מבצע גביית מס רכוש


5
ועדת הכספים
9.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, ל' ניסן התשס"ה (9 במאי, 2005), שעה: 11:00

מבצע גביית מס רכוש.

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
חיים אורון
דניאל בנלולו
מוחמד ברכה
נסים דהן
אבשלום וילן
יחיאל חזן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

טלב אלסאנע
עזמי בשארה
עבד אלמאלכ דהאמשה

איתן רוב – מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר
זאב פורת – סגן מנהל מכס ומע"מ-גביה ואכיפה-רשות המסים בישראל, משרד האוצר
אריאלה מסבנד – אגף מידע וניתוח כלכלי, משרד השיכון

שבתאי עזריאל – עמותת נמ"ר-נפגעי מס רכוש
אורלי אהרון – עמותת נמ"ר-נפגעי מס רכוש
ג'אבר עסאקלה – הוועד לביטול מס רכוש
רג'א נאסר – הוועד לביטול מס רכוש
מוסא חלף – הוועד לביטול מס רכוש
דניאל אלקיים

עו"ד שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: שושנה מקובר

מבצע גביית מס רכוש

שלום רב, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הנדון הוא מבצע רשות המיסים לאכיפת חובות מס רכוש.

פנו אליי מספר חברי כנסת, ביניהם חברי הכנסת דהאמשה, ברכה, קרא, חזן, אלסענא ובשארה. ביקשתי מיושב ראש הרשות איתן רוב להופיע בפני הוועדה, להסביר ולהשיב לשאלות.

חבר הכנסת ברכה, בבקשה.

לפני כשלושה חודשים התחיל משרד האוצר במבצע "מס וחלילה" במטרה לחסל חובות מסים שונים, בין השאר מס רכוש ומס הכנסה. הוצעו כל מני הקלות בנושא של מס רכוש, כולל ביטול קנסות, ביטול ריביות, תשלומי קרן ופריסה. הדברים פורסמו בחוזרים שיצאו מרשות המסים וגם נאמרו על ידי שר האוצר מעל בימת הכנסת בתשובה לשאילתה של חבר הכנסת עזמי בשארה.

אדוני היושב ראש, רשמתי לפניי את דבריך כשהעלית את הנושא כהצעה לסדר בוועדה לפני כמה שבועות. אתה דיברת על הארכת המבצע ועל פריסה נוספת. לכן אני חושב שצריך לעשות היום סדר בדברים. מדוע? מר רוב, יש הבדל בטיפול בין אזור מסוים לבין אזור אחר. יש התניות ועיקולים שמתבצעים עוד לפני שהמבצע תם – שולחים לאנשים עיקולים ומאיימים עליהם. נושא הפריסה לא מתבצע בהתאם להנחיות שלכם. מעבר לכך, אני חושב שאנחנו צריכים להידרש כאן גם לשאלה העקרונית, אדוני היושב ראש: אם מבטלים את הריביות והקנסות, יש מחלוקת על הקרן; יש ערעורים בכל הקשור לאדמות חקלאיות שלא חייבות במס גם כשהמס היה קיים והוטל על אנשים. האדמות האלה אינן חייבות במס כי הן אדמות חקלאיות. ואילו כאן עושים איזושהי עסקת חבילה אחת, כך שלא מטפלים גם באדמות שהוגדרו חקלאיות וגם באדמות שהיה ערעור על מעמדן התכנוני. יש ערימות של ערעורים שאף אחד לא התייחס אליהם.

לפיכך, צריך לעמוד על נושא הפריסה, על הביטול המוחלט של הריביות והקנסות ועל הארכת המבצע.

אתה מדבר על ההסכם שביבי הקריא?

זה לא ההסכם. הדברים התפרסמו עוד לפני ההסכם. הוא מכר לחברים מה שהיה ידוע.

יש כאן הסכם כתוב, עם כל התנאים. למה להתעלם ממנו? ההסכם עוזר לך או מפריע לך?

ההסדר פורסם עוד לפני ההסכם. מר רוב יאשר את הדברים ושר האוצר אישר את הדברים האלה מעל בימת הכנסת.

לא.

הדבר החדש והמשמעותי הוא: אם הנושא של ביטול המיסוי על אדמות חקלאיות לא יוסדר כאן, ייעשה עוול ועושק להרבה אנשים שעל פי חוק הם לא חייבים במס, והיום עושים להם טובה כביכול בכך שמחייבים אותם בקרן בלבד. זוהי השאלה היסודית שעומדת על סדר היום. כל השאר קשור בהנחיות של רשות המסים לסניפים שלהם, איך לנהוג על פי ההסדר שפורסם.

כאשר אנחנו, בסיעת רע"מ, דיברנו על התקציב עם הממשלה, ליבנו הסכם מסוים. אומנם לא השגנו את ביטול החובות – וזה היה בשעה קריטית - אך בסופו של דבר, בנסיבות שהתקיימו, נאלצנו להסכים לפחות מכך. ה"פחות" הזה מופיע כאן במפורש בסעיף 6 להסכם, שחולק לכל חברי הכנסת. בתחילה מס רכוש לא יישמו את ההסכם. הם פשוט הלכו על "מס וחלילה" על פי דרכם. לאחר התכתבות, הם ניאותו ליישם חלק גדול מההסכם. עם זאת, יש עדיין שניים-שלושה דברים שנותרו עדיין שנויים במחלוקת עיקרית. אני מסכים עם חבר הכנסת ברכה בכך שצריך לפתוח את התיקים לערעורים, ולאפשר זאת לכל מי שיש לו השגות. הרי אם מתקבלת השגה הקרן יורדת, והאנשים חייבים ליהנות מהאפשרות הזאת.

עם זאת, כאשר מדובר בקרן – אחרי הערעור או לפני הערעור – נותרה מחלוקת בשני עניינים: (א) פריסת התשלום ל-24 תשלומים--

האם האנשים האלה לא ערערו לאורך השנים?

לא.

יש שערערו ולא דנו בערעורים שלהם, יש שערערו וזכו ויש שלא ערערו. רק האוצר יודע מה נמצא בחבילות אצלו בכל מחוז ומחוז.

אני חושב שמן הצדק לאפשר את ההזדמנות הזאת לאנשים שלא ערערו ולאנשים שהערעור שלהם הוגש ולא טופל. הרי בערעור הזה הקרן יורדת, ואנשים משלמים. אם הקרן נשארת כפי שהיא היתה לפני הערעור, לפני התשומה של מס רכוש, הקרן היא מעל ומעבר ליכולת התשלום של האנשים. הרי המטרה היא לאפשר לאנשים לשלם בתנאים נוחים ולסיים את הסיפור הזה.

