הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 6)(החמרת הענישה)












2
ועדת הכלכלה
18.5.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 406
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' באייר התשס"ה (18 במאי 2005), שעה 9:30

הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 6)(החמרת הענישה), התשס"ב-2002

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
אבשלום וילן
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ

יבגניה צירולניק - מרכזת תקינה בכירה, משרד התמ"ת
איגור דוסקולוביץ - מרכז תקינה בכיר, משרד התמ"ת
מיכאל אטלן - סגן היועמ"ש, משרד התמ"ת
מיקל מימרן - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התמ"ת
תמר פינקוס - תובעת ראשית, משרד התמ"ת
ביתיה פודרביטל - רפרנטית תמ"ת, אגף תקציבים, משרד האוצר
זיוה פתיר - מנכ"ל מכון התקנים
יורם סמואל - יועמ"ש מכון התקנים
חיים יעקב - עוזר מנכ"ל מכון התקנים
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
עוזי מרדכי - מהנדס איגוד תעשיות מתכת וחשמל, איגוד
התעשיינים
אלי הדר - התאחדות התעשיינים
יוסף טמלר - איגוד לשכות המסחר

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים


הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 6)(החמרת הענישה), התשס"ב-2002

אני פותח את הדיון בנושא הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 6)(החמרת הענישה), התשס"ב-2002. הוועדה קיימה דיון וחל גם דין רציפות. בדיון האחרון שהיה כאן ב-1.7.2003, נאמר בסיכום שהמשרד צריך להיערך ולהביא תיקונים. הכדור היה אצלכם, אבל למה שנתיים? קצת תמוה, רוצים לקדם משהו חשוב וזה לוקח שנתיים? מי מסביר?

התבקשתי לתת כמה מילות רקע: כיוון שאנחנו מדברים על חוק התקנים ועל דברים מהותיים שקשורים לתיקון. מהו תקן? תקן זה סט של כללים, של מפרטים טכניים שמאושרים על ידי מכון התקנים והם מאושרים על פי כללים. החוק אומר שתקן, ככלל, יותאם לתקינה הבינלאומית והכל נעשה תחת הגג של ארגון התקינה הבינלאומי, ISO, שבעולם המושגים שלו מגדיר תקן כדבר שהוא לא רק מאושר על ידי גופי תקינה המאושרים ומוכרים על ידו ותחת חסותו אלא גם של מושגים תוך מהלכים שהם שקופים לחלוטין ובקונצנזוס ובוועדות ציבוריות שמשתפות את כל בעלי העניין באותו תקן. בעלי העניין באופן טיפוסי הם נציגי העוסקים הרלוונטיים, נציגי התעשייה הרלוונטית לאותו מוצר, נציגי ארגוני הצרכנים, ארגון העובדים, ארגוני מעסיקים, לשכות מסחר, יבואנים. בנוסף למומחים, למהנדסים של מכון התקנים שיושבים באותן ועדות. כל אלה יושבים בתהליך ארוך ובסופו של דבר, מתקבץ תקן בקונצנזוס.

הערת אגב, בישראל התברכנו בזה שמנכ"ל מכון התקנים הישראלים, זיוה פתיר, היא גם סגן נשיא ISO. אז בכלל, הקשר בין התקינה הבינלאומית לישראלית הוא מובהק.

אבחנה מאוד בסיסית בחוק ובעולם התקינה, שחיונית להבנת המאטריה בכלל ולהבנת התיקון שלנו בפרט היא בין תקן רגיל, תקן ישראלי לבין תקן רשמי, שהיא אבחנה בין תקינה וולונטרית במהותה לבין תקינה מחייבת במהותה. תקן רגיל הוא אותו תקן שהגדרתי קודם. תקן רשמי הוא תקן שהרגולטור נכנס ומתערב, בוחן אותו, ומכריז עליו בהליך שקבוע בחוק, לאחר התייעצויות שמוכתבות מהחוק, כעל תקן שהוא רשמי ומחייב. המשמעות של ההכרזה הזאת היא הפיכת כל הדבר שהיה חי בעולם הוולונטרי לדבר שהופך להיות נורמה מחייבת. אני רוצה לתת המחשה לדואליות של פעילות התקינה, משום שהמכון מעורב בשני ההיבטים שלו והחוק מטפל בשני ההיבטים שלו, אבל שהתיקון לחוק על החמרת הענישה והפיקוח מטפל בעיקר בהיבט הרגולטיבי, המחייב הרשמי.

בא לקוח של המכון ומבקש ממנו בשביל לייצר טובין מסויימים או תהליך עבודה מסויים הנחיה מקצועית איך לעשות את זה נכון. אז הוא מבקש שיפתחו לו תקן. אז בא מכון התקנים, שהחוק נותן לו את הבלעדיות ביצירת תקנים ומייצר תקן.

הוא גם מוכן לשלם את זה.

נכון. הנה דוגמא לתקן של מכון זרנוקים למקלח יד. הוא מפתח את הדבר. זה כתוב באנגלית כי הוא אימץ תקן בינלאומי וזה סט של כללים מאוד טכניים שאחר כך, אותו לקוח או יצרן לוקח על עצמו לעמוד בדרישות שלו. אחרים גם לוקחים על עצמם אם הם רוצים. בחלק מן המקרים, לא כל התקנים הם לצורך קבלת תעודה שאני עומד בתקן ונפנוף בתעודה אבל מוכנים לשלם בחלק מן המקרים בשביל לקבל תעודה של עמידה בתקן, תעודה שניתנת על ידי מעבדה מאושרת לפי הוראות החוק, מכון או מעבדה מאושרת מכוח החוק ומעבדות מאושרות אחרות יכולות להיות מכוח החלטה של הרגולטור בתנאים מסוימים, אבל מוכנים בשוק לשלם על זה כי זה נותן משהו. זה נותן מוניטין, שקט נפשי. לפעמים זה בדרישות של בעלי עניין. לפעמים חברת ביטוח יכולה לדרוש את זה. זה מתקיים בשוק, השוק עושה את זה. אגב, ISO מונע בעיקר מהעוסקים.

