כנסת פתוחה

הקמת "בית שני" לעם היהודי – המשך דיון

2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
11.4.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי





פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ב' ניסן התשס"ה, (11 באפריל, 2005), שעה 13:00

הקמת "בית שני" לעם היהודי – המשך דיון.

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
יגאל יאסינוב
מרינה סולודקין
יורי שטרן

ד"ר מרינה סולודקין -סגנית השרה, המשרד לקליטת העלייה
פרופ' יחזקאל דרור - נשיא המכון לתכנון מדיניות העם היהודי
אבינועם בר יוסף - מנכ"ל המכון לתכנון מדיניות העם היהודי
ירון זיידמן - חטיבת תפוצות, משרד החוץ
יחיאל לקט - הקרן קיימת לישראל
רות רגב - מנהלת אגף חינוך, הקרן הקיימת לישראל
מרים גרייבר - נשיאת הדסה ישראל
דינה חן - יו"ר ועדת חינוך, הדסה ישראל (ניצולת שואה)
צבי קן-תור - סגן ראש "נתיב" משרד ראש הממשלה
ד"ר מלה תבורי - "נתיב", משרד ראש הממשלה
עו"ד הרב גלעד קריב - המרכז לפלורליזם יהודי
לורן פוריס - לוביסטית, המרכז לפלורליזם יהודי
צביקה ארן - עמית המכון לתכנון מדיניות העם היהודי
ליאור חורב - שותף, המכון לתכנון מדיניות העם היהודי
ראובן שלום - יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות היהודית
ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית
עקיבא תור - יועץ נשיא המדינה לענייני תפוצות
נחמן שי - מנכ"ל איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה
ערן לרמן - מנהל משרד ישראל והמזרח התיכון, הוועד היהודי האמריקני
דפנה בונה - אחראית קשרי חוץ, קרן היסוד
יהודית פסוב - יו"ר פורום מנהיגות יהודית צעירה
תהילה נחלון - יועצת השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים

דנה גורדון

רותי וייס








הקמת "בית שני" לעם היהודי – המשך דיון

צהריים טובים לכל המשתתפים. למרות שהכנסת בפגרה התכנסנו כי היינו רוצים להתקדם לפחות בינינו בדיון ביוזמת הנשיא תחת הכותרת, שהיא כבר לא אותה הכותרת, של בית שני או יותר נכון, מה צריך להיות הפורום להידברות יותר יעילה בין ישראל לבין העם היהודי, מה צריכה להיות המתכונת, כיצד הפורום צריך להתכנס, מי צריכים להיות המשתתפים וכו'. על הנושאים עצמם שצריכים להיות הנושאים שנידונים בינינו לבין העם היהודי לא דנו כי אני חושבת שההסכמה היא די רחבה. להזכיר לכולכם שבפעם האחרונה כשהתכנסנו אצל הנשיא, המכון לתכנון מדיניות העם יהודי, קיבל על עצמו את המשימה להשלים עד ה 1 באפריל מסמך, והוא עמד בלוח הזמנים. המסמך, נדמה לי, נשלח לכולכם. מטרת הדיון היום היא קודם כל לקבל עידכון מהמכון לגבי תוכנו של המסמך או יותר נכון איזו עמדה הוגשה ולהמשיך לדון בינינו במגמה להגיש לנשיא עצמו איזשהן מסקנות של כולנו. אני לא בטוחה שהיום נגיע למסקנות אבל אני חושבת שכדאי להתקדם בדיון ואני מבקשת מפרופ' דרור, פשוט להציג בפני הפורום הזה, אם אפשר, בצורה מתומצתת את עיקרי המסקנות ולאחר מכן נעבור לפי סדר בין הדוברים. בבקשה פרופ' דרור.

תודה גבירתי יושבת הראש. מנכ"ל המכון אבינועם בר יוסף ואני נחלק את העבודה. אני אומר כמה הערות רקע ואבינועם יציג את עיקר ההמלצות בתמצית ראויה. אוסיף ואקדים אם מותר לי שיוזמת הנשיא ושל יושבת ראש הוועדה להעלות את הנושא היא חשובה ביותר. זהו נושא שצץ כל פעם הודות ליוזמות אלה ומגיע לנקודת מיקוד. וכעת, מספר הערות רקע לעמדת המכון בנושא. ראשית, צריך להיות ער לכך, ולא כולנו כישראלים מבינים את זה עד הסוף, אלא מי שהיה שנים בחוץ לארץ כמו יושבת הראש, שיש הבדל טוטלי בין העם היהודי שיושב בציון לבין העם היהודי שבתפוצות. כל מחשבה על העם היהודי שבתפוצות במושגים הלקוחים מהחוויה של המדינה, מטעים ברובם. העם היהודי בתפוצות הוא בסופו של דבר מה שנקרא, מערכת המארגנת את עצמה, עובדת בצורת רשתות בעיקר התנדבותיות. לכן מושגים כמו בחירות, ייצוג, דמוקרטיה וכדומה, יישימותם במקרה הטוב דורשת התאמה רדיקלית ובחלקם הם לא תואמים. זו אחת הבעיות הכלליות להערכתי במפגשים בין ישראל לאנשי התפוצות. יותר קל אולי לאנשי התפוצות להבין את הישראלים מאשר לנו להבין שהיהודים בתפוצות חיים במסגרת שונה לחלוטין בראייה סוציולוגית, פסיכולוגית ופוליטית ולכן יש בעיה של העברת מושגים ואנחנו משתדלים להימנע מזה.

שנית, אני ארשה לעצמי להגיד את המובן מאליו אבל להבליט אותו. אנחנו רק בתחילת הסתגלות לקיום מדינה יהודית. זה עניין ל 200 300 שנה בכל ראייה היסטורית שהיא. אין מה לדבר אפילו על זה. זו מהפכה לא פחות אולי יותר מנפילת בית שני. אנחנו הולכים דווקא לחכמי יבנה וכדומה, לקח דורות להסתגל, להקמה של מדינה יהודית לוקח דורות להסתגל. זו לא סיבה שלא נשתדל לשים את ההסתגלות על תוואי טוב אבל עקרונית, אנחנו צריכים להבין, זו רק תחילת הדרך. 60 , 70 שנות קיום של מדינה יהודית לעומת אלפיים שנה של אי קיום מדינה יהודית, דור אחד או שניים של מדינה, לא מספיקים בכלל לנושא, אנחנו לבד לא מבינים את המשמעויות. הן גם עוד לא קבועות, זה לא היסטוריה דטרמניסטית ברורה. שלוש, יש לראות את זה במסגרת העולם בכללותו. נניח, תופעת הגלובליזציה יש לה ותהיינה לה השלכות מרחיקות לכת ברישות העם היהודי לתפוצות וליחסי הגומלין בין ישראל לתפוצות. העולם משתנה, יחסי הגומלין משתנים, המשמעות של מה שנקרא קהילות גלובליות שיהודים שייכים אליה היסטורית, משתנים, והייחודיות שלנו היא שיש גם קהילה שמפוזרת כתפוצה וגם מדינה פחות או יותר מרנית. ארבע, העתיד לא מובטח. הציונות היא אחת ההצלחות ההרואיות. היכולת של העם היהודי להשתקם ולחזור לפריחה מסויימת אחרי השואה שציליביזציות אחרות נגמרות איתה, הוא דבר מדהים. העתיד, לא בכיס. כאן שוב החשיבות של יוזמות מול יוזמה שהייתה.

יחסי ישראל תפוצות. אני חושב שאנחנו לא די ערים לתופעה זאת. אם אני יכול רגע לעבור להערה אישית. אני עדיין נותן סדנאות מתקדמות באוניברסיטה, באים אלי התלמידים הטובים ביותר אבל על התפוצות הם אינם מבינים כלום וגם בקושי רוצים לשמוע על כך כשאני מדבר.

הנושא שייך למערכת החינוך הכללית בארץ.