שתי הנקודות שנותרו במחלוקת עיקרית עד עכשיו: כאשר הוסכם על פריסת התשלומים ל-24 תשלומים לא דובר על כך שהתשלומים הללו ישאו באיזושהי ריבית, הצמדה או משהו נוסף. הרי כל העיקרון של ההסכם הוא שלא משלמים הצמדות, ריבית וקנסות.

אסביר מדוע החוב לא צריך לשאת הצמדה וריבית: למעשה, ההסדר נועד לאפשר לאנשים לשלם את החוב – לא עד 31 במאי אלא במשך שנתיים. אם מאפשרים לשלם במשך שנתיים, ולאחר מכן זה נושא שוב הצמדה וריבית, יוצא שהם שילמו את התשלום במזומן. לא צריך לצחוק מאנשים. כאשר זה נושא הצמדה וריבית הם יכלו לשלם את זה היום.

בהסכם כתוב במפורש שאנשים יוכלו להסדיר את החוב עד חודש אוקטובר, ושגם התשלומים יתחילו באוקטובר. במס רכוש עומדים על כך שאנשים יסיימו את כל ההסדר שלהם עד 31 במאי, בהתאם ל"מס וחלילה" המקורי. יש כאן הסכם, ואקריא את המילים הרלוונטיות: "חובות מס רכוש – היות ושעור מס הרכוש מאז שנת 2000 הינו בשיעור של 0%, במסגרת מבצע "מס וחלילה ב'" (מיסוי מקרקעין), סוכם כי הנישומים יוכלו לפרוס את תשלום הקרן עד ל-24 תשלומים, בתנאי שהתשלום הראשון יבוצע עד אוקטובר 2005." בתנאי הזה נעמוד – יתחילו לשלם עד אוקטובר 2005 בלא הצמדות ובלא ריבית.

הנקודה השניה המופיעה בסעיף 6 להסכם: "במסגרת זאת, הנישומים שיעמדו בתנאי המפורט לעיל, חובם יעמוד על הקרן בלבד ויהיו פטורים מתשלומי קנסות, ריבית והצמדה".

משתי הנקודות האלה מנסים להתחמק. אבקש לחייב אותם. אני מצפה שמר רוב אכן יבין את ההיגיון ואת העובדה שההסכם נחתם על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, ונסיים את הפרשה הזאת.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מצטרף לכל מילה שאמר חבר הכנסת דהאמשה. אני סבור שאם נחתם כאן הסכם, צריך לכבד אותו כלשונו. לא צריך ללכת ולשחק עם זה. אין שום סיבה שעד חודש אוקטובר לא יינתן פסק זמן לאנשים הרוצים בכך כדי להסדיר את כל החובות. אני פונה לאיתן רוב ומציע שרשות המיסים תמנה ועדת ערר שתוכל לטפל עד לחודש ספטמבר בכל הערעורים שהוגשו. לחלופין, לקבל את הערעורים ואת ההשגות כפי שהם. אני מסתמך על כך שהממשלה שלי חתמה על הסכם עם סיעת רע"מ, והדבר הזה צריך לחייב את כולם.

נושא 24 התשלומים מופיע בהסכם. לכן, כתוצאה מההסכם הזה צריך להקים ועדה מיידית, ולפתור את כל הבעיות עד לחודש אוקטובר. עד חודש אוקטובר צריך להפסיק את כל את כל הרדיפה הזאת. אני מעריך שהוועדה שתמונה תוכל לסיים את כל עבודתה עד אז.

אדוני היושב ראש, הממשלה צריכה להבין שהסכמים מכבדים. היא לא יכולה לבוא בטענות לאזרחים שיכבדו ויקיימו הסכמים; גם ממשלה חייבת לכבד הסכמים. זאת לא פריבילגיה – כשנוח לה היא מקיימת וכשלא נוח לה היא לא מקיימת.

מה שמקומם יותר בענין הזה הוא התשובה של שר האוצר מעל דוכן הכנסת, בתשובה לשאילתה של חבר הכנסת בשארה: "אני חושב שחבר הכנסת בשארה דווקא ישמח לשמוע מה שאני אומר, כי במסגרת המשא ומתן עם סיעת רע"מ סוכם כי הנישומים שישלמו את הקרן יהיו פטורים מתשלום הקנסות, הריבית וההצמדה, וזהו פטור גדול מאוד. הקרן תשלום ב-24 תשלומים, החל בחודש אוקטובר 2004. זה היה הסיכום האחרון".

נכון - זה מה שמתבצע.

בתחילת המשא ומתן, ביום שישי, דיברנו על 38 תשלומים. ביום שבת היה ההסכם עם שינוי. אנחנו הסכמנו ל-24 תשלומים. אם בחוב המקורי אתם הסכמתם לבטל על הקנסות, הריבית וההצמדה, מה ההיגיון שעומד מאחורי ההתעקשות שלכם על הריבית בתשלומים? זה חסר כל היגיון.

אם סיכמנו כאן בכתב שאפשר לשלם את התשלום הראשון עד חודש אוקטובר, מדוע אתם עומדים על תשלום מזומן ומיידי? ברגע שבו מישהו נותן לך המחאה לחודש אוקטובר, אתה צריך להקפיא את כל ההליכים.

זה בסדר גמור - זה קורה.

אם אתה אומר לוועדה שאתה מקיים את ההסכם כלשונו, אני חושב - - -

אדוני היושב ראש, שאלת הבהרה: אולי מישהו יכול לומר לי כמה ההסדר הזה עולה למדינה?

מיליארדים.

- - -

אני שמח על כך שחברי הכנסת הערבים מתחילים לדאוג סוף סוף לאזרחים הישראלים, ולא רק לפלסטינים.

אני תמים דעות עם מה שנאמר כאן בנושא מס רכוש. ההסכם נחתם והוקרא מעל בימת הכנסת. אבל בפועל, ישנם אנשים שבערב חג הפסח באו להוציא להם את הבגדים מהבית. הנה, עומד לפניך כאן אדם שיוכל לספר על כך באופן אישי.

הפסח היה ביום שישי, באו אליי ביום שלישי ולמעשה אני לא חייב שום דבר. באו להוציא דברים – אני ברחתי מהבית.

זאת לא אמת בעברית פשוטה. אתמול נערך המבצע הראשון של ההוצאה לפועל.

