PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

17.05.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 443

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ח' באייר התשס"ה (17.05.2005), בשעה 09:30

הפיטורין ההמוניים של המורים- הצעה לסדר היום של חה"כ יוסי שריד.

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך
-היו"ר




יולי תמיר




יוסי שריד




טלב אלסאנע




משה גפני




משולם נהרי




גילה פינקלשטיין




איוב קרא




אברהם פורז

חה"כ רוני בריזון

חה"כ אהוד רצאבי

רונית תירוש

-מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט

מנחם כהן

-סמנכ"ל ומנהל כ"א תיאום ובקרה, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד דורית מורג
-יוע"מ, משרד החינוך, התרבות והספורט

שמואל גרוס

-מפקח מחוז תל אביב, משרד החינוך, התרבות והספורט

אורי שוסטרמן
-רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

רן ארז

-יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

יעל גרמן
-ראש עיריית הרצליה ויו"ר ועדת החינוך במש"מ, מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו

-מרכז השלטון המקומי

יוסי וסרמן

-מזכ"ל הסתדרות המורים

גד דיעי

-מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים ויו"ר האגף המקצועי


עפרה דונסקי
-
משנה למזכ"ל, הסתדרות המורים

מוטי סמט

-הסתדרות המורים

אתי בנימין

-יו"ר הוועדה לביטחון ובטיחות, ארגון ההורים הארצי

אורה עצבהוקרט
-מורה בבית ספר דנמרק בירושלים

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום

הפיטורין ההמוניים של המורים- הצעה לסדר היום של חה"כ יוסי שריד.

שלום, אני פותחת את ישיבת ועדת החינוך בנושא המצער והמיותר, בעקבות הצעה לסדר של חבר הכנסת יוסי שריד, הפיטורין ההמוניים של המורים. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה של מליאת הכנסת בנושא הזה, ובעקבות זה אנחנו יושבים כאן היום. אני שמחה שהמליאה התייחסה לנושא, אבל אנחנו כאן סביב השולחן הזה כבר עסקנו בנושא של הפיטורין ושל יישום דו"ח דברת.


בימים האחרונים כל אחד שואל אותי, האם זה דברת. ממה שאני הבנתי מדברת עצמו ומקריאת הדו"ח, מה שעושים היום זה לא דברת. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, גם שהתקשורת פה, לומר את הדברים הכי ברורים שאפשר. אני בעד רפורמה בחינוך. אני חושבת שבדו"ח דברת יש הרבה דברים חיוביים שאפשר וצריך לעשות אותם כבר מספטמבר הקרוב. אין צורך לפטר כלל מורים. אולי בשוליים יש כמה מורים שרוצים בעצמם ללכת ומורים שקרובים לפרישה.


כאשר דברת היה בישיבת ועדת החינוך לפני מספר חודשים והציג את הדו"ח שלו, הוא אמר במפורש שמה שארגוני המורים אומרים על פיטורין המוניים של עשרות אלפי אנשים זה עובדתית לא נכון, וכי הוא מדבר על 9,000 מורים ב-5 שנים. כאשר אני למדתי בכיתה ב לחלק 9,000 ב-5, זה לא הגיע ל-4,500 מורים בשנה הראשונה. אני מאמינה לשרה שהיא רוצה ברפורמה אמיתית במערכת החינוך. כולנו שותפים לזה, וכל המורים במדינת ישראל רוצים שינוי במערכת החינוך כדי לשפר אותה. הם גם רוצים לשפר את מצב השכר שלהם. הם הרי צריכים להיות טיפשים גמורים כדי לא להביא לכך שהשכר שלהם יעלה בעשרות אחוזים. עם זאת, מה שהיום מוצע כצעד ראשון של הרפורמה הגדולה בחינוך, פיטורין של 4,500 איש, זה לא רפורמה בחינוך. הייתי מגדירה את זה כהרס החינוך.


זה הרס של החינוך מכמה בחינות. אי אפשר להתחיל רפורמה בלתת בום בפרצוף לכל מורי ישראל ולומר להם, "אתם לא שווים כלום", "אתם לא תורמים למערכת". איזה מן דבר זה? זה פשוט לא יעלה על הדעת. אני חושבת שאין דבר יותר פוגע מזה. אמרה פעם אשתו של פוליטיקאי ידוע שנפטר, שלא רק תקעו להם סכין אלא גם סובבו אותה. כך אני מרגישה היום כמי שמזדהה עם המאבק של המורים, וכמי שרוצה להביא לשינוי אמיתי במערכת החינוך. אנחנו מרגישים שגם מפטרים, שזה כשלעצמו דבר נוראי, וגם פוגעים בכבוד של המורים. מה נותר להם? לקחתם גם את המשכורת, גם את מקום העבודה וגם את הכבוד שלהם. להגיד שהם לא שווים כלום, איזו מן אמירה זו? זה לא יעלה על הדעת. כל דבר אפשר לעשות בדרך מסוימת. גם לפטר מורים אפשר לעשות בדרך אחרת. אני מצטרפת לכל מי שמגנה את ההליך, את עצם הפיטורין ואת האופן שבו הוא מתבצע.


השרה בעצמה אמרה כי היא מוכנה ללכת לדרך שבה יותר ממחצית יצאו בפרישה מוקדמת. תבטלי את הליך הפיטורין ותביאי 2,500 מורים בשנה לפרישה מרצון עם תנאי פרישה ראויים ונפסיק את כל החגיגה הזו. למה צריך את כל הסיפור הזה? אני נותנת עכשיו את הבמה לחה"כ יוסי שריד.

אני רואה שיש פה אנשים בחדר, שכבר לפני חודשים ארוכים אמרתי להם שרפורמה לא תהיה. נדמה לי, שגם למנכ"לית אמרתי שהרפורמה לא תהיה. למה רפורמה לא תהיה? כי אני מכיר את הנפשות הפועלות ואני יודע דרך התנהלותן. משום שאני מכיר את הנפשות הפועלות ומשום שאני מכיר את דרך התנהלותן ידעתי שבמוקדם או במאוחר יקדיחו את התבשיל. הרי כל אחד מאיתנו יודע שבספטמבר לא יקרה שום דבר. אני גם בשעתו העליתי תזה, שמלכתחילה לא היה צריך את ועדת דברת, כי כל אדם שיש לו התמצאות כלשהי בענייני חינוך לא צריך ועדה כדי לדעת מה צריך לעשות בחינוך. אז נשאלת השאלה, למה הקימו ועדה. יש כל מיני גרסאות וכל מיני סברות. יכולה גם להיות סברה, ואני לא בטוח שאני מאמץ אותה, שאולי כל התהליך של הקמת הוועדה היה תהליך מאוד נעים. שנתיים לא צריך לעשות כלום. כל הזמן יוצרים את התחושה כאילו היו עומדות רגלינו בשערי מהפיכה. תמיד יש מחשבה שכאשר זה יגיע לזמן הביצוע, אז אולי נהייה ואולי לא נהייה במשרד החינוך אבל אנחנו חוללנו את המהפכה.


אני רוצה לייעץ למנכ"לית להתחיל הכל מחדש. מה דעתך על רעיון מהפכני כזה? עכשיו זו מלחמת חפירות ואי אפשר יהיה לצאת מהחפירות האלה, כי הכל ילכו ויעמיקו את החפירות ושום דבר לא יצא מזה. צריך להתחיל הכל מחדש מתוך הנחה שהכל תמימי דעים שצריך שינוי. אין ויכוח שצריך שינוי, וגם ציבור המורים איננו מתווכח על כך שצריך שינוי. כאשר יתחילו את הכל מחדש וכאשר כל אחד מאיתנו, גם המנכ"לית, יודע בדיוק מה צריך לעשות בחינוך, הצעד הראשון שייעשה הוא צעד חיובי כלשהו מצד הממשלה, כי חובת הראייה כולה היא על הממשלה ולא על אף אחד אחר, בוודאי לא על ציבור המורים. כאשר מדברים על תרומה פחותה למערכת, התרומה הכי פחותה של המערכת היא דווקא של הממשלה הזו. לא זו בלבד שהממשלה הזו לא תרמה למערכת, היא גרעה מן המערכת. הרי לא היה תקדים למצב שבו במשך 3 שנים גרעו מהמערכת 4 מיליארד שקל, וניתחתי כבר כמה פעמים את המשמעות של זה. למי שיש תרומה פחותה למערכת בשלב הזה, זה לממשלת ישראל ולמשרד החינוך, שסיגל לעצמו נוהל פסול, לגלגל כל עניין לא נעים. עובדי מדינה אמנם מחויבים בנאמנות למעסיקיהם, אבל גם הם צריכים לבחור את הארגומנטים.


מציגים זאת כאילו משרד החינוך בכלל מתנגד לפיטורי מורים. משרד החינוך לבו נכמר על מה שקורה עכשיו, אבל הוא אנוס על פי הדיבר. יש משרד אוצר, כוח עליון, והוא מאלץ את משרד החינוך לפעול כך. כך זה מוצג. מה זה משרד האוצר? מי זה משרד האוצר? האם משרד האוצר הוא לא חלק בלתי נפרד מהממשלה? האם שרת החינוך לא נתנה את ידה והצביע בעד התקציבים האלה? האם היא אמרה אי פעם, שהיא בתנאים האלה לא מוכנה לקחת אחריות על מערכת החינוך? אני זוכר שבקיצוץ הראשון היא אמרה, שאם יהיה הקיצוץ הזה היא לא תוכל לשאת באחריות למערכת החינוך. מאז היו 15 קיצוצים והיא עדיין אחראית למערכת החינוך. מה זה משרד האוצר? האם זו מעצמה זרה? האם זה גורם חוץ? צריך להתחיל את הכל מחדש, וכאשר תהיה התחלה חדשה היא לא יכולה להיות בפיטורי מורים.

מה זאת אומרת להתחיל הכל מחדש?

לבטל את ההליך הזה ולהתחיל ברפורמה.

משרד החינוך איננו מסוגל עד לרגע זה לייצב גרסה. לא ברור מהי הגרסה של משרד החינוך. לכאורה, משרד החינוך אומר, "אם תקבלו את הרפורמה", ולא ברור מה צריך לקבל שם, כי זה אוסף אקלקטי של רעיונות. מהיום הראשון שראיתי את דו"ח דברת, אמרתי שיש דברים ראויים שצריך לאמץ ויש דברים שמן הראוי לא לאמץ אותם. מה זה דו"ח דברת, האם זה לוחות הברית? הרי גם לוחות הברית נופצו בנסיבות מסוימות. אומרים אם תקבלו את דוח דברת, ולא ברור מה צריך לקבל שם, לא יפוטרו מורים. זו טענה מוזרה עד מאוד.


נאמר כי המורים האלה הם מיותרים, שחוקים ותשושים. למנכ"לית היו התבטאויות מאוד לא מוצלחות בעניין הזה. היום כל אדם מן היישוב יאמר, כי כל ציבור המורים מצטייר כציבור די שחוק, הרבה יותר שחוק מחברי כנסת, הרבה יותר ממנכ"לים שכורעים תחת העבודה ומשרים שלא יודעים להבחין בין ימינם ובין שמאלם מרוב תשישות. אם הם שחוקים, תשושים וחלושים, אז מדוע להחזיר אותם? אני נגד. ההטעיה הזו כפולה ומכופלת, וזה משום שעניין פיטורי המורים טבוע גם ברפורמה. הרי ועדת דברת חשבה שהיא תממן את הרפורמה מתוך עצמה, שהרפורמה הזו היא בור שמתמלא מחולייתו ושהרפורמה תממן את עצמה על ידי זה שהיא תפטר מורים. לא דובר על 9,000 מורים אלא על 15,000 מורים, כאשר המורים טענו שמדובר ב-30,000 מורים. 15,000 לחלק ל-5 שנים זה 3,000, וההבדל הוא כבר לא גדול. אין כאן אבן על אבן. זה חלק מן התרבות השקרית שמכסה גם את פני החינוך, ובחינוך זה מסוכן שבעתיים.


אני אתן עוד דוגמא לתרבות שקר. היתה הצעה מוזרה ומלמדת עד כמה הרצון הטוב של שרת החינוך איננו רצון טוב, וכי משרד החינוך גם כבר לא יודע מה קורה. אמרו, יום ללא פיטורין. זו באמת מחווה, כיוון שכל יום מפטרים ויש מכונת פיטורין כמעט אוטומטית שעובדת בלי הרף מסביב לשעון. מבחינה מסוימת, חשבתי כי יש בזה משהו. האם זה היה יום ללא פיטורין? האם אתמול לא היו ועדות שישבו?

היו.

היום זה היום ללא פיטורין, בגלל זה המפקחים פה.

זה גם חלק מתרבות השקר, כי אני לא יודע מה זה יום ללא פיטורין, איזו משמעות יש לזה ומה זה אומר. זה כאילו ליצור רושם שיש איזה רצון להתחשב, אבל כאשר חושבים על זה מבינים שזה מגוחך. עד שבאים לעשות מחווה, זה רק מעצים את האיום. אומרים: יש לכם יום ללא פיטורין, אבל אם ביום הזה לא ייסגר משהו מיד יתחילו לפטר מחדש. זה רק מעצים את רושם האיום.


