כנסת פתוחה

ישיבה חגיגית לרגל הגיעו לגבורות של פרופ' יובל נאמן ולציון תרומתו למדע בישראל


5
ועדת המדע והטכנולוגיה
17.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 127
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ח' אייר התשס"ה, (17 במאי 2005), שעה 12:00

ישיבה חגיגית לרגל הגיעו לגבורות של פרופ' יובל נאמן ולציון תרומתו למדע בישראל.

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר
ויקטור בריילובסקי
מלי פולישוק-בלוך
עבד אלמאלכ דהמשה
יגאל יאסינוב
אליעזר כהן
מיכאל נודלמן
אהוד רצאבי

פרופ' יובל נאמן -ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת תל אביב
עתליה רוזנבאום -מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה
תא"ל פרופ' חיים אשד - ראש מת"א (מנהלת "אתגר"), מפא"ת, משרד הביטחון
שאול פריירייך - משנה למדען הראשי
רבקה ליקריץ - מנהלת המח' לנוער שוחר מדע, משרד החינוך, התרבות והספורט
רפי הוידה - לשכת המדען הראשי, משרד התקשורת
ד"ר מיכאל בייט -מדען ראשי, משרד התשתיות
ד"ר צבי קפלן - מנהל סוכנות החלל הישראלית
בוב לפידות - מנהל המח' לקשרים בינלאומיים, האקדמיה הלאומית הישראלית
למדעים
פרופ' אריאל כהן - המח' למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אליעזר רבינוביץ - יו"ר הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות, האוניברסיטה העברית בי-ם
פרופ' איציק בן ישראל - ראש התוכנית ללימודי ביטחון, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת
תל-אביב
פרידה סופר - מרכזת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
עו"ד רחל חסון נשר - חברת הוועדה למדע וטכנולוגיה, לשכת עורכי הדין
ג'ודי סגל - עיתו ג'רוזלם פוסט
אבי בליזובסקי - עיתון "אנשים ומחשבים"
דניאל מורגנשטרן - יועץ סביבתי
פרופ' אהרון לוי - ראש ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
מטילדה אלרון - מנהלת לשכה, אוניברסיטת ת"א
ציפי אורון - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
פרופ' אשר גוטסמן - פרופ' לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' חגי נצר - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' גיא דויטשר - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' לארי הורוביץ - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' יואל רפאלי - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' שמואל גולדשמיד- ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' סשה וורונל - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' נחו קריסטיאנפולר – ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' יונה אורן - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' גדעון אלכסנדר - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' מרק איזבל - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' יקיר אהרונוב - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' אליה ליבוביץ' - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' שמואל נוסינוב - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' ויקטור פלרוב - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' אברהם קציר - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' עמיאל שטרנברג - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' יחיאל ליכטנשטט – דיקאן הפקולטה למדעים מדוייקים, אוניברסיטת ת"א
פרופ' דוד הורן - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
אתי בנדו - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
דני דנחי - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
לילי אלמוג - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
נינט קורקוס - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
ריקי כהן - ביה"ס לפיזיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' דן עמיר - ביה"ס למתמטיקה, אוניברסיטת ת"א
פרופ' יהושע יורטנר - ביה"ס לכימייה, אוניברסיטת ת"א
Prof. Harald Fritzsch -ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
Prof. Richard Kerner - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
- Prof. Masud Chaichianביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
Prof. Alonso Botero - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
Prof. Wally Greenberg - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
Mrs. Katz Pearl - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
Prof. Gabriele Veneziano - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א
Mrs. Edy Veneziano - ביה"ס לפיזיקה אוניברסיטת ת"א

ענת לוי

רותי וייס


ישיבה חגיגית לרגל הגיעו לגבורות של פרופ' יובל נאמן ולציון תרומתו למדע בישראל

בוקר טוב. התכנסנו היום לישיבה חגיגית של ועדת המדע לרגל הגיעו לגבורות של פרופ' יובל נאמן ולציון תרומתו למדע בישראל. קורות חייו המופלאים של פרופ' נאמן שזורים באירועיה המשמעותיים של מדינת ישראל עוד קודם היווסדה. לצד כישוריו האקדמיים יוצאי הדופן ותרומתו לקידום המדע בישראל בלט פרופ' נאמן לאורך כל חייו בכישוריו כמנהיג ופורץ דרך וכשמו כן הוא, תמיד נאמן למדינת ישראל, ליישובה ולקידומה הביטחוני והמדעי. על תרומתו המכרעת בשמירה על ביטחון המדינה במהלך מלחמות ישראל ולאורך כל שנותיה, ניתן ללמוד משורת תפקידיו החל משירותו באירגון ההגנה ופעולותיו לחיזוק העלייה וההתיישבות, לחימתו האמיצה במלחמת השחרור כקצין המבצעים של תל אביב וכסגן מפקד גדוד 51 של גבעתי, שירותו כראש ענף מבצעים, וכלה בכהונתו כיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית ותרומתו לקבלת ההחלטה של הפצצת הכור העירקי.

פרופ' יובל נאמן סיים בגיל 15 את התיכון בהצטיינות חסרת תקדים ובגיל 16 החל בלימודיו, לימודי הנדסת מכונות בטכניון אותם גם סיים בהצטיינות יתרה. לאורך מילוי תפקידים שונים בשירות המדינה התפנה נאמן למחקר מדעי ואת לימודי הדוקטורט שלו עשה בלונדון בתחום החלקיקים שבגרעין. בתחום זה עשה פריצת דרך מדעית וקנה לו שם עולמי. בסיכום הישגי המדע במאה העשרים כפי שפורסם על ידי כתב עת יוקרתי אמריקאי בשנת 1991, נמנות תגליותיו של פרופ' נאמן בין חמש החשובות במאה, והוא הישראלי היחידי המוזכר ברשימה הזו. מאז שנת 1964 חוקר פרופ' יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב שבה הקים את החוג לפיזיקה ואסטרונומיה, יזם את הקמת הפקולטה להנדסה, המכון האסטרטגי, המכון למדעי החלל, מצפה הכוכבים ליד מצפה רמון. מחקריו ותרומתו לחקר הפיזיקה והחלל זיכו אותו בפרס ישראל ובפרסים בין לאומיים ובחברות כבוד באקדמיה הלאומית של ארצות הברית.

הוא כתב מאות מאמרים והוציא לאור 25 ספרים. לצד עבודתו המחקרית לא זנח פרופ' נאמן את עבודתו ותרומתו הציבורית. ב-1979 הקים פרופ' נאמן עם גאולה כהן את תנועת התחייה ונבחר לעמוד בראשה. הוא הקים את משרד המדע ועמד בראשותו פעמיים. בהזדמנות זו מכבדת אותנו היום בנוכחותה מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה הגב' עתליה רוזנבאום שתשא דברים בשם משרד המדע. במסגרת פעילותו הקים את סוכנות החלל, פעל לקליטת מדענים עולים, הקמת מוסדות מחקר באזורי ספר והגדלת תקציבי המשרד. בנוסף שימש נאמן כיו"ר ועדת השרים להתיישבות ובתפקידו זה הצליח להעביר החלטות על הקמת 82 יישובים. לצד עבודתו הציבורית והאקדמית אסור לשכוח את משפחתו כשלצידו עמדה ועומדת במהלך חייו רעייתו דבורה, אני מברכת אותך שהגעת, אני רוצה להזכיר גם את הילדים והנכדים, זו באמת זכות גדולה, זכות לו וזכות לכם, אז אשריכם שזכיתם.

כמעט בלתי אפשרי לסקור את כל הישגי פרופ' נאמן אך בוודאי רבות עוד ייאמר בשבחו. אני מבקשת לסיים בציטוט מפי פרופ' יובל נאמן אשר מעיד ביותר על אישיותו המיוחדת וצניעותו המופלגת. כאשר נשאל פרופ' נאמן בראיון עיתונאי על הרגשתו לעזוב את הפוליטיקה על משרותיה ומנעמיה, השיב, אני אומרת מנעמיה במרכאות, כל אחד לפי הבנתו. כך אמר פרופ' נאמן: "אם אני מסתכל על היקום העצום סביבנו ואני רואה איזה חלק אפסי אני תופש בו על כדור הארץ שהוא גרגר קטן, חלק ממערכת השמש שהיא חלק ממיליארדי שמשות שהן חלק משביל החלב שכמוהו יש מיליארדים, השאלה מה מעמדי על האדמה ממש לא רלוונטית."

אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך אותך פרופ' יובל נאמן לרגל הגיעך לגבורות. הנך יכול להביט בנחת ובסיפוק על כל השנים שחלפו. הישגיך ותרומתך וכל מפעלות חייך עד כה ייזכרו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. ישראל כולה ובפרט עולם המדע מוקיר לך תודה. בשם הכנסת, בשם ועדת המדע והטכנולוגיה ובשמי אני מאחלת לך עוד שנים רבות וארוכות שבהם תחקור, תגלה ותעשיר את כולנו. שנים לא פחות מלאות ומשמעותיות מאלו שחלפו, עד מאה ועשרים בבריאות טובה. אני רוצה בהזדמנות זו להעביר את רשות הדיבור למנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה הגב' עתליה רוזנבאום אשר ביוזמתה נערכת הישיבה הזו, ועל כך צריך להוקיר. בבקשה.

גבירתי יושבת ראש הוועדה, פרופ' יובל נאמן, דבורה, חברים, אורחים. אני לא האמנתי אף פעם שאשב בסיטואציה זו ואברך את פרופ' יובל נאמן. לנו הקטנים מנהרייה זה תמיד היה נראה הר מאוד גבוה שיש דרך מאוד ארוכה כדי להגיע אליו. אז בשבילי זו התרגשות מאוד מיוחדת. אני לא הכנתי נאום מאוד רשמי כי ידעתי שלאה תעשה את זה הכי טוב שאפשר ורציתי להגיד דברים יותר אישיים בשמי ובשם המשרד.

על זכויותיו, הישגיו, יוזמותיו של פרופ' יובל נאמן נאמר רבות ועוד ייאמר הרבה. קראנו לאחרונה, שמענו. אבל כמה תכונות שאולי לא כולם מכירים של יובל נאמן באתי לספר. באתי לספר עלי כאשר נכנסתי לתפקידי וקיבלתי את המינוי הזה ולא ידעתי היכן עלי להשקיע את המאמצים שלי, מי הם האנשים שאני צריכה לפנות אליהם ומהם הדגשים שהמשרד צריך ללכת אליו. בראש ובראשונה פניתי אל פרופ' יובל נאמן. יובל נאמן פתח את דלתו, את ליבו, ונתן מזמנו ומרצו במאור פנים. ישב, סיפר לאן עלינו לפנות, מה הן הדרכים שאנחנו צריכים לנקוט ובעיקר, אמר פרופ' יובל נאמן, צריך לעשות את הדבר הנכון, והדבר הנכון על פי פרופ' יובל נאמן זה טובת המדינה. וטובת המדינה תמיד הייתה נר לרגליו מאז ומעולם.

שמעתי מחברים טובים על תרומתו של פרופ' יובל נאמן, על השפעתו אפילו בתחומים שפרופ' יובל נאמן כבר הספיק לשכוח. בתחום הלוחמה, בתחום הצבא, בתחומי המדע, בתחום האנרגיות. אנחנו מכירים שני הישגים גדולים וידועים של יובל וזאת הוועדה לאנרגיה אטומית שפרופ' יובל נאמן יזם ואת סוכנות החלל שנמצאת במשרד המדע, שגם היא בסופו של דבר, הייתה יוזמה של פרופ' יובל נאמן. אגב, היוזמה לישיבה המיוחדת הזאת, אני חייבת לתקן, לא באה ממני. היוזמה באה מחבריו ואוהביו של פרופ' יובל נאמן, ופה אנחנו רואים מתי מעט באופן יחסי כי הגבלנו את המספר שלהם כי אילו היינו פותחים את הדלתות ואת השערים האולם הזה היה צר מלהכיל. אני רוצה לומר עוד דבר אחד באופן אישי. חוץ מתפקידי, אחד הדברים שפרופ' יובל נאמן מאוד נדיב ורחב לב לגביהם, זה הפיזיקה. אין דבר יותר ראוי בעיני שזו השנה, שנת הפיזיקה, שפרופ' יובל נאמן מגיע לגבורות ואנחנו חוגגים לו. זה נראה לי כמו עיתוי כמעט מושלם. אני זוכרת שביקרתי בסרן לראשונה וחזרתי משם ואמרתי, אני צריכה להשלים את ידיעותי בפיזיקה. פניתי לפרופ' יובל נאמן ואמרתי לו, יובל, קבל אותי בתור תלמידה. תן לי מהידע שלך. ישב איתי יובל במשך שעות ארוכות וסיפר לי את ההיסטוריה. הגענו רק עד 1965. לא הספקנו להשלים הלאה, אבל גם ילדי כבר רוצים להגיע אליו. אני לא רוצה להכביר ולספר עוד אבל באמת יובל נאמן, התרומה שלו לכלל היא עצומה. אבל ברמה אישית, בלעדיך יובל, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי ועל כך, באופן אישי, אני מודה לך. תודה.

תודה רבה על המילים החמות והמאוד אישיות אבל מעבר לדברים האישיים נאמרו פה דברים מאוד חשובים. אני רוצה לפתוח את הישיבה הזאת בדברים של נציגים שנמצאים בו ומהווים סימני דרך בחייו של פרופ' יובל נאמן ויכולים להצביע על תרומתו. אני רוצה לציין את הנוכחות הנכבדה של חברי הכנסת. חבר הכנסת פרופ' מיכאל נודלמן, חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי, חבר הכנסת אהוד רצאבי, וחבר הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה. אחר כך גם הם יוכלו להתייחס. הייתי רוצה שראשון הדוברים יהיה פרופ' איציק בן ישראל, ראש התוכנית ללימודי ביטחון, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב, לגבי התרומה בתחום הביטחון, בבקשה.

הזכרת גבירתי היושבת ראש, סימני דרך, אז גם אני אולי סימן דרך בעצמי. יובל היה אחד המורים הראשונים שלי באוניברסיטה בתואר ראשון, לפני אני לא רוצה להגיד כמה שנים, שלא יחשבו שאני יותר מבוגר ממה שאני נראה. אני מניח שנתבקשתי להגיד כאן כמה מילים בהקשר של התרומה של יובל בהקשר הביטחוני דווקא, כיוון שבין יתר תפקידיו הוא היה מדען ראשי של משרד הביטחון, תפקיד ששנים רבות אחרי זה גם אני מילאתי אותו, אז אני מניח שעיקר הדבר שמבוקש ממני זה לא לספר על חוויות אישיות כסטודנט אלא על תרומותיו לביטחון.

התרומות של יובל נאמן לביטחון בחלקן הגדול מוכרות לציבור. הוזכר פה החלל שזה תחום אחד אבל לא יחיד. יש דברים שאי אפשר לדבר עליהם. חשבתי שיהיה אולי מעניין לספר על משהו שהוא לא כל כך מוכר, לא כל כך ידוע והוא לא במישור הטכנולוגי פרופר אלא במישור קצת יותר עמוק. מדי כמה שנים יש במדינת ישראל איזו יומרה או יוזמה לעדכן את תפישת הביטחון שלה. גם עכשיו יש מאמץ כזה. לפני שבע שמונה שנים הייתי שותף למאמץ כזה כשהייתי עוד במטה הכללי. קיבלתי צוות גדול של אנשים שהיה צריך לעדכן את תפיסת הביטחון בהיבט הטכנולוגי. דבר ראשון שעושים במצב כזה זה לחפש את המסמך שאותו צריך לעדכן. אז לאנשים היושבים פה לא צריך לספר שאין כזה דבר במדינת ישראל. הכל אצלנו תורה שבעל פה. אבל בכל זאת חיפשנו איזשהו עוגן כתוב. בסופו של דבר מצאנו מסמך רענן שהוגש לממשלת ישראל שהיה הדבר הכי קרוב לתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, והוא הוגש לממשלה ב 18 לאוקטובר 1953 על ידי ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. באחת הפעמים שהוא עשה ברוגז והלך הביתה, חזר מאחד הפעמים האלה ואמר, ביליתי את זמני בניסוח בעיות הביטחון של מדינת ישראל, נפגשתי עם כל מיני אנשים ולהלן המסמך. המסמך הזה, למרות שלא רבים מכם אולי קראו אותו, כל אחד מאיתנו שעבר אי פעם בצבא יודע לצטט כל מיני ביטויים, שנדמה לנו שלקוחים כמעט מהתורה, שכתובים שם. כולל דרך אגב, יש ראש פרק שנקרא, האם צבא חכם וקטן. כלומר אם נדמה לנו שאת זה אנחנו המצאנו בזמן האחרון את השאלה הזאת אז זה הופיע כבר אצל בן גוריון ב-53.

