ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 13/04/2005

סיור באוניברסיטה הפתוחה, רעננה

פרוטוקול

 
סיור באוניברסיטה הפתוחה ברעננה

14
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13.4.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ד' בניסן התשס"ה (13 באפריל 2005)
סדר היום
סיור באוניברסיטה הפתוחה ברעננה.
נכחו
חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר
מוזמנים
פרופ' גרשון בן-שחר - נשיא האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אורה לימור - סגנית נשיא לעניינים אקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' יצחק דותן - דיקן לימודים, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר יואב יאיר - מנהל שוהם- טכנולוגיות, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר ברוך גור-גורביץ - מנהל משאבים וקשרי חוץ, האוניברסיטה הפתוחה
דינה ברכה - עוזרת אדמיניסטרטיבית לסגן הנשיא, האוניברסיטה הפתוחה
דוד קליבנסקי - מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה
אסתי פפר
מזכירת הוועדה
אפרת מורלי
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי




סיור באוניברסיטה הפתוחה ברעננה
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אני פותחת את הישיבה. פרופסור אורה לימור, סגנית הנשיא לעניינים אקדמיים, בבקשה.
אורה לימור
אנחנו מלמדים היום בעשרות מרכזי לימוד.
רן כהן
דרך אגב, חבר הכנסת יוסי שריד קיבל לפני שנתיים את התואר "עמית כבוד".
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
לכבוד מה?
קריאה
בגלל שהיה שר חינוך. נדמה לי שכמעט כל שרי החינוך לשעבר קיבלו.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אני מניחה שהנוכחית לא, כי צריך קודם תואר ראשון, לא? אני עומדת להגיש הצעת חוק - שבטח לא תחול מעכשיו ובטח גם לא תתקבל - שראש המל"ג חייב להיות בעל תואר אקדמי. אנחנו דורשים היום מכל גננת להיות אקדמאית, אז ראש המל"ג לא יהיה אקדמאי?
אורה לימור
אנחנו מלמדים בהרבה מאוד מרכזי לימוד. 70 זה מספר מאוד כללי, אבל לא כולם פעילים כל הזמן. עכשיו פעילים קרוב ל-50 מרכזים. כל מרכז, מאחוריו סיפור אחר. ההתקשרויות הן שונות, ומה שקורה בכל המקומות האלה מרתק. אנחנו מפעילים היום קרוב ל-600 קורסים. כשאנחנו אומרים "קורס", אתם צריכים לדמיין לכם חבילת ספרים וכל החומר הנלווה, שכולל לפעמים קלטות ולפעמים דברים אחרים.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
יש לי חומר מקורסים במתמטיקה, בפיסיקה ובגיאולוגיה, למרות שמדובר בספרים שנכתבו לפני 20 שנה. אז לא היתה טכנולוגיה חדשה כמו היום.
אורה לימור
הייחוד שלנו הוא קבלה פתוחה, שיטת הוראה מרחוק ופריסה ארצית.

הסטודנט הוא בלב העניין, וכפי שאתם רואים, הכל סובב סביבו. עליו מעמיסים את כל הדברים האחרים, את קריאת ספרי הלימוד ואת המטלות שהוא צריך לכתוב ולהגיש במועדים קבועים. הכל מאוד מובנה. דווקא בגלל שהשיטה היא כל כך פתוחה וכל אחד יכול להיכנס, כדי שלא ייווצר בלגן, הכל מאוד מובנה: יש תאריכים קבועים לכל דבר, מועדים קבועים לבחינות והכל מאוד מסודר.

לגבי ההנחיה, יש שיעורים ומעבדות, בחינות גמר, ייעוץ והדרכה בלמידה. יש לנו כאן מחלקה גדולה שבה גם סיוע רב ללקויי למידה ולכל מיני בעיות אחרות.

