כנסת פתוחה

סכנה לפגיעה בערכי טבע בשל העברת מפוני גוש קטיף לחולות ניצנים


5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
20.4.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 417
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"א בניסן התשס"ה (20 באפריל 2005), שעה 9:00

סכנה לפגיעה בערכי טבע בשל העברת מפוני גוש קטיף לחולות ניצנים

חברי הוועדה: ראלב מג'אדלה – היו"ר
עמרם מצנע
עמרי שרון

שמאי אסיף - מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים
צילה ליטבק - האגף לתכניות מתאר מחוזיות, משרד הפנים
ולרי ברכיה - סמנכ"לית תכנון ומדיניות, המשרד לאיכות הסביבה
גידי זאגא - לוביסט, המשרד לאיכות הסביבה
עידו גרנשטיין - המשרד לאיכות הסביבה
דן צפריר - הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
יואב שגיא - החברה להגנת הטבע
עינת גנון - סגן מנהל אגף לבינוי ערים, משרד השיכון
שרית דנה - לשכה משפטית, משרד המשפטים
חיים צבר - מנכ"ל עיריית אשקלון
צבי צילקר - ראש עיריית אשדוד
דרור שור - ראש המועצה האזורית באר טוביה
שאול פלקוביץ' - מזכיר ועדת בנין עיר, המועצה האזורית באר טוביה
ורד קירו - נציבות הדורות הבאים בכנסת
דרור עזרא - מפלגת הירוקים
יאיר כהן - מגמה ירוקה
הדס שכנאי - מגמה ירוקה
אבי אזולאי
עמית ברכה - אדם טבע ודין
ישי שכטר - מנהל אגף תכנון ואסטרטגיה בקק"ל
שגית פורת - חיים וסביבה

יפה שפירא

רויטל יפרח


סכנה לפגיעה בערכי טבע בשל העברת מפוני גוש קטיף לחולות ניצנים

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שלנו היום, כפי שאתם יודעים הוא סכנה לפגיעה בערכי טבע בשל העברת יישובי גוש קטיף לחולות ניצנים. כידוע לכם, היינו בשבוע שעבר בשמורה בבית ספר שדה "שקמים", שם אירחו אותנו וקיבלנו הסברים והגענו כמעט לחוף וראינו את השמורה ואת הדברים במו עינינו. לשמחתי, היו הרבה נציגים, כמעט מכל הארגונים ואני שמח, שהיום אנחנו מקיימים את הדיון. אני רוצה לאפשר לכל המשתתפים לקחת חלק בדיון כי זה נושא ציבורי שצריך לשאת בו חלק ולהיות שותף ולעניין את כל הגורמים הציבוריים למיניהם.

בתחילה, אתן את רשות הדיבור למר שמאי אסיף, בבקשה.

אני ביקשתי להתחיל כיוון שאצטרך לעזוב ואני מתנצל. יש לי ועדה שמתכנסת הבוקר ויש לי קושי להישאר במהלך הדיון כולו.

אני אגיד את הדברים שלי בקיצור: ראשית, מינהל התכנון מתנגד לכל פגיעה בחולות ניצנים, בערכי טבע באזור. אני צריך לומר שכל השטח שנמצא בין אשקלון לאשדוד ובין הים לבין כביש 4 מוגדר בתמ"א 35 כמרקם חופי שהוא המרקם מוטה השימור יותר מכל המרקמים האחרים בארץ ואני מדגיש, עד כביש 4. לכן, המדיניות היא שבאזור הזה לא ניתן להקים ישובים חדשים וזה מעבר להגנה הקיימת היום על ידי תכניות מתאר ארציות נוספות כמו תמ"א 8, שקובעת את הגבולות של השמורה. כמו תמר 4/14 שקובעת את הגבולות האלה ותכניות נוספות של יער וייעור, תמ"א 22, תכנית נוספת שקובעת לגבי אזורים שלמים שם שיש להם רמה גבוהה של שימור. זה לגבי האזור וזאת המדיניות שלנו והיא גם המדיניות של המועצה הארצית שביטאה את עמדתה בראיה של האזור כזה כמרקם חופי ושמורה וכולי. גם שר הפנים הביע את עמדתו בעניין הזה בפומבי, שזו העמדה.

ברשותך, אני יכול להבין מדבריך שהאזור הזה מוכרז כשמורת טבע?

הוא לא מוכרז אבל הוא קבוע בתמ"א 8, שזאת התכנית הארצית המאושרת כשמורת טבע ולכן, האזור הזה מוגן מבחינה זאת. אותה שמורה, שמורת החולות, מוגת. אבל יש עוד תכניות באזורים אחרים והמרקם החופי, כפי שאמרתי, מגן על זה - -

מר שמאי, סליחה שאני מפריע לך אבל אם האזור הזה מוכרז כשמורת טבע, יש לזה מעמד מסוים שלא יכולים לעשות שם דברים מבלי שיהיה הליך משפטי וחוקי מסוים.

מבחינה טכנית, צריך לעשות הליך תכנוני מלא כדי לשנות את התכנית הזאת, שקשור בדיונים במועצה הארצית ובממשלה לצורך העניין הזה. זה הליך מורכב מאוד בשביל לשנות. למיטב ידיעתי, אני צריך לומר שאני לא יודע על רצונות ואלינו לא הגיעו דרישות לעלות ממש על השמורה. יש בעיה של סביבת השמורה וכולי, וגם זה, כפי שאני אומר, יש לגבי האזור הזה הגנה גבוהה יחסית. זה בהקשר של האזור שעליו מדובר.

בהקשר של אפשרויות או פתרונות למתפנים מגוש קטיף ובכלל, במסגרת ההתנתקות עכשיו, צריך לומר שיש בידינו שורה ארוכה מאוד של פתרונות מגוונים, גם בסקטור העירוני וגם בסקטור הכפרי ובעיקר בו, גם במקבצים שמאפשרים את הפינוי ואת כל הגוש להביא באופן מקובץ למקום מסוים. גם במסגרת עבודה מאוד מפורטת שנעשתה על ידי מינהלת סלע, מינהלת ההתנתקות. משרד ראש הממשלה עוסק בעניין באופן מאוד מפורט ואני חושב, שהדיון והעיסוק בעניין הזה נכון שירוכז בצורה מסודרת על משרד אחד. במקרה הזה, משרד ראש הממשלה לקח על עצמו את העניין ואני חושב ששם צריך לרכז את העבודה הזאת. אם הוא נמצא כאן אני מניח שהוא יוכל להתייחס לעניין. לא נכון שאני או גורמים אחרים בממשלה לפחות יתייחסו לעצם האופציות השונות שהן, כפי שברור לכולנו, כרוכות במשאים ומתנים ודיונים מאוד רגישים עם המתפנים ולכן, אני חושב שזה לא המקום כרגע. קשה לי להתייחס כרגע לנושא הזה. עד כאן.

