חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2005, הצעת חוק התקציב

154
ועדת הכספים
22.3.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"א באדר ב', התשס"ה (22.3.2005), שעה 10:00

1. חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2005
2. הצעת חוק התקציב לשנת 2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
מוחמד ברכה
אבשלום וילן
יצחק כהן
נסים דהן
דני יתום
חיים אורון
יולי תמיר
אברהם (בייגה) שוחט
יחיאל חזן
בני אלון
איוב קרא
ניסן סלומינסקי
רוני בריזון
אהוד רצאבי
רוני בראון
אלי אפללו
רוחמה אברהם
דניאל בנלולו
מיכאל גורלובסקי
משה גפני
עמיר פרץ
משולם נהרי
מיכאל איתן
אורי אריאל
איוב קרא
עמרי שרון



ענבל גבריאלי
צבי הנדל
מגלי והבה
משה כחלון
אורית נוקד
גדעון סער

איריס גינזבורג - רכזת עו"ר, משרד האוצר
מירי כהן - עו"ד , הרשות לניירות ערך
ראובן קוגן - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
מומי נקוה - יו"ר ארגון נכי ישראל
כסל אילנה
הרן לבראות - רפרנט, אגף תקציבים, משרד האוצר
אופיר לוי - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
מיכל בן דוד - ההסתדרות הציונית, מינהל החטיבה
ראובן חביב - משרד ראש הממשלה
יעל ייטב - רשות המיסים
רביב מייזל - מתמחה הלשכה המשפטית בכנסת
בועז סופר - סמנכ"ל רשות המיסים
שאול צמח - ס. הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יעל אנדורן - משרד האוצר
קובי הבר - משרד האוצר
אודי בן דרור - משרד האוצר
עמיר לוי - משרד האוצר
הראל בלינדה - משרד האוצר
יגאל בן- שלום - מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי
אוסקר אבו-ראזק –סמנכ"ל רשות המיסים
ערן פלק - רפרנט פנים ואיכות הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר
טליה גושן גדיש - היועץ המשפטי, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
צחי בר ציון - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
לאה ענתבי - לשכה משפטית, משרד האוצר
פרלי שר - הלשכה המשפטית, רשות הדואר
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יואל ליפשיץ - יועץ משפטי, משרד הבריאות
רות רלב"ג - סמנכ"ל תקציבים, משרד הבריאות
רביב סובל - רכז בריאות ,אגף התקציבים משרד האוצר
דב קהת - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

סמדר אלחנני

עו"ד אנה שניידר
שגית אפיק
יעל אנדורן

טמיר כהן

חבר המתרגמים בע"מ
















חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה) התשס"ה-2005

1. חוק ההסדרים

בוקר טוב רבותיי, אני רוצה לפתוח את הישיבה, הסעיף על סדר היום זה נושא של תקציב המדינה 2005, בחוק ההסדרים. האיכות הטכנית, רק בגלל שקיבלנו אתמול בלילה, את הסעיף שאושר של הכנסת ושל מבקר המדינה, שוק ניירות ערך, שהכול צריך להיכנס בתוך התקציב.

רבותיי, אני מבקש מכל מי שלא חבר כנסת, אני מבקש לאפשר לחברי הכנסת לשבת. הסעיף על סדר היום כרגע זה נושא התקציב, נושא חוק ההסדרים, אנחנו נצביע בעזרת השם היום על הכול, בעזרת השם היום.

בכל אופן מה שאני רוצה להגיד, לכן אני רוצה להגיד פשוט, יש לנו שינויים בתקציב הנובע מכפי שאמרתי בתקציב הכנסת, רשות ניירות ערך, מבקר המדינה, שהכול צריך להיכנס גם בחלק של התקציב, יש לנו גם שינויים בעקבות ההסכמים הקואליציוניים עם יהדות התורה ומפלגת העבודה.

חבר הכנסת בריזון, אני שמח לראות שאתה מצביע נגד, כי בדרך כלל מה שאתה עושה אני עושה הפוך, אז הכול בסדר.

לכן זה יהיה השינויים, עוד מעט ניתן הצעה לסדר היום לכולם. מחכים כאן שיגמרו להדפיס, כרגע מדפיסים את זה למעלה.

אפשר לקבוע שעה להצבעה?

שעה להצבעה זה יהיה במשך כל היום, כי אנחנו הולכים להצביע- יכול להיות אפילו מיד, אנחנו הולכים לדון כרגע על חוק ההסדרים, וזה לא שייך לזה, אני רציתי בינתיים להניח בפני חברי הכנסת את התקציב. אבל בהחלט הולכים לדון על הנושא של חוק ההסדרים ונתחיל בזה.

אני מניח שבעוד חצי שעה אנחנו נעשה הפסקה, לכל מיני שינויים ועדכונים, משא ומתן לכל מיני סעיפים שעדיין פתוחים. אנחנו נצביע פרק, פרק בחוק ההסדרים. שעה קשה לדעת, כי במשך היום, נסיים דיון, נצביע על הסתייגויות מהותיות, שהיועצת המשפטית תגיד לנו שזה מהותי, כל שאר ההסתייגויות עולים ישירות למעלה, למליאה, וככה זה יהיה הצבעה במשך היום.

הצעה לסדר, חבר הכנסת דני יתום, בייגה שוחט היה לפני כן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד שניים שלושה משפטים בהצעה לסדר. דבר ראשון, אני שמחתי לשמוע שאנחנו בשלב מסוים נקבל את התיקונים לתקציב שהם לגמרי לא קטנים, ואני הייתי מבקש ממך לעשות הפסקה –

אני אמרתי מיד, שנעשה הפסקה.

רק רגע, נקודה אחת, נקודה שנייה, כל התחזית שקיבלנו בנושא של הכנסות מדינה ממיסים, בעקבות התקציב, בעקבות הקריאה הראשונה, הכול קרס ואיננו, לא הכול אבל הרבה מאוד, ההסכם עם ההסתדרות הוציא החוצה הרבה מאוד סעיפים שהיו צריכים להכניס מיליארדים של שקלים. לכן אני מאוד מבקש שיבוא הנה איתן רוב ויציג במפורש ובדיוק מה קרה בצד של הכנסות המדינה, שכן לא מדובר במאה או מאתיים מליון שקל, מדובר במספר רב של מיליארדים, שהיו בתוך ההצעה המקורית ואינם קיימים היום ולשאול איך וכיצד מתאזן עניין הגירעון אל מול העובדה שחלו כל כך הרבה שינויים בצד של ההכנסות.

דבר שלישי, ואני אומר את זה כהערה לתשומת ליבך אדוני היושב ראש, אתה יושב ראש מטעם הקואליציה וזה בסדר גמור, סיעת העבודה עדיין לא קיבלה תשובה למספר דברים שהעלתה, אני לא רוצה להיכנס כרגע, אני גם לא מאיים ואף פעם לא נהגתי לאיים, אבל אם מישהו חושב שיחזיקו אותנו בפינה לרגע האחרון ולא ייתן לנו תשובות, לכאן או לכאן, שבהתאם לזה נשקול מה אנחנו עושים, לא ייתן לנו תשובות וידבר איתנו בכמה קולות ובכמה צינורות, אז יש לו טעות. ישנו פה ראש אגף תקציבים שהוא מייצג מבחינתי את הממשלה, ישנם פה אנשי לשכתו של בנימין נתניהו, שגם הם מדברים באוזניי, ישנם צריך להגיע איתן רוב, אני מבקש שתדאג, אם אתה רוצה שהדברים –

מנכל משרד ראש הממשלה פה,

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על זה לא דנתי איתו, אני מוכרח להודות. לכן אני מעיר את ההערה גם שתישמע וגם שתרשם, אנחנו לא נעבוד דרך מטפחות אף של אחרים, אם רוצים לדבר איתנו שידברו איתנו, אם לא רוצים לדבר, אפשר גם לא לדבר.

חבר הכנסת דני יתום,

אני מבקש את כבודם של חברי הכנסת, נוכח הפקידים שיושבים כאן, אני מבקש את כבודם של חברי הכנסת, כולל את כבודך שלך, חברת הכנסת בנלולו, נוכח פני הפקידים שיושבים כאן. אנחנו קיימנו הרבה מאוד דיונים, אני השתדלתי להיות במרביתם, לא יכולתי להיות בכולם, אבל שעות שלמות ישבתי כאן בנוכחותך ודנו בנושאים מנושאים שונים. זה לא מתקבל על הדעת-

אדוני, אני אבקש לתת לחבר הכנסת יחיאל חזן לשבת, דני יתום, תחכה, אני מבקש לאפשר לו לשבת כאן. רבותיי, אם חברי הכנסת לא ישבו על יד השולחן, אני אוציא את כולם, חוץ מחברי הכנסת. תודה אדוני, חבר הכנסת דני יתום,

אני מבקש למחות על רמיסת כבודה של הוועדה הזאת, ישבנו כאן שעות רבות וימים ארוכים, אבל גם לילות, ודנו ברצינות רבה מאוד בנושאים מנושאים שונים. עלו כאן הרבה מאוד דברים, עלו דברים מטעם הקואליציה, עלו דברים מטעם האופוזיציה, לא זכינו לקבל אפילו לא תשובה אחת, אני לא מדבר עכשיו על מה שמפלגת העבודה הציגה. אם מתכוונים להגיע היום בבוקר, כאשר הנייר שקיבלתי עוד חם מכיוון שעוד לא סיימו להדפיס אותו, זה חוק המדיניות הכלכלית, מה שנקרא חוק ההסדרים, ומתכוונים להביא לתוך הדיון, היום , את חוק התקציב, ואני לא יודע מה מופיע בו, אין לי שמץ של מושג ומתכוונים שאנחנו נלמד את כל הדברים האלה תוך כדי הדיון, וגם אם תעשה הפסקה של חצי שעה, מתכוונים שבחצי שעה נהיה מסוגלים לעכל את כל הדברים האלה, אני לא במשחק הזה, אני אומר לכם כאן, אני לא במשחק הזה, אני אצטרך זמן –

בלי נדר,

בלי נדר,

תמיד השינויים, היו תוך כדי, דני,

תראי רוחמה, אני יודע שאת יותר מוכשרת ממני, אני בקואליציה, אני רוצה שהממשלה תישאר. אני בקואליציה ואני רוצה שתהיה התנתקות אבל אני לא מוכן להיות חותמת גומי, אני לא מוכן בגיל שישים להיות חותמת גומי, אני לא מתכוון לעשות את זה ולכן אני רוצה ללמוד את נושא התקציב, ברגע שהתקציב יונח כאן על השולחן, אני אבקש ממך מספיק זמן כדי ללמוד אותו. אני לא עושה פיליבסטר, אני רוצה שהתקציב יעבור, אבל אני לא אתן לתקציב לעבור מבלי שאני יודע מה כתוב בו.

חבר הכנסת אלי אפללו.

אדוני היושב ראש, נאמרו פה כל מיני דברים במיוחד על האפשרות להחליף חברי כנסת מטעם הליכוד,

לא מעלה על הדעת,

לא מעלה על הדעת, אני רק מודיע –

בועדת החוקה, לא פה,

אז אני אומר שמפני שהליכוד מספיק אחראי להגיע להבנה זה לא אומר שאפשר להחליף אותנו, אין אפשרות כזאת להחליף אותנו, אני לא מאמין שאף אחד יעשה את זה, אני רק אומר שאם מישהו רוצה לעשות משהו, אני שמח שהליכוד הגיע להבנה, לדון בתקציב, ברוב רובו, אולי בכולו. אבל אם יש לנו הסתייגויות כאלה ואחרות, אני מקווה שנשקול אותם עד לרגע האחרון כדי שנוכל לתקן אותם.

תודה, חבר הכנסת נסים דהן.

אדוני היושב ראש, בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אני רוצה להביע מחאה, לצערי ועדת הכספים טרם סיימה את הדיון לא בחוק התקציב, ולא בחוק ההסדרים. בחוק ההסדרים שמונח לפנינו, אם תדפדף בו, מסומן על מספר סעיפים שטרם נידונו, כל הפרק של ביטוח בריאות ממלכתי, סעיפים עד כל העמודים חמש, שש, שבע, שמונה, עשר, כל זה טרם נידון אפילו.

אדוני אולי לא מבין מה שהוא מדבר, אני מציע עוד פעם להגיד את זה.

אני חוזר ואומר, הפרקים האלה אם מתכוננים להצביע עליהם,

זה משהו אחר,

אם מתכוננים להצביע עליהם, כל זמן שהם פה, את זה הם יניחו לנו כנוסח מתוקן להצבעה, וחלק מהנוסח המתוקן זה הסעיפים האלה, אם מתכוונים להצביע עליהם, וזה בכלל לא נדון ורוצים להצביע עליהם כדי לאשר אותם, אז אני מודיע שהנושא לא הסתיים, חוקית אי אפשר להצביע, אם מתכוננים להצביע בשביל לפצל, זה דיון אחר, אבל חשוב מראש שיאמר כאן איזה חוקים אנחנו הולכים להוציא מחוק ההסדרים, כי במסגרת הפיצול ולא במסגרת האישור. זה דבר אחד, צריכים כבר עכשיו לומר מה אנחנו הולכים לפצל, זה חשוב להיות זה בסדר היום של ועדת הכספים, פיצול, או הוצאה מהחוק, לא יתכן שיניחו בפנינו הצעה לסדר לאישור, והמטרה היא לפצל תוך כדי מהלך הדיון, אם יהיה רוב או לא יהיה רוב.

הנושא השני, אי אפשר לדון על חוק התקציב כשאנחנו ביודעין כנראה נעבור על חוק התקציב, כי אם בחוק התקציב יש גידול של אחוז אחד, משנה לשנה, ובמסגרת ההוספות האלה וההסכמים וההבנות, יהיה גידול יותר מאחוז אחד, אנחנו צריכים לתקן את חוק התקציב, או לתקן את הגידול, ואם יש פער בהכנסות מה שבייגה אמר, שרציתי לומר, ארבע ההכנסות בין ההוצאה להכנסה יותר משלושה אחוז, שזה חוק התקציב השנה אסור לעבור את ה 304, ולפי מה שבייגה טוען בצדק, כנראה שיהיה פער הרבה יותר גדול, כי יש נפילה בהכנסות, אז אנחנו עוברים על חוק התקציב של פער בין 304 שהוא המכסימום של פער בהכנסות והוצאות של הגירעון שמותר למדינה הזאת לעשות בחוק התקציב. כל הדברים האלה לא ברורים, אנחנו ניגשים להצבעה, כשאין לנו תמונה כוללת, אין לנו תמונה שלמה וזה בסדר, אפשר להצביע כמו רובוטים, אני מציע שבמקום חברי כנסת נשים פה מכונות, היושב ראש יישאר פה לבד וילחץ על כפתורים.

דני יתום צודק, אי אפשר שבגיל שישים יעשו מאיתנו צחוק, יביאו בפנינו כזה ראה וקדש.

אני לא מסכים גם בגיל ארבעים, תודה רבה נסים דהן, שמעתי, תקבל תשובות על הכול.

אדוני היושב ראש, אני מציע שעל דברים נכונים וכואבים, שיהיו, ככל שיהיו כואבים, אל תקרא לזה ליצנות, אני מבין שמישהו רוצה לעבוד אצל הממשלה, - זה בסדר,

לא התכוונתי, התכוונתי לגיל שישים,

זה בסדר, מישהו רוצה לעבוד אצל הממשלה ולהיות קבלן של הממשלה, זה בסדר, אבל אני מבקש שמחברי הכנסת של ועדת הכספים, במיוחד כאלה שהקדישו ימים ושעות ולפחות רצו לעשות בצורה רצינית את התקציב, לא משנה אם הם בעד או נגד, אבל הם באמת עבדו קשה כדי לפחות לאן המדינה זאת הולכת ולא משנה עכשיו מה כל אחד חושב על התקציב. אבל אי אפשר שאחרי כל הדיונים, ויש חלק גדול מהדיונים שהם הובילו למסקנות, המסקנות האלה לא כתובות כאן, איפה כל המסקנות?

נושא אחרון –

לא, אתה מנצל את זה-

נושא אחרון, אני יודע –

אני רוצה להוציא את כלי התקשורת, כי זה מאריך את הדיון.

אני לא מדבר אליהם, נושא אחרון, נהוג בוועדה שמניחים את ההסתייגויות לחברי הוועדה, כי אנחנו הולכים להצביע על ההסתייגויות. ההסתייגויות לא מונחות כאן.

זה לא נכון,

מה זה לא נכון?

זה לא נכון,

מה זה, פעם ראשונה אנחנו מצביעים על התקציב?

לא נכון, הסתייגויות אף פעם לא הונחו כאן, לא, זה אל תגיד לי. זה לא נכון,

עכשיו אדוני היושב ראש, הודעה, אנחנו מבקשים להצביע, אנחנו תנועת ש"ס, על כל ההסתייגויות המהותיות שהיועצת המשפטית תחליט שהיא מהותית, הצבעה שמית, התייעצות סיעתית לפני זה, רביזיה אחרי זה. קבוע לכל הליך ההצבעה.

תודה רבה, אדוני, חבר הכנסת דניאל בנלולו, רבותיי.

אדוני היושב ראש, תראו, זה לא תקציב ראשון שאנחנו עוברים, זה כבר השלישי, אנחנו עם כל הכבוד, בכל תקציב ותקציב, עשינו הפסקות, שהיו לנו ויכוחים, על מספר דברים שהועלו בתוך הוועדה כאשר דנו בהרבה נושאים. יש פה –

רבותיי, אני מבקש מכלי התקשורת לעזוב את החדר, נתנו לכם זמן. רבותיי, כלי התקשורת, אני מבקש אנא, בכל הכבוד, זה קצת מפריע לדיון כרגע.

חבר הכנסת יולי תמיר, מה שאני הבטחתי לכם אני אעשה, תהיו רגועים, אני לא הולך לחטוף שום דבר. סך הכול חברי כנסת חוזרים על דברים שבין כך התכוננתי לדבר. אני מוכן לתת להם את הקרדיט.

אדוני הסדרן, תוציא גם את כל המשפחות, רק פקידי ממשלה וחברי כנסת, כל המשפחות החוצה, גם.

רבותיי, אני ביקשתי רק פקידי ממשלה וחברי הכנסת, כולם בחוץ. לעוזרים תן, אבל חוץ מהעוזרים ופקידי ממשלה.

חברים חברי ועדת הכספים, התחלתי לומר כפי שעשינו את זה בכל תקציב ותקציב, אנחנו מקריאים סעיפים בוודאי יהיו לפעמים אני מדבר דווקא מהאופוזיציה וגם לפעמים מהקואליציה, יש הערות, ויש כוונות גם לתקן מספר סעיפים בכל התקציב. אני חושב שאנחנו נוכל לעשות את זה כפי שעשינו בכל תקציב, לא קיבלנו את הדבר, דני כפי שאתה אומר, אנחנו לא חותמת גומי, זה נכון, ולכן אנחנו מתקנים מספר סעיפים במהלך הדיון ובמהלך ההצבעות.

לכן זה לא איך אומרים, כזה ראה וקדש.

צריך זמן לעכל את זה,

תראה, יש לנו הרבה מה להקריא כאן, יש לנו הרבה על מה לעבור, מגיעים לסעיפים שאפשר –

להקריא לא,

להקריא לא, או.קי. , מגיעים לסעיפים –

דני, בתור חבר, אין פה תקשורת, אתה יודע מה היה ב2003, חלק מזה אתם פותחים –

נסים, לא מסכים, נסים, עם כל הכבוד,

לכן אני אומר –

בתור חבר אני אומר,

לכן אני אומר חברים אני מבקש ממך אדוני היושב ראש, יש פה פרק שלם בנושא ביטוח לאומי, שדנו עליו בנושא הראשון שהתחלנו לדון עליו ואני מבקש לפני שאנחנו מצביעים, אני רוצה פה להביא מקרה בחוץ, הבאתי אותו במיוחד כדי שנבין על מה אנחנו הולכים להצביע היום ואני מבקש שיביאו אותו רק יראו בדיוק מה זה המקרה הזה, לפני שמצביעים, תודה רבה.

אני אגיד גם מה שאמרת ובסוף לכולם, ניסן סלומינסקי, על נפגעי עבודה אתה מדבר.

בוודאי, נפגעי עבודה, יש לי פה מקרה , שנקבל החלטה כולם, זה הכול.

שתי הערות, הערה אחת זה שישבנו במשך תקופה ארוכה מאוד, באמת ימים ולילות, ישבנו באריכות גדולה והיו נושאים שהם נושאים חוצי קואליציה, נושאים שכל הוועדה כולה הייתה באותה דעה.

היו נושאים שהשקענו בהם המון זמן, המון מחשבה וזה היה על דעת כל הוועדה כולה שצריכים לשנות, או למחוק סעיפים או לשנות אותם והנה אנחנו מקבלים את הספר החדש, אני פה הסתכלתי רק על העמוד הראשון. כל הנושא של הביטוח הלאומי, שכאן יש כמה דברים שעל דעת כל הוועדה כולה, ואפילו אתה אדוני היושב ראש אמרת להם, אתם רואים, זו דעת הוועדה, תשנו את זה, שום דבר, לפחות מה שהספקתי לעבור, כי הרי קיבלנו את זה רק כרגע.

לא שינו פה שום דבר, זה נותן תחושה – שכל העבודה שעבדנו זה היה סתם צחוק מהעבודה, אני לא חושב שזה נכון, לא מתאים ולא ראוי בפרט שזה היה דברים שהם חוצי קואליציה אופוזיציה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מבין מהדברים של בייגה שוחט, שישנם דברים שהם בהסכם קואליציוני, שאנחנו לא מודעים להם, ואני מניח שאדוני יביא אותנו לידיעתנו כדי שנדע אותם, אחרת הרי הם לא –

אם אני אדע, אני מניח ששום דבר מה שלא כאן, ומעל במת הכנסת וזה בהסכם, אז לא- תודה רבה אדוני –

דברים שיצטרכו להגיע לפה קודם.

חבר הכנסת יצחק כהן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול דווקא את היועץ המשפטי של הוועדה, הגברת אנה שניידר, האם הדיונים שקודמים להצבעות, יש להם איזה שהיא מהות מסוימת, או שזה סתם מפגש חברים, מה שנקרא ספורטו כזה,

גם לא מפגש חברים, כי החברים לא השתתפות.