הפריסה שלנו ארצית, מאילת בדרום ועד קצרין. כל אחד יכול ללמוד קרוב לבית. זמן הלימוד – הסטודנט יכול לגמור את התואר תוך שלוש, ארבע שנים. הסטודנט יכול גם ללמוד שש, שבע שנים, לפי רצונו.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
האם אין הגבלה של זמן?
אורה לימור
אין הגבלה בזמן, כי לא נרשמים לשנת לימוד, אלא נרשמים לקורס.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אין התיישנות?
קריאה
אין התיישנות. זאת סוגייה שצריך לחשוב עליה.
אורה לימור
לגבי סוג ההנחיה, יש הנחיה רגילה שהיא שלוש, ארבע פעמים בסמסטר, והיא לא בגדר חובה. יש מפגש חובה, או לפני הבחינה או במפגש הראשון. לעומת זאת, יש לנו גם הנחיה מוגברת, שהיא מאוד פופולרית במיוחד בקרב סטודנטים צעירים. היא כוללת מפגש שבועי, כמעט כמו באוניברסיטה רגילה. המנחה עוזר לסטודנטים ללמוד את החומר ומברר איתם דברים שהם קראו בבית. אז מדובר בכ-14 פגישות בסמסטר.

דיברנו על קצב הלימודים, על בחירת תחום הלימודים ועל בניית תוכניות לימודים. אפשר ללמוד תארים פתוחים ורחבים מאוד, למשל בוגר במדעי הרוח והחברה, או החברה והרוח, בוגר במדעי הטבע ובמדעי החיים, ולאחרונה התחלנו להיכנס לתחומים מאוד ספציפיים. יש לנו הרבה מאוד תארים הרבה יותר מובנים ומצומצמים, למשל פסיכולוגיה תואר חד-חוגי.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
האם כל אחד יכול לבנות לעצמו את מתכונת הלימודים שלו?
אורה לימור
התוכניות האלה הן די מובנות, כי הן קיבלו אישור של המועצה להשכלה גבוהה.
קריאה
כל אחד יכול לבחור לו מסלול. אם הוא בוחר מסלול רחב, יש לו הרבה דרגות חופש.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אבל אם הוא לומד היסטוריה, האם הוא יכול לשלב לימודי מדעים?
קריאה
זה תלוי בתוכנית, לא בכל התוכניות.
קריאה
ככל שהסטודנטים צעירים יותר, קצב הלימוד נהיה מהיר יותר. גיל הסטודנטים ירד מאוד, ולכן הם מעונינים לסיים מהר יותר את הלימודים. רואים את המגמה הזאת בצורה די ברורה. הגיל הממוצע של הסטודנט באוניברסיטה הפתוחה הוא 27 וחצי. הצעירים מסיימים את הלימודים תוך ארבע עד חמש שנים. פרופסור אורה לימור הראתה את מספרי הבוגרים. ב-10 השנים האחרונות המהפכה הגדולה באוניברסיטה הפתוחה היתה, שסטודנטים למדו כדי לסיים תארים. 2,000 מקבלי תואר בשנה זה מספר עצום.
אורה לימור
מי הסטודנטים? יש מגוון עצום של סטודנטים: צעירים וחיילים משוחררים, חיילים בשירות סדיר שיש להם אפשרות ללמוד וכך הם "מרוויחים" הרבה זמן ויש פרויקט גדול של תלמידי תיכון מוכשרים.
קריאה
זה במרכזים שונים ברחבי הארץ.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
גם ברעננה?
קריאה
כן. היום יש קרוב ל-1,000 תלמידי תיכון.
קריאה
תמיד האטרקציה הגדולה בטקס בוגרים מתרחשת, כשעולה ילד בן 17 לקבל את התואר האקדמי לפני שהוא קיבל את הבגרות. יש הסדר עם צה"ל, שתלמיד תיכון שסיים במהלך לימודיו מחצית התואר, מקבל דחייה לשנה להשלמת התואר לפני הצבא.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אני לא סתם שואלת, כי קיבלתי שתי פניות השבוע מתלמידים מצטיינים בכיתה ט' שרצו קדימה עם לימודי המתמטיקה, ומשרד החינוך לא נותן להם לגשת לבגרות.
קריאה
אצלנו אין עניין של בגרות, הוא מקבל תואר ללא כל קשר לבגרות. זה באמת הדבר המהנה ביותר כשעולה זקן, מי יודע בן כמה, לקבל את התואר, ואחריו ילד בן 17.
אורה לימור
אוכלוסיות במעגל העבודה הן, כמובן, האוכלוסייה הטבעית שלנו. מדובר באנשים שרוצים ללמוד ולא יכולים להפסיק לעבוד, ולכן לא יכולים לשבת ימים שלמים בקמפוס. תלמידי "ההזדמנות השנייה" הן האוכלוסייה הבוגרת. יש סטודנטים מבוגרים, אבל אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לא מורכבת רק ממבוגרים, ואין הם מהווים את רוב הסטודנטים.