והנה, פתאום בא הרגולטור ולוקח דבר שהוא וולונטרי ומכריז עליו, בגלל החיוניות שלו, כדבר רשמי ומחייב. את זה הוא יכול לעשות על פי החוק רק משלוש עילות, וזה תיקון מספר 5 אם אני לא טועה, שצמצם את האפשרות לקחת מנוע וולונטרי ולהפוך אותו לנורמה מחייבת משלוש עילות: בטיחות, בריאות ואיכות הסביבה. זה אומר, למשל, שהרגולטור היום, השר, כבר לא יכול להכריז רשמיות על תקנים שיכול לפתח מכון התקנים בתחום חשוב כמו איכות המוצר. איכות המוצר לבדו לא יספיק, זה צריך להיות סכנה לתביעה בבטיחות, בבריאות ובאיכות הסביבה.

מכאן גם חשיבות להעלות את החומרה, כי הנושאים שהופכים להיות נושאים של תקינה רשמית הם נושאים שמטבעם מגינים על אינטרס חיוני של הציבור, יותר מאשר בעבר.

המשמעות של הפיכת תקן, והנה דוגמא של תקן רשמי, אריחי קרמיקה לחיפוי קירות וריצוף. אתה רואה אותו מתורגם, כי הוא הופך להיות נורמה ישראלית מחייבת, אתה רואה אותו באותה מתכונת בסדרה של כללים מאוד טכניים שאומרים איך לנהוג באותם אריחי קרמיקה, אבל המשמעות של הפיכת התקן לתקן רשמי היא שאי עמידה בדרישות התקן לפי דרישות היצרן, הופך להיות עבירה פלילית.

משמעות נוספת היא לא מכוח החוק הזה אלא מכוח צו יבוא חופשי שהוא צו מכוח פקודת הייצוא והייבוא שמסדיר את העניין של אופן הבדיקות בדבר עמידה בדרישות תקן ביבוא. פה אני פותח סוגריים: משטר הבדיקות שנהוג מכוח צו יבוא חופשי, בעצם כל יבוא של טובין שיש עליהם תקן רשמי, היבואן צריך להמציא אישור ממשרד התקנים כדי לשחררו. על זה השוק מתרעם, זה כבד, זה בירוקרטיה, זה עלויות של בדיקה וגם עלויות של אחסון וכולי. על כך הוקמה וועדה בראשות פרופסור סיני דויטש, שבחנה את הנושא לעומק ובסופו של דבר, הממשלה אימצה את החלטותיה והמלצותיה בתחום העיקרי והוא: מצד אחד לעשות הקלות בבדיקות ביבוא על ידי יצירת קטגוריות שונות של טובין. בגדול – קטגוריות של טובין שימשיכו בדיקות עומק ולעומת זאת, קטגוריה אחרת של טובין שבהן תהיה רק בדיקה של מסמכים או תצהירים של יבואן או בדיקות של יבואן אחר.

איך ידעו במה להשתמש?

קבעו והמשרד ערוך לזה ותכף אחזור לזה, כולם יודעים איזה טובין נמצאים באיזו קטגוריה ומה המסלול שצריך לעשות בשביל לשחרר טובין בכל קטגוריה.

איך יודעים שבמכולה נמצא איקס ובפועל שם יש משהו אחר?

זה עניין של איך הבקרה של המכס עובדת. איך הוא יודע שמה שמוצהר שם זה מוצר איקס, שצריך לעמוד בדרישות התקן.

אני לא שואל סתם, כי מניסיוננו יש בעיות שתפסו ולכן אני רוצה לקדם את זה מהר, שלא יהיה כדאי להיכנס לזה.

תכף אני אמחיש למה זה חשוב. זה חיוני.

האכיפה חשובה לי.

אני מיד מגיע לזה, אבל צריך להבין שההחמרה לא רק בענישה אלא באמצעי הבקרה והאכיפה זה צד שני של מטבע של ליברליזציה דווקא. ההמלצה של הקלות בבדיקות ביבוא יוצר יותר סיכון שיסתובבו בשוק מוצרים שדלפו, שלא עומדים בדרישות התקן ואז, זה באמת זה אומר שצריך להקנות יותר כלים למי שניצל לרעה את האמון שנותנים לו. עוד לא הזכרתי את הקטגוריה של המסלול הירוק, כמו שאתה חוזר משדה התעופה עם כל המתנות לשכנים ואתה מחליט שאתה הולך למסלול האדם או הירוק ולא מכריז עליהם. אם אתה בוחר ללכת למסלול הירוק, נתנו בך אמון, אבל אז התמורה היא שאם אתה מפר את האמון אז "עולים" עליך יותר חזק. תהיה גם קטגוריה של מוצרים כאלה.

הממשלה החליטה לאמץ את ההמלצות האלה. ההמלצות הן על שני הצדדים. ליברליזציה – כן ובלבד, שיש החמרה בכלי הבקרה, הפיקוח, האכיפה והענישה מצד שני. הא בהא טליה. בהחלטת הממשלה האחרונה זה חודד. אם בעבר, בנוסח של הצעת החוק הכותרת היתה החמרה בענישה, אז בנוסח האחרון של החלטת הממשלה מאפריל 2004, מדובר שם בהגברת הפיקוח, הבקרה, האכיפה והחמרת הענישה, כל זה כאיזון לליברליזציה ולהקלות בבדיקות.

זה לא מה שיש לי.

הכותרת בחוק זה החמרה בענישה והתפיסה היא של הגברת מערכי פיקוח הבקרה ולכן גם התעכבנו. בעצם, לקחנו את ההצעה שהיתה לפני שנה וחצי והוספנו סמכויות מינהליות נוספות שלא היו, שהן תוספות ולא החמרה בעונשים. הן תוספות של כלים להתמודד עם אותם אלה שנצלו את האמון שניתן בהם.