כדאי פעם לדון על התוכנית החדשה באזרחות שאני מכיר אותה. סוף כל סוף הציגו חצי פרק על העם היהודי. אמנם חצי פרק לעומת אפס זה כמה אלפי אחוזים יותר וכך משקרים בסטטיסטיקה. בוגרי תיכון טובים, סליחה, גם האוניברסיטאות נוטלות בנטל, אלה שבאים אלי הם בוגרי B.A. מצטיינים שאינם יודעים שום דבר של ממש על העם היהודי. זה מבטיח שבר בעתיד. אבל הבעיה היא עוד יותר מורכבת. תביאו בחשבון, יהודי בישראל ויהודי בתפוצות חיים בעולם שונה רדיקלית. במשך אלפיים שנות תפוצה היה דבר משותף אחד לעם היהודי, כולם היו מיעוט שהיו צריכים להסתדר עם הגויים. כשנפגש יהודי מתימן עם יהודי מפולניה הם יכלו לדבר על הבעיה איך לחיות עם האחרים. היום אחרים זה ישראלים שיש להם מדינה. דברים בסיסיים של להיות יהודי בישראל ולהיות יהודי בתפוצות הם שונים רדיקלית. החל במקרו במבנה סוציו אקונומי, חלוקה למקצועות. בתפוצות רוב היהודים במעמד בינוני גבוהה, בארץ יש עקומה חצי נורמלית, בהתחשב במאה ה 21, וגמור בחוויות. להיות יהודי בישראל לא ברור מה זה מחייב אבל כולנו מודעים לזה שאנחנו יהודים, ממשיכים לעם היהודי אולי פחות אבל גם יש את הקשר הזה פורמלית. שם זה דבר אחר לגמרי. העולם הפסיכולוגי, המסגרות של חשיבה, ההדגשים שונים לחלוטין.

אתמול היה לנו במכון אירוח של המועצה לביטחון לאומי, דיברנו איתם על פיתוחים בחוץ לארץ. הדגש היה על כך שצריך להחליף את הקופסאות. אי אפשר להצליח בלי קופסאות, אנחנו בני אדם, אך הקופסא של להיות ישראלי והקופסא של יהודי בתפוצות שונות לחלוטין. לכן אם לא תתעשתו הדברים לא יתקדמו. וכאן הנקודה הכמעט אחרונה. השבר הבא בהמשכיות יהיה עם דור הצעירים. כמו ששר החוץ ניסח זאת היטב. מה שבשביל הדור שלי היה חוויה, בשביל הילדים והנכדים שלי עדיין זיכרון דרך ההורים והסבים, הדור הבא עבורו זו תהיה היסטוריה. זה נכון בתפוצות שקיום המדינה הוא מובן מאליו וכל ההתלבטויות מובנות והפורענות היא במוזיאון וממשיכים הלאה. זה שינוי רדיקלי. אני חושב שאנחנו עומדים בפני סכנה לשושלת הדורות שאין לה כמעט דוגמא בעבר. אבל לא משנה אם נמצא אנלוגיה מתקופת הייוון וכדומה. זו השאלה המרכזית.

כעת, לעצם המצב שלנו. שתי הערות. ראשית יש לוגיקה נפוצה בישראל. לאו דווקא ביוזמה זאת אבל בפוליטיקה הישראלית. את יכולה להביא דוגמאות מהכנסת אני לא אכנס לכל הנושא. אבל כאמור, אם יש בעיה שצריך לטפל בה, נקים אירגון. אם כי אני די עוסק בתורת האירגון בעיסוקי המקצועיים, לאו דווקא הקמת אירגון היא הדרך להתמודד עם בעיה. יש לפעמים שהיא עוזרת ויש שמיסוד נוסף מסווה את תשומת הלב מהבעיה המהותית בעצם במקרה זה או אחר, ואתם תשמעו את ההמלצות שלנו.

הערה אחרונה. בין כל ההמלצות שלנו, לטעמי האישי, ההמלצה החשובה ביותר היא מה שאני קורה מדיניות העם היהודי 35, 35. כלומר, שבכל גופי העם היהודי, בהנהלות, בעצרות, חייבים להיות לפחות 35 אחוזים מהמשתתפים, למטה מגיל 35. היום זה לא המצב. אנחנו מתכננים פרוייקט לעשות מיפוי בבני הגילים של כל גופי העם היהודי, אבל אנחנו מסתובבים. אבינועם שמייד ידבר מכיר את הנושא טוב. אני כבר למדתי קצת. הם יותר קרובים לגיל שלי מאשר לגיל הצעירים המעטים מאוד שנמצאים כאן. לכן הדגש על צעירים הוא אחד המוטיבים המרכזיים של ההמלצות שלנו. ברשות יושבת הראש אני מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המכון אבינועם בר יוסף.

בוקר טוב, אני רוצה להצטרף לברכות של פרופ' דרור לנשיא ועל עצם העובדה שהנושא הועלה לסדר היום. אני רוצה גם לציין כמה מהאנשים שתרמו להכנת העבודה הזאת בלוח הזמנים הצפוף שעמד לרשותנו. פרופ' סרגיו דלה פרגולה שסיפק את הנתונים ההשוואתיים, לאבי גיל שתרם את תרומתו החשובה, לפרופ' דוד דרי ולד"ר שלום ולד. וכעת אגש להמלצות ואשתדל לעשות את זה בקיצור נמרץ כדי באמת לאפשר דיון.

ההמלצה הראשונה של המכון באמת אינה נוגעת ישירות בסוגיית הבית השני אבל היא נגזרת מהערכה שנתית שהצגנו בפני הוועדה לפני חודשים אחדים. והצגנו אותה גם בפני הממשלה.
יש לחזק באופן מאוד משמעותי ולהעמיק את עבודת המטה הנוגעת להשלכות על העם היהודי של החלטות ישראליות,

מה זה נקרא עבודת המטה, של הממשלה?

של גופי המימשל, אמ"ן, המועצה לביטחון לאומי, גם וועדות הכנסת. לכן אמרנו מימשל ולא ממשלה.

ולקיים התייעצויות עם אירגונים ועובדים יהודיים לפי הצורך, זה לא התייעצויות רשמיות. אנחנו לא מתכוונים כאן להתייעץ עם העם היהודי בהחלטות אופרטיביות שמערכת הביטחון והממשלה צריכות לקבל. יש עם זה, לפני קבלת החלטה, דיונים שבהם מרכיב העם היהודי אינו קיים בכלל ולהחלטות שמתקבלות יש השלכות ישירות על העם היהודי. אין ספק שכשמתקבלת החלטה, אפילו כדוגמת תפישתו של מוסווי. צריך לאסוף חומר מודיעיני מראש, היכן יכולה להיות מכת התגובה, ולא להיות מופתעים אחר כך כשקורה מה שקורה בארגנטינה. זאת ההמלצה הראשונה ואנחנו עושים הבחנה.

דוגמא לא כל כך מלחמתית היא עתיד ירושלים. לפירוש עתיד ירושלים יש השלכות לעתיד העם היהודי והיהדות בכללותה.

זה נוגע לפלורליזם בעם היהודי, יש הרבה החלטות שמתקבלות בישראל שיש להן השלכות על כלל העם היהודי ושיקולי העם היהודי אינם נלקחים בחשבון. אני עובר להמלצה השנייה. ההמלצה השנייה היא להקים פורום,

ואתה אומר שזה ללא כל קשר אם יוקם פורום או לא יוקם פורום.

זה צריך להיעשות מייד ואנחנו עובדים על כך בצורה יותר יותר מעמיקה. במסגרת ההערכה השנתית של השנה פרופ' דוד דרי מכין עבודה על הנושא גם תוך בדיקת הנתונים הקיימים, מחקר, מאז קום המדינה וגם

של דוגמאות שבהן נתקבלו החלטות מדיניות פה שהייתה להן השפעה והשלכה על קהילות יהודיות בחו"ל.

לא רק החלטות מדיניות, מדיניות באופן כללי.

לא קל למצוא דוגמאות כאלה. אנחנו מתקשים למצוא דוגמאות הפוכות,

אני אעבור ברשותכם להמלצה השנייה והיא להקים פורום של ראשי האירגונים העולמיים בעם היהודי. מדובר על בין 5 ל 10 אירגונים יהודיים עולמיים מרכזיים שצריכים להיות מיוצגים בפורום הזה, רצוי על ידי אדם אחד, לכל היותר שניים, כדי לאפשר תיפקוד של הפורום. אני רוצה אולי כדי לתת אילוסטרציה, לאזכר את פורום ראשי האירגונים החשאיים בישראל. זה נובע מאותן סיבות. בלי החשאיות, אבל יש מחלוקות קשות ותחרות לא קונסטרוקטיבית בין חלק מהאירגונים, בצד העבודה הנהדרת שהם עושים, ובזה אף אחד לא מזלזל.