בנוסף לזה, יש לנו סטודנטים שלומדים מחוץ לארץ. זאת כמובן שיטה מצוינת לישראלים שחיים בחוץ לארץ – יש מאות אלפים כאלה - ורוצים לעשות תואר באוניברסיטה ישראלית. החומר מגיע אליהם, הם נבחרים בקונסוליות ובשגרירויות.
קריאה
היום יש לנו 800 סטודנטים כאלה. יש גם שיעור חי דרך המחשב.
אורה לימור
פרויקט אחר שכדאי מאוד להזכיר אותו – יש לנו קרוב ל-8,000 סטודנטים מחבר המדינות לשעבר שלומדים מדעי היהדות. הקורסים תורגמו לרוסית. הגענו למצב שאנחנו יכולים להעניק להם תואר במדעי היהדות. הם לומדים במפעל משותף עם הסוכנות היהודית, עבר ל"נתיב", וזה אחד הדברים המרגשים שקורים פה.
דובר
אגב, הם לא נמנים, הם בנוסף ל-38 אלף סטודנטים. זה פרויקט נפרד.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
למה אתם לא סופרים אותם, הם לא מקבלים מימון? איך הם משלמים?
דובר
הם לא משלמים. הסוכנות מכסה את עלות ההנחיה ברוסיה, ולפיתוח אנחנו מקבלים תרומות.
אורה לימור
הפיתוח מאוד יקר. לתרגם קורס זה כמו לכתוב קורס חדש. זה מאוד קשה, כי אנחנו לא יכולים לבדוק את התרגום בעצמנו כי כמעט אף אחד מאתנו לא יודע רוסית.
דובר
זה תרגום ואדפטציה לתרבות , לשפה אחרת.
אורה לימור
בגרף אנחנו רואים שמספר הסטודנטים נושק ל- 40 אלף. יש לנו למעלה מ- 110 אלף הרשמות לקורסים. יכול להיות סטודנט שלומד קורס אחד, ויכול להיות סטודנט שלומד שלושה קורסים, והוא נספר ב- 3 הרשמות.

רוב הסטודנטים הם למטה מגיל 26. זה קצת יותר מאוניברסיטאות סגורות, אבל זה לא הדימוי שיש לאנשים שלומדים פה אנשים בגיל הפנסיה. בתואר השני הרוב יותר מבוגרים, הגיל הממוצע הוא 33.5. אבל יש גם סטודנטים למעלה מגיל 50.
דובר
בכל טקס סיום יש תיכוניסט אחד בוגר ואחד בן 70-80.
אורה לימור
טקסי הבוגרים שלנו הם מאוד מרגשים, משום שמלבד חלוקת התעודות מספרים סיפורים אישיים תוך כדי העלייה של הסטודנטים לדוכן. יש סיפורים על אב ובן שמסיימים את הלימודים יחד, או אנשים מאוד מבוגרים וכדומה.

אנחנו מרגישים חובה להגיע למגזרים מסוימים, כמו המגזר החרדי- -
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
כמה יש לכם?
אורה לימור
אין לנו הרבה, אבל אנחנו מתחילים עכשיו בהרבה מאוד מאמץ.
דובר
אנחנו נעשה פעילות להרחבה בכמה מישורים. החרדים מעריכים שיש לנו בין 100 ל- 200, אבל אי-אפשר לדעת את זה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אבל זאת דווקא שיטה נהדרת בשבילם ללמוד, כי הם צריכים את הנפרד, והם מחפשים מקומות כאלה.
אורה לימור
אנחנו יכולים לבוא אליהם ללמד, ואנחנו יכולים לעמוד בכל דבר שאוניברסיטאות אחרות לא יכולות, כמו בנים לחוד ובנות לחוד.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
מפתיע אותי שרק 200-300 לומדים.
דובר
יש שם בעיה - לצנזר את ספרי הלימוד. היתה גם בקשה ללמוד תקשורת בלי טלוויזיה.
אורה לימור
מדעי הרוח הם לא ילמדו. מדעים מדויקים, כן.
דובר
אנחנו צריכים לעשות קמפיין בשוליים כי מהרבנים הלא אי-אפשר לקבל הכשר. אנחנו עושים עכשיו מאמץ מיוחד בהכנת חומר שמיועד לקבוצות חרדיות.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
קיבלתי פנייה אתמול ממישהו שתקופה ארוכה מארגן בבית-ספר עלייה למצדה בלילה לקראת סיום הלימודים, וזה היה מתוכנן למחר בלילה. הם קיבלו אתמול הודעה שמכיוון שמגיעה לשם קבוצת חרדים הם דורשים שלא יהיו שם גברים ונשים במעורב, ולכן ביטלו להם את המסע. אני מקווה שזה לא יקרה לכם, שתבטלו דברים אחרים.
דובר
בוודאי שלא. הרבה חרדים באים עם מעט מאוד ידע, והסיוע בלמידה והחונכות שצריך להשקיע בהם הם עתירי משאבים. זה לא ילך אם לא יסייעו להם בכך. צריך בשביל זה הרבה כסף.
אורה לימור
הכול כסף, את זה לימדו אותי פה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
זה מה שכיוון אותנו כשהחלטנו על ה- 700 מיליון – שהכול כסף.
דובר
אנחנו עושים את העבודה הכי חברתית במדינת ישראל.
קריאה
אני לא חושב שקיבלנו משהו מה-700 מיליון.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
תקבלו.