גברתי המנכ"לית, שאלה אחת הפניתי אלייך הבוקר. אני רציתי לדעת מהי הפריסה הארצית של פיטורי המורים והאם ישנו שוויון. זה לא עניינם של המורים, הם לא רוצים לתחוב את ראשם בעניין הזה, ובצדק. אני בכל זאת הייתי רוצה לדעת כמה מורים מתנחלים מפטרים.

מה זה קשור?

זה קשור. אומרים שמפטרים מתוך שיקולים עניינים, מתוך רצון לשוויוניות ומתוך רצון לפזר את המועקה. בכל זאת מעניין לדעת האם היו שיקולים נוספים, ואם היו שיקולים נוספים נבחן אותם לגופו של עניין. אלא אם כן אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שכל המורים בהתנחלויות, על פי הגדרה, הם לא שחוקים. זה הרושם שאני מקבל, כי שם יש תעצומות נפש.

אל תבנה על זה. פוטרו מתוכם.

אני רוצה לשאול, האם יש רגליים לידיעה, שבדיעבד הוכנסו לתיקי מורים מכתבים. אל תמהרו להשיב, כי אני בדרך כלל לא שואל אם אין לי תשובה. יכול להיות שאם תהיה תשובה, אנחנו נצטרך להבין אנשים שנוגעים בדבר. אני מדבר על כך שמלכתחילה התיק היה חף מכל הערה, אבל בדיעבד, כדי להצדיק את הפיטורין, הוכנסו מכתבים של מפקחים לתוך תיקים. האם גונבה שמועה כזו לאזנה של המנכ"לית? אם זה נכון, זה משהו שיש בו חשד לפלילים. אם התיק היה נקי ורק כדי להיות מכוסים מבחינת הנמקות הפיטורין עשו זאת, זה חמור מאוד.

לפני שנמשיך, יש לנו בעיה פרוצדורלית. חה"כ פורז ואנוכי מתחלפים. היום זה היום האחרון שאני מנהלת את ישיבות ועדת החינוך. מבחינת התקנון, אנחנו צריכים לידע את הפרוטוקול שהוא מחליף אותי.

כפי שאתם יודעים יו"ר ועדה נבחר על ידי חברי הוועדה בהמלצת ועדת הכנסת. ועדת הכנסת המליצה לבחור בי במקום חה"כ מלי פולישוק-בלוך. כדי שהישיבה הזו תמשיך להתקיים, יש אפשרות לוועדה לבחור יו"ר זמני. אני מציע שתבחרו בי בתור יו"ר זמני, ואני אבקש מחה"כ מלי פולישוק-בלוך להמשיך את הישיבה.

בואו נניח לזה.

אם זה מקובל על החברים ואף אחד אינו מתנגד, אז בואו נרשום שזה כך נעשה.

היינו חייבים לעשות את זה, כי אחרת יהיה מי שיגיד שאין לנו הזכות לנהל את הישיבה.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על התקופה שהיא עמדה בראש הוועדה, ולברך לחה"כ פורז הצלחה. כולנו יחד למען מערכת החינוך. אני הרבה מאוד שנים במערכת ועוד לא ראיתי הליכים כפי שאני רואה בזמן האחרון. אילולא חשבתי ששרת החינוך של מדינת ישראל מעונינת רפורמה, הייתי חושב שהיא רוצה להרוס אותה. נעשים כאן הליכים שהם נגד ביצוע הרפורמה. אני חוזר ואומר, כי אנחנו המורים של מדינת ישראל ואנחנו מעונינים לבצע רפורמה אמיתית במערכת החינוך. במקום לבצע את הרפורמה, מחפשים כל מיני מכשולים שלא לבצע את הרפורמה הזו. מי שמבקר במחוזות משרד החינוך רואה את ההליך הלא אנושי, הנורא והקשה הזה של אלפי מורים ותיקים עם ותק של 20-30 שנה, אנשים שתרמו את מיטב שנותיהם למערכת החינוך של מדינת ישראל, מורים טובים שחלק מהם אפילו מוכן לפרוש לגמלאות, אבל לפרוש עם גב זקוף, בקומה זקופה ובכבוד ולא בביזוי ובהשפלה. במקום שיתנו להם פיס. נייר שבו כתובה מילת תודה, מזמינים אותם לוועדה לפיטורי מורים. זה הליך מיותר. אנחנו נוכיח משפטית שההליך הזה מיותר ומקורו הוא או בהטעיה גדולה או בטעות גדולה. אין צורך בהליך הזה.


אנחנו באנו וביקשנו שיפסיקו את ההליך ואנחנו נמצא דרך איך לפתוח מכסות לפרישה מוקדמת בכבוד של מורים, וניכנס למשא ומתן על ביצוע רפורמה אמיתית ומוסכמת במערכת החינוך, אבל אין עם מי לדבר. ועדת החינוך קראה לשרה לנהוג כך וגם אנחנו קראנו לשרה לנהוג כך. אני בטוח שאילולא ההתעקשות הזו היה אפשר מזמן להתקדם ולבצע איזשהו מהלך של שינויים חיוביים במערכת החינוך. אנחנו רוצים להיות שותפים להליך כזה. לכן, אני קורא עכשיו פעם נוספת לשרת החינוך, בטלי את הליך הפיטורין, נשב מהיום כמה זמן שיידרש ונמצא פתרון למורים שיפרשו פרישה מוקדמת מרצון, בכבוד. הדגש הוא על הכבוד. נתחיל לדון בביצוע רפורמה מוסכמת והדדית.


אני רוצה לומר למנכ"לית משרד החינוך, שהיא מורה ומחנכת והיא מבינה את המערכת היטב, כי אנחנו חייבים להתיישב ולדבר על רפורמה מוסכמת. יש בדוח דברת המלצות חיוביות ויש דברים שליליים, קשים ורעים שאם נבצע אותם זו תהיה בכיה לדורות. לנו יש את תוכנית "הצעד הקובע" ואת התוכנית "עוז לתמורה" של ארגון המורים. אנחנו צריכים לשבת ולראות איך אנחנו מקדמים את מערכת החינוך ומשפרים אותה. לא בכוח ולא במהלומות של פיטורי אלפי אנשים. אנחנו לא נרתע מההליכים האלה, אבל אנחנו מצרים על כך ובוכים את בכים של המחנכים שהושפלו בצורה כזו.


צאי וראי, גברתי המנכ"לית, מה קורה היום בחדרי המורים. המורל שפוף. אילו היית פותחת היום שערים, עשרות אלפי אנשים היו מוכנים ללכת הביתה ולא להישאר במערכת הזו. אנחנו לא רוצים מערכת כזו. אנחנו רוצים לשפר אותה. אנחנו רוצים שאנשים יבואו למערכת החינוך בגאווה עם ראש מורם, מתוך ידיעה שהם תורמים למערכת והם חשובים מאוד לעם ישראל ולילדי ישראל. לכן, אני קורא לך, בואי נבטל את ההליך ונתחיל לעבוד.

אני רוצה גם שתתייחסי למשהו שכבר הוסכם, שאפשר יהיה להביא 2,000-2,500 איש לפרישה מוקדמת ועוד מספר מועט של פיטורין, בהסכמה עם ארגוני מורים, כי בכל מערכת יש אנשים שצריך ואפשר לפטר אותם. השרה הסכימה להליך הזה שרובם ייצאו בפרישה מרצון וחלק יפוטרו אחרי הסכמה עם ארגוני המורים. תסבירי לנו את ההיגיון מאחורי ההחלטה הלא מובנת הזו.

אני על דבריו של יוסי וסרמן יכולה רק לומר, לו יהי.

זה תלוי בכם.

אני רוצה שתהיו קשובים ותתנו לי להסביר לכם איך הדברים התגלגלו ואיך הגענו לאן שהגענו, אחת התקופות הקשות בחיי. במשך חודשים אנחנו ישבנו עם ארגוני המורים והממונה על השכר, מהיום שנמסר הדוח לממשלת ישראל ויובל רכלבסקי מונה לנהל את המשא ומתן. מאותו היום ישבנו לסירוגין, לא בקצב שרצינו, ולא קרה דבר.


במשך כל התקופה הזו אמרנו לארגוני המורים כי יש גזירה שעומדת מעל לראשנו. לפי תקציב 2005 שאושר לקראת סוף מרץ, חסרים לנו 700,000,000 שקלים. משרד החינוך קיבל קיצוץ רוחבי, כמו יתר משרדי הממשלה.

תלכו לממשלה ותגידו שאתם לא מקבלים את זה.

העובדות האלה לא נכונות לפי ספר התקציב.

תדפקו על שולחן הממשלה ותגידו שאתם לא יכולים לבצע ככה את הרפורמה הזו. מה זאת אומרת שהממשלה החליטה? אפשר לחשוב מי זו הממשלה. מי זה הממשלה? דני נווה ועוד מישהו יחליטו. אתם אחראים על החינוך. תלכו לממשלה ותגידו שאתם לא יכולים לבצע כך רפורמה ולהיות כך אחראים על החינוך.

אתם לא מכירים אותי מהיום. אני נוהגת לענות על כל שאלה. אני לא באה עם מנטרה ועונה על מה שאני רוצה ללא קשר למה ששואלים. אני עונה על כל שאלה. אני מתוך כבוד רושמת את ההערות שלכם, ובדבריי אני מבטיחה להשיב על כל אמירה שנאמרה פה.

רק על תגני על הממשלה.

אני לא יומרנית. אין בכוחי לבטל החלטות ממשלה. במידת הצניעות אני מביעה את דבריי. משרד החינוך קיבל קיצוץ, כמו יתר משרדי הממשלה. אני אפתח סוגריים ואומר, כי אני יודעת שארגוני המורים מגישים תביעה שהמספרים הם לא נכונים. אני חושבת שהעתירה הזו תתייתר אם ישבו ויבינו את התקציב המסובך של משרד החינוך.


בתקציב 2005 יש לנו אפילו פחות מיליארד שקלים. אנחנו כרגע מדברים על 700,000,000 שקלים, כי אנחנו לוקחים בחשבון שני דברים מהותיים. מאחר ותקציב המשרד אינו תואם את תקציב המדינה, הוא לא לפי שנה קלנדרית, הרי לא יכול להיות שבספטמבר נחיל על עצמנו קיצוץ רטרואקטיבי. המשמעות המיידית היא, לשלש אותו. בתקציב 2004-2005 כאשר בתוכם שנת הלימודים התשס"ה, משרד האוצר נתן לנו הלוואת גישור של 320,000,000 שקלים, כדי שלא נשית אותה מיידית על שנת 2004 אבל כן נשית אותה על שנת הלימודים התשס"ה. המשמעות היתה שבתקציב 2005 אנחנו מחויבים לקיצוץ הזה. זהו קיצוץ נגרר, אבל הוא קיצוץ נגרר בהיותו מוחל על שנת לימודים שהיא חופפת שליש שנת 2004 ושני שליש של 2005. אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל שנשב תראו שאנחנו לא ממציאים מספרים והעתירה שלכם תתייתר. לגופו של עניין, בואו נסכם שאנחנו מבינים שיש לנו קיצוץ של 700,000,000 שקלים.


אמר שר האוצר, שאם תהיה רפורמה הוא מחזיר לתקציב החינוך, 1.2 מיליארד, משום שזה מביע החזר שני קיצוצים, אחד שחל בשנת 2004 בהיקף של 500,000,000 שקלים ואחד שחל בתקציב 2005 של 700,000,000 שקלים. זה אומר שמשרד האוצר מוסיף למשרד החינוך עבור יישום הרפורמה, 1.2 מיליארד, כאשר הוא יחזיר את זה מדי שנה במשך 5 שנים, כי התוכנית של הרפורמה היא ל-5 שנים.

מה הם מקורות התוספת?

תשאלי את זה כשהיא תסיים.

נמצא פה נציג משרד האוצר והוא בוודאי יוכל לומר לכם, מאין משרד האוצר התכוון להוסיף למשרד החינוך 1.2 מיליארד. בנוסף, הוא הבטיח עוד מיליארד בכל שנה עבור בינוי ועבור פרישת מורים.

האם שר האוצר אמר אם תהיה רפורמה, או שהוא אמר אם יהיו פיטורי מורים.

הוא אמר שבהינתן שיש רפורמה הוא מוסיף 1.2 מיליארד.

האם הוא אמר רפורמה? אולי הוא התכוון לדברים חיוביים.

אני אומרת בפעם השלישית, הוא אמר בהינתן שיש רפורמה.

אז למה יש פיטורי מורים.

הוא אמר בהינתן שיש רפורמה אני נותן לכם 1.2 מיליארד שקלים ותעשו בזה מה שאתם חושבים לנכון במסגרת הרפורמה. באין רפורמה, הוא אמר, אני לא מתכוון לתת לכם יחס מועדף, ננהג בכם כביתר משרדי הממשלה, יושת עליכם קיצוץ כמו על כל משרדי הממשלה. התרגום המידי של קיצוץ הוא 700,000,000שקלים.


אני נמצאת היום של אין רפורמה. לפיכך מושת עלי קיצוץ , ואני על פי חוק מחויבת להחזיר למשרד האוצר 700,000,000 שקלים ואפילו יותר, אבל זה מושת על ספורט ותרבות. כשאני צריכה לעמוד בקיצוץ כזה, מרבית המקורות שלי, לצערי הרב, אלה שעות הוראה. אני משיתה את זה על המשרד, על מפקחים, תמיכות ופעולות, ששם עשינו קיצוצים מעל 50% והם בקושי חיים, ו-450,000,000 מתוך זה אנחנו משיתים על שעות הוראה. המשמעות של זה היא של-90,000 שעות הוראה בחינוך יסודי רשמי, כאשר הנגזרת של כך היא פיטורי מורים.

