקנות האלה היו צריכות לעבור איזשהו שינוי ולהיות מונחות על שולחן הוועדה או ועדת המשנה.

הנוסח המקורי מונח בפניך.

לאחר השינוי?

לא, הנוסח המקורי.

חבר הכנסת רצאבי מדבר על נושא אחר. בתקנות שעליהן הוא מדבר היתה בהתחלה התייחסות גם לעובדים זרים. לבקשת הוועדה וחברי הכנסת, הורדנו משם את ההתייחסות לעובדים זרים. כיום בשני החוקים האלה יש שתי סוגיות: הסוגייה של העובדים הזרים וסוגייה נפרדת לחלוטין שלא קשורה לעובדים הזרים, מתי הוא תושב ישראל ותושב חוץ.

וזה לא נידון פה היום?

אני לא יודעת.

בשבוע שעבר דנו בשני נושאים: אחד - ההיטל על עובדים זרים, והשני - ההגדרה בתקנות של מה הוא תושב וכן הלאה. לשני הדברים האלה יש השלכה גם על העובדים הזרים וגם על הישראלים, אבל אני הבנתי שהוקמה ועדת משנה לעניין הזה שאני חבר בה וגם אתה. מה יש לנו על סדר היום פה? האם אנחנו מדברים רק על העובדים הזרים?

מה שהוטל עליי כרגע זה לטפל בנושא העובדים הזרים ולא בנושא התקנות. כשאני אסיים עם החוק, אני אעבור לתקנות, אבל כרגע צריך לטפל בנושא של העובדים הזרים, שזה הוויכוח שהיה בשבוע שעבר.

אם אתה אומר לי שהשאלה מי הוא תושב לא תידון פה ותמשיך להיות נידונה במליאת הוועדה, אהלן וסהלן.

זאת הנגזרת של השתיים ורבע.

אני זה שלא מבין מה קורה פה? אם שחקן הכדורגל רונאלדו מברזיל החליט להתחתן עם ישראלית ילידת הארץ והוא גר בישראל ומרכז חייו בישראל, לפי התקנות, כמו שאני קראתי אותן, הוא במשך חמש שנים ייחשב תושב חוץ. האם זה נוגע לסמכות של הוועדה?

אני אעשה סדר בדברים. בדיון בשבוע שעבר היה אמור להתקיים דיון כולל לגבי העובדים הזרים. על שולחן הוועדה היו מונחים שני דברים: תיקון לחוק התוכנית הכלכלית, ובו כוונה להעלות את ההיטל על העובדים הזרים, והיו גם תקנות מס הכנסה שקראנו להן תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל). בנוסח המקורי שהונח על שולחן הוועדה נאמר שעובד זר במשך חמש השנים הראשונות לשהותו בישראל, יראו אותו כתושב חוץ. אם יראו אותו כתושב חוץ, הוא לא יהיה זכאי לשתיים ורבע נקודות.

ועובד ישראלי שנמצא בחוץ לארץ ועובד מדינה, יראו אותו כתושב ישראל.

בין השאר, התקנות האלה עושות סדר בכל הנושא של קביעת התושבות, כי יש חזקה מי הוא תושב ישראל ומי תושב חוץ, ויש גם סמכות לשר לומר: למרות שאתה נופל בחזקה כתושב ישראל, יראו אותך כתושב חוץ. יש גם פסיקה בנידון. בתקנות האלה אנחנו הוצאנו, במהלך הדיונים עם נדב הכהן, את ההתייחסות לעובד הזר.

נדב הכהן לא חבר ועדה. זה משפיע על העובדים הזרים.

אבל אין עכשיו התייחסות בנוסח לעובדים זרים.

אבל אני לא ראיתי. אם הוצאתם משהו לא בידיעת הוועדה, אלא בידיעת האוצר ובידיעתו של רואה חשבון נדב הכהן - - -

זה היה במסגרת הסיכום הכולל. כשנפתח עכשיו הכול, צריך לדון גם בזה.

אדוני היושב ראש, אני טוען עדיין שלדברים האלה יש השלכה. אם זה במנדט של הוועדה שאתה יושב בראשה, מן הראוי שנדע, כדי שלא נקבל החלטות ומחוסר ידע נאשר דברים שיש להם השלכה גם על זה. צריך להיות גילוי נאות במה אנחנו דנים, איזה מנדט יש לנו להחליט ומה חוזר לוועדה, ושם זה יטופל הלאה.