אחרי הפגרה נקיים ישיבה על האוניברסיטה הפתוחה ונביא את אנשי ות"ת. נדבר על צמצום פערים ועל כל ההשלכות החברתיות, ונלחץ עליהם לשנות את התקצוב. אנחנו לא מחלקים כספים למוסדות- -
דובר
אני לא בגישה לעקוף את ות"ת.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
זה בדיוק העניין. אנחנו שומרים על תקינות המערכת. אבל מאוד חשוב – ועל זה אני מאוד גאה – אני לחצתי שחלק גדול מהסכומים – חוץ ממה שילך לות"ת, ילך למלגות מחקרים לתארים מתקדמים, לעולים חדשים שעומדים ללמוד, לכל מיני מגזרים מתפתחים באוכלוסייה כדי להשקיע יותר במלגות ללימוד ולמחקר. שם מדובר על סכומים ענקיים של למעלה מ- 100 מיליון שקלים רק למחקרים. זה יחולק דרך קרנות שמחלקות היום כספים למלגות. אבל זה יגיע לכולם.
דובר
זה מאוד חשוב, הבעיה היא שזה רק שנה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
בסדר, בשנה הבאה נמצא פטנט אחר. לפני שנה היה בְּרוך גדול בתרבות, ואמרנו שזאת אחת האג'נדות החשובות, ולכן אנחנו מבקשים על זה כסף. כעסו עלינו שאנחנו מחלקים כספים ייחודיים, אבל הצלחנו להציל באותה שנה את מוסדות התרבות בישראל, וכל אחד קיבל את שלו. אז הם אמרו את אותו משפט שאתה אמרת עכשיו – מה יהיה בשנה הבאה? זאת לא שיטה. נכון, כולנו מסכימים שזאת לא שיטה; זאת שיטה נפסדת שלא צריכה להיות, אבל זה עדיף מאשר לא מגיע בכלל כסף. והנה השנה זה עוד יותר טוב כי השגנו 700 מיליון לדברים יותר חשובים: מדע, תרבות וחינוך. 400-500 מיליון שקלים הולכים לחינוך, ובשנה הבאה נמציא פטנטים חדשים. אולי נשנה את השיטה מהבסיס. צריך להיות אופטימיים.
אורה לימור
תחומי הלימוד: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע והחיים, הנדסה. היום יש לנו 5 תארים שניים.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
מה זה לימודי דמוקרטיה?
אורה לימור
זה תואר בין-תחומי מיוחד לאוניברסיטה הפתוחה. לצד הרצון להידמות לכולם, אנחנו רוצים להיות גם מיוחדים. לכן חלק מהלימודים שלנו הם ייחודיים. תואר בלימודי דמוקרטיה הוא כזה. זה שילוב בין מדע המדינה, פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה; תלמיד יכול לקחת אחד מאלה כחוג עיקרי, אבל הוא לומד מכולם, והבסיס הוא כל מה שקשור לדמוקרטיה: התנהגות בחברות דמוקרטיות, פילוסופיה שעומדת מאחורי הדמוקרטיה, תולדות הדמוקרטיה מאז יוון האתונאית ועד ימינו, אתיקה; מחשבה ביולוגית היא גם תוכנית ייחודית שמיועדת בעיקר למורים שיש להם תואר ראשון בביולוגיה, הם לא עוסקים יותר במחקר, אלא מלמדים בתיכון, והם עוסקים בדברים שעומדים מאחורי המקצוע: פילוסופיה, בעיות אתיות מיוחדות, כמו שיבוט וכדומה; יש לנו גם לימודי תרבות. מנהל עסקים מאוד מבוקש בגלל אוכלוסיית המורים, ואולי יהיה מבוקש יותר בגלל דוח דברת.
דובר
השנה יש לנו למעלה מ- 30 בוגרי מנהל עסקים תוך שנתיים.
אורה לימור
בחינוך יש מסלולים מיוחדים, כמו מגמת ליקויי למידה, שיטות הוראה.