שאלה רצינית, האם החוק או התקנון מחייב דיון קודם כמו הקראת הסעיפים, שאת מקריאה, או העוזרות שלך ואנחנו גם דנים בעניינים. האם זה מחייב דירקטוריון, לפני שהוא מצביע, להתעמק בסעיפים ולדעת על מה הוא מצביע, זה שאלה מאוד חשובה.

תודה אדוני,

רגע, לא גמרתי, סליחה, אדוני היושב ראש, תודה, תודה, תודה, בסדר, דקה, עכשיו, אם התשובה היא כן, אז צריכים לחזור על כל התהליך מחדש, מכיוון שמה שמונח פה זה מה שדנו, דיברנו על דברים אחרים. ואם התשובה היא לא, האם זה מן הראוי להשחית את זמנם של חברי הכנסת.

שאלה נוספת מכיוון שנוספו פה סעיפים ושונו סעיפים, האם תאפשרו לנו להגיש הסתייגויות נוספות, מכיוון שפה הכול השתנה.

לא השתנה כלום,

השתנה, מבחינתי השתנה.

תודה רבה אדוני, חבר הכנסת איוב קרא, לא נמצא, אבשלום וילן.

יש לי בסך הכול שאלה, אני בהמשך למה שבייגה דרש, לראות את רשימת ההכנסות וההוצאות ולראות את גודל הגירעון וכו', ביומיים האחרונים מתפרסמים כל מיני דברים לדוגמא, לפני שמתחילים להצביע, ששיפוי מעסיקים החלטתם לרדת בשלושה מיליארד, או השארתם, הוסף לסל בריאות מאה חמישים מליון, יש פה עצומה, אולי אם יש כסף חמש מאות מיליון ובא לציון מזור לכולם.

כלומר, האם אנחנו נוכל לקבל לפני תחילת ההצבעות, באמת את הרשימה של השינויים, התוספות והשינויים במקרו, כדי שנדע מה הוא בכלל סכום המרווח, מה השתנה מהקריאה הראשונה, לפני שמתחילים - ,

תודה, אני אתחיל לענות כמה דברים שחברים העלו כאן ואני אתן לקובי הבר להשלים, אולי ליועצת המשפטית.

לגבי הבקשה של חבר הכנסת בייגה שוחט, שאיתן רוב יופיע כאן לגבי הכנסות, אז אותן תשובות קובי הבר יודע לענות ואין צורך להזעיק את איתן רוב כאן כי נכון שיש כל מיני סעיפים שהשתנו – בייגה שוחט, אני מסתפק בזה שקובי הבר יכול לענות אותן התשובות.

בקשר לחבר הכנסת דני יתום, העלינו שאלות בכל מיני דברים ולא קיבלנו תשובות, זה עיקר הדברים שאמרת. א' זה נכון, לכן אני שמח להגיד שיש דברים שישתנו במהלך הדיון היום, שאנחנו נסביר בעקבות הדברים שעלו בדיונים. כל מיני הסתייגויות, שינויים ולזה נגיע גם מה שחבר הכנסת דני בנלולו דיבר, על נפגעי עבודה, שגם הממשלה תציע כל מיני שינויים לטובה, בעקבות הדברים, ההוראות של חבר הכנסת. לכן זה לא שלא קיבלנו תשובות, התשובות זה היום, זה יהיה במהלך הדיון, על פרק, פרק, והממשלה תציע את הדברים במהלך הדיון היום, זה לגבי זה.

חבר הכנסת נסים דהן, בנושא של הפיצולים, אני היות שההצעות לסדר, אז לא הגעתי אפילו לנושא הזה, ברור שאני רוצה לעשות מיד בהתחלה, על נושא הפיצולים,

נסים דהן

זה בסדר היום,

זה לא משנה, כי ברגע, אני עובר סעיף, סעיף, מצביעים על החוק, אני אומר הסעיף הזה אני בעד פיצול, מי בעד, מי נגד, ונצביע, אני לא רואה למה צריך לכתוב פיצולים , אף פעם לא כתבו פיצולים.

יש לנו שבעים סעיפים חשובים, מה שיהיה עכשיו, לא יהיה אחר כך.

מצביעים היום ומסיימים את ההצבעה היום, לא רק שמצביעים, הולכים לסיים, חוץ מהועדות המשותפות, שנשארו לי מחר, בעזרת השם כל הדברים יצביעו היום, בלי נדר. זה אותה תשובה שדני בנלולו בחוץ, הוא לא שמע את זה, אני שמח שגם הממשלה הולכת לתקן פה ושם כמה דברים בנושא של נפגעי עבודה, לכן מיותר להכניס את האנשים.

רבותיי, אני לא מזמין אף משלחת לדיון היום להצבעות, הדבר היחיד שאני אאפשר, שעמיר פרץ הבטחתי לו שנושא של עובדים זרים אני אאפשר לו להופיע, בכוח אדם, את זה אני אעשה, מעבר לכך, אף אחד כאן לא יהיה בעת ההצבעה.

מה עם הפיצולים?

אמרתי, אתה לא הקשבת, אמרתי הרגע שברור שאני מתחיל עם פיצולים, תודה.

לא נשמעת

לא, לא, זה לא הולך, כי זה במשא ומתן, תנסה שעידוד השקעות הון פיצול, לא מלא כרגע, יש משא ומתן במשך יום, עוד שעתיים, אז בוא נראה בסוף היום.

אני מקבל את ההסתייגויות, אני לא מעלה.

אדוני היושב ראש, לגבי הסתייגות שאני יודע שרוצים להעלות את הטבות המס,

תן לי להגיד לך את הכלל, רבותיי, אתה לא היית כאן, אני אמרתי שבעקבות מה שביקשת, בנושא נפגעי עבודה, הממשלה נענתה לבקשתך, והיא הולכת לשנות כמה דברים בנושא הזה, ולכן מיותר להביא את האנשים מבחוץ, זה מה שאמרתי, אז ביקשת דברים, הנה, העלית את זה.

לכן הסעיף הספציפי הזה, אני אבקש אדוני היושב ראש.

לא, לא מכניס אנשים בשביל החוק, כי אז אני אפתח לכולם, אבל ראש הממשלה בא לשנות דברים לטובתכם, לטובתך מה שביקשת,

אני אבדוק, אני מקווה,

אני אבקש מקובי הבר להסביר את השינוי.

חבר הכנסת וילן, השאלה שלך בקשר להכנסות. אנחנו נציג בצורה מפורטת את השינויים שהיו לנו בצד ההכנסות, הדברים שירדו פה בין אם זה היה מההסכם של ההסתדרות ובין אם זה הדברים שהועדה פה גרמה, הובילה פשרה כזו או אחרת בנושאים מסוימים, ומנגד הדברים שהועדה אישרה בתקופה האחרונה. זה ביחד אנחנו נציג לכם את התמונה של צד ההכנסות בצורה מאוזנת.

לגבי צד ההוצאות, אין שום שינוי בגג ההוצאה, שאתם מכירים, זאת אומרת ההחלטה אתמול על סל בריאות, של הממשלה, היא מותנית במציאת מקורות וככה היא נוסחה ההחלטה, והיא גם לא תיכנס לתוקף ההחלטה, כי עד שאני לא מגדיל את סל הבריאות בתוספת, שכנרה ועדת הכספים תראה אותה בשינויים תקציביים, לא יהיה תוקף להחלטה, כי אי אפשר לחלק בקפיטציה כסף בלי שיש מקור.

זאת אומרת הגג לא משתנה, מה שאתם כן תראו כאן –

אז הכול פלט אם כך,

לא חייב פלט, יכול להיות החלטות אחרות. ההכנסות מבחינתנו לא משתנות, אנחנו נשארים עם אותו יעד גירעון של 3.4, ואנחנו נציג לכם את הדברים שהשתנו, מה ירד ומה עלה בתוך הדברים האלה.

לגבי צד ההוצאות, מה שיש שינוי פה בספר התקציב, שהוגש פה לתיקון, יש את הנושא של ההסכמים הקואליציוניים של מפלגת העבודה, שבאים לידי ביטוי גם בחוק התקציב וגם בתוספת לחוק ההסדרים, בכל מה שקשור לקצבאות זקנה. יש את ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה, ויש את הפחתת פלט בשיעור של שלושה אחוז, כדי לממן את הנושאים האלה ונושאים נוספים שבזמנו דובר והם מבחינת הממשלה, אבל זה בעיקר ההסכמים הקואליציוניים. אלה השינויים שיש בתקציב.

מה עם שיפוי מעסיקים?

אנחנו נציג כשזה יגיע הסעיף בחקיקה בחוק ההסדרים, אנחנו נתקן את הסעיף הזה.

הוא נשאר או יורד?

הוא נשאר, אבל יהיה בו שינוי,

מה השינוי?

הוא יודיע –

מה זה, סודי, אני לא מבין, רוצים לדון בזה.

רבותיי, אתה צריך להישאר איתנו היום יום ארוך,

אני שואל שאלות לא מקבל תשובות,

אז אתה מקבל תשובות, אני לא מוכן לדון עכשיו בכל הסעיפים, אנחנו נעבור סעיף, סעיף ובכל סעיף אנחנו נודיע את השינויים.

אבל כל סעיף משנה את כל המכלול.

אדוני אני מודה לך, אני רוצה להודיע כאן על נושא של פיצולים.

רגע, אני צריך תשובה מהיועץ המשפטי.

איפה נציג סיעת הליכוד?

אני לא קיבלתי תשובה מהיועץ המשפטי. לא קיבלתי תשובה מאנה.

אני חושב שאני עניתי לך,

לא, אני רוצה מאנה, אתה לא עורך דין, אתה לא משפטן, עם כל הכבוד.

מאיפה אתה יודע?

אני מכבד אותך, אבל אני רוצה תשובה מאנה.

הטקסט שקיבלתם כאן, הפרקים שלו הוכנו בנפרד על ידי יועצים משפטיים שונים בלשכה המשפטית של הכנסת. חלק מהפרקים כוללים כבר את כל מה שהוסכם בוועדה . חלק מהפרקים, למשל הביטוח הלאומי, יושבים עכשיו בחוץ ועובדים על זה.

אני קיבלתי הודעה שמצביעים מהרדיו היום,

זה לא תקין,

כך שיכולתי –

מי שאומר שמהרדיו לא תקין?

אם זה צחוק, אז נעשה צחוק, מה אתה - -

רבותיי, יכולתי להניח לפניכם את הטקסטים שהיו בידי, נכון לעכשיו. כל שינוי שתעשו במהלך הדיונים היום, במהלך ההצבעות, כמובן יקבל ביטוי בטקסט שיונח לקריאה שנייה ושלישית.

זה אומר שאנחנו צריכים להכניס עוד הסתייגויות.

רק על הדברים שיש שינויי היום.

הסתייגויות, רק רגע,

התוספת בסל התרופות, אתה רוצה להוריד אני מניח,

להוסיף, כן,

זה יכולת גם קודם,

להוריד בביטחון להוסיף בתרופות,

זה יכולת גם קודם,

לא,

חבר הכנסת כהן, לגבי הסתייגות, כל הסתייגות מהותית אני כותבת אותה ואני מכניסה ומשלבת.

תודה רבה, זה תשובה, אתה רואה למה אתה לא משפטן, היושב ראש?

רבותיי, אני רוצה, גברתי רכזת של הליכוד, אני הולך להצביע הרגע על נושא של פיצולים. לפי בקשת מנהלת המדינה, אנחנו נחכה כמה דקות.

הסעיף הראשון שאנחנו, כרגע פיצולים, חבר הכנסת בייגה שוחט, אני אקריא את הכול מסודר.

באיזה פרק?

אני מתחיל סעיפים ומיסים. מיסים זה פרק ד',

מה שבלבן, הודיעו לי שהממשלה חזרה בה, זה סעיפים 14.1 עד 14.5 כבר לא מופיע כאן. זה מתחיל מ-14.6.

אני אחזור מה שהיא אמרה,

מה שהממשלה חזרה בה בסעיפים 14.1 עד 5 לא מופיע כבר כי הממשלה חזרה בה. מה שהממשלה מתכוונת או הוועדה מתכוונת להביא, מופיע כאן, כי אני לא יכולה על דעת עצמי להוריד משהו שאתם עוד לא הצבעתם. אז הדבר היחיד שלא מופיע זה 14.1 עד 14.5.

אני אגיד מה שאנה אמרה, יש סעיפים במהלך הדיון שהממשלה חזרה בה מהם, וזה רק בנושא המיסים, בסעיפים 14.1 עד 5 שלא מופיע בלבן כבר, כי הממשלה חזרה ולא צריך להופיע. במקורי מופיע? לא מופיע. אז אני אומר לפרוטוקול 14.1 עד 5, סעיף 10 ו-12.

14.10 ו14.12,

14.10 ו-14.12, זה כבר לא מופיע בלבן היום, הממשלה חזרה בה מהסעיפים האלו וזה בחוץ. עכשיו אנחנו מגיעים לחלק השני של סעיף הפיצולים, שאנחנו הולכים לפצל שזה כן מופיע בלבן ואנחנו הולכים להצביע כרגע בהסכמת הממשלה לפצל את הסעיפים האלה.

להציע לכנסת,

להציע למליאה לפצל אותם ואני מתחיל בהצבעות, בקטע זה. אני הולך להגיד על מה.

התייעצות סיעתית,

רגע, אני אתן להם התייעצות סיעתית. הסתיימה ההתייעצות אנחנו עוברים להצבעה.

רגע, תגיד על מה,

אני הולך להגיד, אני לא יכול להגיד. יש לכם בדיוק דקה אדוני.

אחרי זה אנחנו רוצים הצבעה שמית,

אני לא מסכים, בוועדה לא מקובל.

אנה, אני יכול לבקש הצבעה שמית?

הוא יכול לבקש,

ואני יכול להגיד לא גם,

אתה יכול להגיד לא,

אני יכול להגיד לא, אני אומר לא, היא אמרה, אנה אמרה. אני לא מסכים, אני לא הולכת לשבת כל היום – פרק י"ב הגנה על עמיתים בקופת גמל.

בסדר, אבל מה עם סעד לנכים?

אמרתי, זה לא מופיע כאן,

מע"מ אילת זה פיצול, מה שירד זה הסיכום עם ההסתדרות,

כשיחליטו זה יימחק.

חברת הכנסת תמיר, זה אפילו לא סוכם המספר הזה.

חבר הכנסת דהן, אני אסכים להצביע שמית רק על נושא חריג, אני לא הולך –

מה שהיא תקבע מהותית,

לא, אני אקבע, אני לא מוכן לעשות שמית כאן כל היום, אני אצביע על נושא שאני אבין שזה עקרוני.

אדוני היושב ראש, יש תקנון,

תקנון שאלתי את היועצת המשפטית,

יש תקנון על השולחן,

מהתקנון שאלתי את היועצת המשפטית, היא אמרה לי –

גם אני שאלתי והיא אמרה שאם יש רוב –

היא אמרה שאתה יכול לבקש ואני יכול להגיד לא, אני אומר לא.

אם אני מחתים רוב, אתה לא יכול להגיד לא.

אם רוב, כן,

אני מחתים רוב, זהו,

אני מודיע כרגע עכשיו על פיצול של חוק מע"מ אילת, סעיף 18.1 א', ב', 18.2 עד 7, 9 עד 11, פיצול מע"מ אילת.

מע"מ אילת זה לא בלבן ?

רק ב -18. אחד שתיים בלבן, כל השאר כבר איננו.

לא צילמו עמוד אחד כאן, אז מע"מ אילת זה הסעיפים. חסר,

שכחו לצלם עמוד,

רבותיי, עוד פעם למעט הפרוטוקול סעיף מע"מ אילת, סעיף מספר 18.1 א' ב', 18.2 עד 7, 9 עד 11, חסר עמוד.

חסר עמוד, יש יותר עמוד, כמה סעיפים בחוק, מה זה פה?

אני בטוח שיש לך את הכחול,

לא, אסור לעבוד עם הכחול יותר,

למה?

הוא לא קיים, הוא לא רלבנטי, זה שינוי הלבן.

אז אני אחכה, שיצלמו את העמוד, אני אחכה.

בבקשה, שיביאו את הדפים,

בינתיים עד שידפיסו את זה, אנחנו נעבור לפיצול הבא. אנחנו מדברים על קופת חולים חמישית. סעיף 36.

פרק ח', אין פה עמודים, זה לא הולך לפי עמודים.

שקט, יש לנו עוד שעות על גבי שעות, אי אפשר ככה.

זה עמוד 4,

אני מבקש מכולם, סליחה, הסדרן, כולם, עוזרים, כולם בחוץ, כולם בחוץ. אני אגיד לך יותר מזה, כל פקידי הממשלה בחוץ. חוץ מקובי, אילן לא, גם מימון לא, כרגע אני רוצה רק את שני אלו , חברי כנסת וישראל מימון וגם יוסי. כולם בחוץ, יוסי גולדנברג, כולם בחוץ.

רבותיי, בייגה, רבותיי אני עם כל הכבוד, או שיהיה שקט כאן היום או שאני ממשיך את כל ההצבעות היום כך. לא צריך להוציא את הגרון כל היום על להוציא אנשים. לכן אני שוב חוזר עכשיו בשקט, אני רוצה הקשבה ואני לא רוצה לחזור עשרים פעם על אותו דבר.

אנחנו דיברנו על הסעיף הזה של – אנה תגידי,

אנחנו מדברים עכשיו, חוזרים קודם לנושא של פרק המיסים, כדי לסיים את פרק המיסים. אז יש לנו את ביטול הפטור ממע"מ באילת, מחלקים לכם עכשיו את הסעיף הזה, זה סעיף 18.1 ג', ו -18.8, אלה נשארים.

נשארים 18.1ג' ,

ו -18.8 אלה נשארים, הסעיפים – רבותיי, אני צריכה החלטה לפרוטוקול כדי שאני אוכל להביא את זה למליאת הכנסת.

סעיף 18.1 א', וב', סעיף 18.2 עד 7, סעיף 18.9 עד 11, כל הסעיפים האלה מדברים על מע"מ באילת, ואם אתם רוצים לפצל אותם, צריך להצביע על כך עכשיו.

שאלה רק לגבי הדבר הזה, בנושא של מע"מ באילת, היה את המע"מ באילת והיה גם את הנושא של המס המיוחד באילת.

מס הכנסה נשאר, סעיף 18.8, זה נשאר,

שזה מה אומר?

ההקלות במס,

זה היה חמישים מיליון שקל,

זה היה מס הכנסה,

ביטול ההקלה –

זה לא ביטול, זה שינוי שיטת החישוב, היום הם עושים את זה בממוצע לכל העובדים.

זה לא מה שסוכם, אני לא –

מה שהוא אומר בצדק, תפצל גם את זה ותדון עליו בכובד ראש.

אז תצביע בעד פיצול נוסף,

הוא לא מגיש את זה אבל,

תסלח לי, אתה מגיש, אתה לא יכול, הוא חייב להצביע,

הוא לא חייב, אתה יכול להגיש הסתייגות אם אתה רוצה, בהסתייגויות. למה אני ביקשתי –

רבותיי, עוד מעט תהיה לכם הפסקה ותוכלו כולכם להתפצל. רבותיי, מי בעד הפיצול?

קובי, כמה אובדן הכנסה יש בפיצול הזה?

ארבע מאות מיליון שקל,

ארבע מאות מיליון ?

כן,

נלקח בחשבון במעטפת הכללית?

בוודאי,

רבותי, מי בעד הפיצול של סעיף מע"מ ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? אין, הפיצול הזה אושר.

אנחנו עוברים לפיצול הבא,

עכשיו תחזור לקופת חולים פרטית, שזה פרק ח'

אני אמרתי חוזר ואומר, נסים דהן, הסעיפים שלא פוצלו אנחנו נדון עליהם, נצביע עליהם, זה מה שאני אומר. ואז מישהו יציע, יחליטו –

בייגה, רחמנות, על כל סעיף שנדון בו, זכותו של חבר כנסת לבקש למחוק אותו וזכותו של חבר כנסת לבקש לפצל אותו.

נכון,

וחובה להצביע על זה,

רגע, מי אמר לך לא?

לא, אני אומר את זה לרצאבי,

מעבר למה שעכשיו מוסכם.

זה ברור מאוד שכל אחד יכול להציע את זה.

אתה טועה, אם מחליטים על פיצול, אי אפשר למחוק.

לא, להיפך הדבר, כל חברי הכנסת יכולים לבקש.

סעיף 14, סעיף חוק, לחילופין לפצל,

כן, והעבודה חייבת להצביע, בדיוק,

אם יפצלו, אתה צודק, אי אפשר למחוק.

ברגע שזה מפוצל אי אפשר למחוק.

ברור, בסדר, עכשיו הסעיף הבא לתיקון. קופת חולים חמישית.

עכשיו עוברים לסעיף 36 בטקסט שלכם, לצערי זה לא ממוספר.

סעיף 36 פסקאות אחד, שלוש עד עשר. זה טקסט ארוך, זה הכול כללים לגבי קופת חולים בבעלות פרטית.

חוץ מסעיף 2 שאושר בפועל. חוץ מסעיף 2 שאושר.

רגע, היא בודקת לי אחד,

סעיף 18 אושר,

31.1, שתיים לא,

זה מה שאני אומר,

כל זה, זה קופת חולים חמישית,

סעיף 2 אושר והצביעו עליו בועדת הרווחה ולכן הוא ישולב לתוך החוק.

אני מבקש למחוק את הסעיף הזה, לא לפצל אותו, אני מבקש למחוק, אני מבקש שזאת תהיה הצבעה ראשונה, כי אם יפצלו כבר אי אפשר יהיה למחוק. אני אומר שאין סיבה להשאיר את הסעיף הזה כפי שהוא על שולחן הכנסת. רוצה הממשלה תבוא על שינויים במערכת הבריאות, יש מקום לשינויים, קופת חולים חמישית, שישית ושביעית, נושאים אחרים, דירקטורים, אני מבקש להצביע למחוק את הסעיף הזה.

אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת אורון, לפי דעתי אם הממשלה תרצה בכל אופן לבוא עם קופת חולים חמישית, אין לה שום בעיה, היא יכולה להביא לקריאה ראשונה, זה קואליציה ויש משמעות קואליציונית.

אין משמעת קואליציונית.

יש משמעת קואליציונית.