אני כבר בגיל בו אני לא צריך להיות כל כך תמים אבל נדהמתי על עצם העובדה שאותם אירגונים אינם ניפגשים אף פעם לתיאום. עובדה היא, ותשאלו את כולם, ראשי האירגונים היהודיים העיקריים בעלי משמעות גלובלית, שהם בין 5 ל 10 , לא נפגשים לדיון משותף.

אתה מדבר על אירגונים כמו הסוכנות היהודית, הג'וינט,

האירגונים המרכזיים אנחנו לא מדברים על פגישות אחד על אחד, זה קיים, יש הופעות. אבל אין ישיבה משותפת, פורום משותף של ראשי אירגונים יהודיים,

סגור, בלי טלביזיה, לצרכי דיון גלוי. שיריבו אבל שיסכימו על מה הם רבים.

ושיסכימו אפילו על חלוקת עבודה וחלוקת מאמצים והכוונת מאמצים משותפת. כי כל אחד יש לו תחומי התמחות וכל אחד מטפח את תחומי ההתמחות אבל אין גוף כזה משותף. אנחנו מציעים להקים גוף כזה. אנחנו ממליצים להשתמש במנגנון ועדת התיאום ממשלה סוכנות בגלל שיש לה כבר מעמד חוקי. יכול מאוד להיות שאם היום ינסו לבנות מחדש מנגנון כזה, הוא לא יקום מפני שהמחלוקות הן כל כך עמוקות. אנחנו מצאנו שהמנגנון של ועדת התיאום ממשלה סוכנות, הוא מנגנון טוב ומתפקד, אבל כדי לקיים התייעצויות ממוסדות בין מנהיגי התפוצות עם ממשלת ישראל, צריך לצרף לפורום הזה את הפורום של ראשי האירגונים העולמיים בעם היהודי להופעות משותפות מול הממשלה. הפורום של ראשי האירגונים העולמיים הוא פורום של ראשי אירגונים בחוץ לארץ. ממשלת ישראל אינה חברה בו. הסוכנות כן חברה בו אבל הסוכנות איננה ממשלת ישראל. כשבאים להתייעצויות משותפות, אנחנו ממליצים להשתמש במנגנון הזה כמנגנון קיים וחי.

המלצה שלישית. אנחנו ממליצים להתחיל לארגן שורה של ועידות עולמיות שתהיינה ממוקדות נושאים. זאת אומרת, הוועידה העולמית הראשונה, פרופ' דרור כבר רמז על הסוגיה, צריכה להיות מוקדשת לדעתנו, לחיזוק הרצף הבין דורי. פרופ' דרור דיבר על 35, 35, כשהוא דיבר על עצמו. הגיל של פרופ' דרור זה דור ההמשך בעולם היהודי. אני רוצה לומר שתנועות הנוער אינן הרבה יותר צעירות ממנו.

נו, מה אתה רוצה, הרי שמעון פרס הוא במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה,

אגב, הוא יהיה לעולם אבל זה לא חל על כולנו.

דרך אגב, על ההמלצה הזאת לעשות מפגשים שנתיים פתוחים, עם ועדות ומוזמנים. אנחנו ראיינו כ 40 איש בתפוצות ובישראל על ההמלצות, כדי לקבל יותר תשומות ורעיונות, זאת אחת ההצעות היחידות שעליה הייתה הסכמה פה אחד.

אני עובר להמלצה הרביעית. היא נוגעת להצעה שהועלתה להקים אירגון עולמי כללי לעם היהודי, אירגון חדש. המכון בדק לעומק את ההתייחסות להצעה הזאת וההמלצה, במצב הקיים, היא לא לגשת להקמת אירגון חדש. זה מסתמך על שיחות עם 42 מרואיינים, פרופ' דרור הזכיר שמות,

זה לא בגלל שהרוב מתנגד. הניתוח שלנו של ההבדלים של מצב העם היהודי והסכנה להביא מושגים של מדינה לתפוצות, גם אם כל השאר היו תומכים, אני עקרונית הייתי מצביע במכון נגד. זה בגלל המבנה המקרו פוליטי של העם היהודי כיום.

ויחד עם זה, מתוך 42 המרואיינים, היו רק שניים שהיו בעד. אצל רוב האחרים הייתה התנגדות והתלבטות קשה. זה נובע מסיבות רבות החל בקושי לעצב אג'נדה משותפת ועד חששות מהאשמות בנאמנות כפולה וכיוצב'.

בכל אופן הם יותר רגישים, האירופאים הגיבו יותר בחששות של האשמה בנאמנות כפולה,

אגב, אנחנו מכירים את יהודי ארצות הברית, אני רוצה לומר שיש שם גם התפתחות מסויימת לשלילה, בעקבות פרשת אייפק שזה סיפור שונה.

זה התחיל מפולארד.

אני לא חושב. אני חושב שאחרי פולארד המצב השתנה בצורה מאוד משמעותית כולל הבון טופ של היהודים בממשל קלינטון. זה התחיל כבר אצל רייגן אבל אצל קלינטון זה קיבל תנופה גדולה מאוד, אנשים שהזדהו כיהודים וכו'. היום אנחנו ממש חשים נסיגה. בעקבות הפרשה הזאת אגב, זה נושא לניתוח נפרד, אבל אנחנו רואים כל כמה שנים חוזרת פרשה ,

זה לא נימוק עיקרי להתנגדות להצעה להקים אירגון יהודי כלל עולמי,

אף אחד לא אומר שלא אבל מגה זה היה פרשת עורבא פרח וגם פרשת אינדיק, מי שזוכר את זה גם היה עורבא פרח.

רבותי, ההמלצות שלנו אינן מבוססות על נימוק זה.

אני עובר להמלצה החמישית וזאת ההמלצה שנוגעת לשיתוף הצעירים בפעילות היהודית. ההמלצה היא לבחון בחיוב את הרעיון להקמת פורום עולמי של פעילים יהודיים צעירים. זה נושא שאנחנו לא הספקנו ללמוד אותו לעומק אבל הוא מחייב בדיקה עמוקה ובכל מקרה צריך ללמוד את הרכב הגילים בהנהגות האירגונים היהודיים העיקריים,

רגע, אבינועם, אתם מציעים שזה יהיה פורום נפרד?

כן. לא מציעים, אנחנו עדיין צריכים לבדוק את זה.

אנחנו אומרים שבין ההצעות שמועלות, עדיין לא בדקנו את הנושא, אבל יש צורך באיזשהו רישות, איך? אנחנו עוד לא יודעים. אנחנו לא מציעים כרגע להקים פורום עולמי חדש, לא של צעירים ולא של לא צעירים.

אבל לגבי הנושא של הצעירים אנחנו בהחלט ממליצים לבדוק את הנושא בחיוב.

לבדוק את הנושא של בניית רשתות של צעירים בגלל הנימוקים שאמרתי קודם. כדי לבצע את זה צריך לקחת בחשבון שמספר אירגונים,

בלי לרצות להפסיק את השטף, אבל אחד הרעיונות הבסיסיים שהביאו אותנו לכל הדיון היה הצורך לרענן את השורות של הפעילים בתוך האירגונים היהודיים ולהבטיח שבתוך האירגונים היהודיים, בין אם זה סוכנות או לא חשוב איזה אירגון, יהיה ייצוג יותר רחב, גם של אנשים צעירים, גם של אנשים שהם לא במרכאות, המאכרים, אלא לנסות למשוך אנשים אינטלקטואלים, סופרים וכו'. אם אנחנו מדברים על פורום תיאום בין אירגונים יהודיים כפי שהם עכשיו ופורום צעירים בנפרד, מה קיבלנו?

הדבר שאת מעלה זה חלק ב' של אותה המלצה. זאת אומרת, ישנה המלצה להוריד את הגיל הממוצע באירגונים הקיימים.

