כנסת פתוחה

סיור באוניברסיטה הפתוחה ברעננה

14
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13.4.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ד' בניסן התשס"ה (13 באפריל 2005)

סיור באוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר

פרופ' גרשון בן-שחר - נשיא האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אורה לימור - סגנית נשיא לעניינים אקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' יצחק דותן - דיקן לימודים, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר יואב יאיר - מנהל שוהם- טכנולוגיות, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר ברוך גור-גורביץ - מנהל משאבים וקשרי חוץ, האוניברסיטה הפתוחה
דינה ברכה - עוזרת אדמיניסטרטיבית לסגן הנשיא, האוניברסיטה הפתוחה
דוד קליבנסקי - מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה
אסתי פפר

אפרת מורלי

שרון רפאלי




סיור באוניברסיטה הפתוחה ברעננה

אני פותחת את הישיבה. פרופסור אורה לימור, סגנית הנשיא לעניינים אקדמיים, בבקשה.

אנחנו מלמדים היום בעשרות מרכזי לימוד.

דרך אגב, חבר הכנסת יוסי שריד קיבל לפני שנתיים את התואר "עמית כבוד".

לכבוד מה?

בגלל שהיה שר חינוך. נדמה לי שכמעט כל שרי החינוך לשעבר קיבלו.

אני מניחה שהנוכחית לא, כי צריך קודם תואר ראשון, לא? אני עומדת להגיש הצעת חוק - שבטח לא תחול מעכשיו ובטח גם לא תתקבל - שראש המל"ג חייב להיות בעל תואר אקדמי. אנחנו דורשים היום מכל גננת להיות אקדמאית, אז ראש המל"ג לא יהיה אקדמאי?

אנחנו מלמדים בהרבה מאוד מרכזי לימוד. 70 זה מספר מאוד כללי, אבל לא כולם פעילים כל הזמן. עכשיו פעילים קרוב ל-50 מרכזים. כל מרכז, מאחוריו סיפור אחר. ההתקשרויות הן שונות, ומה שקורה בכל המקומות האלה מרתק. אנחנו מפעילים היום קרוב ל-600 קורסים. כשאנחנו אומרים "קורס", אתם צריכים לדמיין לכם חבילת ספרים וכל החומר הנלווה, שכולל לפעמים קלטות ולפעמים דברים אחרים.

יש לי חומר מקורסים במתמטיקה, בפיסיקה ובגיאולוגיה, למרות שמדובר בספרים שנכתבו לפני 20 שנה. אז לא היתה טכנולוגיה חדשה כמו היום.

הייחוד שלנו הוא קבלה פתוחה, שיטת הוראה מרחוק ופריסה ארצית.

הסטודנט הוא בלב העניין, וכפי שאתם רואים, הכל סובב סביבו. עליו מעמיסים את כל הדברים האחרים, את קריאת ספרי הלימוד ואת המטלות שהוא צריך לכתוב ולהגיש במועדים קבועים. הכל מאוד מובנה. דווקא בגלל שהשיטה היא כל כך פתוחה וכל אחד יכול להיכנס, כדי שלא ייווצר בלגן, הכל מאוד מובנה: יש תאריכים קבועים לכל דבר, מועדים קבועים לבחינות והכל מאוד מסודר.

לגבי ההנחיה, יש שיעורים ומעבדות, בחינות גמר, ייעוץ והדרכה בלמידה. יש לנו כאן מחלקה גדולה שבה גם סיוע רב ללקויי למידה ולכל מיני בעיות אחרות.

הפריסה שלנו ארצית, מאילת בדרום ועד קצרין. כל אחד יכול ללמוד קרוב לבית. זמן הלימוד – הסטודנט יכול לגמור את התואר תוך שלוש, ארבע שנים. הסטודנט יכול גם ללמוד שש, שבע שנים, לפי רצונו.

האם אין הגבלה של זמן?

אין הגבלה בזמן, כי לא נרשמים לשנת לימוד, אלא נרשמים לקורס.

אין התיישנות?

אין התיישנות. זאת סוגייה שצריך לחשוב עליה.