אתה רואה שלא,

פיצול זה לא משמעת קואליציונית.

הוא מבקש מחיקה,

אני יודע, אני בעד מחיקה,

רבותיי, תודה, שמעתי, תודה רבה, רגע אחד. קובי קודם כל תגיד על זה.

חבר הכנסת שוחט, בסיכום הקואליציוני עם מפלגת העבודה סוכם שאנחנו מפצלים את זה עד לדיון בממשלה. לא מקדמים עד דיון בממשלה. מכיוון שלא היה דיון בממשלה, עד עכשיו על קופת חולים חמישית, אנחנו מבקשים לפצל את זה. יגיע הנושא לדיון בממשלה, והשרים ממפלגת העבודה ישכנעו את כל הממשלה שהנושא הזה לא צריך להיות מקודם, אז הוא לא יקודם. אבל בהסכם הקואליציוני אתכם כתוב שהנושא לא מקודם, לא שהוא נמחק.

אין בעיה, יהיה דיון בממשלה, יחליטו בעד, יבואו בקריאה ראשונה, מה קרה?

בייגה, זה לא ההסכם.

אז תקפיא את ההצבעה, אני רוצה לברר את הדברים. תקפיא את ההצבעה.

דקה, עד שיעשו בדיקה.

יש סיכום כספי, לא ראיתי את הסיכום הזה,

יש, בייגה, יש,

אני לא מבין את זה,

אתה מבין את זה, אתה מוחק את זה,

אתה רוצה תביא את זה עכשיו להצבעה.

רגע, אנחנו נחזור לסעיף הזה עוד כמה דקות. הסעיף הבא של פיצול בפרק י"ב, הגנה על עמיתים, קופות גמל, 48 49,

איזה פרק בכחול?

פרק י"ב בכחול וזה אותם המספרים, סעיפים 48, 49, הגנה על עמיתים בקופות גמל.

הגנה על עמיתים, פרק י"ב להצביע.

סעיפים 48, 49, מופיע בסוף, זה לפי סדר. הוא אחד לפני האחרון.

אני מקווה שהחצי השני של היום יהיה יותר קל. תצעקו, אז נוכל להצביע מהר מאוד.

מי בעד הפיצול של הגנה על עמיתים בקופות גמל, פרק י"ב ירים את ידו, מי נגד? מי נמנע? הפיצול אושר.

אנחנו נעשה כרגע הפסקה של שעה עד שתים עשרה וחצי, תודה רבה.


הישיבה נפסקה ב- 11:35 ונתחדשה ב- 14:35

אנחנו נצביע כרגע רבותיי, אני אבקש מהסדרנים, כל מי שלא חבר כנסת, או לא עובד מדינה, אני מבקש לעזוב את החדר הזה.

רבותיי, אני מעלה להצבעה פיצול פרק ח' בבריאות סעיף - רבותיי, אני מצביע לפיצול סעיף פרק ח', כללים לגבי קופה בבעלות פרטית, זה מה שנקרא קופת חולים נוספת, חמישית, סעיפים 36.1 שלוש עד עשר.

מה עם ההצעה למחוק?

רגע, אני מצביע בעד פיצול. מה עם חיים אורון, מישהו רוצה למחוק? או.קי. , אז אני מבקש קודם כל, מי בעד למחוק סעיף זה, להרים את ידו. ארבעה, מי נגד? לא אושר.

מי בעד פיצול החוק ירים את ידו, מי נגד? מי נמנע? תודה, אושר הפיצול הזה.

רבותיי, אני אעשה קצת לא לפי הסדר, הבטחתי לעמיר פרץ שיוכל להגיע לפני ההצבעה על החוק שלו, איזה סעיף זה?

החזקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

פרק י"ג שונות, העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, סעיף 50, עכשיו רבותיי, אני מבקש עכשיו מהסדרנים להוציא עוד פעם את כולם, חוץ מהפקידים. עמיר בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מדובר בחוק להעסקת עובדי חברות כוח אדם, זו השנה הרביעית –

רבותיי, אם אתם רוצים שנוציא את כולם החוצה, אני חייב שקט מוחלט כאן. אם לא אני אוציא עוד פעם את כולם. בייגה, אם לא יהיה שקט, אי אפשר להתחיל.

הצעת החוק הזו עברה בכנסת בשני סעיפים מאוד חשובים, הממשלה שנה אחר שנה מקפיאה את החוק, לפני שנתיים הממשלה הבטיחה שהיא תיערך לתת לחוק לצאת לפועל, לאחר שביטלו את המערכת של עובדי חברות כוח אדם בתוך שירות המדינה. אני מוכרח לציין שרוב הבעיות של עובדי חברות כוח אדם בשירות המדינה נפתרו, רובם הגדול הפכו כבר לעובדי מדינה.

אבל, החוק הזה הוא לא חוק שמדבר על תקציב המדינה, הוא חוק שמשליך את כלל המשק ואין שום סיבה שבגלל שהמדינה טרם התפטרה ממספר קטן מאוד של עובדים, שמאות אלפי עובדים ימשיכו להיות בתנאי העסקה, שכולם יודעים שזה הגורם המרכזי לפערים החברתיים שנוצרים בישראל.

עכשיו מה שקרה הפעם, שאם בכל שנה באה הממשלה וביקשה להקפיא לשנה אחת, עכשיו הממשלה בכלל מבקשת להקפיא לשלוש שנים. הממשלה מבקשת להקפיא לשלוש שנים, הרי אין פה תקציב רב שנתי לשלוש שנים, לכן זה לא עולה על הדעת שדווקא הסעיף הזה, שהוא סעיף שהממשלה עצמה אומרת שהיא תיערך כדי לבצע אותו, שהוא יוקפא לשלוש שנים.

אני חושב שהגיעה השעה לתת לחוק הזה לצאת לדרך, אבל בוודאי אני לא חושב שיש איזה שהיא סיבה שהסעיף הזה יהיה סעיף שיוקפא לשלוש שנים, זה נראה לי דבר בלתי הגיוני, ונראה לי דבר שפוגע באוכלוסיות החלשות ביותר, בקרב ציבור העובדים ואני מאוד מבקש מהוועדה לבטל את ההקפאה ולתת לחוק לצאת לדרך, תודה.

או.קי. רבותיי, תודה רבה, אני קיימתי מה שהבטחתי אנחנו עוברים להצבעה.

למחוק את הסעיפים האלה,

רגע, אבל זה סעיף 50 - -

יש לנו הסתייגויות, שהחוק לא רלבנטי,

קודם הוא רוצה למחוק.

רבותיי, אנחנו מתחילים עכשיו – תודה רבה רבותיי, אחרי שנתתי לו, אני מתחיל עכשיו את הדיון מהסעיף הראשון.

רבותיי, אנחנו עומדים להתחיל פרק – כלי התקשורת תודה רבה, בחוץ. עמיר תודה רבה.

רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על פרק 4 בחוק, האם יש הסתייגויות מהותיות?

אני מציע להשאיר את חברי הכנסת, את פקידי הממשלה, ולהתחיל לעבוד ברצינות, עד עכשיו בזבזנו זמן, יש לנו דברים –

תודה רבה, רבותיי על פי היועצת המשפטית אין הסתייגויות מהותיות על הסעיף הזה. ולכן כל ההסתייגויות האלה עוברים למליאה. מי בעד הפרק א' של חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 תיקוני חקיקה, 2005, אנחנו מדברים על מטרת החוק. מי בעד הסעיף הזה? ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו? עשר נגד שש, התקבלה החלטה. תודה רבה אדוני, אני מבקש לא לשבש, אתה יודע הצבעות כפולות זה לא בריא.

אושר או לא?

אושר, אושר, בהחלט אושר, תודה רבה. רבותיי, מרגע זה, כולם בחוץ,

מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד? לא אושרה הרביזיה, תודה רבה.

אנחנו עוברים לפרק הבא, פרק ב' ביטוח לאומי, אנחנו מדברים על סעיף – לפי בקשת האוצר אני אעבור, היות שיש דיון שדיברנו קודם וצריך לעשות מחדש, לגבי חבר הכנסת בנלולו ביקש שינויים, אנחנו נחכה עם הסעיף הזה.

אנחנו עוברים לפרק ג' עובדים זרים, הסתייגויות מהותיות.

ג'ודי תגיש את ההסתייגויות.

יש הסתייגויות פרטיות לסעיף הזה.

מדובר על העלאת דמי היתר בענף הבניין המעסיק עובד זר. סעיף 11.6.

מה ההסתייגות?

קבוצת יחד במקום 2200 שקלים 6000 שקלים,

מי בעד ההסתייגות, שירים את ידו? שש, מי נגד? עשר נגד.

עוד הסתייגות?

קבוצת באלד במקום 2200 , 4000,

מי בעד, ירים את ידו? מי נגד? לא התקבל, לא אושר. עוד הסתייגות,

זה אולי לסעיף הזה, יש רק הערה אחת, שהיא פשוט בנוסח, בסעיף 6ב', 11.6.ב' עמוד 3, רשום 6800, אני רק רוצה להוסיף פשוט זה לא מספיק ברור כאן הנוסח, - מבנה ההיתר יהיה בסכום השווה ל6800 שקלים חדשים לשנה לעובד, פשוט צריך להוסיף את זה.

ההערה השנייה, רק בכחולה, לפי הנוסח שמונח כך – זה אחד במרץ 2005, מועד התחולה זה אחד במאי 2005, כתוב פרק ג' כולה, סעיף 13 כתוב בסוגריים – 1 במרץ 2005, אז אני רק רוצה שאנחנו, התחולה היא 1 במאי 2005.

רבותיי, מי בעד ?

אדוני היושב ראש, התייעצות,

חצי דקה לכל סיעה, הסתיימה ההתייעצות, רבותיי אנחנו עוברים להצבעה.

שמית,

רבותיי, אני מסביר, אני מצביע על פרק ג' עובדים זרים, סעיף 11, 12 ו13, כל הפרק, מי בעד? עם התיקון שהרגע יעל אמרה לפרוטוקול, מי בעד ירים את ידו? עשר, מי נגד? התקבל לפי הנוסח שהתקבל בוועדה .

מי נמנע?

מי נמנע? תודה, שלושה נמנעים,

רביזיה,

מי בעד הרביזיה? ירים את ידו? מי נגד? לא אושר, תודה.

ד', מיסים,

אני רוצה להגיד משהו,

בסדר, בייגה,

בנקודה הזאת אני מודה ומתוודה שיש לי הסתייגות ושהכנתי אותה – בנקודה הזאת של המיסים יש לי הסתייגות שהכנתי אותה מראש ואני מטפל בה כבר מספר חודשים, בגלל שנוצר עוול מאוד, מאוד משווע, בהקלות במס בעיקר בשתי מועצות אזוריות ערבה ואילות וערד שהם למעשה הישובים היחידים בנגב שקיבלו הקלות במס במשך עשרות שנים וכעת כשביטלו את חוקי הנגב והחזירו את המס, אלה המקומות היחידים שלא קיבלו. הדבר הזה גורם להשפעות מאוד שליליות שכן השכנים, כל הישובים השכנים יש להם את זה, כל מי שהיה, ונכון שנוצרה תביעה בנושא של בית שאן בעניין הזה, ואני מודה ומתוודה, שהבעיות הם לא אותו הדבר, שם כל הסביבה יש לה את הפטור, וזה יוצר –

אנחנו העלינו את בית שאן,

רק שלא עושה בעיות, אבל יש אלף מקומות, אני מדבר על הבעיה שכל הישובים בסביבה יש להם, אין מצב כזה בצפון, יש בגבול הצפון זה נכון והדבר הזה משפיע בצורה קטלנית על הישוב. אני מודה גם שדיברתי עם רוב חברי הוועדה, כולם הביעו תמיכה בעניין ואני יודע שאם אני אביא את זה יהיה כאן רוב פה עכשיו. אבל פנה אלי יושב ראש הקואליציה, אחרי הרבה מאוד שיחות איתו ועם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם איתן רוב, וגם אנשים מלשכת שר האוצר, אני לא אגיש עכשיו את ההסתייגות.

אז אני מוחקת אותה, גם לא למעלה?

גם לא למעלה,

לא, סליחה, אנחנו נגיש,

בסדר, אני לא אגיש את ההסתייגות,

פלוס בית שאן וקריית שמונה,

אנחנו מגישים,

תן לי רק לגמור לדבר,

בייגה תסלח לי, אנחנו מגישים ערד ובית שאן, תצביע נגד,

אני אומר מה שאני אומר, אני לא אומר לך מה לעשות, אני יודע איך אני אצביע.

נסים דהן, אם אני רוצה להתחכם, אני אגיד לכם שמבחינת הנוהל ההסתייגויות הסתיימו.

אנחנו כן יכולים, סליחה, אנחנו כן יכולים,

אם הוא יעשה את זה פעם אחת, אני מוכן, אם הוא יעשה את זה כל –

אדוני היושב ראש, אני לא מבקש להצביע על העניין הזה, אני מקווה שיטפלו בעניין כפי שנאמר לי.

רבותיי, אני מצביע על הסתייגות של בייגה שוחט, שאומץ על ידי ש"ס שלא הגישו –

הגשנו את זה במקור,

אתה לא במקור, אם אתה הולך – אני לא מגיש הסתייגות,

זה לא אותו מקום, אני רואה פה,

מה שהיא תגיד לי, אני – רגע אחד, תן לי לסיים, רבותיי, מי בעד ההסתייגות ירים את ידו. חמש, מי נגד ירים את ידו? תשע נגד חמש, איוב לא הצביע אפילו. תודה רבה ההסתייגות לא עברה.

איזה עוד הסתייגות יש? תודה רבה, נסים דהן, אני לא רוצה צעקות כאן, אני לא מוכן, אני רוצה שיהיה שקט כאן. אני לא אתן לכם את זה, אני אוציא אתכם עד להצבעה ואני אכניס אתכם.

הסתייגות של חבר הכנסת אהוד רצאבי לתת פטור ממס הכנסה לגבי הכנסה שקיבל קשיש שהיא בגובה מחצית התשלום השנתי שהוא משלם בעד אחזקתו בשנת המס בבית אבות.

מי בעד ההסתייגות ירים את ידו? שש, מי נגד? עשר, לא התקבל.

רביזיה,

מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד הרביזיה? לא התקבל, תודה רבה. הסעיף הבא,

הסתייגות של חבר הכנסת אהוד רצאבי לעניין שכר לימוד להשכלה גבוהה, ניכוי כהוצאה, להכיר בהם .

14.6 זה נקודת זיכוי לבן זוג שאינו עובד. הסתייגויות לביטול כל הנושא של נקודת זיכוי לבן זוג שאינו עובד.

הסתייגות של חבר הכנסת –

קבוצת יחד, הבחירה הדמוקרטית, חברי הכנסת – מרינה סולדקין וחיים כץ.

מי בעד?

פה יש אנשים שבכלל אפילו לא יודעים על מה הם מצביעים. ההסתייגות הזאת באה להציע לדחוף את הסעיף שבעצם נותן נקודת זיכוי לבעל שאשתו לא עובדת. נקודות הזיכוי הללו, מי שמכיר את המערכת וגם מי שלא מכיר, מבין שזוהי עוד אחת הפגיעות שישנה בחוק הזה, בקבוצות הכי חלשות. כולם מכירים מי הם הקבוצות שבתוכם רק אחד מבני הזוג עובד, ההטפלות לזה זה 480 מיליון שקל, על פי דברי ההסבר, מאיפה הם באים, ה480 מיליון שקל? עוד פעם מהשכבות הכי חלשות.

אז מחלקים, אני מבין שדחינו את הדיון על מס מעסיקים יותר מאוחר, נחלק 3.3 מיליארד שקל פה וניקח 480, כי צריך ליישר את מערכת המס.

אני מציע לכולם להצטרף –

אני לא עושה דיונים עכשיו, הערה לסדר רק. יולי תמיר,

אני רוצה להבין, הייתה רק לגבי גמלאים,

יש הסתייגות של ניסן סלומינסקי כאן.

הייתה הבטחה של ראש אגף תקציבים.

יש הסכמה באוצר לגמלאים? יש הסכמה, ניסן יש הסכמה על ההערה שלך לגבי גמלאים, או.קי. אז אנחנו נצביע על זה ונכניס את זה.

הערה שזה לא יחול על גמלאים,

לא, אבל זה לא כתוב בחוק בכלל, זה לא מופיע בחוק שזה חל על גמלאים.

זה חל על כולם,

לא, זה לא חל, אין נקודת זיכוי לגמלאי,

יש נקודת זיכוי לגמלאי,

מה שאתם אומרים עכשיו, אנחנו יכולים להכניס ולנסח, אנחנו יכולים להצביע רק על עיקרון.

רבותיי, היות שאני לא יודע אם זה מופיע או לא, ויש כאן בלבול, אני רוצה לשמוע מאנה שניידר מה שהיא אומרת, אחר כך אני אשמע את המציעים מה שהם אומרים ואני אשאל את האוצר מה שהוא אומר. נעשה את הסדר הזה, אנה תגידי מה שאת אומרת לגבי הסעיף הזה.

מה שאני רוצה לומר זה שכרגע בנוסח, כפי שמונח לפניכם, אין בכלל התייחסות לנקודה הזאת. אם אתם תחליטו להכניס את זה, זה אומר שאתם מצביעים כאן על העיקרון, אנחנו הולכים ומנסים לנסח את זה.

המסתייגים מקבלים את זה?

לא.

ההסתייגות שלי מכילה גם את הגמלאים, לכן אני מבקש להצביע עליה ראשונה, אם היא תעבור, זה מייתר את ההסתייגות של סלומינסקי.

אבל אני לא רוצה חיים, עם כל הכבוד –

תן לי להשלים את המשפט, ויש לך אופציה, אחרי שההסתייגות שלי תיפול, להביא את ההסתייגות שלך, אני אצביע בעדה ואז היא תיכנס לחוק, אבל אני לא רוצה בגלל זה שלא תהיה הסתייגות שלי.

בסדר, אז ההצבעה כרגע על ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון. מי בעד ההסתייגות של חיים אורון ירים את ידו. שבע, מי נגד, ירים את ידו? עשר, לא התקבל.

מי בעד הסתייגות של קבוצת חברי הכנסת, שכולם בעצם, גם הגמלאים, ירים את ידו. מי נגד? אין, פה אחד התקבל.

רבותיי, אנחנו ממשיכים,

אני חושבת שאתם לא לגמרי ברורים, צריך להגדיר הגמלאי, זה נקודת הזיכוי, כשהגבר הוא הגמלאי והוא יקבל את זה רק כשהוא גמלאי או לא גמלאי, או שהאישה היא הגמלאית –

הסברנו את זה,

לא אמרתם את זה,

הצבענו על זה,

על מה הצבעתם?

הצבענו גם על גבר וגם על אישה, שבן זוגו לא עובד,

רבותיי, ההגדרה של החוק הזה, אני אבקש מאוסקר שהוא יגיד לוועדה, בדיוק מה, שלא יהיה ויכוחים.

מה שיש היום, מה שמוצע, החוק אומר – לא תינתן נקודת זיכוי בגין בן זוג לא עובד. עכשיו במס הכנסה יש נישום אחד מתוך שני בני הזוג, זה יכול להיות או האישה או הגבר, לפי בחירתם. מה שיש היום, ברגע שבן הזוג השני, שהוא לא הנישום, לא עובד, נשללת נקודת הזיכוי. מה שאני מבין שאתם רוצים, באותו מקרה שבו בן הזוג הרשום הוא גמלאי, גמלאי צריך להכניס הגדרה גיל פרישה, ימשיך לקבל, יקבל עבור בן זוגו שהוא לא עובד, נקודת זיכוי, כך אני מבין.

נכון, נכון.

שגית בבקשה.

הסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן, לעניין חישוב מס נפרד לבני זוג, להאריך את החוק גם ל2006, כך שב -2006 החישוב הנפרד יחול לגבי חמישים אלף שקלים חדשים.

רבותיי, מי בעד ההסתייגות ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, לא אושר.

הסתייגות של חברת הכנסת אורית נוקד, להאריך את חוק ההסדרים במשק המדינה, וחוק ההסדרים במגזר החקלאי עד שנת 2006.

יש הסכמה של האוצר?

תקנה 4 להאריך בשנה.

לגבי הנושא הזה אני רוצה להבהיר, אני הגעתי לסיכום עם אורית נוקד ועם ישראל עוז, אנחנו מסכימים להאריך בשנה, בתנאי שתקנה 4 תופעל, רק על ידי פנייה מקדמית לנציג מס הכנסה. זה בתקנות.

מה המשמעות של זה מבחינת החקיקה.

אוסקר, אצלנו מצביעים בדיוק לפי המילים מה שאתה מביא, היא הגישה הסתייגות, כן, לא. כן, רבותיי, מי בעד ההסתייגות ירים את ידו? מי נגד? למה אתה לא מבקש רביזיה?

מי בעד רביזיה ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, לא אושר. אנחנו הולכים להצביע עכשיו על הסעיפים, עד עכשיו הצבענו הסתייגויות.

עכשיו אנחנו הולכים להצביע קודם כל על הנושא של ביטול זיכוי בעד בן זוג וזיכוי בעד בן זוג עובד, סעיפים 14.6 עד 8, זה כולל התיקון של סלומינסקי, כולל הגמלאים, שאנחנו ננסח אותו, על זה אתה מצביע עכשיו. אורית נוקד זה נכנס, זה לא יהיה פה, אנחנו צריכים לנסח.

בשונות, רבותיי, אנחנו מצביעים על סעיף –

התייעצות סיעתית,

על מה הוא מתייעץ?

הסתיימה ההתייעצות, מי בעד סעיפים, מי בעד 14.6 עד 8, 14.11, 14.13, ירים את ידו, כהצעת הוועדה, כהצעת החוק. מי נגד? תודה, אושר הוועדה, רביזיה.

מי בעד הרביזיה ירים את ידו, מי נגד? הרביזיה לא התקבל, אושר.


רבותיי, אני מצביע על הסעיף הבא, 14.9, בפרק מסים סעיף 14.9, מי בעד הסעיף הזה לפי ההצעה, ירים את ידו, בייגה, שש, מי נגד? התקבל, עשר נגד שש.

רביזיה,

מי בעד הרביזיה ירים את ידו, מי נגד הרביזיה, הרביזיה לא התקבל.