במקום רפורמה אנחנו נתחיל בשנה הבאה עם קיצוץ נוסף. במי מתנקמים? האם מתנקמים בילדים. נניח שארגוני המורים הם מנוולים, במי נוקמים?

השאלות שלך הם לא להבנה, אלא להתריס. תן לה לסיים את הדברים.

חה"כ שריד, אני לא חושדת בכך שאתה לא מבין. אתה יותר ממבין.

זה מה שחורה לי, שאני פעם ראשונה בחיי לא מבין.

אני לא חושדת שאתה לא מבין, ואני לא חושבת שאני מדברת באופן לא ברור, בהיר ומדויק.

האם אמרת שהפיטורין הם רק בחינוך הרשמי?

אני כרגע מדברת על פיטורי המורים בחינוך הרשמי. על זה אנחנו דנים היום.

אבל אתם אחראים על כל החינוך במדינה.

אני לא יכולה כך. אני באמת כועסת.

זה רק טבעי. האם היית פעם בוועדת הכספים?

אנחנו עוסקים כאן בדברים שהם קשים לכולם. עם כל הביקורת שיש לי על משרד החינוך, אני מרגישה את כאבה של המנכ"לית. אני חושבת שמה שהיא אומרת היום, זה לא דבר קל. אנחנו צריכים לעזור לה לקבל את ההחלטות הנכונות. בואו נראה איך אנחנו יוצאים מהברוך הזה.

מורה אחת מפוטרת, סובלת כמו המנכ"לית.

הרבה יותר.

המנכ"לית יוצאת מן החדר.

אני לא מבין מה קרה. יש היום 4,500 מורים שעומדים בזה.

6,000 מורים.

ראינו עכשיו דוגמא אחת מה-6,000. זה מה שעובר על כולם.

אני מתכוון לומר דברים קשים מאוד, שעוד לא נשמעו על ידי ארגוני המורים כלפי שום שר חינוך מאז קום המדינה. אני רוצה להתחיל ולומר, כי אנחנו מאשימים את שרת החינוך בהרס מערכת החינוך. במשך כל כהונתה, מאז שהיא התחילה לכהן כשרת החינוך, כל הפגישות שלנו סבבו סביב קיצוצים ופיטורי מורים. אלה היו הנושאים שבהם דנו במשך 4 שנים, כאשר בכל שנה היו יותר קיצוצים ויותר פיטורי מורים. זה האני מאשים הראשון.


האני מאשים השני, הוא שהיא רוצה לעשות רפורמה, שמבחינתנו, מתוך שיקול דעת מקצועי ומצפוני, היא לא טובה. במקום להידבר איתנו כדי להגיע להסכמות, היא מאיימת בפיטורין. היא אומרת שהיא מפטרת 4,500 עובדי מדינה כי תרומתם היא אינה מספקת למערכת החינוך, אבל אם הם יסכימו לרפורמה היא לא תפטר אותם. ממה נפשך? או שתרומתם נמוכה או שלא. אם תרומתם נמוכה, האם הם יכולים להישאר אחרי הרפורמה?


לא מדובר ב-4,000 מורים, אלא ב-6,000 מורים. היא מתעלמת, כמדי שנה, מהמורים שהם עובדי בעלויות. היא נותנת את התקצוב לבעלויות, לעיריות ולרשתות הציבוריות, והן מפעילות את החינוך כקבלן משני בכסף של המדינה. עכשיו היא נותנת להן פחות כסף, ואחר כך היא אומרת שזה לא מעניין אותה הפיטורין האלה וכי היא דואגת רק לפיטורין שלה. אוי לדאגה הזו שהיא דואגת. היא אחראית על כל מערכת החינוך, כולל המנכ"לית, ולא רק על עובדי המדינה, כי הם הריבון ולא המעסיק בלבד.


אנחנו מאשימים את שרת החינוך בהפרת חוק חופש העיסוק. זהו חוק יסוד לפיו המדינה רוצה לאפשר לכל אדם את הזכות להתפרנס ולעבוד בכבוד. שרת החינוך מבטלת את זה. היא מפטרת אנשים על לא עוול בכפם רק כדי להפעיל עלינו לחץ. זו עבירה על החוק. זה דבר שלא ייעשה. אנחנו נמצאים במצב שבו במדינת ישראל מסתובבים אוטובוסים שעליהם כתוב: "הרסת את החינוך, לימור, תתפטרי". עוד לא היה כדבר הזה לשום שר חינוך. שרי החינוך ראו במורים שותפים. במה עוסקת שרת החינוך? בזה שהיא מכפישה את המורים, שאיתם היא אחר כך רוצה לעשות רפורמה. היא מדברת על מורים כושלים ועל מורים שתרומתם נמוכה. האם ברפואה אין רופאים שחותכים את יד ימין במקום את יד שמאל בטעות, או מנתחים ראה ימנית במקום ראה שמאלית? יש טעויות. יש אנשים שמתים כתוצאה מרשלנות רפואית. יש מהנדסים שבונים בתים ואחר כך רואים סדקים בקירות. יש עורכי דין שמפסידים במשפטים. האם שר המשפטים אומר שעורכי הדין הם לא טובים? האם שר הבינוי אומר שהמהנדסים לא טובים? האם שר הבריאות אומר שהרופאים הם לא טובים? שרת החינוך אומרת שהמורים לא טובים, המורים שחוקים. במקום להגן עלינו ולנסות להקל עלינו, היא כל הזמן מכפישה אותנו, פוגעת בנו וגורמת לכך שיש יותר אלימות בבתי הספר. היא האחראית לכך, כי כאשר היא מכפישה את המורים, איך יתייחסו אליהם ההורים והלמידים? היא פועלת בכוחניות, בדורסנות,בחוסר התחשבות וחוסר דיבור איתנו. היא אומרת, או שתקבלו מה שאני רוצה, או שאני מפטרת. זה בניגוד לחוק יסוד. בגין כל הדברים האלה, אנחנו מאשימים אותה כאחראית בלעדית על מה שקורה במערכת החינוך.


האם הילדים לא יודעים לקרוא כי המורים לא מלמדים אותם? משרד החינוך אנס אותנו במשך 20 שנה ללמד את השפה כמכלול. האם ילדים לא יודעים מתמטיקה כי המורים לא יודעים ללמד? במשך 20 שנה אנסו אותנו ללמד שכחול ועוד כחול שווה ירוק לפי שיטת הבדידים, והיום אומרים שהם לא יודעים חשיבה כמותית. במקום לעשות בדק בית אצלם, זורקים את הרפש עלינו. יותר קל ללכלך אותנו כדי שאחר כך הציבור הגדול יבין למה מפטרים 6,000 אנשים ויגידו, ברוך שפיטרנו. עוד לא היה כדבר הזה מאז קום המדינה. שרי החינוך הלכו איתנו. הם הבינו שאנחנו אלה שעושים את העבודה בחזית וצריכים לגבות אותנו ולחזק אותנו. הגענו למצב שבו במדינת ישראל מסתובבים אוטובוסים ברחובות שדורשים את התפטרותה. אנחנו מאשימים אותה, ואנחנו נדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה להסיר את חסינותה, על מנת שנוכל לתבוע אותה לדין על פגיעה בחופש העיסוק, פגיעה באנשים, השפלתם ורמיסתם, פגיעה בכל ילדי ישראל.


מה זה פיטורי מורים? פיטורי מורים זה פחות שעות ויותר תלמידים בכיתה, יותר תלמידים ברחובות ופחות הישגים. היא הולכת ופוגעת בכל ילד. הילדים ישלמו את המחיר. למורים המפוטרים נמצא פתרון כזה או אחר, אבל הקיצוץ המתגלגל גורם לילד שייכנס השנה לכיתה א' להפסיד שנה וחצי של לימודים. זה נזק מתגלגל ואזרחי המדינה צריכים להיות מודאגים מאוד מעתיד ילדיהם. מי שאחראי על כל זה, זו השרה. לכן, אנחנו מאשימים אותה. שום דבר לא יתוקן כל עוד היא לא תתייחס אחרת למורים ולא תכניס אותם לפרוזדורים כמו בשוק עבדים, שמפטרים אותם והם לא יודעים למה מפטרים אותם.


אנחנו ארגוני המורים רוצים מערכת חינוך יותר טובה. אנחנו מוכנים לעשות מאמצים גדולים מאוד על מנת לשפר את המערכת. אנחנו בעצמנו יזמנו רפורמות. פה אנחנו עדים לכך שהשרה כדי להיכנס להיסטוריה בתור רפורמטורית, מוכנה לרמוס, לדרוס ולסחוט אותנו. היא אומרת לנו, תקבלו רפורמה, או שאחרת אני אפטר מורים. זה כל מה שרציתי להגיד, ואני מאוד מאופק.

לאור ביטויך האחרונים, אני באמת חושבת שאתה מאופק.

לפטר אדם ולשלוח אותו הביתה לעיני הילדים שלו והתלמידים שלו, זה דומה לרצח.

מה שאמרת עד עכשיו הוא בהחלט מספק ונכון, ואני מציעה שנעצור פה.

אני מקווה שהיא תקרא את הפרוטוקול ותתבע אותי לדין.

נדמה לי שהדבר הכי חמור שמתרחש בדיון הזה, זה שהוא לא מבוסס על נתוני אמת. היה כבר בעבר מצב של מצוקה כלכלית, אבל אז ידעו המורים לתת כתף. בשנים האחרונות השיתו קיצוצים על מערכת החינוך, ושהמציאות היתה בלתי נסבלת מבחינה כלכלית אף אחד לא התלונן על זה. היה קשה, אבל קיבלו את זה שמערכת החינוך, כמו כל המערכת, צריכה לעמוד בנטל החברתי.


הקיצוץ הזה מבוסס על הנטל החברתי, וזה הכי חמור. יש את הכסף באוצר. הקיצוץ הזה הוא קיצוץ אידיאולוגי. זה לא שמקצצים בגלל שאין כסף. זו הפעם היחידה שאני זוכרת שעושים קיצוץ במשרד החינוך מטעמים אידיאולוגים, כדי לכפות תפיסת עולם ולא בגלל שאין משאבים. השימוש הזה של האוצר בנשק הקיצוץ האלטרנטיבי, הוא דבר מגונה. אם נקבל את זה, הוא יקרה גם במשרדים אחרים.

אני חושבת שזה מנוגד לחוק.

זו שיטה בלתי סבירה לנהל את המדינה, כאשר יושב האוצר ואומר, אני מתקצב על תנאי. אני האוצר אחליט, אם תקום קופת חולים שלישית, או יפטרו מורים או יסללו כבישים, ואם לא תקבלו את מה שאני אומר, אני לא אתן תקציב. התקציב הוא של המדינה ולא של האוצר. המדינה מחליטה על פי סדר העדיפויות שלה, מה עושים איתו. המדינה אומרת השכם וערב שעניין החינוך יקר לליבה. אתם יוצאים נגד השרה באמירה אחת, אבל האמירה האמיתית היא שהשרה מגלה חולשה שלא תיאמן.

אם היא לא היתה מגלה חולשה, היא היתה פה היום. היא לא באה בדיוק מהסיבה הזו.

השרה מגלה חולשה תיאמן ומפקידה את ניהול משרדה בידי משרד האוצר. אני אומרת את הדברים לרונית בידידות, כי אני יודעת שהיא באמת מצויה ברגע קשה. רונית, לא את היית צריכה לשבת כאן היום. השרה היתה צריכה לשבת כאן. השרה בורחת מהעימות הזה. השרה מפחדת להתעמת עם האוצר, היא מפחדת להתעמת עם הוועדה. יש מצב בלתי נסבל, שבו השרה נותנת לאוצר להכתיב לה קיצוץ בתנאים של שפע ולא בתנאים של מצוקה.


אנחנו ישבנו בוועדת כספים השבוע וראינו את תקציב המדינה. אין צורך לקצץ כספים. הקיצוץ הזה הוא קיצוץ מדומה, ולכן נוצר כאן מצב מעוות. משרד החינוך נותן יש לכך שמשרד האוצר יכתיב לו איך לפעול וכמה מורים לפטר. אתם יכולתם לעמוד מול משרד האוצר, ולהגיד לשר האוצר שהפעם אתם לצד המורים, הקיצוץ הזה הוא מלאכותי ומיותר, ואם הוא רוצה שתהיה רפורמה, זה יהיה בדרככם תוך כדי התנהלות תוך משרדית ולא בהתאם להכתבות שלו. אם זה יתקבל היום כנורמה, ואני חושבת שזו נורמה שגויה ובלתי אפשרית, אפשר לבטל את משרדי הממשלה. זה יהיה החיסכון הכי גדול. למה צריך שרים ולמה צריך משרדים? יהיה שר אחד, שר האוצר, והוא ינהל את כל המשרדים, יקים קופות חולים, יפטר מורים ויסלול כבישים.