ראשית, מה שאנחנו מחליטים פה זה בגדר המלצה להעברה למליאה. אני רוצה לחזור חזרה לתחילת הדיון. הזכיר חבר הכנסת וילן את ההסכם שהתחיל לפני שנה וחצי בנושא שתיים ורבע נקודות זיכוי. אם אנחנו פותרים קודם כל את הבעיה הזאת, אנחנו עוברים לנושא של ההיטל. אחד קשור לשני, אבל אנחנו רוצים לחזור קודם כל לדיון.

אני רוצה לשמוע בקצרה נציגויות, כדי שגם נוכל לשמוע את נציגי משרד האוצר. אני אכריז על חמש דקות הפסקה כדי לקבל החלטה ונחזור חזרה לדיון. אני מקווה מאוד שהיום נוכל לקבל החלטה, שיהיו בגדר סיכום והמלצה בפני ועדת הכספים.

בהזמנה לדיון היום בשעה 14:00 כתוב "ועדת משנה להצעת חוק המדיניות הכלכלית...ותקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל)", זאת אומרת שזה על שולחן הוועדה.

בסדר, זה על שולחן הוועדה.

הצעת החוק כפי שאנחנו מכירים אותה ושהונחה בפנינו מדברת על העלאה משמונה ל-15 עד ל-40. אנחנו מתנגדים לה בכל תוקף. אם יש הצעה אחרת, אנחנו נשמח לדון בה.

אנחנו חיים בשוק תחרותי. זה בלתי אפשרי שמתי שיתחשק לאוצר להכניס את היד לכיס, הוא ייקח כמה כסף שהוא רוצה. בשנתיים, שלוש שנים האחרונות האגרות וההיטלים החוקיים הפכו להיות לגיהינום. זה בא מהטעם של "בואו נחליף בכוח את העובדים הזרים", "בואו נעשה את זה בלתי נסבל כדי שהם יעסיקו עובדים אחרים במקומם".

אני רוצה להגיד מה משמעות הדבר הזה. בתעשייה יש בסך הכל 1,700 עובדים. כשה-1,700 עובדים האלה לא יהיו בזבנג מחר, חלק לא קטן מהתעשייה ייעלם, ואני רוצה לתת כמה דוגמאות. יש אולם אריגה בכיתן שיש בו 100 עובדים. לא יעזור לאף אחד שום דבר, זה לא תהליך של יום אחד, אבל יש בו 20 אורגים, וכשה-20 אורגים - אלה המפעילים למטה על רצפת הייצור - לא יהיו, לא תהיה אריגה. חוקקו במדינת ישראל חוק שכר מינימום, שבעקבותיו כל התפירה יצאה החוצה עם מאות אלפי עובדים. זה המשמעות של מה שעושים.

האגרות לבקשה לעובד זר עלו מאפס שקלים ל-500 שקלים, ובחקלאות האגרה בוויזה היא 1,200 ובתעשייה היא 4,000 שקלים, כשזה היה לפני שנתיים 100 שקלים. ב"בום" כזה זה קפץ ל-4,000 שקלים. אני השנה בכיתן בדימונה שילמתי 300,000 שקל אגרות.
המשמעות של עוד נטל של פרומיל היא לסגור יחידות. אם אני לוקח מפעל מתכת שיש בו 100 עובדים, לא יעזור, יש שם ארבעה או חמישה אנשים שבלעדיהם לא יועסקו כל ה-100 עובדים. אין פה לא 100,000 ולא 200,000 אנשים, אלא 1,700 אנשים. אף אחד מהם לא מומחה, אין כזה סיפור בתעשייה.

הוסיפו לנו שכר מינימום לעובדים זרים. אתם יודעים שזה נידון בבג"צ.

תאמין לי שאנחנו מכירים את כל נושא ההיטלים.

אם זה והדבר הבא וכל הדברים האלה יצטרפו, זה יפגע בתעשייה במדינת ישראל.

לגבי נקודת הזיכוי, אין שום קשר שייקחו לי מ-8% ל-10% או ל-12% ויזכו את העובד בנקודות זיכוי. אין קשר בין אחד לשני, מצד אחד לקחת מהמעביד ומצד שני אולי להחזיר לעובד. אני אזכיר לכם שמרבית העובדים הזרים, אין מה להחזיר להם מבחינת נקודות מס. צריך לדון לא בכמה מעלים, אלא בכמה מורידים.

אני משתומם על הדיון. אנחנו התחלנו לדון בנושא של המיסוי, האם להעלות או להוריד, אבל מה עם מדיניות הממשלה? אני חושב שכל הזמן צריך להתייחס למדיניות הממשלה. מדיניות הממשלה רוצה להכביד עלינו, על מנת לגרש את העובדים הזרים וליצור מקומות עבודה למובטלים.