איפה יבוא לידי ביטוי דווקא הצד של ההקלות?

בצו יבוא חופשי, ברפורמה שיוצאת לדרך, בתנאי שהחוק עובר. זו מילה נוספת שאני רוצה להגיד בעניין הזה: אחרי שהממשלה אימצה את ההחלטות, וגם שם היה עיכוב כי לעשות את המיון הזה לא היתה עבודה פשוטה ולעשות את ההיערכות מול מכון התקנים שצריך לשנות את דפוסי העבודה שלו ואת הנוהל המרכזי שלו בעניין הזה, עד שבסופו של דבר הצלחנו להגיע למצב שבו אנחנו ערוכים ב-1.7. המנכ"ל התחייב בפני איגוד לשכות המסחר ובפני כל השוק.

בלי להתייעץ אתנו?

בתנאי, זה יותר מאשר בלי להתייעץ. ההחלטה הזאת ידועה לכולם שהיא מותנית בזה שעובר החוק. ולכן, בעצם עכשיו הרפורמה שממתינים לה שבויה בידי החוק מההיגיון הפשוט: ליברליזציה מול - -

אחרי שאני מעביר את זה, הרפורמה תאושר אחרי שנתיים?

לא, ב-1 ליוני. התיקון בצו יבוא חופשי שהיה צריך לעשות אותו בשביל להתאי לרפורמה זה שינוי בהגדרה מה זה רישוי מכון התקנים וזה כבר פורסם ברשומות ונעשה. הכל ערוך ומוכן, גם הצד המינהלי, גם הצד המשפטי לצאת לדרך, בלבד שהוועדה מאשרת את הנוסח.

מה כן תמצאו בנוסח? בנוסח יש 3 סוגים ואני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, שמצאה זמן לשבת ולבדוק את הנוסח יחד אתנו. היתה לה הערה אחת שתכף תבוא לידי ביטוי. אותו דבר גם לחברים בממשלה, בעיקר במשרד המשפטים, עורכת דין רונית טלמור ועורך דין רביב. מה תמצאו בתיקון? אתם תמצאו 3 סוגים של שינויים - -

לפני כן, בא תאמר 3,4 משפטים לגבי הרפורמה והליברליזציה שעליה דיברת. מה היא בדיוק הולכת לעשות? הזכרת קודם שנשמעו טענות בעיקר של יבואנים על מכון התקנים ועל הבירוקרטיה שהוא גרם להם. מה בדיוק היו המלצות הוועדה?

בגדול, נוצרו 4 קטגוריות של טובין, שהם מפורסמים ואפשר יהיה לראות אותם באתר של המשרד. אפשר להמציא אותם לכל דורש. טובין שיש עליהם תקן רשמי. קטגוריה של טובין שלא תהיה בדיקה בכלל, אני נותן דוגמה: טובין שמיועדים לתעשייה במפעלים. כלל לא יהיו בדיקות. קטגוריה שניה זה בקצה ההפוך - בדיקות כמו היום. זה לפי רמות סיכון. בין לבין יש שתי קטגוריות, שהבדיקות יהיו לפי תצהירים ומסמכים. לכל מוצר בקטגוריה כזאת יהיה תיק מוצר של היבואן והיצרן, יהיה טופס בקשה למכון. יש נוהל שהעברנו לעיון לשותפים שלנו שהם לשכות המסחר והגופים המיוצגים פה.

מה תמצאו בתיקון? 3 סוגים: סוג אחד זה שינוי טכני, שנובע משינוי תפיסה של מודרניזציה של חקיקה בכלל. זה שינוי של המתכונת של סעיף העונשין. אם בחוקים הישנים סעיפי העונשין היו מוגדרים במונחים של העובר על סעיף 9 למשל, דינו כך וכך, אז היום מבקשים שאנחנו נפרט את זה בכותרות. מה סעיף 9 כולל מבחינת התנהגויות אסורות ואז אומרים: העושה כך וכך דינו כך וכך, כל זה התנהלויות מגולמות בתוך סעיף 9. כל זה, אנחנו צריכים לעשות על כל הסעיפים הרלבנטיים שיש בהם אלמנטים בפליליים בחוק, בתקווה שאנחנו מכסים את הכל ולא מפספסים התנהגויות אסורות בגלל הפירוט הזה. זה סוג אחד שהוא לא שינוי מהותי אלא שינוי באופן החקיקה, שאמור גם לעשות את הדברים יותר בהירים לאזרח.

שינוי מהותי זה כמובן החמרת הענישה. אם היום הקנס הסטנדרטי הוא 12,000 או 20,000 שקל, אנחנו ננוע בין אותו סכום לעד 200,000 שקל, לפי הענין. נגיע גם לאפשרות של הטלת מאסר של שנה. היום זה חצי שנה.

עד היום זה לא היה מאסר.

אז יש מרכיב של החמרה בענישה וזה תלוי בהתנהגויות השונות, בעבירות השונות. סוג שלישי, והוא החשוב מבחינתי אפילו יותר, כי עמדת משרד התמ"ת ידועה, שאנחנו שמים יהבנו יותר על אמצעי אכיפה מינהליים מאשר על אכיפה פלילית מובהקת, כי זה כלי כבד שהוא לא כל כך יעיל. היום פרקליט המדינה מדבר גם באותה רוח, אז אנחנו שמנו שם יותר סמכויות מינהליות, הן בבית המשפט והן לממונה על התקינה, שבעצם המהות שלהן היא מניעה. אם הוא מגלה דברים, שהוא יוכל מיד לעצור. דוגמה מובהקת: לצוות לעשות רי-קול של מוצרים שיש חשד לגבי התקן שלהם. זה כלי חשוב שצריך להשתמש בו. לקחנו השראה בעניין הזה גם מחקיקה מודרנית. החוק העיקרי שהשתמשנו בו, אבל לא היחיד, זה חוק הגנת הצרכן שיש בו סמכויות דומות, אבל תמצאו את זה אפילו בחוק לפקודת הבטיחות בעבודה או בחוקי איכות הסביבה למיניהם. עד כאן.