רבותיי אני מצביע 14.14. 14.15, מי ב עד? זה הסכמי גומלין, רבותיי, אני מצביע על פרק מסים 14. עד 15, מי בעד הסעיף הזה ירים את ידו, נא להרים את הידיים, מי נגד? הסעיף אושר, תודה.

עכשיו יש לך 15, 16, 17,

16, 15, זה חישוב מס נפרד.

רבותיי, אנחנו מצביעים על סעיפים 15 ו16, על פי הצעת האוצר, רבותיי, מי בעד –

התייעצות סיעתית,

הסתיימה ההתייעצות רבותיי, התחכמת אני מניח, רבותיי, מי בעד סעיף 15.16 ירים את ידו,

הייתה לי הסתייגות לסעיף 15,

מצביעים על החוק.

עוד פעם להרים את הידיים מי בעד החוק, הצעת הסעיפים 15, 16, ? עשר , מי נגד? ההצעה התקבלה.

אנחנו עוברים לסעיף 17 ויש תיקון שהתקבל בוועדה , רבותיי, שגית תגיד את התיקון הזה.

סעיף 17 – עוסק בהטלת מס שכר, הוועדה ביקשה לעשות הגדרה שונה לשכר, והיא מופיעה אצלכם בנוסח בסעיף 1 שהוא לפני סעיף 18, אני מקריאה אותה. ההגדרה שכר כמשמעותה בסעיף 4 ב' לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 17.2 לחוק זה. לא תחול לגבי הפקדות מעביד לקופת גמל, לפיצויים בשל מחויבותו, כפי שהייתה בתום שנת המס 2004, לתשלום פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי הפיטורין ובלבד שנעשתה בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה כללים לאישור ומניעים של קופת גמל, עד לתום שנת המס 2005.

המשמעות היא שסכומים שנצברו עד שנת 2004 ומהם ישלמו –

חיים אורון

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך שאחרי שנה, אין את הטקסט שקוראים אותו, אספו אותו מתי שהוא ואין, לסלומינסקי ולי.

חיים תן לי להגיד לך הערה, אי אפשר לבקש ממזכירות הוועדה שיצלמו כל היום עוד פעם ועוד פעם, חילקו לכם היום בבוקר טקסטים כאן שלמים, היה רזרבה, הדפיסו אפילו פי שלוש, אי אפשר , למעלה אפילו נשברו כאן הדפוס למעלה, עד לרגע זה לא יכול להדפיס.

חיים אורון

יש לי בקשה, שברגע שיש הפסקה, יעמוד שומר בשער, לא ייכנס לפה אף בן אדם. בכל זאת שהבלגן שמתרחש פה היום הוא כנראה מגיע לשיא חדש, יש גבול לזה, אתם יכולים לקבוע מה שאתם רוצים בחדר שם, לקחו פה חומר מכמה אנשים, לי אין טקסט עכשיו, יש לי טקסט שלי, אבל טקסט אין.

אני אתן לך את שלי, חיים,

חיים אורון

אי אפשר להסתדר בכנסת עם טקסט –

כרגע אי אפשר. או.קי. רבותיי, אני מצביע, הסברת את הסעיף הזה?

כן, סעיף 17,

בפרק המיסים,

התייעצות סיעתית,

הסתיימה ההתייעצות? אולי אתם מוכנים להתייעץ איתי גם כן ?

ההתייעצות הסתיימה, רבותיי, אנחנו מצביעים על סעיף 17, עם התיקון, התוספת.

מי בעד לפי הצעת האוצר, שירים את ידו. מי נגד? שש, אז הצעת הוועדה התקבלה.

רביזיה.

רביזיה, מי בעד הרביזיה ירים את ידו? מי נגד? הרביזיה לא התקבל. יש סעיף אחד שאנחנו עדיין משאירים פתוח בפרק הזה של מסים, זה של מה שלא פיצלנו בנושא של מע"מ אילת וזה אנחנו נשאיר לקראת הסוף, זה מס הכנסה וזה לא מע"מ וזה אנחנו נשאיר לסוף.

אנחנו נעבור לפרק הבא, רשויות מקומיות.

רשויות מקומיות יש לנו חלק, וועדה משותפת.

אדוני היושב ראש, יש סעיף שהורדנו אותו והוא מופיע פה עוד פעם.

איזה?

רשויות מקומיות, זה מה שאת מדברת עכשיו?

אנחנו מדברים עכשיו,

סעיף 19 20 שייכים לוועדה המשותפת, אנחנו לא עושים אותם עכשיו, מתחילים מ -20, 21 וזה ארנונה, אבל צריך לקרוא אותו, כי זה הכול חדש.

רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף ארנונה, אנחנו עוברים לפרק ה רשויות מקומיות.

היו כאן שני דברים שהועדה שינתה, רק אין לנו את הנייר –

על מה אתה מדבר?

על הרשויות המקומיות,

זה מופיע בנוסח כאן, ואני מציע לכם להסתכל.

יש לנו הסתייגויות לא - אפשר לדון בהם באופן מסודר?

כן, אני מחכה שיהיה לך רק את זה, את הנוסח, יש לך או.קי. , אז אנחנו עוברים לרשויות מקומיות. על סעיף 19, 20 זה בוועדה משותפת ולא שייך אלינו, כרגע. אנחנו עוברים לסעיף 21 ואני מבקש היות שזה לא הוקרא יקריאו את זה כרגע.

הסעיף הזה הוקרא אבל למעשה –

שינו את זה, אז – יש שינוי, שגית, תגידי,

בנוסח שבכחול היה - בהודעה תפרט הרשות המקומית את סכומי הארנונה שבכוונתה להטיל, בנוסח החדש שמופיע בפניכם נאמר - בהודעה יצוין כי מועצת הרשות המקומית החליטה על שינוי סיווג או תת סיווג, על העלאה או הפחתה של סכום הארנונה הכללית לפי העניין וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור. זאת אומרת ההודעה תהיה כללית יותר ולא תפרט את הסכומים המדויקים שבכוונתה להעלות.

זה היה סעיף 21,

זה לעניין 21,

סעיף 22 ז,

בסעיף 22 יש הסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית, בכל מקום במקום אישור השרים, יבוא אישור שם הפנים בלבד.

אני הוספתי באישור ועדת הכספים.

אתה לא הוספת,

לא על זה, אני מבקש שקט ותגיד את זה בקול. אדוני, גברתי, תודה רבה, רבותיי, ניסן אתה רוצה להסביר?

בסעיף 24.3.6 או 45ב', איך שנקרא, 6 קטן, יש תנאים נוספים שיקבעו שר האוצר ושר הפנים דרך – וכו', וכאן הוספנו באישור ועדת הכספים. אחרת זה לא חוכמה, הם יכולים לשנות את כל מה שאנחנו עושים וזה התקבל על דעת כל הוועדה, וזה לא מופיע בלבן.

אני אבדוק, איפה האוצר? אתם מסכימים עם ההצעה הזאת?

כך סיכמנו בוועדה , סיכמנו בוועדה את זה. רשום אצלי גם.

לא סוכם.

סוכם, זה אישור ועדת כספים. בטח שכן, אחרת הם ישנו את הכול, שר הפנים ושר האוצר, כל מה שהם ירצו.

רבותיי, עכשיו תגידו מה שאתם רוצים, מישהו יסביר לי למה האוצר מתנגד להצעה של ניסן? מי מסביר? תסביר לי מה הבעיה, למה אתם מתנגדים.

כל הנושא של ההיתר אשראי, היום כל היתר אשר באשר הוא היתר אשראי, צריך להגי ע ולקבל אישור על פי דין בין משרד הפנים ובין משרד הפנים – כל ההצעה שאנחנו מביאים היא בעצם לבוא ולהקל על רשויות במקרים מסוימים. לכן אין פה איזה שהוא מצב שאנחנו נאלצים להשאיר לעצמנו, להיפך, אנחנו באים היום ומוותרים, אבל מכיוון שזה משהו מאוד חדש, זה רפורמה חדשה שאנחנו עוד לא יודעים, אנחנו רוצים שתישאר לנו איזה סמיכות, איזה גמישות לבוא ולהגיב בהתאם.

אני אתן לדב כאן להגיד מילה, היות שזה מחדש.

לא היינו רוצים להקל אם היינו מציעים מלכתחילה את ההצעה הזאת, לכן אנחנו לא חושבים שיש מקום –

מה אדוני מגיב?

אני אומר שזה לגמרי מקובל על השלטון המקומי, זה בסך הכול יקבעו קריטריונים שמאפשרים שחרור של קרוב –

אז למה ניסן אומר שלא מקובל?

אני לא יודע, אבל אני אומר שעד היום היה צריך לקבל את כל הרשויות המקומיות, הן צריכות לקבל אישור לאשראי, בעקבות התיקון הזה קרוב לשבעים רשויות מקומיות, תהיינה משוחררות עם קבלת האישור הזה. יש פה שיפור ואין צורך לעצור.

אתה לא שם לב, על מה אנחנו מדברים, על סעיף קטן 6, שאומר – יקבעו תנאים נוספים, לא מה שכתוב פה, אם הם רוצים מחר, הם יכולים ללכת ולשנות את כל זה ולהפוך את זה. אנחנו אמרנו שאם הם רוצים תנאים נוספים להוסיף, זה יהיה רק באישור שלנו, שלא יכבידו, כך היה, הפוך. אנחנו רוצים – מה שפה ולהבטיח שלא ישנו לך את זה. מחר ישנו לך את זה, מה אתה –

כמה שאתה מצביע יותר, אני מבין יותר –

בדיוק, הפוך, מחר ילכו וישנו את זה, מה זה? אנחנו מסכימים איתך, אבל כתוב פה, למה הכנסתם סעיף שש שאומר שהשרים יכולים להוסיף עוד תנאים נוספים, אתה לא יודע למה, אז אנחנו יודעים –

הדבר הזה הוא דבר חדש –

שמחר לא יתחילו - -

בא האוצר ואומר דבר אחד, אני רוצה להכניס קריטריונים, מוסיף רק מילה אחת, או כל מיני קריטריונים שאנחנו נבין. רגע אחד, אומרים חברי הוועדה אתה רוצה להוסיף? אנחנו לא יודעים מה הוא הולך לעשות, אתה רוצה להוסיף קריטריונים? אין בעיה, בתנאי שתביא את זה לאישור ועדת כספים, צודק. נותנים לו מה שהוא רוצה,

היום אין שום קריטריון,

משאירים לנו איזה אפשרות להוסיף –

להוסיף עוד כל מיני תנאים, אז אמרנו בסדר, רוצה, אין בעיה, אבל מה, תביא את זה לוועדה.

אנחנו בכנסת בעד, מה הבעיה?

אני רוצה לשמוע , עוד פעם –

הגדלת גובה אשראי.

אני לא מבין כלום, תסביר,

היום מי שאחראי לתת היתרי אשראי זה שר הפנים ושר האוצר, הם נותנים את היתרי האשראי. אנחנו אמרנו מתוך כוונה להתחשב בשלטון המקומי,

ברשויות,

כן, כן, בשלטון המקומי, ברשויות המקומיות, מתוך כוונה להתחשב ברצונם לעשות איזה שהוא ביזור לרשות שמתנהלת בצורה סבירה, אמרנו אנחנו את הסמכות הזאת נעביר אליהם, רק איך נעביר אליהם? לא סתם נעביר, אלא אמרנו איזה קריטריונים אנחנו –

תעבירו למי?

לרשויות שעומדות בקריטריונים מסוימים, ניתן פטור מלבוא לשר הפנים ולשר האוצר. לא לבוא לשר האוצר או לשר הפנים לקבל היתר –

יש דיון, אז זה דיון על כל זה, אין דיון - אמרנו אלף פעם,

לא, נסים דהן,

עכשיו הם חזרו בהם,

לא, לא, רגע אחד,

הוא אמר שאין דיון, לא אכפת לי שתביא את כל הספר הזה, אין דיון הוא אומר.

לא, אין דיון, נסים דהן, מותר לי להגיד לך מילה? נסים דהן אין דיון, הסיבה שנתתי קריאות, ניסחנו מחדש את הסעיף הזה , אמרנו שנקריא את זה מחדש, ואני מוכן לשמוע כמה חברים כאן.

את אותן רשויות שעומדות בקריטריונים שקבענו והם נמצאים בפניך –

אני דווקא איתך בזה.

לגבי הרשויות האלה, אנחנו מוכנים שהם לא יבואו לקבל היתר אשראי, בסדר, זה התנאים. עכשיו יש שם תנאי אחד שאומר, אנחנו לא יודעים את כל התנאים כרגע, לא את כולם כתבנו, השארנו לעצמנו רק גמישות אחת. השארנו גמישות אחת ואמרנו יכול להיות שיהיו תנאים נוספים שאנחנו נוסיף אותם כדי לתת לרשויות פטור מלקבל היתר אשראי.

אולי גם להוריד,

אמרתי, הרי היום אנחנו עושים – בכל מקרה, אנחנו מוסרים סמכות שנתונה היום לממשלה, לשלטון המקומי, מה שפרטנו זה לפי איזה קריטריונים. עכשיו השארנו שם סעיף שנותן לממשלה איזה שהיא גמישות בקביעת הקריטריונים.

מאה אחוז, זה הסכמה, כל זמן שאתה מפרסם –

למה אתה מתנגד – אני רוצה להבין, למה את המתנגד לנושא קריטריונים.

אני לא מתנגד לנושא אישור הקריטריונים מה שאני אומר זה –

הוא יכול להקשות, הוא יכול להקשות גם.

תן תשובה, רק לפחות –

רגע אחד, אני רוצה להבהיר את זה גם, אל תצעקו.

היטלי אשראי זה דבר מאוד מורכב, כל היחסים עם המערכת הבנקאית והמערכת שנותנת אשראי, אנחנו בעניין הזה רוצים להיות מאוד זהירים ולכן אמרנו אלה הקריטריונים ולמרות זאת אנחנו –

יפה, אז הקריטריונים אישרנו,

את היכולת להתגמש לפי התנאים שקיימים. מה שאתם אומרים עכשיו זה בעצם לכוף עוד סיבוך –

לא, לא, מה שאנחנו מאשרים, מאשרים, אם אתה רוצה לשנות, ניסן תן לי, מה שהבאת מאשרים, מה שאתה רוצה להוסיף, שאנחנו לא יודעים מה, אנחנו מבקשים תביא לנו את זה.

בסדר, מקובל,

אני מבין שסך הכול מחר אתה יכול לגרוע גם, אתה יכול להוסיף סעיף שמקשה, אני רוצה לדעת לפני כן, לא יותר.

ניסן, אתה צודק במאה אחוז,

מיליון אחוז, מה אומר?

כל אישור להלוואה –

לא, אתה מסבך את העניין הזה, לא, תעשה חורבן, אתה אפילו לא מבין מה שאתה עושה. יהיה עוד פעם שביתה של הבנקים, מה אתה עושה? רבותיי, מי –

יש לי עוד התנגדויות.

רגע, תן להסביר על הסעיף הזה. זה הסעיף היחיד?

לא, יש עוד, לך יש הסתייגויות, אתה רוצה להגיד את שתיהן?

תגידי את הסתייגות שלי.

הסתייגות אחת של חבר הכנסת ליצמן, הנחה מסכום הארנונה הכללית למחזיק, שקובעת המועצה לגבי נכס שהוא דירה, המשמשת למגורים בלבד, כאשר יש שתי דירות למגורים –

עם הסכמת האוצר,

והם אוחדו לדירה אחת, ההנחה תחול כאילו היה זה נכס אחד ולא התייחסו אליו –

יש הסכמה לאוצר, על שתי דירות, הסכמתם,

שתי דירות שהפכו לדירה אחת,

שתי דירות הסכימו לי,

דיברנו על זה גם בדיון,

או.קי. , הסכימו לי, אז נצביע,

צריך להצביע על ההסתייגות,

גם הראשון ועדת כספים.

יש עוד,

לאט, לאט, כל אחד, אז נלך קודם כל, אישור ועדת כספים זה הראשון?

כן.

אני מוותר לכם - -

ועדת הכספים זה לא הסתייגות, זה הסתייגות אבל זה לסעיף 45 ב', רבא שהוסף בסעיף-

24.9 ,

24.9 יש תוספת של אישור ועדת כספים.

גם ב- 21.3,

21.3 אתה עכשיו אמרת,

אני ביקשתי,

אתה אמרת את זה רק עכשיו, אני מוסיפה את זה כהסתייגות ושיצביעו על זה.

לא, לא, לא עכשיו,

זה אותו סעיף,

לא, זה לא אותו סעיף,

זה אותו סעיף,

לא, 21.3 זה הודעה על שינוי בסכום הארנונה,

לא, לא, אני אגיד לך יותר גרוע מזה, על אישור הגדלת ארנונה אני רוצה לבטל שבכלל לא יודיעו לוועדה, שלא יכתבו שזה באישור ועדת כספים, בין כך זה רק – למה אני צריך הודעה, מה יש לי מההודעה שמכניסים בינתיים אף אחד לא מסתכל, ואחר כך הם כותבים באישור ועדת כספים, שזה לא נכון. אני בכלל מבטל אם ככה הסתייגות, שלא יכתבו.

אתה לא מוסמך לבטל –

למה? הסתייגות מותר לי גם,

אם אתה מגיש הסתייגות?

כן, כן,

אז שתהיה הודעה –

הסתייגות זה משהו אחר,

הסתייגות ואז אני –

אתה שנייה קורא את זה ורואה, זה הכול. אתה בשנייה קורא ורואה.

הטענה שלו היא שרושמים בהודעה, כמו שכאן – לכתוב כי בכוונתם לפנות לשרים בבקשה לאישור, היום נכתב שזה כביכול באישור השרים, ובאישור ועדת הכספים.

אז מה הם עושים? הם מודיעים לציבור שבאישור ועדת כספים, העלו את הארנונה בעוד שבעה אחוז, כך שאנחנו בסך הכול מקבלים הודעה ולא מקבלים אישור, מי צריך את ההודעה הזאת?

אני צריך לדעת את ההודעה,

לא, אתה יודע מה, אני מוכן להתמודד, אם יש רוב אני מוכן להוריד את זה, אם יש רוב חברים שחושבים כמוני.

יש על זה הסתייגות?

אני רוצה להגיש, למה לא? מי צריך את זה ? מה אני צריך?

נקיים על זה דיון אם אתה יודע, אם אתה לא יודע –

הדיון האחרון שהיה על הסעיף הזה, היה לפני שישים שנה, שחוקקו אותו.

שידעו לפחות את המקור, היו העלאות חריגות באישורי השרים, וחברי הוועדה דרשו שזה יהיה באישור הוועדה,

זה לא –

תקשיב רגע, ואז אנחנו אמרנו לא יהיה באישור הוועדה, אבל כדי שאם חבר וועדה מעוניין לדעת מה קורה, חובה על הממשלה להביא את זה לידיעת הוועדה, מה רע בזה?

אתה העברת את כל הדוח?

אני? אחד אחד עובר עם הסתייגות, תשאל אותו, את –

אין הסתייגות על זה,

לא, אני מגיש הערות ואפילו לפעמים אני מגיש דיון חוזר בוועדה , תשאל את טמיר.

אין דיון,

עם כל הכבוד מעולם – לא קדנציה קודמת, קיבלתי בקשה לקיים דיון על אישור חריג והעלאת ארנונה.

לא היה, לא היה.

אם אתה לא רוצה, אני מוכן להוריד את ההסתייגות, אבל ביישוב הדעת -.
אני מוריד את זה.

אפשר לבקש הפסקה?

אחרי הפרק הזה, נעשה הפסקה. אני אגיד לך מה שהגשתי הסתייגות, אני אסביר לך מה, ההסתייגות שלי שעד לרגע זה כתוב – יוגש לאישור ועדת כספים, כאשר לא מאשרים, אז ביקשתי לתקן שיכתבו שיוגש להודעה לועדת כספים. זה אני אתקן ואני מבקש אישור חבריי על זה, אם רוצים להצביע, נצביע על זה.

מי בעד? מי נגד? תודה, סופה של הודעה.

תנו לי לסיים את הקטע הזה, מה יש עוד?

הסתייגות של חברי הכנסת משולם נהרי –

רגע, לא הצבעת על קטע של שתי דירות.

עוד לא,

אני רוצה להצביע, יש הסכמה של האוצר,

וגם אישור ועדת כספים עוד לא הצבענו.

האחת כן,

הראשון עוד לא,

הראשון לא, של נסים דהן, הוא רוצה להוסיף.

ב -21.2 חבר הכנסת נסים דהן מבקש שבמקום אישור השרים יבוא אישור השרים ואישור ועדת הכספים של הכנסת.

על מה זה?

שמטילים לראשונה ארנונה כללית,

רבותיי, אנחנו נצביע, מי בעד ירים את ידו, מי נגד? לא אושר. לא אושר, תודה.

עכשיו יש את הדירות,

שתי דירות, זה בהסכמת האוצר, מי בעד האישור שלי לשתי דירות שיכירו? מי נגד? אושר, תודה רבה.

זה ייכנס לטקסט,

הפסקה חצי שעה.


הישיבה נפסקה ב- 15:55 ונתחדשה ב- 17:20 .

רבותיי, אני מחדש את הישיבה, אנחנו ממשיכים בהצבעות.

אנחנו הודענו שאנחנו מבטלים את הישיבה אצל רובי ריבלין, אין ישיבה, עובדה שגדעון סער יושב שמה. אני הסכמתי רק שיעלה להצבעה על הנכים לא מעבר לכך.

רבותיי, אנחנו ממשיכים בהצבעות. הסתייגויות, ממשיכים בהסתייגויות, אפשר להקריא את ההסתייגויות? רבותיי, חברי הכנסת, כולם בפנים? רבותיי חברי הכנסת, מי חסר כאן?

אני ממשיך בנושא ההסתייגויות אפשר להקריא את ההסתייגויות? אפשר להקריא את ההסתייגות. בהמשך ההסתייגויות, ההסתייגות של מי כרגע, אפשר להגיד לי שם?

יש שתי הסתייגויות אחת של אורית נוקד לעניין פטור –

אורית נוקד, רגע אחד, ההסתייגות שלך תסבירי.

תנועות נוער,

הכוונה היא לתנועות הנוער, הכוונה היא לתת להם פטור מארנונה, במבנים שמשמשים לקיום פעולות תנועות הנוער, דבר שמבורך.