רבותיי, למה לכם להרוג אותנו ולאט לאט? תחסלו אותנו במכה אחת. אני מציע להביא הצעת החלטה לבטל את העובדים הזרים, ולמה? אני לא רוצה להוות נטל על הממשלה. אם אני יודע שאין לי עובדים זרים, אני אסגור את העסקים שלי ואבחר לי אולי במסלול אחר, אבל לא יעלה על הדעת שהממשלה מדברת על א' ועושה ג', כי היא הריבון והיא יכולה לגרש את העובדים הזרים.

נקודות הזיכוי הן של העובד ולא שלי. מה אתם מציעים? שאני אשלם על העובד עוד מס. אני לא רוצה לשלם על העובד. אני לא נכנס כרגע לחוקיות העניין, כי רואה חשבון בועז ינילביץ יסביר לכם את זה. טלי מנציבות מס הכנסה דיברה, והיא רוצה לדבר על כסף. היא לא רוצה שמס הכנסה יהיה נדיב, אלא שיגבה את מלוא המס. למה הוא מציע הצעה נדיבה? כי יש לו בעיה לגבות את נקודות הזיכוי. לכן הוא מציע שאני אשלם במס מעסיקים עד 12% ואזכה בנקודות הזיכוי. למה אני צריך לשלם? אין לי אינטרס כזה. אז בואו נעשה את ההיפך. ההצעה שחבר הכנסת חזן העלה שנעשה ההיפך: לבטל את נקודות הזיכוי לעובדים ולהוריד במס המעסיקים לאפס אחוז, ל-3% או ל-2%.

אם הוא רוצה נקודת זיכוי, שיוותר על כל ה-8%.

כן, שייקח את נקודות הזיכוי. אדוני היושב ראש, בועז ינילביץ הוא המומחה בעניין. אני מבקש שהוא יציג את העניין.

אנחנו מתנגדים להצעה. גם אנחנו חוזרים חזרה מההסכם הפשרה, כולל ביטול של נקודות זיכוי וביטול ההיטל.

אני מייצג את ועד המסעדות האתניות של מדינת ישראל. אנחנו לא יכולים לעשות דבר, בלי אותם מנועים, אותם אנשים שעושים את האוכל. אנחנו מעסיקים 10,000 איש בהחזקה ישירה שזה במעגל הראשון. אליהם קשורים גם אנשי כלכלה, גם מובילים, גם ספקים, גם מגדלים וגם יבואנים. אנחנו מעסיקים במעגלים המשניים עשרות אלפי אנשים.

לא ייתכן שהאוצר יטיל מסים חדשות לבקרים בלי לעשות חשבון לשום דבר. לא יתכן שאנחנו נגיע למצב שנפשוט את הרגל לאט לאט כי אין לנו כסף. לא יתכן ששר האוצר אומר במפורש שהוא בעד העסקים הקטנים, כי העסקים הקטנים יתנו את כל הדחף לכלכלת מדינת ישראל ושהם העסקים שחשובים לו, ומצד שני הוא יחנוק אותנו.

יש לי היום שלוש מסעדות, ואם לא היו לי כל הבעיות עם העובדים הזרים כתוצאה מהמדיניות של הממשלה הזאת ושל הממשלות הקודמות, ובעיקר של שר האוצר הנוכחי, יכול להיות שהיו בבעלותי 15 מסעדות ולא הייתי מעסיק 100 איש, אלא אולי 500 איש. הענף שלנו הוא היחיד שנקבע שיש לו גם שכר מומחים. יש לנו גם שכר מומחים וגם כל ההיטלים מסביב, זאת אומרת שהמצב הוא בלתי אפשרי לחלוטין מבחינתנו.

מי ישלם לטבח תאילנדי 14,000 שקלים?

חלומות באספמיה. אותי לימדו במשך עשרות שנים שאם אתה לא רוצה מישהו, תסלק אותו ואל תביא אותו. אם הבאת אותו, לא ייתכן שתטיל עליו מסים כאלה. יש מס הכנסה - ואם האדון ממשרד האוצר רוצה לקחת ממני מס הכנסה, שייקח ממני את מס ההכנסה בסוף החודש ובסוף השנה, ולא יטיל עליי היטלים על גבי היטלים על גבי היטלים כדי לחנוק אותנו ולהרוס את הכלכלה.

מנחם, תאמר מילה לגבי נושא הקבלנים. שמעתי את הסיפור היום בבוקר. אני אשמח מאוד, אם גם תעלה אותו פה.