איך תעשה את זה? תגיד להם, חבר'ה, איך תעשו את זה?

גבירתי היושבת ראש. אל"ף, עדיין אין לנו מושג בנושא הזה, אנחנו לומדים אותו. זה מחייב בדיקה נפרדת. בי"ת, אני אשתף אתכם, כמו שאת זוכרת אני הייתי היועץ המדיני של אורה נמיר למעמד האישה, החלטנו על נורמות ועל מי שיהיה ממונה על זה. אפשר, יש אמצעים מוסדיים לחזק. גימ"ל, וזה אולי העיקר, בשיחות שלנו עם הצעירים ועם הלא צעירים, שאמנם אינם דגימה סטטיסטית, מתבלט דבר אחד. כמעט כל המבוגרים אמרו כך, כן, אנחנו נארגן שיהיו יותר צעירים. כמעט כל הצעירים אמרו, מעולה, בתנאי שלא יעשו את זה הזקנים.

בצדק.

כלומר זה לא כל כך פשוט. צריך גם לשתף אותם וגם לתת להם פורומים משלהם. כיצד לשלב את שני הדברים? אנחנו מודים אנחנו עדיין איננו יודעים. אם יש מישהו שיודע, נשמח ללמוד ממנו.

אני רוצה לסכם במספר מילים. אנחנו השתדלנו באמת לעשות עבודה מקצועית עצמאית לחלוטין, זה התוצר שאנחנו מביאים. זה עובר כעת למעשה לידיים של הפוליטיקאים, שלכם. נשמח בעתיד מבחינה מקצועית לעמוד לרשות הגורמים המחליטים, אבל אנחנו רואים בזה צעד ראשון של הנחת נייר על השולחן שיכול בהחלט להוות בסיס לדיון. תודה רבה.

תודה רבה. הייתי רוצה לכוון את הדיון הזה כך שלכל אחד מהמשתתפים תהיה אפשרות להביע עמדה, אבל אם אפשר בקצרה כי יש אנשים שצריכים אחר כך ללכת. אז אם אפשר להצטמצם כמו שאנחנו בכנסת מצטמצמים לשלוש דקות, הייתי באמת אסירת תודה. נתחיל ביחיאל לקט ולאחר מכן נשמע מה תגובת הנשיא, כולכם תהיו רשומים, בבקשה.

כיוון שהשתתפתי בדיון בבית הנשיא יצא לי לחשוב רבות על העניין. באופן כללי כל ההמלצות האלה הן המלצות טובות שמקובלות עלי. אני רוצה לומר כך. בעם היהודי קיימות מיליון מחלוקות. יש מחלוקת אחת משמעותית לפי דעתי היום שהיא הבסיס או המפתח לכל דבר אחר והיא, מה מקומה של מדינת ישראל? האם אנחנו קהילה יהודית נוספת, חשובה, הכי חשובה, השנייה הכי חשובה אחרי אמריקה, כל אחד לפי תפישתו, או שזאת מדינת העם היהודי והעם היהודי חייב להכיר בבכורתה כמדינת ישראל. זו המחלוקת האמיתית שקיימת, כל היתר הן מחלוקות נוספות בעיני. והמחלוקת הזו, לצערי הרב, אנחנו הולכים ומפסידים בה. בויכוח הזה בין אלו שמאמינים שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והעם היהודי צריך להכיר בזה וגם הישראלים צריכים להכיר בזה, אנחנו הולכים ומפסידים את הקרב הזה.

לכן יש מקום וזה חשוב ממדרגה ראשונה, שבחסות בית הנשיא, בחסות נשיא מדינת ישראל, יהיה פורום שדן בנושאים שבין ישראל ובין התפוצות. לא אומר בין ישראל והעם היהודי. ישראל היא החלק הכי חשוב של העם היהודי. בין ישראל ובין התפוצות וכדאי לשמור גם על הטרמינולוגיה. בלי פורום כזה שנשיא מדינת ישראל אומר זה נושא חשוב מאוד למדינת ישראל עד כדי כך שהנשיא הוא הגורם שמאחד את כולם, אני לא יודע דרך אחרת להרים את הפרוייקט ולהתמודד עם השאלה הזאת ולכן אני מחייב מאוד את היוזמה.

עכשיו שלוש ארבע הערות קצרות ביותר. אני בעד הועידה הגדולה הזאת, אני בעד הפורום המצומצם גם כן. בלי פורום מצומצם, אפילו אחד מכל אירגון עולמי, לא תהיה הנהגה למסגרת הזאת וגם לכל הצורות האחרות שמתדיינות כפי שקיים היום.

ליד הנשיא?

הכל בחסות נשיא מדינת ישראל. נשיא מדינת ישראל הוא הכותרת, כי כביכול זה לא כותרת פוליטית. הדבר השני. תפשת מרובה לא תפשת. צריך לבנות את זה צעד אחרי צעד. זה לא שבבת אחת מארגנים את כל הפורומים ובבת אחת יש מבנה. אני בעד שייכנסו את הפורום המוצע. שם צריכים לקבל החלטה מה הולך להיות המהלך. אני בעד שוועידה עולמית כזאת תהיה אחת לשלוש שנים ויהיה כנס עולמי יותר מצומצם אחת לשנה. ואז יש גם פורום שצריך לצרף אליו לא רק את ראשי האירגונים העולמיים אלא גם אישים בולטים שיש להם מה להגיד בתחום. הדבר השלישי. אני בעד זה שתהיה התייחסות לנושא של הצעירים ואני בעד זה שתהיה מסגרת נפרדת לצעירים תחת הכותרת, מנהיגות צעירה של העם היהודי. אני בעצמי צמחתי והשתתפתי בעשרות פורומים ודיונים, דור המשך, ועידת ים המלח, ועידת קיסריה, ועידת הרצליה וכו',

ומה קרה?

הנה תראי מה קרה. אני פעיל 30 שנה בנושא ואני הזדקנתי. התחלתי צעיר ועכשיו הגיע זמנם של צעירים אחרים. הפורומים האלה של צעירים, בתנאי שנותנים להם מסגרת שבעקבותיה הם יכולים גם לעשות משהו, הרבה דברים חיוביים יצאו כתוצאה מהמפגשים האלה. מפעל הבאת הבנים לארץ לשנה יצא מוועידת ים המלח. מסגרות של השתתפות בכינוסים הראשיים של הפדרציות באמריקה, יצאו מהארגונים האלה של הצעירים שבאו במגע אחד עם השני ולכן יש לזה חשיבות, וזה לא צריך להיות יומרני.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד. אין לי שום ספק שלאקדמיה צריך להיות מקום חשוב מאוד בכל התהליך הזה. כי כל האירגונים היהודיים מייצגים בעצם שני אלמנטים. הם מייצגים אלמנט אחד וזה הפוליטיקה היהודית כלומר נציגי קהילות, נציגי מוסדות. גם באירגונים עולמיים הם מאגדים את כל הקבוצות האלה זה ה"גואיש פוליטי" מה שנקרא. זה דבר אחד. והדבר השני, הם מייצגים פעילות כזו או אחרת בנושאים ספציפיים. האקדמיה אין לה שום חלק, לכן המכון הזה הוא מאוד חשוב, אבל זה לא מספיק. לאקדמיה אין שום חלק בכל המערכת הזאת ולכן הייתי שוקל לנסות למצוא איך מגייסים את האקדמיה במובנה הבין לאומי אפילו, להיות גורם שמזין את הפורומים האלה. אני חושב שבלי זה אנחנו חסרים משהו.

תודה רבה, עקיבא נציג נשיא המדינה, אם תרצה, בבקשה.