הוצאת הספרים שלנו היא הוצאת הספרים האקדמית הגדולה בישראל. יש לנו קרוב ל- 2000 כותרים, מתוכם 150 בשנה האחרונה. אנחנו מדפיסים קרוב למיליון ספרים בשנה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
זה עסק שמכניס רווחים?
אורה לימור
לא.
דובר
זה חלק משכר הלימוד.
אורה לימור
אבל אנחנו צריכים להזכיר שוב שמה שאנחנו עושים פה זאת תרומה עצומה לתרבות ולהשכלה בכלל. זה לא סגור בתוך הקמפוס הזה ולא ב- 70 מרכזי הלימוד שלנו.
יש לנו לימודים חוץ-אקדמיים
בית-ספר לטכנולוגיה שמכשיר הנדסאים, טכנאים וחשמלאים בשיטות ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה במערך גדול של לימודי חוץ שיש לו חלק שנקרא "חשיפה".
דובר
17 אלף איש לומדים ב"אסכולות".
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
רק ב"אסכולות" 17 אלף?
קריאות
כולל.
דובר
לצערנו הרב, זה לא רווחי.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
עיריית רעננה נותנת לכם משהו?
דובר
את השטח קיבלנו מהם.
אורה לימור
כדי להרחיב את הנגישות הוחלט ביוזמת ות"ת-מל"ג ליצור אפיקי מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטאות אחרות כשהרעיון הוא שסטודנט שלומד פה מספר קורסים ומקבל עליהם מספר נקודות זכות שעליהן הוסכם בין שתי האוניברסיטאות, יוכל להתקבל ישירות לשנה שנייה. באופן כזה הוא מדלג על המשוכות, לא בודקים לו תעודת בגרות ולא בודקים לו פסיכומטרי אם הוא הצליח פה. אנחנו עובדים כל הזמן מול האוניברסיטאות על הדברים האלה. בטכניון יש 14 פקולטות להנדסה ולמדעים, 30 נקודות כאן מכניסות אותם לשנה שנייה. זה בגדול, אבל בעצם זה תחום חוג. אפשר ללמוד 4 קורסים בהיסטוריה ולעבור לשנה שנייה בהיסטוריה בתל-אביב, וכן הלאה. כך גם בחיפה ובבן-גוריון בנגב.
קריאה
זה נותן הזדמנות לתלמיד תיכון שלא הצטיין, כך יש לו אלטרנטיבה. המציאות היא שהטכניון שמח מאוד לקבל סטודנטים כאלה כי הם מצליחים.
דובר
לפני שנתיים-שלוש עשינו סקר בפקולטה לאלקטרוניקה בטכניון; אז היו 35 סטודנטים שהגיעו דרך אפיקי המעבר, והם היו במתאם יוצא מן הכלל יחסית לתלמידי הטכניון. נדמה לי שהפרש הממוצעים בין הלימודים אצלנו לבין הלימודים בטכניון היה של נקודה אחת או שתיים.
יואב יאיר
אני אדבר בקצרה על השימוש בטכנולוגיה באוניברסיטה. אנחנו רואים את עצמנו מובילים בנושא של שימוש בטכנולוגיות מרחוק. רוב השירותים האדמיניסטרטיביים ניתנים היום on-line. האוניברסיטה מנהלת אתי את כל ההתכתבות האלקטרונית דרך מערכת השאילתה. נוסף על כך, לסטודנטים עומדת מערכת ממוחשבת שפיתחה האוניברסיטה, שמאפשרת לסטודנט לדעת מה הוא צריך לעשות ומתי: איזו יחידת לימוד, מתי יש מפגש, איזו מטלה עליו להגיש. כמו יומן אלקטרוני באתר הקורס שנותן אינפורמציה על הלמידה.