לגופו של עניין, משרד החינוך לא יכול לצפות שבשנה הבאה תהיה רפורמה. עדיף היום היה להגיד בגלוי, שמניחים עכשיו את חרב הרפורמה בצד ונכנסים לדיונים אמיתיים. אחרי הרבה שיחות עם המורים ועם המשרד, אני מאמינה שיש רצון אמיתי לעשות שינוי. התהליך עכשיו נהיה מעוות בגלל הכוחניות ולא בגלל המהות. אם היו פונים למורים עם מהות ולא עם כוח, היה אפשר ללכת קדימה.

אני פונה לשרה מכאן, לבטל את הפיטורין,להחזיר את המערכת למסלול ולפתוח בהידברות ארוכת טווח גם על הרפורמה וגם על המבנים החדשים, כפי שהמורים ביקשו מלכתחילה. כוח מביא למשבר, וזה מה שקרה כאן הפעם. אין בעיה חינוכית. יש כאן בעיה של כוחניות יתר שהרסה את היכולת להידבר.

רונית את לא היית בחדר שאני דיברתי, וכל מה שאני אמרתי היה מכוון לשרה ולא אלייך.

אל תעשו הפרד ומשול.

אני יודע מה את חושבת באמת ומה הנפתולים שעוברים עלייך, ולכן לבי איתך. שנינו חסרי מזל. נבחרנו לכהונתנו במקביל לכהונתה של לימור לבנת. אנחנו ביחד ויש לנו איזו אחווה מסוימת, אם כי את צריכה לעשות את תפקידך ואני את תפקידי.

חשבתי שאני מורגלת להיות מוקפת בציניות, בעוינות ורעות רוח.

נשאלת שתי שאלות ענייניות והתבקשת להשיב עליהן, וזה הכל. אל תעשי מזה סרט טורקי.

אולי אני אתחיל מהסוף. אני מרגישה תסכול רב, משום שרק אני והארגונים יודעים על מה דיברנו, לאן רצינו להתקדם, לאן יכולנו להתקדם ומה הוצע. אני אומרת עם יד על הלב, כי מערכת החינוך לא יכולה להרשות לעצמה להישאר במצב שבו היא נמצאת היום, ואני אמנה אחדות מן הסיבות לכך. הסיבה האחת היא הביקורת הבלתי פוסקת שמוטחת במערכת החינוך, בוודאי בחודשים האחרונים. מכפישים את המערכת, את איכות המורים וטיב ההוראה.

זה אתם עושים את זה.

במערכת הזו יש שפיפות רוח לא מהיום. יש מקרים עובדתיים שמוצאים החוצה, ובצדק, כי מחויבת שקיפות, של הישגים במבחנים כאלה ואחרים, וזה גם לא מוסיף כבוד. כולנו מכירים את הנורמה הזו שבסלון ביום שישי אין כבוד למערכת החינוך, מצד רבים מההורים ממרבית הציבור. קשה לחיות במערכת כזו. קשה להיות מורה בישראל. על כל אלה הוספנו את הצורך ברפורמה. דברים לפעמים הקצנו כדי להצדיק את הצורך ברפורמה, ולעיתים הרגשתי ששופכים את התינוק עם המים. לפעמים אנחנו עשינו את זה, ולפעמים גם סוגי ציבור אחרים.


הנושא של הפיטורין נכפה עלינו. לא הצביעו ואמרו לנו שאנחנו חייבים לפטר, אבל זו המשמעות המיידית כאשר יש קיצוץ של 700,000,000 שקלים ותקציב המשרד בנוי כך ש-90% ממנו הוא שכר מורים ושעות הוראה. אנחנו מיצינו את החלק של קיצוצים בפעולות ותמיכות, ועכשיו כל מה שנותר הוא להשלים את הדלתא של הקיצוץ שאנחנו מחויבים לה כי אין רפורמה, ולהביא את זה מקיצוצי שעות, שהנגזרת של זה אלה פיטורי מורים.

ביום שאני הבנתי שזה עלול להגיע לכיוון הזה, הרמתי טלפון למר וסרמן ואמרתי לו שיציל את המצב ויעצור את זה. אמרתי לו שאני יודעת איפה זה הולך להכות, וכי מדובר באלפים. לא התנסינו בפיטורין כל כך המוניים. אנחנו לא יודעים ולא רוצים לעשות את זה. אם מישהו חושב שאנחנו נהנים לפטר מורים, הוא לא יחשוד בנו שאנחנו נהנים לקצץ בשעות הוראה לתלמידים, וקיצצנו כבר ב-90,000 שעות. מדובר ב-3 שעות שבועיות לכל תלמיד. אני לא אוכל לבוא ולדרוש הישגים מהתלמידים כאשר לא נתתי למורים את הכלי הבסיסי הפשוט, שעות הוראה במינימום הנדרש כדי ללמד את מה שהמשרד מחייב ללמד. היום המערכת לא יכולה ללמד את מה שהיא צריכה ללמד, לפחות בחלק מהאוכלוסיות המבוססות, כי בתקצוב הדיפרנציאלי האוכלוסיות המבוססות מקבלות מעט מאוד שעות ביחס לאחרים.


בחינוך העל יסודי כבר פגענו. לא רואים את זה היום, אבל יראו את זה בטווח של 3 שנים מהיום כאשר המחזורים האלה יגיעו לבגרות. בשנה שעברה שינינו את מפתחות התקצוב, כי נדרשנו לקצץ גם אז, ונתנו פחות מדי שעות למורים כדי ללמד. מקצועות מסוימים ייעלמו מהמערכת בצורה כזו, ומקצועות אחרים לא יוכלו להילמד 5-6 שבועיות, וגם תגבורים לא נוכל לתת. המצב הוא מצב קשה, ולכן המערכת לא יכולה להישאר במצבה הנוכחי, היא חייבת שינוי. אפשר להתווכח על איזה שינוי ועל איך לעשות את השינוי. זה מקובל עלי, ולכן ישבתי לא אחת עם ראשי הארגונים ואמרתי, שגם לי יש ביקורת על חלק מההמלצות, אבל יש גם המלצות שהן נכונות. יש כאלה שנכונות באופן מלא ויש כאלה שנכונות באופן חלקי. מהרגע שהדוח הובא למשרד החינוך והוא נמצא בידי הנהלת המשרד והיישום חל עלינו, אני מבטיחה לכם נאמנה שנעשה את זה באופן הכי מקצועי ביחד עמכם. אני לא מכירה דרך לעשות את זה בלי המורים ובלי ארגוני המורים. זה נכון שבתוכניות "עוז לתמורה" ו"הצעד הקובע" יש הרבה המלצות דומות. בואו ניקח את ההמלצות שיש עליהן הסכמה ונתחיל ליישמן במספר קטן של יישובים. גם ידי רועדת לחתום על מסמך שמדבר על רפורמה של כל המדינה. בואו נעשה את זה באופן חלקי בשני מובנים, גם בחלק מן היישובים וגם חלקית מבחינת ההמלצות. לא ניקח את כל ההמלצות, אלא רק את אלה שיש לנו הסכמה עליהן. אני אפילו מוכנה ללכת עוד כמה צעדים הלאה. אני לא רוצה לפרט כאן, אבל יעידו ארגוני המורים בהגינות כי אכן כך הם פני הדברים.


אני יכולה לשער שהנושא הכי דומיננטי שעליו אין עוד הסכמות, זה נושא השכר. יש טענה קשה ואולי אפילו מוצדקת -אבל זה לא משנה כרגע מה מוצדק בעיני ומה לא, כי מדובר בענייני שכר וזה על שולחנו של הממונה על השכר באגף התקציבים- שתוספת של 30% אינה מספיקה. אני גם חושבת שצריך לתת יותר. אם זו נקודת הויכוח, בואו נתמקד בה. בואו נקרא לילד בשמו ונגיד שזו נקודת הויכוח, ונמקד את הדיונים שלנו ואת המשא ומתן סביב הנקודה הזו. ביתר הדברים, אפשר להגיע למיצוי מלא של ההמלצות. ביקשתי שנצא לדרך. אנו נרוויח מכך כי נשנה את הטעון שינוי ושיפור, ובנוסף נרוויח מכך ששר האוצר יוסיף לתקציבי משרד החינוך מיליארדי שקלים ונעשה בהם את הרפורמה בצורה הנכונה ונקרא לה באיזה שם שנרצה. השם הוא לא מה שחשוב כאן.


שואלים למה אנחנו מפטרים עכשיו ולמה לא קודם, ואני אומרת שדחיתי ודחיתי את הגזירה הזו שרציתי להימנע מלבצע אותה. אני לא רוצה לבצע אותה. זה הרס מוחלט של המערכת, מעבר לסיפורים האנושיים הקשים. מדובר גם במורים שהם חברים שלי. אלה מורים שאני מכירה אישית, ובכל זאת אני נאלצת לעשות את זה. אני עושה את זה כי הביאו אותי למצב של אין ברירה. אני לא רוצה להאשים את ארגוני המורים, אבל אני לא יכולה שלא לומר שלמרות כל הצעות הפשרה שהצעתי להם, הצעות הגיוניות מבחינה מקצועית, אני קיבלתי סירוב.


אין לי ברירה. ה-31 למאי הוא התאריך האחרון על פי דין. שרת החינוך הציעה לעצור את כל הגלגלים האלה של הפיטורין, נשב ונחשוב. אני אומרת, בואו נעצור ונחשוב ואחר כך בואו ניקח עוד שבוע, שאחר כך תחזירו אותו למשרד החינוך, כי אני ב-31 למאי, על פי דין, חייבת לחתום ולהוציא את המכתבים. מעבר לזה אני עוברת על החוק, משום שאני לא אצליח להחזיר סכום של 700,000,000שקלים. אני אעמוד לדין משמעתי ואולי יפטרו אותי. מה הרווחתם? ממה נפשך? איזה פתרון הרווחנו? אני מוכנה להקריב היום כל דבר, כולל את הכיסא שאני יושבת עליו. בוודאי שזו לא הנאה גדולה לשבת עליו בימים אלה. מה עשינו למערכת החינוך? נפתח את ה-1 בספטמבר עם מערכת שבורה, רצוצה, קרועה, מוכה, מבוקרת ומוכפשת. לא נתווכח עכשיו מי מכפיש אותה. כולנו מכפישים אותה, כל אחד בתורו, כל אחד במילים שלו.


גם אני חטאתי בלשוני. אם זה המקום להתנצל, אני מתנצלת שסחטו ממני את התרגום למה זה מורה שתרומתו נמוכה. מורה שתרומתו נמוכה, זה גם מורה שעובד שליש משרה במשך שנים ולא רוצה לעבוד יותר. מורה כזה לא תורם לבית הספר. מורה כזה לא מחובר לבית הספר, והוא לא צריך להמשיך וללמד שם.

תוסיפו לו שעות.

זה לא שאנחנו לא הוספנו. זה מורה שרוצה לעבוד רק שליש משרה. מורה שתרומתו נמוכה, הוא גם מורה שמלמד מקצועות שאינם מקצועות רוחב. זה מורה שמלמד מקצועות שבמקרה עוד נותרו במערכת. אני לא רוצה לנקוב במקצועות ספציפיים, כי אני לא רוצה להעליב מקצוע כזה או אחר. כל מקצוע הוא חשוב, אבל ברגע שמקצוע מסוים נלמד בבית ספר אחד ולא נלמד בשני, רק בגלל שהוא תלוי מורה שנמצא שם, אני אומרת שקודם נקצץ במקצועות האלה, משום שאלה לא מקצועות שכל ילדי ישראל נהנים מהם. כששאלו אותי מי עוד, אז אמרתי, גם מורים שחוקים. בואו לא ניתמם, יש מורים שחוקים במערכת. כשאמרתי את זה, זה הפך להיות הכותרת הראשית, כאילו כל המורים המפוטרים הם מורים שחוקים ולא טובים. לא אמרתי את זה מימי. אמרתי שיש גם כאלה וגם את אלה צריך להוציא מהמערכת. גם על החלק הזה אני מתנצלת.

מתוך ה-6,000 אפילו לא 500 הם מורים שמלמדים מקצועות לא נדרשים. אני רוצה שתגידי את האמת.

אתה יודע שאני אומרת את האמת ורק את האמת.

את אומרת את האמת שאת יודעת, אבל לא מספרים לך את כל האמת.

כשהבנתי שלרפורמה לא נוכל לצאת בדרך מוסכמת, לא נותרה בידי ברירה אלא להוציא את ההנחיות למחוזות כדי להתחיל בהליך של פיטורין. גם בעת הזו קראתי לארגוני המורים, ובעיקר להסתדרות המורים כי מרבית המורים הם שלה, ואמרתי, בואו ננסה גם פה לעשות את זה בדרך אנושים ככל שנוכל. לא פעלתי בסמכות ולא היה לי אישור תקציבי לומר את הדברים שאמרתי במסגרת ההצעה. זה לא על שולחני ולא מסמכותי. הממונה על השכר ואגף תקציבים אחראים לזה. בכל זאת הצעתי את ההצעה, והנחתי שאני אקבל על זה גיבוי כי בכל זאת אני מנכ"לית המשרד. גם לזה קיבלתי תשובה שלילית, וזו היתה סתירת לחי כואבת עד כדי כך שאני נואשתי. אני ממש לא רואה דרך מוצא, ואני לא מצליחה להבין מה הסיבה שמובילה למנטרת הסירוב הזו. אני פעלתי שלא בסמכות ולאוצר יש זכות לומר כי הוא לא מוכן לעשות את זה, אבל ממילא קיבלתי סירוב מההסתדרות.


