כנסת פתוחה

תשלומי הורים


2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10.04.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 435
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, א' ניסן תשס"ה (10.04.2005), בשעה 12:00

תשלומי הורים

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך -היו"ר
יולי תמיר

פרופ' חגית מאיר -מנהלת אגף מדעים, משרד החינוך,
התרבות והספורט
ד"ר אריה לוקר -סגן אגוד מנהלי בתי הספר התיכוניים,
איגוד מנהלי בתי ספר העל יסודיים
רפי מיארה -איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים
עו"ד פזית קלומר -כלכלנית, מרכז השלטון המקומי
דפנה הר אבן -הרשות להגנת הצרכן
נועם עזרא -ארגון ההורים הארצי
ד"ר יצחק קדמן
ישראל כספי

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום













תשלומי הורים

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. אני הייתי שמחה אם מישהו ממשרד החינוך יכול יהיה לדווח לנו מה עלה בגורלה של אותה ועדה בין משרדית שהיתה אמורה להביא חלופה. אני מבינה שאין אף אחד ממשרד החינוך שיכול לענות לי על כך. אני רוצה להפנות משרד לשרת החינוך, שבו נכתוב שאני לא מבינה איך ייתכן שלמשרד החינוך אין עניין בישיבה שעוסקת בתשלומי הורים. אם הגעתי בי דעה מוקדמת לישיבה הזו, אז אולי דעתי המוקדמת תהיה שאנחנו צריכים להפסיק לגמרי את תשלומי ההורים ושמשרד החינוך יפתור את הבעיה. אנחנו רואים בחומרה יתרה את העובדה שאין כאן אף נציג ממשרד החינוך. אנחנו נקיים את הדיון ונעביר את המסקנות שלנו לאנשי משרד החינוך, לשרה ולכל מי שצריך.

העניין הזה של תשלומי הורים נגרר לאורך כל הדרך מבלי שתהיה החלטה עקרונית. זה מסוג המקרים שאנחנו אפילו לא מקבלים מעקב מסודר. אני לא פעם ביקשתי ממשרד החינוך לקבל מידע מסודר על איפה משלמים, ובעיקר על מה. לצערי, המשרד לא עוקב אחרי הדברים ואין לו מושג מה קורה בשטח. זה נהיה שטח הפקר.

אני חושבת, שדו"ח מאוד יחמיר את המצב, כי הוא קובע שאין תשלומי הורים בכלל ולא אומר מה יהיה התחליף לתשלומי הורים. הוא אומר שהחינוך יהיה חינוך ציבורי, משקורות המימון שלו יהיו משרד החינוך והרשויות המקומיות. הוא מוציא את תשלומי ההורים מכלל התקצוב של מערכת החינוך. בספר התקציב, כפי שפרסם דברת, אין מקום לתשלומי הורים.

אני רוצה לפתוח ולומר, שמגיעות אלי פניות רבות בנושא משני כיוונים סותרים. יש קבוצה לא מבוטלת של הורים ועובדי הוראה שאומרים שמה שהחלטנו בשנה שעברה אינו ישים, פוגע וראוי שהוא יעבור מן העולם. הם מבקשים שניתן להם את האפשרות לגבות יותר מההורים. זאת גישה אחת מתוך מגמה שהורה שרוצה לתת יותר לילדים שלו, צריך שתהיה לו את האפשרות לעשות זאת. זאת גישה שאי אפשר לפסול אותה ואי אפשר להתעלם ממנה.

תמיד עומד מול עני אותו מנהל מדימונה שפגשתי באחד הכנסים של המנהלים, והא אמר לי שהוא מצליח לגבות בקושי 20% מהתשלומים בגלל המצב הסוציו-אקונומי הקשה. הגישה השנייה אומרת שאנחנו לא יכולים להגדיל את הפערים בין אלה שיש להם ובין אלה שאין להם. אם אנחנו נאפשר לאלה שיש להם, גבייה גבוהה יותר, אז אנחנו נגדיל את הפערים בחרבה הישראלית.

החלופה היחידה שאפשרית, היא שמשרד החינוך ידאג לנושא הזה. משרד החינוך הוא בעצם הממשלה. לא בכדי ערכתי את הישיבה הזו לאחר שקיימנו דיונים על החינוך הבלתי פורמלי, על החינוך לידיעת הארץ ועל כל הנושא של טיולים בבתי הספר. מתוך ראייה שזהו חלק חשוב ממערכת החינוך, חלק חשוב של תוכנית הלימודים, לא ייתכן שידרשו שמישהו אחר יממן אותו וזה בגלל שיש לו כותרת של טיול. העניין הזה צריך להיפסק. עם כל המצוקה של שעות הלימודים, כפי ששמענו בישיבה הראשונה הבוקר, כאשר דיברנו על מקצוע הגיאוגרפיה, צריך להשקיע פחות בשעות פרונטליות בכיתה ולהעביר כסף לנושאים האלה. צריך ליצור איזון אחר של אותו תקציב ענק של 25 מיליארד שקלים. אם משרד החינוך יסתכל על התקציב שיש לו בצורה מהותית אחרת, יחשוב על האיזון בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ויבין שחלק מהחינוך זו גם יציאה החוצה לשטח, לא תהיה בעיה, לא יהיה מושג כזה של תשלומי הורים. עיקר הסכום מוקצה לנסיעות. בכל הנוגע לנושא של התרבות, מדובר בכסף קטן יחסית.

בתקציב הנוכחי שאנחנו העברנו סכום של 700,000,000 לפי השקפת עולמנו, אני התעקשתי ש-30,000,000 שקלים יועברו לסל תרבות של תלמידים. זה כבר הוחלט ועכשיו צריך לדאוג שזה גם ייושם. זה כולל יציאה למוזיאונים.

האם זה ילך לבתי הספר?

זה ילך לתלמידים עצמם. סל תרבות שמופעל על ידי המתנ"ס, סל תרבות ארצי, במסגרת תוכנית יוצאת מן הכלל ומקצועית, מתוקצב היום בסכום מגוחך של 10,000,000 שקלים. בתקציב הזה אנחנו מגדילים זאת ל-40,000,000 שקלים. זה הבדל משמעותי. זה יחסוך מאותם תשלומי הורים עליהם אנחנו מדברים. עדיין, חסר לנו הרבה מאוד כסף, בעיקר לנושא של הטיולים.

תשלומי הורים לא מיועדים רק לטיולים, אלא גם לשיעורי העשרה.

זה סיפור אחר. זה במסגרת תל"ן. יש כמה סוגים של תשלומים, תשלומים מתוך רצון ותשלומי חובה. תשלומי חובה הוא רק הביטוח. אנחנו היום מתייחסים בעיקר לטיולים, לסל תרבות ומסיבות בית ספריות, שהיא גם חשובה מאוד. אלה שלושת המרכיבים העיקריים שבונים את אותם תשלומי הורים. מעבר לזה יש את בתל"ן. את זה דו"ח דברת יכסה, כי אם יהיה יום לימודים יותר ארוך לא יצטרכו את התל"ן. הנושא של תשלומי הורים לטיולים, לסל תרבות ומסיבות בית ספריות או פעילויות בית ספריות, לא נפתר על ידי דו"ח דברת. אין שום מקור תקציבי אחר לזה. זה צריך להיות חלק ממערכת החינוך ומשרד החינוך צריך לממן את זה.