ברשותך, אמרת שיש פתרונות ויש אופציות כפריות, עירוניות וגם מקבציות. אולי נשמע על הפתרונות.

אני חושב שהנושא הזה מרוכז ונעשה על ידי משרד ראש הממשלה ואני חושב שהוא ישמח לענות. אני יודע שנציגי המשרד הוזמנו ואני מאמין שהם ישמחו לפרט.

יש כאן נציג של משרד ראש הממשלה? לא.

יש נציג של מינהלת סלע? לא.

אני מוכנה להציג את מה שיש למשרד השיכון באזור, אבל לא מעבר לזה. אני מייצגת את משרד השיכון.

גם אם נציגי משרד ראש הממשלה לא פה, הרי התכנון הארצי יודע מזה או מתואם לפחות, לא?

חוז דרום עוסק במספר פתרונות. למועצה הארצית לא הוגשו עד היום בהקשר הזה בקשות פורמליות ולכן, אני חושב שמי שמטפל בזה, נכון שהוא זה שיעמוד בפני הוועדה הנכבדה הזאת.

אם כך, גברת צילה ליטבק נמצאת כאן?

כן.

היא אומרת אותו דבר. אני ביקשתי שהיא תצטרף לכאן משום שאני הולך כדי שהיא תשמע את הדברים ותוכל לעדכן אותי מה היו הסיכומים.

נשמע את נציגת משרד השיכון.

חשוב להדגיש שלמשרד השיכון וכמובן גם לשר השיכון, כמו שהוא התבטא בפומבי, אין שום כוונות לפגוע בחולות ניצנים. מה שאנחנו נרתמנו כדי לעזור בעניין ההתנתקות באזור הזה הוא בשני מוקדים: ראשית, תחומי העיר אשקלון. יש תכניות שהמשרד התחיל להכין הרבה לפני שהחל עניין ההתנתקות ואין שום סיבה שבאחד המתחמים, באחת השכונות המתוכננות לא יקלטו חלק מהתושבים. המוקד השני שניתן להפנות אליו מתיישבים הוא ליישוב ניצן. יש פה תצלום אוויר של האזור עם הקונטור של הישוב עצמו. בישוב עצמו יש היום כ-100 משפחות. בפיתוח עוד 150 מגרשים וניתן לקלוט בתחומי הישוב עוד 100 מגרשים נוספים.

מה זה מגרשים? אנחנו מדברים על משפחות.

אנחנו מדברים על משפחות. אני חוזרת: יש כ-150 מגרשים לפיתוח וניתן לקלוט עוד כ-100 משפחות בתחומי הקו הכחול של הישוב עצמו.

ביחד, זה כ-250.

נכון. אנחנו מציעים עוד 200 יחידות דיור לכיוון מזרח ולא לכיוון החולות, לכיוון כביש מספר 4. אם אתם רואים, זה שטחים חקלאיים ואין שום מניעה להרחיב את הישוב מזרחה. אין פה שום פגיעה בערכי טבע ונוף.

לכיוון מזרח כשהחולות ממערב.

כן, כאשר ביניהם יש חיץ של הפרדסים, כך שאין שום התקרבות בצורה כל שהיא לכיוון החולות ואין שום כוונה לפגוע בערכי הטבע. אלה שתי היוזמות העיקריות שיש למשרד. באשקלון יש תכניות לאלפי יחידות דיור ובניצן יש תכניות ל-400 יחידות דיור.

אני מהחברה להגנת הטבע. אתם התארחתם בבית ספר שדה שלנו בסיור. אנחנו הבאנו מסמך לגבי יוזמת ניצנים שסוקר את כל הנושא, החל מחשיבות האזור. אנחנו מדברים על כל מרחב ניצנים, זה לא רק החולות אלא בדיוק מה שאדריכל שמאי אסיף הגדיר, מהים ועד כביש 4. זה כולל גם את השטחים החקלאיים שבין החולות לבין הכביש וכך גם מעוגן בתכניות. האזור הזה מחולק, אזור החולות, ל-2 חלקים. החלק הדרומי, ואני מניח שראיתם את זה בסיור, הוא שטח שבתכנית המתאר הארצית לשמורות טבע וגנים לאומיים מופיע כשמורת טבע. יש מהלך שנמשך כבר 20 שנה ואם לא יותר מזה, להכריז על השטח של השמורה על פי חוק גנים לאומיים שמורות טבע וזה עדין לא מוכרז. כלומר, זה תקף בתכנית וזה לא תקף לפי חוק גנים לאומיים עדין. זה הליך ממושך מאוד ואני בכוונה מדגיש את זה ותכף אתייחס למה שנאמר על שמירת החולות. החלק הצפוני מהכביש, שהולך לחוף של ניצנים ועד אשדוד הוא אזור שאנחנו מגדירים אותו כפארק חולות. לי ולראש עיריית אשדוד יש היסטוריה ארוכה של 20 שנה בערך, שבסופו של דבר הגענו למצב שהשטח הזה יוגדר בתכנון כשטח פארק חולות. אפילו העיר אשדוד תרמה חלק מהאזורים הדרומיים שלה - -

תרמה בעל כורחה. הצלחנו להרוס חלק מהעיר ולהגדיר אותו כאזור חולות. אני מבקש שאנשים ידעו ולא מעבר לזה.

זה גם חלק מהעיר אשדוד ואני חושב שזה נכס חשוב מאוד לאזור, לארץ ולאשדוד. זה אזור החולות הגדול ביותר שישנו. זה מוגדר היום כפארק חולות בתכניות והמעמד של זה הוא סטטוטורי, עדין לא מגובש. זה 20 שנה שהנושא הזה מטופל והגיע הזמן שיגיע לעיגון.