לגבי סוג ההנחיה, יש הנחיה רגילה שהיא שלוש, ארבע פעמים בסמסטר, והיא לא בגדר חובה. יש מפגש חובה, או לפני הבחינה או במפגש הראשון. לעומת זאת, יש לנו גם הנחיה מוגברת, שהיא מאוד פופולרית במיוחד בקרב סטודנטים צעירים. היא כוללת מפגש שבועי, כמעט כמו באוניברסיטה רגילה. המנחה עוזר לסטודנטים ללמוד את החומר ומברר איתם דברים שהם קראו בבית. אז מדובר בכ-14 פגישות בסמסטר.

דיברנו על קצב הלימודים, על בחירת תחום הלימודים ועל בניית תוכניות לימודים. אפשר ללמוד תארים פתוחים ורחבים מאוד, למשל בוגר במדעי הרוח והחברה, או החברה והרוח, בוגר במדעי הטבע ובמדעי החיים, ולאחרונה התחלנו להיכנס לתחומים מאוד ספציפיים. יש לנו הרבה מאוד תארים הרבה יותר מובנים ומצומצמים, למשל פסיכולוגיה תואר חד-חוגי.

האם כל אחד יכול לבנות לעצמו את מתכונת הלימודים שלו?

התוכניות האלה הן די מובנות, כי הן קיבלו אישור של המועצה להשכלה גבוהה.

כל אחד יכול לבחור לו מסלול. אם הוא בוחר מסלול רחב, יש לו הרבה דרגות חופש.

אבל אם הוא לומד היסטוריה, האם הוא יכול לשלב לימודי מדעים?

זה תלוי בתוכנית, לא בכל התוכניות.

ככל שהסטודנטים צעירים יותר, קצב הלימוד נהיה מהיר יותר. גיל הסטודנטים ירד מאוד, ולכן הם מעונינים לסיים מהר יותר את הלימודים. רואים את המגמה הזאת בצורה די ברורה. הגיל הממוצע של הסטודנט באוניברסיטה הפתוחה הוא 27 וחצי. הצעירים מסיימים את הלימודים תוך ארבע עד חמש שנים. פרופסור אורה לימור הראתה את מספרי הבוגרים. ב-10 השנים האחרונות המהפכה הגדולה באוניברסיטה הפתוחה היתה, שסטודנטים למדו כדי לסיים תארים. 2,000 מקבלי תואר בשנה זה מספר עצום.

מי הסטודנטים? יש מגוון עצום של סטודנטים: צעירים וחיילים משוחררים, חיילים בשירות סדיר שיש להם אפשרות ללמוד וכך הם "מרוויחים" הרבה זמן ויש פרויקט גדול של תלמידי תיכון מוכשרים.

זה במרכזים שונים ברחבי הארץ.

גם ברעננה?

כן. היום יש קרוב ל-1,000 תלמידי תיכון.

תמיד האטרקציה הגדולה בטקס בוגרים מתרחשת, כשעולה ילד בן 17 לקבל את התואר האקדמי לפני שהוא קיבל את הבגרות. יש הסדר עם צה"ל, שתלמיד תיכון שסיים במהלך לימודיו מחצית התואר, מקבל דחייה לשנה להשלמת התואר לפני הצבא.

אני לא סתם שואלת, כי קיבלתי שתי פניות השבוע מתלמידים מצטיינים בכיתה ט' שרצו קדימה עם לימודי המתמטיקה, ומשרד החינוך לא נותן להם לגשת לבגרות.

אצלנו אין עניין של בגרות, הוא מקבל תואר ללא כל קשר לבגרות. זה באמת הדבר המהנה ביותר כשעולה זקן, מי יודע בן כמה, לקבל את התואר, ואחריו ילד בן 17.

אוכלוסיות במעגל העבודה הן, כמובן, האוכלוסייה הטבעית שלנו. מדובר באנשים שרוצים ללמוד ולא יכולים להפסיק לעבוד, ולכן לא יכולים לשבת ימים שלמים בקמפוס. תלמידי "ההזדמנות השנייה" הן האוכלוסייה הבוגרת. יש סטודנטים מבוגרים, אבל אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לא מורכבת רק ממבוגרים, ואין הם מהווים את רוב הסטודנטים.