יש לי את הפתקים.

יש הבדל – פתקים כן, אבל לא הוצאה לפועל. אתה לא מכיר את הליך ההוצאה לפועל. אתה נותן מידע מטעה לחברי כנסת.

הם לא פרצו את הדלת, אלא הדביקו מודעה.

ההסכם הוא הסכם. אנשים כבר שילמו במשך 20 שנה 2.5% בשנה – כ-50% מהקרקע. הדברים ברורים וידועים. הבקשה שלי נוגעת לאנשים שעדיין לא הסתיים אתו נושא של רשומות, תאפשרו להם להתחיל לשלם רק בחודש אוקטובר. אולי אתה מבקש בצדק שיתחילו לשלם כבר מהיום בתשלום בהמחאה לחודש אוקטובר. זוהי פעולה נדרשת ואין בעיה – אתה רוצה לעשות את העבודה שלך. עם זאת, לא יכול לעלות על הדעת שאנשים יצטרכו לברוח מהבית או במצבים דומים אחרים.

אדוני היושב ראש, אני מוכן שתבדוק את התאריך שבו הגשתי את הבקשה לדיון בנושא הזה. אני הראשון שהצעתי את זה.

אם טעיתי, אני מתנצל.

חבר הכנסת שוחט שאל אם לא הוגשו עררים בנושא אדמות חקלאיות, וחבל שהוא לא נוכח כאן כעת. ישנן בקשות שהוגשו בשנת 1984 וטרם נדונו. יותר מעשר שנים יושבות בקשות לדיון ולערעור על מעמדה של חלקת אדמה חלקאית. לדעתי, משתמשים עכשיו בכיסוי של ההסכם - שאומנם הושג עם סיעת רע"מ בענין הקרן - כדי להחיל את נושא הקרן על אדמה חקלאית מהתקופה שלפני ההסכם הזה, זאת כאשר המס הזה מאז קיומו לא חל בכלל על אדמה חקלאית. גם כששלמו מס הוא לא חל.

לכן הנושא הזה מצריך דיון מיידי במטרה לפתור את בעיית העררים הקיימים ביחס לאדמות חקלאיות, ולא להחיל עליהן קרן כשאינך חייב קרן.

האם רוב השטחים החקלאיים עליהם אתה מדבר מרוכזים במקום מסוים, או שמדובר בהרבה חלקות קטנות בכל רחבי הארץ?

מדובר במספר גדול של חלקות מפוזרות. בעבר החוק פטר אותם – חלק גדול מהקרקעות הללו נפטרו בעבר. עם זאת, נותרו עדיין קרקעות רבות שמעמדן טרם נפתר.

מהיכרות אישית, אני רוצה להעיד כי לפני ההסכם שהוצג על ידי שר האוצר היו אנשים שהסדירו את חוב מס רכוש פחות - - - אני מכיר עשרות מקרים של אנשים שהסדירו את חובם לפני ההסכם הזה בפחות מהקרן.

תביא לי. אין דבר כזה.

כעת, משחל ההסכם, אי אפשר להתחיל בעיקולים לפני תאריך היעד של תחילת התשלומים בעיקולים. אומרים לי שביומיים האלה התחילו ההדבקות--

לא על מס רכוש; מס רכוש הוחרג. מאז השיחה שלי עם חבר הכנסת דהאשמה, אין הדבקות במס רכוש ואין הוצאה לפועל על מס רכוש, אלא אם כן הוא חייב מס נוסף.

חובות אחרים - יש מס רכישה, מס שבח, מס מכירה.

יש לי כאן עיקול מ-5 באפריל 2005.

אמרתי מ-20 באפריל.

אנשי רשות המס אומרים שמ-20 באפריל אין על מס רכוש - - -

נקודה אחרונה היא נושא הריביות שמתבקשות על 24 התשלומים. לפי ההיגיון של ההסכם שהשגתם, מי שיסרב לשלם מס וימתין שנתיים, נשב ונפטור אותו מריבית בדיעבד. לעומת זאת, על מי שמשלם קודם תשימו ריבית. כעת אנחנו פטרנו את מי שלא שילמו בכל השנים החולפות מריבית וקנסות.

חבר הכנסת בשארה, אתה עושה דבר לא נכון. אתה אומר: אנשים, אל תשלמו, תמתינו שנתיים--

לא יהיה. שלא ינסו. חבל.

זה מה שהם אומרים. לכן, לפי ההיגיון הזה, אם כבר הגענו לביטול המס הזה ולביטול ריביות וקנסות בדיעבד, ההיגיון מבקש שלא תבקשו ריביות על תשלומים קדימה ל-24 תשלומים. זה באמת הופך את כל ההיגיון של ההסכם שהשגתם.

אסיים בהערה לחבר הכנסת דהן בנוגע לשאלה שלו: לא זו בלבד שזה לא עלה למדינה; זה הביא רווח למדינה. זהו חוב אבוד, שמצאו דרך לגבות חלק ממנו.

מר רוב, להערתך לאדם שיושב שם על כך שהוא מטעה חברי כנסת: אני לא מכיר אותו, אבל אני יכול להניח שהאדם הלא-מקצועי – לא רואה חשבון ולא יועץ מס – לא יודע להבדיל בין הצבעים השונים, בין הירוק, האדום, הסגול וההרשעה. אולי כדאי שתצאו בהסבר, כך שמי שבאים אליו הביתה ומדביקים לו את ההתרעות יבין שזה לא אומר שרצו לשבור לו את הדלת.

זה בדיוק מה שהם לא רוצים.

כלומר, מבחינתו פרצו לו לבית בערב פסח. כאשר הלקוח שלי קיבל את הפתק האדום, אמרתי לו שהוא יכול להמתין כי יש לנו זמן לטפל בכך. אל תרוץ.

למה הוא המתין חמש שנים?

זה כבר סיפור אחר.

אבל זה הסיפור.

לגבי האמירה שלך – שלא יהיה מבצע נוסף: התקיים מבצע קודם, וגם כאשר הוא התקיים אמרו שלא יתקיים מבצע פעם נוספת. והנה, יש לנו כעת מבצע נוסף.

בסך הכל, הייתי שמח לשמוע נתונים לגבי החוב הכולל, מהו חוב הקרן שישנו ומה אתם צופים לגבות בסופו של דבר. המס היום הוא מס שאנשים שלמו למעלה מעשרים שנה, ולמעשה שילמו יותר מ-50% של שווי הנכס.

