כנסת פתוחה

עלויות שירותי תקשורת למשפחות מעוטות יכולת


2
ועדת הכלכלה
16.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 401
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, ז' אייר התשס"ה (16 במאי, 2005), שעה: 09:30

עלויות שירותי תקשורת למשפחות מעוטות יכולת.

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
אבשלום וילן
דוד טל
איוב קרא

אריק רשף - סגן יועמ"ש, משרד התקשורת
אסף כהן - סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
עדי קאהן - כלכלנית, משרד התקשורת
דולי דדון - ממונה פיקוח שירותי ציבור, משרד התקשורת
עמי אלה - יועץ למנכ"ל, משרד התקשורת
עידית צרנוביץ - יועצת בכירה לשר, משרד התקשורת

אריה רינהרץ - משרד לקשר עם גורמי ממשל, "מירס"
מישאל וקנין - סמנכ"ל רגולציה, "סלקום"
קרן שינמן - מנהלת מח' רגולציה, "פרטנר"
אלה בן-נון - עוזרת משנה מנכ"ל, "פלאפון"
שרון פליישר - ראש אגף רגולציה, "פלאפון"
דודו מזרחי - מנהל אגף רגולציה, "בזק"
עו"ד איילת כהן-מעגן - מנהלת אגף רגולציה ורישוי, "בזק"
ליאון פלג

לאה ורון

רשמה: שושנה מקובר


עלויות שירותי תקשורת למשפחות מעוטות יכולת

בוקר טוב ושבוע טוב. אנחנו פותחים את הדיון בנושא: עלויות שירותי תקשורת למשפחות מעוטות יכולת. הדיון מתקיים לבקשתו של חבר הכנסת יצחק וקנין, שמגיע מהצפון ויצטרף אלינו בהמשך.

כחבר כנסת, גם אני מקבל לא מעט מכתבים ממשפחות מרובות ילדים - ולכל אחד יש היום פלאפון ברוך השם. כשהם בחוץ הם מחייגים מהפלאפון, אבל כשהם בבית הם מחייגים מהטלפון הקווי הרגיל לכל החברים. בנוסף, יש פניות מעסקים. יש להם משרד לא גדול, שעובדות בו 2-3 מזכירות. מלבד ענייני העבודה, בזמן הפנוי, מנצלים את הקו לשיחות פרטיות לפלאפונים, וגם שם יש בעיה של חסימה.

אם אזרח או איש עסקים רוצה להשתמש בטלפון הקווי, ולחסום את הקווים אל הסלולר, חברת בזק לא נותנת את השירות הזה. הרי עם כל הטכנולוגיה של היום ניתן לאפשר להורה לחסום את כל השיחות לסלולר, ולהשאיר על פי דרישתו גישה למספר קווים מסוימים. שירות של שיחה מזוהה ותא קולי חברת בזק נותנת לנו בשמחה רבה - רק תתקשר, ובשניה אחת תקבל את השירות. לעומת זאת, כשאתה רוצה לחסום משהו אין אף כלי כדי לעשות זאת.

חבר הכנסת וקנין ביקש להעלות את הנושא לסדר היום כדי לבחון כיצד הדברים מתקדמים וכיצד אפשר לבצע את החסימה. הבנתי שהנושא איננו חדש, וכבר עלה מספר פעמים. עם זאת, פיתרון עד לרגע זה טרם נמצא. הבנתי שמשרד התקשורת הכין דוח מקצועי וממצה, שכלל בדיקה ביחס למה שקורה בשאר מדינות העולם. אנחנו רוצים פיתרון, ולא דוחות. לא יכול להיות שאזרח בישראל, שבקושי גומר את החודש ומרוויח 4,000 ש"ח, ישלם 2,500 ש"ח לשיחות. זה יורד לו מהאוכל של הילדים, ואין לו שום שליטה כדי למנוע את התופעה הזאת. צריך לתת לו את הכלים.

על פי הסקרים שמונחים לפנינו, דווקא במשפחות מעוטות יכולת רוב הכסף הולך לפלאפונים. לכן חייבים למצוא כאן את הנוסחה המתאימה. ההורים מתקשים להתמודד עם הנושא בכוחות עצמם. הילדים חוסכים את דמי הכיס ואת כל מה שיש להם כדי לרכוש את המכשיר כיוון שהתחרות קשה מאוד, וכל ילד מחזיק היום במכשיר כזה. כדי לזכות במעמד המבוקש בכיתה, הילד עושה הכל כדי לרכוש את המכשיר. עם זאת, צריך לתת להורים כלים שיאפשרו להם לפקח על הדברים הללו.