אני הצעתי להוציא את כל המורים בפרישה, כאשר על חלקם, אפילו על מחציתם, אנחנו נצביע. מה שההסתדרות רוצה, ובצדק מבחינתה, שזו תהיה פרישה שכולה מרצון. הם אומרים שיש להם 7,000 מורים שמוכנים לעזוב את המערכת. אני לא מסכימה להליך הזה, משום שבמרבית המקרים המורים שרוצים לעזוב את המערכת הם לא בהכרח מורים שאני רוצה שהם יעזבו.

אם הם רוצים, אז תאנסי אותן להישאר.

הם רוצים ללכת למגזר אחר.

חברת הכנסת פינקלשטיין, את היית מנהלת בית ספר ואת יודעת כמוני, מי הם המורים שהציעו את עצמם לפיטורין מדי שנה. אלה המורים היותר טובים שלנו.

אז צריך לדאוג שיהיה להם טוב והם לא ירצו לעזוב.

ואלה שאתם רוצים שהם יצאו, הם בהכרח לא טובים?

ההיתממות הזו היא לא במקומה. אני הייתי במערכת הזו הרבה מאוד שנים בנקודות מפתח של תפקידים שונים, גם כמנהלת מינהל בעירייה גדולה. אני יודעת בדיוק איך הדברים התנהלו. מדובר היה במורים הטובים שלא חששו להתחיל קריירה שנייה, שלא פחדו, ולא לגזור מדברי שכל המורים האחרים הם מורים שפחדו, אני מבקשת שלא לעשות לי את המניפולציה הזו. קצת פחות רוע לב. המורים האלה הם לא בהכרח המורים שאנחנו רוצים שהם יצאו. אנחנו רוצים אותם במערכת. לכן, לא יכולתי להרשות לעצמי לומר שכל מי שרוצה ייצא. לעומת זאת, אמרתי שנחלק את זה חצי חצי. חצי מהם הם כאלה שיגידו "רוצה אני", ומחצית אלה מורים שאנחנו נגיד שהם צריכים לצאת מהטעמים שהזכרתי קודם, כאלה שעובדים שליש משרה, כאלה שמלמדים מקצועות שהם אינם מקצועות רוחב, וגם מורים שחוקים. הם לא הסכימו.

יש הליך פדגוגי. למה אתם לא הולכים על הליך פדגוגי. אתם עושים בליל.

יש מורים נפלאים שיודעים ללמד מצוין, אבל יש להם תקשורת לקויה עם התלמידים שלהם, מסיבות שונות ומשונות. יש הרבה מאות טענות על הדברים הללו.

אני לא מבין מה זה.

אתה לא מבין כי הרבה זמן לא היית בבית הספר.

הייתי בבית הספר 35 שנה.

אני מציעה לשים את האגו של כולנו בצד, ולשבת למשא ומתן לדברים שיש עליהם הסכמות, ויש הסכמות. אני מסתכלת ליוסי ולרן בעיניים. יש הסכמות על חלק מההמלצות. בואו נצא לדרך איתן, בגין זה אנחנו לא נצטרך לספוג את הקיצוץ, בגין זה לא נצטרך לפטר 4,500 מורים, בגין זה נוכל להקטין באופן משמעותי את מספר המפוטרים, ולאלה שבסוף יעזבו את המערכת נוכל לתת תנאי פרישה אנושיים ולמעלה מזה. אפשר לעשות את זה היום בשעה 11:00 אצל הממונה על השכר. אפשר לפחות להתחיל היום.

את אמרת שהפיטורין הם רק בחינוך הרשמי.

לא. הם גם במוכר.

אני מקווה שעדיין מותר לשאול שאלות. האם לפני שהלכתם לדבר עם ארגוני המורים או תוך כדי שהלכתם לדבר איתם, את או שרת החינוך העלתן בדעתכן ללכת לאוצר או לראש הממשלה ולהגיד להם שאי אפשר לבצע רפורמה בתנאים האלה?

באילו תנאים?

בתנאים שאת הסברת שהם בלתי אפשריים.

אם יחזירו לי מיליארדים, אני יכולה.

האם הלכת לדבר איתם פעם ואמרת שאת לא יכולה לבצע רפורמה בתנאים האלה?

אני יכולה לבצע רפורמה. אם אנחנו ניכנס לזה, אנחנו נקבל תוספת של מיליארדי שקלים.

זאת אומרת שאת חושבת שפיטורי המורים הם הכרחיים. זה מה שאת אומרת לי.

אם תהיה רפורמה לא יהיו פיטורין.

מה זאת אומרת שלא יהיו פיטורין? אפילו על פי הרפורמה יש פיטורין.

רונית, אני יושבת גם בוועדת חינוך וגם בוועדת כספים, ואני רוצה לומר לך מה אישרה ועדת כספים. מולי התקציב של שנת 2004 ושל שנת 2005. ההבדל ביניהם הוא 80,000,000. אישרו אתמול קיצוץ נוסף, בהתנגדותי, של עוד 40,000,000. ישנו קיצוץ של 120,000,000 שקלים. כלומר, הקיצוץ של ה-700,000,000 שקלים הוא אגדה, הוא לא קיים. הוא אולי יהיה בשנת התקציב הבאה. אני יכולה להתחייב בשם מפלגת העבודה ונדמה לי שגם מלי מוכנה להתחייב, שאנחנו לא ניתן יד לקיצוץ הנוסף ב-2006.

תפתחי בעמוד 51.

עם כל הכבוד, כאשר מאשרים ספר תקציב, המספר הקובע הוא המספר הכולל. לפי זה, יש לכם קיצוץ של 80,000,000 שקלים ורזרבה של 485,000,000 שקלים לצרכים של שיפוצים מבניים. על זה הכנסת הצביעה. אין שום מספר אחר שהוא רלוונטי.

אני מבקשת שתפתחי את ספר התקציב בעמוד 51. סעיף 1 מדבר על 310,000,000 שקלים, הפחתת תקציב הנגזרת מסיכומים קודמים עם המשרד. זו הלוואת הגישור שהמשרד נתן לנו. סעיף 3 מדבר על הפחתות רוחביות במעבר מתקציב של שנת 2004 לתקציב 2005 בסך 693,635,000 שקלים.

כתוב שחור על גבי לבן.

האם אני לא יודעת לנהל משרד?

עם כל הכבוד, בכל ספר תקציב יש הפחתות ותוספות. המספר הקובע הוא המספר הכללי, מה סך הכל התקציב שהמשרד קיבל. סך הכל התקציב שהמשרד קיבל בשנת 2004 היה 25 מיליארד ו-898,000,000 שקלים, ובשנת 2005 זה היה 25 מיליארד ו-906,000,000 שקלים.

כשיש כאן כמה התניות.

ההתניות זה הדבר הלא לגיטימי. אין כאן קיצוץ.

ההתניות קיימות היום בתקציב, כמו שההתחייבויות קיימות.

בגלל זה שאלתי אם הלכו לדבר עם האוצר.

אתה צודק לחלוטין.

הסיפור האמיתי הוא שאין קיצוץ.

מאחר והדיון הזה נוגע למדיניות של המשרד, ומאחר שהמנכ"לית היא מבצעת מדיניות ולא שותפה לעיצוב המדיניות, מדוע לא הגיעה לכאן השרה על מנת לענות על השאלות. את המאבק נגד הממשלה בישיבות הממשלה, צריכה לנהל השרה ולא המנכ"לית.

אני שותפה.

את לא שותפה, את לא שרה עדיין.

השאלה שלך היא הערה נכונה מאוד.

מפטרים 6,000 מורים והשרה לא רואה לנכון שזה שווה התייחסות, ולא מגיעה לוועדה. באיזה נושאים היא כן תבוא לוועדה, בעניין של התנתקות?


כשהולכים לפטר, זה גם כן עולה כסף. מדובר בפיצויים ובפנסיה. מדוע ישנה את ההתניה הבוטה והמקוממת הזו שאומרת, אם אתם תעשו את הרפורמה ואם נציגי הסתדרות המורים וארגון המורים ישתפו פעולה, אז זה טוב. אם ארגון המורים והסתדרות המורים רוצים לעשות מלאכתם נאמנה, אין רפורמה ואנחנו מפטרים מורים.

נוקמים בילדים.

זה דבר שהוא בוטה. יש כאן ליקוי בתפיסה. זה מקומם.

רונית ואני היינו מנהלות ועבדנו בהוראה בתל אביב. פעמים רבות נערכו ישיבות בתיכון עירוני ט' וכל ציבור המנהלים הגיע לשם. ראיתי את רונית כמנהלת אהובה על כל המנהלים, המורים והתלמידים, עם גישה לתלמידים. אני מבינה את הכאב שלה. אני רוצה לפנות לרונית ולשאול שאלה. כאשר מבצעים רפורמה הצעד הראשון הוא קריטי. אני משתוממת בגלל שגדלנו יחד בשטח ההוראה במשך למעלה מ-30 שנה. אנחנו יודעות שבכל רפורמה שמבצעים, הצעד הראשון הוא קריטי. למה לא התחילו מצעד של בנייה, צעד חיובי, אלא מצעד בכיוון ההרסני, פוגעני ופוגע. אני מקבלת אין סוף טלפונים של מורים, גם מהצוות שלי. אתמול קיבלתי טלפון מאחד המורים שהוא 30 שנה איתי יחד, שבכה ואמר שהוא לא מבין. גם אני לא הבנתי.


אני מציעה לקחת הכל אחורה ולהתחיל מחדש בשיתוף עם המורים. היות והמקצוע שלנו, מקצוע ההוראה, הוא מקצוע כל כך קשה, אלפי מורים פורשים מדי שנה בשנה. מדוע לא לתת להם לפרוש מרצון, כאשר אנחנו יודעים שיש כאלה שרוצים לפרוש? שמעתי את ההנחה שיש ביניהם מורים טובים, אבל אי אפשר להחזיק בכוח מורה שרוצה לעבור למשהו אחר.

אם מחזיקים אותו בכוח, הוא כבר לא טוב.

בדו"ח דברת יש גם דברים חיוביים, כמו החינוך שיתחיל מגיל 3, עזרה לתלמיד החלש, עזרה למשפחות במצוקה, פיתוח המבנים בבתי הספר ולבנות חדרים למורים. מדוע לא להתחיל את הרפורמה בצעד חיובי במקום בפיטורין המוניים ואגרסיביים?

כי זה מה שהם יודעים לעשות. 4 שנים הם עסקו רק בזה. הם לא יודעים לעשות דבר חיובי.

צריך להתחיל בצעד חיובי, ולבנות חדרים למורים כדי שלמורה יהיה חדר לשבת ולעבוד. אני אהבתי מאוד את הסעיפים שמדברים על כך שלמורה יהיה חדר משלו ושלחן משלו, ושיעזרו לתלמידים חלשים. אם מתחילים רפורמה מפיתוח הרחבת מבנה בית הספר, ההורים רואים זאת, והתלמידים רואים שדואגים להם. כך מתחילים רפורמה בצורה חיובית.


חלקם הגדול של המורים שמפטרים, הם צעירים. הם רוצים להתחיל לעבוד במקום אחר, לפנות למגזר אחר, אבל הם יתקבלו בצורה שלילית. יגידו, אם זרקו אותם ממקום אחר, למה שאנחנו נקבל אותם.

לא זרקו אותם. תפסיקו לומר את זה.

אני מציעה להתחיל ממקום אחר. עדיין לא מאוחר לשפר את מעמד המורים, אבל צריך קודם לשפר את התדמית של המקצוע, לשפר את מעמד המורה ולהתחיל את הרפורמה מחדש בדברים החיוביים. מאחר ורונית באה מהשטח, היא יודעת מה חיובי. ההתחלה היא הצעד הקריטי, ולכן צריך להתחיל בצורה חיובית ולא בצורה של פיטורין אגרסיביים.

אני רוצה להתחיל בסיפור. יום אחד הגיע לכפר קטן חכם מהעיר הגדולה. הגיעו לחכם הכפר ואמרו לו שהגיע חכם גדול ממנו. אמר החכם המקומי, נראה עד כמה הוא חכם. הוא לקח פרפר, שם בכף ידו, שם את כף ידו מאחור ושאל את החכם, האם הפרפר שבידו הוא חי או מת. החכם ידע שאם הוא יגיד שהוא מת, החכם המקומי ישחררו לחופשי, ואם הוא יגיד שהוא חי הוא ימחץ אותו ויהרוג אותו. חשב החכם וענה, הדבר בידך.


הפרפר הזה, מערכת החינוך, הוא בידנו. היא בידי אלה שנמצאים כאן, משרד החינוך, ארגוני המורים ואנחנו הרשויות המקומיות. אני לא מאמינה, כמו חברי, ידידי וגם מורי, יוסי שריד, שאין סיכוי לרפורמה. אני לא מאמינה בכלל בלא. אני חושבת, שניתן עדיין להציל את המורים מן הפיטורין, שכרגע זה הדבר האקוטי ביותר. יחד עם זה, ניתן להציל את מערכת החינוך. המנכ"לית אמרה בצורה ברורה, שקודם כל מדובר באנשים, אבל לאחר מכן מדובר גם בילדים שלא יקבלו שעות חינוך. איך אנחנו, ראשי הרשויות, נהיה אחראים על החינוך, איך אנחנו נתייצב בפני הבוחרים שלנו, ההורים והילדים, ללא שעות חינוך? אני אומרת, שניתן להציל את זה. אולי זו הדקה האחרונה, אבל ניתן.