במסמך הזה מונחים באמת עקרונות בתורת הביטחון ובמיוחד ליתרון היחידי שבן גוריון רואה שיש לנו על פני סביבתנו וזה לאיכות המדעית והטכנולוגית עם כל מיני רעיונות איך משלבים את האיכות המדעית והטכנולוגית הזאת בביטחון ובצה"ל. נודע לי רק לפני מספר קטן של שנים, למרות שבן גוריון כותב במסמך שהוא נועץ במטה הכללי והוא מזכיר את מחלקת מבצעים ואת אלוף משנה יצחק רבין שהיה אז נדמה לי רמ"ח מבצעים או משהו כזה. הוא מזכיר אותו שם כאחד מאלה שהוא נועץ בו. רק לפני שנתיים הביא לי מישהו את הטיוטה שעליה מבוסס המסמך של בן גוריון והיא בעצם מהווה את כל תפיסת הביטחון של מדינת ישראל והיא חתומה על ידי סגן אלוף יובל נאמן שהיה ראש ענף תכנון במחלקת מבצעים בתחילת שנות החמישים.

כלומר, למעשה חלק גדול מהעקרונות של תפיסת הביטחון שלנו, ואני לא מדבר עכשיו על עניינים טכנולוגיים אלא על דברים הרבה יותר בסיסיים מטכנולוגיה, מבוססים במידה כזו או אחרת, כמעט מילה במילה, על אותו מסמך שסגן אלוף יובל נאמן כתב בשנות החמישים. אני יכול רק להוסיף ולומר שבעבודה שאנחנו עשינו גילינו שהרבה לשנות שם לא צריך. זאת אומרת, הטכנולוגיה השתנתה, התנאים הסביבתיים השתנו אבל המשוואות נשארו אותו דבר והעקרונות נשארו בערך אותו הדבר, וזה לא דבר של מה בכך כשאנחנו מסתכלים על משהו שנכתב בעצם לפני למעלה מחמישים שנה. אם הייתי רוצה לרשום רשימה מילולית של התרומות של יובל נאמן לביטחון, הייתי צריך לעמוד ולדבר פה שעתיים. עשיתי זאת בהזדמנות אחרת, אני מקווה שייצא מזה משהו, אבל לאירוע הזה אני מסתפק במה שאמרתי.

תודה רבה. מה שאמרת היה קצר ולעניין וכפי שאמרת היריעה עוד ארוכה. אנחנו באמת רוצים לתת את הכבוד הראוי אבל זמנה של ועדת הכנסת הוא לא ארוך. אני רוצה לציין חברי כנסת נוספים שהגיעו לכאן. חבר הכנסת ציטה כהן שבא במיוחד, חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך ואנחנו נמשיך במעט מהדברים שאפשר לתאר את תרומתו עצומה של פרופ' יובל נאמן. נמצא פה ד"ר צבי קפלן מנהל סוכנות החלל הישראלית שיסקור את תרומתו של יובל נאמן בתחום החלל. בבקשה.

שלום. בפתח דברי אני רוצה להודות לפרופ' אהרון לוי שהזמין אותי לדבר ולמספר אנשים באוניברסיטת ת"א שעזרו לי ללקט את המידע. כיוון שהמדובר בזכרונות ואני יודע שיש רגישות גבוהה אז כל הטעויות הן בתום לב.

פרופ' נאמן, חברי הכנסת, מנכ"לית משרד המדע, אורחים נכבדים. יובל אהב חלל כילד והתעניין כחובב באסטרונומיה ובעצם כל הקריירה וההתעניינות שלו בולטת גם בפכים הקטנים. הוא פירסם מאמרים גם על היסטוריה יהודית ודברים אחרים. בשנת 60 יובל היה נספח צבאי בלונדון והחליט שהוא יכול להקצות זמן במשורה לעבודת הדוקטורט. שאיפתו הייתה לעשות דוקטורט בתורת היחסות אבל השגרירות הייתה בסאות קנסינגטון שהייתה קרובה לאימפיריאל קולג' וקינגס קולג' ששם יחסות היה רחוק, וכך הוטעה יובל ועסק בחלקיקים. אפיזודה לונדונית אחרת שאני אחזור אליה בהמשך היא שהוא ליווה את פרוייקט הצוללות. אז חיל הים הצטייד בצוללות הישראליות והוא הכיר אדם, מי שהיה פיזיקאי ניסיוני יודע שמאחורי פיזיקאי מצליח מתחבא טכנאי עם ידי זהב וראש בלתי רגיל, והוא הכיר את רפי פרחי. פה יש לי איזה בלוק בשנים אבל מתי שהוא יובל היה מבקר בקלטק ועובד עם פרופ' גלמן שותפו לתגליות. ואז הוא התוודע לאסטרונומיה הניסיונית, הפנו את תשומת ליבו. כשהוא חזר לאוניברסיטה הוא החליט להקים להקים אסטרונומיה ניסיונית בארץ. קצת קשה לתפוס את זה. ואקום טוטלי, אין מיכשור, אין מעבדות, אין אנשים אבל תוקם אסטרונומיה ניסיונית. אני יודע שהוא הושפע מפיזיקאים יהודים בקלטק ונוצר לו קשר עם חוקר בהרוורד שבדיוק בנה פרוייקט טלסקופ. נבנה צוות מחקר משותף, גם התוכניות נלקחו מאוניברסיטת הרוורד. היו רק בעיות קטנות של כסף. בשיטות של הימים האלה, אני לא יודע אם היום זה השתנה. ג'ורג' וייז, על גג ביתו באיזה אירוע, יובל פגש את פנחס ספיר וקיבל את הצטל'ה המפורסמת, כשהמקום הוא מצפה רמון, מרוחק מכל כביש, מכל מקום. שמונה קילומטר, לא חשמל, לא מים והצטל'ה כיסתה את התשתית ואיזו תרומה מהרוורד כיסתה את נושא הטלסקופ, וכך קם הטלסקופ. אבל צריך גם מדענים. ויובל יזם משלוח של כמה מדענים לחוץ לארץ, יושב פה חגי נצר שהיה אחד מהם. כמו בעליות, לא כולם חזרו לאסטרונומיה אבל הטלסקופ קם והיה ואותו רפי, הוא היה, שתבינו, זה גם גג וגם חלון וגם כל מיני גלאים. אגב, הטלסקופ עובד עד היום. מי שניסה בשנה ראשונה להתקבל ולא הצליח היה נוח ברוש אבל בשנה שנייה קיבלו אותו כעוזר. זה לא רק פיקנטי. לטלסקופ הזה היו כמה תגליות. ג'ון ונטע פקל עשו זיהוי אופטי של מקורות פועמים בתחום העץ. אחרים גילו את המים בזנבות השביט וגם יסודות כימיים בכוכב צדק, גרפיט וסודיום. זה הפרק הראשון.

בשנת 63 ייסדה האקדמיה את וועדת החלל והעמידה בראשה את הרסט דוד ברגמן המיתולוגי, אבל אחרי כמה שנים הוא הוחלף בדוד אביר שכיהן במשך שנים רבות בתפקיד הזה. ויובל היה באוניברסיטה. תכנית החלל הישראלית קמה, קשה להסביר את הנקודה המדוייקת. קודם כל היא קמה מלמטה למטה. היו כמה משוגעים. שוב בלי שום בסיס. יושב פה חים אשד, מרסל, יונתן מס ז"ל, בר לב אחרים, החליטו שצריך לוויינות. ויש אומרים ששיחק להם מזלם שהיה ראש ממשלה רומנטי כמו מנחם בגין כך שהדברים מקצה שנות השבעים התחילו להתגלגל. אני רוצה פה להקריא דברים שכתב לי עקיבא בר-נון. הדברים הם די תמציתיים. "ישראל הגיעה לחלל מאוחר אך כמדינה בעלת תשתיות ויכולות טכנולוגיות ומדעיות תפסה מהר מקום נכבד בשיגור הלווינים ובניסויים מדעיים." יובל נאמן מונה מהתחלה לראש סל"ה ודחף את הכיוון האזרחי. סל"ה נהנתה מקשריו של יובל במערכת הביטחון, במסדרונות המימשל, מהמוניטין המדעי שלו אשר גרף אחריו את האוניברסיטאות, את התעשיות ואת מכוני המחקר להשתתף בבניית לווינים אזרחיים ובניסויים בחלל. כקוריוז, את המימון הראשוני לניסוי ה TAUVEX , פרוייקט שעוד לא דיברתי עליו ואני גם לא אדבר, בסך 7 מיליון דולר, השיג יובל משר האוצר מודעי בשיחה במסדרון הכנסת. זה הצטל'ה השנייה. TAUVEX פתחה בפני EL-OP את השוק האזרחי שעד אז היה סגור, למרות האוטוריטה שלו טיפל יובל בכל הנושאים של סל"ה בצורה חברית וידידותית, לא כפה את דעתו אלא שכנע את החברים בחשיבותם של הפרוייקטים והקשרים. כדי לקצר אציין רק שיובל יסד את סל"ה בשנת 83 וידוע עמידתו על כך שסוכנות חלל ישראלית זה סח"י וסחי זו מילה לא כל כך מוזיקלית והוא שינה את שמה לסל"ה. ואסיים אולי בכמה דברים אישיים שחברים מספרים על יובל. התכונה הראשונה זה הזיכרון המופלא, שיובל למד ערבית על בורייה תוך שלושה חודשים. תכונה אחרת זו חלוקת הקשב. יובל יכול היה לעבור עם זיכרון מופלג מנושא לנושא במעבר מהיר. יובל אדם טוב, אדם מקשיב, למרות שלפעמים פערי הידע שלו הם עצומים, הוא מסביר פנים, קשוב, ולמרות שהוא יליד הארץ הוא אוהב דג מלוח, למטילדה היה תפקיד לשמור על כך שהמקרר יהיה תמיד מלא. תודה רבה.