רגע, זה הסתייגות אחת?

כן,

על ההסתייגות הזאת יש הסכמה של האוצר.

מי בעד ירים את ידו?

רגע, לפני, תנועות נוער, כל תנועות הנוער,

כל תנועות הנוער, מי בעד, ירים את ידו.

רגע, ההסכמה שניתנה היא לנוסח – אני אקריא את הנוסח שהגענו אליו. ארגון נוער שמקבל תמיכה ממשרד החינוך התרבות והספורט. לפי מבחנים –

מי בעד, ירים את ידו? תודה, מי נגד? אושר.

ההסתייגות השנייה?

חבר הכנסת חיים אורון, פטור מארנונה לאכסניות נוער.

הסכמה של האוצר?

אין הסכמה.

יש גם אני, יש לי את ההסתייגות שלי.

א' ההסתייגות הראשונה הייתה של אורית נוקד, של חיים אורון ושל אלי אפללו. ההסתייגות השנייה זה של חיים אורון, אלי אפללו ואורית נוקד.

ההסתייגות השנייה מדברת על אכסניות נוער, ששייכות לארגון המוכר בפדרציה הבינלאומית, זה קובע את הכלל המדויק על מי זה חל, שיהיו פטורים מארנונה.

עכשיו אני אומר ישר כאן, לפני שמתחילים לכעוס, המצב הקיים לפני ששונה החוק שמשלמים מאה אחוז ארנונה, בעבר הם שילמו שלושים אחוז, עלי מקובל שימשיכו לשלם שלושים אחוז.

ההסתייגות היא על שלושים אחוז.

מה האוצר אומר? אתה עומד מאחורי, קשה לי להסתכל אחורה, אני לא מסכים.

חבר הכנסת ליצמן, יש שני חלקים, יש חלק אחד שמדברים על - - שהם ישלמו אפס, ונמצא את שניהם באותה הסתייגות, מה שאנחנו מוכנים להסכים –

שלושים אחוז,

שלושים אחוז, שזה המצב הקיים.

נצביע על זה,

חיים מסכים?

המצב הקיים הוא מאה אחוז, היה שלושים, לחזור למצב הקיים, לחזור לשלושים אחוז.

חבר'ה, אני לא רוצה להתבלבל, לפי מה שאני יודע, הם משלמים עכשיו מאה אחוז.

לא, הם אומרים שלא, שהיום זה שלושים –

לפי מיטב ידיעתי, ואחרי שבדקתי, עם היועץ המשפטי של אגודת אכסניות נוער, כרגע בגלל תיקון בחוק, הם משלמים מאה אחוז ולא שלושים אחוז.

מקובל שלושים אחוז,

הם שילמו בשעתו שלושים אחוז והם רוצים לחזור לשלושים אחוז.

חבר הכנסת בני אלון.

אני רוצה לברר רק שתי נקודות, הסעיף שהוסכם קואליציונית בין מפלגת העבודה לבין הממשלה לגבי תנועות נוער.

עכשיו דבר שני, אני בעד שני הדברים אבל אני רוצה להזכיר שאנחנו אחר כך נתקלים במרכז השלטון המקומי, כשאנחנו לא מציעים להם מקור אלטרנטיבי, כלומר אנחנו לוקחים כסף מהשלטון המקומי –

זה כל פעם ככה,

הייתה החלטה בזמנו שכל פעם שיילקח כסף מהשלטון המקומי, ייאמר מתי הוא מקבל את זה חזרה.

רבותיי, מי ביקש רשות דיבור על זה? אין, את רצית.

יש הסתייגות, על הנכים,

אנחנו עדיין לא הגענו לזה.

כרגע הם משלמים מאה,

הבנתי, רוצים לחזור לשלושים אחוז, שאול,

רוצים גם לחדד את ההגדרה מה זה בדיוק אכסניות נוער, כדי שלא יהיה –

ההגדרה המוסכמת על כולם, היא אכסניות נוער שמוכרות בפדרציה הבינלאומית, של אכסניות נוער, זה לא מישהו שמקים מלון, ועכשיו אני מציע, היות ואני מבין שיש פה, אדוני היושב ראש, אני מבין שהחוק הפורמאלי אמר שלושים ושלושה אחוז, התקנות של משרד הפנים יצרו מצב של מאה, ואני מבקש שהיועצים המשפטיים של הוועדה ושל משרד הפנים יביאו את הרקע למצב שרצון הוועדה יתממש והוא שאכסניות הנוער ישלמו כמו ששילמו בעבר, שלושים אחוז.

מובן מאוד, רבותיי, אני מבין את זה פשוט מאוד.

מי בעד? יש הסכמה, שלושים אחוז,

שלושים אחוז,

שלושים אחוז ולהצביע,

אדוני, רבותיי, מי בעד לתת הנחה, שבעים אחוז הנחה ולשלם שלושים אחוז עבור אכסניית נוער, הסתייגות של חבר הכנסת אורון, ירים את ידו.

- של כמה חברים,

סליחה, תגידו, אפללו, מי עוד? דני בנלולו, מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. יש מישהו נמנע? אושר פה אחד.

יש לי עוד הסתייגות,

רגע אחד,

אני צרפתי במכתב נפרד הסתייגות להכליל את המפעלים שמעסיקים נכים, בפטור מארנונה.

אין לנו,

אז אני אשלח לך,

מפעלים שיש להם נכים,

המשקם, זה מפעל מוגן, לא כל מפעל, מפעלים מוגנים שמעסיקים נכים ומוגבלים.

כמה כאלה יש?

מאה, בכל המדינה, בכל המדינה יש מאה.

המשקם.

לא רק המשקם, כל מפעל שמעסיק נכים, מאה בכל המדינה.

דני, כל מפעל שמוכר על ידי משרד הרווחה, נסים, אני אציע דבר כזה, כל מפעל שמוכר במשרד הרווחה כנכים, גם זכאי.

כמה כסף זה, כמה מפעלים כאלה יש?

דרך משרד הרווחה.

אם רוצים לעזור להם, צריכים לעזור להם דרך של תקציב ולא דרך הנחות. כל הסיבה שעשו את הנושא של הארנונה, כדי שיהיה יותר – גבייה של הארנונה.

מי בעד הסתייגות של נסים דהן, בקשר להנחה לנכים מצידו, מי נגד, ירים את ידו? לא אושר. תודה,

סעיף הבא, הסתייגות, בבקשה, זה בהסכמת האוצר.

זה הנושא של התיקון – הדתי היחידי בארץ שלא מוכר במשרד החינוך ולא מוכר בשום מוסד אחר, ויחולו עליו גם תקנות שחלות על בתי הספר הדתיים היהודיים.

סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב.

יעל, זה לא אושר,

בחוק יסודות התקציב יש את רשת מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי –

שני הסעיפים הידועים, אני זוכר –

הם לא פטורים, להיפך, הם מקבלים למרות שהם לא.

הסעיף הזה בא להכניס בית ספר נוסף, למעמד של שתי הרשתות, מעיין החינוך התורנית ואת –

אני מציע להכניס לשם גם את אוניברסיטת תל אביב.

אנחנו נשאיר את זה לסוף, רבותיי, הסתייגות נוספת.

אני מראש אומר, אני התבקשתי ואני עושה את זה ברצון, אחרי שאמרו לי שכל האחוזים שמופיעים פה נבדקו והם מוסכמים והם לא מהווים עלייה. אני אומר כבר –

לא צריך את זה בהסתייגות, אפשר להכניס –

בסדר, אבל נאמר במשרד, שבגלל ההליך הפורמאלי, זה לא עבר את הממשלה, זה מוסכם על השרים. רצו מישהו מ האופוזיציה שיניח את זה, מוסכם על יושב ראש הוועדה.

אמת,

העדכונים של הארנונות,

מוסכם על כולם, על האוצר גם,

על האוצר ומשרד הפנים, זה עדכוני ארנונה,

לשנת 2005, בקיצור,

לארנונה לשנת 2005, נשענים על ההחלטות של 2000 ואז מעלים את זה באחוזים, עד עכשיו, ככה פעלו גם בשנה שעברה. הממשלה לא טובה, בייגה, אבל ביקשו ממני לעשות את זה, מה אתה רוצה ממני? מוסכם אמרו לי, האוצר לא הביא את זה.

רבותיי, מי בעד ההסתייגות של חיים אורון ירים את ידו? מי נגד? תודה, אושר, חיים, יש שם איזה מיליארד שקל לישיבות. שגית, הסתייגות,

הסתייגות נוספת של קבוצת ש"ס , נסים דהן שיסביר.

מי מסביר את ההסתייגות החדשה?

הסתייגות נוספת של קבוצת ש"ס, רשות מקומית שלא מקבלת מענק ממשרד הפנים, לא תהיה מחויבת בהיתר האשראי לצורך קבלת אשראי.

תסביר, נסים דהן.

כל החוקים והתקנות שאישרנו היום בקשר לנטילת אשראי שצריך הסכמה של שר האוצר ושר הפנים, מופנות לכאורה לרשויות שמקבלות מענקים ממשרדי ממשלה, ממשרד הפנים בעיקר, מענקי האיזון. אותם עיריות ורשויות מוניציפאליות שהם נטולי מענק ושהניהול שלהם מוצלח והן עיריות גדולות כמו תל אביב, להם הם צריכים את הסכמת שר האוצר ושר הפנים לקחת אשראי, כשממילא כל האחריות עליהם.

הם לא צריכים את זה,

כן צריך,

קבעו תקנות חדשות,

קבעו תקנות, אבל אני אומר שמעבר לתקנות אני מכניס את זה לחקיקה, חקיקה ראשית.

רגע, נשמע את האוצר, בייגה שוחט, תן לאוצר להסביר אם הוא בעד או נגד, תסביר.

אני אסביר, באותה רפורמה שאישרתם בהצבעה לפני ההפסקה, יש קריטריונים איזה רשויות יכולות לקבל פטור מאישור שר האוצר ושר הפנים ואיזה לא. בין אם הן מקבלות מענק ובין אם לא. אם הם בקריטריונים, הן לא צריכות לבוא לקבל אישור משר האוצר.

אני מוסיף להסתייגות שלי –

הוא מתנגד לזה, בייגה שוחט, אני מצביע.

מילה אחת, אולי הוא ייקח את זה.

מוותר - -

תודה, ההסתייגות הבאה,

אין יותר,

יש, נהרי ביקש.

סמדר אלחנני.

הנושא של תקנות ארנונה לשנת 2005, הועלה רק עכשיו ולכן לא נדון. מה שאני רציתי להגיד, בשנה שעברה נקבע מבחן הכנסות להנחה שניתנת בארנונה לאזרחים – מבחן ההכנסות הזה הוא מה שנקרא מבחן אפס אחד, שקל אחד נוסף בהכנסות, -

חברי הכנסת שלא רוצים להשתתף בהצבעה, נא לעזוב את החדר, אני מבקש, נא לעזוב את החדר, מי שלא רוצה להצביע כאן. רבותיי, אני מבקש לשבת.

בשנה שעברה אישרתם מבחן הכנסות להנחה לאזרחים ותיקים מארנונה, הנושא של תקנות ארנונה פשוט קצת – הרגע, זה לא אותם תקנות, אבל זה ההזדמנות היחידה להזכיר לכם שמבחן ההכנסות הזה, לאזרחים ותיקים בהנחה מארנונה, גורם לכך שמי שיש לו שקל , בחוק האזרחים הותיקים עשיתם מבחן הכנסות להנחה בארנונה.

תודה רבה, האוצר מתנגד בין כך, תודה רבה.

אני לא חושבת שהאוצר מתנגד,

הוא מתנגד, אני שומע אותו,

אני לא אמרתי – לשנות את מבחן ההכנסות, כל מה שאני מציעה, כמו בשכר דירה, כמו בביטוח לאומי, כמו בהגרלות מפעל הפיס, כל תוספת של שקל, תקטין את ההנחה בשקל.

הם לא רוצים, הוא אומר לי כאן, עומד לי כאן אומר לא.

רבותיי, הסעיף הזה, הסתייגות הבאה.

אין הסתייגויות,

אני מצביע בעד סעיפים, נהרי, הסתייגות שלך.

אני מציע לקבוע, כי בעת מתן הנחה בתשלומי ארנונה, לא מתחשבים בתשלומי קצבאות הילדים כהכנסה. אני חושב - שפגעו במשפחות ברוכות הילדים בצורה קשה ביותר, הקצבאות ירדו ביותר מחמישים אחוז, קצבאות הילדים, בעיקר משפחות ברוכות ילדים נפגעו קשות. אני קורא לכל חברי הוועדה, מכל השיקולים הקואליציוניים, אני חושב שכולם מסכימים איתי שאי אפשר עד כדי כך לפגוע במשפחות ברורות ילדים, גם להוריד להם בקצבה יותר מחמישים אחוז, וגם לקחת את זה ולצרף את זה להכנסה לצורף החישוב של הנחה בארנונה. אני אומר שזה חוצה מפלגות.

מי בעד ההסתייגות של נהרי ירים את ידו? חמש, מי נגד? תשע. נפלה.

עכשיו אנחנו מצביעים, זה עולה למעלה.

סעיפים 21 –

21, סעיף 21, 22, 23, ו24, עם ההסתייגויות שאושרו.

מי בעד הסעיפים האלה שירים את ידו?

התייעצות סיעתית,

הסתיימה התייעצות. מי בעד הסעיפים האלה שירים את ידו.

עשר, מי נגד? אושר, תודה רבה.

אושר פרק ה' בחוק ההסדרים.

רבותיי, איפה הסדרנים ? אני רוצה שיוציאו את כולם מכאן. רבותיי, אני מוציא את כולם חוץ מחברי כנסת והפקידים הרלבנטיים, על הסעיף המסוים, כולם בחוץ.

עכשיו אנחנו נעבור לסעיף הבא, אנחנו עוברים על היטלי מים והיטלי הפקה.

קודם כל נגמור עם זה,

אז מישהו יקריא,

אמיר, תסביר ,

עמי גפן הוא מנכ"ל מקורות?

מנכ"ל כספים.

מנכ"ל כספים, הופיע בפני הוועדה והגיש הסתייגות ואני מבקש להסביר.

מי הגיש הסתייגות?

לא הוגשה הסתייגות,

הוא הגיש בקשה והאוצר מסכים לזה, הוא צריך לבקש –

מי זה הוא?

מקורות,

מקורות היא לא – בוועדה בכלל, משרד החקלאות יכול להזמין הסתייגות, הסתייגות או כל משרד ממשלתי אחר.

זה לא הסתייגות, סליחה, זה לא הסתייגות,

זה הסתייגות של האוצר,

זה לא הסתייגות,

זה הצעה של האוצר.

מקורות הם הציגו משהו בוועדה , והאוצר מסכים ולכן הם מגישים, האוצר, מגיש הצעה לתיקון החוק.

האוצר מגיש,

- אי הסתייגות, או.קי. ? הלאה,

בדיון שהיה בנושא תעריפי מים העלה סמנכ"ל הכספי של חברת מקורות טענה שיש עניין שנקרא זכויות מים, החיבור של הרשויות המקומיות יש תשלום, וגם על הכמויות שהם מזמינים. הועלתה טענה שנוצרה איזה שהיא פרצה, שמשום מה החוק היום לא מסדיר את אותו תשלום שהוא קיים היום, זה לא תשלום חדש, ובקשתו הייתה להסדיר את נושא אותו תשלום, זאת אומרת מה שכאן היום שהרשות קיבלה הסמכה בחוק לעגן את זה, למקרה של רשויות שפשוט ינסו להתחמק מאותו תשלום.

התבקשנו לבדוק את הבקשה, ואנחנו השתכנענו שאין פה שום בעיה, שלמעשה יש כאן עיגון של המצב הקיים, ולכן אנחנו מוכנים לאותו –

כן, בייגה,

תשמע, הנושא של זכויות מים והמעמד של הרשויות כלפי מקורות ומניות מקורות, הוא סיפור מורכב. הרי כל מה שאתה אומר מתקשר איכשהו מסביב לעניין הזה, לטווח ארוך.

אני לא יודע מה עמדת השלטון המקומי בעניין, לבוא, כי אבי גפן בתור איש מקורות בא ומציע הצעה, ופתאום אתם מאמצים אותה ובאים לוועדה כי משרד האוצר בעניין, אני חושב שצריך לשמוע גם את השלטון המקומי בעסק הזה. אלה אנשים שמשלמים את זכויות המים, אני יודע שהממשלה גם בזמני, רצתה לקבל בחינם את מניות מקורות, היו ויכוחים עם כמה עיריות, אני לא יודעים איפה זה עומד היום, אבל זה לא דבר כל כך פשוט לבוא הנה, על פי המלצה. אנשים לא כל כך מכירים את החומר הזה, אבל זה נושא בעייתי.

אם העסק מובא בצורה מסודרת, אחרי דיון ברמה הממשלתית, עם המשרדים הרלבנטיים, עם השלטון המקומי, עם משרד, אתכם, עם נציבות המים ומגיעים להסכמה, ניחא, אבל יכול להיות שאנחנו מחליטים פה החלטה שאחרי זה יבואו אלינו ראשי הרשויות ויאמרו, תגידו, מה עושים פה, אתם מחייבים אותנו לשלם ואחרי זה רוצים את המניות, אומרים לנו לא, אתם לא מקבלים מניות לעניין הזה? זה לא כל כך תמים, נדמה לי.

אני אענה על זה, אחד, אין לזה שום קשר לנושא המניות, זה נמצא בויכוח, הויכוח הזה קיים. ההסדר שחברת מקורות ביקשה, זה פשוט לקבע את עניין תשלום זכויות מים שהיום הרשויות משלמות. היא לא ביקשה שום דבר חדש, יש מצב שרשויות מסוימות מנסות לא לשלם, ומצאו איזה שהיא פרצה בחוק, והכוונה פה לסגור את אותה פרצה.

הדבר השני, שגם בנוסח שקיים כאן, נוסח שמסמיך את השרים, זה לא נוסח שקובע, ואני אומר שוב, המטרה לצלם את מה שהיה, לא לגבות מהם שום תשלום נוסף, שלא נגבה מהם עד היום.

שאלה מה זה עושה עם - -

זה לא קשור למניות,

אז למה צריך לעשות תיקון?

כי יש פרצה בחוק, מישהו מפרש את החוק שהוא לא חייב לשלם את מה שהוא שילם בעבר, אני אומר, אני באותו דיון שזה עלה, אמרתי – בדקנו, השתכנענו שאכן אין פה תשלומים חדשים ואכן אין פה – לכן אנחנו מציעים כן להיעתר.

על סמך מה מישהו בא ואומר –

יש לקונה בחוק, אין שום הסבר אחר.

רבותיי, אנחנו מצביעים , תקריאי.

בחוק המים בסעיף 34 בסופו יבוא תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שהיה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים. שר התשתיות הלאומיות בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולעניין תשלום על ידי רשות מקומית גם לאחר התייעצות עם שר הפנים, יקבעו בתקנות תעריפים עבור השקעת היסוד לסידור האספקה וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לעניין התקופה שבשלב הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

זה לא כאן,

זה לא כאן,

זה לא מהותי,

אבל זה לא הולך לפי ערים? אין לנו ערים פה.

אני לא מוכן לקבל הסתייגות מהותית על הרגע, לא מוכן.

קובי תישאר, אני צריך את ההצהרה שלך לפרוטוקול עכשיו.

אין בחוק כאן שום התייחסות לפי ערים, אז למה טבריה דווקא כן?

טבריה נמצאת על הכינרת,

נו אז מה?

בוא נצביע, מי בעד הסתייגות של נציג - ארבע, מי נגד? לא התקבל, תודה.

מי בעד ירים את ידו, מי נגד? נתקבל.

ההסתייגות הבאה.

- וליצמן מציעים שתעריפי המים לבתי מרחץ ומקוואות יהיו כמו התעריפים של בתי מלון.

יש הסכמת האוצר, על זה,

יש על זה הסכמת האוצר?

יש הסכמת האוצר, מי בעד ירים את ידו?

רק מקוואות טהרה,

רק מקוואות, מי בעד? מי נגד? תודה רבה, אושר.

עכשיו נצביע.

בסעיף ו' לחוק, מופיעה התייקרות המים ב -15 אגורות, יש לי שאלה, - ולממונה על התקציבים קובי הבר, מה ההסכם המתגבש ומה קורה האם אותו – כפי שהבטחתם, גוזרת שמונים וחמישה אחוז ממנה לחקלאים בהתאם להסכם.

יש הסכמה שמתגבשת, אנחנו מקווים לחתום עליה בשבוע הבא עם החקלאים, וההתנגדות שלנו של שמונים וחמישה אחוז, במסגרת אותה טיוטת הסכם אני מצהיר כאן שאנחנו נעמוד בה ונקיים אותה.

אני מדגיש רק שזה הולך ישירות לחקלאים. חבר הכנסת וילן.

צריך לחדד שני דברים, זה הולך ישירות לחקלאי, ולטובת נושאים שיחסכו מים, מערכות חסכון של מים אצל החקלאים.

בהתאם לכתוב בהסכם, בסדר.

רבותיי, אנחנו מצביעים עכשיו על פי הצעת משרד האוצר, על סעיפים 32, בפרק ו', מי בעד ירים את ידו? מי נגד? שמונה נגד שש, אושר.

רבותיי, אני חוזר על ההצבעה של מע"מ באילת, על החוק הזה, יש הסכמה.

מע"מ ביצענו,

מע"מ ביצענו, יש על הסעיף הזה, שני הסעיפים, יש הסכמה ואני רוצה שיגיעו לוועדה ונשמע.

אני רוצה לשמוע מה ההסכמה.

הסעיף הזה שמדובר על מס הכנסה, מה ההסכמה שתחולתו תהיה החל מהראשון בינואר 2006.

יש לי בקשה, מכיוון שאני יודע שראש העיר בדרכו לכאן,

הנה, יושב פה נציג משרד ראש הממשלה ואומר לך שזה –

זה על דעתו? רגע, על דעת ראש העיר? על דעת ראש הממשלה.

על דעת ראש משרד ראש הממשלה.

זה בניגוד לעמדת הקואליציה,

לא, לא, אנחנו הוצאנו את אזור סחר חופשי מתוך –

אני מבקש לדחות את זה, עד שיושב ראש הקואליציה ייכנס לכאן.