תודה. ברשותך כבוד יושבת הראש, אני אקריא מכתב קצר שנכתב ממנכ"ל בית הנשיא וממני שמשקף את עמדת הנשיא על הנייר עליו אנחנו דנים כעת. "ברצוננו להודות לכם בשם הנשיא על העבודה הרבה שהושקעה בכתיבת נייר העמדה כמענה לבקשת נשיא המדינה ולבקשת יושבת ראש הוועדה." אני אוסיף גם, תודה רבה שעמדתם בלוח הזמנים, יישר כוח. "הנשיא ביקשנו להודיעכם כי החלופה השלישית, ועידה יהודית עולמית שנתית היא המקובלת עליו. יש להקפיד כי בין משתתפי הועידה ייכללו ראשי האירגונים היהודיים בעולם, מנהיגי קהילות ודת, אישי ציבור, מדינאים בעלי שם. החלופה השלישית נתמכת על פי הדו"ח, גם על ידי ראשי האירגונים על פי תוצאות הראיונות שערכתם. יש מקום לממש את החלופה החמישית, פורום פעילים צעירים כחלק מהחלופה השלישית. אין לנו התנגדות גם לייתר החלופות, אנחנו חושבים שניתן לקיים דיון עליהם אבל החלופה השלישית היא הכי נראית לנשיא. הנושא הוא חיוני לעתיד העם היהודי ויש להיזהר מפני ניגודי אינטרסים שעלולים להיות בקרב חלק מהאירגונים. חובה עלינו לגבש דרכים כדי להבטיח את יציאת העם היהודי מהמצב המשברי שהוא נתון בו. הזמן דוחק כיוון שהמשבר מחריף והולך ועל מנהיגי העם היהודי לפעול בדחיפות בהתמודדות יעילה. בכוונת הנשיא לכנס ועדה מכינה במהלך החודשים הקרובים כדי לסכם על העקרונות והפרמטרים להקמת הגוף. נשמח לעבוד איתכם בהמשך לקראת מימוש הרעיון. בכבוד, מנכ"ל בית הנשיא, יועץ תפוצות הנשיא." עד כאן לשון המכתב.

אני רציתי להוסיף בשם עצמי, אני מסכים מאוד עם דברי יחיאל לקט. לגבי הנושא של הצעירים. צריך לחלק בין רענון שורות ובין הכללת צעירים בפורומים לבין ביטול כל מי שבגילי וכל מי שבגיל של אבינועם ויחזקאל. מדובר על רעיונות חדשים. אנשים צעירים מתחת לגיל 35, אני לא בטוח שמספיק מדאיג אותם הנושא של חינוך יהודי,

דווקא כן. אני מניחה שכולכם מודעים, אני לא יודעת אם הם הגיעו הנה, לאירגון החדש שנקרא כל דור, זאת יוזמה מאוד ברוכה.

למיטב ידיעתי כל דור אין מתחת לגיל 35,

עד ארבעים.

שוב, תודה רבה. דבר אחד שאמר אבינועם אני לא מסכים לו. הנייר לא עובר עכשיו לידי הפוליטיקאים, הוא עובר לידי העולם היהודי. והמכון צריך לפעול כדי להפיצו גם בחוץ לארץ בקרב תפוצות, הוא צריך לכלול את כולנו וראוי ויאה שהוא נידון עכשיו בוועדת הכנסת אבל הוא צריך להפוך,

כן, אבל אני מבינה שהכוונה שלכם, כפי שסיכמנו באותו דיון בבית הנשיא, שאנחנו נכנס איזושהי ועדת היגוי. ישבנו ודנו ונדמה לי, אם האינפורמציה שבידי נכונה, שפורום כזה יתכנס בסוף חודש מאי וזה המקום שבו אני חושבת, צריך להתקיים הדיון, אולי על בסיס הנייר שבידנו. מעדכנים אותי שבסוף יוני, אוקי, בסוף יוני. נחמן, אתה רוצה לומר משהו?

איחוד הקהילות היהודיות לא נקט עמדה בעניין הזה, לא כלפי היוזמה של הנשיא וגם לא כלפי ההצהרות החשובות והמעניינות של המכון. ההצהרות הועברו אלינו, הן נמצאות בעיון.

אתם מעבירים את זה לפדרציות?

זה היה מאוד מעניין. רק לפני שבוע, ערב פגישה בין סלי מרידור לבין הנשיא זה הוצג, ולכן מכיוון שהיה זמן קצר מאוד, החליטו שבאמת יתקיים על זה דיון יותר מקיף בזמן הקרוב. אחדים מהמרואיינים ברשימה שהוצגה על ידי המכון הם מתוך ה U.J.C. וגם אחדים מההנהלה במכון, כך שהדברים לא זרים. אני חושב שבסך הכל, אם אני יכול להביע דעה, הדברים מתנהלים בכיוון הנכון, זאת אומרת שהיוזמה של הנשיא, תוך כדי הדיונים, מקבלת כיוון חדש ומעניין ואם זה באמת יפעל לחיזוק הקשר, כפי שקורא לזה פרופ' דרור, בין התפוצות לבין ישראל, זה יהיה כיוון חשוב אבל תשובה סופית ומוחלטת ברגע זה, אני לא יכול לתת.

תודה רבה. ערן לרמן בבקשה.

קודם כל הוועד היהודי האמריקני יקיים דיון בנושא הזה במסגרת התוכנית שלו בראשית מאי ואני מקווה שתהיה נציגות של בית הנשיא. זה במסגרת מה שנקרא ה INTERNASHONAL WEEKEND שבו נלווית לוועידה השנתית של האירגון עצרת של נציגים של אירגונים יהודיים מרחבי העולם, כך שתהיה הזדמנות נוספת ללבן את זה ואני מניח שגם נהיה מיוצגים כאירגון בסוף יוני.

אני רוצה לחדד שני דברים. אחד נאמר במסמך אולי לא בדגש מספיק לטעמי. במידה מסויימת בתשובה למשפט הראשון שיחיאל אמר. נאמר כאן שההזדהות עם העם היהודי והשתייכות פעילה אליו הן יותר ויותר עניין של בחירה של הפרט וגם של קבוצות קולקטיביות. המהות הוולונטרית של הקיום היהודי ברוב התפוצות של היום, משנה במהותה את האתגר שאנחנו עומדים בפניו. לכן כל משפט שמתחיל במילים, העם היהודי חייב, נופל על פניו עוד לפני שהוא התחיל. כי הוא לא חייב, אף אחד לא חייב, הוא צריך לרצות. על אחת כמה וכמה כשמדובר בהקשר היהודי אמריקאי שהוא, אני חוזר ואומר שוב ושוב. נכון לדבר על התפוצות, חשוב להזכיר לעצמנו שהאתגר המרכזי והדומיננטי של עתיד העם היהודי זה יחסי ישראל ויהדות ארצות הברית, שהם שמונים אחוזים מהתפוצה ומרכז הכובד האסטרטגי של עתיד העם היהודי ביחד עם מדינת ישראל. שתי כנפיים לאחד. שתי הכנפיים של העם היהודי של המאה ה 21 והלאה, 300 שנה אני לא מוכן אפילו לנחש.

לכן הנושא הזה והמאפיינים הייחודיים של המציאות הזאת צריכים להילקח בחשבון. כל מרכיב שאיננו נשען על המהות הוולונטרית של הסדר האירגוני של יהדות ארצות הברית ואירגונים יהודיים אחרים בעולם, לא יוכל להתממש. אני לא בטוח למשל שפורום מנהיגים, כגוף העומד בפני עצמו, לא כאירוע שנשיא מדינת ישראל מזמן אליו על פי שיקול דעתו וראייתו את האנשים שצריכים להיות בו, אלא גוף שאמורות להיות לו יכולות של מערכת שנושא את עצמה, לא בטוח שניתן לממש אותו בגלל אותו צביון וולונטרי, עיין ערך הקושי העצום שהומחש בחודשים האחרונים, אפילו בגוף יחסית מבוסס כמו ועידת הנשיאים של האירגונים היהודיים האמריקאים. כך שיש לי חששות לגבי האופציה הזאת כגוף בר קיימא.