אני בא מתחום הבנייה. אני מצטרף לדעה הכללית בנושא ההיטלים. התקבלה פה החלטה שהיא הרסנית לענף הבנייה. אני מדבר על העברת העובדים הזרים לחברות כוח האדם. אם אני שילמתי עד לפני שבוע וחצי 26, 27 שקלים לשעת עבודה לעובד זר, ממחר בבוקר אני הולך לשלם 10.5 דולר, כפול. אני בונה באזור רעננה.

לא מספיקות לכם פשיטות הרגל שיש עכשיו? יהיו עוד פשיטות רגל.

תמחרתי שלושה פרויקטים שלי. בכל פרויקט יש בסביבות 400,000 או 500,000 שקל הוצאות על עובדים לתקופה מסוימת. הלכתם והכפלתם לי את העניין הזה. המשמעות של זה היא שמחר בבוקר אפשר לסגור את העסק. מה אתם רוצים? שנפשוט רגל ותתחילו לפעול עם נושים ועם הוצאות לפועל? מי יחזיק אותנו?

אני רציתי לדבר על החקיקה. בתוך הנושא הזה אנחנו מצווים, לפחות הוועדה, על איזושהי חקיקה טובה שתיתן ודאות. פה בשלוש שנים נפלו 15-16 חוקים, אף אחד לא למחר, כל אחד או להיום מיידית או חודשיים אחורה. כל הסקטורים שאנחנו דנים בהם, רובם הם סקטורים שתקציב אצלם זה לשש, לשבע שנים, לא להיום ולאתמול. עכשיו יושבת הוועדה לדבר על 8% שאולי יהפוך ל-10%. אני אומר לכם שבענף הקבלנים למשל ההתנגדות של יודקה שגב אולי מיותרת. אני מחזיק כאן מסמך חדש לגמרי, שמבטיח לתאגידים שאם יעלו להם את ההיטל שאתם מדברים עליו עכשיו, יחזירו להם את ה-6,800 שקל בהתאמה.

האם זה הסכם שאתה יודע עליו?

גם הוועדה יודעת עליו, זה הסכם שהונח פה בוועדה.

זה ירד מהאינטרנט. מדינת ישראל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, העסקת עובדים זרים בענף הבנייה.

האוצר בזמנו טען שכל ההיטלים נועדו כדי להעלות את השכר של העובדים הזרים, שהוא זול לעומת העסקה של עובד ישראל. במצב הנוכחי היום, השכר של עובד זר, עם כל ההיטלים, עולה על השכר של עובד ישראלי, ובכל זאת לא באים עובדים ישראלים לעבוד בחקלאות, בבניין או בתעשייה, אף אחד לא רוצה להיכנס לאולם ייצור.

מדינת ישראל חתמה על הסכמי אמנות כפל מס. האמנות האלה גוברות על החקיקה פה. לא יכול להיות מצב שמצד אחד יאמרו "חתמנו על אמנה עם תאילנד, סין, רומניה ועוד מדינות", ומצד שני בכל מיני דרכים יכרסמו באמנות. אם מדינת ישראל חותמת על אמנות, אני לא יודע אם כל זה יעמוד בבית המשפט. לא העמידו את זה עדיין לבחינה בפני בית המשפט, אבל אני חושב שתהיה בעיה לאוצר בבית המשפט בקטע הזה.

אני רוצה לומר משפט סיכום. אני חושב שהאוצר פועל בניגוד למדיניות ממשלת ישראל. מצד אחד, הממשלה קיבלה את ההחלטות שלה לגבי מכסת העובדים, לפחות בחקלאות. האוצר עושה כל מה שביכולתו וכל מה שמתאפשר לו כדי לבטל את החלטות הממשלה. איך הוא עושה את זה? הוא מטיל מסים על העובדים שלנו. אנחנו מציעים לאוצר שאם הוא לא רוצה שאנחנו נעסיק את העובדים, שידאג להוריד לנו את המכסות. למה לפעול בעניין הזה של המיסוי? שיפנו לממשלה וישכנעו את הממשלה שלא צריך את המכסות לעובדים, וכך יתייתר הנושא הזה של כוונה להילחם בנו דרך המיסוי ולא דרך המכסות.

בועז סופר, בבקשה. בועז לא הפריע לאף אחד, אני מבקש שלא יפריעו גם לו.