גם הקשר של הסטודנט עם המנחה מתבצע דרך מערכת שפיתחנו, שמאפשרת לסטודנט לשלוח למנחה מטלות; המנחה מוריד, בודק, נותן ציון, מזין חזרה, והם מקבלים את זה אלקטרונית אליהם, והמערכת מזינה את כל הציון אוטומטית, וזה נכנס ישירות לדף הציונים של הסטודנט. לא כל המנחים בכל הקורסים משתמשים בזה, אבל השימוש בזה נמצא בעלייה. היום בכל סמסטר יש קרוב ל- 400 קורסים נלמדים, ולכל קורס יש אתר. מידת השימוש שצוות ההוראה עושה באתרים היא שונה בהתאם למספר הסטודנטים בקורס, טיב הלמידה ולמרכז הקורס. אנחנו החלטנו כבר מוקדם בתחילת הדרך לא לגנוב מוצר מסחרי מהחברות, ולכן "אופוס" פותחה אצלנו. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. היום בעולם השימוש ברכיב אלקטרוני הפך לז'אנר מקובל בליווי ההוראה האקדמית גם באוניברסיטאות "סגורות".

המערכת הזאת מאפשרת גם תקשורת בין סטודנטים לבין עצמם, בין צוות ההוראה לסטודנטים ובין מרכז ההוראה לבין המנחים שלו בקבוצות, ובין כל מנחה לבין הסטודנטים שלו. יש גם כלים לפרסום תכנים ואתרים, החל מרשימת לינקים, הכנסת ידיעות רלוונטיות לחומר הלימוד, יצירת שאלונים אמריקניים לתרגול עצמי, מילוני מונחים רלוונטיים.
אורה לימור
הקורסים מתוקשבים?
יואב יאיר
בוודאי, כל הקורסים שלנו מתוקשבים, אבל לא במלואם – אין לנו קורס שמתחילתו עד סופו מתוקשב.
אורה לימור
בזה יש שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אחרות?
יואב יאיר
אנחנו לא הולכים לכיוון המסחרי בכלל. היו לנו רעיונות מחברות מסחריות שפנו לאוניברסיטה לשווק את הקורסים שלנו שעברו למדיה הדיגיטלית במדינות אחרות, והאוניברסיטה לא הייתה מוכנה לעשות את זה, כי אותה חברה רצתה לעשות גם שינוי בתכנים, ולזה האוניברסיטה לא הייתה מוכנה.

מרכז ההוראה יכול לראות את כל הכיתות יחד ולהחליט שאם יש נושא או שאלה מעניינת שצריכה לעניין את כל הכיתה, הוא מעלה את זה לפורום הכללי. מספר ההודעות בקורס מסוים מגיע ל- 3000 הודעות בסמסטר בקבוצת הדיון. כלומר, חצי מזה זה הודעות של מרכז ההוראה לסטודנטים שלו. יש אתרים מחלקתיים שהם יותר פתוחים, ללא זיהוי, כל אחד יכול לשאול שאלות.

אחד הדגלים של האוניברסיטה הוא לאפשר איחוד של מורים ותלמידים, נגישות לחומרים שקשורים גם לסילבוס של מדעים. אנחנו עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות א-סינכרוניות.

בשיתוף עם מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית – יש פה פרויקט שנקרא "תמיד", קהילות של מורים שמשתמשים בטכנולוגיות הוראה מרחוק. עד הסמסטר האחרון השתמשנו במערכת להעברת שיעורי וידאו מהקמפוס שלנו ברמת-אביב באמצעות לוויין במערכת של 20 כיתות ברחבי הארץ במקומות שלא הצלחנו לפתוח קבוצות בגלל מיעוט סטודנטים. אנחנו משדרים מהאולפן שידור חי בווידיאו, הם מוקלטים, ומועלים לצפייה חוזרת באתר. אם סטודנט לא יכול היה להיות נוכח בשיעור יכול לראות את ההקלטה שלו אחר-כך. כל השידורים האלה משודרים גם לאינטרנט.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
בוועדת חוקה בכנסת משתמשים בזה. אני רוצה לעשות גם בוועדת החינוך כדי להיות בקשר עם תלמידים בבתי-ספר כדי שיהיו מחוברים למה שקורה.
יואב יאיר
אפשר לעשות את זה היום בשלל כלים. יש ביקוש גדול לווידיאו מצד סטודנטים כי זה שיעור מוקלט, ואפשר לראות את זה כמה פעמים גם לפני מבחנים ולשאול שאלות בפורומים.
קריאה
סטודנטים עדיין יעדיפו מפגש פנים אל פנים.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
זה עניין של הרגלי למידה, זה דבר שישתנה.
יואב יאיר
הדור הצעיר הרבה יותר פתוח ללמידה שמבוססת על טכנולוגיה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
לא שאני בעד, עדיף שיהיה קשר עם מישהו.
יואב יאיר
המודל הוא מעורב.