לעומת זאת אני לא חושב שיש קושי אמיתי לחשוב קדימה במושגים של ועידה, דבוס יהודית, כמו שאתם מכנים את זה. אני הייתי רק רוצה לתרום כאן רעיון קונסטרוקטיבי. ישנו מושג שיש לו היום אחיזה וחשיבה של אירגונים מכל הסוגים של BEST PRACTICE. כלומר באים ומציגים ברוח חיובית דברים שעובדים. מה הצליח. נדמה לי שועידה שתתבסס על הצגה של דברים חיוביים מוצלחים, אם זה מהמערכת החינוכית, אם זה מיצירת של קשרי קהילות, אם זה בתוכניות חינוך, אם זה במהלכים מדיניים שהצליחו, למשל בלימה של תפוצת אלמנר באירופה, כל אחד ומה שהוא רוצה לספר, כי אם האוריינטציה של ועידה כזאת תהיה מבוססת על הרעיון של BEST PRACTICES , נראה לי שהיא תתחיל טוב יותר מאשר דיון אבסטרקטי או פוליטי שהידרדר למאבק של יחסי כוחות.

כן, אבל יכול להיות שבאיזשהו מקום זה גם ימנע את הבעיות העיקריות שבכל זאת מונחות ביסוד מה שהניע אותנו לחשוב על כל הדברים האלה. שזה בעיות איך תיראה הזהות היהודית בעתיד, שזה בעיות של זהות יהודית בעידן של גלובליזציה, אם היא תימהל או לא. מה סוג היחסים בינינו לבין התפוצות. נכון שצריך לראות גם הצלחות אבל צריך גם לא להתחמק מדיון אמיתי ואיך אנחנו מבטיחים את הדיאלוג הזה ואת הנושאים שמדאיגים אותנו לגבי העתיד.

אני בכוונה אומר, BEST PRACTICES על הנושאים האלה. פרוייקטים שמתמודדים חזיתית עם כל רשימת הבעיות שאת הזכרת, ומוכיחים יכולת. הדרך הזאת, נדמה לי, עדיפה על פני דיון אבסטרקטי.

אני מסכים עם מה שאתה אומר. יש רק בעיה אחת קטנה. לפי הבדיקות שלנו ישנם מספר נושאים קרדינלים שאין להם הצלחות בכל מקרה.

אני מסתכן להגיד שזו אמירה מרחיקת לכת.

לא תמיד מה שעובד במיקרו עובד במקרו.

יכול להיות שיש קושי להעביר מיקרו למקרו אבל אני חושב שיש דוגמאות יפות מאוד של BEST PRACTICES ושל התארגנות נכונה.

לגבי הנושא של צעירים אני יכול לומר רק דבר אחד. הייתי מציע לנו להיזהר בהמלצות לאירגונים יהודיים איך לארגן את עצמם. העובדה היא, וכבר עמד על זה אורי צבי גרינברג לפני כמעט דור שלם, שהמערכת המכוננת היום של האירגונים היהודיים בעולם, בוודאי בארצות הברית, בנוייה על LAY LEADERSHIP. ומה לעשות שזה בדרך כלל קשור בשני פרמטרים. יכולת כלכלית וזמן והידיעה שאתה כבר יודע מאיזה תקציב הילדים שלך יילכו לקולג' ואתה מפנה את עצמך למאבקים הגדולים יותר. צר לי לומר שכל ניסיון לכפות בכוח שינוי מהפכני בסטרוקטורה הזאת והתבססות על אנשים צעירים שעדיין נמצאים בתוך המרוץ התובעני המוטל היום על אנשים צעירים בכלכלה המודרנית, אפשר לדרוש את זה אבל אי אפשר להבטיח את זה.

תודה. יש כאן נציגת הדסה? בבקשה גבירתי.

שמי מרים גרייבר ואני נשיאת הדסה ישראל. אני רוצה ללכת קצת אחורה להיסטוריה של הדסה. הדסה נוסדה ב 1912 ואני חושבת שאתם יודעים את ההיסטוריה הזאת אבל מה שחשוב הוא שהאירגון מבוסס על ציונות. הנשים קוראות לעצמן הדסה – אירגון ציוני. הציונות היא המקור והמאחד של כל הנשים האלה ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו 300 אלף נשים ששייכות לנשות הדסה וכל אחת היא חלק מאוד חשוב באירגון. נשות הדסה הציוניות עלו לארץ והתיישבו בארץ, וכך נוסדה הדסה ישראל.

גבירתי, אנחנו מכירות את ההיסטוריה של הדסה, בואי פשוט אנחנו רוצים להתקדם.

החינוך והבריאות היו תמיד שני הדברים הכי חשובים אצלנו. החינוך של הצעירים, בחינוך של הצעירים יש לנו את יהודה הצעיר ואת המגשימים. יהודה הצעיר אנחנו מביאים לישראל ילדים, או לשלושה חודשים או לשנה מלאה, ואני רוצה להגיד לכם שמתוך זה אנחנו מקבלים הרבה מאוד ילדים שעושים עליה והם מביאים את ההורים שלהם, וזה מאוד חשוב.

גב' גרייבר. יושבים פה אנשים שמייצגים אירגונים שונים. אני מניחה שכולנו יודעים מה כל אירגון עושה ולא זאת הכוונה. אנחנו יודעים ומעריכים מה שעושה הדסה. מה שאנחנו מבקשים עכשיו בזמן הקצר הזה זה התייחסות שלכם כאירגון גדול, כאירגון ציוני להצעה עצמה. נראה לכם, כן או לא, חשוב להקים פורום חדש?

בהחלט כן. העניין של התפוצות הוא מאוד חשוב לנו ואנחנו שייכים לכל הארגונים. אנחנו שייכים לסוכנות, אנחנו חלק מהסוכנות ובכל מקום שיש שיתוף פעולה בין התפוצות לבין ארץ ישראל אנחנו מיוצגים שם.

מי רוצה להתייחס, משרד החוץ, בבקשה.

במשפט. בית הנשיא הציג את היוזמה בפני הנהלת משרד החוץ לפני כשבוע. משרד החוץ תומך ביוזמה להקים פורום התייעצות לעם היהודי.

תהיה ספציפי, אנחנו רוצים לדעת ספציפית לאיזה מתכונת. האם אתם מדברים על המתכונת המקורית שדובר בה בזמנו שנדמה לי שכולנו כבר ירדנו ממנה, מעין פרלמנט שני, או האם אתם מדברים על אופציה של פורום בין לאומי? מה אתם ממליצים כאופציה?

אני אולי אעזור לירון. הצענו דגם שדומה לחלופה שלישית עם דגש על הרחבת מעגל המשתתפים. לכלול גופים שונים, אנשים אינטלקטואלים, סופרים, אנשי מעש, אנשים שיכולים לתת ולתרום.

אנחנו שוב מגיעים לאותה בעיה כיצד הם נבחרים.

אין לנו תשובה לגבי המבנה הספציפי ולכן אנחנו הצענו והודענו שבאותה ישיבת הכנה, שעקיבא הזכיר קודם שתתקיים בסוף יוני, שבה יוצגו דגמים יותר ספציפיים ושם יכנסו לכיוונון עדין יותר של המכניזם עצמו. אבל בגדול אנחנו בהחלט בעד פורום התייעצות לא פורמלי של העולם היהודי ברוח ההמלצה השלישית כפי שהוצעה.

זאת אומרת שזה יהיה דבר לא פורמלי, זה מה שאתם מציעים. ברגע שיש דבר שנקרא פורום הנשיא אי אפשר להגיד שזה פורום בלתי פורמלי. זה לא דבר שהולך בחדר סגור. בכל זאת הנשיא נותן לזה את חסותו.

אני מסיר את המילה בלתי פורמלי מהנאמר. לאחר אותה ישיבת הכנה בסוף יוני אנחנו בהתאם להחלטות שיתקבלו בה, גם נסייע ביישומן. ולא נותר לנו אלא לחכות לאותה ישיבה ולהמלצות שיבואו בעקבותיה.