היום אנחנו נמצאים במצב שבו אל ניצבנו בשנים הקומות. הכנסת הורידה מסדר היום הצעת חוק של חה"כ אילן שלגי, שהיה יו"ר הוועדה הקודם, שבאה לתקן את העניין הזה ולשים קץ לתשלומי הורים. לצערי, גם השרה וגם סגן השרה הצביעו נגד הצעת החוק הזו, למרות שהשרה הודיעה בעבר, גם בכתב, שהיא תומכת בביטול תשלומי הורים.

גברתי היו"ר, יש פתרון לעניין הזה, פתרון שלא יעלה כסף למדינת ישראל ולתקציב המדינה. הפתרון הזה מצוי בהמלצות ועדת לנגרמן.

אנחנו מכירים את זה, זו תוספת מיסוי והאוצר מתנגד לזה.

האם כאשר המורה משלם היום לילדים שלו בבית הספר, זה לא מיסוי? זה גם מיסוי, אלא שזה מיסוי פרוגרסיבי יותר שמתחלק בין כלל האוכלוסייה ולא רק על הורים שיש להם ילדים בבית הספר. המס הנוכחי הוא מס לכל דבר. הוא מס רגרסיבי. מי שיש לו 3 ילדים משלם יותר מאשר מי שיש לו ילד אחד או ממי שאין לו ילדים בכלל או שיש לו ילדים בוגרים. לעניין הזה יש פתרון שמשרד האוצר מטרפד. עם כל הכבוד לתרומות כאלה ואחרות של 30,000,000 שקלים, זה לא ייתן מענה לבתי הספר. בעניין הזה אני מזדהה לחלוטין עם המנהלים ובתי הספר. אני רק מתפלא שהם מכנים לשמש גזברים עבור משרד החינוך, לפעילות שהיא חלק אינטגרלי ממערכת החינוך שמדינת ישראל היתה צריכה לממן אותה בעזרת גבייה מכלל האזרחים.

אני רוצה לשאול אותך ואת חה"כ תמיר שאלה. בשנה שעברה כאשר דיברנו על זה, באו חברים מסוימים ואמרו שלא נאשר בכלל תשלומי הורים, וזה יחייב את מערכת החינוך, את הממשלה לעשות מעשה לכאן או לכאן. יכול להיות שיגידו שאין יותר טיולים ופעילויות בית ספריות שלא ממומנות, כך ששוקט השבורה הזו תבנה לנו שוקט אחרת. אני אגיש שוב את הצעת החוק הזו מיד שנחזור לעבודה, אבל זה לא מה שישנה כי גם הצעת החוק שאני אגיש לא תעבור. אם זה לא יבוא מתוך אישור הממשלה, זה לא יעבור. גם אם נצליח בצורה כזו או אחרת להעביר זאת במליאה ונניח שכל חברי הכנסת יתאחדו מול הרעיון הגדול הזה, הממשלה תטרפד את זה בתקצוב. משרד האוצר כרגע לא רואה את זה כפי שאנחנו רואים את זה, כמס נוסף רגרסיבי, אלא אומר שמי רוצה קונה. לעומת זאת, תוספת מיסוי לביטוח לאומי, זה כבר מס. זו מדיניות של בת יענה, אבל זה מה שקורה לנו מבחינה עובדתית. אני לא אומרת שצריך להרים ידיים, אלא שצריך להמשיך ולהילחם בכיוון הזה. יחד עם זה, צריכים לעשות מעשה חריג.

אם את מגישה מחדש את הצעת החוק, יש לי הצעה קטנה בשבילך. שרת החינוך, כאשר היא נימקה מדוע היא מתנגדת, הודיעה שהיא לא מתנגדת לעקרון, אבל כיוון שהמציע לא כתב בהצעת החוק שלו מאיפה יבוא המימון, היא חוששת שאת העיקרון יקבלו ואחר כך יקצצו מתקציב משרד החינוך. אני מציעה לבחון אותם עכשיו ברצינות, ולהוסיף גם את מקור המימון בדרך שהוצעה על ידי ועדת לנגרמן. אז ייגמרו לשרת החינוך הנימוקים או התירוצים להתנגדות שלה לחוק.

מהו הגובה של התוספת לביטוח לאומי?

בחישוב שנעשה בשעתו, דובר על 4 פרומיל, פחות מחצי אחוז. אני רוצה להזכיר שהיו גם תקדימים לעניין הזה. מסכות המגן של מלחמת המפרץ הראשונה מומנו בדרך הזו. לעניין הזה יש גם תקדימים ולכן ועדת לנגרמן המליצה על הדרך הזו.

כמי שכבר 13 שנה אומר את אותו דבר, בכל שנה מחדש, שאם לא יביאו את הדברים עד משבר שום דבר לא יקרה. כל שנה אנחנו חוזרים לאותו סיפרו. ועדת דברת כתבה שתשלומי הורים הם הגורם מספר אחת להעמקת פערים במערכת החינוך. זה נכון משתי סיבות. זה מעמיק פערים בין בתי ספר. את הזכרת את דימונה, ואני אזכרי את קריית מלאכי. ממי יגבו שם את התשלומים, מאיזה הורים? מה שקורה הוא שבבית הספר שבו ההורים הם בעלי יכולת, יש מזגנים, טיולים ופעילויות תרבות, ובבית הספר שבו להורים אין יכולת התלמידים לא מקבלים את כל הדברים האלה. גם בתוך אותו בית ספר נוצרים פערים בין מי שיש לו ובין מי שאין לו.

כל הזמן אומרים לי שיש קרן מלגות, אבל קרן המלגות של משרד החינוך היא אחד הדברים הכי מסתוריים שיש. אני ביקשתי ממשרד החינוך לפרסם ברבים איך פונים לוועדת מלגות, ואמרו לי לא. אני ביקשתי לפרסם כמה כסף יש שם, ואמרו לי לא. זו ועדה מסתורית. אני גיליתי שיש שם 18,000 שקלים, סכום שלא מגיע לאפס קצהו של מספר התלמידים שזקוקים למימון.

אומרים לי שלא קורה כלום ואין אף תלמיד שנשאר בבית. רק לפני כמה חודשים תלמידה בכיתה א' הורדה מאוטובוס בבית ספר בבאר שבע בגלל שההורים שלה חייבים כסף. מי שלא מאמין לי, אני יכול להקריא את התשובה שאני קיבלתי מאמירה חיים מנהלת המחוז. היא כותבת לי, "הבהרנו למנהלת את חומרת המעשה והיא התנצלה בפני הילדה על עגמת הנפש שנגרמה לה. מנהלת בית הספר זומנה לברור והוסברה לה עמדתנו". אם מורידים ילדה בוכה אחת מהאוטובוס לעיני חבריה, כל הטיול לא שווה. זה לא המקרה היחיד. היו מקרים נוספים.