אין סיכוי שלא יפריעו לי. משרד האוצר מיישם את מדיניות הממשלה. הממשלה לא מיישמת את מדיניות משרד האוצר. הממשלה החליטה על צמצום עובדים זרים.
אתם באים בטענות רבות ומשונות, שבסך הכל כולן מתחילות ונגמרות בהחלטות הממשלה. אנחנו לא עושים דבר נגד החלטות הממשלה, כל דבר עובר בהחלטת הממשלה. הנושא של החקיקה, גם של ה-20% וגם של ה-40%, עבר בחוק ההסדרים עם מסגרת תקציב, במסגרת החלטות ממשלה.

למעט ענף החקלאות.

אם מישהו יפריע, אני אוציא אותו החוצה.

לכן בהקשר הזה אנחנו לא פועלים נגד, אלא אנחנו פועלים כדי ליישם את החלטות הממשלה. זאת הדרך וזאת הפרדת הרשויות.

היה הסכם, וההסכם היה לתת שתיים ורבע נקודות זיכוי משנת 2005 ואילך. למה אתה נד בראשך?

אתה לא יודע למה?

רציתי להשלים שני משפטים, ואחד אני לא מצליח לסיים. ההסכם שעליו דיבר חבר הכנסת וילן היה כדלקמן: לתת שתיים ורבע נקודות זיכוי החל מהיום הראשון, משנת 2005 ואילך, לקבוע מס של 10% משנת 2005 ולקבוע מס של 12% משנת 2006. זה היה הסכם הפשרה. נלוותה לו נקודה נוספת, שנגעה לשנת 2003 ו-2004. אני הגעתי להסכם הזה, ואני לוקח את האחריות. חבר הכנסת וילן, חבל שאתה לא ציינת שאני גם לקחתי על עצמי את האחריות ואמרתי שזאת היתה טעות. לא היה פה שום מחטף. אני עובד מספיק שנים עם הוועדה, כדי שהיושר שלי לא ייפגע מדבר כזה. גם אם אתה מעדיף שאני אנסה למרוח, אני לא אעשה את זה. אני אמרתי את זה בגלוי, שדקה לפני אני קיבלתי טלפון מסמנכ"ל שומה שבדק את זה שוב, וטען באופן נחרץ שאנחנו לא יכולים ליישם את זה. אלה הדברים, אין לי שום סיפורים.

זאת לא היתה טענה ברמה האישית. לא היו פה חילוקי דעות. אתמול בערב הייתי במסיבת פרידה מאבי דיכטר, ראש השב"כ. הוא דיבר על אחריות ועל עבודה עם אנשים. במקרה באתי מבית החינוך שלו. אני לא מעלה על דעתי מצב שמפקד בכיר בשב"כ היה מקבל החלטה וראש השב"כ היה אומר בכניסה לישיבת ממשלה "רגע, אני נסוג בי", אין דבר כזה. מפקד כזה, לא מעניין אותי אם זה פקיד שומה או מי, שלח אותו אני לא יודע לאן. זה לא מינהל תקין. אתה נציג הממלכה.

אני נציג הממלכה, וזה לא מה שקרה ואיתן לא חזר בו. עם כל הכבוד, אני אחראי על הפן הכלכלי. אני הייתי משוכנע כל הזמן – ואני אמרתי את זה בגלוי - שאנחנו מסוגלים ליישם את המדיניות אחורה. קיבלתי לא מוחלט מסמנכ"ל שומה, וזה לא שחזרנו בנו. אתה יודע את זה, וחבל ליצור פה איזו תחושה שאנחנו לא עושים דברים ביושר.

לא חבל? טמיר כהן ישב בפגישות במשך שנה וחצי, והגענו לזה.

יושב ראש הוועדה כבר פרסם הודעה לעיתונות.

בוודאי, מה זה? איפה המינהל התקין? רמטכ"ל לא היה יכול לעשות דבר כזה.

אתה דורש את ההתפטרות שלי או של איתן?

לא, לא שלך, אלה הממונים עליך שאתה נשלחת מטעמם. ראש ועדת הכספים הכריז על זה.

חבר הכנסת וילן, הוא לא מתכחש.

עם כל הכבוד, אנחנו לא אחראים על ההודעות שמוציא יושב-ראש ועדת הכספים. אני לא מצליח להבין מה הטענה.

אז יש פה הצבעות, ואתה תהיה אחראי להחלטות של ההצבעות.

המצב הוא שלמעשה אין היום נקודות זיכוי. אנחנו לא כל כך נדיבים כמו שניסו לצייר אותנו, אבל במסגרת היחסים עם הוועדה, אנחנו בהחלט מקבלים - - -

החלטת הממשלה - - -

מספיק להפריע.