אהוד רצאבי

יש לי בקשה על אותו עניין, כיוון שראש עיריית אילת אני דיברתי איתו, הוא אמר לי –

אני לא אתן לו להופיע כאן, אני לא אתן להופיע לאף אחד.

אני לא אמרתי שהוא צריך להופיע בוועדה , יאשר לי קובי, שאני –

זה בהתאם למה שראש הממשלה הנחה, אם אנחנו נבדוק שזה מה שראש הממשלה הנחה, זה מה שיקבל.

רבותיי מה שאני מבקש, להמתין, הוא צריך להגיע לפה בין כה וכה.

אנחנו עוברים להצבעה פרק י"א, פרק י"א שירות הקבע בצה"ל, אנחנו מדברים על 46, 47, זה רק הקלה. מי בעד הסעיפים 46 ו-47, הקלה.

זה פרק י"א. שירות הקבע בצה"ל גימלאות. סעיפים 46, 47, ממש לקראת הסוף. יש הסתייגויות?

אין,

אין הסתייגויות,

זה תוכנית הקצבאות החדשה?

כן,

רבותיי, מי בעד סעיפים 46, 47 בפרק י"א ירים את ידו. מי נגד? נגד הטבה? מה קרה לכם, זה רק הנאה לחיילים. אושר בכל אופן. אושר.

רבותיי, אני הולך לסעיף הבא של העסקת עובדים קבלני כוח אדם, דחייה, תחילה ותחולה, סעיף 50, רבותיי.

יש הסתייגויות מהותיות? לא,

רבותיי, פרק י"ג סעיף 50,

יש הסתייגות של רצאבי,

רצאבי, הסתייגות שלך, תסביר,

זה לבטל את הסעיף, אתה רוצה לבטל את הסעיף. קבלני כוח אדם. שדוחים את התחולה של החוק.

הייתה פה הצעה של גדעון סער לדחות את זה לשנתיים.

זה על דעת האוצר? עם כל הכבוד,

זה היה על דעת האוצר, נכון?

גדעון, זה לא על דעת האוצר.

זה היה על דעת האוצר, יוסי, אתה אמרת כן, לדחות את תחולת החוק בשנתיים.

היה שלוש, הצעה ראשונה, אני ביקשתי שיהיה שנתיים,

ביקשתי, יולי תמיר ביקשה שנה, ואני הצעתי לה שנתיים ואני מציע שיהיה שנתיים.

עד מתי זה השנתיים, עד מתי זה יוצא?

2007, הכנסת הזאת לא תעסוק בזה,

רגע, האוצר מסכים?

האוצר מסכים,

רבותיי, מי בעד הסעיף הזה? מי בעד פרק י"ג בסעיף 50, העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, בתיקון של גדעון סער, שנתיים, ירים את ידו.

שנתיים,

אין - -

עמיר פרץ יש לו הסתייגות,

אין,

הוא התנגד, -

לא, הוא רצה למחוק בכלל,

הוא לא דיבר, הוא אמר שהוא נגד,

והוא לא הגיש הסתייגות,

לי הייתה הסתייגות למחוק,

לך הייתה הסתייגות או לחילופין,

אז בוא נצביע עליה,

לי יש הסתייגות למחוק,

למחוק? אז נצביע, רבותיי, סעיף 50 , הסעיף הזה עבר, הסעיף אושר, ברגע שאושר אני יכול להצביע נגד, למחוק?

אתה יכול להצביע להסתייגות, כן.

מי בעד הצעת ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון למחוק את הסעיף הזה ? שש מי נגד? שמונה, לא התקבל.

עכשיו סעיף 35,

הסעיף הבא זה , גדעון, יש הסכמה על סעיף אילת?

כן, אתה יכול להציג את זה , יוסי ? אז תציג,

תסביר את זה, יוסי, תסביר, מי מסביר? ג'קי, אדוני רוצה להסביר?

בחוף יסוד סחר חופשי אילת ישנה הקלה למעסיק אילתי שמעסיק עובדים מתוך מתן ניכוי של שוק של עשרים אחוז. החקיקה עושה בעצם שיקלול בין כלל העובדים וכתוצאה מכך עובד שלא קיבל בכלל מס, המעביד שמעסיק אותו, יכול ליהנות מהקלת מס למרות שהעובד בעצמו לא נשא בעצם במס הזה.

ההצעה של משרד האוצר - - -

בחוק אילת ישנו סעיף שהמטרה שלו הייתה, שכאשר מעסיק, או כאשר מעביד מעסיק עובד, שהמעסיק יקבל חלק מהמס ששילם אותו העובד. העובד משלם אותו מס. עכשיו מה קרה, הנוסח של הסעיף היה נוסח לא טוב, מה שנוצר נוצר מצב כזה, שני העובדים עובדים אצל מעביד מסוים, אחד משלם מס והשני לא משלם. בגלל שקשרו את ההחזר בשיעורים מההכנסה ולא מהמס, יצא שהמעביד קיבל בחזרה אחוז מסוים מהשכר של אותו עובד, שבכלל לא שילם מס. בצורה כזאת למעשה מה שקרה, אותם עובדים שהם לא משלמים מס בכלל, או פטורים ממס, המעביד קיבל בחזרה עשרים אחוז מהשכר ששילם להם, למרות שאותם עובדים לא משלמים שום דבר.

לדוגמא, מעסיק שמרוויח חמש מאות אלף שקל פטור ממס, מקבל חזרה מאה אלף שקל.

הדוגמא הכי בולטת, בית מלון מעסיק עובד נכה, והעובד הזה מקבל חמש מאות אלף שקל משכורת, חמש מאות אלף שקל פטורים ממס, המעביד מקבל בחזרה -

נכה זה עד 460, זה לא עד חמש מאות,

כל מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים להבהיר שההתחשבנות תהיה פר עובד ולא ששמים את כל העובדים ביחד ועושים כל אחד.

ממתי זה?

הראשון לראשון אלפיים ושש, כך אני מבין,

רבותיי, אני רוצה להצביע על הסעיף הזה, כפי שאוסקר הציג לנו.

יש הסתייגות? לא, מי בעד? ירים את ידו, אנחנו מדברים על סעיף 18,

18.1ג', ו18.8,

מי בעד ירים את ידו, מי נגד? אושר, מי נמנע? תודה רבה, אושר.

הסעיף הבא, הסעיף הבא אנחנו מדברים על מספר שעות לימוד בשבוע, דחיית החוק, 55,

רבותיי, הסעיף הבא,

54 זה וועדה משותפת, זה לא נדון עכשיו.

קודם כל הייתה וועדה משותפת, ב' הצבענו.

הנוסח הוא הישן, וחשבתי –

שינינו בהסכמה. אנחנו עוברים לסעיף הבא, בהסכמת האוצר, אני רוצה להודיע, האוצר מסכים למחוק בסעיף 55 א' פסקה א', למחוק לגמרי את כל הסעיף. רק פסקה אחת למחוק.

כל פסקה אחת,

א' וב',

סעיף 1 א' ב', למחוק,

ומה נשאר?

נשאר סעיף 2,

הדחייה נשאר,

במקום , לתשע ואני מציע להוריד שנה.

ב- ב' מה מורידים? מורידים את כל זה,

כל זה, רק את התחולה של סעיף –

תשס"ט זה יהיה,

דיברנו על שנתיים.

או.קי. , זה הפשרה עם האוצר. מי בעד הסעיף הזה?

אני מבקש להצביע על שנתיים,

או.קי. , רבותיי, מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון, בסעיף 2 שיהיה רק שנתיים? מי נגד? תשע, לא התקבל.

מי בעד במקום תש"ע, תשס"ט ירים את ידו, קודם כל על ההסתייגות שלי. מי במקום תש"ע יהיה תשס"ט, זה בהסכמת האוצר, ירים את ידו. מי נגד? אושר.

מי בעד הסעיף הכללי,

בלי פסקה אחת,

בלי פסקה אחת שהאוצר הוריד, מי בעד הסעיף הזה, ירים את ידו. בייגה שוחט, אתם מצביעים? מי נגד? אושר. תודה רבה.

אנחנו עוברים לסעיף שישים ושלוש, שישים וארבע.

שישים ושלוש ושישים ארבע, האפוטרופוס הכללי.

רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא, אני רוצה להסביר את הסעיף, שגית תסביר את הסעיף. מי מסביר את הסעיף?

הסעיף של האפוטרופוס אנחנו מבקשים, האפוטרופוס הכללי מנהל נכסים, מה שנקרא נכסים רדומים, נכסים בעיקר חשבונות בנק שלא היו בהם תנועה במשך שנים ארוכות ואיש לא ביקש אותם. אנחנו מבקשים לחייב את האפוטרופוס להעביר את הכספים האלה להכנסות המדינה-

חמש עשרה שנה,

אחרי חמש עשרה שנה שהם היו בניהול של האפוטרופוס הכללי, הכספים האלה עוברים לאפוטרופוס אחרי שהם לפחות עשר שנים שכבו בבנק בלי שאיש עשה בהם תנועה, זאת אומרת לפחות עשרים וחמש שנה, אף אחד לא ניגש לכסף הזה ולא נגע בו.

אנחנו מציעים, מבקשים להעביר אותו להכנסות המדינה, תוך התחייבות שמידה ויבוא הבעלים כיורש ויבקש את הכסף, הוא יקבל אותו בתוספת של ריבית.

- החלטה כזאת?

לא, זה בלי ניצולי שואה,

את הכסף של ניצולי שואה החרגנו מהעניין הזה, גם נוכח הצעות החוק שמתנהלות. אנחנו מדברים על כספים שהם –

שיהיה פקיד או בית משפט.

אני הצעתי, דני, אני אגיד לך מה אני הצעתי כפשרה, אני הצעתי כפשרה שאנחנו נעביר להם את הכסף השנה, ואם ירצו להחזיק את הכסף עוד שנה האוצר, הוא יצטרך להביא אישור עוד פעם משופט, להחזיק את הכסף, אחרי שנה. ביקש האוצר שנתיים, אני הסכמתי, הדיון – חבר הכנסת פורז, תודה.

אני מציע לפצל את זה. זה לא פוליטי, זה לא קואליציה, זה שום דבר, משהו עם האפוטרופוס הכללי. באמת , זה לא הקמפינג עכשיו, זה האופטרופוס הכללי.

מה מפריע לך, בייגה שוחט?

אני מפריע לי שאני רוצה דיון –

היה דיון,

היה גם כן דיון - -

היה דיון, היה האפוטרופוס הכללי, יו"ר הוועדה כופף אותנו, אנחנו רוצים משהו אחר לגמרי שם.

רבותיי, אני חוזר על ההצעה שלי, מה שאמרתי, קצת אחרת ממה שכתוב, אני חייב להגיד. אני הצעתי, אני אגיד לך, הראל, אני אגיד לך מה היה הויכוח. גברתי חברת הכנסת, היה דיון ארוך ואני רוצה להסביר לכם מה הצעתי כפשרה. האוצר רצה לקחת את הכסף הזה ולהחזיק את זה אצלו, אחרי חמש עשרה שנה כשכבר חשבון לא פעיל, להחזיק לנצח. הדיון אצלנו היה שאנחנו ביקשנו שכונס נכסים יבדוק את כל הדברים לפני כן. אמר האוצר, אם יתחיל כרגע זה, לא יהיה לו –

האפוטרופוס,

כן, האפוטרופוס,

האפוטרופוס יערוך הליך של חקירה ובדיקה, על מנת לאתר –

אמרתי, ההצעה שלי כפשרה הייתה שהכסף הזה השנה יעבור לאוצר, ואם הוא רוצה להחזיק את זה אחרי תום שנתיים, הוא צריך אישור משופט להחזיק את הכסף, זה ההצעה שלי לפשרה.

אני רוצה להזכיר לכם שעלו שתי הצעות,

אני מציע מה שאני מציע, ולכן אני לא זז מזה,

אני מבקש להזכיר שמה שהיה בדיון, בדיון בין היתר עלו שתי בעיות קשות, הבעיה האחת שעלתה, זה לא לאשר לאף אחד, מן הפקידים, לעשות צעד כזה ולהפוך את הכסף לכסף שהוא כסף ברשות –

צריך אישור של שופט,

נכון מאוד,

אחרי שנתיים,

לא, לא, היום התהליך –

זה ההצעה שלי,

רגע, אז אני אומר לך מה ההצעה שלי, היום התהליך מדבר על זה שכדי לחלט את הכסף, או אני לא יודע איך קוראים לזה, צריך לקבל אישור של בית משפט ואני חושב שאסור לעצור, אסור להוריד את הלבנה של בית משפט מתוך התהליך. אמרנו אם לא בית משפט, אז לפחות –

אני שומע אותך,

אתה לא שומע אותי, מה אמרתי?

אני בדרך כלל, אתה יודע - - -

אני אומר אם לא בית משפט, אז לפחות שיוסכם על שופט בדימוס, מישהו –

אתה רצית שיהיה שופט בדימוס, ואיש הוועדה –

נכון והדבר השני, דובר על זה ושאלנו אז את האפוטרופוס, האם הוא יכול, אמרנו תעשה חקירה במשך שנה, או תשעה חודשים, ותבדוק האם הדברים האלה באמת הם כאלה שאין להם יורשים, ולא קיבלנו תשובה עד עכשיו.

זה הלך - היום שהאוצר בונה על זה על 2005.

אז מה אם הוא בונה על זה?

רגע, הצעת פשרה, הנה הצעת פשרה, שיוכלו השנה לקחת את הכסף הזה, להשתמש בכסף הזה, אבל בסופו של תהליך, אני הצעתי תוך שנה, האוצר ניסה לתקן אותי תוך שנתיים שאני קיבלתי, אני אומר בסופו של דבר זה צריך לעבור הליך שיפוטי של שופט אחרי שנתיים, אם לא, הם יחזירו את הכסף. מחזירים את הכסף.

מחזירים את הכסף וכל מה שהם ישבו –

אנחנו קיימנו בנושא הזה דיון ארוך מאוד והגענו פה פעם ראשונה בוועדה להצעה, לא סתם שמסוכמת, אלא הצעה שמסוכמת ונכתבה ככתבה וכלשונה, כתבו, כבר סיכמנו, נקודה והנקודה המרכזית –

נכון , קיבלו את ההצעה שלי,

הבעיה המרכזית, שמאחר והאפוטרופוס במשך חמש עשרה שנה הוא לא עושה חקירה אמיתית לדעת, הרי צריכים להבין, הרכוש הזה שייך למישהו, איך רכוש סתם פתאום קיים, הוא שייך למישהו, רק מה? יכול להיות שמת והיורשים לא יודעים וכו', אז יש כאן עניין –

או שאין יורשים,

לא שאין לו יורשים, תבדוק.

בטח שיש,

עשי לי טובה, אני מוכן להתערב איתך, ב-95% מהמקרים יש יורשים, תשעים אחוז, חמישים אחוז, לא חשוב, זה רכוש של אדם. ואמרנו מה שקורה כאן במשך החמש עשרה שנה, האפוטרופוס לא עושה חקירה אמיתית, הוא לא נדרש גם לעשות. אז אמרנו לפחות לפני שהוא מעביר את זה לאוצר, שתיערך חקירה אמיתית ואם לא כן, לא נעביר, לפחות הדרישה הזאת וזה סוכם, וכך נכתב. לא יכול להיות שעכשיו עוד פתאום עוד פעם נשנה גם את זה.

נקבע איזה צעדים צריך –

לא, עשה לי טובה, שר המשפטים, אנחנו דיברנו ולא יכול להיות דבר כזה שעוד פעם נשנה. אז יכול להיות שהאוצר –

כל הסיכום היה, רק שהיה מורדים, אבל כשכופפו אותם הם חזרו להצעה המקורית, ממילא יש להם - הם ישלמו על הכול ביוקר.

לא, נסים,

לכל אחד יש פינה,

הם לא חזרו בהם,

זה סיכום, בוועדה זה היה סיכום,

נסים, הם לא חזרו, הם לא יודעים על שינוי,

הנה, הוא חזר בו.

האוצר, לא המורדים, המורדים - -

כשהיה המורדים הם פחדו,

לפחות את המינימום הזה.

איתנו לא היה סיכום.

אתה הלכת אבל וחפוי ראש, כי אתה לא רצית , אתה רצית את הכסף.

זה שוד לאור היום של כספי מסכנים, שוד לאור היום.

הראל, אני לא מצליח להבין, כשועדת הכספים דנה ממתי אתה כן או לא, הרי הוועדה דנה –

אני מוכן לחזור לנוסח שסיכמנו בוועדה , אני אין לי שום בעיה, סך הכול, כי גם שם מה שסיכמנו, וזה אני רוצה שיהיה ברור, אמרנו שהכסף עובר ל -2005, ותוך חצי שנה הוא חייב לבדוק, נכון? על זה דובר, אני זוכר שדובר.

דיברנו שיעשה מאמץ –

זה פעולה חשבונית, בסך הכול פעולה חשבונאית בספרים של האוצר, כי הם רוצים לצמצם את הגירעון, זה לא כסף, הרי הם לא יכולים להשתמש בזה.

לא, אני אומר לך רבותיי, כמה שזכור לי, שגית תסביר,

מה שהוסכם באותה ישיבה, בתל אביב, היה שבניגוד לנוסח הכחול, כעבור חמש עשרה שנה של ניהול נכס, יפתח האפוטרופוס בתהליך חקירה ובדיקה, על מנת לאתר בעלי זכויות בנכס, הוא יעשה כן במשך שנה שלמה. כעבור שנה הוא יפנה לבית המשפט, יקבל אישור מבית המשפט, ויעביר את הנכסים לקניין המדינה. אבל, מאחר שהייתה טענה של האוצר בישיבה שהם זקוקים לכספים האלה בשנת 2005, סוכם שלעניין הנכסים שכבר עברה תקופה של 15 שנים, לגביהם, לגבי הנכסים האלו תחילתו של החוק תהיה כך שבמשך שמונה חודשים מיום תחילת החוק, שתחילת החוק הוא ראשון לפברואר, זאת אומרת זה משאיר לאפוטרופוס חצי שנה, לעשות את הבדיקה שלו, ולעשות את התהליך של החקירה והבדיקה, כעבור חצי שנה יפנה לבית משפט.

יש לו את האפשרות, ברגע שיש בדיקה, סיכמתם עושים בדיקה, היה לבסוף תהליך הבדיקה שקבעתם שמונה חודשים, הסתבר שאין יורשים, הוא מעביר את הנכסים, - זה בעיקר מזומן, כי זה הכול – אין משהו – למעט נכסי שואה.

היה והחוק גם קובע שהיה ואחר כך צץ יורש לצורך העניין, הוא מקבל, אז אין פה שום טעות. הוא גם עושה בדיקה.

אנחנו אמרנו שנמנה ועדה מיוחדת, שתשב רק עם זה.

יש אפוטרופוס, זה התפקיד שלו,

קובי, כאן לא מופיע שהוא נדרש לעשות חקירה לפני –

הנה, היא אומרת שזה הנוסח –

זה הנוסח שסיכמנו, זה לא הנוסח שפה, שסוכם, על זה אני מדבר, זה לא הנוסח שפה.

האפוטרופוס עושה בדיקה שמונה חודשים, היה והוא מגלה שאין, אחרי חמש עשרה שנה או אפילו שיש עשרים ועשרים וחמש שנה,

אף אחד מהם לא נעשתה חקירה לגלות, הבנק לא חייב והאפוטרופוס לא חייב, שניהם לא חייבים, עשרים וחמש שנה אפילו לא הלכו לבדוק אם יש יורש, אם יש מעבר לרחוב יורש ואף אחד לא הולך לגלות לו את זה, כי אתה רוצה את הכסף. אתם אפילו לא מתביישים להגיד את זה בקול.

להיפך, משאירים את המצב הקיים, לא קורה שום דבר, מציעים לך משהו שעושים בדיקה, גם לא טוב?

קובי, אין את זה, איפה אתה מציע את ההצעה, מה שאתם מציעים זה לא, מה שהיא הקריאה מוכנים להצביע, לא מה שכתוב, כאן הורדנו את מה שכתוב.

הוא מציע דבר שלישי הוא מציע עכשיו בעל פה, להסתפק רק בחקירה, ולא להעביר את זה דרך סמכות נוספת שיפוטית. אני אומר מאחר והחשש הוא שבית משפט ישב על זה חמש שנים, שר האוצר ושר המשפטים יסכמו על וועדה בראשות שופט בדימוס, וזה יעבור דרכו.

איפה האפוטרופוס הכללי יש לו זכות חקירה?

הוא לא עושה, הוא ישב פה בוועדה והוא אמר רבותיי, אני לא עושה, לא בודק.

לא עושה, לא חייב, לא מחויב, לא עושה,

אין לו כוח אדם הוא אומר, לא לנושא הזה.

אי אפשר לעשות את זה בלי אישור של סמכות שיפוטית, נקודה. אי אפשר, מה זה, זה הפקר הכסף הזה ? זה לא מספיק? עובדה שחמש עשרה שנה הוא לא חקר?

ההצעה שלי אומרת שניתן לו להשתמש בזה, ואני אומר בסופו של תהליך, עד שנתיים, עד שיהיה אישור משופט –

שנה.

אם הוא מעביר לאוצר זה אבוד.

אם אני כותב בחוק אישור של שופט –

אני אומר על הבדיקה,

לא, לא, את הבדיקה הוא חייב לעשות,

את הבדיקה הוא חייב יהיה לעשות, הוא חייב, לא יכול להיות – מה זה, זה רכוש –

בדיקה הוא יעשה,

הבעיה היא לא הבדיקה, חבר'ה, אתם שעה מדברים, כל העניין הוא שהאוצר אומר – הוא אומר אני זקוק לכסף ל -2005, אומר את זה על השולחן.

נכון, נכון, הכול זה פעולה –

הוא אומר יחד עם זאת, אני יודע שאני מחויב לבדוק כל אגורה שנכנסת, האם יש יורשים כן או לא.

מי יבדוק?

הוא, חייב לבדוק את זה,

אבל הוא אומר שאין לו כוח אדם,

החובה שלו לתת לנו את התשובות, היא בתוך שנה, יפה,

לא, לא בתוך שנה החובה, בתוך שנה הוא חייב להביא אישור שופט, זה לא תשובות.

שנעשתה בדיקה ואין יורשים,

נכון,

כבר ירדנו משנתיים, אז מה, אחרי חודש?