חברי הכנסת דוד טל ואבשלום וילן ביקשו הצעה לסדר. חבר הכנסת טל, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך אותך ואת חבריי חברי הוועדה עם פתיחת המושב החדש של הכנסת. אני רוצה להזכיר לאדוני כי ישנם מספר נושאים על סדר היום שהוועדה הזאת חייבת לטפל בהם. בין השאר: ערוצי הטלוויזיה השונים והשליטה בערוץ 2 שעברה מכאן לשם. אני מניח שזה יגיע לכאן, ואני חושב שרצוי שנעלה את הנושא הזה לדיון ביוזמתנו-אנו.

נושא נוסף הוא נושא הקישוריות. עיני לא צרה ברווחים של חברות הסלולר, אבל הן עדיין מרוויחות טוב, ברוך השם. אני בעד זה שהם ירוויחו טוב, אבל אנחנו טרם הצלחנו להעביר את הכל למסלול של תחרות, ונוצר מצב שבו חברות הסלולר מרוויחות הרבה מאוד כספים מהרבה מאוד צרכנים מבלי להתחרות כלל.

יותר מכך, בחברות הסלולר נוצר מצב שבו הן לא מפרסמות מספרים שלכאורה היו צריכים להיות מפורסמים, כפי שבזק מפרסמת באמצעות מודיעין 144. אם אתה רוצה לברר את מספר הטלפון שלי, למשל, אתה מחייג 144 ומקבל את הדיווח. חברות סלולר נמנעות מאוד מלעשות זאת, ולא מעמידות את המידע הזה לרשותו של הצרכן. עובדה זו גורמת לצרכן מן השורה לבזבז הרבה מאוד טלפונים כדי לברר מספר טלפון כזה או אחר, זאת בזמן שבו על פי הרישיון שלהן ועל פי מה שהן קיבלו מהמדינה חברות הסלולר חייבות להעמיד את זה לרשות הצרכן. הן לא מעמידות זאת לרשות הצרכן משום שלצורך כך הן נדרשות להקים לוגיסטיקה שלמה.

אני חושב שבחודשיים הקרובים אנחנו צריכים לעמוד על כל הנושאים הנוגעים לתקשורת. כזכור, חובת הנאמנות שלנו היא לצרכן ולאזרח, ואנחנו צריכים לייצג אותו כאן. הוא סומך עלינו שאנחנו נוודא כי התחרות תהיה טובה וכי המחירים יהיו בהתאם.

תודה. חבר הכנסת וילן, הצעה לסדר בבקשה.

אדוני היושב ראש, זו יותר הצהרה לסדר מאשר הצעה לסדר. בהמשך לדבריך המאלפים לגבי הבעייתיות של משפחות מעוטות יכולת בענין התקשורת, אני רוצה להזכיר לך שהעליתי במושב החורף הצעת חוק שקשורה לוועדה הזאת, לפיה לא יכריחו אדם לרכוש חבילות בסיס יקרות בטלוויזיה ב-150 ש"ח או ב-180 ש"ח אלא יאפשרו חבילה זולה של 80-90 ש"ח במינימום. לצערי, שרת התקשורת וועדת השרים לענייני חקיקה החליטו להתנגד. הגעתי למליאה, לחמתי כארי ונפלתי כזבוב.

אני חושב שזה בהחלט משתלב גם בנושא שאתה מעלה כאן: אם אתה מדבר על אפשרות של חסימת קווים ועל מתן אפשרות למשפחות מעוטות יכולת לצמצם את הוצאות התקשורת שלהן בצורה שתאפשר להן לחיות בכבוד, אני סבור שגם האפשרות לרכישת חבילת בסיס זולה יותר בנושא הכבלים או הלווין - כפי שמקובל באמריקה הקפיטליסטית - היא מתבקשת.

תודה. חבר הכנסת קרא, בבקשה.

הנושא רגיש למדי, וכולנו כאן בעדו. מאידך, יש כאן בעייתיות בכל הדרישה הזאת. אין לנו נתונים לגבי מה שקורה במדינות המערב. לפיכך, אני מבקש לשאול אם מישהו יוכל לתת לנו נתונים לגבי המצב בארצות הברית או באירופה. כך נגיע למסקנות המתחייבות של מדינה נאורה ומתקדמת. לדעתי, זהו הקו שצריך להיות. עם כל הכבוד שאני רוחש למשפחות, שצריכות מבחינתן לשמור מכל משמר על אורח חיים נכון ואובייקטיבי, אנחנו רוצים גם לראות מה קורה במדינות המערב ביחס לסוגיה הספציפית הזאת בכל הקשור לשמירה על כבוד המשפחות האלה.