את ההתפרצויות תשאיר לחברי הכנסת.

איפה הפסקנו?

אמרת שאתם לא נדיבים.

באו חברי ועדה, ובכמה וכמה מפגשים, בין אם פורמליים ובין אם מחוץ לכותלי הוועדה, אמרו שאפשר לעשות פה סדר, אי אפשר ללכת רק בצעד אחד, אפשר ללכת עם השכל הישר. אם השכל הישר אומר "בוא נכיר בנקודות הזיכוי, כי זאת היתה הצעת הפשרה", עם כל הכבוד, כרגע 2003 ו-2004 זה לא רלוונטי. בוא נסתכל על המהות. המהות היא מאוד פשוטה. אני מבקש שלא תפריע לי.

אתה לא צועק עליי, עם כל הכבוד.

אנחנו לא נדיבים, נדיבות זה לא המניע שלנו פה, אבל במסגרת היחסים שלנו עם הוועדה, בהחלט אנחנו קיבלנו את הטענה שאפשר ללכת עם השכל הישר וגם ליישר קו עם הנושא של הנקודות לעובדים, במקרה הזה העובדים הזרים, וגם להגביה את ההיטל במעט, בוודאי לא כפי השיעורים שנקבעו בחוק המקורי. זאת היתה הצעת הפשרה. לכן אפשר להתווכח כמובן על 2003-2004, האם זה בסדר שמישהו לקח החלטה או לא בסדר, אבל המהות היא נורא פשוטה, שאנחנו נותנים שתיים ורבע נקודות לכל עובד זר מהשעה הראשונה, לא מהיום הראשון, ואנחנו מעלים בשנת 2005 ל-10% ואנחנו מעלים בשנת 2006 ל-12%.

מכיוון שחלק לא מבוטל מההסכמים הם הסכמי נטו, במידה מסוימת לבוא ולהגיד לי שזה עובד וזה מעביד זה באמצע. אנחנו אומרים את הדברים בפשטות ובבירור. אנחנו התבקשנו מחברי הכנסת וילן, בנלולו וחזן לא להוציא שומות אחורה, לא לייצר מצב שבו אנחנו הופכים אנשים לפושעים רק כי עדיין לא סיימנו את הדיונים, וכך אכן נעשה.

אנחנו היינו שמחים מאוד לסיים את הפיאסקו הזה, כי אין לי תחושה נוחה כשחבר הכנסת וילן אומר לי שהייתי ישר או לא הייתי ישר, ולא כשאנחנו באיזו נקודה פתוחה, למרות שאם אנחנו רוצים לתת ל-2005, זה עדיין רטרואקטיבית במידה מסוימת, כי זה ינואר 2005, למרות שההתייחסות היא התייחסות שנתית. לכן, לא נוח לנו עם הריטואל הזה, אבל עדיין מדובר בהסכם פשרה סביר ביותר. אנחנו מודעים למצוקות ומנסים לפתור את המצוקות באופן נקודתי ולא באופן גורף. יש טענות שהאוצר לא יכול להכניס את היד השכם והערב. התחושה שלי היא שזה לא מה שאנחנו עושים, אבל אנחנו גם עושים את הדברים האחרים ואנחנו אומרים את זה כל הזמן. זאת המדיניות, והיא מאוד ברורה.

הבקשה היא שהאוצר יוציא את היד.

אתה יודע מה? תודה שאמרת, כי חבל על המילים שלי, אנחנו אכן מוציאים את היד. אנחנו מפחיתים מס חברות, אנחנו מבטלים מס בולים, אנחנו מפחיתים מס הכנסה ליחידים, אנחנו מפחיתים מע"מ, אנחנו מפחיתים מסי רכישה. אי אפשר להגיד שהאוצר פועל רק בכיוון אחד. האמת טיפה שונה.

אבל אנחנו כבר לא נהיה שם.

היום בבוקר אזרחי מדינת ישראל מתבשרים בעיתון שהם הולכים לאיזושהי מהפכה בנושא מיסוי, והיום בשעה 14:00 החברים דנים כאן בישיבה איך מעלים מיסוי או היטל.

לא דיברתי על תוכניות עתידיות, דיברתי על דברים שכבר הוחלטו ונחקקו.

אני חושבת שיש פה בלבול בין שני נושאים, בין המצב הקיים היום לבין מה שנמצא כרגע על שולחן הוועדה. במצב הקיים היום, לפי חוק שכבר עבר לא אתמול ולא שלשום, אלא לפני תקופה מאוד ארוכה, עובד זר לא מקבל שתיים ורבע נקודות זיכוי.