מכאן, מתחילים לקרוא את החוק. מישהו מתנגד לעצם החקיקה, שלא היה שותף, או שהיה לו נימוק שלא הובא בחשבון?

ראשית, זה חוק צרכני מובהק והתיקון הזה מאוד חשוב. כמי שעסק שנים בצרכנות אתה מודע היטב לחשיבות הצרכנית של זה. אי אפשר לעשות רפורמה בלי הגברת הענישה והאכיפה. רק בתור מספר, כ-16,000 משלוחי יבוא השנה הגיעו לא תקינים. 3000 לפחות הוחזרו. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מספרים ענקיים. רק אתמול פרסמנו על עריסות ומוצצים שנמצאים בשווקים שאין להם שום קשר לתקן. אנחנו מדברים על דברים מאוד חמורים לתינוקות שלנו.

לכן, אם לא תהיה ענישה משמעותית אין שום משמעות לשום דבר שאנחנו עושים, כי תמיד ליברליזם יש, אבל לא בצד השני. אני בעד ליברליזם שמאוזן על ידי הבטחת הביטחון והבטיחות של הציבור הרחב. לכן, זה מאוד חשוב, הדוגמאות הן באמת קוראות לשמיים ומכיוון שרוב המוצרים מגיעים היום מהתחום הזה, של תקנים רשמיים מהמזרח, צריך ליצור מצב שבו יש הרתעה לפני הבאת המוצרים לארץ ולא כשאנחנו נמיין אותם. שיידעו מראש שלא כדאי להביא, לשווק או למכור וכולי.

היישום של אותה ליברליזציה יהיה יישום נסיוני. אם הוא יביא בסוף שהציבור יהיה יותר מוגן – זה יהיה נהדר. אם לא, יצטרכו ללכת חזרה ולהגיד: הליברליזציה טובה מאוד, אבל... אני מאוד מקווה שהיא תיתן עוד, כי יש לה איזונים של ענישה ואכיפה עם ליברליזציה. מכיוון שזה שבוע האיכות, הייתי רוצה שהכנסת תציין את זה על ידי הוועדה.

בגלל שהנושא חשוב זה גם נותן מענה לצרכנים. כשעמדתי בראש הוועדה לפניות הציבור טיפלתי בנושא של מים ואז ראיתי שהביאו כל מיני חלקים, ממטרות שאמרו שהם ממטרות והשתמשו בזה כחלפים לפילטרים ואז אמרו לי, שבקנה נמצא משהו בהחמרה. כתבתי לוועדת הכלכלה ועשיתי דיון גם בוועדה לביקורת המדינה. אז המנכ"ל הגיע ואמר לי: תשמע, זה ממש עובר לוועדת הכלכלה. אמרתי שכשאני אגיע לוועדת הכלכלה, אני אבדוק מה קורה. אני שמח, שאני נמצא כאן היום.

הכל חוקק וחיכו לך שתבוא לנהל את הדיון. תני לי דוגמא מה-16,000 משלוחים, דוגמא בולטת שאם היתה החמרה אז בטח לא היו מביאים את זה.

אתן לך סיפור מאתמול: עריסות פלסטיק שבהן המרחק בין השלבים הוא כל כך גדול שהראש של התינוק יכול להיכנס. יש מוצצים שמתפרקים. אני בטוחה, שהיום הם יביאו מוצרים חדשים. היום זה משתלם. לייצר דוד ולשווק אותו ללא תו תקן וללא התאמה לתקן, בלי מגביל חום, בלי טרמוסטט זה משתלם, כי הקנסות מאוד נמוכים. משתלם היום לעבור על החוק.

יש לי שאלה: אני רואה שמדובר פה בהחמרת הענישה הפלילית. אבל אמרת, שעיקר הענישה שהמשרד נוקט היא מינהלית.

זה בתוכן הדברים ולא כל כך בכותרת, כי הכותרת זה הכותרת שהיתה לפני שנה וחצי.

אני רואה בתיקון של סעיף 17 שמדובר פה על מאסר שנה או קנס לפי סעיף - -

כן, אחר כך יש 17א' רבתי, 17ב' רבתי, 17ג' רבתי - -

שם זה מתייחס למה? להחמרה? לסמכויות המינהליות. אבל אתה אומר: אנחנו הולכים להחמיר בענישה פלילית. מצד אחד אתה אומר שאתה רוצה להחמיר בענישה, ואתה מחמיר פה בענישה פלילית, כאשר בפועל אתה אומר שאתם לא עוסקים בענישה פלילית, כי הרוב - -

לא, לקחת את הדברים שלי רחוק יותר ממה שאמרתי.

אז תבהיר, כי מהדברים שלך ניתן היה להבין כאילו אתם עוסקים בענישה מינהלית ולא ענישה פלילית וזה משהו זניח, הענישה הפלילית.

אמרתי, שאנחנו לא שמים את כל יהבנו על הענישה הפלילית בלבד. הענישה הפלילית חשובה, חשוב לנצל אותה בגלל הכובד שלה בתיקים הכבדים.

כמה תיקים פליליים נפתחו בשנתיים האחרונות נגד יבואנים שלא פעלו על פי החוק?

60 תיקים ב-2004. היום אין אכיפה מינהלית. זה תיקון שיהיה. היום האכיפה היא פלילית. כדי להגביר את האכיפה אנחנו מוסיפים פה תיקון.

כשאנחנו מדברים על 60 תיקים בממוצע בשנה, מתוך סך כמה תיקים שהם ממליצים?

הם לא ממליצים בכלל.

הם תפסו כמה כאלה שעברו על התקן.

אם הם לא יעבירו אלינו, לפעמים הם מוצאים את זה ביבוא, משמידים או שולחים חזרה. האכיפה שלנו היא רק במה שיש בתוך השוק ולא מה שנמצא בנמלים. בנמלים זה עדין לא כאן.