שמי אריק רשף, סגן היועץ המשפטי במשרד התקשורת.

בשנת 2001 הוגש בג"ץ בנושא הזה. כדי לברר את נושא החסימות, החליט שר התקשורת דאז רובי ריבלין - יושב ראש הכנסת דהיום - להקים ועדה מקצועית במשרד כדי לבחון את הנושא. הוועדה שבראשותי הגישה את הדוח שלה באפריל 2002. הוועדה קיימה בדיקה לגבי מה שקורה בחו"ל. נשאלה כאן שאלה ספציפית לגבי ארצות הברית, אך מסתבר שבמקרה ארצות הברית לא רלוונטית לנושא הנדון, כיוון שבישראל מופעל עקרון ה-CPP, לפיו מי שיוצר את השיחה הוא זה שמשלם עבורה כאשר מדובר בסלולרי. לעומת זאת, בארצות הברית מי שמקבל את השיחה משלם. אגב, זה היה המצב בישראל בשלב הראשון כאשר פלאפון היתה בלעדתית. לקראת כניסתה של סלקום, שינינו את העיקרון והפעלנו את עקרון ה-Calling Party Pays, כלומר ה-CPP, לפיו המתקשר הוא המשלם.

אתם גם יכולים לשנות את העיקרון הזה, לפיו אם אני מתקשר ממכשיר פלאפון למכשיר סלקום, לא יגבו ממני את הקישורית?

במילים אחרות אתה אומר שהרשת שבה מושלמת השיחה לא תהיה רשאית לגבות עבור השירות שהיא נותנת. היא הרי מבצעת פעולה.

באותה מידה, כאשר הצרכנים של הרשת השניה ייכנסו לפלאפון, פלאפון לא תגבה מהם.

אני חושב שזה בעייתי מאוד. נושא הקישורית - שאיננו רלוונטי לדיון שלנו - הוא נושא שמשרד התקשורת טיפל בו בדיוק בהיבט של הקישוריות, של השלמת השיחה. התקבלה חוות דעת של חברת ייעוץ בינלאומית, המשרד קיבל החלטות, יש תקנות חדשות, יש תהליך של הורדת דמי הקישוריות, כך שאני מבין שזאת איננה הבעיה.

אדוני, האם תוכל לגלות לוועדה מהו התעריף שצריך להיות על פי קביעתה של אותה חברה בינלאומית, Analysis?

19 אגורות.

נערוך על כך דיון נפרד.

זה היה חשוב, כי עד היום נמנעו מלומר לנו מה החליטה הוועדה.

הניירות מפורסמים באתר המשרד. הכל גלוי.

כפי שאמרתי, נושא החסימות נבדק באותה עת בצורה מקיפה. כתוצאה מאיזושהי תקלה אצלנו במשרד, לא הועבר לוועדה דוח צוות הבדיקה. אנחנו נתקן כמובן את המעוות, ונעביר לוועדה את דוח הוועדה עם מכתב מלווה.

מאפריל 2002. הדוח רלוונטי גם להיום?

לא חלו שינויים גדולים. הוועדה בדקה מגמות, ואלו לא השתנו אלא נשארו בעינן. בדקנו את המצב בעולם, ומסתבר שבכל המדינות בעולם בהן אנחנו רואים מדינות התייחסות - מלבד חריג אחד, שבדיה, בה נסיבות כלכליות מסוימות מסבירות מדוע היא פחות רלוונטית – המגמה היא לא להתיר חסימה לאזורי רט"ן (רדיו טלפון-נייד) כחסימה בלעדית. יש מדינות שאוסרות בכלל קביעת חסימה לאזורי רט"ן. במקומות אחרים, החסימה לכיוון רט"ן חייבת להיות חלק מחסימה רחבה יותר. זאת כדי למנוע שימוש מניפולטיבי וכדי להתערב בתחרות. מסתבר שאספקת שירות חסימה עלול להוות כלי במסגרת התחרות בין החברות.

אני מבקש לשאול למען ההבהרה: לדבריך, במדינות המערב השירות הזה לא קיים?