על כך כבר עשו מבצע. זה כבר לא קיים.

היתה כוונה של שר האוצר לשעבר שטרית, שאמר שמי ששלם 20 שנה לא ישלם יותר.

זה היה ונגמר.

גם עכשיו דיברתי אתו על כך.

בוועדת השרים לא אישרו את זה?

לא. זאת היתה אחת ההצעות שעלתה בוועדה.

היו תקנות כאלה, ופג תוקפן.

אבל לפני שלוש שנים או ארבע שנים היה מבצע.

השאלה היא אם מבחינת תשואת המס יש מצב שבו בכל זאת ניתן לעשות כפי שהוצע כאן ולא לחייב בריבית את הפריסה. אחרת אתם מאבדים את כל העיקרון של "ללכת לקראת". זהו חוב אבוד שאתה מצליח לגבות, אז בוא נלך לקראת אותם אנשים ונחסל את כל החוב האבוד הזה. נגבה כמה שיותר ונגמור את הסיפור. היתרה של המס הזה היא מעוותת ומעוותת.

אדוני היושב ראש, אבקש שמר איתן רוב יתייחס גם למי שקיבל את הקרקע במתנה מההורים.

שמי עזריאל שבתאי, יושב-ראש עמותת נמ"ר-נפגעי מס רכוש. העמותה ניהלה מאבק ציבורי ראשון מסוגו במדינת ישראל עם המגזר הערבי, והביאה לביטול מס רכוש. מאז נוצרו בעיות, ואמנה אותן: זה החל מכך שהשומות שהוצאו לקרקעות היו פיקטיביות. בין השנים 1997-1999 מחירי הקרקעות התרסקו, והשומות לא קטנו. כלומר, לפי ההערכה שלנו מס רכוש גבה כסף שלא כדין, ואני לא נוקט מילים חריפות יותר – כמיליארד ש"ח – בשלוש השנים האחרונות.

אבל על כך יש ועדת ערר.

אין ועדת ערר, אבל מייד אגיע לכך. אני כבר לא מדבר על קרקעות חקלאיות, שלא היו חייבות במס, ונישומו במס רכוש. זהו פטנט שאי אפשר להתגבר עליו. אתה מקבל שומה, ואם אתה לא משלם באים אליך הביתה.

אני האיש שגרם לראשונה בישראל לרה-ארגון בוועדות ערר לאחר שהוכחתי בבג"ץ שכל ועדות הערר פעלו על טהרת השוחד. האנשים שישבו שם נבחרו על ידי מס רכוש. האנשים שיישבו שם ייצגו לקוחות לפני הפקידים של מס רכוש. שום החלטה לא היתה נכונה. את השומות לא הורשינו לראות – גם לא מה ששילם אדם שהוא שותף אתי באותו נכס. נוצרו מצבים שבו אותו נכס הוערך בכל מני שוויים – בהתאם לסכום שאפשר היה להוציא מהנישום. אחר כך לך תערער בוועדת ערר - מס רכוש לא מגלה את השומות ולא מגלה את השוויים. אי אפשר היה לעבור את המחסום הזה. כך הצליח מס רכוש להוציא מחירים וחיובים לא נכונים במשך שנים, והוא גבה מחירים גבוהים ביודעין.

יש נקודה אחת בענייני חובת שאינני יכול לבלוע, והיא העובדה שמס רכוש הלאים קרקעות של קורבנות שואה, שנמצאות אצל האפוטרופוס הכללי. ביקשתי כמה פעמים: תורידו את החוב הזה.

זה לא רלוונטי כרגע לדיון.

הלכו וגבו מסים מאנשים שחייבים בגין חובות עבר לפני שבוטל המס. המס בוטל מפני שאי אפשר לממש את הקרקעות הללו. 95% מהקרקעות שחוייבו במס רכוש אי אפשר היה לממש. לאנשים אין מהיכן להביא כסף. אתם רוצים לגבות עכשיו את החובות? הרי הם לא שילמו מכיוון שאין מהיכן לשלם כאן כסף. אז מה אתה רוצה מהם? עכשיו אתה אומר שאתה רוצה את החובות.

אין בעל חוב אחד שיש לו מהיכן לשלם. אם הדברים שאתה אומר היו מתקיימים המדינה היתה פושטת רגל.

מס הכנסה ומע"מ אתה משלם – אתה משלם על עסקה שבוצעה. אתה לוקח חלק מהסכום ולוקח את זה בחשבון. לעומת זאת, אדם שיש לו קרקע חקלאית בהוד השרון ויום אחד באה הרשות, צבעה את המפה והפכה את הקרקע לקרקע לבניה - פתאום 200 אלף ש"ח או 300 אלף ש"ח לשנה.

אתם מתעלמים מהעובדות. כל המבצע של "מס וחלילה" לא מתבצע כלל על אדמות חקלאיות. אז על מה אתם מדברים?

בהחלט כן.

אני אומר לך שלא.

זה לא נכון. אתה גובה חובות של מס רכוש. יש קרקעות חקלאיות חייבות מס רכוש.

עזריאל, אני רוצה שתביא לי אדמות חקלאיות שקיבלו כעת הרשעה.

קרקע שחייבת במס – בסדר.

אחת הנקודות הכואבות ביותר שהיו בכל התהליך של התקנות בעבר היא הנקודה הבאה: תקנו תקנות, ואמרו שמי ששלם 20 שנה ישלם את 1999, ובכך חיסל את חובותיו. היו אנשים שקיבלו את הקרקע בירושה, ומס הכנסה ומס רכוש אמרו שהם לא מכירים בסכומים שהמוריש שילם. לאחר דין ודברים קשה מאוד הגענו לכאן, ונציבת מס הכנסה לשעבר טלי ירון-אלדר הבטיחה בוועדה שהסכום ששילם המוריש יוכר לצורך 20 השנה, ואכן במשך כחודש וחצי אושר הדבר, אבל לא הכירו בקרקעות שהתקבלו במתנה. יש אנשים שרצו לגמור, ואבקש ממר איתן רוב באופן אישי לתת את האישור הזה, כך שמי שהיתה לו קרקע בזמנו בירושה או במתנה ולא קיבל על כך ידיעה יוכל לנצל את התקנות האלה.

אני מניח שפנית אליו?

לא פניתי אליו.

אני רוצה לעזור לך בכך כי לדעתי יש בדבריך דברים צודקים. עם זאת, צריך לפנות באופן מסודר.