בנוסף לזה, יש לנו סטודנטים שלומדים מחוץ לארץ. זאת כמובן שיטה מצוינת לישראלים שחיים בחוץ לארץ – יש מאות אלפים כאלה - ורוצים לעשות תואר באוניברסיטה ישראלית. החומר מגיע אליהם, הם נבחרים בקונסוליות ובשגרירויות.

היום יש לנו 800 סטודנטים כאלה. יש גם שיעור חי דרך המחשב.

פרויקט אחר שכדאי מאוד להזכיר אותו – יש לנו קרוב ל-8,000 סטודנטים מחבר המדינות לשעבר שלומדים מדעי היהדות. הקורסים תורגמו לרוסית. הגענו למצב שאנחנו יכולים להעניק להם תואר במדעי היהדות. הם לומדים במפעל משותף עם הסוכנות היהודית, עבר ל"נתיב", וזה אחד הדברים המרגשים שקורים פה.

אגב, הם לא נמנים, הם בנוסף ל-38 אלף סטודנטים. זה פרויקט נפרד.

למה אתם לא סופרים אותם, הם לא מקבלים מימון? איך הם משלמים?

הם לא משלמים. הסוכנות מכסה את עלות ההנחיה ברוסיה, ולפיתוח אנחנו מקבלים תרומות.

הפיתוח מאוד יקר. לתרגם קורס זה כמו לכתוב קורס חדש. זה מאוד קשה, כי אנחנו לא יכולים לבדוק את התרגום בעצמנו כי כמעט אף אחד מאתנו לא יודע רוסית.

זה תרגום ואדפטציה לתרבות , לשפה אחרת.

בגרף אנחנו רואים שמספר הסטודנטים נושק ל- 40 אלף. יש לנו למעלה מ- 110 אלף הרשמות לקורסים. יכול להיות סטודנט שלומד קורס אחד, ויכול להיות סטודנט שלומד שלושה קורסים, והוא נספר ב- 3 הרשמות.

רוב הסטודנטים הם למטה מגיל 26. זה קצת יותר מאוניברסיטאות סגורות, אבל זה לא הדימוי שיש לאנשים שלומדים פה אנשים בגיל הפנסיה. בתואר השני הרוב יותר מבוגרים, הגיל הממוצע הוא 33.5. אבל יש גם סטודנטים למעלה מגיל 50.

בכל טקס סיום יש תיכוניסט אחד בוגר ואחד בן 70-80.

טקסי הבוגרים שלנו הם מאוד מרגשים, משום שמלבד חלוקת התעודות מספרים סיפורים אישיים תוך כדי העלייה של הסטודנטים לדוכן. יש סיפורים על אב ובן שמסיימים את הלימודים יחד, או אנשים מאוד מבוגרים וכדומה.

אנחנו מרגישים חובה להגיע למגזרים מסוימים, כמו המגזר החרדי- -

כמה יש לכם?

אין לנו הרבה, אבל אנחנו מתחילים עכשיו בהרבה מאוד מאמץ.

אנחנו נעשה פעילות להרחבה בכמה מישורים. החרדים מעריכים שיש לנו בין 100 ל- 200, אבל אי-אפשר לדעת את זה.

אבל זאת דווקא שיטה נהדרת בשבילם ללמוד, כי הם צריכים את הנפרד, והם מחפשים מקומות כאלה.

אנחנו יכולים לבוא אליהם ללמד, ואנחנו יכולים לעמוד בכל דבר שאוניברסיטאות אחרות לא יכולות, כמו בנים לחוד ובנות לחוד.

מפתיע אותי שרק 200-300 לומדים.

יש שם בעיה - לצנזר את ספרי הלימוד. היתה גם בקשה ללמוד תקשורת בלי טלוויזיה.

מדעי הרוח הם לא ילמדו. מדעים מדויקים, כן.

אנחנו צריכים לעשות קמפיין בשוליים כי מהרבנים הלא אי-אפשר לקבל הכשר. אנחנו עושים עכשיו מאמץ מיוחד בהכנת חומר שמיועד לקבוצות חרדיות.

קיבלתי פנייה אתמול ממישהו שתקופה ארוכה מארגן בבית-ספר עלייה למצדה בלילה לקראת סיום הלימודים, וזה היה מתוכנן למחר בלילה. הם קיבלו אתמול הודעה שמכיוון שמגיעה לשם קבוצת חרדים הם דורשים שלא יהיו שם גברים ונשים במעורב, ולכן ביטלו להם את המסע. אני מקווה שזה לא יקרה לכם, שתבטלו דברים אחרים.