שמי גלעד קריב ואני מהתנועה הרפורמית. אני רוצה להעלות שתי נקודות בקצרה. אני מדבר כאן גם בשם המנהיגות האמריקאית של התנועה הרפורמית וגם בשם המנהיגות העולמית. הכיוון שמצטייר כאן בחדר הוא כיוון שאנו רואים אותו בעין חיובית ואני סבור שהוא נותן גם מענה לשאלות רבות שהיו יכולות לצוץ אם היו הולכים לדגם יותר ממוסד של מעין פרלמנט שני. ההערה הראשונה שלי נוגעת באמת לשאלת הייצוג. לפחות מבחינתנו צריך להניח בבסיס הדיון איזושהי פונקציה של יחס בין שאלת הייצוג באותו גוף לבין תוצאות פעולתו. ככל שהגוף עליו אנחנו מדברים, יהא אשר יהא, הוא גוף שמטרתו לייצר מדיניות, הוא גוף שלהחלטותיו תהיינה השפעה ישירה או עקיפה על מדיניותה של ממשלת ישראל, על מדיניותם של מוסדות יהודיים בין לאומיים, ככל שיהיה יותר בשר בגוף, כך צריכה להיות הקפדת יתר בייצוגיות של המשתתפים בו. אם אנחנו מדברים אך ורק על איזושהי התכנסות של הוגי דיעות של ראשי תוכניות, של אנשי מחשבה שמגיעים על מנת להחליף מחשבות, להציג פרוייקטים ותו לא, שאלת הייצוג מקבלת חשיבות מועטה. אבל, אם לגוף הזה, לועידה השנתית הזאת, עתידות להיות תוצאות מעשיות, אז בהחלט שאלת הייצוגיות היא השאלה המרכזית. והיא איננה יכולה להיוותר ברמה של את מי מארגני הכנס מזמינים ואת מי הנשיא מבקש להתייעץ אתו. אז כדאי שמראש תהיה הגדרה מאוד ברורה מהי הציפייה מאותו גוף. האם זהו פורום להחלפת דיעות או פורום לגיבוש מדיניות.

בהמשך להערה הזאת, אני מגיע להערה השניה שבהחלט מתקשרת לעניין והיא נוגעת למשקפיים שאנחנו חובשים על עינינו בשעה שאנחנו מקיימים את הדיון. נוצר אצלי הרושם מהדיון כאן אבל גם מהדיונים הקודמים שאנחנו מנהלים את הדיון הזה במשקפים מאוד ישראליות. זה בסדר בהינתן העובדה שכולנו, גם נציגי האירגונים שמושבם מעבר לים הם ישראלים, אבל מכיוון שאנחנו עוסקים בפורום של העם היהודי, כדאי שניקח בחשבון את העובדה שהראייה שלנו, המציאות היהודית בתפוצות, חסרה. לא רק הסטודנטים של פרופ' דרור, ולא רק של אנשי האקדמיה, אלא גם יכול להיות שהראייה שלנו כאן מסביב לשולחן קצת לוקה בחסר. ומתגנב לליבי חשש שאנחנו נאחזים בקרנות המזבח של דפוסים פחות רלבנטיים לעם היהודי של ימינו. הדיון הזה באירגונים, מי הם האירגונים? המחשבה שכביכול יהדות התפוצות עומדת מאחורי מה שאנחנו תופסים כאירגונים הממוסדים יותר, בעיני היא קצת תמימה. אני חושב שהשלב הראשון של הדיון הוא לבדוק מהן באמת הזירות שבהן מתנהלים החיים היהודיים בתפוצות, לא החיים הפוליטיים של האירגונים. כי אם המטרה שלנו לדבר על המשכיות ועל חיים יהודיים, כדאי שנעשה בדיקה אמיתית היכן מתנהלים החיים היהודיים האלה בתפוצות, ואני לא בטוח שהאירגונים בהכרח, או המוסדות שבשבילנו כישראלים הם הפרטנרים הטבעיים ביותר, הם באמת הפרטנרים האמיתיים.

מה אתה מציע, שבית הכנסת יהיה הפרטנר?

אני חושב שאחת הדוגמאות, אני בכוונה לא העליתי אותה כדי שלא יחשבו. אבל אם את שואלת אז כן. דיברנו כאן על המשכיות יהודית ועל צעירים. אז מאוד יכול להיות שלחלק מהאירגונים הגדולים שהם אירגונים יותר פוליטיים, יותר מימסדיים, אין דור צעיר בין השאר בגלל מה שנאמר כאן על הלי לידרשיפ. אבל יש נסיבות שבהן חבר'ה בני 25 שקושרים את גורלם להמשכיות העם היהודי. גשו לבתי המדרש לא של תנועה מסויימת אלא של כל התנועות הדתיות בארצות הברית ותראו מאות צעירים, בני 25, בני 30 שהחליטו לקשור את חייהם במאבק להמשכיות העם היהודי. אני לא בטוח שבשיח שאנחנו מנהלים פה על הארגונים יש ביטוי לזירות האמיתיות האלה שהן בית הכנסת, שהן המנהיגות הצעירה של הפדרציות היהודיות שמתחיל להתעורר שם משהו. שאלה בתי הילל בקמפוס. כדי לסכם, בואו ניכנס לתהליך אמיתי של איתור הפרטנרים היעילים והאמיתיים בתוך התהליך הזה ולא נסתמך על דפוסי חשיבה מסורתיים.

תודה רבה. גבירתי בבקשה.

שמי יהודית פסוב ואני בוגרת התוכנית להכשרת מנהיגות יהודית מתנדבת מבית הפורום הישראלי והסוכנות היהודית. במסגרת התוכנית הזאת נבחרתי להיות יושבת ראש הפורום וכרגע אני פועלת כאינדיבידואל. כלומר התוכנית הזאת הסתיימה ואין שום בית שנותן מקום לפעילות הזאת. אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה דברים. כל מי שמתעסק בנושא של העם היהודי לא יכול להכיל מחשבתית ומעשית את הנושא של מנהיגות צעירה. כלומר אם מכשירים מנהיגות צעירה לא רואים בה איזשהו נכס אסטרטגי ולא משתמשים בה. הבעיה השנייה, הנושא של איפה החיים היהודיים מתקיימים פה אצלנו בחברה הישראלית, שזו גם שאלה לכשעצמה. אני כמי ששייכת למגזר חילוני , זו שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. זה כן המקום שלנו כאן כמרכז יהודי. בהתייחס למה שערן אמר, מה הצליח. אני חושבת שהתוכנית שלנו הצליחה אבל למה זה לא ממשיך? אני נמצאת פה בהתנדבות. אני "לי לידר" והאמצעים הכלכליים שלי הם לא בשמיים. מה שאני נותנת לשותפות החדשה שאני מציעה למנהיגות הצעירה זו ההשכלה שלי. אני מגיעה מעולם המדע והטכנולוגיה. הקשר שלי לעם היהודי זה שאמא שלי עלתה מרומניה לפני 40 שנה.

השאלה היא איך אתם מתייחסים אלינו כמי שיש להם מה להציע בעניין השותפות החדשה. ערן אמר שזו בחירה של הפרט אבל צריך ליצור הזדמנויות לפרט הזה ואחרי זה לראות מה עושים אתו. ושוב, כאן אני מעלה עוד שאלה, על מי נופלת האחריות. האם זאת אחריות שלי לבקר באתר של הוועדה של קליטה ועלייה ולמצוא את הזמן להגיע לכאן או מה האחריות של כל האירגונים היהודיים בלפתוח לנו דלתות לפעילות הזאת. המנהיגות הצעירה של הפדרציות תתכנס במרץ 2006 בפעם הראשונה לא בוושינגטון אלה בתל אביב. המנהיגות של הפדרציות היהודית שהם למעשה השותפים שאני וחברי בנינו איתם את כל התוכנית. כלומר, מה האחריות שלנו לכנס כזה שיתקיים פה בארץ במרץ 2006. ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, מה האחריות של הסוכנות היהודית בליצור קורס המשך ולהכריז על זה כפיילוט מוצלח ולהמשיך את הפעילות הזאת ולתת בית למנהיגות צעירה. המוחון. ההמלצה חמישית. דיברתם על ידע. אולי כאן יכול להיעשות החיבור, אולי לפחות את הידע שלמדנו וצברנו והקשרים שיש לנו עם המנהיגות הצעירה, איך אנחנו תורמים למסמך הזה. יש פה את קרן היסוד, אני משתתפת בפורום מנהיגות כלל אירופאית, יוזמה של הפדרציה הציונית הבריטית, כנציגה מישראל. שוב, חיבור עם מדינות קרן היסוד אנחנו יכולים לעשות. וערן, אנחנו נפגשנו לפני שנה ובאמת לא יצא מזה שום דבר אבל אולי עכשיו ייצא.