תודה רבה. אני מצטערת שלא ידענו מראש, אם היית תורם לנו את המידע היינו דואגים גם לדג מלוח בכיבוד. אני רוצה לציין שחברי כנסת נוספים באמת מכבדים אותך. אינני יודעת מה הזיכרון שלך מנוכחות של חברי כנסת בוועדות אבל פה מגיעים לאט לאט כל חברי הכנסת של הוועדה, הצטרף עכשיו חבר הכנסת יגאל יאסינוב, לא תמיד זה קורה וזה בהחלט לכבודך. לפני שנמשיך, נמצאים איתנו פה אורחים מחו"ל, חברים, פרופסורים, פיזיקאים. והייתי מבקשת מפרופ' אהרון לוי מאוניברסיטת תל אביב שיציג את האורחים ויוכל לומר כמה מילים, בבקשה.

נשא דברים באנגלית, להלן התרגום: תודה רבה. אני אומר מספר מילים באנגלית עבור כל החברים שהגיעו במיוחד לחגיגות יום הולדת השמונים של פרופ' יובל נאמן. לפני כן אני רוצה לתת את הקרדיט הראוי לעתליה רוזנבאום מפני שכאשר אמרתי לה שאנחנו עורכים סימפוזיון מיוחד עבור יובל באוניברסיטת תל אביב היא אמרה, אתם צריכים לעשות משהו בכנסת. לכן, היא בעלת הרעיון. כמו כן אני חייב תודות לד"ר לאה נס על הסכמתה לבצע את הרעיון. ואני רוצה להציג את האורחים. ישנו כאן פרופ' WALLY GREENBERG ורעייתו ממרילנד, גב' PEARL KATZ, פרופ' Richard KERNER מפריז, ישנו כאן פרופ' Masud Chaichian מאוניברסיטת הלסינקי וישנו כאן פרופ' Harald Fritzsch מגרמניה ופרופ' GABRIELE VENEZIANO מסרן ורעייתו גב' Edy Veneziano. אז אני מודה לכולם וכמו שעתליה אמרה, רבים נוספים היו באים אילו איפשרנו זאת ואני מודה לאלו שעשו זאת.

תודה רבה. אני אתן עכשיו את רשות הדיבור לחברי כנסת שרוצים להתייחס ממש בקצרה, ואחר כך נוכל להמשיך. חבר הכנסת בריילובסקי בבקשה.

גבירתי יושבת הראש, פרופ' יובל נאמן היקר, דבורה היקרה, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני רוצה להתייחס לעוד צד אחד של פעילותו של יובל נאמן וזה ציונות. וזה לא ציונות אבסטרקטית. אני רוצה לדבר על היחס שלו לעלייה מברית המועצות לשעבר. עוד בתחילת שנות השבעים בזמן התעוררות יהודי ברית המועצות יובל נאמן כבר העריך את משמעות הדברים. אך הוא הפך לפעיל באמת כאשר ידע שקבוצה משמעותית של מדענים יהודים ממוסקבה, לנינגרד ומקומות אחרים ביקשה רישיון לעלות לישראל. אני חושב שהוא אולי היה ראשון במדינת ישראל שהבין שבסופה של המאה העשרים יכולה להיות ציונות בדרכים אחרות. במוסקבה ואחר כך בלנינגרד מדענים יהודים מסורבי עליה אירגנו סמינריונים. ואני רוצה לציין שעכשיו באולם הזה יושב יזם של סמינר במוסקבה ויושב ראש במשך כמה שנים, פרופ' אלכסנדר וורונל.

מה שהיה מאוד חשוב היה שגם באירופה וגם באמריקה התפתחה תנועת תמיכה של מדענים מסורבי עלייה. זה היה בצרפת, באמריקה, באנגליה ובמדינות אחרות. אדם שתרם תרומה חשובה ביותר להתארגנות הזאת הוא פרופ' יובל נאמן. הוא השתמש בקשרים הבין לאומיים שלו בעולם המדע ובשם הידוע והגדול שלו על מנת לארגן את התמיכה הזאת. תמיכה כל כך חזקה של מדענים יהודים ולא יהודים באמריקה ואירופה הייתה משמעותית ביותר. זה היה תמיכה לא רק באמצעות סמינריונים של מדענים ברוסיה. זו היה תמיכה של תנועה ציונית בברית המועצות לשעבר ותמיכה זו הייתה חשובה ביותר והיא תרמה תרומה מאוד חשובה להצלחת התנועה הציונית בברית המועצות ובסופו של דבר הביאה למיליון עולים במדינת ישראל. אחר כך בשנות התשעים כאשר יובל נאמן היה שר המדע, הוא עשה דברים מאוד חשובים כדי להקל את הקליטה של המדענים העולים. למשל, הוא הקים קרן מיוחדת במסגרת משרד המדע שנתנה מענקי מחקר למדענים עולים על בסיס תחרותי. אני בטוח שהציבור צריך לדעת גם את הצד הזה של פעילותו של פרופ' יובל נאמן, ובלי זה כל התמונה איננה שלמה.

תודה רבה. זה בדיוק הדברים הבאים שאני רוצה לשמוע שהם בהמשך לאותו נושא של התרומה של פרופ' נאמן בתחום העלייה מברית המועצות. נמצא פה פרופ' דן עמיר מבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, בבקשה.

כשהתבקשתי לדבר על תרומתו של יובל לעלייה לא ידעתי שויקטור יאמר את מה שיאמר וברור שעדותו היא עדות ממקור ראשון. ויש בעיה כשמדברים על בני שמונים, ולפי מה ששמענו היום ברדיו בן שמונים זה מעל הגיל הממוצע לתוחלת החיים הממוצעת. הבעיה היא שאלה שבאמת מכירים את מה שהוא עשה רובם אינם איתנו כדי לספר. אני בכל אופן נעזרתי ברות בראון, מי שהייתה מנכ"לית המועצה הציבורית למען יהדות ברית המועצות ועכשיו מנכ"לית של סל"ע שזה ההמשך של המועצה, שהיא סיפקה לי פרטים נוספים, אם יש פה שגיאות הן על אחריותי. וגם אם תהיה חזרה מועטה על מה שאמר ויקטור אשתדל לקצר באותם דברים.

התרומה של פרופ' נאמן לעלייה ולקליטה של המדענים היהודיים מברית המועצות היא רצף של עשייה בלתי נלאית במשך עשרות שנים. תחילה במאבק למען יציאתם מברית המועצות ובהמשך לקליטתם בישראל. למאבק הזה יובל נקלע עוד ב-1965 כשהופיע בניו- יורק טיימס מכתב מרושע שחתומים עליו שניים, אחד מהשניים היה לכאורה הפיסיקאי הנודע, חתן פרס נובל, לב לנדאו. יובל ידע שלנדאו באותו זמן כבר סבל מפגיעה מוחית ולא היה מסוגל לכתוב מטוב ועד רע. במכתב נאמר שהיהודים ברוסיה מצבם מצויין, הם נהנים מכל זכויות האזרח, אינם סובלים בדרך כלשהי ובכלל לא רוצים לצאת. יובל התחיל אז לגייס מדענים אמריקאים ידועי שם, יהודים ולא יהודים, ויחד הם כתבו מכתב מענה לפירסום שנכתב כביכול בשמו של פרופ' לנדאו.