בוודאי שלא. הרבה חרדים באים עם מעט מאוד ידע, והסיוע בלמידה והחונכות שצריך להשקיע בהם הם עתירי משאבים. זה לא ילך אם לא יסייעו להם בכך. צריך בשביל זה הרבה כסף.

הכול כסף, את זה לימדו אותי פה.

זה מה שכיוון אותנו כשהחלטנו על ה- 700 מיליון – שהכול כסף.

אנחנו עושים את העבודה הכי חברתית במדינת ישראל.

אני לא חושב שקיבלנו משהו מה-700 מיליון.

תקבלו.

אחרי הפגרה נקיים ישיבה על האוניברסיטה הפתוחה ונביא את אנשי ות"ת. נדבר על צמצום פערים ועל כל ההשלכות החברתיות, ונלחץ עליהם לשנות את התקצוב. אנחנו לא מחלקים כספים למוסדות- -

אני לא בגישה לעקוף את ות"ת.

זה בדיוק העניין. אנחנו שומרים על תקינות המערכת. אבל מאוד חשוב – ועל זה אני מאוד גאה – אני לחצתי שחלק גדול מהסכומים – חוץ ממה שילך לות"ת, ילך למלגות מחקרים לתארים מתקדמים, לעולים חדשים שעומדים ללמוד, לכל מיני מגזרים מתפתחים באוכלוסייה כדי להשקיע יותר במלגות ללימוד ולמחקר. שם מדובר על סכומים ענקיים של למעלה מ- 100 מיליון שקלים רק למחקרים. זה יחולק דרך קרנות שמחלקות היום כספים למלגות. אבל זה יגיע לכולם.

זה מאוד חשוב, הבעיה היא שזה רק שנה.

בסדר, בשנה הבאה נמצא פטנט אחר. לפני שנה היה בְּרוך גדול בתרבות, ואמרנו שזאת אחת האג'נדות החשובות, ולכן אנחנו מבקשים על זה כסף. כעסו עלינו שאנחנו מחלקים כספים ייחודיים, אבל הצלחנו להציל באותה שנה את מוסדות התרבות בישראל, וכל אחד קיבל את שלו. אז הם אמרו את אותו משפט שאתה אמרת עכשיו – מה יהיה בשנה הבאה? זאת לא שיטה. נכון, כולנו מסכימים שזאת לא שיטה; זאת שיטה נפסדת שלא צריכה להיות, אבל זה עדיף מאשר לא מגיע בכלל כסף. והנה השנה זה עוד יותר טוב כי השגנו 700 מיליון לדברים יותר חשובים: מדע, תרבות וחינוך. 400-500 מיליון שקלים הולכים לחינוך, ובשנה הבאה נמציא פטנטים חדשים. אולי נשנה את השיטה מהבסיס. צריך להיות אופטימיים.

תחומי הלימוד: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע והחיים, הנדסה. היום יש לנו 5 תארים שניים.

מה זה לימודי דמוקרטיה?

זה תואר בין-תחומי מיוחד לאוניברסיטה הפתוחה. לצד הרצון להידמות לכולם, אנחנו רוצים להיות גם מיוחדים. לכן חלק מהלימודים שלנו הם ייחודיים. תואר בלימודי דמוקרטיה הוא כזה. זה שילוב בין מדע המדינה, פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה; תלמיד יכול לקחת אחד מאלה כחוג עיקרי, אבל הוא לומד מכולם, והבסיס הוא כל מה שקשור לדמוקרטיה: התנהגות בחברות דמוקרטיות, פילוסופיה שעומדת מאחורי הדמוקרטיה, תולדות הדמוקרטיה מאז יוון האתונאית ועד ימינו, אתיקה; מחשבה ביולוגית היא גם תוכנית ייחודית שמיועדת בעיקר למורים שיש להם תואר ראשון בביולוגיה, הם לא עוסקים יותר במחקר, אלא מלמדים בתיכון, והם עוסקים בדברים שעומדים מאחורי המקצוע: פילוסופיה, בעיות אתיות מיוחדות, כמו שיבוט וכדומה; יש לנו גם לימודי תרבות. מנהל עסקים מאוד מבוקש בגלל אוכלוסיית המורים, ואולי יהיה מבוקש יותר בגלל דוח דברת.