היוזמה של ניצנים מאיימת על השטח הזה ומדובר על העברת הישובים כחטיבה אחת, כלומר, הקמת ישובים נוספים שיוקמו באזור החקלאי. זה אזור חקלאי יפה והוא חלק מהמערך של השטחים הפתוחים. ההערכה שלנו היא שאם חלילה תוקם שם מועצה אזורית עצמאית בתוך השטח החקלאי, גם אם זה צפון אשקלון, בסופו של דבר המועצה הזאת תפרוץ לחולות ואי אפשר יהיה להאשים אותם בעניין הזה, כי מועצה אזורית שעומדת בפני עצמה, הישובים ירצו להתרחב, תהיה תוספת של בנים ומבנים ציבוריים והם לא מכחישים שהם רוצים כפר נופש על החוף. על אותו אזור חוף של פארק החולות והשמורה יש היום מיקום לכפר נופש של מועצה אזורית חוף אשקלון. יש כפר נופש לבילוי בחוף גם באשדוד וגם באשקלון והתוספת של כפר נופש או עצם הפריצה לחולות תהיה הרס מוחלט של העניין. אנחנו מתנגדים לזה מכל וכל, במיוחד לאור החלופות שישנן.

אני ארשה לעצמי להיכנס לנושא החלופות והכל מפורט במסמך. אני רוצה לומר חד משמעית - -

לגבי המסמך, אם אתה רוצה שנתייחס למסמך ברצינות הוא היה צריך להגיע אלינו לפני יומיים שלושה ולא הבוקר, כשאנחנו מתחילים בדיון. לכן, הייתי מציע שתתייחס למסמך.

אני מקבל את ההערה. חלק מהדברים שמופיעים במסמך מבוססים על הביקור של אתמול עם שר השיכון וראש עיריית אשקלון ואי אפשר היה להדפיס את זה קודם, אבל אני מקבל את ההערה. החלופות שישנן הן חלופות שלא באזור ניצנים. יש חלופות ללא מגבלה באזור חבל אשכול. אגב, רוב שטחי החקלאות של גוף קטיף היום נמצאים בחבל אשכול. יש שם כ-20 אלף דונם באזור הזה. יש אזור בנגב ויש שפע של מקום. אתמול התבטא ראש המועצה של רמת נגב שהוא מוכן לקלוט כל כמות של אנשים שיגיעו למקום ולפתוח להם את הדלתות ברוחב לב.

יש את האפשרות של עיבוי ישובים קיימים. יש הרבה ישובים שמשוועים לאוכלוסייה. ישנה אפשרות שאתמול למדתי עליה ונמצא כאן מנכ"ל החברה הכלכלית של אשקלון שיוכל לפרט את זה, לגבי אזור אשקלון. מדובר על אזור ברנע, צפון אשקלון על שפת הים, אזור יוקרתי ביותר ורק שם יש למעלה מ-600 יחידות צמודות קרקע ואפשר למקם שם את התושבים.

אני יודע שהתחילו מגעים של אנשי גוש קטיף להתקשרות או רכישת חלקות שם. הם נפסקו ברגע שעלה הרעיון של ניצנים, אם זה לחולות ניצנים ואם זה סמוך לחולות ניצנים. אני חושב שאפשר לחדש אותם.

אנחנו שומעים לאחרונה הרבה מאוד שהחולות לא יפגעו. אומרים לנו שרים וחברי כנסת ואנשי תכנון: אל תדאגו, החולות לא יפגעו. אני רוצה לומר שזה לא מרגיע אותנו לחלוטין.

איך הם מפרשים את זה שהחולות לא יפגעו?

אומרים שהחולות יוכרזו כשמורה. חלקם במעמד של שמורה ויש את המעמד התכנוני שכביכול מגן עליהם. אני רוצה לומר שהחיים יותר חזקים מכל הדברים האלה ואנחנו רואים את זה יום יום בשטח, כאשר הצרכים של ישובים שישבו על שפת החלות ומצד אחד הם חסומים בכביש ומצד שני יש חולות ותיארתי את זה קודם, הם יפרצו לחולות ואיש לא יוכל להגיד להם, אחרי שהמדינה העבירה אותם כגוש אחד לאזור החולות של ניצנים והם יגידו מחר: אנחנו נחנקים, יתנו להם מה שהם רוצים. אם רוצים דוגמאות מוחשיות, אפילו בשמורות טבע על פי תכנון, יש לנו את הסיפור של הישוב מיכל בגלבוע, שאנחנו נאבקים עליו היום. בתוך שמורת טבע על פי 3 תכניות מתאר שמכירות באזור הזה כשמורת טבע, היום רוצים להקים שם ישוב בתוך השמורה, על גבי האירוסים. אותו דבר יהיה שם אלא אם כן הישוב או האנשים ימוקמו באזורים הנכונים, המתאימים, שמראש מספקים להם את מה שהם צריכים ואני חושב שצריך לספק להם את כל מה שהמדינה חייבת להם ואשקלון זה פתרון מצוין וגם בדרום יש פתרונות מצויינים ולא יכניסו אותם למקום ולא משנה מה יגידו ומה יכתבו, שהם יפגעו במרחב ובחולות. זאת בקשתנו.

נקודה אחרונה היא הנושא של הליכי התכנון. יושב כאן האדריכל שמאי אסיף, שהוא מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים. בלויאליות רבה הוא הציג שמשרד ראש הממשלה מטפל בזה, אבל תראו מה שמתרחש. כל המדינה מתעסקת בזה, כולם מתכננים, תכניות צצות מהגורן ומהיקב ולא ברור מי תכנן אותן ומי יזם אותן, כולל תכניות של משרד ראש הממשלה ורק גורם אחד לא יודע ממה שקורה, כי לא פנו אליו וזה הגורם שאחראי על התכנון במדינת ישראל, מינהל התכנון והמועצה הארצית לתכנון ובניה. הכל קורה, הכל מתקדם. היינו בסיור עם משרד השיכון אתמול ואומרים לי שהולכים לישר שטח ליד ניצן כדי להקים שם את המחנה הזמני של הקרוואנים שאתמול החליטו לקנות אותם. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר שאם יקימו את המחנה הזמני באזור מרחב ניצנים, שום כוח שבעולם לא יוציא אותם החוצה לתכנית אחרת ולא תעזור המועצה הארצית ולא יעזור שום דבר. העניין של מיקום המחנה הזמני משמעותי לא פחות מדברים אחרים, כי זה מה שיקבע את העניין. לגבי המחנה הזמני, אין מחסור במקומות למחנה זמני בכל מקום, החל בדרום בצפון הנגב וכלה באשקלון. אמר לנו אתמול ראש עיריית אשקלון שיש לו שטח למחנה הזמני כבר מחר ולא צריך להרוס אותו ולא צריך לעשות דבר זמני שיפגע בשטח.