זה היה בחקיקה?

זה היה בחקיקה.

אני ביקשתי רביזיה.

יש פה חוסר הבנה, הרביזיה היא על דבר אחר. היא צודקת, אין היום שתיים ורבע נקודות זיכוי.

אבל איפה החקיקה שאמרה שיש לבטל את זה?

זה המצב החוקי.

יש חוק שאומר שתושב ישראל זכאי לשתיים ורבע נקודות, כאשר תושב ישראל זה מי שמרכז חייו בישראל.

ישיבת ועדת הכספים שהתקיימה בגני התערוכה התפוצצה בגלל הניסיונות שלכם להגדיר מחדש מי הוא עובד זר ומי הוא תושב. יש פה בעיה? הרי מגלים את זה. רואי החשבון שלנו קוראים את ההצעות, ופעם אחרי פעם הם אומרים "פה סידרו אתכם". סביב הנושא של השתיים ורבע נקודות ועובדים זרים, חבר הכנסת אהוד רצאבי, אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל הוא בעל מקצוע מעולה. האם הוא סתם שאל את השאלה הזאת? תראו את הטקסטים, מנסים לעקוף את זה.

אני אומרת בזהירות - וישנם פה יועצים משפטיים - שלמיטב הבנתי המשפטית, המצב החוקי כיום מאפשר לא לתת את אותן שתיים ורבע נקודות זיכוי לאותו עובד זר.

מצד שני, יש הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה ומונחת כרגע על שולחן הוועדה, שמדברת על העלאה של היטל. אלה שני דברים שונים. במהלך הדיונים שהתקיימו עם מנהל הוועדה ויושב ראש הוועדה הקודם, היה ניסיון לכרוך בין שני הדברים ולהגיד "אנחנו מצד אחד כן ניתן לעובד זר שתיים ורבע נקודות זיכוי , ומצד שני ננסה להגיע לאיזושהי הסכמה לגבי הצעת החוק השנייה שמונחת על שולחן הוועדה, והיא זאת שמדברת על העלאת ההיטל", כפי שתיאר חבר הכנסת וילן. זה מה שנמצא כרגע על השולחן. אני חושבת שאין צורך לבלבל בין שני הדברים.

אני חושב שיש סתירה לא נורמלית בדברים שאמר בועז, למרות שאני חושב שהוא ישר ביותר. יש החלטת ממשלה - והוא באמת נגע בהחלטות ממשלה - לצמצם את העובדים הזרים, אבל מצד שני יש החלטת ממשלה לפתח את הכלכלה של מדינת ישראל. האוצר פועל בדרכים לא ראויות, לדעתי, שגורמות לנו עוול ומונעות מאתנו לפתח את הכלכלה של מדינת ישראל.

אני מבקש מחברי הכנסת ומנציגי האוצר לגשת לחדר הצמוד כדי לנסות להגיע לפשרה. אני מכריז על הפסקה למשך חמש דקות.


הישיבה חודשה בשעה 15:20

הסיכום שאני מבקש להגיע אליו זה כמובן לקחת את השתיים ורבע נקודות לשנת 2003 ו-2004, שזה ביחד 4.5 נקודות, לזכות אותם, ו-10% בשנת 2005 ו-12% בשנת 2006. אין הסכמה כאן בוועדה, ולכן אני מבקש מידידיי באוצר לחזור לאוצר ולעשות בדק בית. בשם חבריי לוועדה, אני מבקש עוד 24 שעות, עוד 48 שעות. אני מבקש מהאוצר להביא את הסיכום של הזיכוי של השתיים ורבע נקודות זיכוי לשנת 2003 ו-2004 ו-10% ל-2005 ו-12% לשנת 2006, על פי מה שהיה הסיכום. אני מבקש עוד קצת מאמץ, ואני אומר מדוע.

אני מוכן לגשת עם אותם חברים, עם אותם גובים, עם מי שמתעתד להוציא שומות לכל החקלאים, וביחד לראות שאין מאיפה לשלם. אני אומר לכם שלא יהיה לכם מה לעקל ולא יהיה לכם מה לגבות, כי אני יודע בדיוק מה קורה בשטח. אם תיתנו לי את האישור עכשיו, אני מאשר את זה כרגע. אם אתם רוצים לחשוב, תפעילו את כל הגורמים בנושא הזה, על מנת לקבל את הסיכום הזה.