איך?

לחזור למשא ומתן. הנושא הראשון למשא ומתן יהי פרישה מרצון של מורים. תשבו אתם ארגוני המורים, ותדברו על כמה, מי ואיך. כאשר ייגמרו לדון בנושא הזה, נמשיך הלאה לדון במה ניתן. ישנן הסכמות. רונית יודעת את זה והארגונים בעצמם כתבו את הדברים שיש עליהם הסכמות. אני חוזרת ואומרת שוב, מרבית הדו"ח- היום כבר אסור לומר דברת- מתבסס על "עוז לתמורה" וחלקו מתבסס על "הצעד הקובע", שיצא בשנת 2004 וקשה היה לרבים לקרוא אותו.


יוסי צודק, שהרעיונות קיימים וכולנו ידועים מה לעשות. ישבה ועדה וגיבשה רעיונות, ויש שם רעיונות טובים וחשובים. יש לנו חלון הזדמנויות. אני פונה למורים ולארגונים, יש כאן עכשיו חלון הזדמנויות נדיר. אם משהו קרה לטובה, אם איזשהו מתוק יצא מן העז הנורא, הוא שהמורים נמצאים היום במרכז השיח הציבורי בצורה חיובית, לשם שינוי. את זה הצליחו להשיג הארגונים. היום כולם מדברים על המורים, כולם מכירים את המצוקות שלהם ולבה של מדינת ישראל עם המורים. בואו ננצל את חלון ההזדמנויות הזה, את הרגע הנדיר הזה, כדי לשבת יחד עם משרד החינוך. רונית אמרה במפורש, שהיא גם חושבת שהתמורה שהוצעה היא אינה ראויה. יישבו ארגוני המורים עם משרד החינוך, וגם אנחנו ממרכז השלטון המקומי נשב איתם מול האוצר, ונדרוש מהאוצר את מה שמגיע כבר שנים. אולי זו ההזדמנות. אולי היה צריך להתדרדר עד למטה כדי לבוא היום לקבל את מה שמגיע לנו. את כל זה ניתן לעשות אך ורק סביב שולחן הדיונים.

אני חושבת שהגענו לכזה שפל, ואנחנו צריכים להחליט האם לפתוח את היד או לא, כמו בסיפור עם הפרפר. אני חושבת שמנכ"לית משרד החינוך נתנה כאן הצהרה, בפני כל העולם, מאוד הוגנת כלפי המורים. היא אמרה במפורש, שיש אפשרות עכשיו לבטל את הליך הפיטורין, כאשר רוב רובו של ההליך שמתקיים עכשיו יהיה פרישה מרצון ומעוטו בהסכמה אתכם. התנאי הוא, שמתחילים לנסות את הרפורמה בזהירות במספר מוגבל ומצומצם של מקומות, על פי הסכמה. יש הזדמנות פז. הציבור אתכם כרגע. אם תמשכו את הקו יותר מדי, הציבור עלול לא להיות אתכם, וחבל. אני שואלת, אם יש הסכמה מצדכם.

אם תהיה הסכמה של האוצר.

חשוב מה אומר האוצר.

לא נכון. חשוב מה אנחנו אומרים. אנחנו מדברים עכשיו על מה חשוב למערכת החינוך ועל מה חשוב למדינת ישראל. אם משרד החינוך, שרת החינוך ונציגתה המנכ"לית, עם ארגוני המורים, חברי ועדת החינוך, הציבור שיושב פה וזה שמאחריו, יגידו כי הם מתחילים רפורמה בזהירות, במדידה ובהסכמה, האוצר לא יוכל שלא לתת את הכסף כי על זה הוא התחייב כבר.

פרישה בהסכמה עם פנסיה, זה תקציב עתק.

מדי שנה ושנה יש כ-5,000 מורים שרוצים לפרוש.

אנחנו קודם כל מדברים על צמצום דרסטי של אנשים שיעזבו את המערכת. אנחנו מדברים על פרישה מרצון של אנשים שגם כך קרובים לפרישה, כולל תנאי פרישה.

כמו של מפוטרי התעשייה הצבאית.

אנחנו מדברים על תחילתה של רפורמה.

איזו?

אם אתם שואלים איזה, אתם עושים את הנזק. זה לא מעניין איזה, אנחנו לא מחפשים את הכותרת. אנחנו מחפשים את השינוי האמיתי.

האוצר לא יסכים.

לא יעזור לאוצר. אם משרד החינוך עומד כאן יחד איתנו וארגוני המורים עומדים כאן יחד איתנו, האוצר במיעוט. יוסי שריד, אנחנו כולנו יד אחת נגד האוצר. במקרה הזה אנחנו נעמיד את האוצר על הרגליים שלו. יש כאן הזדמנות פז לצאת מהברוך. אם נהיה יד אחת, אנחנו נצא מהברוך. עכשיו אני רוצה את התשובה של יוסי וסרמן.

גברתי היו"ר, התשובה היא ברורה כשמש בצוהרי יום. אנחנו מבקשים שיבוטלו הפיטורין ויומרו בהליך של פרישה מרצון עם עידודי פרישה, כפי שקיבלו כלל העובדים בשירות הציבורי. אנחנו לא מבקשים שום דבר ייחודי. אנחנו מבקשים את מה שקיבלו עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות. אם זה יקרה, אנחנו מיד ניגש למשא ומתן על ביצוע רפורמה מוסכמת במערכת החינוך.

שתתחיל בספטמבר הקרוב.

כן. אם יעשו את זה היום, אנחנו נשב כבר בערב.

גברתי המנכ"לית, אני רוצה לשמוע את התשובה שלך.

אם היום נקבל את התשובה המוסמכת שאכן זה כך, אנחנו נדב כבר מהערב. אני רוצה לומר למנכ"לית, את אמרת דבר שהדהים אותי, שאתם קיצצתם 15% במדד התקצוב לחינוך העל היסודי. את אמרת בעצמך שילדים לא יוכלו לסיים בחינות בגרות. איך אתן מרשות את זה? שתלך שרת החינוך לראש הממשלה ותדפוק על השולחן.

ותתפטר אם היא לא יכולה.

ותאמר שהיא לא מתפקדת בתנאים האלה.

אני רוצה לשמוע את תשובתה של רונית תירוש. השאלה היא, האם אנחנו יוצאים מהברוך הזה או לא. כל היתר זה דיבורים.

הכדור נמצא אצל שרת החינוך.

לא לגמרי.

היא אשמה מההתחלה ועד הסוף. אנחנו לא מאמינים לה אפילו במיל, כי את כל מה שהיא הבטיחה, היא לא עשתה. הכדור אצלה. אנחנו צריכים לשמוע ממנה התחייבות ברורה לכל הדעות, שאין פיטורי מורים, ושיש פתיחת שערים לאלה שרוצים לפרוש מרצון.

אבל זה לא נגמר בזה.

זה לא ילך אחרת. אנחנו לא מאמינים בה, ונמשיך לדרוש את הסרת חסינותה כדי לתבוע אותה לדין על הרס מערכת החינוך.

אם המטרה שלך בחיים היא להרוס את שרת החינוך, אז שיהיה לך לבריאות. אני לא איתך.

חס וחלילה. אני מאחל לה להיות שרת הפנים, שרת החוץ ושרת הביטחון, רק שתעזוב אותנו במנוחה. היא הורסת את מערכת החינוך.

עם כל הכבוד לך, אני מבקשת לצאת מן המצב הנוכחי. אני יכולה להצטרף לדרישת פיטורין כאלה או אחרים, אבל זה לא מה שפותר כרגע את הבעיה. אני קיבלתי תשובה מאוד ברורה, מאוד עניינית ומאוד ראויה מיוסי וסרמן, ואני מברכת אותו על כך. אם אתה ממשיך עם ההתלהמות רק כדי לפגוע בשרת החינוך, ידי לא איתך.

אני מדבר מלבי על סבל המורים. מה שאמר יוסי, מקובל עלינו. אנחנו אומרים, ביטול הפיטורין, פתיחת שערים לפרישה מרצון וניהול משא ומתן ענייני לרפורמה מוסכמת. הכדור אצלם ולא אצלנו.

זה לא סותר את מה שאמר רן, שהתפקוד של שרת החינוך גרוע מאוד.

כל תוספת מיותרת. אתה לא צריך להתחרות עם רן ארז בעולם הדימויים שלו.

המטרה שלנו היא שיקום מערכת החינוך. אנחנו לא מטפלים באנשים.

שרת חינוך שלא רוצה 30,000 מורים, המורים לא רוצים אותה. אם היא מכפישה אותנו, אנחנו לא רוצים אותה.

כל המצלמות כבר צילמו אותך, וכל העיתונאים כבר קלטו את זה. תן לנו להתקדם.

האם את חושבת שאני אומר את זה בשביל התקשורת? אני יכול גם לומר את זה בחוץ, אבל אני אומר את זה פה כדי שהדברים ייקלטו.

אבל כולם קלטו.

אני לא קלטתי. מה אמרת?

שאנחנו מאשימים את שרת החינוך.

אותי זה לא מצחיק. אנחנו יושבים פה בדיון כל כך רציני.

אני לא צוחק, אני בוכה.

אולי אתה בוכה, אבל לי יש רושם שאתה משתלח אישית בשרה ושיש ביניכם מאבק כוחות, ושהמורים נופלים בגלל מאבק הכוחות הזה. רן ארז, תפסיק להשתלח באנשים. תתחיל לדון בעניין. אתה משתלח בשרה כל הזמן, וזה לא לעניין.

את מדברת שטויות, ואת יודעת את זה.

אכפת לי מהחינוך ומשנה הבאה.

את מדברת שטויות, ואת יודעת את זה. כל מה שמעניין אותך זה האינטרסים האישיים שלך, ולכן את מדברת שטויות. לא תקבלי שום נקודת זכות.

אני כבר כמה חודשים פה, ועוד אף פעם לא קראתי לסדרן. אני לא רוצה שזה יקרה היום. אני מבקשת ממך להתאפק, ומבקשת מיעל גרמן להתאפק.

רן, אם לא תתאפק אני אקרא לדני יתום שירגיע אותך.

אני אמנם לא השתתפתי ברוב השלבים של הדיון הזה, אבל הסוגיה מוכרת לי. אני רוצה לומר, שאני הצבעתי בממשלה בעד אמוץ דו"ח דברת, למרות שכאשר קראתי את החוברת, לא הייתי שלם עם כל הנתונים שהופיעו שם. התמונה שהוא הציג לפנינו היתה מאוד קודרת, ואני חושב שכולם מסכימים עם זה, ושלמערכת החינוך יש בעיה שאנחנו צריכים לנסות ולפתור.


קל מאוד להאשים את משרד החינוך בכל מה שקורה, אבל למשרד החינוך יש משאבים מוגבלים שהממשלה נותנת לו, ואם אין לו מספיק כסף, שום דבר לא יעזור. לכן, הדברים צריכים להיעשות מול הממשלה כולה, כולל משרד האוצר, ולא רק מול שרת החינוך.


הדבר העיקרי שאני ראיתי בדו"ח דברת, הוא לגרום לכך שהאנשים הכי טובים יגיעו למערכת החינוך. ההתפתחויות של החודש האחרון, הן הפוכות. זה לא משנה מי אשם. נקלענו למצב שבו מערכת החינוך מוכפשת. באיזשהו מקום יצרו פה סיטואציה, שבה המורים הפכו לאויבי האומה. הם כושלים, הם נכשלים, הם דפוקים ומה שנותר הוא לגרש אותם. זה לא משנה שחושבים את זה רק לגבי מיעוט ולא לגבי כולם, כי יצרו פה מצב שאדם צעיר שרוצה ללכת למערכת החינוך שבה המורים מוכפשים, לא יעשה זאת.

הרוב זה מורות. זו הבעיה.

זה לא משנה.

אם היו יותר גברים במערכת, זה היה נראה אחרת לגמרי.

רק לנשים מעיזים לעשות דבר כזה. אם היו שם גברים, לא היו עושים את זה.

אם שר החינוך היה גבר, הוא לא היה עושה את זה למורות. לכן, אל תבקשו קידום נשים בפוליטיקה.

זה הדבר הכי חשוב שנבקש, כדי שנראה אחרת.

זה היה בצחוק.

לכן, צריך להיפתח פה דיאלוג בין ארגוני המורים, הוועדה, הממשלה, כולל שר האוצר, כדי לראות איך יוצאים מהמצב הזה. אני לא רוצה לומר יותר מזה, כי ברגע שאתה אומר יותר מזה, אתה נוקט עמדה ואוטומטית כבר משייכים אותך לנקודה מסוימת. לי כואב דבר אחד, שמעמד המורים יצא שחוק עוד יותר מקודם. עם קודם אנשים חשבו שיש עוד מורים טובים, עכשיו כולם משוכנעים שכולם גרועים, וזה עוול.


אם למנכ"לית של משרד החינוך אין גיבוי של האוצר, היא יכולה לתת מעט מאוד תשובות. אין לה כסף.

יש לה כסף. אם היא תעשה רפורמה, יהיה לה הכסף.