פניתי באופן מסודר לנאווה תמיר, מנהלת מס רכוש בירושלים. יושבת כאן גברת שאמרה שהיא לא קיבלה הודעה שקרקע בירושה הוכרה לצורך 20 השנה. היא פנתה לנאווה תמיר, שסירבה להכיר לה.

אני מציע שתפנה לאיתן רוב. הדיון היום לא נסוב על כל מה שקורה במס רכוש. יש לי הערות רבות – על המבצע שעשיתי בזמנו ועל מבצעים נוספים שאולי יעשו בעתיד. עם זאת, אתה לא יכול להעלות בדיון הזה את כל הבעיות של מס רכוש. הדיון היום מתקיים לבקשת חברי הכנסת בנושא מבצע "מס וחלילה".

יש לי הצעה: חברי הכנסת ואנשים נוספים העלו כאן טענות. מכל זה אנחנו מבינים דבר אחד: פיתרון קסם אחד לא נמצא לכל הבעיות. עם זאת, אני מבקש ממר איתן מור לשבת יחד ולפתור את הענין הזה. יום אחד נגמור את הסיפור הזה של חובות מס רכוש.

שמי ג'אבר עסאקלה מוועד הפעולה לענייני מס רכוש. אנחנו עובדים על הנושא הזה כבר משנת 1992. ההסכם, כפי שהוא נחתם עם סיעת רע"מ, צריך להתקיים במלואו, ויש לעמוד על קיומו מילה במילה. עם זאת, לא ייתכן שנידרש לשלם קרן כאשר המדינה מודיעה בריש גלי ומסכימה אתנו שהמס הזה לא מוצדק. אם הוא קיים על קרקע חקלאית או אצל אדם שחי מחקלאות על פי הגדרת מס הכנסה ומאה אחוז מהכנסתו היא מחלקאות – נוכח כאן רג'א נסר, שנדרש כעת לשלם עבור הקרקע על תקופה שבה הוא היה חקלאי במאת האחוזים

אתם לא יכולים לבוא ולומר לנו שלא גובים עכשיו ושהמבצע לא מתקיים כעת לגבי קרקעות חקלאיות; המבצע מתקיים בחברה הערבית ובכפרים הערביים לגבי חייבים. לפי תב"א, חלק מקרקעות הן בתוך תוכנית מתאר, נכון. אבל חלק גדול מהקרקעות שאתם מחייבים נמצאות לפי תב"א מחוץ לתוכנית מתאר. הן זכאיות להנחת ירושה ולהנחת מטע, ואתם מתעלמים וכל זה ואומרים – עושים לך טובה, בוא שלם את הקרן.

אנחנו מבקשים מוועדת הכספים ומהאדונים הנכבדים במשרד האוצר, בנציבות מס הכנסה ובנציבות מס רכוש לעשות הסדר בהוראות אוטומטיות. הרי שני הצדדים מעונינים לסיים את הענין. בואו נסכם על האופן שבו מחשבים את הכסף שמגיע לכם. לדעתי צריך להוציא הוראות אוטומטיות כדי לפטור אוטומטית את הקרקעות שהן מחוץ לתב"א, לתת את ההנחה המגיעה של מטע וירושה – ולכם יש את כל התיקים של כל הקרקעות, של כל גוש וחלקה – ואחר כך נבוא לשלם את הקרן.

שמי מוסא חלף, עובד מס רכוש לשעבר, בין 1962 ל-1972.

בשנת 1972, כשהתחילו לגבות מס רכוש לפי שווי ריאלי, עזבתי כי לא יכולתי לבצע את החוק. כשמאי מקצועי אני לא יכול לבצע באופן מקצועי שומות באופן מאסיבי לדירות וקרקעות. לכן לא היתה לי ברירה. אבל לא על כך רציתי לדבר.

כנראה יש כאן נתק בין ההנהלה לבין השטח. ברגע שבו הממונה על מס רכוש מצוי תחת לחץ אדיר, כאשר ההנהלה שלו באה אליו ואומרת לו שהעתיד שלו תלוי בגובה הסכום שהוא גובה, הוא מתחיל לעשות כל מני שמיניות באוויר כדי לגבות את הכסף, ולא משנה באיזו צורה. יש הרבה השגות ועררים. בשנת 2000 החוק בוטל, ותוקף המינוי של ועדות הערר הוא לשלוש שנים. אם יש ועדות ערר שפועלות היום הן ועדות בלתי חוקיות. יש עררים משנת 1984 ויש בקשות חקלאיות משנת 1993 שלא זכו לדיון.

יש עליהן כבר התיישנות?

תן להן הוראה.

מה זה "הוראה", בניגוד לחוק?

יש לי כאן דוגמה, ואתן לך אותה. יש בקשות חקלאיות שעברו עליהן 5-6 שנים לכל הפחות. הם לא נתנו תשובה והיום הם אומרים שלא מקיימים את זה ולא עונים לו. מה הוא יעשה? הוא נתקל בקיר אטום. איך הוא יכפה עליהם לבצע את זה? הם אומרים שאין להם הוראות כאלה; ההוראות הן לגבי השגה. לגבי השגה, יש הוראה לדון תוך שנה, אבל בבקשה חקלאית אין הוראה כזאת. הם יכולים להחזיק את זה כמה זמן שהם רוצים. ועדות ערר הם לא מזמנים. הרי ועדות ערר הן בובות של המשרדים. יש לי הוכחות לדברים, ולאחר הדיון אגיש לכם אותן. הם תלויים בידי הפקידים – הם קובעים עבורם את הישיבות, את סדר הדין ואת הכל. לכן אנחנו רוצים שפעם אחת יתקיים דיון אמיתי, עם כל הבעיות על השולחן, כדי שאפשר יהיה לפתור אותן בצורה מקצועית ועניינית. תודה רבה.

אבקש להעיר שתי מילים, ולאחר מכן אעביר את רשות הדיבור לאיתן רוב.

יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם, לדעתי. אני מתייחס לתלונות שקיבלתי מאזרחים ומגופים שונים: ראשית, אם יש עיקולים על קרקע – אינני מדבר על קרקע חקלאית אלא על קרקע רגילה - אני לא חושב שצריך לבצע עיקול פעם נוספת. נניח באופן תיאורטי שיש לי שותף על קרקע, ואני לא מסתדר אתו על הבניה. זה חייב במס רכוש ושמתם עיקול על הקרקע. אתם לא צריכים לבוא ולעקל אחר כך את החשבון של כל אחד אם הוא לא שילם; די בכך שיש לכם את הקרקע, ששווה פי כמה מהעיקול שאתם רוצים לבצע.