אני שמח לשמוע מה שאמרה נציגת משרד השיכון לגבי השטח, כי אתמול היו מחשבות אחרות. אני מבין שזה מעודכן להיום.

זה מעודכן לאחרי אתמול.

אתמול חשבו ללכת בבנייה מערבה ואני שמח שזה ירד. בישוב ניצן, שהיה כפר נוער בזמנו הוקמה שכונת מגורים בשם ניצן ויש 360 דונם בתוך הקו הכחול של הישוב. שוב, מר שמאי אסיף יוכל להשמיע את דבריו בעניין הזה. בתוך 360 דונם אין שום סיבה לא להכניס את אותן 400 יחידות. מדובר על דונם או שלושת רבעי דונם ברוטו ליחידה ואין שום סיבה לצאת מהקו הכחול.

הדגשתי, שבכוונתנו לבנות בתוך תחומי הקו הכחול.

אין שום סיבה לחשוב אפילו על לחרוג מהקו הכחול מה עוד, שיש אלטרנטיבות אחרות.

תודה רבה. אדוני, ראש העיר אשדוד, בבקשה.

תודה רבה. ראשית, אני רוצה להביע צער שלא הקדישו גם שעה לסיור בדרום אשדוד. יתכן שאותן ההצעות שאני מתכוון להציע היו מתקבלות על דעת חלק מהמתכננים. העיר אשדוד עברה תהליך לא מקובל. תכנית המתאר שלה מקיפה אזורי בניה שלא בונים אותם ואנחנו אומרים ש"דינה דמלכותא דינה". כל עוד שהמדינה החליטה לא לבנות את אותן שכונות שמיועדות לשכונות מגורים, אנחנו מקבלים את זה בהבנה. יש מלכות וצריך לכבד את ההחלטות שלה ומאותה סיבה, שהיא אנטי אידיאולוגיה שלי, אני בעד ההתנתקות. אני גדלתי על ברכיים אחרות אבל אני בעד ההתנתקות מכל סיבה בעולם. המדינה החליטה וצריך לכבד את ההחלטה. לפניי עומדות משפחות שחיו שם עשרות שנים ולא אכנס לכל האידיאולוגיה והיום צריך לעקור אותן. הנושא המרכזי שלי זה האדם שצריך לטפל בו ואני מפרגן לכל תוצאה. אם יחליטו על אשקלון – זו ברכה ואברך עליה בכל מקום שיחליטו הממשלה, יחד עם אותם עקורים. אני לא אימפרטור כדי להרחיב את אשדוד. למעלה מזאת, ישנו המשולש המזרחי, תמ"א 35, שאני מבקש לא להכריז עליו כמרקם עירוני, למרות שאני בעד המרקמים העירוניים. אני מבקש לעקב את ההכרזה. אלה אלפי דונם ירוקים ואני מבקש לא להכריז עליהם כמרקם עירוני.

במזרח אשדוד?

כן, בדיוק. תישאר עוד ראה ירוקה בינתיים ובעוד 5,7 שנים נראה מה אנחנו עושים. כרגע, פוטנציאל ההתפתחות של אשדוד בתוך הקו הכחול הוא רציני מאוד לאורך שנים ואין לי בעיה עם זה. אני לא ממהר לבנות בשטח שהיה לפני 5,7 שנים הפרה הקדושה ביותר של מדינת ישראל. אזור חקלאי שגידלו בו עצים וצמחים וכל מיני גידולים חקלאיים. החליטו שזה ייהפך לשטח עירוני ולא נמהר לבנות שם. אז הנה עוד שטח.

רק לפני מספר חודשים אנחנו סיימנו החלפת שטח תעשייתי, 120 דונם על גדות נחל לכיש שאיש מלבדנו לא טיפל בזה וזה עלה לנו מחיר יקר מאוד, אבל עוד 120 דונם לטובת נושא ירוק. מפתחים את הפארק, הרוב על חשבוננו עם סיוע ממשלתי מועט ואני גם לא מבקש ברכות על כך. זאת אומרת שהנושא של הירוק, הריאות הירוקות חשוב לנו. ההפקעה באשדוד היא בעיקרון מעל 50% לצורכי ציבור, דבר שהוא נגד כל חשבון כלכלי ואנחנו עושים את זה בהבנה וברצון.

אנחנו הצענו הצעה פשוטה: תחום אשדוד מסתיים ברובע י"ז, הבאתי מפות ואפשר לצרף אותן. במרחק 6 מטר ממנו ובמרחק 500 מטר מהים וזה בהסכמת המועצה האזורית של באר טוביה, חילופי קרקעות שאפשר לעשות, העברת תחום שיפוט מהאחד לשני. הוא לא מעוניין בתוספת דיירים ואני מעוניין לסייע ואני מציע לא כאימפרטור אלא כאחד מההצעות שמוצעות פה, כמה מאות דונמים. דיברנו על 950, 1000 דונם, אבל הכוונה היתה 300 דונם שהם 600,800 יחידות למפונים ושאר השטח, אנחנו נפתח אותו כשטח אקסטנסיבי ואינטנסיבי. אנחנו נפתח 600,700 דונם כשטח ירוק ממש, כפי שיחליטו המומחים לאזור הזה ונקלוט והדבר הזה לא צץ סתם. פנו אלי שני ראשי ישובים שלא אנקוב בשמותיהם וביקשו ואמרו: אנחנו מוכנים לעבור קומפלט כישוב קהילתי. הם אמרו: גם נצביע בשבילך אבל ישנם בתי ספר במרחק של 300 מטר והבית הראשון יעמוד במרחק 6 או 8 מטר מהוילה שלידו. יהיה רצף. זה פשוט ביותר ואפשר מחר בבוקר לעשות זאת.

כשפנה אלינו בזמנו שר התשתיות, מר אריאל שרון, לקלוט מאות קרוואנים בניגוד להרצליה ולכפר סבא שלא הסכימו לקבל קרוואנים ושם ישבו טובי חבריו כמו אלי לנדאו, קיבלנו על עצמנו להכין תכנית והיתה תכנית של 1400 קרוואנים ו-400 קרוואנים היו לנו בין לילה.