יש לנו פרויקטים מיוחדים, התמקדויות של מחלקת "שוהם" עם מחלקות אחרות באוניברסיטה לשימוש בטכנולוגיה לפתרון דברים ספציפיים, כמו למשל קורסים שאנחנו יודעים שיש בהם מוקדי קושי תוכניים שהסטודנטים מתקשים בהם תמיד; פרויקט "מעוף" – פיתוחים חדשים ומהירים יותר של קורסים. פיתוח קורס לוקח 5-6 שנים בממוצע. אנחנו יכולים לעשות אולי מודלים אחרים. אנחנו רוצים לבדוק האם אפשר להפחית נשירה באמצעות טכנולוגיות. סטודנטים שנשרו דיווחו על תחושת בדידות בלימודים כי רחוקים מכולם. לכן אנחנו מנסים לבדוק איך אפשר להקטין את התחושה הזאת באמצעות הטכנולוגיה. למשל, אם גולשים לאתר הקורס נפתח לך חלון שאומר לך מי מהקבוצה נמצא עכשיו באתר. יש עוד כל מיני רעיונות כאלה.

אנחנו גם מתכוונים להתמקד בטיפול באוכלוסיות של לקויי למידה ואנשים עם מוגבלויות. אנחנו משתמשים בכל האפשרויות: ויזואליזציה, סימולציה – או בתקליטורים שנשלחים יחד עם חומרי הלימוד או בקורס on-line- -
קריאה
יש עכשיו בעיה עם מדעי החיים – היום עושים את זה וירטואלי- -
יואב יאיר
האוניברסיטה הפתוחה יחד עם מט"ח הקימו את הקמפוס הווירטואלי לעובדי הוראה שראשיתו כאן: תקשוב, מדעים, ידע ודידקטיקה. היום יש תקשוב של כל ה"פסגות" – מה שהיה פעם מרכזים פדגוגיים. אתם יכולים לראות את העלייה ההדרגתית במספר המורים שמשתמשים במערכת התקשוב. זה שינוי דרמטי באופן שבו מורים משתמשים בטכנולוגיה. החשיבה של המורים בשנה האחרונה עברה שינוי מכיוון שכל פעילויות ההדרכה ב"פסגות" הפכו להיות מבוססות על טכנולוגיה. לכל קורס יש אתר, והמדריכים ב"פסגות" משתמשים באתרים כדי לתקשר עם המורים שלהם, ויש כוונה לחייב את המורים להשתמש בזה. נוסף על האופרציה היומיומית יש פה גם מרכז מחקר ראשון שהוקם באוניברסיטה הפתוחה; הוא מתעסק בטכנולוגיות למידה על שם צ'ייס. הוא מתעסק בשאלות של טכנולוגיות למידה, אקדמיה, אינטרנט, איך סגנון הלמידה משתנה ולאילו כיוונים זה הולך.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
זאת ממש מהפכה.
יואב יאיר
אנחנו מרגישים שאנחנו על גל מהפכה של טכנולוגיית המידע. פילוסוף אוסטרי מדמה את המצב שלנו עכשיו כאוניברסיטה שמשתמשת בטכנולוגיה למלחים שמנסים לבנות ספינה בלי שיהיה להם זמן לחזור לנמל, אלא תוך כדי הפלגה צריכים לשנות את האונייה שלהם. זה המצב שלנו, ואלה הדברים שאנחנו מנסים לעשות, ואנחנו מתכוונים לעשות את זה בסמסטר הקרוב: לגלוש מהנייד לתוך הקורסים ולראות את ההודעות; בשיתוף עם פרטנר או עם סלקום לשדר חי – בשיתוף שיעור "אופק" שמשודר בווידיאו גם למכשירי דור שלישי או כ- Audio. סטודנט יוכל לנסוע ברכבת ולשמוע את השיעור שמתקיים באולפן ברעננה בשידור חי. החברות המסחריות שמתעסקות בטכנולוגיה רוצות לנסות ואנחנו מוכנים להתנסות, ואם מוצאים מודל טוב לאוניברסיטה יכול להיות שזה יוטמע ויתקדם.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
מי רושם את הפטנט?
יואב יאיר
אין פה פטנט, הטכנולוגיה קיימת כבר, והשאלה היא איך משתמשים בה. העבודה היא לא תיאורטית, אנחנו תמיד לוקחים את צוותי ההוראה ומנסים לראות האם זה מתאים לקורס; יכול להיות שזו טכנולוגיה טובה, אבל סטודנטים לא אוהבים אותה, היא קשה מדי, היא חוסמת אפילו.