שנית, אני רוצה לחזור למבצע של 20 שנה, אותו יזמתי כאן בוועדה עם מס הכנסה. על פי הכלל, מי ששילם מס רכוש במשך 20 שנה – 2.5% לשנה – שילם 50% מהקרקע. 50% מס זה המון כסף. אין לכך תקדים. לכן התחילו את המבצע שהתקיים בזמנו, ולדעתי צריך לחזור על המבצע הזה.

בדיון שהתקיים בזמנו בוועדה, אמרה טלי ירון-אלדר שלגבי היורשים יכירו בסכום שהנפטר שילם כחלק מהדברים הללו. אני לא זוכר מה היה לגבי מתנה, לכן קשה לי להתייחס.

לגבי ההצמדה, הריבית, הקנסות והתשלומים – אני מעביר את רשות הדיבור לאיתן רוב.

ראשית, אשתדל לומר לכם איך אנחנו נוהגים, מי היתה אוכלוסיית המבצע ומה עשינו. אני מוצא לנכון לעשות זאת כיוון שיש כאן הרבה מצבים של דיס-אינפורמציה או היעדר מידע. אם יש בעיה של בהירות, אנחנו צריכים להבהיר את זה. מבחינתי, מי שאמר את הדברים אמר זאת כי כך הוא חושב. אין כוונה של זדון או כיוצא בזה, אלא אנשים הבינו כך. לפיכך, אני רוצה להבהיר את הדברים.

במהלך החודשים האחרונים, התחלנו ברשות המסים בהיערכות לטיפול בצד הגביה והאכיפה של חובות מס שיש למדינת ישראל. אם כל עסק פרטי יתנהל בלא גביית חובות הוא יימצא בבעיה. למדינה יש מבנה חוב בעייתי, ולפיכך בצענו ניתוח של מבנה החוב של מדינת ישראל.

מעת לעת, אנחנו מטפלים באופן חד פעמי בתחומים מסוימים. אני מציע שלא לנסות את המדיניות, חבר הכנסת רצאבי, כי כפי שאמרתי, לפני שנתיים טיפלנו תקופה מסוימת בחובות מע"מ, וכעת כשיצאנו לטיפול בחובות מס הכנסה, ניכויים או מיסוי מקרקעין לא חזרנו לטפל בחובות מע"מ באותם תנאים. לאחר מכן, במסגרת "מס וחלילה א'", טיפלנו בחובות שומה וניכויים ובמבצע "מס וחלילה ב'" אנחנו מטפלים בחובות מיסוי מקרקעין. אנחנו עוברים אוכלוסיות-אוכלוסיות – כיוון שאי אפשר לטפל בכולן בו זמנית – ומנסים למקד ולהביא לידיעת הציבור את היקף החוב ואת התנאים שיוצעו למי שינצל את ההזדמנות ויסדיר את החוב. מצד שני, אנחנו יוצרים פעולות אכיפה למי שבוחר ביודעין שלא לשלם את החוב.

אני יכול לעשות שמיניות באוויר ולהיעזר ב-700 יועצים, אבל לא יאהבו את מס הכנסה ואת רשות המסים כי אנחנו גובים מסים עבור המדינה כדי לספק את ההוצאות. השאיפה שלי היא לבנות מערכת עם כללי משחק ברורים, שקופים והגונים. אני אומר מראש שאנחנו לא חפים מטעויות - עשינו טעויות, אנחנו עושים טעויות וכנראה גם נעשה טעויות. עם זאת, אני מבטיח שננסה לא לחזור פעמיים על אותה טעות. לכן, אם מעת לעת יש מי שחושב שיש בעיה כזאת או אחרת בהתנהלות של רשויות המס, הוא מוזמן לפנות. אם הוא פנה לפקיד שומה ולא קיבל תשובה מספקת, הוא יכול לפנות להנהלה - אליי או לאחד מסגניי - ונבדוק את הדברים. אני מבטיח טיפול בדברים. אני לא מבטיח שנסכים לכל דבר; אני מבטיח התייחסות וטיפול.

בחודש מרץ החלטנו לצאת למבצע "מס וחלילה ב'" על חובות מיסוי מקרקעין, שכלל ארבעה סוגי מס: מס שבח, מס רכישה, מס מכירה ומס רכוש. פעלנו על אוכלוסיה של בעלי חוב שידענו שהם יודעים על החוב. מדובר על כ-18 אלף בעלי חוב. החלטנו לפעול בצורה הבאה: ידענו שהם יודעים על החוב, אבל אמרנו שנשלח להם הודעה נוספת בדואר על כך שיש להם חוב, ונקרא להם לבוא ולהסדיר את החוב. לאחר מכן נתקשר אליהם – פעמיים לפחות – ונשאל אותם אם הם קיבלו את ההודעה בכתב. אם לא, בואו להסדיר את החוב. לאחר פעמיים – אם הם לא הגיבו או לא באו בזמן – אנחנו מבצעים פעילות של הדבקה, שעיקרה התראה נוספת: יש לך חוב, בוא להסדיר אותו. רק לגבי מי שכל הפעולות האלה לא עזרו – הוא יודע שיש חוב אבל בוחר שלא לשלם – הפעלנו הוצאה לפועל או תהליכים. כל זאת למעט מס רכוש, ומיד אחריג ואסביר מדוע מס רכוש שונה – בשל המיוחדות והמורכבות שלו, ובשל העובדה שהוא אופס בשנת 2000.

אני מוכרח לציין מבחינת השקיפות וההגינות: אנחנו תכננו מבצע לגבי חובות מס רכוש במתכונת שונה לגמרי מזו שהופיעה בהסדר עליו חתם ראש הממשלה. בעקבות ההתערבות של שר האוצר, ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה, הגענו להסדר אליו הגענו. ניהלנו משא ומתן, היו דרישות, היתה תובנה שלנו לאלו עקרונות אנחנו מוכנים ללכת ולאלו עקרונות לעולם לא נסכים ללכת. חבר הכנסת ברכה, אני חושב שהתפתת בטעות: אין לי אישור לפטור מתשלום קרן; זה לא בסמכותי ולא בסמכות שר האוצר. אשמח לראות דוגמאות כאלה, כיוון שזה בניגוד לחוק.

זאת לא הדוגמה - - - הכוונה היא שהכירו בשמאות אחרת.