השנה יש לנו למעלה מ- 30 בוגרי מנהל עסקים תוך שנתיים.

בחינוך יש מסלולים מיוחדים, כמו מגמת ליקויי למידה, שיטות הוראה.

הוצאת הספרים שלנו היא הוצאת הספרים האקדמית הגדולה בישראל. יש לנו קרוב ל- 2000 כותרים, מתוכם 150 בשנה האחרונה. אנחנו מדפיסים קרוב למיליון ספרים בשנה.

זה עסק שמכניס רווחים?

לא.

זה חלק משכר הלימוד.

אבל אנחנו צריכים להזכיר שוב שמה שאנחנו עושים פה זאת תרומה עצומה לתרבות ולהשכלה בכלל. זה לא סגור בתוך הקמפוס הזה ולא ב- 70 מרכזי הלימוד שלנו.

בית-ספר לטכנולוגיה שמכשיר הנדסאים, טכנאים וחשמלאים בשיטות ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה במערך גדול של לימודי חוץ שיש לו חלק שנקרא "חשיפה".

17 אלף איש לומדים ב"אסכולות".

רק ב"אסכולות" 17 אלף?

כולל.

לצערנו הרב, זה לא רווחי.

עיריית רעננה נותנת לכם משהו?

את השטח קיבלנו מהם.

כדי להרחיב את הנגישות הוחלט ביוזמת ות"ת-מל"ג ליצור אפיקי מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטאות אחרות כשהרעיון הוא שסטודנט שלומד פה מספר קורסים ומקבל עליהם מספר נקודות זכות שעליהן הוסכם בין שתי האוניברסיטאות, יוכל להתקבל ישירות לשנה שנייה. באופן כזה הוא מדלג על המשוכות, לא בודקים לו תעודת בגרות ולא בודקים לו פסיכומטרי אם הוא הצליח פה. אנחנו עובדים כל הזמן מול האוניברסיטאות על הדברים האלה. בטכניון יש 14 פקולטות להנדסה ולמדעים, 30 נקודות כאן מכניסות אותם לשנה שנייה. זה בגדול, אבל בעצם זה תחום חוג. אפשר ללמוד 4 קורסים בהיסטוריה ולעבור לשנה שנייה בהיסטוריה בתל-אביב, וכן הלאה. כך גם בחיפה ובבן-גוריון בנגב.

זה נותן הזדמנות לתלמיד תיכון שלא הצטיין, כך יש לו אלטרנטיבה. המציאות היא שהטכניון שמח מאוד לקבל סטודנטים כאלה כי הם מצליחים.

לפני שנתיים-שלוש עשינו סקר בפקולטה לאלקטרוניקה בטכניון; אז היו 35 סטודנטים שהגיעו דרך אפיקי המעבר, והם היו במתאם יוצא מן הכלל יחסית לתלמידי הטכניון. נדמה לי שהפרש הממוצעים בין הלימודים אצלנו לבין הלימודים בטכניון היה של נקודה אחת או שתיים.

אני אדבר בקצרה על השימוש בטכנולוגיה באוניברסיטה. אנחנו רואים את עצמנו מובילים בנושא של שימוש בטכנולוגיות מרחוק. רוב השירותים האדמיניסטרטיביים ניתנים היום on-line. האוניברסיטה מנהלת אתי את כל ההתכתבות האלקטרונית דרך מערכת השאילתה. נוסף על כך, לסטודנטים עומדת מערכת ממוחשבת שפיתחה האוניברסיטה, שמאפשרת לסטודנט לדעת מה הוא צריך לעשות ומתי: איזו יחידת לימוד, מתי יש מפגש, איזו מטלה עליו להגיש. כמו יומן אלקטרוני באתר הקורס שנותן אינפורמציה על הלמידה.

