הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 – הצבעות - הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר

ועדת הכלכלה 2
23/3/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 394
מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, י"ב באדר ב התשס"ה (‏23 במרץ, 2005), שעה 14:40

1. הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 – הצבעות

סעיף 53 – הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
רוחמה אברהם
דניאל בנלולו
אבשלום (אבו) וילן
יצחק וקנין
אליעזר (מודי) זנדברג
דוד טל
אליעזר כהן
משה כחלון
אילן ליבוביץ

חה"כ מגלי והבה
חה"כ גדעון סער
חה"כ מל פולישוק-בלוך
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
ערן ניצן - רפרנט תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר
שאול מרידור - אגף התקציבים, משרד האוצר
יוליה מרוז - רכזת תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אימן סייף - כלכלן, משרד ראש הממשלה
קלוד נעם גבריאל - ראש תחום ייזום פרויקטים, משרד התחבורה
עו"ד עובד קדמי - יועמ"ש, משרד התיירות
נטלי אוסטרובסקי - מינהל תכנון, משרד הפנים
אורית מלמד - משרד הפנים
עו"ד שלמה ששון רייך - ייעוץ משפטי, רכבת ישראל
דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר, ים המלח
מנחם צין - סמנכ"ל בכיר לתפעול, חברת מפעלי ים המלח בע"מ
עו"ד עדי קפלן - חברת מפעלי ים המלח בע"מ

אתי בנדלר
איתי עצמון (מתמחה)

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 –

סעיף 53 – הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר
הצבעות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום פרק י"ג – שונות, סעיף 53 – בעניין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004.

בהצבעות בנושאים ספציפיים, כאשר הדיון כבר התקיים, מקובל שלא יכולים להיכנס לוביסטים ואינטרסנטים, אלא רק פקידי ממשלה וחברי כנסת.

הנושא נדון כאן בוועדה. ביקשתי לכלול בו סעיף נוסף, אולם הבנתי שהסעיף הזה מסובך והממשלה טענה שזה נושא חדש ושהיא תמשוך את החוק. כיושב-ראש ועדה אני כמובן לא רוצה שהמלונות באזור ים המלח ייפגעו. הם צריכים הגנה רצינית מכיוון שהמפלס עולה כל שנה ב-20 סנטימטרים. יחד עם זאת, ביקשנו שמעבר להצעה שהועברה לוועדה להצבעה, משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה – יציגו תוך 60 ימים לוועדת הכלכלה תוכנית שיגבשו להגנת החוף ותחזוקתו באזור נווה זוהר, וזה הוסכם בתיאום עם משרדי הממשלה. כלומר, כאן אנחנו פותרים את הבעיה רק באזור אחד ועדיין עלולה להיות בעיית הצפה קשה באזור נווה זוהר ובישוב נווה זוהר. הוועדה מבקשת לקבל מהממשלה פתרון לנושא הזה, שיכלול גם את דרכי המימון וחלוקת המימון לביצוע הפעילויות הללו. אנחנו מבקשים שתוך 60 ימים תציגו לנו את הפתרונות.

רציתי להגיש הסתייגות במליאה, אך לא אעשה זאת. אני מבקש שהממשלה תדון גם על חלוקת התקציב בפרויקט הבא שרוצים לממן ותגיש לנו תבנית חלוקה שונה לגמרי. לא שהאוצר ייתן 50% מהמימון כאשר המועצה המקומית, המפעלים והמלונות ייתנו כל אחד שישית מהמימון. המפעלים הם שמזהמים את האזור ולכן לדעתנו המימון צריך להיות: 50% מפעלי ים המלח, 1/6 משרד האוצר, 1/6 המועצה המקומית, ו-1/6 בתי-המלון או כל שותף אחר. אבל רוב העלות צריכה להיות מוטלת על מפעלי ים המלח. אנחנו מבקשים שזה יילקח בחשבון ושהפתרון יובא לוועדת הכלכלה תוך 60 יום. אם הממשלה מסכימה לכך, נצביע על הצעת החוק כפי שהיא. אנחנו לא רוצים לעכב את הצעת החוק, צריך לקדם אותה. צריך להגן על המלונות באזור ים המלח, אנחנו מברכים על כך.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשמוע הצהרה של משרד האוצר. סברתי שמפעלי ים המלח צריכים לשלם יותר מ-50%, אבל היושב-ראש קבע 50% ואני מוכן לקבל את ההסדר הזה. אני מבקש שאנשי האוצר יצהירו כאן לפרוטוקול. אחרת, זה משנה את אופן ההצבעה שלי על הצעת החוק הזאת. אין מקום שאנחנו נממן מהקופה הציבורית את מה שמפעלי ים המלח צריכים לממן.

יש כאן בעלויות פרטיות.

אני מבקש את עזרת אנשי האוצר. אם לא יצהירו כך, אעשה כל אשר לאל ידי כדי להפיל את ההצעה הזאת.