הגרועים ביותר אלה בתי הספר הממלכתיים-דתיים. שם הם עושים מה שהם רוצים. בתי ספר בירושלים גובים עבור שכר לימוד אלפי שקלים, ומי שלא יכול לשלם מעכבים לו את קבלת תעודת הבגרות שלו. נערה מבית הספר אורט בבת ים היתה חייבת כסף בעבור תרומות לנשי אורט. בבתי הספר של אורט גובים תרומה לנשות אורט. למה תלמידים צריכים לממן את ארגון נשי אורט? ההורים לא שילמו עבור זה, התלמידה קיבלה הודעה שהיא עברה בגרות והיא מוזמנת לקבל את התעודה בשני תנאים, להביא 3 שקלים עבור ביול התעודה, למרות שמשרד החינוך הוציא חוזר לפיו אסור לגבות כסף עבור בולים, ולשלם את החוב של הוריה. אותו סיפור היה לנערה משכונת מצוקה בירושלים שלומדת בבית ספר אבלינה דה רוטשילד. נאמר לה כי היא תוכל לקבל את תעודת הבגרות לאחר שתשלם את חובה בסך 2,940 שקלים. אנחנו טלפנו למנהל המחוז והוא אמר שהוא נתן הוראה לבית הספר לתת לה את תעודת הבגרות. היא הגיעה למזכירות בית הספר, והם שלחו אותה הביתה ואמרו לה שלא מעניין אותם דעתו של מנהל המחוז. צריך לשים לדברים האלה קץ. זה לא לכבודם של המנהלים, של המורים, של התלמידים וההורים. יש רק דרך אחת לגמור עם העניין הזה וכל דרך אחרת היא טלאי על טלאי.

אנחנו מכירים את דבריו של ד"ר קדמן כבר כמה שנים. אם אנחנו נשבית את כל הפעילות, אנחנו נפגע רק בתלמידים. אם ניקח שנה שלמה ולא נקיים בה פעילות חברתית, אנחנו נגרום נזק שקשה מאוד יהיה לתקן אותו.

המטרות החינוכיות חשובות שבעתיים לנוער שלנו. אני לא רוצה לדבר בשם משרד החינוך. קיימנו יותר מפגישה אחת בנושא, שבהן ועד ההורים הארצי היה שותף. לאורך כל השנים שבהן קיימת מדינת ישראל היו תשלומי הורים. הורים צריכים לדעת שזה לא מס. הם משלמים עבור החינוך של הילדים שלהם. מה שקרה בשנים האחרונות, הוא שכתוצאה מכל הכתבות, חלק מהורים הבינו שהם יכולים לצפצף על תשלומי הורים. הפעילות של המנהלים בשנה האחרונה, שהקפידו על התשלומים מבלי לפגוע באף ילד ומבלי להגיע למצב שבו לא מעלים ילד על האוטובוס, הביאה לשיפור המצב. אחוזי גביית תשלומי הורים שופרו לעין ארוך ברוב חלקי הארץ. יש מקומות שבהם מדווחים על 95% גבייה ויש מקומות שבהם זה פחות, בדרך כלל בסקטור הערבי. לדעתי, זה לא משום שלא יכולים לשלם אלא כיוון שמצפצפים על המערכת.

אם משרד החינוך יקפיד יותר בנושא של הורים שמשתמטים, אפשר יהיה להעלות את אחוזי הגבייה ולממן תלמידים שבאים ממשפחות שלא מסוגלות לשלם. כיוון שאנחנו עומדים בפני הוצאת חוזה תשלום לשנת הלימודים הבאה, הייתי מבקש מהיו"ר לברר מדוע משרד החינוך לא הגיע לכאן היום. אני חוזר ואומר, שהם ישבו איתנו ועשו שיעורי בית. הייתי רוצה לזמן פגישה חדשה בהשתתפותם, על מנת לפתוח את שנת הלימודים תשס"ו כמו שצריך.

האם ערכתם ישיבות בנושא?

כן. הישיבות היו באחריותו של נח שלו, כאשר הכיוון היה הגדלת המלגות ותמיכה של משרד החינוך במשפחות שלא יכולות לשלם, והעלאה של תשלומי ההורים ב-15%.

אנחנו מבקשים שלא להשאיר ערפל שיתפוגג רק באוקטובר. אני אתן את הדוגמא של אגרת השאלת ספרים. יש 1,000 בתי ספר ששותפים לפרוייקט הזה שחוסך המון כסף להמון משפחות. רק בסוף אוגוסט אנחנו מקבלים הודעה כמה לגבות. דבר כזה אפשר לדווח עליו כבר במאי. שרת החינוך והמנכ"לית הוציאו חוברת שבה נאמר כי ביוני יגבו את הכסף על זה.

בדיוק בשביל זה אנחנו מקיימים היום את הישיבה.

זה נכתב לפני שנתיים, ולא עומדים במה שנכתב. זה נכון שהורידו בשנה שעברה את העלות בסביבות עשרה שקלים לחודש לילד, אבל זה פגע ביכולת שלנו לסבסד ולעזור לילדים אחרים. לי יש 140 משפחות חד הוריות מתוך 1,100 תלמידים, מספר המלגות שאני מקבל עבורם הוא בושה. אני מקבל כסף מאנשים באופן פרטי פי שניים ממה שנותן משרד החינוך.

ככל שאתה מכניס יותר גורמים חיצוניים לתת כסף, המדינה נותנת פחות. זה הוכח בכל התחומים, ולכן זה לא פתרון.

אותם 21,000 שקלים שאני מקבל מתחלקים כך: 8,000 שקלים לטיולים והשאר לספרים ולפעולות חברה. אני נמצא בדילמה, למי אני אתן את זה בדיוק? יש קריטריונים וועדות, והשנה אף עברתי ביקורת על כך ואמרו לי שהכל יפה, כל הורה שקיבל חתם. זה עדיין 20% מהעלות שזה עולה להורה הזה. אנחנו מגיעים בקושי ל-85% גבייה בבתי ספר. אם מורידים את הנושא של תשלומי הורים מסדר היום, מצב היחסים בין עובדי החינוך לבין הקהילה וההורים ישתפר בצורה דרמטית.

צריך ללכת לבתים של הורים שלא למשלמים, ואני עשיתי את זה, כדי להבין מהן המשמעויות. זוהי משימה נוראה, לא נעימה ומתישה. במקום לעסוק בדברים חינוכיים, אתה עוסק בדברים האלה.

אנחנו לא מדברים על ההורים האלה, אלא על ההורים המשתמטים.

אני מדברת על אותם אנשים. אני הלכתי אליהם כדי לגבות מהם את הכסף.