עם יציאת מספר מצומצם של מסורבי עליה, לאחר מלחמת ששת הימים, השכיל יובל נאמן להבין שמאחורי מסך הברזל יש סיכוי רציני ששבט יהודי גדול וחשוב יהיה מוכן לעקור ממקומו, במידה שיפתחו השערים. אכזבה מהמשטר וממדיניות האפליה, גילויי האנטישמיות וחוסר תקווה למימוש עצמי בבריה"מ, חברו יחד עם גאווה והזדהות עם ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים בקרב יהדות רוסיה. בנושא הזה הוא ראה תמיד מטרה ראשונה שכל מאמץ ומאבק כדאיים בעבורו. ב- 1971 פנה אליו דוד פריטל, מזכ"ל המועצה הציבורית למען יהדות בריה"מ, שקמה שנה קודם לכן, והציע לו להקים ועד של מדענים ליד המועצה. המועצה היא גוף א- פוליטי, על מפלגתי, ויובל עמד בתפקידו זה כראש ועד המדענים בראש המאבק לפתיחת שערי בריה"מ ליציאת מדענים. לוועד הזה הצטרפו מדענים מובילים מהארץ מכל האוניברסיטאות שהיו אמונים על הקשר עם עמיתיהם בבריה"מ.

בוועידה הבין לאומית שהתכנסה בבריסל ב 1971 בסימן "שלח את עמי", השתתף פרופ' נאמן ואף הפעיל את הקשרים הרבים שהיו לו בעולם המדע. משלחת משמעותית של מדענים בתוכם הרבה חתני פרס נובל הגיעה לוועידה. התמיכה של יובל במאבק המדענים הייתה ללא לאות ללא סייג. הוא אירגן ותיזמר בעצם את כל התמיכה הבין לאומית הזאת ויש על כך עדויות, שכל דבר שקרה שם יובל ידע, וזה היה אצלו מסודר בתיקים, כל מי שכתב כל מכתב לתמיכה ביהדות בריה"מ. הופעל לחץ אדיר של הקהילה המדעית על השילטונות הסובייטים, לחץ שנשא פרי. עצם הביקורים של המדענים הבין לאומיים בסמינרים, אותם סמינרים שהזכיר כבר ויקטור, הם בעצם נתנו גם הגנה וחסינות מסויימת, לא מוחלטת, אבל חסינות מסויימת, למדענים שהשתתפו בהם.

יובל לא רק נאה דרש אלא גם נאה קיים. הוא היה כבר נשיא אוניברסיטת תל אביב והיא נרתמה ראשונה, הרבה בזכותו, לקליטת המדענים העולים וקלטה מספר מדענים בולטים שהצליחו לצאת לאחר שנות סירוב רבות, למרות ההתנגדות של הקג"ב, כמו הכימאי בנימין לוויץ', הפיסיקאים מארק אזבל ואלכסנדר וורונל, המתמטיקאים איליה פיאטאצקי-שפירא, דוד וויטאלי מילמן, בוריס מוישזון, ישראל גוכברג ועוד. יובל היה מעורב אישית בקליטה של כל אחד מהם. כך יצר בארץ ראש גשר שהיוה אחר כך כוח מושך ומילא תפקיד מאוד חשוב בקליטת העלייה האיכותית בשנות התשעים.

ככל שגדל מספרם של המדענים שהותר להם לצאת ולעלות לישראל בשנות השבעים, התברר שחייבת להינקט היערכות חדשה לקליטתם, וכך, ביוזמתו של דוד פריטל וועד המדענים בראשות יובל נאמן, הוקם ב 1973 המרכז לקליטה במדע, שהבטיח עבודה למאות מדענים עולים. תחילה פעל המרכז במסגרת משרד ראש הממשלה, ליד המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ולאחר מכן במשרד הקליטה. גוף זה פועל עד עצם היום הזה בקליטת מדענים עולים.

גל העלייה המצומצם של שנות השבעים לא כיבה את החזון של פתיחת שערי בריה"מ לרווחה ועליית המוני מדענים משם. כבר ב- 73 ובזמן יובל הקים סנאט אוניברסיטת תל אביב ועדה מיוחדת כדי להציע תוכנית גדולה יותר לקליטת מדענים יהודים. ועד המדעים המשיך בפעילות, יובל היה ראש הוועד עד שהתמנה לשר המדע ואז אני החלפתי אותו בראשות הוועד. כשנפתחו השערים יובל היה צריך להיאבק גם נגד המימסד הישראלי. זו הייתה לגמרי החלפת חזית, כדי לקלוט היטב את המדענים. הוא היה שותף גם להשגת מקורות מיוחדים חוץ ממשלתיים, הוא דאג באופן אישי להבאת מדענים בולטים ולהבטיח להם תנאי קליטה הולמים ששכנעו אותם לבוא ואחרים לבוא בעקבותיהם.

הפעילות שלו בתוך הממשלה הן כשר מדע וטכנולוגיה, והן בתפקיד הבא כשר אנרגיה ותשתיות הייתה קריטית לקליטת המדענים העולים והעלייה בכלל. התוכנית לקליטה רחבה של המדענים העולים, התוכנית הראשונה שהוכנה על ידי ועד המדענים, איך לקלוט 1500 מדענים מתוך 100,000 העולים הראשונים, הוצגה על ידי יובל בממשלה והועברה כהחלטת ועדת השרים לענייני קליטה. נכון שלא יישמו אותה במלואה אבל יובל הצליח לקבל חלק משמעותי שלה למשרד המדע והפעיל את אותה תוכנית למשל שויקטור הזכיר. גם במשרד האנרגיה והתשתיות הוא עשה פעילויות מיוחדות של קליטת גיאופיסיקאים ומדענים אחרים במסגרת פעילות המשרד. ביוזמתו של יובל גם הוקמה על ידי ועדת השרים למדע וטכנולוגיה בסוף 1991 ועדה לאומית לתכנון ארוך טווח לקליטת מדענים עולים. הוועדה התוותה תוכנית לקליטת 12,000 מדענים מתוך מיליון עולים. התחזית הייתה די נכונה אם כי לא הלכו בדיוק לפי התוכנית, בעשור של הגל השני, הגיעו 900,000 עולים בערך, ו- 13,000 מדענים בערך, ומהם 10,000 קיבלו טיפול ראשוני, קליטה ראשונית בארץ בזכות התוכניות שאני חושב שחלק גדול מהם, אם לא הכל, זה בזכות יובל. קשה לחשוב על מישהו שהתרומה האישית שלו הייתה כל כך קריטית לעליית המדענים היהודים מבריה"מ לשעבר ולהשפעה המבורכת שהייתה לעלייה הזאת על העלייה כולה, על המדע בישראל, על הכלכלה ועל הביטחון. ובשם כל אלה שהיו מעורבים בנושא החשוב הזה, ובוודאי בשם כל המדענים העולים אני רוצה להודות לו בהזדמנות הזו שהוא מגיע לגבורות ולאחר לו בריאות ופעילות עד מאה ועשרים.

תודה רבה. אנחנו עוברים מתחום לתחום ושומעים את הדברים המאלפים. כעת נגיע אל התרומה החשובה,שיכולנו אולי אפילו להתחיל בה, וזו התרומה בתחום הפיסיקה, כי דבר ראשון פרופ' נאמן מזוהה כפיסיקאי בעל שם עולמי. נשמע את פרופ' אליעזר רבינוביץ, יו"ר הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

לעונג ולכבוד רב הוא לי לשרטט היום חלק מהישגיו המדעיים של פרופסור יובל נאמן. יובל הוא אחד מגדולי המדענים שקמו לנו במדינת ישראל, יובל תרם תרומות בסיסיות בשטח המחקר החזיתי ביותר בתחום הפיסיקה-תחום החלקיקים האלמנטרים. בזכות תרומות אלו יובל רכש לעצמו מעמד של אחד הפיזיקאים החשובים במאה העשרים-מאה שתחת כנפיה חסו ענקים כאלברט אינשטיין ונילס בור. מאה שבה נרצחו מיליוני יהודים ומאה שבה קמה תוך כדי מאבק מדינת ישראל. קצרה היריעה לתאר את תנובתו המדעית של יובל הכוללת מאות מאמרים אשרטט לכם במכחול רחב מקצת הישגיו העיקריים של יובל בפיסיקה. לא נכון יהיה לתאר את יובל והישגיו בפיסיקה במנותק מתקופתו. דרכו היחודית של יובל בפיסיקה- דרך שיש בה כמה קווי דמיון לדרכו של רבי עקיבא היא תוצר תקופתו היא משקפת שלב בניסיון העם היהודי לחולל שינוי אבולוציוני בתוכו עצמו-על מנת לשרוד.