המגמה היא לאפשר חסימה לרט"ן במסגרת חסימה רחבה יותר, שכוללת גם חסימה לשיחות מקומיות. זאת כדי לגרום לכך שהחסימה לכיוון מסוים לא תהווה כלי בתחרות. יש מצב שבו מפעיל נייח מבקש להתחרות בחברות הסלולר, ורואה אותן כחברות שגורעות ממנו תנועה ומתחרות בו - הן נחשבות אומנם מגזר שוק אחר, אבל ככל הנראה קיימת ביניהם מידה של תחרות והחברה הנייחת רוצה למנוע את התופעה. אנחנו רואים את קמפיינים של בזק – הם מופנים כלפי הסלולר בעיקר. שירות חסימה לכיוון רט"ן יכול לשמש אותה במסגרת התחרות הזאת. קשה היום לסמן את קו הגבול בנושא משפחות מעוטות יכולת.

מעוטות יכולת בתחום התקשורת. הקווים הם ברורים - יש פרמטרים כלכליים.

הוועדה סקרה כמה אמצעים שמאפשרים לפתור את הבעיה. אמצעי ראשון הוא חסימה במרכזת, כפי שמבקשים כאן, אבל חסימה רחבה יותר. לא מדובר בחסימה לאזור רט"ן. היום היא קיימת – חברת בזק יכולה לתת היום חסימה כללית לשיחות יוצאות. זהו סוג החסימה המקובל באותן ארצות בחו"ל. כלומר, אם אתה רוצה לחסום, תחסום שיחות יוצאות. תוכל לקבל שיחות נכנסות בלבד, אך יש לך יציאה לקווי החירום ויש לך אפשרות ליצירת קשר למרכזיה.

גם החסימה כרוכה בתשלום.

חסימה היא שירות. צריך לזכור שכל פעולה כזאת היא פעולה במרכזת, והיא שירות.

אם האזרח רוצה לחסום את כל המספרים, ולהשאיר 5 מספרים פתוחים, האם זה אסור על פי חוק?

ראשית, ההסדרה היא לא הסדרה חוקית. עם זאת, כרגע שירות כזה לא מתאפשר. אני גם לא בטוח שיש היום אפשרות טכנית בבזק לחסום הכל מלבד 5 מספרים. את השאלה הזאת צריך להפנות לנציג בזק, דודו מזרחי.

עבור החסימה הזאת אני משלם שירות מדי חודש?

70 ש"ח באופן חד פעמי.

אמצעים נוספים שהוועדה הציגה בפני שר התקשורת היו ה-pre-paid, כלומר תשלום מראש. כבעל משפחה, אני מחליט שאני מקדיש לנושא התקשורת סכום מסוים. בחברות הסלולר יש מכשירים שעובדים בשיטת ה-pre-paid. הורים נותנים היום לילדים שלהם מכשירים, רוכשים מראש את כמות השיחות, וכשהן נגמרות המכשיר נשאר על המדף. זהו פתרון שמציעות חברות הסלולר.

אני מבקש תשובה ממוקדת לשאלות שעלו כאן: האם לאותו איש עסקים או לאותה משפחה יש אפשרות לחסום קו כזה או אחר.

ההמלצה הפרקטית של הוועדה התייחסה לציוד קצה - מכשירים שאינם יקרים לרכישה, שמחירם נע בין 150 ש"ח ל-300 ש"ח. אלו הם מכשירים שמאפשרים את כל המגוון הזה עליו מדברים – לחסום הכל מלבד 5 מספרים, לחסום שני מספרים בלבד וכן הלאה. אלו הם מכשירים קלים מאוד לתפעול וידידותיים. בדקנו במשרד כמה סוגים של מכשירים כאלה.

אפשרות נוספת הוא "שירות הגבלת אשראי", כפי שכינינו זאת בדוח הוועדה. שירות הטלפון ניתן למעשה באשראי – תחילה אתה מדבר ורק אחר כך אתה משלם. ברוב המקרים המתוארים, הלקוח אומר: קיבלתי חשבון טלפון ונדהמתי.

גם בבנק יש תופעה של הגבלת אשראי. ברגע שבו אתה עובר את מכסת האשראי שלך, הבנק מורה לך לעצור. באופן דומה, אחת ההמלצות של הוועדה היתה בחינת הנושא של שירות הגבלת אשראי. עם זאת, שר התקשורת דאז בחן את הנושא הזה והחליט שלא להפעילו. הנושא הזה צריך להישקל. אם רוצים לשקול זאת מחדש זה מחייב בוודאי דיון עם המפעילים. כרגע, הפתרון המעשי בלא לפגוע בתחרות הוא לרכוש את אותם מכשירים שמאפשרים את כל מגוון החסימות בחנויות "בזק סטור" ובמקומות אחרים שעוסקים בציוד קצה.