אחוז הסרבנים גדל. הם יודעים להתנסח, להתלונן ולהביא עורכי דין.

אם זה ינוקה מהביטוח הלאומי, לא יהיה אף סרבן.

אבל האוצר מתנגד.

עזרא נועם כותב לי שיש בתי ספר בירושלים שגובים סכומים של 6,000 ואפילו 12,000 שקלים מההורים.

אין אף ממ"ד בירושלים שבו סכום הגבייה מההורים הוא פחות מ-6,000 שקלים. בבית אחד ששייך לעיריית ירושלים, בית ספר אבלינה, ביקשו תשלום של 6,000 שקלים. אני נכנסתי אליהם ואמרתי להם שההישגים שלהם בבחינת הבגרות הם לא משהו אז איך הם הגיעו לגבייה של סכום כזה, ואמרו לי שאם אני רוצה שהילדה שלי תלמד עם תלמידות משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות אני צריך לשלם. אני צריך לממן אפליה כדי שילדים משכונת הקטמונים לא ילמדו עם הילדה שלי. היה איתי כתב מכל העיר שהקליט את כל זה.

אבל לאן הולך הכסף?

אף אחד לא יודע.

חלק מהכסף מיועד להקטנת כיתות. אף מנהל לא לוקח כסף לכיס שלו.

אני לא יודע ואני לא בטוח שזה נכון. אני לא יודע וגם אין לי את האפשרות לבדוק זאת. כאשר הלכתי להתלונן, אמרו לי שאפשר לקבל ממני תלנה רק לאחר שאני ארשום את הילדה ואשלם את הסכום המדובר.

אני טיפלתי במקרה של הורה משכונת פת בירושלים, שזו שכונת עוני. הבן שלו התקבל לבית הספר לאומנויות וביקשו מאותו אבא 8,2000 שקלים לשנה, וכיוון שהוא לא יכל להרשות לעצמו את זה הוא אמר שהבן שלו לא ילמד שם. אני אמרתי לו שאני אסדר לו מלגות ואכן הבאתי לי לו את הסכום המבוקש של 8,200 שקלים לאחר שבועיים, והא אמר לי שהבן שלו נרשם כבר לבית ספר דנמרק. דנמרק הוא בית ספר עם 37% הצלחה בבגרות. מדובר בילד מחונן בלימודי הפסנתר. האב אמר לי שנכון שעכשיו השגתי לו מלגה, אבל מה הוא יעשה בשנים הבאות. אנחנו הפסדנו ילד מחונן שהלך לבית הספר עם 37% הצלחה בבגרות.

אני הייתי חברה בוועדה הפנימית של משרד החינוך.

כמה פעמים נפגשתם?

פעמיים. פעם ראשונה נפגשנו ומשרד האוצר הודיע לנו שהוא לא משתתף, הגענו אלייך ואת נזפת בו, ואז קיימנו עוד ישיבה ושוב לא הגיע נציג ממשרד האוצר ושוב הישיבה היתה ישיבת סרק, כי אנחנו לא יכולים לדון בלי משרד האוצר. דיברנו על איך מוזילים עלויות להורה, אבל אלה היו דיבורים בעלמא, כי ללא האוצר לא ניתן להגיע למסקנות. מאז לא התכנסה הוועדה, כי כנראה שלא מצליחים להשיג את האוצר. לפני מספר חודשים אתם ניסיתם לתאם את הישיבה הזו, ואני אמרתי לכם שאם לא יגיע נציג האוצר אין בשביל מה לבוא.

נושא של תשלומי ההורים מוסדר על ידי משרד החינוך. לגבי אלה שגובים יותר, זה עניין של גבייה ופיקוח שבאחריות משרד החינוך. אנחנו מדברים רק על מה שמוסדר.

כאשר דברת מדבר על הגדרת פערים, הוא מתכוון לכל הנושא של תשלומי אקסטרה. גם דברת שעושה איגום של כל המשאבים ומחלק אותם לפי מדדים סוציו-אקונומיים, אומר לבסוף שכן יהיו תשלומי הורים שיהיו מוסדרים, כפי שהם מוסדרים היום. הוא לא מבטל את תשלומי ההורים.

לגבי אותה ישיבה שהתכנסה סביב נושא ביטול תשלומי ההורים, משרד האוצר לא הגיע כיוון שמתנגד לביטול תשלומי ההורים והגדלת השיפוי של המדינה.

איזה שיפוי?

היום ההורים נכנסים במקום המדינה. חוק חינוך חובה מטיל את אחריות החינוך על המדינה ולא על ההורים.

לגבי הפגישה השנייה, אני לא יודע להגיד מדוע לא היה נציג ממשרד האוצר.

הודיעו שמגיעים ולא הגיעו.

אני לא יודע לענות לך על זה, ואני בטוח שאת צודקת. משרד האוצר מתנגד לביטול התשלומים הקיימים לפי הנהלים. משרד האוצר מתנגד להעלאה של מימון מדינה לשם כך. זה יפגע באום תכנים בלתי פורמליים שאת הזכרת. סביר להניח, שבעקבות רפורמה דברת יהיה הרבה יותר משקל לאותם תכנים בלתי פורמליים באותן שעות שכבר ניתנות.

למה יש כל כך התנגדות עזה באוצר ליישם את דו"ח לנגרמן? מדובר על שני מיליארד שקלים של תשלומי הורים, שזה בערך 10% מתקציב החינוך. מכיוון שאנחנו מכירים את מצוקת התקציב, אנחנו אומרים שיש פתרון שהוצג כבר לפני 13 שנה ובכל שנה משחזרים אותו פה שוב. הוועדה שהציגה את הפתרון הזה אמרה, כי זהו דבר חשוב ואין לזה מקור תקציבי אחר, למרות שגם זו לא אקסיומה ואפשר לשנות את זה, ניתן לקחת את זה מתשלומי הביטוח הלאומי. מדוע יש לכך התנגדות באוצר?

אני לא מכיר את הנושא הזה, ולכן אני לא יכול לנמק את זה.

אני מציעה שתנסה למצוא במשרד החינוך את דו"ח לנגרמן עצמו, ולהסתכל על כל הנושא ל תשלומי ההורים כמס. זהו מיסוי לכל דבר, אבל מהסוג הגרוע שאנחנו במדינה מתוקנת כבר לא רוצים לראות שכמותו. אתה בטח למדת כלכלה ואתה יודע את ההבדל בין מס רגרסיבי למס פרוגרסיבי. אנחנו לא רוצים לראות מס רגרסיבי שפוגע בקבוצות החלשות במדינת ישראל, במיוחד אם יש לנו השקפת עולם כלכלית ליברלית. משרד האוצר תצריך להבין שהו מס לכל דבר, ואין שום דרך להסתכל עליו אחרת. לכן, אנחנו אומרים שאם אתם גובים מסים, תגבו אותם בצורה נכונה, קחו את זה מהביטוח הלאומי. תביא את הנושא הזה לדיון באגף הרלוונטי אצלכם וחזור אלינו עם תשובה.