זאת אומרת, שלממשלת ישראל יש ניסיון אדיר בנושא הקרוואנים.

יש לנו מאות קרוואנים באשדוד עד היום. יש לנו בתי ספר עם קרוב ל-200 קרוואנים בעיר עד היום, כי אין תקציב למדינה. לכן, ההצעה שלי פשוטה: אם נראה את הפרופורציות במפה, זו לא הצעה. אם יסכימו באשקלון ובניצן – אני אברך על כך. בכל מקום שיסכימו אני אברך עליו, כדי להקל על הפינוי.

זאת האלטרנטיבה שאת המציע, בשיתוף עם המועצה האזורית באר טוביה.

כן, האזור כשטח שיפוט ותכנון הוא בידינו ואין לנו שום התנגדות. רצועת החוף לשימוש הציבור הרחב שלהם, לרשותם, בעזרתנו. אנחנו ניתן את התשתיות. התשתית במרחק 6 מטר. היום הכביש מתוכנן עד לקו החולות וזה ניתן ליישם מהר מאוד וגם להעמיד לרשות המפונים באזור אשדוד שטח למאות קרוואנים. נעמיד אותם והם ידעו איפה הבית שלהם מחר בבוקר. אני מצרף את המפה יחד עם הפרוטוקולים ומכתבים שיצאו לראש הממשלה. נפגשנו עם מר פינס ועם מר מופז. כתבתנו לראש הממשלה. הפרוטוקולים פה ותקבלו אותם.

בבקשה, ראש המועצה האזורית באר טוביה.

רק למען הסדר הטוב, זה בתוך פארק החולות, מה שמציע ראש העיר.

פארק החולות הוא 30 אלף דונם ואנחנו מדברים על 300,400 דונם שיהיו אזור בנוי.

כשפנה אלי צילקר, הוא פנה אלי בעניין המפונים. לנו יש 5000 דונם באזור החוף שמוגדרים כפארק חולות וכך אנחנו רוצים שזה יישאר. אנחנו לא רוצים להרחיב את המועצה מבחינת ישובים נוספים וגם לא היתה הסכמה שלי שאם הוא מרחיב את העיר אשדוד יהיה שם ישוב חדש אלא העיר תגדל. לכן, הם יצביעו בשבילו ולא יצביעו למועצה אחרת.

צילקר, אתה הולך לקדנציה נוספת?

כן, בוודאי.

אם יהיה שם ישוב חדש ולא הרחבת העיר אשדוד, הם ירצו להתרחב ולא יישאר לנו חוף ים. אנחנו לא נתנגד לתכנית של צבי להרחיב את העיר במקומות שמיועדים לכך ומצד שני, אנחנו רוצים לשמור את הרצועה שלנו, שהיא מאוד צרה, 1400 מטר, זה מה שנשאר, לשמור את זה כפארק חולות. יש לנו בעיות אחרות שנקבל שיפוי על כל מיני תכניות שגם אתם מתכננים ואנחנו, כוועדה מקומית משלמים אלפי שקלים.

לגבי הפתרונות, במסגרת המועצה שלנו יש 22 ישובים ויש לנו 200 מגרשים זמינים לבניה. אנחנו מוכנים לקלוט במסגרת הישובים שלנו ועיבוי הישובים שלנו והרחבות הישובים שלנו. יש את קיבוץ חצור שרוצה להרחיב בעוד 200 יחידות ולא הסכמנו, אבל אם זה יהיה עבור אותם מפונים אנחנו נשמח לקלוט אותם בחצור. לגבי הישוב ניצן, אנחנו נשמח אם ירחיבו אותו ולא על השטחים החקלאיים שגובלים, שחלקם בתחום השיפוט שלנו.

תודה לך. נציגת המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה.

המשרד שלנו תומך בכל החלופות שבתוך המוסכמות התכנוניות הקיימות. יש מספר חלופות שהועלו בתוך המוסכמות התכנוניות, אם זה הרחבת הישובים הקיימים ואם זה אותם ישובים שאושר לגביהם, אם זה בתחום המרחבים העירוניים שהוסכם לגביהם במסגר תמ"א 35. אנחנו לא רואים מקום לפריצת המסגרת התכנונית הקיימת.

בתוך המוסכמות יש אפשרות ליצור הליך תכנוני של מסלול ללא צורך בפריצת התהליכים הקיימים והאפשרות של התהליכים הקיימים קיימת או אפילו תהליך שיכול לתת הליך מהיר של תכנית מתאר ארצית ברמה של תכנית מפורטת, תהליך שניתן למספר מקרים בעבר, כשמדובר על צרכי המדינה. אין צורך במסלול חקיקה חדשה וזו תהיה פריצה לא רצויה. בכל עיר כמו באשקלון, יש מגוון רחב של פתרונות דיור. שכונות בצפיפויות גבוהות יותר ושכונות בצפיפויות נמוכות יותר. בהחלט אפשר לראות בתחום אשקלון ולמצוא וליצור פתרונות של שכונות בתחום העירוני, השייך לאשקלון.

אנחנו רואים את התחום של אשקלון כחלק בלתי נפרד מאשקלון. כחלק שמהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב של העיר ושיהווה פיתוח העיר והשכונות שלה. לכן, אם מדובר על פתרונות חלופיים, על אפשרות בתחום העירוני והמרקם העירוני של אשקלון, כשכונה של אשקלון, נראה את זה מבורך.

לגבי ההצעה של ניצן, שהועלתה כאן, אם מדובר על ההרחבה של ניצן בתוך התחום הבנוי של ניצן והתוספת של יחידות דיור בתחום של המרחב הבנוי של ניצן, נראה את זה בתור הפתרונות המוסכמים האפשריים.

בתוך הקו הכחול.

נכון. לגבי דרום אשדוד, זו הפעם הראשונה שאני שומעת את ההצעה הזאת. לא הגיעה לשולחננו הצעה כזאת, אבל ההתייחסות הראשונית שלנו תהיה כמו שאמרתי לגבי אחרים. בתחום המוסכמות, בתחום המרקם העירוני של אשדוד, נוכל לדבר על תוספת שכונות. אם מדובר על פריצה של המרקם העירוני של אשדוד, אם מדובר על כניסה של פיתוח באזורים שהם פריצה של המוסכמות, באזורים שלא מוסכם לגביהם, ללא ספק נראה את זה כדבר לא מוסכם.