רשות המסים מקיימת את ההסכם עליו חתמה הממשלה עם סיעת רע"מ ככתבו וכלשונו - בדיוק כפי שסוכם. יכול להיות שיש ציפיה לדברים נוספים – וקיימנו שורה של שיחות עם חברי הכנסת דהאמשה ואלסאנע. פגש אותי גם חבר הכנסת ברכה בענין. אני שב ואומר שאנחנו מקיימים את ההסכם ככתבו וכלשונו, ואסביר מהיכן נובעת אי ההבנה שעלתה כאן בדבריהם של מספר חברי כנסת.

ראשית, אני מבקש להבהיר שחובות מס רכוש אינם חובות אבודים. לנו רשום שיעבוד ראשון על הנכס. כך שמבחינתי זה לא חוב אבוד, גם אם אני לא גובה אותו היום. עם זאת, כיוון שיש מיוחדות לחוב מס רכוש, וכיוון שהחליט המחוקק לאפס את זה, אמרנו שנתנהל בקריטריונים שונים מאלו שהתנהלנו בקריטריונים במסגרת מבצע "מס וחלילה ב'". ההנחה מהקנסות, הריבית וההצמדה עד הקרן ביחס לחובות מס שבח ומס רכישה תלויות במועד התשלום ובהיקף; אם אתה משלם מזומן מיד, אתה יכול ליהנות מההקלות. לעומת זאת, אם אתה פורס לתקופה מסוימת, אתה לא מקבל את ההקלות.

בעקבות ההסכם, החרגנו את מס רכוש ואמרנו שמשלמים את הקרן. קבענו דבר נוסף: התחולה של ההסכם תהיה מאוקטובר 2005 למשך 24 תשלומים. עם זאת, גם במסמך כתוב שכל האינטראקציה הזאת היתה במסגרת מבצע "מס וחלילה". מסגרת המבצע הזאת התחילה במרץ ומסתיימת בסוף מאי. מה ביקשנו מאנשים? בואו במהלך התקופה והסדירו את החוב. אל תתנו צ'ק להיום, אל תשלמו היום – אני לא דורש את זה מהם כי ההסכם אומר שהם יכולים להתחיל לשלם מחודש אוקטובר, ואנחנו לא משנים את זה. אם במסגרת תקופת המבצע האדם לא יוצר אתי מגע כלל, אני לא יודע אם יש לו כוונה להגיע, אם הוא קיבל את ההודעה או לא. אזכיר שמדובר באנשים שתקשרנו אתם – כתבנו אליהם וטלפנו אליהם. איך אני יכול לדעת אם בכוונתו להסדיר את הענין?

נתתי הנחיה להימנע מביצוע עיקול ולא להיכנס לבית של חייב. יחד עם זאת, למרות שלפי ההסכם אני יכול לתת ההתראה, אמר חבר הכנסת דהאמשה שזה מבלבל את הציבור; הציבור חושב שעצם ההדבקה במס רכוש יוצרת את הבלבול, ואני מקבל את הדברים. מרגע שבו הוא יצר את המגע – שהיתי באותו שבוע בחו"ל והפניתי אותו לסגני זאב פורת – הוצאנו הנחיה בכתב שלא לבצע גם את ההדבקות לגבי חובות מס רכוש החל ב-20 באפריל.

עם זאת, אני פונה במיוחד לחברי הכנסת הערבים כי אני רואה כל יום את הנתונים ביחס לאנשים שמגיעים לשלם: הציבור שאתם מייצגים יושב על הגדר. הוא לא מגיע לשלם, וחבל. הוא לא מנצל את ההזדמנות. במסגרת המבצע הזה היו חובות קרן של כ-450 מיליוני ש"ח, והציבור הערבי לא מגיע להסדיר את החוב. אני שב ואומר שיש כאן הזדמנות שלא תחזור.

הם טענו שזה בגלל ועדת ערר.

לא, אלו הם שני דברים שונים ומיד אתייחס גם לקטע הזה.

אני שב וקורא לציבור לנצל את ההזדמנות. אני לא דורש ממנו את התשלום כעת. פרסמנו את זה גם בעיתונות הערבית וגם בקמפיין ברדיו בערבית. עשינו את זה. יותר מכך – שלחנו מכתבים ותקשרנו עם ציבור המייצגים ועם עורכי דין במגזר הערבי. גם לשכות עורכי הדין, לשכות רואי החשבון ויועצי המס מפרסמים את זה. אנחנו עושים הכל כדי על מנת להביא את המידע השקוף לציבור.

עלתה כאן שורה של סוגיות, שכלל אינן קשורות למדיניות מבצע הטיפול במס רכוש, והן אינן נשוא המבצע "מס וחלילה". היריעה רחבה מאוד – ככל שיש השגות והערות, אשמח אם תעבירו את הדברים בצורה מסודרת. אשמח להיפגש ולטפל – ייתכן שיש דברים שאפשר לעשות.

אני שב ואומר שההסכם מבוצע בדיוק כפי שהוא כתוב.

סך כל החובות של הקרן הם כ-2.9 מיליארד ש"ח. זה 8 מיליארד ש"ח כולל ריבית והצמדה.

מבצע "מס וחלילה" בא לטפל בחובות. חוב איננו דבר עתידי אלא דבר שהצטבר עד היום. מה למעשה מבקשים מאתנו? את החוב פטרנו מהקנסות, מהריבית ומההצמדה, כפי שכתוב. מה אומרים? לא מספיק. עכשיו תשמור לי על ערך הכסף. זה לא חוב, רבותיי. אין שום הגדרה לדבר הזה. כל בר דעת וכל מי שמתעסק בעולם העסקי – ומעולם לא בסקטור העסקי ולא ממשלת ישראל--

למה 4%?

אבקש להשיב. שמעתי בקשב רב את הטענות של כולם, ואני רוצה להשמיע את נקודת המבט שלנו ביחס לענין.

מדובר בשמירת ערך כסף. אף אחד לא הבטיח את זה. ממשלת ישראל לא עשתה זאת מעולם. אגב, אני לא יכול לנהוג דין שונה ביחס לבעלי חובות מס רכוש לגבי חובם, ולשמור על ערך כספם קדימה. תארו לעצמכם שמחר יבוא אליי בעל חוב במס הכנסה - בניכויים או במע"מ - ויגיד לי: סליחה, מר רוב, הגעת אתי להסדר ופרסת לי קדימה? עכשיו תוותר לי על ריבית ועל הצמדה. זו פשיטת רגל של המערכת. לא דובר על כך מעולם. אף אחד לא העלה את זה על הדעת וזה גם לא יתנהל באופן הזה בעתיד כי זה לא חוב; זו שמירה עתידית על ערך כסף. אני שב ואומר שאנחנו ממלאים את ההסכם הזה ככתבו וכלשונו.