גם הקשר של הסטודנט עם המנחה מתבצע דרך מערכת שפיתחנו, שמאפשרת לסטודנט לשלוח למנחה מטלות; המנחה מוריד, בודק, נותן ציון, מזין חזרה, והם מקבלים את זה אלקטרונית אליהם, והמערכת מזינה את כל הציון אוטומטית, וזה נכנס ישירות לדף הציונים של הסטודנט. לא כל המנחים בכל הקורסים משתמשים בזה, אבל השימוש בזה נמצא בעלייה. היום בכל סמסטר יש קרוב ל- 400 קורסים נלמדים, ולכל קורס יש אתר. מידת השימוש שצוות ההוראה עושה באתרים היא שונה בהתאם למספר הסטודנטים בקורס, טיב הלמידה ולמרכז הקורס. אנחנו החלטנו כבר מוקדם בתחילת הדרך לא לגנוב מוצר מסחרי מהחברות, ולכן "אופוס" פותחה אצלנו. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. היום בעולם השימוש ברכיב אלקטרוני הפך לז'אנר מקובל בליווי ההוראה האקדמית גם באוניברסיטאות "סגורות".

המערכת הזאת מאפשרת גם תקשורת בין סטודנטים לבין עצמם, בין צוות ההוראה לסטודנטים ובין מרכז ההוראה לבין המנחים שלו בקבוצות, ובין כל מנחה לבין הסטודנטים שלו. יש גם כלים לפרסום תכנים ואתרים, החל מרשימת לינקים, הכנסת ידיעות רלוונטיות לחומר הלימוד, יצירת שאלונים אמריקניים לתרגול עצמי, מילוני מונחים רלוונטיים.

הקורסים מתוקשבים?

בוודאי, כל הקורסים שלנו מתוקשבים, אבל לא במלואם – אין לנו קורס שמתחילתו עד סופו מתוקשב.

בזה יש שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אחרות?

אנחנו לא הולכים לכיוון המסחרי בכלל. היו לנו רעיונות מחברות מסחריות שפנו לאוניברסיטה לשווק את הקורסים שלנו שעברו למדיה הדיגיטלית במדינות אחרות, והאוניברסיטה לא הייתה מוכנה לעשות את זה, כי אותה חברה רצתה לעשות גם שינוי בתכנים, ולזה האוניברסיטה לא הייתה מוכנה.

מרכז ההוראה יכול לראות את כל הכיתות יחד ולהחליט שאם יש נושא או שאלה מעניינת שצריכה לעניין את כל הכיתה, הוא מעלה את זה לפורום הכללי. מספר ההודעות בקורס מסוים מגיע ל- 3000 הודעות בסמסטר בקבוצת הדיון. כלומר, חצי מזה זה הודעות של מרכז ההוראה לסטודנטים שלו. יש אתרים מחלקתיים שהם יותר פתוחים, ללא זיהוי, כל אחד יכול לשאול שאלות.

אחד הדגלים של האוניברסיטה הוא לאפשר איחוד של מורים ותלמידים, נגישות לחומרים שקשורים גם לסילבוס של מדעים. אנחנו עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות א-סינכרוניות.

בשיתוף עם מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית – יש פה פרויקט שנקרא "תמיד", קהילות של מורים שמשתמשים בטכנולוגיות הוראה מרחוק. עד הסמסטר האחרון השתמשנו במערכת להעברת שיעורי וידאו מהקמפוס שלנו ברמת-אביב באמצעות לוויין במערכת של 20 כיתות ברחבי הארץ במקומות שלא הצלחנו לפתוח קבוצות בגלל מיעוט סטודנטים. אנחנו משדרים מהאולפן שידור חי בווידיאו, הם מוקלטים, ומועלים לצפייה חוזרת באתר. אם סטודנט לא יכול היה להיות נוכח בשיעור יכול לראות את ההקלטה שלו אחר-כך. כל השידורים האלה משודרים גם לאינטרנט.

בוועדת חוקה בכנסת משתמשים בזה. אני רוצה לעשות גם בוועדת החינוך כדי להיות בקשר עם תלמידים בבתי-ספר כדי שיהיו מחוברים למה שקורה.

אפשר לעשות את זה היום בשלל כלים. יש ביקוש גדול לווידיאו מצד סטודנטים כי זה שיעור מוקלט, ואפשר לראות את זה כמה פעמים גם לפני מבחנים ולשאול שאלות בפורומים.