הענישה הפלילית היום כל כך נמוכה, שזה לא מהווה אמצעי הרתעה. מאוד יתכן שעם החמרת העונשים יהיה תמריץ יותר משמעותי להגשת כתבי אישום.

אני יכול להוסיף הערה, שאני לא יודע אם תרגיע את הכנסת או רק תפיל עלי עוד יותר, אבל כמי שאמון על האכיפה הפלילית גם בתחומים אחרים של המשרד, אם זה הגנת הצרכן ודיני עבודה, המצב פה יחסית טוב. האכיפה הפלילית היא בפשיטת רגל, בגדול. כלומר, אני כמעט שופך את התינוק עם המים, אז אל תתפסו אותי. לכן כל כך חשוב לי לבנות כלים נוספים.

נתחיל לקרוא את החוק.

"הצעת חוק התקנים (החמרת הענישה)(תיקון מס' 6), התשס"ה-2005. תיקון סעיף 9. 1. בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן: החוק העיקרי), בסעיף 9 – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא –"(א1) נקבעו בתקן הרשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו פעולות אלו על ידי מי שחויב בכך, בהתאם לדרישות התקן הרשמי";

תסביר את הדברים.

זה קשור לסעיף הבא אחרי זה. אני אקרא אותו ואסביר: "ביטול סעיף 9א 2. סעיף 9א לחוק העיקרי – בטל." סעיף 9 הוא אותו סעיף בסיסי שאומר: לא ישווק, לא ימכור מצרך שלא עומד בדרישות התקן. סעיף 9א רבתי נתן אפשרות לשר המסחר והתעשיה, אם ראה שהדבר דרוש למניעת סכנת נפשות או פגיעה ברכוש, לאסור בצו את החזקתו של מצרך אשר מפרטו נקבע כתקן רשמי או את השימוש בו למטרה כל שהיא, אם אינו מותאם לדרישות התקן הרשמי". בדיון הקודם בוועדה נשאלנו אם עשינו בו שימוש אי פעם, כי אתם מחמירים את הענישה אז זה יחול גם על דבר שלא נעשה בו שימוש ואכן, עוד לא נעשה בצו הזה שימוש. אבל, סירבנו למחוק אותו כי חששנו שאם פתאום יהיו הוראות של התייחסות לא רק לתכונות של המוצר אלא לאופן של ההפעלה שלו, לאופן התחזוקה שלו, לאופן תיקונו, ההבדל בין להשאיר ב-9א כפי שהוא כתוב היום לבין מה שכתבנו כתוספת לסעיף 9 הוא הבדל קל, שעושה הכל במהות. אם יש בתקן עצמו הוראות לגבי הפעלה, לגבי תחזוקה והתקנה, אז לא צריך צו. זו תהיה הבהרה למי שחל האיסור. זה מעורר תמיד את החשש וזו הסיבה שבסעיף 9א לא נעשה שימוש, שחששו שדרכו יטילו חובות על מי שעומד בקצה, על המשתמש בביתו. מי שקונה טוסטר והיבואן, היצרן והמשווק של הטוסטר צריכים לוודא שהטוסטר עומד בדרישות התקן אבל עקרת הבית, שלא מכירים את האסטרטגיה לא יוכלו לוודא. לכן, היה חשש לעשות שימוש בצעד הזה.

עכשיו, פה אנחנו אומרים שיש חגורה ושלייקעס. החגורה, היא תקן שמגיע עד למשתמש בקצה. למיטב ידיעתנו, כך זה בעולם. אם יהיה כזה תקן, ותזכור שתקן זה דבר שנוצר בקונצנזוס וכולי, אז יכול להיות שנצטרך להגיע לקצה. זו הסיבה שתקנים כאלה עוד לא נולדו. אבל, אני אומר שאם בקונצנזוס יווצר תקן שיגיע לזה – בסדר. אני לא חושב שכמדיניות, בסדר העדיפויות, נגיע לשם.

כיוון שהעליתי את הנושא הזה גם בישיבת הוועדה וגם בשיחות שהיו לנו, רציתי להפנות שאלה לגברת פתיר: איך אפשר להבטיח שלא יוטלו בתקנים רשמיים מטלות על יחידות משקי בית, שהן עלולים לא להיות מודעים אליהם ואי שמירה על הוראות הפעלה בהתאם לתקנים האלה תחייב אותם בעבירה פלילית?

עקרת בית קנתה משהו והיא לא ידעה- -

לא יודע. היא צריכה להיות מופנית למי שמחליט על הכרזת תקן כתקן רשמי. יש פה עוד דבר: אם יווצר איזה שהוא תקן שיטיל אחריות, עדין זה לא יהיה מחייב ולא תהיה עבירה פלילית לא לעמוד בתקן הזה, רק אם הוא יהפוך להיות תקן רשמי. מי מכריז על תקן רשמי? שר התמ"ת. שר התמ"ת עושה את זה לאחר התייעצות. זאת פעולה שחפופה לביקורת שיפוטית. כלומר, אם זה לא יהיה סביר, אז זה יפסל כמו תקנה שהיא לא סבירה.

אבל על פניו, אין הגיון שדבר כזה ייעשה, כי כל הקונספט של התקינה הוא הפוך. הוא לחייב הוראות לצרכן על שימוש נכון במוצר ולא להאשים אותו שהוא לא השתמש בו נכון. הסיפור המפורסם ביותר הוא על חתול שיובש במיקרוגל בארצות הברית והטענה היתה, שלא חייבו את היצרנים לכתוב הוראות שימוש למיקרוגל, שאסור להכניס לתוכם בעלי חיים. אבל בעיקרון, זה היה אבסורד. כל ההגיון הוא לייצר תקנים שיהיה בהם מקסימום הגנה על הצרכן כדי שלא לשים מכשול בפני עיוור. כדי שהם ישתמשו נכון במוצרים וכן נדרוש בתקנים הוראות אזהרה והוראות שימוש, וכאן, יש לנו ויכוח גדול, כי אנחנו גם דורשים שהן תהיינה בעברית וזה בהחלט מקשה, כי למדינה כמו ישראל, הוראות שימוש בעברית הן בעיה ואם אינן תרגום של ההוראות באנגלית או בסינית או במה שלא יהיה, זאת בעיה אחרת, אבל זאת הבעיה המרכזית.