אין אדמות חקלאיות – אלו הן הנחיות מפורשות. הן לא באוכלוסיית המבצע. מה יכול להיות? ייתכן שבמסגרת הפרסום שנעשה יש בעלי חוב בעלי קרקע חקלאית. למרות שלא הגענו אליהם לבצע הדבקה ופעילות הוצאה לפועל - כי ההנחיה היתה שלא לעשות זאת ואם נעשו דברים כאלה מדובר בתקלות שאני מבקש לדעת עליהן – ייתכן שיש בעל חוב שיש לו קרקע חקלאית, והוא רוצה ליהנות מהתנאים האלה במסגרת המבצע, ולהגיע להסדיר את החוב. אנחנו קבענו לעצמנו שגם אם אוכלוסיה שאיננה במסגרת המבצע מגיעה להסדיר את החוב, יחולו עליה תנאי המבצע. הרי זה לא הגיוני שאדחה מישהו שבא ורוצה לשלם את החוב רק משום שלא פניתי אליו. לפקידי השומה יש הנחיה להידבר אתם, כי יש מיוחדת בסוגיית הקרקע החקלאית. אני אומר לכם מראש: אנחנו לא אומרים שהקרקע החקלאית היא - - - קרקע אחרת.

ישנו עיקרון נוסף שרשויות המס לא יכולות לקבל: החובות האלה הם חובות מקדמת דנן. אנשים שידעו על קיומו של החוב במשך שנים – ואני עושה דין שונה בין מי שהשיג וערער לבין מי שלא ערער ולא השיג. לכן אנחנו לא יכולים לפתוח מה שחל עליו חוק ההתיישנות, ולומר פתאום שכעת פותחים את הכל.

האם המסקנה מדבריך היא שאתה מוכן לטפל בעררים הקיימים?

אני שב ואומר: לגבי עררים שקיימים - ככל שלא חל חוק ההתיישנות – אני מציע לאנשים להגיע לפקידי השומה וליצור את המגע.

אבל אתה צריך להוריד הנחיה.

ההנחיות ברורות מאוד.

לגבי בעל חוב - כשאני עושה פעילות כזאת או אחרת לגבי עיקול של הקרקע, יש לי סמכויות בחוק מה להפעיל על מנת לגרום לחייב לבוא לשלם. אתה בא בכל ההגינות ומבקש ממני לא להשתמש בהכל אלא בחלק. תלוי מי בעל החוב. יש בעלי חוב שיש להם שורה של חובות, ולכן אנחנו מפעילים את שיקול הדעת במסגרת הסמכויות שיש לנו בחוק. אני שב כעת מביקור בארצות הברית – לרשויות המס שם יש סמכויות דרקוניות פי כמה מאלו של רשויות המס בישראל, והן מפעילות אמצעים פי כמה מרשויות המס שלנו. זה לא אומר שבכל דבר אתה הולך מיד לפתרון הקצה. גם במסגרת המבצע הזה יצרנו מדרג בטיפול בתקשורת שלנו מול הלקוחות: ראשית מכתב ולאחר מכן הודעות טלפוניות; לא הולכים ומתנפלים מיד, במיוחד כשמדובר באוכלוסיה של בעלי חוב.

תיטיבו להגיע ולשלוח את בעלי החוב מהר ככל האפשר כך שהם יוכלו לנצל ולהסדיר את החוב במסגרת התנאים. אנחנו לא סוטים מזה כהוא-זה. לא ידרשו מאף אחד לשלם מזומן; הוא יוכל להתחיל לשלם מאוקטובר, אבל עם ריבית והצמדה כי זו שמירת ערך כסף ולא חוב. אתם יודעים את זה. אחרת כל מערך המס של מדינת ישראל ישתנה כאן, ולא לכך כוונתנו.

הקרקעות החקלאיות אינן באוכלוסית המבצע. מי שרוצה להראות על הקרקעות האלה – מטעים וירושה – שיצור קשר עם פקידי השומה. אנחנו נוציא הנחיות בהתאם.

לגבי המבצע שהזכרת, אדוני היושב ראש: מדובר במבצע שהתקיים לפני חמש שנים, לתחולה של עד מאי 2003. קראו לאוכלוסיה להגיע ולהסדיר את החוב. מי שהגיע עשה את זה. אם אאמץ את בקשתך, אני למעשה יוצר ציפיה אצל כל אחד לכך שאם אני נותן היום תנאים – לא צריך להזדרז ולנצל אותם כי מחר בבוקר יבוא יושב ראש ועדת הכספים ויבקש לצאת שוב באותו מבצע. לא עובדים כך. מערכת לא יכולה לעבוד כך. אנחנו פרסמנו את הפרטים, והתנאים והשקיפות הם מלאים. גם אם היתה אי הבנה בקטע הזה, אני מסביר שוב מהו חוב - על העבר. אתם, לעומת זאת, ציפיתם לשמירת ערך עתידי של כסף, ועל כך אף אחד לא התחייב ולא לכך היתה הכוונה. במסגרת המבצע הזה ציפינו לגבות כ-500 מיליוני ש"ח.

אני מבקש שתשיב על שאלה אחת: למה דיברנו על אוקטובר? למה צריך להתחיל לשלם באוקטובר? למה זה חלק מההסכם? בשל כך דיברנו על 24 תשלומים ולא על 30 תשלומים. המטרה היתה שאנשים יוכלו להגיע עד חודש אוקטובר ולהסדיר את הענין.

הדברים שלך חשובים מאוד, וחשוב מאוד שהם יגיעו לשטח, כפי שנאמר. כנראה שיש אי-אלו תקלות. עם זאת, אני מבקש שמר רוב ומר פורת יקדישו שעה להיפגש עם נציגי הציבור כדי לדון בצורה רצינית בעררים על אדמה חקלאית ובאנשים שמתפרנסים מחקלאות.

אנחנו נשב, אבל לא במסגרת המבצע. אנחנו עסוקים כעת בקטע התפעולי. המבצע יסתיים בחודש מאי, ולאחר מכן נשב ונדבר. קרקע חקלאית לא במבצע במילא. במסגרת המבצע לא פונים לבעלי קרקע חקלאית.

תודה רבה. הדיון בנושא זה הסתיים.

11:45