תודה רבה.

אני מנכ"ל החברה הכלכלית באשקלון. אני שמח על הדיון הזה. אני חושב שלאשקלון יש מה להציע ובמיידי. לא צריך להיכנס לתכנונים. העיר אשקלון משתרעת על 55 אלף דונם עם 115 אלף תושבים. רק כדי לסבר את האוזן, העיר תל אביב משתרעת על 53 אלף דונם. מבחינת העיר עצמה ומבחינת זמינות הקרקע, וזה לא רק קרקע זמינה אלא קרקע עם תשתיות מוכנות. אנחנו יכולים להציע במידי 450 מגרשים לקליטת משפחות, כשסדר הגודל של המגרשים נע בין 350 ל-600 מטר ואין צורך לעשות שום שינוי. מעבר לזה, אנחנו יכולים להציע עם שינוי קטן, לשנות יעודים של בניה רוויה, שחלק נמצאים בתכנון של משרד השיכון ובבעלות של מינהל מקרקעי ישראל, את שכונת האגמים שתוכננה בסדר גודל של למעלה מ-2500 יחידות דיור בניה רוויה, אבל אפשר לשנות את זה במיידי ל-800 יחידות צמודי קרקע.

מעבר לזה, יש לנו בצפון העיר שכונות חדשות, בחלקן התשתיות קיימות, שבכל מתחם כזה יש למעלה מ-150 מגרשים שנמצאים בבעלות פרטית ובסמוך אליהם יש בניה רוויה שהיזמים מוכנים לשנות מבניה רוויה לבינה צמודת קרקע. מתחום נוסף שנמצא בפיתוח ובימים אלה התחלנו לפתח את התשתיות, כשבתוך המתחם עצמו יש למעלה מ-120 מגרשים בגודל של 600 מטר כל מגרש ונמצאים בבעלות קרן קיימת. אנחנו יכולים לאגם את כולם ביחד ולהגיע ללמעלה מ-500 יחידות צמודות קרקע ובנוסף, אפשר להיכנס לתהליך של תכנון שכונה חדשה, שצמודה לדופן שממערב לה יש לנו תכנון של מגרשי גולף ופארק ספורט אתגרי. יש לנו סדר גודל של 1000 דונם חקלאי, שבמיידי אפשר להיכנס להליך של תכנון ולשנות, וזה עדין בתוך תחום העיר ולשנות את זה לתכנית של יחידות צמודות קרקע ואפשר להגיע לסדר גודל של 1000 יחידות צמודות קרקע, כשכל מגרש הוא 500 מטר.

לכן, אנחנו ממליצים ללכת על אשקלון שתספק גם את כל מגוון השירותים. יש לנו בית חולים וכל מגוון השירותים שמגיע להם. הם יצטרכו בתי ספר ויש לנו בתי ספר דתיים וממלכתיים שהם יכולים להצטרף לתוך השירותים האלה והם זמינים.

מה לגבי הנושא של הדרישה לפתרון לקרקע חקלאית לחקלאים?

בכל האזור הזה אין פתרון לקרקע חקלאית. אין שום חלופה שדיברו עליה עד היום. עד כמה שאני יודע, לא דובר שהחלקות החקלאיות יהיו באזור הזה. דובר, שהגושים שיעסקו בחקלאות יהיו בדרום, במקומות אחרים. אף אחד לא דיבר על כך שהחקלאות למתיישבים שיעברו תהיה באזור הזה.

על זה לא ניתנה שום התייחסות.

יש כמה מקומות שדיברו עליהם אבל לא באזור הזה.

יש להם חוף ים שם.

כדי להשלים את התמונה, כל החלופות דיברו על קרקע, על פרנסה, על מענה. הנושא של הקרקע החקלאית, אנחנו מודעים לזה אבל טוב שזה יהיה מובן וברור.

על שני הנושאים, גם על שטחי המגורים בישובים וגם בשטחי החקלאות, יש מגוון רחב מאוד של פתרונות ואני רוצה לומר שוב: יש מגוון גדול של פתרונות. היום, בדקות ספורות ראינו שיש ישימים וזמינים. יש מגוון פתרונות שאנחנו רואים אותם ואני יודע גם וכל הדברים שהוצגו כאן, בצורה כזאת או אחרת מגיעים גם אלנו. היוזמה הספציפית של אשדוד לא ברורה לי כרגע, לפי התיאום ואני לא מכיר את היוזמה הספציפית הזאת אבל אנחנו, מטעמנו, יודעים שישנו פוטנציאל באשדוד, שיכול לתת מענה לפניה הזאת ולנושא שאנחנו עוסקים כרגע. אני מברך ואני חושב שזה נכון למצות פתרונות קיימים, כי הם זמינים וקיימים. הפתרונות העירוניים שדובר עליהם כאן, יש להם יתרונות עצומים. אני מאוד תומך ואני מכיר לפרטים את היוזמה של ראש עיריית אשקלון בעניין. יש לה יתרונות רבים, אבל אלה לא הלקוחות היחידים. יש מגוון רחב מאוד. לכן, אני אומר את זה כיוון שלא רק שלא נכון ולא טוב לפגוע בחולות ניצנים אלא גם אין צורך.

הוזכר כאן הנושא של צורך במסלול חקיקה שיאפשר זירוז הליכים בצורה כזו או אחרת. זו בדיקה שלנו וזו העמדה שלנו ואני שותף לעמדתו של המשרד לאיכות הסביבה ולגורמים אחרים שיושבים מסביב לשולחן, שאין צורך בזה. ניתן להגיע לפתרונות תכנוניים בכל צורה שהיא סבירה ונאותה במסגרת המוסדות הקיימים, שמצוידים לכך, שערוכים לכך ומסוגלים במשך הזמן הנכון לתת פתרונות. אין צורך לומר שלנושאים הזמניים יש שורה ארוכה של פתרונות, יש תקנות מיוחדות ששר הפנים חתם עליהן וגם יש פתרונות שלפי דעתי, לא יפגעו ויאפשרו את ביצוע הפינוי בצורה הטובה ביותר.

תודה רבה. מישהו מבקש לקבל את זכות הדיבור?