אני מבקש לשאול את נציג חברת בזק: אני לקוח שלכם. כשאני מבקש שירות כזה או אחר אתם מחברים אותי וגובים את העמלה המגיעה לכם. גם כאן אני רוצה את השירות הזה. היום יש לי בעיה עם מספר כזה, ולכן אני מבקש ממך לחסום אותו. דוגמה נוספת: אני רוצה להשתמש ב-5 מספרים בלבד, ואת כל השאר לחסום. מה הבעיה?

ראשית, אתה צודק - בזק רוצה לספק שירות כזה ללקוחות שלה. אחת הבעיות הצרכניות הקשות ביותר של בזק היום היא העובדה שאנחנו לא מסוגלים לספק שירותי חסימה ללקוחות. יש לנו עשרות אלפי פניות של לקוחות שמבקשים לחסום שיחות לסלולר. אנחנו סובלים מכך, כיוון שלקוחות שלא מקבלים את שירות החסימה מנתקים בסופו של דבר את קו הבזק לחלוטין. יש לנו עשרות אלפי ניתוקים כאלה.

בזק מספקת כ-15 סוגי חסימה שונים. כלקוח בזק, אתה יכול לקבל היום מגוון רחב מאוד של חסימות – חסימה לבינלאומי, לאינטרנט, לשירותי מידע וכן הלאה. אם אתה רוצה לחסום לסלולר אתה לא יכול, למה? כי משרד התקשורת קבע כך. אחת השגיאות הצרכניות הקשות ביותר שיצאו תחת ידיו של משרד התקשורת הוא העובדה שהוא מנע את החסימות הללו. אחד הלקוחות של בזק הגיש אומנם בג"ץ נגד שר התקשורת בענין הזה, אבל מי שמכיר קצת את בג"ץ יודע שבג"ץ לא נכנס לשיקולים. הוא לא מכריע אם ההחלטה היתה נכונה או לא אלא שמשרד התקשורת בצע תהליך נכון. ואכן, משרד התקשורת פעל נכון בענין הזה – הוא בצע תהליך, קבל עמדות מהמפעילים והוציא דוח ועדה מסודר. בג"ץ לא נכנס לשאלה אם שיקול הדעת נכון או לא, ולכאן אתם צריכים להיכנס. לדעתנו, שיקול הדעת היה שגוי לחלוטין. בזק רוצה לספק שירותי חסימה לסלולר החל ממחר.

מה מונע מכם לעשות זאת, מר רשף?

התאבון הגדול של בזק לספק את השירות הזה מדבר בעד עצמו.

צרכי הלקוחות מדברים.

מדוע למנוע מהם אופציה כזאת? מדוע לא לאפשר לאזרח שרוצה בכך לחסום מספר כזה או אחר? אתם רוצים חקיקה? נעשה חקיקה אם אין ברירה. אבל יש לכם משרד ויש לכם סמכות. חבל שמר בלשניקוב לא הגיע. אם הוא היה נוכח כאן הוא היה נותן לי תשובה מספקת יותר. כפי שהוצאתם דוח מלומד ומנומק שמסקנותיו היו כאלה, אתה יכול גם לומר אחרת. האזרחים מבקשים. הרי אין לי ענין לסגור קו בלא סיבה. יש בעיה – אי אפשר להשתלט על תופעה מסוימת – ולכן יש לאפשר את האופציה הזאת. למה צריך למנוע את האופציה הזאת?

ראשית, הפתרון שבחרו בו עשרות אלפי הלקוחות של בזק – ניתוק הקו לחלוטין – הוא פתרון לא אידיאלי. אני לא מבין מדוע בזק לא מציעה להם את האופציה הפשוטה יותר – חסימת שיחות יוצאות. להישאר עדיין עם האפשרות לקבל שיחות.

מר מזרחי, אם אני מבקש לחסום אתם מנועים מלעשות זאת באופן חוקי?

אנחנו לא יכולים כי משרד התקשורת מונע זאת מאתנו. משרד התקשורת קובע כל דבר שבזק יכולה לעשות ולא יכולה לעשות. משרד התקשורת קבע שעל בזק נאסר לבצע שירות חסימה לסלולר. אנחנו צריכים את אישורו של משרד התקשורת.

זה לא נכון. לבזק אסור לחסום לאזורי חיוג ספציפיים. מותר לבזק לחסום לחלוטין שיחות יוצאות.

אני לא רוצה חסימה מוחלטת של שיחות יוצאות. אני רוצה להשאיר 4 קווים, ולחסום את השאר.