יובל הוא פיסיקאי תיאורטי בתחום החלקיקים האלמנטרים. תחום יומרני שניתן אולי לומר שיוסד לפני אלפי שנה על-ידי היווני דמוקריטוס. דמוקריטוס העז לטעון שכל היקום החומרי המגוון שאנו רואים סביבינו על שלל צבעיו השונים טעמיו השונים צורותיו המגוונות להפליא כולם בנויים ממרכיב אחד ויחיד שהוא קרא לו א-טום. הלא ניתן לחלוקה. דרישה יומרנית מהטבע להיות פשוט עד לכדי כאב. דרישה שמשום מה נראה היום שהטבע שוקל מאד ברצינות. ניסיונות שנעשו במשך המאה שעברה במאיצי חלקיקים ענקיים כל אחד ענק בתקופתו הראו שכל החומר המוכר לנו כיום ביקום כולו בנוי מכעשרים אבני יסוד. עדין לא אבן בנין יחידה אבל מספר קטן מספיק של אבני יסוד שניתן לרשום בכמה שורות על דף מחברת. פשרה קטנה, אולי זמנית, הבית הזה הרי אמון על פשרות כאלו. יובל נאמן בעבודתו עשה את הצעדים המכריעים שאיפשרו הבנה זו.

איך הגיע לשם יובל איש הרנסנס: יובל היה גאון צעיר עם חותמות וקבלות וכמו באותם ימים(ואולי גם קצת היום)מכיר ומוכר על ידי ה"גדולים". בין תיכון לטכניון(שם היה צריך לחכות להיות בן 16) ברורה לו דרכו להגנה למאבק. יובל מגלם בתוכו את יצור הכלאיים המנסה להגדיר לעצמו את המובן של השתיכותו לעם היהודי. היהודי שרוצה להפוך מקורבן לסופר מן.

יובל מגייס את כל כוחו ושכלו למאבק ובכל זאת בתוכו מבעבע הרצון לדעת עוד ועוד על כה מה שחשוב ואולי גם על מה שאיננו כל כך בסיסי(רצון שהוא מאפיין אחר של יהודים). אנו צופים בקורות חייו ורואים איך למרות מחויבותו למאבק יש צד בו המנסה לחזור לחיפוש הידע הבסיסי לשמו. הוא מלמד את עצמו את תורת היחסות הכללית של אינשטיין שטח שפיזיקאים מעולים רבים לא הצליחו ללמוד ואפילו פחדו ללמוד. יובל מנסה ללמוד בצרפת ולא(אולי למזלו) היה לו הזמן. לבסוף כמעט בגיל רבי עקיבא תוך כדי שליחותו בלונדון הוא מצליח לחזור לתשוקתו (תשוקה נרכשת שהגיע אליה דרך אהבות קודמות כולל מתמטיקה) הפיסיקה (השליחות היתה אמורה מלכתחילה לאפשר לו ללמוד). איך יעשה זאת בלונדון? איך מתקבלים בדרך כלל לעשות דוקטורט? על סמך ציונים אך בחו"ל לא ידעו כל כך איך להעריך ציונים של מהנדס מכונות. יש צורך בעיקר במכתבי המלצה, כאלו יש לו ליובל, שניים דהויים ממוריו בטכניון אך יש לו אס מכתב מהפיזיקאי הנודע משה דיין. הוא מתקבל אצל עבדוס סלם פקיסטאני שארצו לא מכירה בו כמוסלמי כהלכה, שלימים קיבל פרס נובל. יובל מתקבל לשנת ניסיון , ניסיון שלא רק עמד בו בהצלחה אלא עשה במהלך הדוקטורט מהפכה. יובל איש הרנסס במידה רבה אוטודידק במקצוע שאין בו מקום לחובבים מתחיל להטביע את חותמו.

מה הבעיה שיובל מצא את עצמו פותר: מנדלייב מצא את הטבלה המחזורית שמתארת את היסודות השונים מהם מורכב החומר ואנחנו פחמן חמצן ברזל אורניום. התכונות של הטבלה מקורם במבנה האטומי של החומר. איך יודעים מהו מבנה של החומר? כמו ילדים מרסקים הפיסיקאים במאיצים את החומר כדי ללמוד ממה הוא בנוי.יש בו גרעין שאותו סובבים בדרך כלל במרחק רב אלקטרונים . בגרעין יש פרוטונים ונויטרונים. לנויטרונים (כשמם כן הם) אין מטען חשמלי לכל הפרוטונים אותו מטען חשמלי ההפוך בסימנו ושווה בגודלו למטען האלקטרון. בהיותם בעלי אותו מטען חשמלי דוחים הפרוטונים זה את, כיצד יכולים הם לדור בכפיפה אחת בגרעין? התשובה היא שפועל ביניהם כח משיכה חזק מאד, כוח משיכה החזק בהרבה מכח הדחיה החשמלי כל זמן שהם קרובים מספיק זה לזה. כח משיכה חזק זה נקרא הכוח החזק, הגרעיני ההדרוני, יובל רצה לקרוא לחלקיקים שיוצרים כוח חזק ומגיבים לכוח החזק בשם העברי אדירונים במקום שמם בלעז הדרונים. למרות שבאותו שלב נראה שמבנה החומר מאד פשוט הוא בנוי שלשה מרכיביים בלבד:אלקטרון,פרוטון ונוטרון. בכל זאת נשאלה השאלה ממה בנויים הפרוטון ונוטרון? רסוקם לא גילה מרכיבים חדשים אלא משפחה שמספר חבריה קרוב למספר היושבים כאן היום, הם משפחה מרובה שרב בה המשותף על השונה כלם אדירונים! בשלב זה רבה היתה המבוכה בקרב טובי החוקרים, בשלב זה מופיע יובל. מחקרו נעשה בכמה שלבים. ראשית שלב המיון: יובל מעיד על עצמו שאהב למיין כל דבר. יובל סידר את החלקיקים בקבוצות של שמונה ועשרה וגם אחרות. החלקיקים לא ממש התאימו לחלוקה בקבוצות אולם מצויד בידע המתמטי המתאים הביט יובל על הקבוצה כמו שדורות של שדכנים הביטו על מועמדים ומועמדות. הוא מצא בהם את היופי הנסתר במבט ראשון, הוא מצא את הסימטריה השבורה אך חשובה שנמצאת ביסוד המיון.

יובל כפיסיקאים רבים נמשך ליופי במבנה המתמטי רצה לשכנע את הטבע להראות כנעזר במבנה המתמטי ונראה שהטבע השתכנע. השלב הבא הוא חיוני בבנית כל תשתית מדעית והיא מתן תחזית למציאת תופעה שטרם נמדדה. יובל חזה קיום חלקיק שנקרא אומגה מינוס. מיום שנתגלה החלקיק קבלה התורה שיובל הציע מקום בשורה הראשונה. יובל שוב מונחה בידע מתמטי לא הסתפק בכך אלא מצא שכל הקבוצות של שמונה, עשרה ויותר חלקיקים ניתנים להרכבה משלישית של יצורים בלבד. שלישיה שלפי מיטב תורות הקונספירציה איננה גלויה לעין. תוך זמן לא ארוך נתברר שלחלקיקים אלו שנקראים קוורקים יש גם משמעות פיסיקלית, כל הגרעינים באטומים בגופינו בנויים מהם.

שלב חשוב בחיי מדען הוא שלב קבלת הקרדיט-אין במדע מה שהוא אחר, לא משכורת(הרי יובל למד להיות מהנדס כפרנסה) אבל יש במדע אפשרות לחיי נצח של רעיונות ועדיף ששם המדען יכרך בהם ישירות. יש מדען ששמו נזכר לעיתים בנשימה אחת עם שמו של יובל והוא מורי גלמן מהמכון ללימודים טכנולוגים בקליפורניה. יובל וגלמן עשו את עבודתם החלוצית באופן בלתי תלוי ובו זמנית. גלמן קיבל פרס נובל, יובל לא. מציג הפרס השוודי טען שיובל מצא את המיון של ההדרונים שגלמן עשה אך אחריו. אינני יודע על מה הסתמכה האקדמיה השוודית. אני אינני מכיר תימוכין לטענה זו. יובל וכולנו נפגענו מהשמטת שמו של יובל ממקבלי הפרס עד כה.