אנחנו רוצים להתקרב לסוף הדיון ואני רוצה להזכיר לך ובעצם לכולנו שאף אחד לא מתכחש לעובדה שקיימים ארגונים ושהם מתעסקים במטרייה שהיא חשובה לכולנו וכן שיש חיים יהודיים ושלמרות כל זאת, ולמרות שיש חיים יהודיים, ולמרות שיש מנהיגות צעירה, ולמרות שיש אירגונים ולי לידרס, ויוזמות, וקורסים למנהיגות, אנחנו מגרדים בסך הכל ב 20 אחוז מהעם היהודי המאורגן. 60 או 70 אחוזים לא מאורגנים ואנחנו לא מגיעים אליהם והשאלה עדיין צריכה להיות רלבנטית לכולנו. האם יש צורך להתנהל בדרך אחרת נוספת, חדשה בעולם שהולך ומשתנה. אני חושבת שזה הדיון שלנו. וברור לגמרי שכולנו רוצים, אני לפחות יוצאת מנקודת ראות כזו, ואני מניחה שכל אחד פה, שכולנו רוצים שכמה שיותר אנשים צעירים ייכנסו להנהגה ולמנהיגות של האירגונים. דבר שני, שהקשר בינינו לבין התפוצות יהיה קשר יותר אינטגרטיבי, יותר אמיתי, עם דיאלוג פחות אנמי ממה שהוא עכשיו. ודבר שלישי, אנחנו רוצים קצת להתקדם. רות בבקשה.

שמי רותי רגב ואני מנהלת אגף החינוך בקרן הקיימת לישראל שפועלת בארץ ובעולם. אני רוצה להמשיך את הקו שלך. מה שמסתמן זו הסכמה שבקטע הקריטי הזה הפיתרון שהוצע כאן להעלות קומה ולהעביר את זה לפורום נשיאותי עולמי שמובל על ידי נשיא מדינת ישראל, הוא פיתרון טוב. זה מה שמסתמן מכל הדוברים. הפונקציות של אותו פורום כגוף מתאם באמת נכונות כי יש הרבה מאוד אירגונים והגוף הזה אומר אני לא בא להחליף אותם.

הכוונה של הפורום היא לא רק לתאם הכוונה היא להגיד משהו שונה.

בדיוק. עכשיו אני מגיעה לנקודה. כשמדברים על פורום יש כאן בעיה של המשכיות. זה לא אירגון, זה לא ממוסד, זה פורום שפעם בא זה ופעם בא אחר, ופעם הנציג הזה לא יכול כי יש לו ישיבות של חבר נאמנים ואחר, לדעתי יש המשך לעבודה שהתחלתם, פשוט צריך להמשיך ולחשוב עליה, מפני שזו בעיה שאם אנחנו רוצים רק PR זמני, יכול להיות אחר כך גם נזק שהגוף הזה לא ימשיך ולכן צריך לחשוב היטב על הדברים. מעבר לכך, אין שום ספק שכשאנחנו מדברים על גוף, וגם הצגתם את זה בנייר העמדה שלכם, שהוא צריך להציע משהו אחר, שונה מכל הגופים האחרים הקיימים. זה לא מחודד כי כל הנושאים האלה באופן זה או אחר עולים גם בפורומים הקיימים ובאירגונים הקיימים העולמיים. למשל, הקונגרס היהודי העולמי, למשל הועד האמריקאי, למשל הסוכנות היהודית.

זאת בדיוק הבעיה שזה עולה ביותר מדי פורומים.

אבל איפה כאן, מלבד התיאום, זה מה שאני מנסה לחדד, איפה כאן הדבר שאתם כותבים בנייר שלכם שבונים עוד פורום ועוד ארגון שהאחרים אינם יכולים להתחזק בכיוון שבו אתם רוצים להוביל. אני רוצה עוד שני משפטים. בהערה למה שאמר פרופ' דרור, ומה שגם את העלית. יש צימאון בחברה הישראלית, בחינוך, בקרב המחנכים, להתחיל להתעסק בנושא הזה ברצינות. יש צימאון ואני יכולה לתת הרבה דוגמאות שכשאנחנו פונים לבתי ספר ושואלים אותם מי רוצה להיכנס לפרוייקט כזה של קשר עם התפוצות, יש היענות רבה, דווקא מבתי הספר בתפוצות זה פחות בא, מסיבות שונות שאין לנו את הזמן לפרט אותן.

הצימאון קיים רק שיש דינוזרוס קטן,

נכון, אז את הצימאון הזה צריך לתרגם למשהו אופרטיבי ועדיין, אם אנחנו מדברים על פורום, איך ייבחר? אני לא יודעת. אנחנו מדברים על פורום של מנהיגות, אבל אנחנו מתעלמים מהבעיה שהעלו כאן של החור השחור של המנהיגות היהודית שגם בארץ וגם בתפוצות נעלם בין הגילאים 25 ו 40 , הם לא נמצאים בין המנהיגים הממוסדים. נשאלת השאלה, איך אנחנו בוחרים אותם, מקרבים אותם, האם אנחנו עושים מכסה שחייבים להיות 30 אחוז כאלה שהם בהנהגה. מכל מקום, הגופים הממוסדים לא תמיד מייצגים את היהדות השונה בתפוצות.

אנחנו בטח לא יכולים לבחור אותה.

כמה מילים כתשובה וסיכום. ראשית, לרב גלעד קריב. בדיון הקודם כן השתתפו נציגים של האירגונים יהודיים בתפוצות, לא רק הנציגים הישראלים אבל בסך הכל אנחנו כן נמצאים עימם בקשר ושמענו אותם וכן הכוונה היא להמשיך בכך, כי המטרה היא להגיע לאיזושהי רמה של הידברות ושיויון. לא אנחנו קובעים מה הם חשים ואיך הם מרגישים. ולכן הכוונה היא להקים את ועדת ההיגוי הזאת שתתכנס בסוף חודש יוני שבה בהחלט יוזמנו לארץ כל אותם הנציגים, שיוכלו לפי דעתנו בין אם בשם אירגון ובין אם בשם תכונות אחרות, לתרום לדיון הזה ולגבש עמדה, ומכאן שבסך הכל אין לנו שום רצון לבוא היום ולקבל הכרעות.

אגב, מזכיר לי אבינועם בר יוסף, שבהנהגה שלהם, של המכון, ואנשים שמגבשים איתנו את כל אותם הניירות נמצאים דניס רוס, אייב פוקסמן, ויהודה ריינהרט. כך שבסך הכל אין כוונה לקבוע מסמרות לאנשים אחרים ובוודאי לא לתפוצות.

הזכרתי את אותו הגוף שנקרא, כל דור, שהולך לארגן איזשהו כינוס מדובר ביותר בהשתתפות כ 100 מנהיגים צעירים יהודיים מהארץ ומהעולם שלא קשורים לא לעולם הפדרציות ולא ליוזמות אחרות, אבל שהנושא של הקשר בין ישראל לתפוצות מאוד חשוב להם ויהיה להם כאן כינוס בכנסת, עם ההנהגה שלהם, גם כן בסוף חודש יוני ב 27 ביוני. אני חושבת שכדאי וראוי לבוא ולהקשיב ולשמוע ולהשתתף. מכאן אני רוצה להגיד שלפחות מה שמתגבש בחדר הזה יחד עם הנשיא זאת הסכמה של ללכת לאופציה השלישית. נדמה לי שזה מקובל על כולנו. אני רק רוצה להוסיף מילה אחת של ברכה למכון על כך שבסך הכל, כשכולנו באים ומנסים לדון בהקמת פורום אחר, חדש, יצירתי, כתוצאה מצורך, פשוט לרענן שורות, להחליף דיסק, להתאים יותר לעולם שהולך ומתפתח. הדברים נעשו מתוך התחשבות גם באירגונים הקיימים מבלי לרצות לפגוע באף אירגון שקיים וכבודו במקומו מונח. וזה שהאירגונים עצמם שקיימים כיום אינם צריכים להרגיש מאויימים על ידי יצירת הפורום המשותף, אני חושבת שזה ברור מתוך הנייר שהכנתם, ועל כך, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10