אני מבקש להסביר את הרציונל: בזק היא מונופול, וככזה יש לבזק אינטרס גדול מאוד שבעוד שנתיים-שלוש כמות הקווים הנייחים הנחסמים לשיחות לסלולר תלך ותגדל. בסופו של דבר, הדבר ישפיע ויקטין מאוד את התחרות בשוק התקשורת בכלל. אנשים יידעו שמהטלפון הזה הם לא יכולים לחייג לסלולרי, וישתמשו פחות בחיוג לסלולרי. בסופו של דבר, השימוש בסלולרי עצמו יילך ויקטן גם הוא. זה יגדיל את כוחו של המנופול הקרוי בזק.

הוועדה שאריק עמד בראשה המליצה על דבר פשוט מאוד, שקיים גם בחברות הסלולר: שירות בקרת אשראי. באמצעות השירות הזה יכול לקוח לבוא לכל חברה, ולומר שהוא רוצה שהחשבון שלו – השיחות - לא יעבור את 20 השקלים מדי חודש. ברגע שזה מגיע לאותה תקרה, הטלפון מפסיק להוציא שיחות. הוא ממשיך לקבל את השיחות. בזק לא רוצה לעשות את זה. בזק רוצה שמשרד התקשורת יאפשר לה להציע חסימה לחברות הסלולר בלבד. כעבור שנה או שנתיים, צעד כזה יקטין מאוד את השימוש בטלפון הסלולרי, ויגדיל מאוד את השימוש בטלפון הקווי.

איך זה יגדיל? הבן שלי יוצא לטיול, איך הטלפון הקווי יעזור לו? הוא צריך את הפלאפון.

ברגע שטלפון סלולרי יהיה טלפון שאי אפשר לחייג אליו מהרבה מאוד קווים, האטרקטיביות של השימוש בו תלך ותקטן. זה ברור. תוכל להשיג פחות אנשים בטלפון הסלולרי.

מדובר כאן בדברים נקודתיים ומשפחתיים.

ישבה כאן ועדה מקצועית, שישבו בה - - -

אני יכול להקים ועדה מקצועית אחרת, והמסקנות שלה יהיו שונות לגמרי. תזה שונה לגמרי.

אתם בעד קיום מסלול של ועדות מקצועיות, כמו חברת Analysis, שקבעה שהקישוריות יירדו ל-19 אגורות?

בהחלט, שישמעו אותנו. לכמה הקישוריות ירדו?

הם לא הגיעו ל-19 אגורות.

מזה שנתיים וחצי, מאז פורסמו מסקנות הוועדה, בזק אומרת שהיא "עובדת על פיתוח השירות של בקרת אשראי".

אם משרד התקשורת ייתן לכם את האפשרות, אתם יכולים לבצע את השירות הזה של השארת מספר קווים וניתוק שאר הקווים מבחינה טכנית?

אתה יכול לחסום שיחות לסלולר.

אני לא רוצה הכל. אני רוצה להשאיר 5 מספרים בלבד.

טכנית, אי אפשר לבצע את זה.

למה אתה לא יכול? אם אתה יכול טכנית להשאיר את 100, 102 ואת 106 פתוחים, למה את השאר אתה לא יכול להשאיר פתוח?

החסימות הן משאב מוגבל. גם היום יש לנו מגוון של חסימות, כך למשל חסימה לבינלאומי. עם זאת, אתה לא יכול לפתוח יעדים מסוימים בלבד לבינלאומי. אתה יכול לחסום את כל הבינלאומי או לפתוח את כל הבינלאומי. כך גם בסלולר. אנחנו נציע שירות שחוסם את כל השיחות לסלולר--

אני לא רוצה לחסום הכל.

אין אפשרות טכנית.

אם כך, זאת לא בעיה של משרד התקשורת. גם אם היום תצא הנחיה של משרד התקשורת, לפיה יש לאפשר בקשה של אזרח לחסימת מספר כזה או אחר, אתה לא יכול.

אני יכול לתת לו אפשרות לחסום את הקו שלו לשיחות הסלולר. אני לא יכול לאפשר לו לחסום הכל מלבד מספרי טלפון מסוימים. טכנית אני לא יכול – הלוואי שהיינו יכולים.

משאב החסימות הוא משאב מוגבל. במרכזיות יש "חסימה חכמה", שמאפשרת לפתוח מספר מסוים של קווים. אבל אי אפשר להרחיב אותה ולאפשר לכל לקוח לבחור את המספרים שיישארו פתוחים. אפשר לפתוח מספר יעדים לכל הלקוחות או לסגור אותם לכל הלקוחות.

לדבריך זה בלתי אפשרי מבחינה טכנית או שהעלות היא לא כדאית?