מי שנותן את התשובות לנושאים האלה של מסים ייעודיים, זה אגף הכנסות המדינה.

אני רוצה שיהיה ברור לכולם, שאנחנו מכאן נצא עם החלטה שאנחנו מפסיקים את תשלומי ההורים.

10 שנים אני יושבת בוועדה הזו, ואני ברכתי על כך שאת בחודש אוגוסט בשנה שעברה אמרת שבאמצע השנה נתחיל לשבת על הנושא של תשלומי ההורים. צר לי לראות שאנחנו מתחילים היום מכלום.

בשנה שעברה הרגשתי כנציגת צרכנים שרומתה בגדול. אם אתם זוכרים, אנחנו שלחנו את משרד החינוך למצוא כמה מיליוני שקלים שיתווספו לסל התרבות, דבר שיוזיל את תשלומי ההורים ועדיין יבטיח את הסל המיטבי. בפועל, ב-24 אוגוסט היה מחטף של הורדת 10% מסל התרבות ומתשלומי ההורים, אבל הפעילות ירדה ב-10% ואף יותר. הקטינו את כמות הטיולים וההצגות. לכן, אני כצרכנית מרגישה מרומה. הרבה מאוד הורים התלוננו אצלי ברשות על הנושא הזה. אני מאוד חוששת שאם נבטל את תשלומי ההורים השנה, לא תהיה הפעילות החשובה הזו. לעולם לא ראיתי הרכב כל כך דל של אנשים בישיבה של ועדת החינוך שדנה בתשלומי ההורים.

את מתכוונת למי שלא נמצא פה.

אני מדברת על כך שארגוני ההורים לא נמצאים פה ונציגי משרד החינוך לא נמצאים פה. אני חושבת שצריך לזמן ישיבה מיידית עם כל הגורמים ולעשות משהו, כיוון שלבי לבי על שנת הלימודים הבאה.

כדי שלא תרגישי מרומה, אז לא יהיו תשלומי הורים. אני אגיד לך מה עמד בייסוד ההחלטה הקודמת. אנחנו היינו בסופם של 3 שנים מאוד קשות. האלטרנטיבה היתה להפסיק לגמרי את תשלומי ההורים, אבל אני אמרתי שתהיה פגיעה בגוף העניין, באלה שנותנים את השירותים אם אנחנו נחליט על זה מהיום למחר. מדובר ב-2.5 מיליארד שקלים שנגרים מאלה שמתפרנסים מזה. לכן, אני חשבתי שלא ראוי לעשות זאת. מצד שני, יש אנשים שלא יכולים לעמוד בתשלומים האלה. אנחנו יכולים לקבוע רף לפיו מי שיכול ישלם יותר ומי שלא יכול יגבה פחות, אבל מה יהיה על החברה הישראלית?

חבריי אמרו אז באותה ישיבה, ששום דבר לא יקרה אם לא נעשה צעדים דרסטיים. מסתבר שהם צודקים. אני נגד לעשות מעשים דרסטיים מהיום למחר, ולכן לא ניתן לעשות מעשה דרסטי ב-24 לאוגוסט ולשבור את מטה לחמם של כל מי שמתפרנס מכך. בתחילת אפריל אפשר לעשות מעשה דרסטי, והוא יהיה בתוקף כל עוד לא יוחלט אחרת. כל המערכת תוכל להתארגן לזה, ימצאו פרנסה אחרת או דרך אחרת לממן זאת. הגיע הזמן לעשות מעשה. אם נקיים עוד ישיבה ונציג משרד החינוך יגיד שזה לא באחריותו ומשרד האוצר יגיד שזה לא באחריותו, נגיע שוב לאוגוסט ואז יהיה שוב מאוחר מדי.

אני אחזק את ידייך.

אני חושב שהגישה הזו היא טעות, והיא גם היא נובעת מחוסר היכרות עם המערכת. נקודת המוצא היא שמישהו יתרגש מזה ויחשוב שצריך לעשות מעשה. לפי הדיבורים שיוצאים ממשרד החינוך, אפשר לחשוב שאכן כך הם פני הדברים. בפועל, המציאות היא שונה לחלוטין. כחבר באגודה שמלווה את הנושא הזה למעלה מ-20 שנה, אני יכול לומר שלא ראינו עוד משרד חינוך כל כך עלוב וכל כך חסר התייחסות וכיסוי לשק הזה שבין הדיבור לבין המעשה. אורי אריאל אמר לי את אותם דברים לפני כמה חודשים, ואני אמרתי לו שלא שוברים מטאטא לפני שיש מטאטא חדש. הוא אמר לי שהם יעשו כך כדי שתקום כל צעקה.

לא היה כמשבר הזה בנושא הטיולים. 35% מהטיולים קוצצו בקלות, כי הם שמחו לקבל את ההמלצה של הוועדה והגיעו לעשות. הוועדה דיברה על 10% ויוסי שריד אמר בפירוש שיהיה קיצוץ של 10% מהתשלומים והשארת הפעילות באותה המתכונת. הם קיצצו ב-30%-40% את הטיולים והורידו את הטיולים של 3 ימים ליומיים, ואת הטיולים של יומיים ליום אחד. המשמעות היא הורדה של 33% או 50%.

היתה פה המנכ"לית וסיפרה דברים שאין מאחוריהם שום מעשה. יש הוראה מקובעת של משרד החינוך, שבמסגרת לימוד כולל ילדים ייצאו לסיור בן שעה בשבוע ובן יום בחודש, מעבר לטיולים השנתיים. זוהי אות מתה מזה עשרות שנים. היא לא קיימת כמעט לחלוטין. עדיין ישבה כאן מנכ"לית המשרד לפני שבועיים, ואמרה כי יש סיורים כאלה בסביבה הקרובה. אני עשיתי מאמצים עילאיים כדי להביא את בית הספר של הבן שלי בהרצליה ליציאה לשדה הקרוב, ולא הצלחתי לעשות זאת. משרד החינוך לא יתרגש ולא יעשה מעשה. לא אכפת לו בכלל אם הטיולים מחר ייפסקו. הניזוקים העיקריים יהיו ילדנו. הם לא ייצאו לטיולים, לא יכירו את הארץ, לא יצאו לסיורים, לא ילמדו מורשת ולא יגיעו למוזיאונים.

לפני שנתיים ד"ר אידלמן הניח את המפתחות על שולחן משרד החינוך, וזה לאחר ששנה קודם היינו אצל המנכ"לית עם אותן נקודות שעלו גם בדיון לפני שבועיים. דיברנו על פישוט האבטחה, הוזלת העלויות, חניונים וכו'. דבר לא זז מאז. ד"ר אידלמן הניח את המפתחות ואמר שאין לו מה לחפש פה וכי הוא פועל בהתנדבות ואם אין להם עניין במועצה הציבורית, הם צריכים לבחור מישהו אחר. מאותו המועד אין מועצה ציבורית לטיולים במשרד החינוך.