הם רוצים רפורמה והמורים לא רוצים רפורמה במתוכנת הזו, ונוצר פה מצב של התנגשות. צריך ליצור פה דיאלוג בצורה יותר שקטה, בין ארגוני המורים, הוועדה והממשלה כולה, משרד החינוך ומשרד האוצר, ולנסות להגיע להסכמות שיאפשרו לצאת מהסבך הזה.

אני הכי אובייקטיבי פה, כי אני לא בקואליציה ולא באופוזיציה. זה נכון שזה לא מתחיל במשרד החינוך. בסופו של דבר בעל המאה הוא בעל הדעה. זה מתחיל במשרד האוצר. אם היו נותנים לרונית תירוש לנהל את הרפורמה, היא לא היתה מנהלת את זה בדרך הזו. היא מנהלת את זה בדרך הזו בגלל שמשרד האוצר בא ואמר, או שאת מקצצת עכשיו 700,000,000 שקלים, שהמשמעות של זה היא פיטורי מורים, או שלא. היא לא יכולה להתחיל מנקודת פתיחת שונה כאשר ה-31 במאי בפתח.

חה"כ פורז, כיוון שאתה הולך להיות יו"ר ועדת החינוך, אני מציע שמהר תחליף את הכובע ואל תדבר על מה שעשית בממשלה. תדבר עכשיו על ועדת החינוך. בגלל מה שעשית בממשלה, יש את ההרס הזה.

אני לא הבנתי כלום.

על מה הצבעתם 15 פעם? הצבעתם בממשלה על שינוי במדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. כלומר, מערכת החינוך תקוצץ פעם אחר פעם, והתוצאה לפנינו. אפילו אני שבשיעור מתמטיקה הלכתי לים, אני יודע שכאשר מקצצים 15 פעם זו התוצאה. זה מה שקרה. אתם ידעתם שזה יקרה, אבל אמרתם שהעשירים יקבלו יותר, יהיה היי-טק ותהיה תעשייה.


אני באמת לא מקבל את ההתלהמות מכל הצדדים. אני לא חסיד של משרד החינוך. אני מקבל את הביקורת של יעל גרמן. אני באמת חושב שנעשה פה עוול, חלק במזיד וחלק בשוגג. המציאות הזו יצרה רושם של מורים שחוקים. אני אומר לכם שחברי הכנסת שהם הכי שחוקים, הם הכי טובים. אלה שבאו רעננים וצעירים, ראינו למה הם גרמו. לא תמיד אדם שנמצא הרבה שנים במערכת הוא פחות טוב. לפעמים הוא יותר טוב, ולפעמים לא.


כאשר אדם מפוטר אחרי הרבה שנים, תמיד אומרים לו מילה טובה. צריך להתנהג כמו בני אדם. כל אחד הוא עולם מלא. אני מכיר מורים במערכת החינוך הכללית ומורים במערכת החינוך העצמאי. באים אלי בעלי משפחות, שגם להם קרא המפקח ואמר להם שהם מפוטרים.

ואף מפקח לא פוטר.

יש לי מה להגיד גם בעניין הזה. כאשר מורה הולך הביתה, הילד שלו שלומד בתיכון יגיד, פיטרו אותך כי אתה לא שווה. אפילו אם הוא לא יגיד לו את זה, הוא יראה את זה בעיניים שלו.

הוא קרוא את זה בעיתון.

החלק הזה הוא רע מאוד, ותפקידה של ועדת החינוך היא לעשות לזה סוף.

הנזק כבר נעשה.

יושבת פה רונית תירוש, וכולנו יודעים שהיא חרדה לנושא הזה של המורים והמערכת. צריכים למצוא את הדרך לצאת בהודעה שתכלול את מה שהיא אמרה פה, שלא מפטרים מורים שהם לא טובים. יש דרך נורמלית לעשות דברים כאלה במדינה מתוקנת. צריך לצאת מפה בקריאה שאכן זה המצב. מלי, אני שמח על התמימות שלך.

זו לא תמימות. אנחנו כל הזמן אומרים, למה אנחנו נותנים לאוצר לנהל את העניינים, ואנחנו נותנים לאוצר לנהל לנו את העניינים. צריך לעשות לזה סוף.

יש פה הרבה תמימות. אני מתכוון לומר, שזה מתחיל ונגמר באוצר. האלה אם השרה מתמודדת עם האוצר ומהם סדרי העדיפויות שלה מבחינה פוליטית. יש לי מה לומר, ואני אומר את זה בישיבה כאשר אני אהיה באופוזיציה.


אני הצעתי באחת הישיבות הקודמות שלוועדה תהיה מעורבות בתיווך הזה, כי שני הצדדים רוצים את התיווך, לדעתי. גם ארגוני המורים רוצים למנוע את הפיטורין האלה, גם משרד החינוך איננו שש לפיטורי האלה, אבל רוצים להגיע להסכמה שמורים יפוטרו ושלא יהיה נזק ופגיעה כזו קשה. אנחנו נעמוד בתוקף על העניין ונאמר למשרד האוצר, שאם אכן זו הדרך שהוא רוצה בה, אנחנו יותר לא נשתף פעולה עם כל זה. משרד האוצר הוא חזק מאיתנו.

האם אתה חבר בוועדת כספים?

לא.

האם אתה יכול לדאוג לכך שבוועדת כספים לא ישתפו פעולה עם האוצר, כדי שסוף סוף נעשה שריר לאוצר ונגיד לו שהוא לא מנהל את הבית.

הוחלפו שני חברים מהליכוד בוועדת הכספים, אפללו ורוחמה אברהם. במקומם נכנסו שני מורדים. בוועדת הכספים יש 5 חברים מהליכוד שכולם נגד הממשלה.

בגלל זה הם לא באים לישיבות.

יש שני חברים שבהם זה תלוי, לחה"כ בריזון וחה"כ רצאבי, שהם מהמפלגה שלך.

הם פה, ואפשר לשאול אותם.

אם הם מחליטים שהם לא משתפים פעולה עם האוצר עד שלא נפתרת הבעיה במערכת החינוך, זה יהיה בסדר.

גם אם אנחנו לא מחליטים אין רוב בוועדה.

אז על אחת כמה וכמה. אתם יכולים להחליט. חה"כ גפני, אני מסכימה איתך שהמאבק צריך להיות מערכתי. זה לא שהאוצר הוא האויב של העסק. זה לא נכון להגיד את זה כך. בזמנו שרת החינוך צריכה היתה לצאת נגד ההתחייבות הרעה של האוצר שאמר, אם אין רפורמה יש פיטורין. עכשיו השאלה, מה עושים הלאה. אנחנו ניסינו לתווך. יש כאן כמה אנשים שהם עדים, מנחם ויוסי, למספר הטלפונים שעשיתי וניסיתי לתווך. גם יעל גרמן ניסתה בלי סוף לתווך. גם גורמים מהסקטור הפרטי ניסו לתווך ולעשות שלטי חוצות כדי לעזור. הגענו לשעת האפס, שעת האמת, וצריכים לקבל החלטה נכונה, כמו שאמרה יעל ושאר האנשים סביב השולחן הזה. אנחנו, משרד החינוך וארגוני המורים, צריכים לקבל החלטה נכונה עם יד הלב. ההחלטה הנכונה היא, שלא יהיו פיטורין, תהיה פרישה מרצון, ואנחנו נלך לקראת יישום רפורמה בצורה מסודרת ומבוקרת בכמה יישובים, בהסכמה של כל כולם. מה שרונית תיארה, הוא שמסמסו כאן חצי שנה של עבודה. כנראה שאלה חלק מהמהלכים שכל רפורמה צריכה לעבור. תשאלו את הנמלים. כל רפורמה היא קשה, ולכן היא צריכה זמן. יכול להיות שהיתה נדרשת החצי שנה הזו, כדי שכל אחד ימשוך לצד שלו ויגיד את דעתו. עכשיו הגענו לסוף וצריכים להחליט, האם אנחנו רוצים להרוס את מערכת החינוך לגמרי או שאנחנו רוצים לבנות משהו.

אני רוצה לומר כמה דברים שלא נאמרו כאן אני אתחיל בזה שאני אומר, שאני חושבת שמורה, כמו כל אדם שפורש, צריך לצאת ממקום עבודתו עם הכבוד שלו. אני גם מסכימה עם זה שצריך לחזק את מעמדו של המורה, אבל כל המאבק הזה נראה כאילו המערכת הזו בנויה ועומדת רק על המורים. אני חושבת שכולנו כאן התבלבלנו. המערכת הזו קיימת בשביל הילדים. אנחנו רוצים את החינוך הטוב ביותר עבור הילדים שלנו. זה לא ישמע לכם טוב, אבל יש מורים שחוקים שצריכים ללכת הביתה, ויש מורים שלא ראויים לעמוד לפני כיתה. אני דורשת מכם שני דברים. קודם כל תחזרו לשולחן הדיונים.

מה עם קיצוץ בשעות, לא אכפת לך?

אכפת לי ועוד איך. הדבר השני שאני מבקשת, הוא שתוציאו את הילדים מהמאבק שלכם. הילדים לא יובילו את המאבק שלכם. זה יחזור לכולנו כמו בומרנג בפרצוף. מורים עלו לשידור וקראו לתלמידים לבוא להפגנה. מורים עמדו בפני כיתה ואמרו לילדים לבוא להפגנה.

זה לא נכון.

אני שמעתי את זה מהבן שלי, ואני יודעת שזה נכון.

הדבר הזה יחזור אליכם כמו בומרנג בפרצוף. רן ארז דיבר קודם על אלימות. אתם מתנהגים באלימות. אדון רן ארז, זה שאתה משווה את שרת החינוך להמן הרשע, זו אלימות. זה שאתם עומדים ושורפים את מכתבי הפיטורין, זו אלימות. זה שאתם מגיעים בשבוע של יום הזיכרון לבושים שחור, זו אלימות. תנהלו מאבק מכובד. ביומיים האחרונים התלמידים העבירו מסר שהיום משביתים את הלימודים כאות הזדהות עם המורים. האם התלמידים צריכים לנהל את המאבק של המורים? זה מה שאתם לימדתם אותם.

קודם כל אני מתנצלת בפני כל התלמידים שאני לא בכיתה אלא פה. אני בשטח כבר הרבה מאוד שנים. לפי העיתונים, אני הייתי צריכה להגיע לכאן עם הליכון, כיוון שאני תשושה. אני עוד עושה סנפלינג עם התלמידים בשנת הלימודים הנוכחית.


הקליינט שהוא התלמיד, בכלל לא בא כאן בחשבון של כל הדיונים. לדעתי, הייתם צריכים להזמין גם תלמידים הנה.

הם הוזמנו ולא באו.

אם היו אומרים לי, הייתי מביאה תלמידים והייתם שומעים אותם. מערכת החינוך שמושמצת מכל הכיוונים והזוויות, מושמצת לא בצדק. אני מחנכת והייתי גם מפקחת. עבדתי בעירוני ט' 3 שנים, ובדנמרק כל השנים. אני לא יכולה לתאר לכם את השבר שבו ביום הזיכרון כינסו את המורים ונתנו למחצית מחדר המורים מכתבי פיטורין.

זה שקר וכזב.

אני בתור יו"ר הוועד הייתי צריכה להישאר באולם הטקס. אחרי הטקס אני שלחתי נציג שלנו למר סמט, ואחרי 3 ימים, אחרי שמר סמט דיבר בתקשורת, הודיעו לנו שלא מפטרים את כולם. מתוך 25 מורים שהם חצי מחדר המורים, החזירו 17 מורים, ואחר כך החזירו עוד כמה מורים. אמנם זה בית ספר שבו חטיבת הביניים הולכת ומצטמצמת, אבל לא לקחו בחשבון את זה כאשר עשו את כל המהלך העירוני של דרום העיר. הודיעו להורים שכולים, לנשים בהריון, לאחות שאחיה נפל ולזוג מורים, שהם מפוטרים. איזה שבר זה. המורים האלה מתמודדים עם האוכלוסייה הכי קשה בירושלים, הם מצליחים והתלמידים עוברים בחינות בגרות, ומר ארז יודע את זה.

תפקידי כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות המורים, הוא לדבר עם האנשים. לפעמים באמצע שיחת טלפון, השיחה כאילו מתנתקת, ולאחר רבע שעה הבעל מתקשר ואומר שהאישה התמוטטה. אתמול באחת הישיבות הופיע מורה שקיבל מכתב פיטורין בשנת שבתון, כאשר יש לנו סיכום עם המנכ"לית שמורה שנמצא בשנת שבתון לא יפוטר. הבכירה במחוז אמרה, שיש להם הוראה לפטר את המורה הותיק בכדי שנקבל מורה חדש. אתה פותח את התיק ורואה רק תעודות הערכה. בראש השנה יש יום הדין, אבל זה יום אחד בשנה. בחודש מאי, כל יום היה הרת עולם. את מה שקורה בשטח, אנחנו עוברים על בשרנו.

רונית, כתבתי לך במכתב, שכדי לחסוך 90,000 שעות אתם יכולים להפריש את כל המורים במקסימום האפשרי ובכבוד, כאשר כל המורים יצאו לשנת שירות לאומי מגיל 55 מעלה, ויתרמו 4 שעות שבועיות למערכת. כך חסכת 90,000 שעות.

זה רעיון יפה. עכשיו נשמע מפקח שכל יום צריך לעמוד בסיטואציה של הפיטורין.