אני מציין לשבח את נציגי האוצר על כך שהם חזרו להצעה שעליה התחייב יושב ראש ועדת הכספים. הם שיפרו אותה. אם הם יכולים לשפר עוד שיפור קל, זה יהיה יותר טוב, אבל בהמשך למה שאמרתי בהתחלה, האוצר נהג בישיבה הזאת בהגינות מוחלטת ושיפר את הצעתו. אם בעוד כמה ימים יגיעו לסיכום, זה בסדר, אבל אני חושב שנוצרו התנאים להגיע להסכם.

בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת וילן, אני חושבת שיש פה מסר לא נכון. היה סיכום עם יושב ראש הוועדה הקודם יחד עם איתן. בועז סופר אמר שיש קושי לבצע אותו. למרות הקושי, הוא אמר שבגלל שהיה סיכום, הוא מוכן לעמוד בו כלשונו וככתבו. בעקבות בקשתם של חברי הכנסת בנלולו ווילן, שיפר בועז את ההצעה המקורית שהיתה, זאת אומרת שהסיכום המקורי של יושב ראש ועדת הכספים ומנהל ועדת הכספים שיושב פה בחדר היה פחות טוב מההצעה שנמצאת פה. אם זה לא מקובל על הוועדה, אנחנו צריכים לחזור לשולחינו, כי לנו אפילו אין מנדט להצעה הזאת שאנחנו הצענו כאן. אנחנו היינו מוכנים לקחת את זה על עצמנו על מנת להגיע לסיכום. אם הוועדה לא מוכנה להגיע לסיכום, יכול להיות שגם ההצעה הזאת לא תהיה רלוונטית.

יעל, מכיוון שפה לא מצביעים וההצבעה היא במליאת ועדת הכספים, אני מציע לרשום את הדברים שאמר דניאל בנלולו ואנוכי. אנחנו נגיע ליושב ראש הוועדה ונודיע לו.

אנחנו מביאים המלצה לוועדת הכספים. אני מביא את ההמלצה שלי, שאומרת שניים ורבע נקודות לשנת 2003, שניים ורבע נקודות לשנת 2004, 10% היטל ל-2005, 12% ל-2006, על כל הענפים.

חבר הכנסת וילן מביא פה המלצה לוועדה, שאני מבקש שהוא יאמר אותה. אנחנו נביא את זה למליאת ועדת הכספים.

אמרתי קודם שאני חושב שהאוצר שיפר את ההצעה שלו. אני לא מתנגד להצעת היושב ראש, אבל יש לדון בישיבה הכללית בנוסחה שתקבל את ההצעה הזאת ואולי גם תשפר אותה במידת מה. האוצר נהג בהגינות ומעבר לכך, וצריך להביא את זה בחשבון בבואנו להצביע.

לאור זאת אני פונה לאוצר ומבקש לא להפעיל שום דבר עד קבלת ההחלטה בוועדת הכספים.

אני מייצג את המסעדנים. אנחנו במשא ומתן עם יחידת הסמך במשרד המסחר והתעשייה. הם מדברים על כך שתהיה לנו משכורת מינימום גבוהה, הם מדברים על 7,000 שקל משכורת מינימום. אני רוצה שתחליטו מה קורה אתנו, כי אנחנו נופלים פה בין הכיסאות.

אבל זה לא הדיון.

אנחנו משלמים שכר מומחים.

אבל כבר דנו בנושא הזה. אני מבקש שתעבירו אליי בכתב את הבעיה שלכם. ידידי וילן ואנוכי נביא את זה לדיון מהיר בוועדת הכספים.

אנחנו כמו כדורסלנים וכדורגלנים.

יושב-ראש הוועדה ביקש שאני אעלה בוועדת המשנה את עניין ההחרגה מההגדרה של עובד זר לקורבנות הסחר השוהות במקלט בתל אביב, שהן בהגדרה של עובד זר כרגע. רוצים להחריג את זה, ויש הסכמה של האוצר.

זה מתואם.

נמצאת אתי מנהלת המקלט לקורבנות הסחר בנשים מתל אביב. יש מתי מעט שעובדות כרגע. הן מעידות נגד הסוחרים, ובזמן שהותן כאן כדי להעיד, הן עובדות וגובים מהן את ההיטל הזה. רוצים לפטר את כולן, כאשר מדובר בסך הכל על מספר שלא יכול לעלות על 50, כי זאת התכולה של המקלט. זה מקובל על האוצר ועל כולם.

ההצעה מתקבלת. אני מבקש להביא המלצה בפני מליאת ועדת הכספים להחריג מהגדרת עובד זר את קורבנות הסחר השוהות במקלט לקורבנות הסחר בתל אביב ועובדות.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50