אז כנראה שמשרד החינוך החליט שטיולים זה לא חלק ממערכת החינוך, וצריך להכיר בזה.

השאלה היא האם הוועדה מוכנה ללתת לזה יד.

בואו נחליט שמי שירצה לעשות סיורים עם הילדים שלו, ייקח את הילדים שלו בחופשים או דרך תנועות נוער.

ההורים בכל הארץ משוועים להוציא את הילדים לטיולים. קומם אותי לשמוע את הביטוי שיפוי. המדינה משלמת עבור חינוך ילדנו, אבל היא לא משפה אותנו. שיפוי הוא מתן פיצוי למישהו. אתה לא מפצה אותי. מדינת ישראל חייבת לי ולידיי את חינוך הילדים, כולל נושא ידיעת הארץ. אני מסכים לחלוטין שזה צריך לבוא בדרך של מיסוי. אם למדינה לא אכפת, משרד האוצר מתנגד ואדיש ולמשרד החינוך לא אכפת, השאלה היא האם אנחנו סוגרים את הדלת הזו לחלוטין. לדעתי, זה לא יעמוד בבג"צ. המדינה לא תוכל לנמק ולומר שהיא מטילה עליי את האחריות לשלם לאריה כסף כדי שיוציא את הילדים שלי לפעילות חברתית שמשרד החינוך קבע אותה ולא נותן לה את התקציבים. אנחנו לא מחייבים אף אחד לשלם. יש דרך לעשות את זה בצורה שתמזער את המקרים האלה למינימום. בהרצליה, אנחנו לוקחים בחשבון ש-25% לא ישלמו ושאר ההורים ממנים אותם.

האם זה נראה לך נורמלי?

זה נראה לי לא סביר, אבל ליצור מצב שהילדים שלי לא יכירו את הארץ ולא יטיילו בגליל או בנגב נראה לי עוד יותר לא סביר.

משרד החינוך אומר לך שזה לא מעניין אותו.

אבל אני אחראי לחינוך הילדים שלי.

אז תוציא את הילדים שלך לטייל ביום שישי.

מחר יגידו לך גם לממן שיעור גיאוגרפיה.

אני בכל שבוע נוסעת עם הבן שלי לטיול. יש המון חופשות במערכת החינוך, ואם אתה רוצה לנסוע לטיול בן 3 ימים, תיקח את הילדים שלך לטיול בחופשות. אפשר ללמוד על מצדה מהספר.

רוב הציבור לא מסוגל להתמצא במפה כמו שאני יודע.

זה לא מעניין את רוב הציבור. אם זה היה מעניין אותו, הוא היה עולה על בריקדות.

זה לא נכון. תראי את העצומה החברתית שהבאנו בפנייך.

זה לא רוב הציבור.

אבל זה בוודאי מבטא את הלך הרוח של הציבור. אין לנו משטרה ואין לנו הוצאה לפועל, והתשלומים שעד לפני שנה היו גדולים ב-50% נגבו מהחלק הארי של ההורים, מתוך רצון ומודעות.

מתוך חוסר ברירה.

מתוך חוסר ברירה במצב שבו המדינה לא מוכנה לשלם.

אני רוצה לומר לך, שאני היום משלמת 500 שקלים בחודש, כדי שלבן שלי יהיה בבית הספר שיעור כדורסל, שיעור מדעים והעשרה בחשבון. זה המון כסף. מה שהוא לומד בחשבון לא מעניין אותו והוא רוצה העשרה. מדעים זה דבר שמעניין אותו והא לא לומד אותו בבית הספר, ושספורט אין במערכת החינוך.

אבל את מוכנה למנוע תשלום של 40 שקלים מכלל ציבור המדינה.

אני לוקחת את הסכום של ה-500 שקלים מדברים אחרים שאני לא עושה. מי שירצה מאוד לשלוח את הילד שלו לטיול ויש לו את האפשרות, יעשה זאת.

אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו את זה.

אני לוקחת את הדברים לאבסורד, וזאת כדי להראות לך שהמצב הנוכחי מגביר את הפערים בחברה הישראלית. המצב הנוכחי אומר לנו כי טיולים לא מעניינים את משרד החינוך, את מי שאחראי על החינוך במדינה ואף את הממשלה כולה, כי כנראה זה סרח עודף ואומרים לנו, תרצו תקנו. יש מקומות שבהם אפילו הטקס לזכרו של ראש הממשלה רבין ממומן על ידי תשלומי הורים. אפילו הדברים האלה ממומנים על ידי תשלומי הורים, ומשרד החינוך מרים ידיים. אם משרד החינוך מרים ידיים והאוצר אומר שזה לא מעניין אותו, אז גם אנחנו נגיד שניקח את הכסף שאנחנו משלמים לבית הספר במסגרת תשלומי הורים, וניקח את ילדנו לטיולים פרטיים.

אבל רוב הציבור לא יכול לעשות את זה. זה אבסורד שוועדת החינוך של מדינת ישראל תחליט החלטה שמונעת מההורים לשלם לבתי הספר עבור המעט שניתן לעשות. ערך השוויון לסף מינימום משותף, מקובל עלי ואני ער לחשיבות שלו. עדיין, זה לא ניתן לביצוע. יש דוגמא לכך, וזה טיולים להכרת נושא השואה. יש שם חוסר שוויוניות.

זה נורא ואיום. זה רק למי שיש לו כסף.

אני מבקש, שלפני שמקבלי9ם החלטה להפסיק את הטיולים בארץ, לקבל החלטה להפסיק את הנסיעות האלה שילדים משלמים עבורם 5,000 שקלים. הנושא הזה הוא מאוד חשוב לי, אני בן למשפחה ניצולת שואה, אבל צריך קודם להפסיק את זה ואחר כך להפסיק את הטיולים בארץ. האם ועדת החינוך תחליט היום להפסיק טיולים שמשלמים עליהם 90-100 שקלים?

אני מבקש שלא תצא מפה היום החלטה על ביטול תשלומי הורים. הנזק הציבורי מהחלטה כזו יהיה קשה. יש שתי סיבות לאמירה הזו שלי. הסיבה הראשונה היא שנציגת משרד החינוך הגיעה רק עכשיו ואני הייתי מציע שנשמע אותה. הסיבה השנייה היא, שאין לנו נציגות של ועד הורים כאן.

יש. אני נציג ארגון הורים ארצי.

אני רוצה לפתוח ולומר כי בדיון הקודם אני הגשתי לוועדה הנכבדה הזו המלצות של ועדה שקמה במשרד החינוך לעניין הפחתת תשלומי הורים.

ההמלצות זכורות לי היטב. הכל היה דברים שנמצאים בשוליים. אלה לא היו דברים מהותיים.

העיקרון היה שאנחנו מבקשים לאמץ את המלצות ועדת לנגרמן. על כך האוצר הטיל וטו.