עכשיו לסעיף 3: בסעיף 3, וזה אחד התיקונים שאני מתכוון לקרוא. אנחנו חוזרים בנו מהכוונה לבטל את סעיף 12ב לחוק העיקרי. בעצם, מבחינת הנוסח צריך לבטל פה את סעיף 3.

ביטלנו, הלאה.

סעיף 4: החלפת סעיף 17. במקום סעיף 17 לחוק ה עיקרי יבוא: "עונשין 17.(א) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. (להלן חוק העונשין) – (1) ייצר, מכר, ייבא או ייצא מצרך שלא עמד בדרישות תקן רשמי, או ביצע עבודה שתהליכיה לא עמדו בדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א); (2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך אשר תקן רשמי קבע כי הוא חייב בהתקנתו, בתחזוקו או בהפעלתו, שלא בהתאם לדרישות התחזוקה וההפעלה" פה חסרה מילה "שבתקן הרשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א1);" בסעיף הזה יש שינוי בנוסח: (3) מכר מצרך מסומן בתו תקן ללא היתר ממכון התקנים, או סימן מוצר ללא היתר כאמור או שלא לפי תנאי ההיתר, בניגוד להוראת סעיף 11(ג);"

אני רוצה להסביר מה הנושא וזה גם תואם עם כולם: יש פה שני עבריינים שונים – יש מי שמוכר ויש מי מסמן. הסימון, זה יכול להיות היצרן, היבואן. כשמסומן, כאילו זה מתפרש שיחול על המוכר ואין שום ציפייה מהמוכר שיכיר את תנאי ההיתר. כל מה שמבקשים ממנו שידאג לשאול אם יש היתר או לא.

מה שמסומן 5 זה 4: "(4) הפריע לממונה או לאדם המוסמך מטעמו לבצע את תפקידו או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו על ידם בניגוד להוראות סעיף 10." סעיף 10 הוא סעיף שמסמיך את הממונה לעכב טובין למשל, ואז, מי שמפריע לזה עובר עבירה. פה אני רוצה להוסיף פסקה מקבילה, ששכחנו אותה, שבסעיף אחר בתיקון אנחנו מוסיפים עוד סמכות לממונה, אז צריך להיות גם עונשין להפרה של אותו צו לפי אותה סמכות. לכן, אני מבקש להוסיף פסקה 5: הפר צו של הממונה בניגוד להוראות סעיף 17ב. זה סעיף חדש. כשנגיע לסעיף 17ב תראו במה מדובר.

אני רוצה לציין שהעונש עליו מדובר על הפרת ההוראות שמנויות כאן זה שנה מאסר או קנס של עד 202,000 שקלים חדשים ליחיד. זה מופיע ברישא. אנחנו נראה אחר כך, שתאגיד זה כפל קנס וכולי.

"(ב) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:" שזה 67,000 שקל ומשהו. (1) ייצר, מכר, ייבא או ייצא מצרך שלא עמד בדרישות הסימון הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א); (2) מכר מצרך החייב בסימון בתו תקן, כשאיננו מסומן בתו תקן בניגוד להוראות צו שהוצא מכוח סעיף 9(ב); (3) השתמש במלה מהמלים המוגנות, בניגוד להוראות סעיף 13(א) פסקאות (1) ו-(2); (4) תאר או סימן מצרך באופן העלול להטעות, בניגוד להוראות סעיף 13(א) פסקאות (3), (4) ו-(5); פה אני מבקש להוסיף פסקה נוספת שתהיה (ג): העובר על תקנות לפי חוק זה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

תגיד לנו מה גובה הקנס?

12,900 שקלים.

אני ממשיך. מה שמסומן פה ג' יהיה ד': (1) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר תום התקופה אשר נקבעה בהודעה בכתב שנמסרה מטעם הממונה, או מי שהוסמך על ידו לפי סעיף 10 (ב). (2) על מסירת הודעה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחייבים."

מה זה סעיף 237?

זה אופן מסירת הודעות לפי חוק. לומר לך את האמת, הסעיף הזה הוא סטנדרטי בחוק.

סעיף (ד) שעכשיו הוא (ה): "נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לעבירה".

אם זה פרטי, זה 12,900 ואם זה תאגיד - -

זו הוראה מאוד מכוונת.

שיעבדו כמו שצריך, אז לא יקבלו קנסות.

אבל מקסימום הקנס על תאגיד מגיע ל-404,000 שקלים.

על כל מוצר, אבל אם הוא עושה את זה לגבי הרבה מוצרים הוא מייצר הרבה עבירות. אפשר להגיע למיליונים, אם רק נדע לעבוד.

השאלה אם זה מגיע למשרד או שזה נכנס לקופה הכללית.

בוודאי שלקופה הכללית.

"(ו) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש שמוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על תיקון או השמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיפים 40-42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת".

סעיף 3 הוספת סעיפים 17א רבתי עד 17ד רבתי. פה בעצם עברנו למישור התוספות על כלי האכיפה, אחרי שגמרנו את עניין הענישה:

"אחריות נושא משרה בתאגיד 17א(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 17 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; בסעיף זה "נושא משרה" מנהל פעיל בתאגיד, יושב ראש דירקטוריון, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 17 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

צו מינהלי זמני למניעת או להסרת פגיעה בציבור 17ב" זה החידוש לעומת העיקרי, לעומת הנוסח הקודם."(א) נוכח הממונה כי נגרמת פגיעה בבטיחות הציבור, בבריאותו או באיכות הסביבה, עקב הפרה של הוראה מהוראות חוק זה או כי קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לפגיעה או להימנע מעשיית הפעולה, לפי העניין, הכל באופן שנקבע בצו.
(ב) תקפו של צו מנהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, אשר לא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים ימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של של הצו המנהלי לתקופה נוספת של שלושה ימים, באישור בית משפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה. הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17ג".