לי לא איכפת, העיקר שתהיה הדרישה, כי מה שהוא מגיש לנו פה –

אם לא היינו עושים שום דבר, אני פשוט לא מבין את ההיגיון, לא היינו עושים שום דבר, לא היו בודקים יורשים והכסף היה נשאר, נרקב, בסדר?

אלא אם כן מישהו היה מסב את תשומת ליבנו והיינו –

לא היה אף אחד מסב את תשומת ליבכם, עשרים וחמש שנה אף אחד לא הסב את תשומת ליבכם,

א' זה לא נכון,

אנחנו באים ומציעים פה תהליך, שהוא יותר טוב, הוא שיפור למצב הקיים, אחד זה שיש מנגנון בדיקה עכשיו של שמונה חודשים, כבר יותר טוב. הדבר השני שאנחנו אומרים לכם, נגמרה הבדיקה, האפוטרופוס בתפקיד לא של עובד אוצר, אלא תפקיד שיפוטי, סמי שיפוטי נגדיר את זה, בסדר? אחרי שמונה חודשים האפוטרופוס בא ואומר בדקתי, אין יורשים, הכסף עובר לאוצר.

יש פה שיפור לעומת המצב הקיים, כי יחפשו יורשים והיה ויימצא יורש –

קובי, במצב הקיים כדי לחלץ את הכסף – במצב הקיים זה לא משנה, במצב הקיים כדי להניח – במצב הקיים הוא חייב לעבור דרך בית משפט. מה קרה? למה לוותר לו?

רבותיי, מי שישנו פה, אני מאוד מבקשת שתקשיבו לי. אני הייתי חברה בועדת החקירה לחקר הנכסים של הנספים בשואה בבנקים, אותם מחריגים מהחשבונות שהאפוטרופוס צריך להעביר. אבל, הוועדה הזאת הכינה רשימת מדינות אויב ומדינות כיבושם, של אלה אנשים שהיו בארצות האלה והרכוש הזה, אם הוא נמצא בארץ, צריך להיות מוחרם. הרשימה הזאת שיש לי ויעשו אותה יחד עם יד ושם, איננה זהה לרשימה שמופיעה פה בחוק ואני אביא לכם שתי דוגמאות.

היועצת המשפטית אומרת שבדקו את זה.

תקשיבו לי אולי, אלג'יריה, בולגריה, בסרביה ומרוקו, יש את הרשימה הזאת.

לקחנו את זה מההצעה של טומי לפיד,

יש פה התאמה להצעת החוק הממשלתי בנוגע לנכסי שואה ולכן –

אז מה זה פה?

זה לא מופיע בנוסח שלפניכם, כי הנוסח שלפניכם זה הנוסח שהביא האוצר.

רבותיי, את הסעיף הזה אני אעשה אחרי ההפסקה. אני רוצה בריאות, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה פרק ח'. אחרי הסעיף הזה בין כך צריך הפסקה, כי יש –

רבותיי, אנחנו עוברים לפרק הבריאות, פרק ח', אנחנו מדברים לא על הקפינג, אל תדאג, הגנה על מידע סודי שנמצא אגב רישום תכשיר רפואי, 34.2 ו35. יש הסתייגות?

יש כמה תיקונים, התמ"ת והבריאות.

אפשר להתחיל? אנחנו מדברים כרגע על הסעיף שמתייחס לרישום שנדון בוועדה , לא לסעיף שמתייחס להתחשבנות לגופו –

לא, רק על התכשירים הרפואיים,

ביחס לנוסח המקורי שהוצג בפני חברי הוועדה, יש שני תיקונים –

אי אפשר ככה,

אדוני, אני מבקש ממך אדוני, לעזוב את החדר, אני ביקשתי מכולם.

מי שלא מעניין אותו שיצא החוצה, אבל אל תנהלו פה שוק.

לתיקון פקודת הרוקחים סעיף 34 בפרק ח', יש שני תיקונים שיציגו אותם נציגי משרד האוצר, התמ"ת והמשפטים. יואל ליפשיץ ממשרד הבריאות.

התיקון הראשון שאנחנו מציעים לתקן, זה שבסעיף 47ד' רבתי ב' קטן 2 קטן,

סעיף 34.2 ,

אחרי המילים – סעיף 47ד' גדול, ב' קטן 2,

בסעיף 34, פרק הבריאות, פרק ח',

זה שלא שמתם עמודים.

לא יכולנו לשים עמודים, כי לא היה לכם בעשר מוכן בבוקר.

מדובר בסעיף 47 ד' רבתי, ב' קטן 2.

הסעיף מתחיל – בחלוף חמש שנים לפחות מהיום שבו נרשם התכשיר הקודם לראשונה בפנקס, או אחרי המילה או – יבוא חמש שנים ושישה חודשים, מהיום בו נרשם לראשונה במדינה מוכרת תכשיר מחיר היחידה הכימית החדשה שבתכשיר הקודם לפי – ביניהם :

זאת אומרת נוסף פרק אחד של חמש שנים –

ושישה חודשים,

ושישה חודשים,

או.קי. , יש הערה למישהו, הסתייגות? רבותיי, סעיף 35,

סעיף 47 ד' רבתי ב' 4 נמחק.

תקרא מה מחוק,

גברתי, אני מבקש תכניסי את הכול אצלי בחדר, בשבע וחצי נחלק את זה, לא עכשיו.

התכשיר הרפואי החדש אושר לשיווק במדינה מוכרת -

אני אבקש,

סעיף 47ד' , ה, - לא יזקק בית משפט לתביעת - - על מידע סודי שנמסר במסגרת בקשה למכשיר רפואי חדש, במקום המילה חדש צריך להיות קודם.

יש שם טעות, במקום חדש צריך להיות קודם.

רבותיי, יש עוד משהו?

בסעיף 35 אצלכם, שזה 47ד', תחילת תחולה, צריך להחליף את התאריכים לכ"ד סיון התשס"ה, האחד ביולי 2005.

במקום האחד בינואר 2006,

כן, האחד ביולי 2005.

רבותיי, יש הערות על זה?

לא.

מי בעד סעיף 34.2 35 כפי שנוסח כרגע על ידי יועץ משפטי? ירים את ידו, מי נגד? אף אחד לא נגד, אושר. מי נמנע? תודה. אושר.

רבותיי, כרגע הפסקה עד שבע וחצי, יש וועדה משותפת, עד שמונה, שמונה אנחנו מתכנסים.

הישיבה נפסקה ב- 19:00 ונתחדשה ב- 20:25


רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא. פרק ב' ביטוח לאומי.

רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא, אני חוזר ואומר רבותיי, הנושא הזה מאוד רגיש ואני מבקש אם אפשר להשאיר אותנו לבד קצת. רק פקידי ממשלה וחברי הכנסת. חברי כנסת מיותרים בעצם, רק פקידי ממשלה.

רבותיי, היות שהנושא הזה מאוד רגיש בויכוחים, רק נוגע לסעיף הזה, אף אחד שלא נוגע לסעיף הזה. רבותיי, אני לא אתחיל את הדיון עד שכולם יצאו, עם כל הכבוד זה לא הנושא שלכם, אין טעם לשבת כאן, אני מבקש שכולם יצאו. הנושא כרגע קפינג, נושא רגיש, אני רוצה, ריק.

רבותיי, בדיון הקודם היו כאן כמה הצעות, בפשרה, לא בפשרה, בויכוחים אני מבקש תעלו את זה, אני מציע שצריך להגיע לפשרה, אני קודם כל מציע שהם יגידו מה שהם רוצים, ואני אבקש אחר כך, תעשו לי טובה, לעניין בלי דיונים, אני לא הולך לפתוח כאן דיון, רק פוינט, כן, לא, מספר.

שני משפטים, כי בכל אופן השקענו בזה קצת מאמץ.

שתי ישיבות היו לנו, עם כל הכבוד. יעל,

ברשותכם, היות ומדובר בנושא שבאמת הוועדה קיימה בו –

כולם כאן פקידי ממשלה? תודה.

מדובר בנושא שדנו עליו בדיונים בעבר, זה בעצם הקמת תקרות הצריכה של קופות החולים בבתי חולים, קרי קפינג לממוצע הצריכה שהיה, בשלוש השנים האחרונות.

אני רק רוצה להגיד, מה שהצגנו גם בוועדה והציגו נציגי קופות החולים, שמדובר בעצם בתיקון שהוא מתאים את התקרה לצריכה בפועל של כל קופה בכל בית חולים. אחרי הדיון בכנסת ובעקבות דיונים שנערכו עם משרד הבריאות, אנחנו ערכנו פה מספר שינויים, אבל הם באמת שינוים שבאמת אמורים להתאים לחלק מהדברים שנאמרו פה בוועדה , אני אומרת מראש, אנחנו לא שינינו ואנחנו לא מציעים לשנות את תקרת הצריכה, קרי את ממוצע שלוש השנים.

הסיבה שאנחנו לא מציעים לעשות את זה, היא שכרגע גם חברי הכנסת וגם הממשלה נמצאת בלחצים מאוד גדולים מצד שני הצדדים, מצד אחד –

מי שני הצדדים?

זה קופות החולים הקטנות, לאומית מכבי ומאוחדת, וקופת חולים כללית, כאשר לצורך העניין כל אחד מהצדדים רוצה שהתיקון יהיה תיקון שמשפר את מצבו.

ההצעה שלנו וזה באמת אחרי שהתחבטנו וחשבנו –

למה צריך תיקון בכלל?

אני אסביר, התיקון נעשה מכיוון שחלק מקופות החולים מאוד חרגו מתקרת הצריכה, מה שהביא לכך שחלק מקופות החולים קנו שירותי אשפוז במחירים מאוד זולים. המצב שאנחנו התאמנו, זה בעצם התאמנו את התקרות לצריכה בפועל שהייתה בממוצע שלוש השנים, הסיבה שלקחנו ממוצע של שלוש שנים, הייתה פשוטה, הפעם האחרונה שחל העדכון הזה היה לפני שלוש שנים, גם אז שיטת העדכון הייתה לפי ממוצע של שלוש שנים.

נקודת המוצא היא ואני אומרת את זה פה לוועדה, המצב הזה משפר את מצבה של קופת חולים כללית ביחס לקופות הקטנות, בגלל העובדה שהקופות הקטנות מאוד חרגו. זאת אומרת הם צרכו הרבה יותר שירותי אשפוז. אנחנו מציעים באמת אחרי ששקלנו ואנחנו באמת מציגים פה עמדה שהיא רואה את כל המערכת כולה ואת כל האיזונים שבמערכת הבריאות, שלא לשנות את הממוצע הזה, לא לצד זה ולא לצד זה. כל שינוי לצד כזה או אחר, יגרור אוטומטית דרישה או בעיה מהצד השני, ולכן אנחנו חושבים שהממוצע שלוש שנים, כן משקף את המציאות הנכונה, כפי שצריכה להיות.

האם נוצר עדיין פער לרעת קופת חולים כללית?

לא,

הפער נותר- - -

אחרי שאמרתי את מה שאמרתי, אני רוצה להגיד כן מספר שינויים שאנחנו כן חשבנו שנכון להכניס להצעת החוק. השינויים שלא מתייחסים לתקרת הצריכה, שניסיתי להסביר כאמור, אלא מתייחסים לתוספות.

שינוי אחד עלה בוועדה , אם אתם זוכרים, אנחנו אמרנו שאנחנו נעדכן את התקרות ב-0.8% בעוד שבשלוש השנים הקודמות העדכון היה 1.25.

אדוני, אני אבקש לעזוב את החדר. אני מבקש ממי שלא חבר בוועדה , או שמי שלא עובד מדינה, לעזוב את החדר, עם כל הכבוד אדוני.

אני רק רוצה להגיד עוד משהו אחד שנאמר ולא הזכרנו אותו, וזה הצד של בתי החולים. המהלך הזה של השינוי של התקרה, הוא גם מהלך נכון מבחינת בתי החולים, כי הוא מהלך שבעצם גם מתאים את ההכנסות של בתי החולים לצריכה של שירותי האשפוז של קופות החולים בפועל, בשלוש השנים האחרונות.

לכן אני אומרת שוב ואני אומרת לחברי הכנסת, אני מציעה שלא לגעת בממוצע שלושת השנים. איזה שינויים כן –

לפני שאת ממשיכה, אני רוצה להגיד לך מילה אחת, יש שני צדדים לכל הבעיה, לא צריך להסתיר את זה. יש קופות חולים הכללית, יש שלושה קטנים איך שאת קוראת להם, הם דווקא גדלו, לא משנה. לדעתי מה שצריך להיות כאן, צריך להגיע לפשרה משני הצדדים, להיטיב או להזיק פחות או להיטיב יותר, לשני הצדדים, אני לא רוצה שאנחנו נגיע למצב שאנחנו נשפר רק לכיוון אחד, או להזיק לכיוון אחר, זה צריך להיות כרגע הדיון, זה אני מבקש שתביאי לנו.

ההבדל בגלל שקופת חולים כללית, יש להם בתי חולים גם לכן ההבדל?

לא זה הנושא אדוני,

גם.

בוודאי שזה קשור.

בוודאי שזה קשור,

כל אחד בתשובה שלו גם אומר לך קצת שנוגע במשהו מסוים, לכן אני לא מקבל תשובה של אף צד, עם כל זה מה שאמרו לך, גם, לא, כל אחד איך הכיוון שלו. אני לא מדבר כרגע מי צודק כאן, אני לא רוצה אפילו להגיע, אני אומר יש מצב נתון, צריך לתקן אותו, מסכים, מוכן, אבל מה, אני רוצה שכל תיקון יהיה לא להזיק, להרוג מישהו או לא להיטיב עם מישהו, זה אני מבקש מהאוצר.

הבנתי וזה נשמע הגיוני, אני רק רוצה להבין –

על זה יש ויכוח,

היא יכולה להסביר לי, למה הפעם אין התייחסות של הקופות, הפער בין האינטרסים הוא בגלל שזה יש לו בתי חולים וזה לא?

יש לו אוכלוסייה אחרת.

אני אענה, יש דפוס , אם אני אנסה לענות על השאלה, יש דפוס של צריכת שירותי אשפוז, בוודאי שהדפוס הזה מושפע מזה שגם לקופת חולים כללית, יש בתי חולים בבעלותה ולכן זה משפיע על דפוס הצריכה שלה, של שירותי אשפוז, הן בבתי חולים שלה והן בבתי חולים אחרים.

הייתי רוצה להתייחס בנוסף לנושא של הקפ, לשורה של שינויים שכן אנחנו חושבים שנכון לעשות אותם והם לא מתייחסים לתקרה.

הנושא הראשון זה הנושא של שיטת העדכון, אם אתם זוכרים אנחנו דיברנו על שיטת עדכון של 0.8 בשלוש השנים.


מקדם העדכון, הסיבה שאנחנו דיברנו על 0.8 –

זה אלפא?

לא, זה לא אלפא,

זה מקדם העדכון,

בכמה תתעדכן תקרת הקפ, זה המספר. הסיבה שאנחנו דיברנו על 0.8 ביחס ל1.25%, הוא בגלל בין היתר הירידה בשיעור גידול האוכלוסייה שחלה בשנים האלה וההתאמה של ההסכמים עם קופות החולים לאותו גידול אוכלוסייה.

מה שאנחנו מציעים לחברי הוועדה, וכל מה שאני אומרת לכם פה זה על דעת משרד הבריאות ובסיכום עם משרד הבריאות, הוא שהעדכון בשנה הראשונה יהיה 1.3%, במקום ההצעה המקורית של 0.8% ובשנתיים אחר כך העדכון יהיה 0.8. זאת אומרת כן בשנה הראשונה לעשות עדכון שהוא יותר גבוה, שהוא גם , העדכון הזה אני רוצה להגיד לחברי הוועדה, הוא גם יביא לידי ביטוי טכנולוגיה, אם אתם יודעים אתמול, בתוך מסגרת הטכנולוגיות שנכנסו לסל הבריאות, נכנסה גם הטכנולוגיה של הסייפר שאני מניחה שחברי הוועדה מכירים אותו.

העדכון הזה גם יביא לידי ביטוי את זה שהטכנולוגיה הזאת נכנסה לסל הבריאות ולכן ההצעה הראשונה שלנו היא באמת לשנות את זה ובמקום 0.8 על פני שלוש שנים, לעשות בשנה הראשונה עדכון גבוה יותר, בשיעור של 1.3%.

התיקון השני שאנחנו מציעים, אם אתם זוכרים, בהצעה המקורית שהונחה על שולחן הוועדה, אנחנו דיברנו על כך שיהיה אלפא תשעים אחוז, זאת אומרת יהיה רק עשרה אחוז על הרצועה של שלושה עשר אחוז. ואחר כך יהיה חמישים אחוז.

ההצעה שאנחנו מדברים עליה כרגע, היא שבאותה רצועה לא יהיה אלפא של עשרה אחוז, אלא לעלות את האלפא לאלפא של שלושים אחוז, זה ההצעה שאנחנו –

אלפא תהיה שלושים אחוז והמקדם יהיה 0.1?

0.7,

בין 100 לבין 113%, האלפא תהיה שלושים אחוז, מ - 114% ומעלה היא תהיה חמישים אחוז.

זה ההצעה שלנו, המעבר הזה הוא מעבר שדווקא מיטיב עם קופת חולים כללית, מכיוון שהוא מגדיל את – לא השלוש שנים, אני אומרת שוב לחברי הוועדה, בהקשר של השלוש שנים, אנחנו שקלנו, אנחנו ניתחנו את המספרים גם אנחנו וגם משרד הבריאות ואנחנו חושבים ששינוי של כל צד, ויש פה בקשות לשנות את זה לכל אחד משני הצדדים, הוא שינוי שאיננו נכון למערכת והוא שינוי שיפר את האיזונים ויגרום לשינויים דרסטיים מדי בתוך המערכת הזאת, ולכן אנחנו מציעים לעשות הצעה מאוזנת.

הפלקטואציה הזאת של 1.3 ובבת אחת ירידה ל0.8, היא לא בעייתית?

לא, לא, זה רק דלתות, זה גדל,

איך אני עובר לא ל -0.3, אני עובר למשהו אחר. למקדם גידול האוכלוסייה.

לא, זה גדל ב -1.3 ואחר כך גדל ב-0.8, זה לא שאתה מוריד את זה, זה פשוט שיעורי גידול.

אני רק רוצה להעיר פה עוד הערה לחברי הוועדה, שקשורה לנושא אחר, אבל גם לכאן. אנחנו מציעים במסגרת חוק ההסדרים להעלות –

אני בשבוע האחרון השקעתי הרבה מאוד מאמץ ושיחות ללמוד את המחלוקת ואת העניין, גם עם אנשי קופת חולים כללית וגם בפגישה ארוכה מאוד של כמעט שלוש שעות, עם ראשי הקופות הקטנות.

שוחחתי גם עם אנשי משרד הבריאות וגם עם אנשי האוצר, לראות איפה עובר הקו הנכון בהחלטה מהסוג הזה, שהיא לא על סרגל מדידה חד משמעי, ואף אחד לא יכול להגיד שבדיוק בנקודה הזאת יעשה הצדק ובנקודה השנייה לא יעשה הצדק.

אני גם רוצה להעיר הערה מקדימה, כדי שלא תהיה אי הבנה, כי יש כאן רוחות שמייחסות את זה לעמדות פוליטיות כאלה ואחרות.

אבל אין,

אל תגיד לי אין, אני אומר לך שיש, אני יודע מה אני אומר.

רוחות יש, אבל עמדות אין,

אז חכה, אני רוצה להגיד את זה כדי שיהיה ברור העניין. קופת חולים כללית היא לא שייכת לשום מפלגה, קופת חולים מאוחדת לא שייכת לשום מפלגה, קופת חולים כללית משרתת חמישים ושבעה אחוז מהאוכלוסייה, בהם שבעים ושבעה אחוז מהזקנים במדינת ישראל. כל מי שמכיר יודע בדיוק שהנטל של האוכלוסיות היותר חלשות, מרוכז ברובו המכריע שם. אין מה לעשות, זאת העובדה.

מספיק שאומרים ששבעים ושישה אחוז מהקשישים אל מול חמישים וחמישה אחוז מהאוכלוסייה, כל אחד מבין את העומס, כי כמה זה, פי תשע, פי עשר, העלות של בריאות של קשיש לעומת בן אדם צעיר? אנחנו יודעים את הדברים, אבל זאת לא המחלוקת.

כל אחד גם יודע שקופת חולים כללית נותנת את סל התרופות ואף תרופה לא מעבר לסל, כל אחד יודע ששתי הקופות האחרות נותנות את כל התרופות מעבר לסל. לא היה צריך את אריק שרון בשביל זה, הם עשו את זה קודם לבד. למה? כי יש שם אוכלוסייה יותר צעירה, יכול להיות שגם יותר יעילים ובסיכומו של דבר אנחנו דנים בכלל אוכלוסיית ישראל.

מי שמקבל את קופת חולים כללית בדימונה, או בבאר שבע או בעפולה, זה בדיוק אותה אוכלוסייה ואני לא יודע איך אף אחד מהם מצביע, ההיפך, אני יודע איך מצביעים בפריפריות.

לכן בואו ננתק את זה מהעניין הפוליטי, לטובת הדיון, בואו ננתק.

אחרי שהעברתי מיליארדים לקופה זו, אז לנתק את זה מהעניינים הפוליטיים?

עם כל המבוטחים היו מגיעים אלינו, מזמן היינו –

חבל על הזמן, חבל לבזבז אפילו את המילה לענות. עכשיו השאלה היא באמת מה קורה בעסק הזה. ואני צריך להתחיל גם עם אנשי משרד הבריאות שהניחו בפני וכמו שאמרתי גם עם ראשי הקופות. הקופות הקטנות אני מודה ומתוודה אומרים שאם ילכו על ממוצע של שנתיים, מבחינתם זה קטסטרופה, הם גם אומרים שהם ילכו עד שלוש שנים, זה לא קל.

ההבדל למשל לקופת חולים מכבי, אם הולכים של ממוצע של שלוש שנים, שהם צריכים, הקפינג שלהם עולה ב -133 מיליון, ואם הולכים לממוצע של שנתיים, אז הוא עולה ל166 מיליון, בוא נאמר ההבדל הוא 33 מיליון.