אם כך, תנו למשרד האוצר את המפתחות ותפסיקו לנהל את משרד החינוך.

עובד מדינה מחויב רק למה שהוא מתוקצב. ברור לנו שאי אפשר לבטל את תשלומי ההורים בלא שיימצא לכך מקור חלופי. אנחנו מקיימים עכשיו דיונים עם ידידיי מארגון המנהלים. בגלל בעיות בארגון ההורים הארצי, לא ברור לי מה עלה בגורל הדיונים מדנן. דיברנו עם איתן, ונודע לנו שכל הארגון כולו נמצא במצב שבו הוא מחכה להחלטת השופט לגבי ההתפטרות של ארז פרנקל.

בפועל, אנחנו מקיימים דיונים לקראת השנה הבאה. ברור לנו לחלוטין שאם לא יועמד לרשותנו מקור חלופי, אנחנו לא נוכל לוותר לחלוטין על גבייה מההורים. אנחנו החלטנו להדק מאוד את האכיפה, כיוון שאחת הבעיות הקשות היא שבפועל יש לחצים קשים מהשטח לגבות מעל המותר. בשבוע שעבר התקבלה החלטה על ידי המנכ"לית, להעלות לאתר משרד החינוך את חוזר התשלומים של כל בית ספר, שבו יאמר מה אושר ומיהו הגורם המאשר.

חשבתי שזה אחיד.

זה לא אחיד. לכל בית ספר יש את חוזר התשלומים שלו, אבל הוא חייב להיות בגבול המותר.

לפי החלטת ועדת החינוך, יש להוציא חוזר אחיד לכל בתי הספר.

בית ספר יכול גם לדרוש פחות. ישנם מקרים שבהם בתי ספר מקבלים היתר מסוים לחריגה, עקב נסיבות מסוימות. כל זה יעלה לאתר משרד החינוך באופן שקוף לחלוטין. כך הורים יוכלו לבקר את מצב הגבייה בבתי הספר בצורה טובה יותר.

השנה היו לנו מספר מקרים בהם בתי ספר הגישו חוזר תשלומים לאישור המחוז, לא קיבלו את האישור והגישו אותו להורים ללא אישור המחוז.

ומה עשיתם בעניין?

הם נקראו לברור משמעתי. ישנם בתי ספר יקבל ביקרות רואה חשבון על תשלומיהם. האמצעים שבידנו, הם אמצעים משמעתיים, כמו ברור רואה חשבון, ואם התוצאות הן חמורות אנחנו יכולים להגיע לשלילת רשיון המוסד. ברור משמעתי נעשה מספר מנהלים שכלל נזיפות והתחייבות שלהם שבשנה הבאה לא יחזרו על התרגיל. הביקורת גם היא בדרך למספר בתי ספר. הורים לא ידעו שמשרד החינוך לא אישר את חוזר התשלומים של בית הספר. ברגע שאנחנו נעלה את זה לאתר, ההורים יידעו אם החוזר מאושר או לא. כאשר פנו אלינו, אנחנו אמרנו שלא ישלמו יותר ממה שאושר.

למה שלא תעשו את מה שמציע ד"ר קדמן? לא כל ההורים יש להם את האפשרות להיכנס לאינטרנט ולברר את העניין הזה. אתם יוצרים כלי שהוא לא שמיש לכולם. צריך היה להיות פרסום בתקשורת הפומבית לגבי גבול הגבייה של בתי הספר.

על כך יש פרסומים כל קיץ בעיתונים.

ברגע שהם מאפשרים גמישות לבתי הספר, מתחיל בלבלול אדיר.

הגמישות היא בגובה המותר.

אני לא רואה מהי התועלת של פרסום כזה.

אולי 5% מההורים ייכנסו לאתר הזה.

מה זה ייתן?

זו מדיניות כללית של כל משרדי הממשלה.

שקיפות זו מילה נהדרת, אבל מה תשיגו בזה?

אם תאושר חריגה, הורים יידעו שאושרה חריגה בגלל נסיבות מסוימות.

זה לא יפתור את הבעיה.

לצערנו, בהיעדר סימון מקור תקציבי, אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו לא נגבה תשלומי הורים.

למה שלא תיקחו את קרן המלגות שלכם ותחלקו אותה באופן אחר, כך שיקבלו אותה בתי הספר בפריפריה. ברגע שאתם משתמשים את זה לתלמידים באופן אישי, כך שאף אחד לא יודע איך להגיש את הטפסים ואיך זה מתחלק, זה לא יעיל.

יושב פה מנהל בית ספר ואומר שהכל ידוע למנהלי בתי הספר.

אני מדברת על ההורים.

ההורים אמורים לפנות לבית הספר.

אצלי ההורים מקבלים בכל תחילת שנה את הדף עם הקריטריונים לקבלת מלגות.

אתה אולי יוצא דופן.

לא. הרבה בתי ספר נוהגים כך.

ההורים שפונים אלינו טוענים שאין להם מושג איך מקבלים את המלגות, ושהם יוצאים בסופו של דבר מקופחים.

הם צריכים לפנות לבית הספר.

גם בית הספר לא יודע. הוא מקבל באיחור רב מאוד את החלק שלו.

עוד לא קיבלנו את ההקצאה של השנה.

מה גובה הקרן של המלגות לאותם צרכים?

כל הנושא הוא בדיון עכשיו אצל מנכ"לית המשרד.

מה היה בשנה שעברה?

אינני יודעת. כל הנושא הוא בדיון עכשיו אצל מנכ"לית המשרד. אנו מקווים שבישיבה הבאה יהיו בידנו ממצאים סופיים.

תפעלו גם בנושא הזה בשקיפות, תגידו מה עומד לרשותכם, איך ההורים יכולים לפנות ולמי הם יכולים לפנות.

תצרו סל מרכזי. אני מבינה שתשלומי ההורים הפכו לחלק מתקצוב המערכת, שנהנית לזרוק את התקצוב על כל מיני גורמים שונים. אתם בתור משרד צריכים להסתכל על זה בצורה אחרת. אתם צריכים ליצור סל משאבים, שחלקו בא ההורים וחלקו בא מכם, שבסופו של דבר מאפשר חלוקה שווה יחסית לבתי הספר השונים. אם זה היה קורה, היה נוצר מצב שבו חלק גובים וחלק שלא מסוגלים לגבות מקבלים מהסל הציבורי הזה.

היום, אתם לא פועלים בצורה הזו ואנחנו נגררים בעל כורחנו לפגוע באותם בתי הספר שגובים, כי אנחנו לא רוצים להגדיל את הפערים, ואתם לא עוזרים לצמצם את הפערים כי אתם נותנים למהלך הזה להתקדם קדימה בלי שאתם מפצים את בתי הספר ששם רמת הגבייה נמוכה. תלכו לכל בתי הספר ששם רמת הגבייה היא מתחת ל-20%, תתנו להם תקצוב עודף ותאפשרו לחזקים לגבות. אז תתאזן המערכת. אלה יוכלו לגבות ואלה יוכלו להתקיים.