זאת אומרת שאם עצרו מישהו שלא העביר משהו טוב, אפשר לעצור אותו ל-60 יום - -

את המוצר.

נגיד שמפקח מבקר במחסנים של יבואן או בחנות אפילו, ומוצא מוצר שיש חשש שלא הועבר כדין והוא הולך לחצר האחורית ורואה עוד איזה קונטיינר, יש לו סמכות לחייב אותו לפעול מיידית. כל מוצר שלגביו נוכח הממונה כי נגרמת פגיעה או סכנה לפגיעה. נוכח, זה אומר שיש לו ראיות מנהליות ולאו דווקא פליליות.

הוא בא למחסן ומצא שזה לא תקין ואומר: - -

הוא לא צריך להגיד שזה לא תקין. לצורך העניין, יש דוד שמש שיש עליו חובת תו תקן. מספיק לו לתפוס את זה.

הוא תפס – מה עכשיו?

הוא צריך להגיש - -

בינתיים, הוא יכול להמשיך לשווק אחרי שהפקח הלך.

אם למשל הוא רואה שהוא שינה חלק, פה כתוב שהוא יכול לגרום לו להפסיק לשווק. עשינו את זה בכמה מקרים בלי הוראה בחוק בהסכמת הצד השני. לגבי יבואנים או לגבי יצרנים שמגלים נכונות לציית לחוק זה עובד.

"(ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים (א)ו-(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה." אגב, כמובן שכל זה חשוף לביקורת שיפוטית. זה צעד מנהלי.

"(ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים." זו אגב מגבלה שלקחנו על עצמנו. זה לא מעצר, זה לא גרימת פשע מיידית ואפשר לחכות את היומיים לקבוע דיון.

יש לי שאלה: הצו שאתם מוציאים הוא מקסימום ל-90 יום. בוא נניח שבתקופה הזאת הוא לא שיווק. נגמרו ה-90 יום ואז מה?

יש לי את הסעיפים האחרים שקיימים. בשלב הזה, אני יכול להיכנס למסלול של הגשת כתב אישום, אני יכול לבקש מהמחלט להשמיד. יש לי אפשרויות.

בית המשפט לא עובד תמיד לפי לוח הזמנים שלנו.

חבר הכנסת ליבוביץ, החשש שלך הוא שהזמן נגמר ולא הגענו לשום פתרון וענישה. ואז, מה דינו?

בחלק הפלילי יש לנו את אותה סמכות שאנחנו יכולים גם לקחת אותה מכאן, להשאיר את זה בחזקתנו באישור בית המשפט, במחסן שלנו או בכל מקום אחר.

והוא ישלם את האחסנה? את השכירות?

עוד לא הגענו לשלב ש מי ישלם. בינתיים, אנחנו משלמים. היום חלק מהדברים נמצאים אצלנו, בחלקם מוקפאים במקום שבו נתפסו סגורים וארוזים ואסור להם להשתמש בהם.

בצו של בית משפט?

היום מותר לנו להחזיק את זה ללא כתב אישום 60 יום. אם הוגש כתב אישום אז זה עד תום ההליכים. אם עדין לא הספקנו להגיש כתב אישום, מבקשים הארכה מבית המשפט. הדבר הזה נשאר גם בתום ההליך המנהלי. בתום ההליך המנהלי תהיה תעודת בדיקה, יתברר אם זה לא עומד בתקן, אם זה מסוכן ואז - -

הכלים שהיו חסרים לנו הם הכלים שלוקח זמן לגיבוש כתב אישום.

עכשיו זה מבנה די דומה, שהולך לבית המשפט: "17(ג)(א) הוגש כתב אישום בשל עבירות לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום ליתן צו זמני נגד הנאשם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין, כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבטיחות או בבריאות הציבור;" שכחנו פה את איכות הסביבה, אז אני מבקש להוסיף את איכות הסביבה. "(ב) לא יצווה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתן לנאשם, הזדמנות להשמיע טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים. (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; (ד) הרואה עצמו נפגע מצו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לערור על החלטות בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד. (ה) רשאי בית המשפט הדן בערר לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

מתן התחייבות בהסכמה 17ד(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי חוק זה..." פה אתם רואים שזה כבר לא איזה חשד כללי אלא היה יסוד סביר להניח שאדם עבר עבירה "(בסעיף זה ובסעיף 17ה - העבירה) למעט עבירה מנהלית שהוטל בגינה קנס מנהלי, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לקבל ממנו, בכפוף להסכמתו, התחייבות בכתב לעשות כל אחד מאלה (בסעיף זה ובסעיף 17ה - התחייבות): (1) להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי החוק; (2) להחזיר כסף או נכס אשר התקבלו אגב העבירה, למי שיקבע; (3) לפרסם מודעות ברבים בעניין העבירה, כפי שיורה." אגב, זה נלקח מחוק הגנת הצרכן.

(ב) להתחייבות לפי סעיף קטן (א) תצורף ערובה בסכום של יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה, לתקופה שיקבע הממונה ושלא תעלה על שנתיים, ויכול שתהיה בערבים או בלי ערבים.

תוצאות הפרת ההתחייבות 17ה(א) מסר אדם התחייבות לפי הוראות סעיף 17ד(א)(1), לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות; (ב) הורשע אדם בעבירה שתחייב להימנע ממנה, רשאי בית המשפט בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שמוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה. (ג) הפר אדם את התחייבותו האמורה בסעיף 17ד(א)(2) ו-17ד(א)(3) רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה. (ד) השר יקבע בתקנות כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג)."

הכללים יובאו לאישורה של ועדת הכלכלה?

הכללים האלה, זה החלת סמכות של הממונה. עד עכשיו, בנוסחים המקבילים, בחוקים המקבילים זה בלי אישור ועדה.