למיטב ידיעתי, זה בלתי אפשרי כרגע מבחינה טכנית. מספרי החירום הם קבוצה זהה לכולם. כאן לכל לקוח יש מספר אחר אותו הוא רוצה לפתוח. לכן אתה צריך להגדיר ברמת המרכזת מספרים אחרים לכל לקוח. זה בעייתי.

הנקודה שציינת, מר וקנין, נכונה – יש להם אינטרס לחסום את כולם. אבל אני לא רוצה לחסום את כולם. אני רוצה לעזור למשפחה.

הבקשה שלך היא שירות שכל חברות הסלולר מציעות. יכול לקוח של חברת סלולר לבקש חסימה של כל המספרים מלבד קווים מסויימים – של בזק או של סלולרי. החסימה היא פר מספר.

אבל זה הבדל טכנולוגי בין שתי המערכות.

אני מניח שהמערכת שלהם לא יכולה לתמוך בכך היום, לפי מה שהם אומרים.

אני לא איש טכני בתחום הזה, אבל זה לא נראה לי סביר. ייתכן שהעלויות גדולות, אבל אני לא מכיר דבר שאי אפשר להרחיב אותו. אני מציע שנבקש חוות דעת מקצועית של איש טכני בנושא הזה כדי לברר אם בזק מציג לנו כאן נתונים אמיתיים, או שמנסים להתיר מאתנו נתונים.

לכל דבר יש פתרון; הוא כנראה יקר. אבל לא יכול להיות שאין פתרון טכנולוגי לכך בעידן שלנו. תהיו מוכנים לממן טכנולוגיה כזאת אם נייבא אותה מחו"ל?

אני מבקש להוסיף שני דברים: להזכירכם, לבזק יש חברת-בת בשם פלאפון. אין לנו אינטרס לפגוע בה או בחברות אחרות. אנחנו רוצים לתת מענה ללקוחות שלנו, ולאפשר להם שירותי חסימה. כרגע אנחנו יכולים לאפשר חסימה לסלולר בכלל או לא. תרצה הוועדה, בזק תבדוק את האפשרות לאפשר חסימה מתוחכמת יותר. אני לא יודע אם זה אפשרי ובמה זה כרוך. אבל אם מכאן תצא הנחיה שתתאפשר חסימה, אבל בכפוף לכך שיהיו מספר יעדים פתוחים, אפשר לבדוק את הפתרון הזה. זה לא משהו שאנחנו פוסלים.

כבוד יושב ראש הוועדה, אבקש להביא לידיעתכם – על דעת מנכ"ל משרד התקשורת: כיוון שחלפו כמה שנים מאז הגשת דוח הוועדה, משרד התקשורת יבחן את המלצות אותו צוות מקצועי פעם נוספת בעת הקרובה, וניידע אתכם.

הבנתם את הבקשה שלנו – חסימת מספר קווים, אבל לא את כל הסלולר. אני רוצה לאפשר למי שירצה לבקש ש-5 קווים בלבד יישארו פתוחים, והשאר ייחסם.

הבנו את הבקשה, ונניח את הדברים על המדוכה פעם נוספת.

דוד טל:

ברגע שהנושא עלה, היה צריך להביא את הדוח בפני הוועדה. הדבר יתוקן.

פניתי לכבוד השרה דליה איציק בנוגע להפסקת השירות של בזקכרט. זוהי אפשרות שהיתה ובוטלה אתמול. יכולתי לחייג מהמשרד לכל מקום שבו רציתי בלא לחייב את חשבון הטלפון של העבודה.

זה זול יותר?

זה מעט יקר יותר, אבל זה במקום להתעמת עם מעבידים על טלפונים שעשית.

החלופה של השירות הזה הוא בזק בינלאומי. אני שואל את בזק ואת משרד התקשורת מדוע בטלו את הבזקכרט? הרי יש הרבה תלמידי ישיבות ואנשים אחרים שאין ברשותם טלפון זמין, והם רוצים להשתמש בטכניקה הזאת.

מערכת הבזקכרט היא מערכת ישנה מאוד. היא הוקמה בשנת 1995-1996. בזק נאלצה לשדרג את כל מהדורות התוכנה שלה, וכתוצאה מכך המערכת הפסיקה לעבוד. יש חלופות אחרות שבזק מציעה היום: כרטיסי טלכרט ושירותי גוביינה.

אני רוצה להתקשר מהשכן למישהו בחו"ל.

אתה יכול לעשות את זה בשיחת גוביינא.

אולי הוא לא רוצה?

יש כרטיסי חיוג דומים של מפעילים אחרים בשוק.