הנושא עלה בדיון הקודם והתייחסנו אליו בשני היבטים.

לא רצינו להכניס את זה אל תוך החוק כהסתייגות כי אמרנו שאנחנו סומכים עליכם שתעשו עבודה כשורה.

אני רוצה להתייחס לשני נושאים.

בנושא ההגנות של בתי המלון, בשני המתחמים, נעשית עבודה יסודית מאוד וארוכת שנים על-ידי ועדת היגוי של משרד התיירות, בראשות מנכ"ל משרד התיירות. יושבים שם נציגים מהמועצה האזורית, מבתי המלון וממפעלי ים המלח. הובאו לא מעט מהנדסים וכלכלנים שערכו בדיקות ונמצאו פתרונות מסוימים.

אחת הסוגיות שהיו על שולחן הדיונים היא איך לממן את זה. כדי להכריע איך לממן את זה היינו צריכים להתייחס לסוגיית הנזק, מי גרם לנזק. בסופו של דבר, לפחות בשלב א'1 ו-א'2, כלומר הקמת הסוללה והגבהתה – ואני לא מדבר על הפתרון ארוך-הטווח – הוחלט שהחלוקה תהיה: חצי המדינה, שישית מפעלי ים המלח, שישית בתי המלון, ושישית המועצה האזורית, מבלי להיכנס לשאלת האחריות.

כאשר אתה אומר: שישית המועצה האזורית – מדובר ב-100 מיליון שקלים. מאיפה הם יביאו את זה?

חבר הכנסת בנלולו, נשאיר את זה כך, שהמים יציפו את האזור?

לא.

אם נקבל כאן הצעה שהרשות המקומית תממן שישית, ראש המועצה יגיד לך: תהפוך אותי לכל הכיוונים, לא רק 100 מיליון שקל אלא אין לי גם 10 מיליון שקל לתת.

הם דיברו ביניהם והגיעו להסכמות.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש לך טעות. אנחנו מדברים כעת על חלוקת העלות, מי יישא באיזו עלות. אנחנו אומרים שמי שצריך לשאת בזה זה לא הקופה הציבורית, לא החולים, לא המסכנים, לא הנכים, לא העניים.

דיברנו על זה כבר ואתה חוזר על כך 80 פעמים.

אחזור על זה עוד פעם.

אני מבקש שנעבוד באופן יעיל. הנימוקים הושמעו, האוצר ענה. צריך לגשת להצבעות. לא פותחים את הדיון מחדש.

מה העלות הכוללת של הפרויקט?

לטווח הארוך – לא ברור.

הממשלה משתתפת ב-40 מיליון שקל?

40 מיליון שקל עבור השלב הראשון של הקמת הסוללה.

אני לא פותח את הדיון. יש החלטה שניסחנו יחד אתכם. תוך 60 ימים אנחנו מבקשים שתביאו לנו פתרונות, אבל לפחות לקראת העתיד אני רוצה להבטיח שהמקום הזה יהיה מטופח ושתהיה תוכנית כוללת, בשיתוף פעולה עם כל הנוגעים בדבר. תענה לי אם כן או לא. אם לא, ניכנס לדיון מעמיק בחוק, או שתמשוך את החוק.

אני רוצה להתייחס לסוגיית נווה זוהר.

אין מה להתייחס, סיכמנו את הדברים והנוסח הזה מקובל. אני לא רוצה לפתוח את הדברים כעת.

אני לא יכול להגיד כן או לא כי זה מורכב קצת יותר.

אתה לא יכול להגיד לא. זה הסיכום. אם תגיד לא, תצטרך למשוך את החוק. סיכמנו דברים ותעמדו בסיכום. אני לא פותח את הדיון. אם נפתח עכשיו, יעלו כאן אלף שאלות.

אני לא פותח כלום אלא רק רוצה להבהיר. תן לי דקה.

בדיון הקודם עלתה סוגיית נווה זוהר, ואחר-כך קיימנו על כך ישיבה עם יושב-ראש הוועדה. אמרנו, גם בדיון וגם ליושב-ראש, שאנחנו לא מכירים את הסוגייה הזאת, לא בחנו אותה מעולם, לא יודעים אם יש בעיה, וככל שקיימת בעיה – לא יודעים מה עומק הבעיה ומי גורם לה. התחייבנו בפני היושב-ראש שאנחנו, ביחד עם משרד הפנים, שהוא המשרד האחראי על רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, ומשרד ראש הממשלה, שמן הסתם מעורב בסוגיות מהסוג הזה, נשתדל לבחון את הסוגייה עד לדיון שיתקיים בעוד 60 יום, ולהגיד אם יש שם בעיה ומי גורם לבעיה. מעבר לזה, אני לא יכול להתחייב. אבל אני יכול להתחייב שנשתדל לבחון את הסוגייה הזאת, שאנחנו לא מכירים בכלל, בניגוד לסוגיית בתי המלון שנבחנה.