סטודנטים עדיין יעדיפו מפגש פנים אל פנים.

זה עניין של הרגלי למידה, זה דבר שישתנה.

הדור הצעיר הרבה יותר פתוח ללמידה שמבוססת על טכנולוגיה.

לא שאני בעד, עדיף שיהיה קשר עם מישהו.

המודל הוא מעורב.

יש לנו פרויקטים מיוחדים, התמקדויות של מחלקת "שוהם" עם מחלקות אחרות באוניברסיטה לשימוש בטכנולוגיה לפתרון דברים ספציפיים, כמו למשל קורסים שאנחנו יודעים שיש בהם מוקדי קושי תוכניים שהסטודנטים מתקשים בהם תמיד; פרויקט "מעוף" – פיתוחים חדשים ומהירים יותר של קורסים. פיתוח קורס לוקח 5-6 שנים בממוצע. אנחנו יכולים לעשות אולי מודלים אחרים. אנחנו רוצים לבדוק האם אפשר להפחית נשירה באמצעות טכנולוגיות. סטודנטים שנשרו דיווחו על תחושת בדידות בלימודים כי רחוקים מכולם. לכן אנחנו מנסים לבדוק איך אפשר להקטין את התחושה הזאת באמצעות הטכנולוגיה. למשל, אם גולשים לאתר הקורס נפתח לך חלון שאומר לך מי מהקבוצה נמצא עכשיו באתר. יש עוד כל מיני רעיונות כאלה.

אנחנו גם מתכוונים להתמקד בטיפול באוכלוסיות של לקויי למידה ואנשים עם מוגבלויות. אנחנו משתמשים בכל האפשרויות: ויזואליזציה, סימולציה – או בתקליטורים שנשלחים יחד עם חומרי הלימוד או בקורס on-line- -

יש עכשיו בעיה עם מדעי החיים – היום עושים את זה וירטואלי- -

האוניברסיטה הפתוחה יחד עם מט"ח הקימו את הקמפוס הווירטואלי לעובדי הוראה שראשיתו כאן: תקשוב, מדעים, ידע ודידקטיקה. היום יש תקשוב של כל ה"פסגות" – מה שהיה פעם מרכזים פדגוגיים. אתם יכולים לראות את העלייה ההדרגתית במספר המורים שמשתמשים במערכת התקשוב. זה שינוי דרמטי באופן שבו מורים משתמשים בטכנולוגיה. החשיבה של המורים בשנה האחרונה עברה שינוי מכיוון שכל פעילויות ההדרכה ב"פסגות" הפכו להיות מבוססות על טכנולוגיה. לכל קורס יש אתר, והמדריכים ב"פסגות" משתמשים באתרים כדי לתקשר עם המורים שלהם, ויש כוונה לחייב את המורים להשתמש בזה. נוסף על האופרציה היומיומית יש פה גם מרכז מחקר ראשון שהוקם באוניברסיטה הפתוחה; הוא מתעסק בטכנולוגיות למידה על שם צ'ייס. הוא מתעסק בשאלות של טכנולוגיות למידה, אקדמיה, אינטרנט, איך סגנון הלמידה משתנה ולאילו כיוונים זה הולך.

זאת ממש מהפכה.

אנחנו מרגישים שאנחנו על גל מהפכה של טכנולוגיית המידע. פילוסוף אוסטרי מדמה את המצב שלנו עכשיו כאוניברסיטה שמשתמשת בטכנולוגיה למלחים שמנסים לבנות ספינה בלי שיהיה להם זמן לחזור לנמל, אלא תוך כדי הפלגה צריכים לשנות את האונייה שלהם. זה המצב שלנו, ואלה הדברים שאנחנו מנסים לעשות, ואנחנו מתכוונים לעשות את זה בסמסטר הקרוב: לגלוש מהנייד לתוך הקורסים ולראות את ההודעות; בשיתוף עם פרטנר או עם סלקום לשדר חי – בשיתוף שיעור "אופק" שמשודר בווידיאו גם למכשירי דור שלישי או כ- Audio. סטודנט יוכל לנסוע ברכבת ולשמוע את השיעור שמתקיים באולפן ברעננה בשידור חי. החברות המסחריות שמתעסקות בטכנולוגיה רוצות לנסות ואנחנו מוכנים להתנסות, ואם מוצאים מודל טוב לאוניברסיטה יכול להיות שזה יוטמע ויתקדם.