אני מנציבות הדורות הבאים בכנסת. אני רוצה להצטרף למה שנאמר פה ולתת פרספקטיבה שלנו: אני רואה את נצנים כדוגמה שמתווספת ליחס של המדינה למשאבי הטבע ואוצרות הטבע וערכי הטבע שלה. אפשר לראות את זה בנגב, כל הנושא של הכרייה והחציבה. הנושא של מתקני ים המלח. הוזכרה פה שמורת הגלבוע והישוב מיכל. כל הנושא הזה, צריך שינתן עליו דגש יותר מיוחד היות ומשאבי הטבע ואוצרות הטבע שלנו דלים מאוד ונמצאים, כפי שהדבר קורה, בסכנה מתמדת. יש פה תקדים בעייתי. אם הדבר הראשון ששומעים בתקשורת זה תכנית ניצנים לעומת כל החלופות הרבות שהוצעו פה, יש פה תמרור אזהרה.

מעבר לזה, למרות מה שחושבים היה סקר שנערך שמראה שמרבית הציבור מתנגד ליוזמה של ניצנים ואני רוצה להוסיף את אותם אלה שלא שאלו אותם, את הילדים שלנו, הנכדים שלנו והילדים שלא נולדו, שמן הסתם היו רוצים לראות את המקום הזה משתמר וכמו שנאמר, המקום הזה הוא ייחודי ומיוחד. כן נכון לשקול את החלופות, למרות לחץ הזמנים ולמרות הנסיבות הבעייתיות, היות ומה שיכול להיווצר זו איזו שהיא בכיה לדורות, וחבל.

אני מ"אדם טבע ודין". אני רוצה להצטרף לדבריו של יואב שגיא, שהציג את העמדה של הגופים הסביבתיים. רציתי להוסיף, שכאשר אנחנו מדברים על אפשרויות של בניה בשטחים החקלאיים, אנחנו מדברים לא רק על חלילה חשש של פריצה לכיוון החולות וזה טבעי שיקרה, כפי שהציג את זה יואב. הבעיה המרכזית היא שעוטפים את בתי הגידול של החי והצומח בבניה ואז אנחנו רגילים לראות את זה בהרבה מקומות בארץ כמו שמורת האירוסים בגלבוע או באזור נתניה, במקרים כאלה בתי הגידול מתים. אני שמח מאוד שאנחנו מדברים על מרחב ניצנים ולא רק על השמורה המוגנת בתכנית המתאר הארצית שעתידה להיות מוכרזת ולא רק על החולות אלא על המרחב כולו. אנחנו מתנגדים וגם אין צורך לבניה באזורים החקלאיים. תודה.

דירקטוריון קק"ל קיים ישיבה מיוחדת בנושא ניצנים בגלל האינטרס המשותף שלנו על פארק החולות. זאת גם היתה הרגשת הדירקטוריון, שלא הוצגו בפנינו חלופות. מוצגת תכנית אחת שאכן מתקבלת החלופה שממזערת את הנזק והדירקטוריון ביקש לקיים ישיבה נוספת לגבי האפשרות, כי מישהו היה יכול להציג חלופות שונות כדי להביע עמדה ולמזער את הנזק גם בין החלופות וגם בכל חלופה שהיא, איך ניתן יהיה למצוא את הדרך לתוך החלופה עצמה ולמזער את הנזק. לטעמנו, זאת הדרך הנכונה לקבל את ההחלטה. השטחים של הקרן הקיימת מנוהלים על ידי המינהל.

השטחים שייכים להימנותא, שהיא חברת בת של קרן קיימת ואנחנו מנהלים אתם משא ומתן. אני חושב שבהחלטה היינו יכולים לתת אותה והם גם ככה אמורים למכור אותם.

תודה רבה. חבר הכנסת מצנע, בבקשה.

אני מופתע כל פעם מחדש מהקלות הבלתי נסבלת הזו, שאנחנו תמיד מחפשים את הגרוש במקום הכי גרוע שאפשר. אני מתרשם גם מהפגישה פה ומפגישות נוספות, שיש הרבה מאוד היצע של תכניות אחרות, בין אם זה באשקלון ושמענו עכשיו על אשדוד ומקומות אחרים, שיכולים לפתור את הבעיה. אני גם לא מאמין בפתרונות קולוסאליים שכאלה. זה יהיה בזבוז כסף, כמו שהקרוואנים שהולכים לקנות עכשיו זה יהיה בזבוז של כסף. בסופו של דבר, אין דרך אלטרנטיבית לרעיון שכל מתיישב מקבל סל והוא מחליט מה הוא עושה עם הסל הזה, בהיצע והרעיונות שחלקם עלו כאן. אני לא יודע איך זה צמח פתאום, מי זרק את האבן הזו של ניצנים וכולם מתחילים לחגוג מסביב וכולם עוסקים בזה. הסערה הזו, לדעתי, תעבור מהר מאוד ונחזור לפתרונות היותר נכונים בתוך הקווים הכחולים, בתוך הישובים הקיימים, בתוך הישובים שיכולים להרחיב אותם ונדמה לי, שזו הדרך הטובה ביותר.

בתחום היותר פוליטי, ההיסטריה מאוד מלאכותית והיא לא במקרה הולכת ומתעצמת לקראת מועדי הפינוי עצמם, עם הויכוח על המועדים עצמם. לא במקרה זה קורה. אני מציע לכולנו לנסות לבלוע, להוריד את הראש ולא ללכת לפתרונות שלא יהיו טובים, יעלו הרבה מאוד כסף ויפגעו פגיעה אנושה בכל מיני משאבי טבע ונוף שאנחנו כל כך רוצים לשמור עליהם. ולא בהזדמנות הראשונה שיש ובמכשול הראשון שנתקלים בו, הולכים לפתרונות שהם לכאורה קלים אבל לא ישימים. אני חושש מתקדימיות. פינוי רצועת עזה זו רק תחילתה של דרך ארוכה מאוד. אסור ליצור תקדימים שבהם שוברים את כל הכלים ואת כל הכללים ואת כל העקרונות כתוצאה מאיזו שהיא תחושה ציבורית שצריך ללטף ולעודד ולחבק וכל המלים היפות אלה, את מי שבאמת מתפנים. זה תהליך לא קל.

אני מתרשם שיש קונצנזוס, לא רק בסקרים אלא גם בארגונים הממסדיים, המקצועיים שמסתכלים על הנושאים האלה בהיבטים קצת יותר רחבים מאשר הבעיה הקונקרטית הנקודתית.