אפשר לסמוך על שיקול דעתו של השר.

לא, זו ביקורת שיפוטית ואנחנו לא סומכים פה על אף אחד. את הליברליזציה של בדיקות היבוא, אנחנו בלב שקט יכולים לעשות.

זה נכנס מ-1.6?

חלקית. שלב ראשון במהלך, מה-1.6.

עכשיו השאלה היא באמת לגבי תחילת החוק. האם צריכים עוד איזו שהיא היערכות מיום פרסום החוק לאחר שהוא יתקבל, אלא אם כן נקבע אחרת. השאלה אם יש סיבה לקבוע אחרת.

לא מצאנו סיבה.

כלומר, אתם רוצים שהחוק ייכנס לכשיתקבל באופן מיידי.

כמה שיותר מהר.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק - -

אני מאיגוד לשכות המסחר. אני מסכים עם הכל והייתי רוצה, שהחוק הזה יחוקק אתמול. חיכינו שהחוק הזה יחוקק. בדיון הקודם אמרנו שזה המקל ולא ראינו באופק את הגזר. בינתיים זה מיני גזר, גזר גמדי, אבל יש משהו. יש פה סעיף שהערנו לגביו למשרד התעשייה והמסחר שמתייחס ליצוא. לשכות המסחר מייצגות חברים שעוסקים גם ביצוא. נראה לי, שלא הגיוני לדרוש במדינת ישראל לגבי מוצרים שמיועדים לייצוא, שיעמדו בדרישות התקן הישראלי הרשמי. זה לא הגיוני. זה מופיעה בסעיף 17א(1). לאחר מכן, זה מופיע בסעיף חדש 4(ב)(1).

אתה אומר, שהמדינה שמייבאת תדאג לתקנים שלה.

משהו כזה.

אם אני מייצא לנורבגיה ואני עומד בתקנים שלהם, למה אני צריך לעמוד בתקנים של ישראל? אם אתה משווק את אותו מוצר גם בארץ וגם שם?

כל דבר מתייחס לשוק שלו. אתה לא יכול לחייב מה שיוצא לארצות הברית לעמוד בתקן הישראלי. היום, בפועל, משרד התעשייה והמסחר נותן פטור מעמידה בתקנים רשמיים בארץ לגבי חומרים שמיובאים לצורך ייצוא. בארצות הברית משתמשים במתח חשמל לא של 220 וולט, אז לא הגיוני להתקין בארץ מוצרים שמתאימים ל-220 וולט כדי לייצא אותם לארצות הברית. היום, בפועל מה שקורה זה שאתה צריך להשתמש בפטורים. בשביל מה צריך פטורים אם מדובר על דברים מיובאים לצורך ייצור לייצוא, כשאתה לא יכול לעמוד בדרישות התקן הישראלי כי זה מיועד לחוץ לארץ, לעמוד בתקנים של ארצות אחרות.

קיבלנו את ההערה, בחנו אותה לפניי ולפנים, כולל עם אנשי סחר חוץ כדי לראות אם אפשר לעשות את זה, כולל משרד המשפטים, אבל אנחנו לא בשלים לעשות את זה מכמה סיבות: אנחנו מתכוונים לעשות את זה, זה התיקון הבא לחוק. אין בעיה מעשית וזה מה שכואב פה. לא רק שב-10 השנים האחרונות לא תמצאו תלונה אחת שהגיעה למשרד בהקשר הזה, אף יצואן לא - -

הוא לא מייצר כי הוא מקבל פטור.

אף יצואן לא נחקר. זאת אות מתה מבחינת הפעלתה. אם יש למישהו בעיה עם מוצר כלשהו, אני מתחייב שנוסיף אותו בצו עדכני: היתר ייצור לשם ייצוא וייצוא מצרכים בתוקף סמכותי לפי סעיף 16(ב) לחוק התקנים, שזה סעיף רלוונטי שאפשר לעשות בו שינויים. מותר לייצר לשם ייצוא כל מצרך מהמפורטים בתוספת ולייצאו אף אם אינו מתאים לדרישות תקן רשמי ובלבד... הצו הזה, יש בו רשימה של מצרכים או טובין. מיץ פרי הדר טבעי אפשר לייצא. אם מישהו נתקל בבעיה מעשית - -

למה זה לא הפוך?

מפני שכדי למחוק את זה צריך לסרוק לא רק את החוק הזה על כל הסעיפים שהמילה "יצוא" מופיעה בו אלא צריך לסרוק גם חוקים אחרים וצריך לבדוק את ההשלכות שיש לזה. אתה לא רוצה אגב זה שאתה מבטל את איסור הייצור בלי עמידה בתקינה, שהוא נכון מבחינת העיקרון, לתת פרצה לגנב שייצרו וישווקו בארץ תוך ניצול, מוצר שמיועד בכלל לחו"ל.

שאלתי, איך יעדכנו אם אותו מוצר הוא גם בארץ וגם בחו"ל.

נכון, אז בשביל לעשות את זה נכון צריך לבחון את זה לעומק. אני מתחייב שזה התיקון הבא לחוק.

מתי? בעוד שנתיים שלוש או ארבע?

תראה, זה שבכל משרדי הממשלה מתחלפות הנהלות משרדים הם רוצים לבדוק את החוקים שבקנה ולבחון אותם שוב ויש להם השגות ובצדק. זה לא מקל על חקיקה.

אם זה יירשם בפרוטוקול - מבחינתי זה מספיק.

עוד הערות להצעת החוק?

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 6)(החמרת הענישה), התשס"ב-2002, לאחר ששמענו ולמדנו את כל הנימוקים והבנו שזה לתועלת עם ישראל, לתועלת הצרכנים. זה גם ייתן לרפורמה שלכם לעבור.

מי בעד – הרוב

מי נגד – אין

ההצעה אושרה פה אחד. יישר כוח. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.












(הישיבה ננעלה בשעה 10:35)