האופציה השניה של הבזק הבינלאומי יקרה יותר. שיחה עולה קרוב ל-40 אגורות בהשוואה ל-17 אגורות.

המערכת הקיימת לא עובדת יותר.

זו השיטה - להחליף שירות בשירות חדש כדי להרוויח יותר.

קיבלתי מבזק תשובה לא עניינית. התשובה נתקבלה ממר מאיר בן-בסט, מנהל תחום פיקוח השירות לצרכן: "שר התקשורת הקודם מר אולמרט אישר לחברה להפסיק את שירות בזקכרט בשל כך שהשירות התיישן מטעמים טכנולוגיים. החלטתו אושררה על ידי שרת התקשורת הנוכחית גב' דליה איציק."

פניתי אליו בענין נוסף, לגבי מדריך הטלפון, וזו תשובתו: "לענין מדריך הטלפונים של חברת בזק: חברת בזק מחוייבת לספק במדריכים הטלפוניים רק מידע לגבי מספרי הטלפון של מנוייה, וכל פרסום אחר במדריך נעשה על דעת החברה, ואין למשרדנו נגיעה בו."

אם אתה זוכר, מדריך הטלפון כלל לפני כמה שנים מידע רב ומגוון, כגון תדרי רדיו ורשויות מקומיות. המידע הזה לא קיים היום במדריך.

אבקש ממשרד התקשורת לקחת את הענין לתשומת לב ולטפל בו.

- - - שרת התקשורת הוציאה מכתב למנכ"ל חברת בזק, שמציין כי היא איננה רשאית לאפסיק את השירות. אנחנו יודעים שחברת בזק נתקה את השירות אתמול, וכעת אנחנו שוקלים את צעדינו בענין הזה.

אבקש כי תעדכנו את הוועדה בצעדים העתידיים שלכם.

הוועדה דורשת ממשרד התקשורת לבחון דרכים לחייב את בזק במציאת פתרון לחסימת התקשרות מהבית לטלפון או לפלאפון כזה או אחר, ולהשאיר מספר מסוים של קווים של סלולר או לסגור אותם.

הוועדה מנחה את חברת בזק?

אני מעדיף לעבוד אתכם. לפיכך, אנחנו דורשים ממשרד התקשורת לפנות לבזק ולעבוד מולה כדי לבחון את הנושא שהועלה כאן. בנוסף, לבחון את הדוח שלך מחדש. עם זאת, אנחנו רוצים לתחום את זה בזמן. אני סבור שחודש ימים הוא פרק זמן סביר.

חודש לא מספיק. אנחנו זקוקים למעט יותר זמן.

אם רוצים לבצע בדיקה מחודשת, צריך לעדכן את הנתונים - - -

הנתונים מעניינים אותי פחות. מעניין אותי יותר שבזק תכנס לתהליך של בדיקה ושל מציאת פתרון לחסימה, בדומה לזו שקיימת בחברות הסלולר. אני לא מדבר על הבדיקות שלכם. אני מדבר על בדיקה של בזק לגבי דברים טכניים. את הדוח תבצעו בזמנכם החופשי.

אנחנו ננסה לבצע את זה תוך חודש. נבקש מבזק להשתדל לעשות זאת תוך חודש.

אדוני היושב ראש, אני משתמש בטלפון בבית חולים, ומבחינה טכנית יש אפשרות לחסום מנוי בשלוחות מסוימות, ולתת לו חיוג מקוצר למספר יעדים בלבד.

הבעיה היא בבתים פרטיים של לקוחות, ולא בארגונים דוגמת בתי חולים.

אם כן, סוכם שהוועדה תקבל עדכון תוך חודש. אני מציע שתמנו איש טכני יותר, שיעמוד בקשר עם הוועדה כדי לנסות ולמצוא פתרונות.

הערה קטנה: הבדיקה הטכנית לא מייתרת את הבדיקה העקרונית. גם אם מהבחינה הטכנית ניתן לפתוח מספרים בודדים, נותרת בעידה השאלה אם בזק יכולה לחסום את כל חברות הרט"ן מלבד 5 מספרים של בני משפחה. זוהי שאלה עקרונית, וכפי שאמר אריק רשף, בחלוף שלוש שנים מהמלצות הוועדה המשרד יבחון מחדש את הסוגיה העקרונית הזאת.

אנחנו מבקשים לקבל את שני הדוחות – את הדוח המוכן ואת הדוח שיוכן. אבקש שתוך חודש ימים תבחנו כיצד אפשר יהיה לחסום באופן נקודתי שיחות. תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

10:30