מי רושם את הפטנט?

אין פה פטנט, הטכנולוגיה קיימת כבר, והשאלה היא איך משתמשים בה. העבודה היא לא תיאורטית, אנחנו תמיד לוקחים את צוותי ההוראה ומנסים לראות האם זה מתאים לקורס; יכול להיות שזו טכנולוגיה טובה, אבל סטודנטים לא אוהבים אותה, היא קשה מדי, היא חוסמת אפילו.

זה בור ללא תחתית.

אבל זה גם מנוף משום שאם אתה עובד עם התעשייה אתה יכול להתנסות.

התעשייה רוצה לגזור קופון, זה ברור שהם לא פילנטרופים.

שאלתי אם אתם מפתחים גם טכנולוגיות- -

בעיקר מתודולוגיה של שימוש בטכנולוגיה ואיתור טכנולוגיה שמתאימה לצורכי האוניברסיטה הפתוחה.

הבעיה היא שזה לא במקום מנחה או בית-הספר, זה לא מבטל את הפעילות השגרתית הקלאסית הרגילה, זה בנוסף. יש גם אתר קורס, זה לא במקום, ויש גם שעות תקשוב – לא במקום. זה הרבה כסף, ואף אחד לא מממן את זה. גם שכר הלימוד לא הביא בחשבון שאנחנו נלמד בהנחיה עם ספרים - -

אבל אם בעבר הייתם צריכים להוציא מכתבים ל- 39 אלף איש, היום אתם חוסכים את הדואר הזה.

אני שולח פחות, אבל מאחר שאני מחויב לתקשורת אני משלם את ה- SMS, לא הסטודנט. הגישה שלנו היא שמאחר שהוא לא מגיע לקמפוס, אמצעי התקשורת שלי מולו הוא זה.

התקשורת היום יותר זולה, ולכן דווקא אתם צריכים לחסוך- -

נכון, אני שולח הרבה פחות מכתבים מנהלתיים - -

מה שאתם עושים זו עבודה מרתקת.

אבל חוץ מהכיף צריכה להיות הערכה מכל מיני גורמים.

אתה לא מרגיש שיש? האוניברסיטה הפתוחה תופסת יותר ויותר מקום- -

ההערכה באה מהעם. 40 אלף איש זה 40 אלף בתי-אב. באוכלוסייה מרגישים הכרה.

היו לנו כמה מפגשים יחד עם ות"ת, והם שמים בסל אחד את האוניברסיטה הפתוחה עם שאר האוניברסיטאות.

בוודאי. אבל יש לזה ביטוי.

בתקצוב צריך לטפל. אין לי ויכוח אתך. אבל אני לא הרגשתי שמישהו התייחס לאוניברסיטה הפתוחה אחרת בכל הדיונים שהיו לנו. אם 40 אלף יגמרו את התואר כאן, אז ודאי יש לכם יותר זרועות מכל מקום אחר. אבל צריך לטפל בתקצוב.

אני מציג בפניך את הידיעון שלנו. כל אוניברסיטה אחרת מוכרת את זה תמורת 400 שקל לכל סטודנט, ואנחנו מחלקים את זה חינם.

זה חינם? אתם לא בסדר. הלימודים אצלכם עולים כמו בכל מקום אחר?

למה אני שולח חינם? כי יש לי מחויבות עניינית וחוקית שכל התנאים יהיו ברורים, כי אחרת הוא יגיד "לא ידעתי". מאחר שהוא לא מגיע אליי לדלפק, אני חייב לשלוח לו את החומר הזה, ובהרשמה הוא חותם שהוא קיבל, קרא, יודע ומסכים לתנאים.

הכול פה מאוד מרשים; חלק מהדברים לא חדשים, אבל ההיקפים מגיעים כאן להישגים שאין להם תקדים. נקיים ישיבה בנושא האוניברסיטה הפתוחה, נביא את אנשי ות"ת שייתנו את התשובות, ונראה איך אפשר לשנות את זה. והכי חשוב – טוב שאתם ברעננה, אני מרגישה גאווה עירונית.

נצא עכשיו לסיור. תודה רבה.