לכן, מכובדי יושב הראש, הוועדה הזו, בהרכב הזה שלה ובהרכב המלא שלה, צריכה להתנגד לכל פתרון שאינו נכנס לתוך מסגרות תכנוניות קיימות או עתידיות.

תודה רבה לחבר הכנסת מצנע. חבר הכנסת שרון, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהויכוח סביב שטח השמורה הוא בגלל שהשמורה לא מוכרזת. יש הרבה מאוד שמורות שנמצאות בהליך כזה או אחר של הכרזה והעסק הזה לוקח הרבה מאוד זמן ולא מתקדם. יש לזה השלכות על תהליך התכנון. פתאום אנחנו מגלים שעל שמורה שלא גמרו את התכנון שלה, פתאום היא לגיטימית להליך התכנון. לכן, צריך לראות איך אנחנו, כוועדה, משלימים את הליכי ההכרזה של כל השמורות שמתוכננות ולקדם את זה הכי מהר שאפשר. לזה צריך הרבה מאוד עזרה של משרד הפנים וצריך לראות איך עושים את זה. כל פעם שיש תכנית חדשה, בלי קשר לשום דבר, זה עולה וצץ.

חשבתי להתעלם מההיבטים הפוליטיים אבל אחרי הנאום חוצב הלהבות של חבר הכנסת מצנע והתקוות הסמויות, אני מציע לא לערבב את זה בעניין. אנחנו צריכים פתרון לבעיה של האנשים הולכים לעבור דבר קשה מאוד גם בחיים של מדינה וגם בחיים של אנשים פרטיים. אני חושב שהפתרונות במסגרת אשדוד ואשקלון טובים מאוד. אשדוד גם קלטה וגם גדלה וגם הופכת להיות אחת הערים הכי מוצלחות במדינה בגלל ניהול נכון וטוב. אני בטוח, שבמסגרת אשדוד יש אפשרות וגם במסגרת אשקלון וגם במסגרת ניצן. כל תהליך שלא חורג מתכנונים קיימים ולא חורג ממסגרת של ישובים הוא נכון.

המטרה פה או הרצון להקים פה את המועצה האזורית החדשה באזור המדובר ולקחת שטח מ-4 מועצות,מאשקלון, מאשדוד, מבאר טוביה ומחוף אשקלון הוא רעיון רע וזה מה שהולך לקרות. אין כוונה להיכנס לחוף אשקלון ולא לבאר טוביה ובטח שלא להיות חלק מאשקלון וחלק מאשדוד. הרצון להקים פה גוש ישובים חדש, שתהיה מועצה אזורית חדשה הוא רעיון רע. זה לא נכון תכנונית, לא חברתית ולא כלכלית ולא בשום קנה מידה אחר. השלכות של ישובים חדשים על החולות, גם אם הם לא במסגרת פארק החולות עצמו הן מאוד קשות גם בנושא הרצף ונושא ההשלכה על החולות עצמם. לכן זה צריך להיות במסגרת הישובים הקיימים. יש הרבה מאוד אפשרויות גם במועצות כאן וגם באחרות וצריך לראות איך מוציאם פתרון הכי טוב, הכי הולם הכי נכון לאנשים שהולכים לעבור את הדבר הקשה הזה. צריך לראות איך הוא לא הופך להיות פתרון שגוי ורע. תודה רבה.

ברשותכם, אנחנו נסכם את הדיון. ועדת הפנים ואיכות הסביבה, כפי שאתם יודעים לפני שבועיים, בעקבות הדיון שהתקיים בחולות נצנים, על דעת החברים שהשתתפו בסיור לאחר ששמענו את כל הגורמים והתרשמנו, אנחנו אמרנו והבענו את דעתנו שאנחנו מתנגדים לכל פגיעה לפארק חולות ניצנים. היום דעתנו התחזקה פעם נוספת, כאשר שמענו גם משרדי ממשלה, רשויות מוניציפאליות, עיריות וגורמים סביבתיים ואחרים. שמענו בראש הדוברים את מנהל התכנון הארצי וראש המועצה הארצית לתכנון ובניה מר שמאי אסיף. כפי שאמרו חבריי לפני ובהמשך לדבריהם, אין שום צורך בפגיעה בחולות פארק ניצנים. יש חלופות מגוונות, רבות ושונות אחרות ויעילות והן במסגרת התכנון הקיים וזה חשוב מאוד. אין לפרוץ את התכנון הקיים ויש לכבד את מוסדות התכנון של המדינה ולשמור עליהם ועל עבודתם הטובה הנעשית במשך כל ימות השנה ואסור לנו לשלוף פתרונות לא זמינים, לא ישימים, שפוגעים לא רק בערכי הטבע והגנים והשמורות אלא גם פוגעים במהות התכנון שלנו כחברה, שנבנית על תכנון נכון.

אני מצטרף לחבריי בדעה שאין שום סיבה וצורך לחקיקה כדי ליישם את פינוי רצועת עזה וליישב את המתיישבים. המגוון הרחב של הפתרונות רק מחזק את כולנו שאנחנו חייבים לעמוד כחזית אחת נגד כל ניסיון לפגוע בחולות. אני חושב שהרעיון או ההצעה לקדם ולזרז את ההכרזה על שמורות הטבע בארץ כדי להבטיח הגנה עליהם ולא רק הגנה תכנונית אלא הגנה על ידי הכרזה חוקית, זה דבר שאנחנו צריכים לקדם, לזרז ולפעול יחד, כדי שניתן הגנה לשמורות הטבע.

הנושא של הישוב מיכל שהועלה באופן עקיף, הישוב שיש עליו מאבק בתענכים, אני חושב שזה גם יכלול את הפתרון מבחינה חוקית וגם ציבורית כשהוא יוכרז כשמורה. אני מקווה שאנחנו נפעל בימים הקרובים יחד, כדי להביא להכרזה על השמורות האלה כדי שתובטח ההגנה החוקית עליהם.

אני רוצה להודות לחבריי, חברי הכנסת, שנטלו חלק בדיון וגם לראשי הרשויות המוניציפאליות והאזוריות, לארגונים הסביבתיים והאחרים ואני מקווה שיחד אתכם נצא מחוזקים בדעתנו שהפינוי יכול להיעשות במסגרת החלופות הקיימות, מבלי לעשות חלופות חדשות, נוספות, שהן לא ראויות ולא רצויות. תודה רבה.



(הישיבה ננעלה בשעה 10:10)