יש כאן התנגדות לעיקרון, לבסיס, על אופי החלוקה של העלויות, על הנשיאה בנזק. אתה אומר שאתה לא מכיר את הסוגייה.

לגבי בתי המלון או לגבי נווה זוהר? אלה שתי סוגיות שונות.

לא משנה. במקרה אחד יש גורם פרטי א', ובמקרה שני יש גורם פרטי ב'. כרגע יש התנגדות לנוסחה שנקבעה כאן, לחלוקה של 100 האחוזים. על כך לא ענית. אתה אומר שאתה מקים ועדה שתבדוק את הסוגייה – בסדר, הגיע הזמן.

אבל זה שייך לחוק קודם, לא לחוק הזה. זה חוק קיים. כשסיכמו עם בתי המלון שיפעלו שם המדינה אמרה שבתי המלון ייפתחו והמדינה ערבה לתת להם ביטחון. כרגע זה לא עולה בהצעת החוק.

זה עבר בוועדת הכספים בחוק ההסדרים הקודם (2002).

אז זה לא קשור לרעש התקשורתי שהיה עכשיו?

אני חושב שזה כן קשור.

אנחנו אומרים שההסדר שנעשה אז לא טוב, ולכן ביקשתי שכאשר מדברים על הפיתוח החדש, לקראת העתיד, יילקח בחשבון הצורך בחלוקה חדשה של העלויות, כי לא רציתי לגעת במה שהוחלט כבר.

זה ממש לא בסדר, מפני שהאוצר עומד על שלו, שמפעלי ים המלח, המפעלים שזוכים ברווחים, ישלמו הכי פחות, ומי שצריך לשלם זה הקופה הציבורית. הקופה הציבורית היא הקופה של כולנו.

הוא לא עמד על כך. הוא אמר שבעוד חודשיים הוא ייתן תשובות.

אני לא יודע לבחון את מה שמשרד התיירות בוחן. אני יודע להעמיד להם משאבים, לשתף איתם פעולה. אנחנו נפנה ונעדכן אותם שהוועדה מבקשת לבחון את הבעייתיות, אבל בסוף יש גורם מבצע. אם יהיה צורך להעמיד יועצים בשביל לבחון את הסוגייה, גם לזה ניתן תמיכה וסיוע. אבל בסוף יש משרד מבצע. אני לא יכול לבוא במקום משרד מבצע, כמו שאני לא יכול לבוא במקום משרד התיירות.

איך אתה מבצע עכשיו? איך תיאמת עם משרד הפנים?

את ההחלטה המונחת כאן תיאמתי עם משרד התיירות.

כמו שתיאמת את זה, תתאם גם עם אחרים תוך 60 ימים. אדוני נציג משרד האוצר, מבחינתי אתה הבוס של כל הכסף של המדינה ואני מבקש שתטפל מול כל משרד רלוונטי. אם יהיה לך קושי, נדבר. אם אתה ברוגז עם שר הפנים או משהו כזה, אעזור לך. אבל אתה המנווט ותביא תוך 60 ימים את ההצעות האלה לשולחן הוועדה, כולל כל מה שהעליתי בפניך.

אין כמעט שינויים, פרט לשינויי נוסח קטנים לעומת הנוסח הכחול, אבל יש הסתייגויות. יש הסתייגות מהותית מאוד שדנה בדיוק בנושא שדובר עליו כאן כעת.

אני מייצג כאן את ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן.

אם זה הסתייגות מהותית, חייבים להצביע עליה כאן, ואם היא לא מתקבלת היא הופכת להיות הסתייגות.

ההצעה של חבר הכנסת רן כהן, שבא אתי בדברים והתחייבתי להעלות אותה כאן, היא על המימון. אני לא מציג את הארגומנטציה. כל הטיעונים הועלו על-ידי חבר הכנסת דוד טל. ההצעה היא כדלקמן: "בסיפה של סעיף 53, בסעיף 22, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 'חברת מפעלי ים המלח תישא ב-2/3 מהעלות, אוצר המדינה ב-1/9 מהעלות, המועצה האזורית ב-1/9 מהעלות, ובתי המלון ב-1/9 מהעלות'." כלומר, 2/3 מפעלי ים המלח, וב-1/3 הנותר מתחלקים האוצר, המועצה האזורית ובתי המלון.

אני רוצה להצטרף להסתייגות הזאת.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חה"כ רן כהן לסעיף 53 – 4
נגד – 6
נמנעים – אין
ההסתייגות של חה"כ רן כהן לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה. היא תעלה למליאה, בשמם של חברי הכנסת רן כהן, אבשלום וילן, דוד טל ואילן ליבוביץ.

מי בעד הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, פרק י"ג – שונות, סעיף 53 – בעניין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר?

הצבעה

בעד סעיף 53 (בענין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר) בפרק י"ג (שונות) בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 – 7
נגד – 3
נמנעים – 2
הסעיף נתקבל.

הצעת החוק נתקבלה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55