חלקם של בתי הספר בפריפריה נתמכים כל מיני פרוייקטים וקרנות לנושאים האלה. הנושא הוא לא אחיד, ובזה את צודקת.

אריה ואחרים דיברו איתי על כך, ואני מודעת לזה שהם חיים על העניין הזה. אתם גוררים אותנו שלא לאשר בכלל תשלומי הורים כמחאה נגדכם, ולא כי זה הדבר הנכון לעשות. אתם צריכים לבוא הנה לקראת שנת הלימודים הבאה ולהציג פתרון, כאשר הפתרון חייב להיות שאתם תגדילו את הסל. אי אפשר כל הזמן לצמצם את הסל ולחשוב שבסוף הדברים יסתדרו מאליהם. תגדילו את הסל, תבנו קריטריונים לתמיכה בבתי ספר, אנחנו נאשר את תשלומי ההורים והמערכת תצעד קדימה. אחרת, אנחנו נלך הפוך, לא נאשר תשלומי הורים וכל המערכת תקרוס.

אני מסכימה לכל מה שנאמר כאן, אבל אני חושבת שההחלטה שלכם שגויה בבסיסה. משרד החינוך רואה שעות פרונטליות כחזות כל המערכת החינוכית, ופה מתחילה הבעיה. אתם לא מבינים שפעילויות בית ספריות הן חשובות לא פחות משיעור בתנ"ך. אתם לא מבינים שלצאת לשטח לסיור לימודי זה יותר חשוב מעוד שיעור ספרות, וכי לבקר במוזיאון חשוב יותר משיעור היסטוריה. אתם לא מבינים את זה, ולכן האיזון התקציבי בתוך המסגרת התקציבית של משרד החינוך אינו נכון. זה א חוכמה כל הזמן להגיד שמשרד האוצר לא מעמיד מקור תקציבי אחר או שההורים לא משלמים ומשתמטים, או שאין שקיפות ולכן הורים לא יודעים איך לקבל את העזרה. זה בשוליים, ואלה לא הבעיות האמיתיות.

הבעיה היא, שמשרד החינוך לא הבין שהנושאים הממומנים על ידי ההורים הם חלק אינטגרלי ומהותי ביותר ממערכת החינוך. בלי זה אין חינוך ערכי, אין חינוך אמיתי, אין חינוך. יש אולי הקניית ידע, אבל אין חינוך. זה עוד לא הופנם במשרד החינוך. ברגע שאתם תבינו את העניין הזה, את תראי איך נמצא כסף גם לנושאים האלה. עם כל זה שהסכום הזה הוא סכום גדול מאוד של 2 מיליארד שקלים, הוא קיים במשרד החינוך אבל לא מחולק כמו שצריך. אם אני רואה מסמך רשמי של משרד החינוך, שאומר שרק אחוז אחד הולך לחינוך הלא פורמלי וכל היתר לחינוך הפורמלי, אז משהו כאן לקוי בהבנה של מה זה חינוך. אני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה, אבל צריך רק קצת להיות מבינים בחינוך כדי להבין את זה. האיזון הזה של אחוז אחד מול 95%, הוא לא נכון.

אני קוראת את הוראת הקבע של חוזר מנכ"ל משרד החינוך האחרון שיצא בנושא תשלומי הורים, שמדבר על טיולים, סיורים לימודיים ובכלל זה של"ח: "משרד החינוך מייחס לטיול או לסיור חשיבות רבה, ורואה בהם חלק מרכזי במעשה החינוכי וגורם להעמקת הזיקה לארץ וחיזוק רגשי החברות והעזרה ההדדית...אפשר להבחין בין 4 סוגי טיולים: שעת סיור, סיור בן חצי יום, טיול חודשי וטיול ארוך". נא ליישם את חוזר המנכ"ל שלכם.

לכן אמרתי קודם, שצריך להפנים ולא רק להגיד. היום בעיתון מעריב מסופר על טיול בית ספר שיצא לשטח וישן בשקי שינה, וכל זאת בעלות מינימלית. אפשר לעשות גם דברים אחרת. לא הכל הולך דרך בית מלון באילת.

אנחנו בדקנו את העלות של זה, והגענו לאותו סכום של 150 שקל ליום טיול לתלמיד.

אני שמעתי על נתונים אחרים.

מינהל חברה ונוער בדק את זה כלכלית, והגיע לתוצאות מאוד דומות.

מינהל חברה ונוער היה פה בישיבה הזו ודיבר על כך שיציאה לשטח למקומות מוסדרים ללינה בחוץ, היא הרבה יותר זולה מלינה בבית המלון. לכן, אני אומרת שיש חלופות יותר זולות. זה גם יותר ערכי ויותר נכון.

אנחנו מדברים על דבר הרבה יותר רחב, גם על טיולים וגם על פעילויות בתוך בתי הספר. ועדת החינוך רואה בטיולים, סיורים לימודיים, סל תרבות ופעילויות חברתיות בית ספריות, חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים הרשמיים, ולכן אין לבססו על תשלומי הורים. תשלומי ההורים היום גורמים לפערים גדולים יותר בחברה הישראלית בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. תשלומי ההורים מהווים מס רגרסיבי בלתי ראוי על אוכלוסיית ההורים.

לפיכך, ועדת החינוך מודיעה שבמצב הנתון לא תאשר לשנת הלימודים תשס"ו 2006 תשלומי הורים, וקוראת לממשלת ישראל למצוא מקורות תקציביים לכספים חסרים אלו, הן על ידי יישום דו"ח לנגרמן, הקובע 4 פרומיל תוספת לביטוח הלאומי, הן על ידי הקמת קרן למלגות לאוכלוסיות חלשות והן על ידי הכנסת הפעילויות הבלתי פורמליות האלו בבסיס תקציב משרד החינוך. ישנן 3 חלופות שכל אחת ראויה בפני עצמה. אפשר לעשות גם שילוב של שלושתן, אבל צריך לעשות. אנחנו מודיעים כאן בשם ועדת החינוך שלא נאשר תשלומי הורים.

אני רוצה לומר לכם שאני חסידה גדולה מאוד של תשלומי הורים, כי אני מאלה שלמעלה מ-20 שנה הקימה ועדי הורים ועמדה בראש ועדי הורים, כאשר כל מאמצי היו לקחת מהורים כמה שיותר כדי לתת כמה שיותר לתלמידים. מהמקום שבו היום אני יושבת, אני אומרת לכם שאנחנו נפסיק את זה, ואני בטוחה שיהיה לכך רוב בוועדת החינוך. הלחץ ילך ויגבר לקראת הקיץ, אם משרד החינוך לא ירים את הכפפה ויעשה מעשה. שבו ותעשו מעשה, כי במצב הנוכחי אנחנו לא נאשר את תשלומי ההורים בשנה הבאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30