אני מביא רק את המציאות שבשטח. אני בא לכאן אחרי משא ומתן עם 150 מורים, שהתמודדנו איתם אתמול ושלשום במסגרת הוועדות שאני אחראי עליהם, ובעקבות הויכוח הצפוי של ידידי יוסי וסרמן וסגנו גד דעי שהיו אצלי במחוז.


אני רוצה לומר רק דבר אחד, לבי עם המורים. בואו נראה את הדרך. חה"כ שהיה שר החינוך שאל, איך ייתכן שהוכנסו מכתבים לתיקים בלי ידיעת המורים. אני מחזיק אצלי במשרד 500 מכתבים על כל אותם מורים שצפויים היו להגיע לוועדות מידי מנהל בית הספר, שבו הוא אומר אמירה כללית על המורה ותפקודו המקצועי, והמורה מקבל אותו ליד.

בהנחיתי למפקחים ביום ראשון בבוקר אמרתי, יהי רצון שלא תיהרג הכלה על ידי. אלה דיני נפשות. העשייה חייבת להיעשות בצורה הכי אנושית.

בגלל זה הוא לא מזמין את הארגון.

זה משפט שדה.

אתה בעצמך כתבת לי על האינטרס של העזיבה. אנחנו נתנו הנחיה לרגישות, אמפטיה, שיקול דעת מקצועי ואנושיות. כאשר הסתיימו הישיבות בשעה 19:00, כאשר אחת המורות משכה את זה שעה, לפי בקשה שלה, יצא מורה ממני ולחץ את ידי.

בא לי לצרוח.

גברתי, אני מבקשת שתצאי החוצה. זו פעם שנייה שאני עושה את זה איתך. אני חושבת, שאת לא יודעת להתנהג בכנסת, וחבל. ב-160 ישיבות שערכתי, את הבן אדם היחידי שאני הוצאתי פעמיים.

קשה מאוד לשמוע ביקורת.

אולי כדי שלא תחרגי מהכלל שלך, תחזירי אותה.

אני מבקשת שיהיה שקט. אנחנו רוצים להמשיך.

אי אפשר להתאפק כששומעים שקרים שנאמרים בריש גלי.

אי אפשר שלא לקיים כאן דיון כמו שצריך.

מר גרוס יודע שהוא לא מדייק, בלשון המעטה.

· - -

אם היית יודע מה הוא עושה, לא היית אומר את זה. הוא מסתובב בין בתי ספר ואומר למנהלים, אל תתנו למורים לצאת להפגנה.

זו חובתי לעשות כמנהל מחוז.

יש לכל אדם את חופש ההתארגנות. אתה לא תמנע בכוח מאנשים להתארגן, לא בארגון המורים ולא בהסתדרות המורים. אל תחשוב שאם אתה מייצג את הממסד, אתה צודק.

רן, האם אתה רוצה להיות השני שאני מוציאה?

אני יוצא, כי אין שום כבוד לשמוע איך הוא מדבר.

האמת כואבת.

אתה מכריח את המורים ומאיים עליהם.

אתה ואנשיך מאיימים עליהם.

שמואל גרוס, אנחנו הבנו שאתם עשיתם את מיטב יכולתכם כדי לטפל בהליך הפיטורין ברגישות.

כך הוא מקדם את ההידברות. כך הוא תורם למורים.

האם אתה רוצה להוסיף משהו מעבר להתנהלות?

אני לא רוצה להביא אנשים שיעידו עלי מעבר לאדם אחד, יוסי וסרמן. כמי שהוא בר פלוגתא שלי בתהליך, יכול הוא להעיד על הדרך.

מפטרים 4,500 מורים, מתוכם מורים שמעידים על עצמם שהם שחוקים והם רוצים לפרוש. אני מדברת כמי שישבה אתמול בוועדה עם 25 תיקים. המפקחת יושבת והמורים מרגישים שהם נכנסים ויוצאים רק בשביל הפרוטוקול. מורה אחת החזיקה אותי כשהיד שלה רעדה, ואמרה שגם ככה היא ביקשה לפרוש. בשביל מה היו צריכים לבזות אותה. על הלוקש שמנהל בית הספר נתן לה, היה כתוב דברים נוראים. היא אמרה שזו לא היא, ואמרו אולי זה זז לכתבנית.


המורים נכנסו לוועדות ודיברו בדם ליבם. אני יושבת כבר יומיים שם מצאת החמה עד צאת הנשמה, ושומעת שהם מדברים בדם ליבם ומרגישים שהם דיברו לקיר. ראש הוועדה קיבל הנחיה לומר, כי משרד החינוך ממליץ על פיטורין מנהליים מטעמי קיצוץ ותקציב. המורים אומרים, בשביל מה באנו.

אני רוצה לומר לכם, שאף אחד לא רוצה להיות בהליך הזה, לא מהצד של המפוטר ולא גם מהצד של המפטרים, אני מאמינה. זה הליך נוראי, והוא עוד יותר נוראי בצורה שהוא נעשה, תוך הכפשה של אלה שנאלצים ללכת. בנוסף לשני העוולות האלה, הוא גם נוראי כי הוא מיותר. זו הנקודה המרכזית. לפעמים אנו עושים דברים נוראיים כי אין ברירה, אבל כאן יש ברירה. זה האבסורד הגדול והחלמאות הגדולה של כל המערכת. רונית, את חייבת לתת לנו תשובה עכשיו. אנחנו יכולים לצאת מזה, וזה תלוי בכם. נשמעה כאן הצעה, ואתם צריכים להגיד לנו אם אתם מוכנים לבצע אותה.

אם לא, אנחנו נצטרך להעיד מפה, של מי היתה הנכונות ומי סרב. זו צריכה להיות האמירה של הוועדה. אם זה יתקבל נברך על כך, אבל אם זה לא יתקבל, צריך לדעת למי היתה הנכונות ולמי לא.

ממילא בכל שנה פורשים 5,000 מורים. שיפרשו אלה שרוצים לפרוש.

אני חושבת שהכל נאמר, מלבד התשובה האחרונה של המנכ"לית.

אני מתחייבת, שאם אנחנו נתחיל בספטמבר הקרוב ביישום חלקי ומוסכם של שינוי במערכת החינוך, כל המורים שיצטרכו לעזוב את המערכת ייצאו בתנאים של עידוד פרישה, כאשר חלקם יהיו מורים שיאמרו רוצה אני, וחלקם יהיו מורים שאנחנו, בתיאום עם הארגונים, נאמר אנחנו רוצים. כולם ייצאו בתנאים מכובדים ואנושיים של עידוד פרישה.

כמה?

את זה לא נעשה פה.

אני מוכנה מחצית, אבל אפשר לדון בכך.

יוסי, האם יש על מה לדון?

זה מזכיר לי את הסיפור על החתול שמנסה לתפוס את הזנב שלו ולעולם לא יצליח לתפוס אותו. אנחנו אמרנו, שאם תודיע עכשיו המנכ"לית כי היא מבטלת את הליך הפיטורין, אנחנו חוזרים למשא ומתן הערב, היום, עכשיו, מיידי.

ומה יקרה בספטמבר?

מה אומרת המנכ"לית? המנכ"לית אומרת, קודם כל אנחנו נחליט שבספטמבר תהיה רפורמה ואז נבטל את הליך הפיטורין.

אני מציעה שנעשה את זה בד בבד. אני מתחייבת, תתחייב גם אתה.

אנחנו מבקשים שהליך הפיטורין יבוטל עכשיו.

האם אתה רוצה שבספטמבר לא יקרה כלום?

אנחנו מבקשים שהליך הפיטורין יבוטל עכשיו, היום, ואז אנחנו נתחיל לדון היום על מה שיהיה בספטמבר.

מה זה לדון? כמו שדנו חצי שנה. תתחייב שבספטמבר תהיה התחלה של משהו, שאתה תגדיר אותו והוא יהיה מוסכם. אתם משחקים איתנו את המשחקים האלה כבר חודשים. נמאס לי! אנחנו לא יכולים להתחיל בספטמבר מערכת חינוך כמו שהיא.

היא אומרת שייצאו מכתבים ב-31 למאי.

לא ייצאו. נעשה את הדברים בד בבד.

לא ייצאו מכתבי פיטורין.

תתחייבו. תתחייבו שבספטמבר אנחנו ביחד, באופן מוסכם ורק על מה שנסכים, נתחיל ביישום חלקי של המלצות שאנחנו מסכימים עליהם ביחד. בד בבד אני מתחייבת, שהמורים שייצאו, ואני מתחייבת שגם זה לא יהיה בהיקף הזה, כולם ייצאו בתנאים של עידוד פרישה. אתם ואני נקבע ביחד מי ייצא, כאשר לחלק האחר ניתן לבחור ולהגיד שהם רוצים לצאת, אפילו שאני לא התכוונתי שהם ייצאו.

מכאן אנחנו עוברים לבניין ממול. יש לנו ישיבה אצל הממונה על השכר. אם ישנה שם קביעה של משרד האוצר שהוא תומך בעמדה של משרד החינוך, שלא יהיו פיטורין ויהיו פרישות מוסכמות עם עידודי פרישה, אנחנו מתחילים לדון על ביצוע הרפורמה בספטמבר.

תגיד, שמתחילים במשהו. על תסחבו אותנו כמו שעשיתם חצי שנה. אמרתי שנבצע דברים שעליהם נסכים. אני מתוסכלת, כי אני מדברת לקיר.

האם את רוצה שנסכים למה שאת רוצה, או נסכים לבנות חדרים וכו'?

אני מציע שנעבור לחדרי האוצר ונחליט שם על מה נסכים. אל תעשו את זה עכשיו.

אני כבר מדברת לעצמי בלילה וביום.

אתם רוצים רק הסכמה שלכם.

מי אמר דבר כזה? אל תעזי אפילו לומר דבר כזה.

אנחנו נעבור לאוצר ונדון שם על מה מסכימים.

למי שעכשיו רק נכנס לדיון, יש הרגשה שאנחנו התקדמנו ואנחנו כמעט מסכימים. האמת היא, שאנחנו היינו בסיטואציה הזו כבר כמה וכמה פעמים, וצד זה או אחר הלך אחורה וזה לא הגיע לידי פתרון. לכן, אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר דברים ברורים.


ועדת החינוך רואה בחומרה יתרה את ההתנהלות, במיוחד של שרת החינוך, בשימוש בפיטורין בצורה לא עניינית, אלא כמכשיר ציני, מכוער והרסני להכריח את המורים לקבל את הרפורמה שהיא מובילה. זה דבר ברור שנאמר פה בוועדה. לפי מה שאני למדתי במשפט מנהלי, זה שימוש אסור, שימוש לא חוקי בכוח שלטוני במדינה מתוקנת. זו החלטה פוליטית-שרירותית ושימוש בסמכות שלא כדין. אני מאוד בעד רפורמות, אבל השלטון צריך לדעת איך לנהל אותן. אנחנו שמענו כאן רק על קצה הקרחון את הסיפורים המזעזעים שכל אחד מה-4,5000 מורים עובר, אבל אפשר לספר עוד הרבה סיפורים כאלה.


התפקיד של שרת החינוך הוא להציל את החינוך. התפקיד של שרת החינוך בעזרתנו חברי הכנסת, כאן בוועדת החינוך ובוועדת הכספים, למנוע את הקיצוץ הנוסף בתקציב החינוך, כי הקיצוץ הנוסף יביא להרס טוטלי של מערכת החינוך, וגם את זה שמענו כאן מכל הגורמים.


אנחנו קוראים לשרת החינוך לבטל לאלתר את הליך הפיטורין, לשקם את מערכת היחסים עם המורים ולהוביל כבר היום, בשיתוף ובהבנה, את הרפורמה בחינוך. אנחנו מכירים ומוקירים את העבודה המסורה של המורים, ואנחנו מכירים גם בעובדה שיש מורים שלא צריכים להיות במערכת. אנחנו לא מסתירים את האמת משום צד. כל מה שאנחנו רוצים, הוא לשפר את מערכת החינוך. זו המטרה של כולנו. אני חוזרת על משפט נכון שנאמר פה, התלמידים הם המטרה. מדובר במערכת החינוך ובעתידה של מדינת ישראל.


במעבר מהחדר הזה לחדר האוצר יש לכם זמן לקבל את ההמלצה שלנו, להסכים להצעה של מנכ"לית משרד החינוך, שנראית על פניה ראויה והגונה, ולעמוד מאחוריה. יש פה נציג של האוצר. אני רוצה לומר, שאם מישהו באוצר יעשה בעיות, אנחנו נוכל לטפל בזה דרך ועדת כספים ודרך ועדת חינוך.

אין לכם רוב בוועדת כספים, וההצבעות שלנו הן ההצבעות הקובעות.

אם אתם מתכוונים אלי, אני בעד המורים. אני חושב שחשוב לשים את הכל על השולחן. שלא יהפכו את המאבק למאבק פוליטי.

קיבלנו עוד חיזוק. אנחנו נילחם ביחד, אבל ארגוני המורים, במיוחד ראשי ארגוני המורים שיושבים פה בחדר, צריכים להבין שגם להם יש אחריות. גם להם יש את אותו פרפר ביד. הם צריכים לדעת מה הם הולכים לעשות, האם הם הולכים רק עם האגו, או שהם הולכים גם עם הלב והשכל. הם צריכים ביחד עם מנכ"לית משרד החינוך להוביל אותנו לעתיד נכון. זה בידיים שלם. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15