אוסיף עוד שיובל שאהב מתמטיקה זכה שחותמו יוטבע שם באלגברת קווילן- נאמן. חוקר נבחן גם בתלמידיו, ליובל לא רק היו תלמידים הוא יצר מורשת ויחד עם צבי ליפקין בנה את המחקר בתחום בארץ. אסים בפן אנושי. מדענים מקבלים מכתבים רבים מהציבור בשאלות מדע. איש בשם דויד גרינברג התמיד בשאלותיו. יובל למרות כל עיסוקיו מצא זמן לענות בפרוט לכל השאלות, הוא הראה כבוד וחום לאיש שכלל לא הכיר, ברבות הימים למדתי שתשובותיו של יובל האירו את חייו של דויד גרינברג. יובל חשף בהתנהגותו את הפאן שלו שאני מעריך אף יותר מכל שאר סגולותיו, טוב ליבו או פשוט יותר-היותו מענטש!

תודה רבה. לפני שאתן לחתן השמחה להגיד דברים, באמת עקבנו פה אחר תרומות בתחומים רבים, אם יש מישהו בקהל שרוצה להוסיף מספר מילים, נשמח לשמוע. בבקשה, ד"ר מיכאל בייט, המדען הראשי של משרד התשתיות.

נאמר כבר פה שיובל היה שר המדע ושר האנרגיה והוא עשה את שני התפקידים ביחד. הוא שילב את הדברים לדעתי בצורה מבריקה, תמיד חשב בגדול ובאופן מאוד מעשי. אני חושב שהיו שני דברים, שני פרוייקטים שהיו מאוד מרכזיים בגישה שלו. אחד זה תחנות כוח גרעיניות ואני חושב שהנושא הזה לא נפל וזה נושא שיש לו חשיבות עצומה גם היום, והדבר השני, יובל היה המוביל של פרוייקט הימים, פרוייקט עם הרבה מאוד חזון וגם זה נושא שעולה ויורד אבל יובל היה מהמובילים שלו ומה שמאפיין פה זה החשיבה המדעית בגדול מצד אחד, והחשיבה המאוד מעשית מצד שני. תודה רבה.

תודה רבה. פרופ' נאמן בבקשה.

חברים, חברי הכנסת הנכבדים שאני מודה לכם על האירוח כאן ולחברים שהחליטו שכדאי לבזבז את השעה הזאת בנושא הזה, ותודה לכל האורחים שטרחו והגיעו במיוחד. כמובן שאני נבוך מצד אחד מלשמוע את כל הדברים על האיש הזה. זה מזכיר לי. ישנו השיר הזה של נתן יונתן נדמה לי על האיש הזה. בכל אופן ההספד הוא בהחלט מביך. אמנם מבוסס, אני לא מכחיש שעשיתי דברים. הייתי אומר שחלק מהלקח הוא שבכל תנאי, אם רוצים אפשר עוד לעשות. אני לא יודע אם שמעתם על גואגנס מאונאונטה נדמה לי, מהמאה הרביעית בניאו פלטוניסטי, ויש לו סיסמאות שמתאימות מאוד למה שאני אומר עכשיו. זאת אומרת שלמרות הכל, למרות כל הקשיים, אפשר לעשות דברים בחיים. עוד לרקע, לפני שאני אענה על כמה נקודות מועטות, הייתי אומר שהרצף בעניין הוא שלם, זאת אומרת אני חייתי לפחות ארבע קריירות. קריירה של מהנדס, קריירה של מדען, קריירה של איש בטחון, העניין הציבורי אני פחות מחשיב אותו אבל נניח גם אותו. בכל ארבעתם אני רואה איך תמיד עשיתי אחד וחשבתי על שלושה אחרים באותו זמן גם כן, וזה בהחלט השתלם אחר כך, כי כל דבר התחיל מהתחלה קטנה מאוד.

עניין ברית המועצות כפי שסיפרו פה, התחיל מהמכתב הזה שחתום על ידי לנדאו וליברמן, ליברמן הכלכלן ולנדאו הפיסיקאי. וזה התחיל מעגל שנמשך עד היום הזה, מעגל שהשקעתי בו מאמץ עצום. כך גם תורת הייחסות ודברים אחרים. אני יכול לבשר לכם שבשני הלילות האחרונים, אולי יש לי דבר שקושר יחד כל מיני דברים שעשיתי בפיסיקה עצמה. לפיסיקאים שישנם פה, אתם יודעים שהייתה בעיה של מך פרינציפל. מך אמר שלא יכול להיות שהשולחן הזה מתנגד לכך שאני אזיז אותו מפני שהוא יודע שהוא במקום הזה בחלל, מה אכפת לו המקום? לכן כל עניין האנרצייה צריך לבוא מהמסות הרחוקות של החלל, כי אז אם באמת יש קשר איתם אז יש סיבה להתנגדות.

נדמה לי שיש לי מודל לעניין הזה שנכנס וסגר עם חלקיקים מתורת היחסות ביחד, וקשר את הדברים האלה. את זה אני אומר כדרך אגב, אני חי את זה בשעות האחרונות, זה פתאום דבר שהתחיל שלשום. עוד דבר בקשר לדברים שנאמרו פה. הצניעות שקשורה בזה שאמרתי שאנחנו בסך הכל איזה פרעושים על פלנטה נידחת וכו', קיבלתי פתאום לפני כמה ימים, הייתה הרצאה באוניברסיטה והערתי שם הערה. אם עד עכשיו היינו צריכים להיות צנועים, פתאום מסתבר לי שאנחנו צריכים להיות עוד הרבה יותר צנועים מפני שכל מה שאנחנו יודעים בפיסיקה בסך הכל מתקשר בחמישה אחוז מהחומר שישנו ביקום ואנחנו יודעים של-25 אחוז אחרים אנחנו קוראים החומר האפל, אנחנו לא יודעים מה זה, ול-70 אחוז האחרים קוראים האנרגיה האפלה ואנחנו גם כן לא יודעים מה זה. אז כל הידע שיש לנו שגרם לזה שהרצאת הפתיחה של הקתדרה של הוקינג הוא קרא לה, סוף הפיסיקה, זו רק ההתחלה שבהתחלה שבהתחלה ואנחנו בעצם רק בתחילת הדרך. אלה הערות לכמה דברים שהושמעו פה.

אני אומר שאני רואה חשיבות רבה, זה שהצלחתי במדע נתן לי כרטיס כניסה או כרטיס ביקור לגבי מדענים יהודים ולא יהודים. מצד שני העבודה איתם גם הייתה חוויה גדולה ותרומה גדולה. אני מוכרח להזכיר בשלב כזה את הקשרים שהשתרעו על המון דברים. עם אדוארד טלר ועם אמיליו סגריי, דוגמאות של אנשים כאלה. ויש פה בין הנוכחים כאלה שיודעים על קשרים מהסוג הזה שסייעו ואחר כך עם ישראל ניצל את זה והכל התחיל מהעניין הזה שהיה לי כרטיס ביקור מתאים דרך הצד המדעי.

לא תמיד רכשתי ידידויות. לדוגמא. יצחק רבין היה חבר. אנחנו הכרנו במלחמת השחרור היטב כי פעלתי עם הגדוד שלי בגבעתי תחת פיקודו בשלב מסוים. פעלתי אז בדרך ירושלים איתו ואחר כך גם בחזית הדרום. אני תכננתי את המבצעים לפני שהוקמה החזית, הוא בא וקיבל את הפיקוד עם יגאל אלון וכך נמשך העניין. דוגמא אחרת, אנחנו יודעים שיש את הסיפור של רשימות הנשק. זה גם מזכיר לי אופי נוסף של העניין. רבין מגיע לוושינגטון הוא כותב ביומן, בפנקס שירות. הוא מגיע לוושינגטון ושואלים אותו שאלה והיא שאלה קשה ויש רק תשובה אחת עליה. השאלה היא למה לישראל לווין? זה דבר יקר. והוא אומר, יש רק תשובה אחת, שטות גמורה, פרי דמיונו של יובל נאמן וכו'. ואחר כך הוא שיתף פעולה יפה מאוד בבניית הדברים האלה. אז יש שלב שרעיון הוא חדש ואנשים לא רגילים אליו ואתה רואה אותו ברור ואתה נאבק באותו שלב. אין כמעט תחום בו לא היה מצב שהייתי צריך להתחיל לבד ורק אחר כך הכל זז.