דוד קליבנסקי
זה בור ללא תחתית.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אבל זה גם מנוף משום שאם אתה עובד עם התעשייה אתה יכול להתנסות.
יואב יאיר
התעשייה רוצה לגזור קופון, זה ברור שהם לא פילנטרופים.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
שאלתי אם אתם מפתחים גם טכנולוגיות- -
יואב יאיר
בעיקר מתודולוגיה של שימוש בטכנולוגיה ואיתור טכנולוגיה שמתאימה לצורכי האוניברסיטה הפתוחה.
דוד קליבנסקי
הבעיה היא שזה לא במקום מנחה או בית-הספר, זה לא מבטל את הפעילות השגרתית הקלאסית הרגילה, זה בנוסף. יש גם אתר קורס, זה לא במקום, ויש גם שעות תקשוב – לא במקום. זה הרבה כסף, ואף אחד לא מממן את זה. גם שכר הלימוד לא הביא בחשבון שאנחנו נלמד בהנחיה עם ספרים - -
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אבל אם בעבר הייתם צריכים להוציא מכתבים ל- 39 אלף איש, היום אתם חוסכים את הדואר הזה.
דוד קליבנסקי
אני שולח פחות, אבל מאחר שאני מחויב לתקשורת אני משלם את ה- SMS, לא הסטודנט. הגישה שלנו היא שמאחר שהוא לא מגיע לקמפוס, אמצעי התקשורת שלי מולו הוא זה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
התקשורת היום יותר זולה, ולכן דווקא אתם צריכים לחסוך- -
דוד קליבנסקי
נכון, אני שולח הרבה פחות מכתבים מנהלתיים - -
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
מה שאתם עושים זו עבודה מרתקת.
דובר
אבל חוץ מהכיף צריכה להיות הערכה מכל מיני גורמים.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
אתה לא מרגיש שיש? האוניברסיטה הפתוחה תופסת יותר ויותר מקום- -
דובר
ההערכה באה מהעם. 40 אלף איש זה 40 אלף בתי-אב. באוכלוסייה מרגישים הכרה.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
היו לנו כמה מפגשים יחד עם ות"ת, והם שמים בסל אחד את האוניברסיטה הפתוחה עם שאר האוניברסיטאות.
קריאות
בוודאי. אבל יש לזה ביטוי.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
בתקצוב צריך לטפל. אין לי ויכוח אתך. אבל אני לא הרגשתי שמישהו התייחס לאוניברסיטה הפתוחה אחרת בכל הדיונים שהיו לנו. אם 40 אלף יגמרו את התואר כאן, אז ודאי יש לכם יותר זרועות מכל מקום אחר. אבל צריך לטפל בתקצוב.
דובר
אני מציג בפניך את הידיעון שלנו. כל אוניברסיטה אחרת מוכרת את זה תמורת 400 שקל לכל סטודנט, ואנחנו מחלקים את זה חינם.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
זה חינם? אתם לא בסדר. הלימודים אצלכם עולים כמו בכל מקום אחר?
דובר
למה אני שולח חינם? כי יש לי מחויבות עניינית וחוקית שכל התנאים יהיו ברורים, כי אחרת הוא יגיד "לא ידעתי". מאחר שהוא לא מגיע אליי לדלפק, אני חייב לשלוח לו את החומר הזה, ובהרשמה הוא חותם שהוא קיבל, קרא, יודע ומסכים לתנאים.
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
הכול פה מאוד מרשים; חלק מהדברים לא חדשים, אבל ההיקפים מגיעים כאן להישגים שאין להם תקדים. נקיים ישיבה בנושא האוניברסיטה הפתוחה, נביא את אנשי ות"ת שייתנו את התשובות, ונראה איך אפשר לשנות את זה. והכי חשוב – טוב שאתם ברעננה, אני מרגישה גאווה עירונית.

נצא עכשיו לסיור. תודה רבה.

קוד המקור של הנתונים