עניין יהדות בריה"מ, בתחילה, מי שסידר את המשרות לאנשים שהגיעו היה ביני ובין שתי מזכירות. אחת, שהייתי אז נשיא האוניברסיטה בנשיאות, והשנייה במחלקה לפיזיקה. כך היינו מסדרים משרות לאנשים. אחר כך יום אחד גולדה קראה לי וקראה ל-30 עולים שבאו וישבו מסביב, ישבנו כמה שעות. היא עישנה בלי הפסק כמובן. בשלב מסויים היא החליטה, צריך היה להקים את המרכז לקדם מדע. אל תחשבו שהוא הוקם מייד. היה מדובר על 10 מיליון שהממשלה נותנת ו-10 מיליון שהסוכנות נותנת. כעבור 3 חודשים עוזי נרקיס, שהיה ראש מחלקה להתיישבות ועלייה בסוכנות עשה מסיבת עיתונאים ואמר על כך, האוצר לא מבצע את מה שהבטיח ראש הממשלה ליובל נאמן.

אגב, גם אני כשהייתי בכנסת עשיתי לחצים פוליטיים עם 3 חברי כנסת, אבל הם היו כולם במקרים שהיה מדובר במדע. את ה- 25 מיליון לקליטת האלפים הראשונים שהגיעו, מה שסופר פה שמודעי אישר לי, הוא אישר לי בגלל שאמרתי לו שאחרת לא נצביע בעד התקציב, ואז היה לנו במה לקלוט את העלייה הזאת. הרבה מההתחלות האלה היו התחלות של ידידות, ואסור להיבהל מהתחלות קשות.

יש לי בעיה שבה אין לי פתרון, אני מציג אותה כדי שאולי מישהו יפתור אותה זה יעזור בעתיד. צ'רצ'יל אמר שדמוקרטיה היא מבנה מחורבן רק אין יותר טוב ממנו, אבל החולשות הן לפעמים קשות. הזכירו פה את משרד האנרגיה. אז אומר בשני הכיוונים. מצד אחד יש במבנה הדמוקרטי, בפרט כמה שנעשים יותר דמוקרטים, האמריקניזציה של הדמוקרטיה הישראלית גרמה לזה שכמעט אין אדם שמתעניין בדבר שלוקח יותר מקדנציה. כל פרוייקט גדול נופל מייד. כשהיינו קטנים עשינו את הטיית הירדן. הבאנו את הירדן לנגב. עשינו עוד כל מיני דברים כאלה. היום אנחנו לא מסוגלים לעשות דברים גדולים מהסוג הזה. זו חולשה אחת. חולשה אחרת של הדמוקרטיה היא כשאתה מנסה דווקא כן לעשות דברים. הייתי במשרד האנרגיה פחות משנתיים. תארו לעצמכם שבהסכם עם בריה"מ שהגעתי אליו עם מה היה שמו של המדען שאחראי על כל ענייני הגרעין ברוסיה, על כל פנים הוא היה אצלי כמה פעמים במשרד האנרגיה. אני התעניינתי, רציתי להקים כורים גרעיניים ובדקתי את הנושא. רציתי להקים כור מהסוג הטוב ביותר שהם מכירים. אצל הפינים הכורים הם הטובים ביותר, פועלים הכי הרבה זמן ברמה יוצאת מהכלל. למה? בדקתי. הפינים קנו את החלקים הכבדים ברוסיה ואת החלקים החכמים עשו לבד או עם סימנס בגרמניה. הלכתי על דבר כזה לגבינו. כשאמרתי את זה לרוסים אז הם אמרו, אז אולי תעשו אתם גם את כל החלקים החכמים לכל המערכת הרוסית שקיימת היום.

זה יכול להיות מפעל אדיר, ולמעשה חתמנו על זה בראשי תיבות. הם העמידו את כל המערכת שלהם ואמרו שהם זקוקים למישהו שיעשה ריביו ושיכניס את כל הביטחונות. היינו יכולים להיכנס לתחום שלם כזה. זה נקבר ברגע שהתפטרתי. השר שאחרי, אמרתי לו שזה חשוב מאוד אבל הוא ענה לי, אני מייצג מפלגה ירוקה ואני לא יכול להרשות לעצמי לתמוך בדבר כזה. אז היו שורה של דברים שנקברו בגלל חוסר הרציפות. אני מציע שתחפשו איזושהי דרך שתהיה יותר רציפות גם אצל היחיד מבחינת הנכונות להשתלב בדבר שלוקח יותר מקדנציה וגם אצל האחווה המקצועית כאשר מישהו לוקח טיפ מהשני ומתחילים משהו, ואפשר יהיה להמשיך אותו. לכן הקושי הזה לבנות דברים גדולים הוא קושי שרלוונטי כנראה לדמוקרטיה, כמה שיותר דמוקרטי. בימים של בן גוריון ואשכול וקפלן, במסגרת ההיא, היה הרבה יותר קל מבחינה זאת להיכנס לדברים גדולים מהסוג הזה.

מה גם שהקדנציה מתקצרת אז בכלל, הקדנציה היא לא קדנציה,

אז אי אפשר להספיק כלום, נכון. אני רק רוצה לומר לגבי הצוללות באנגליה. ואגב, זה לא שאני באנגליה החלטתי שאני יכול ללמוד פיסיקה באותו זמן. נשלחתי לאנגליה בתנאי הזה, אני בעצם ביקשתי חופש ללכת לטכניון כי רוזן עלה ארצה והוא היה מישהו שאפשר לעשות אצלו דוקטורט בפיסיקה ומשה דיין אמר אולי אתה יכול לעשות את זה בלונדון אז תעשה את זה תוך כדי היותך נספח. לכן גם היה לי מכתב ממנו. אבל, מייד כשנכנסתי לתפקיד כנספח קיבלתי מכתב מהצי הבריטי, כי הייתי גם נספח ימי ואווירי, ששואל אם אני מעוניין לנסות את אחד הכלים, לנסוע בנושאת מטוסים, לנסוע בצוללת, לנסוע באוניה. חתמתי על צוללת מייד וכעבור כמה שבועות יצאתי למסע עם צוללת. היה להם תרגיל בדרך והתרגיל היה קשר עם אונית משחתת. הקשר היה בטלפון תת ימי. הצוללת אגב היא קטנה. אחרי 4 שעות סיבוב ראית הכל. לא היה לי יותר מה לעשות. הקצינים ישבו ושיחקו ברידג'. התיישבתי ושיחקתי איתם ואז אמרו, כל שעה שלמה יש את התרגיל עם המשחתת. היו מקריאים מאיזה חיבור שכתב אחד המלחים, אבל סיימו את זה. אז אמרו, עכשיו תנ"ך, אולי אתה רוצה לקרוא? לקחתי אני את התנ"ך האנגלי ופתחתי את קוהלת אז אני מקריא במכשיר את פרק א' של קוהלת ואומר: (פרופ' נאמן מדבר באנגלית להלן התרגום) "הבל הבלים הכל הבל. התשובה באה ברמקול מפני שהקפטן יכול להיות בכל מיני מקומות. פתאום נשמע בצוללת הקריאה, הלו צ'רלי, הלו צ'רלי, תתעודד, תתעודד, החיים אינם יכולים להיות כה רעים כל הזמן." אז אני חושב שזה המסר. תודה רבה.

בנימה אופטימית זו באמת תודה רבה. אנחנו בכל אופן נשאב את התקווה ואת הכוחות להמשיך וכמוסר השכל לקחת את הפרוייקטים הגדולים, לא להתייאש ולהאמין שתמיד אפשר להשיג ולעשות אותם. אני רוצה להודות לכל האורחים שבאו. אני רוצה לציין שהישיבה הזאת משודרת כך שיש לנו עוד צופים שמשתתפים בישיבה, צריך להודות גם להם. יש לנו כאן שי צנוע, הרי אתה כל כך צנוע, מהכנסת, תבליט מכסף של ירושלים, אני שמחה להעניק לך בשמה של הכנסת משהו שאין לי ספק שאתה מתחבר אליו ויכול להתאים. אז שיהיה לך כל טוב בבריאות טובה ויש לך עוד שנים רבות לתרום גם בתחומים שהזכרת.

אני רוצה אולי להוסיף שאת כל זה לא הייתי יכול לעשות בלי דבורה רעייתי, ושוב תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30