במאוחדת במקום 52 מיליון, 63 מיליון, זאת אומרת הם משלמים יותר, אם זה לפי ממוצע. מה זה אומר? זה אומר שרק אחרי סכום של עוד כך וכך , כמו שכתוב פה, הם יגיעו להנחה.

אבל בייגה, זה גם מעיד על גודל הפער שהיה,

כן, חכי רגע אחד,

- - - - -

אם אתה רוצה לשבת במושב ליצים - -

חבר הכנסת גורלובסקי אנחנו ממשיכים.

לכן כשאני בא ואני אומר שיש בעיה, כי גם הקופות הקטנות אומרות, הנטל עלינו גדול מדי, וכששאלתי אותם תגידו, לא ידעתם שזה יבוא? מכיוון שהעדכון נעשה רק פעם בשלוש שנים, מטבע הדברים קופת חולים כללית הולכת ויורדת במספר האנשים שלה, במספר החברים הרשומים, מאוחדת שהיא גדלה, היא סטטית, אבל אחרים עולים ולכן הביקושים יותר גדולים, אבל מעדכנים רק פעם בשלוש שנים.

נכון שיש בעיה, שאומרים רגע, לכם יש את הבתי חולים שלכם, אתם מפנים לשם את הקליינטים.

זה הבעיה הכי גדולה,

חכה רגע נסים, אבל עדיין צריך לדעת שבתי החולים של קופת חולים הכללית, מתנהלים בפחות מיליארד שקל, אל מול בתי חולים ממשלתיים מכיוון שביטוח רפואי –

אבל אנחנו - -

מכיון שהפנסיה בבתי חולים ממשלתיים משולמת על ידי המדינה, ובקופת חולים הכללית היא משולמת דרך התקציב ומכיוון שהביטוח למל פרקטיס במדינה הולך באמצעות חברת ביטוח של הממשלה ולא משלמים את זה בתי החולים ובקופת חולים זה בתוך התקציב, אז כל אחד מבין שהעלות של הפעלת בתי החולים האלה, היא הרבה יותר זולה.

אבל לא זאת הנקודה עדיין וצריך להגיע לפשרה, כמו שאתה אמרת. אני רוצה להציע שני דברים שאני לא הצלחתי להבין גם בשיחות, גם בשיחות לא הבנתי את ההתנגדות.

קודם כל אני מדבר רגע אחד לגבי העתיד, למה זה צריך להתנהל בדיקה תוך שלוש שנים? אם יש דינאמיות כזאת ושינוי, למה צריך שלוש שנים, למה לא שנתיים, אנחנו רואים שיש שינוי אוכלוסייה, יש שינויים בביקושים, למה לסחוב סיפור כזה במשך שלוש שנים? ולתת להיפתח לרווחים כמו שהם נפתחו עכשיו בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, למה לא לעשות את זה לשנתיים, אני לא מבין את ההדבקות, דווקא שלוש שנים. זה לא משדר יציבות, זה לא משדר שום דבר, ולכן אני חושב קודם כל צריך כל שנתיים, כרגע אני מדבר קדימה.

אולי תסביר לי, למה צריך את זה בשנתיים למה לא בודקים את זה כל שנה?

כל שנה זה מסובך,

למה זה מסובך?

אני לא יודע, כי כל שנה זה דבר שאז כל ההתנהלות היא על פי הממשלה הזאת, אני לא יודע, אני איש פשרות,

לא בגלל הויכוח,

כי הם רוצים שנה ואנחנו רוצים שלוש,

תכנון של שנתיים יותר טוב משנה.

אתה לא יכול ל- חולים כל שנה ,

אני רוצה להציע שגם בנושא של העדכון עכשיו, תהיה פשרה מסוימת והפשרה תהיה תערובת של שתי הצעות. אני לא מציע ללכת על שנתיים, למרות שאני יודע שקופת חולים בונה על זה מבחינה תקציבית, אני לא מציע ללכת על שלוש שנים, אלא אני מציע למזג את הממוצע של שלוש שנים עם שנתיים ואז המספרים נותנים משהו ממוצע באמצע, בין שתי הקצוות האלה, אפשר לנסח את זה באיזה שהיא צורה, זה לא בעיה. אף צד לא יבוא על סיפוקו המלא, כל אחד מתעצבן עלינו וזה סימן שזה פשרה הוגנת ואני מציע ללכת בכיוון הזה.

תאמינו לי, אני אומר את זה, כי בסך הכול אני רוצה שיהיה שירות רפואי טוב ושלא יהיה חס וחלילה מצב שמצד אחד ייפול על הקופות הקטנות פתאום עול שהן לא יכולות לעמוד בו ומצד שני תישאר קופה שהיא אחורנית, עם חמישים וחמישה אחוז מהאוכלוסייה, שהיא נותנת שירותים פחות טובים, זה הכול.


ההצעה שלי, שני הצדדים לא היו מבסוטים מהפשרה. הצדדים זה הקופות הקטנות והקופה הגדולה, שניהם לא מבסוטים.

הנקודה הבאה, דני יתום.

אני רוצה לגשת ישר להצעה שלי, שמדברת על הפרמטרים שזאת הרי הנקודה.

לגבי ההליכה אחורה, אני חשבתי על שנתיים אבל כשאני שומע את ההצעה של בייגה אני מקבל אותה, שזה ממוצע של הממוצע של שלוש שנים וממוצע של שנתיים, זה ממוצע, ממוצע שלוש וממוצע שנתיים וממוצע.

רות רלב"ג

- מעבר למאה חמישים, מאה שמונים מיליון שקל,

זה דבר אחד, הדבר השני, העניין השני, זה צופה פני עתיד, אני חושב שזה צריך להיות שלוש שנים ולא שנתיים, נכון שיש פלקטואציות, אבל רק מהסיבה שניתן יהיה לקיים איזו שהיא יציבות, שלוש שנים קדימה. אני אומר, זאת דעתי, לא שנתיים, אלא שלוש שנים.

דני, המשמעות היא –

אני יודע מה המשמעות, המשמעות היא אבל – חבר'ה, גם בשנתיים יפתח פער,

אבל פחות,

בסדר, אבל אם אנחנו נקפיד לעשות גם להבא את העדכון , הרי אנחנו מחפשים פה איזונים, נכון? מצד אחד זה הצורך לתכנן תוכניות שיש בהן יותר משנה אחת ושנתיים זה קצר מדי, ומאידך , שלוש שנים מצד אחד זה נותן יציבות, מצד שני זה פותח פערים אבל גם שנתיים פותח פערים, אבל שיטת העדכון תהיה בעוד שלוש שנים, אני מקווה אותו דבר. הממוצע בין שלוש שנים ושנתיים, ולכן בשיטת העדכון יסגרו הפערים, אחרי שלוש שנים.

פרמטר ראשון זה אחורנית הממוצע של הממוצעים, קדימה שלוש שנים. לגבי שני הפרמטרים המספריים, אני מקווה שהאלפא יהיה בהצעה של יעל, 0.3 עד 113% 0.5 בהמשך. או 0.7 בעצם הנחה של שבעים אחוז.

לגבי המקדם, מקדם גידול האוכלוסין, אני מכבד את ההצעה הזאת ואני חושב שיש כאן גם בין היתר קומפנסציה, בזה שעושים את הממוצעים בשיטה הזאת שהוצעה על ידי בייגה ובשנה הראשונה מקדם המעבר הוא 1.3, זה מאזן משהו את החשש שלכם שהיקף העלות של הכסף שתעבור מהקטנות לגדולה, תהיה כל כך גדול וזה יתאזן בהמשך, והשלוש שנים קדימה יאזנו פעם נוספת את אי ההלימה נניח בין הקופות הקטנות לקופה הגדולה. לכן לסכם, זו דעתי.

מי עוד, מישהו ביקש?

הצעה לבטל בכלל את הסעיף הזה, שיהיה במצב של היום,

לוותר על קופות החולים?

לבטל את הסעיף הזה ולהשאיר מצב של היום.

סמדר קודם ואחר כך נסים.

אני רוצה רק להבהיר פה משהו,

אני סוגר את הישיבה, עד שיצאו אנשים,

האם יש פשרה בנושא של שלוש שנים, על הקטע של השלושים,

זה לא עוזר לכללית,

כל זמן שהקפ הזה לא נמצא בתוך המשחק, כל חשבון שתעשו יהיה מעוות. אנחנו לא מדברים על - -

הרכב בתי חולים לא נמצא בפנים, הוא לא יכול להיות בסביבה,

של מה?

של שירותי בריאות – בתי החולים שלה לא בקפ, הנחה גדולה הם מקבלים שם.

למה הם מקבלים שמה?

למה? כי הם קונים את זה באיזה כסף שהם רוצים,

אבל מרוויחים אתה יודע במאזן הכולל שלהם,

אבל המאזן לא מפריד בין בתי חולים לקופות – כי הם מסיטים הכנסות.

בשנה הבאה הדיווח –

הכול יהיה נפרד,

בשנה הבאה יהיה חשבון נפרד,

הם לא עושים, אז יהיה לך מדד, אז תדחה את זה עד אחרי שנה הבאה.

צריך לראות מה קורה בינתיים, בחייך,

בינתיים אתה סתם זורק מספרים, זה לא מקצועי,

אני לא זורק סתם מספרים,

זה לא מקצועי,

אני חושבת שאנחנו מתעלמים פה מנקודה שהיא מאוד חשובה להבנת המערכת הזאת. אנחנו עושים פה העברה ושינוי של מחירים שמעבירה משאבים מקופות החולים הקטנות לקופת חולים כללית, בגלל מבנה הצריכה, לא כי בדין, כי כך זה מגיע, לא בגלל העיניים היפות –

או.קי. , אנחנו לא עושים טובה לאף אחד,

לא, אני אומרת, לא עושים, עושים שינוי. אם אנחנו נעשה שינוי דרסטי מדי, שיהיה לטובת קופת חולים כללית ולרעת הקופות הקטנות, בסופו של דבר גם בתי החולים יפגעו מהמהלך הזה, מדוע, כי הקופות הקטנות שההכנסות שלהם תרדנה בצורה דרסטית, בסופו של דבר זה יצטרך לבוא לידי ביטוי איכשהו, אי אפשר לשנות את כללי המשחק בשנה אחת ולעשות סדר בשנה אחת. ואז, מה שיקרה, שהם מי שיפגע מזה בסופו של דבר זה יהיו בתי החולים, כי הקופות הקטנות שיכולות להסיט פעילות בקלות רבה יותר, ויכולות לפתח שירותים בקהילה ויכולות למצוא אלטרנטיבה, ככל שאתה תעשה מהלך יותר דרסטי, אוטומטית זה יתגלגל לידי ביטוי ויזעזע את כללי המשחק. גם ככה אנחנו נמצאים במצב שהוא לא פשוט.

לכן אני לא מציעה לעשות זעזוע יותר גדול.

עכשיו התחלתם בשלוש –

יש קפינג שמחלקים במאתיים מיליון,

שלוש שנים זה מינימום, זה כבר לא שלוש שנים, זה שנתיים וחצי בכל מצב. ביוני 2007 כבר ידברו עוד פעם על ההסכם החדש.

- עולים, הזקנים , עולים חדשים, על מה אתה מדבר? מה אתה עושה מזה, פוליטיקה?

אני אסביר רגע למה אנחנו לא עושים ממוצע מתגלגל כזה.

לא, אני רוצה לשמוע אותך רק מילה אחת, אני מבקש שדני יתום ייכנס, אני שמעתי מנציגת משרד הבריאות שהיא ממש מסכימה להצעה של דני, שיש היגיון בזה, ואני לא התעמקתי ולא הבנתי בזה, אני רוצה לשמוע. אם הנושא הזה הולך להיות כרגע, כמו שקורה כאן, אני לא רואה מה לעשות,

יושבת פה גברת אנדורן, מה שהיא תגיד –

הפשרה הזאת היא לא לרעת הכללית, לעומת המצב הקיים.

זה בכלל לא עומד ברקע של זה.

אני מבקש גם בכל זאת, אני לא יודע, - תגיעו משהו לפשרה, אי אפשר להיות כאן –

יעל, אתם מדברים על הגידול, מאיזה מספר אתם לוקחים, מהמספר שהוקצב או מהמספר שבפועל אחרי החריגה.

אנחנו מדברים, המהלך הנוכחי ואני מוכרחה להגיד, בגלל שרק בימים האלה מתעדכנים החשבונות הסופיים של 2004, בעוד שבהתחלה זה היה לנגד עינינו שזה יהיה מאה עשרים מיליון, עכשיו בגלל העדכונים זה מאה חמישים וארבע מיליון, זאת אומרת רק במהלך השבוע, שבועיים האחרונים, המעבר הוא סכום יותר גדול, לטובת קופת חולים, הוא לא מאה עשרים כמו שקופת חולים חשבה בדיונים המקוריים, הוא מאה חמישים וארבע. זאת אומרת כן יש פה שינוי, שהוא שינוי שהוא לא מבוטל לחלוטין.

מה עם ההתחשבנות האם זה יהיה מהתשלומים בפועל או מהחשבונות שהוגשו, מה שדיברתי איתך? מהחשבונות זה לא נכון, לא הבנתי את זה, זה לא נכון מקצועית זה לא נכון.

במחירים מלאים,

הקטע הזה , אבל ההנחה היא המבטאת את הגידול האמיתי,

זה נכון,

אחרי ההנחה זה הגידול האמיתי, אז אי אפשר לקחת את ההנחה ולחשוב את זה גידול. זה לא נכון לעשות את זה, מקצועית זה לא נכון, זה מביא לידי ביטוי מספרים שסתם מנופחים.

חבר הכנסת דהן, כדי לקחת את הכול על בסיס שווה, לצרכי חישוב הקפ וגם על פי החוק,זה נעשה על בסיס ממוצע מחירי צריכה של שלוש שנים אחרונות.

לא על חשבונות, אלא על תשלומים של הקופות.

לא, לא, על חשבונות.

לא נכון, אסור לעשות את זה.

זה לשון החוק,

אתה יודע בדיוק את ההבדל בין החשבון שמגיע בית חולים, למה שמשולם לו בפועל, הפער הוא חמישים אחוז לפעמים.

זה הסיבה לקפיצה הגדולה,

לא, אבל צריך לקחת בחשבון שבית חולים חושב שמגיע לו כסף ולומר זה הגידול. שולם בפועל ומגיעים לאיזה הסכם. זה התשלום האמיתי.

יש אבחנה בין מה ששולם בפועל, לבין חשבונות שאושרו אחרי ערעורים, לא מדובר על חשבונות שלא אושרו.

מה ששולם בפועל זה הגידול האמיתי בסוף, אז אתה לא יכול לקחת את הגידול האמיתי ולהכפיל אותו בשתיים, זה לא נכון,

מודד פעילות הוא לא מודד –

הוא לא מודד פעילות, הפעילות זה התשלום, זה הפעילות של בתי החולים, בבתי החולים הפעילות זה כסף, זה לא אנשים שעברו במערכת, על בסיס תשלומים.


הפעילות בתי החולים מבטאת שווים כספיים ולא בפעילות של אנשים, זה לא משנה כמה עברו במערכת, אלא כמה זה עלה בפועל, זה הגידול, כל השאר זה סתם הטעייה ואסור לעשות את זה.

אני מחכה שתי דקות שבייגה שוחט ידבר עם יעל. הפשרה שניסינו לעשות נחלק את זה עכשיו, יש לכם את זה? אפשר להקריא את זה בינתיים? אני חוזר על הפשרה שעשינו.

אני עובר לרגע אחד לאפוטרופוס, בינתיים אפשר לשמוע את הנוסח שהגענו להסכמה?

בחוק האפוטרופוס הכללי התשל"ה 1978 בסעיף 15, 1. בסעיף קטן א' – בסיפא יבוא, או שיתקיימו הוראות סעיף קטן ג1, בסעיף קטן ג' אחרי ניהולו של נכס יבוא שיעור נכס של נספי השואה או נכס מקרקעין. אחרי סעיף קטן ג' יבוא – ג'1. 1 – נמשך ניהולו של נכס שכאמור בסעיף קטן ג' לפי חוק זה, 14 שנה, יעשה האפוטרופוס הכללי את הפעולות המנויות בפסקאות משנה א' עד ד', להעברת הנכס לקניין המדינה, החל בתום ארבע עשרה השנים האמורות.
א. יפרסם מודעה לציבור בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים על הכוונה להעביר את הנכס לקניין המדינה. בהודעה לציבור יוזמנו בעלי הזכויות בנכס להגיש בקשות בקשר אליו, בתוך תקופה שיקבע. ההודעה תכלול גם את סוג הנכס ואת שמו של בעת הזכויות האחרות בנכס. שר המשפטים רשאי לקבוע פרטים נוספים שיכללו בהודעה וכן את דרכי פרסומן.
ב. ייזום הליך של חקירה ובדיקה וכן יפעל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו. במסגרת החקירה והבדיקה יפנה האפוטרופוס הכללי לגופים במדינה, אשר עשוי להיות להם מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס, לרבות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים, לרשם לענייני ירושה, לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.
ג. יעשה פעולות נוספות שקבע שר המשפטים. בתום חצי שנה מתום חמש עשרה השנים שבהם נוהל הנכס, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה ויגיש לבית המשפט דין וחשבון על פעולותיו לפי סעיף זה.
בית המשפט יבחן האם האפוטרופוס הכללי פעל בשקידה סבירה במילוי חובותיו ואם לא ניתן היה לאתר את בעלי הזכויות בנכס ורשאי הוא להורות לאפוטרופוס לעשות פעולות נוספות לאיתור בעלי הזכויות בנכס. לא שוכנע בית המשפט כי האפוטרופוס פעל בשקידה סבירה, ולא אותרו בעלי הזכויות בנכס, רשאי הוא להורות כל הוראה שימצא לנכון לגבי הנכס, לרבות על פעולות לאיתור בעלי הזכויות בנכס. אותרו בעלי הזכויות בנכס, יורה בית המשפט על החזרת הנכס לקניין המדינה, לבעלי הזכויות בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"ה – 1961. הוראות פסקאות 1 ו2 לא יחולו לגבי נכס עזוב המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי לפי צו ירושה אשר על פיו היה בין היורשים נעדר.
בסעיף קטן ד' במקום סעיף קטן ג', יבוא סעיפים ג' או ג.1 אחרי סעיף קטן ד יבוא ה, בסעיף זה נכס של נספי השואה, נכס שיתקיים בו אחד מאלה וכן נכס שהוא תמורתו של נכס כאמור:
1. נמצא בישראל ובעל הזכויות האחרון בו הידוע הוא אדם שמקום –

זה הקראנו כבר, זה בחוק –

זה התיקון – הצביע עליו, - הידוע היה בחבל ארץ אשר ביום 1 לספטמבר 1939 היה שייך לאחת המדינות המפורטות להלן ולא ידוע אם בעליו של הנכס נותר בחיים לאחר יום 2 בספטמבר 1945 ואלה המדינות : יוגוסלביה, ברית המועצות, סלובקיה, רומניה, - לטביה, הונגריה, אסטוניה, בוהמיה ומורביה, אוסטריה, בלגיה, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד , נורבגיה, פינלנד , דנמרק – ולוב. הוא נכס שהיה מותנה לממונה על רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב, אשר רואים אותו לפי סעיף 21 כאילו ניתן לגביו צו רגיל. והכל למעט נכס שהיה בבעלות ל גרמני כהגדרתו בסעיף 2 א 1, התקופה של ששת החודשים הקבועה בסעיף 15 ג1 לגבי נכסים שביום פרסומו של חוק זה, תמו 15 שנים לניהולם לפי חוק האפוטרופוס הכללי, תחילתה ביום פרסומו של חוק זה.

רבותיי, אני חושב שמקובל הנוסח הזה. אני רוצה להצביע.

החקירה נעשית לפני שהנכס עובר לאוצר, נכון?

נכון.

בית המשפט זה אחרי?

אחרי אבל הוא –

בית המשפט זה אחרי, הנכס כבר עבר לקניין המדינה, ובית המשפט רשאי לבחון האם האפוטרופוס פעל בשקידה סבירה, אבל בעצם שיקול הדעת שלו מצומצם לבחון רק את זה.

בית המשפט לא יכול להורות להכליל את הנכס –

הוא יכול.

לא, הוא לא יכול,

מה שהוא יכול לעשות, לחייב אותו לחפש את היורשים.

ואם הוא מוצא שלא עשה, אז מה עושים?

לחייב אותו לחפש את היורשים.

כשהנכס באוצר?

כן,

רבותיי, מי בעד ההצעה שהוצגה כרגע, מי נגד? חבר הכנסת אלון נגד, הסעיף אושר, דרור, תודה רבה. אנחנו חוזרים.

אנחנו נצביע על סעיף התחילה 65, ננצל את זה, סעיף תחילה של החוק. תגידי את התחילה?

אחד בינואר,

מי בעד הסעיף הזה?

איזה שנה?

2005, אלא אם כן יקבע משהו אחר.

יש מקומות ששינינו, שהחזרנו את זה.

מה התחולה?

מי בעד, ירים את ידו, יש לכל חוק, לכל סעיף שינינו המון דברים.

אני שואל שאלה, האם זה לא יוצר מציאות של חגיגה רטרואקטיבית באיזה שהוא מקום.

בכל פרק יש סעיף תחילה לגבי אותו פרק, לכן בסעיף 65 כתוב, שהחוק נכנס לתוקף באחד בינואר 2005, אלא אם כן נאמר אחרת במקום אחר.

בכל זאת אני שואל –

אנחנו הקפדנו לא לעשות אלטרנטיבי, הקפדנו שזה לא יהיה.

רבותיי, מי בעד הסעיף הזה ירים את ידו.

אני לא הבנתי, על מה אנחנו מצביעים?

סעיף 65, סעיף אחרון,

מי בעד סעיף התחילה, ירים את ידו? מי נגד? אושר.

נסיים את המיסוי אילת, את הקטע הזה. טעיתי, לא. מערכת מיסים לא כרגע.

זה תקנות, זה משהו אחר.

בייגה, מה קורה עם זה?

מה שיעל תגיד,

מה שיעל תגיד, יעל, מה את אומרת?

יעל, בשיטה הקודמת של אלפא 13% ו 10% מי שצרך את הכול מה13% קיבל הנחה של 10%, בשיטה הנוכחית –

הנחה של תשעים אחוז,

על סך הצריכה ההנחה היא עשרה אחוז, ועכשיו ההנחה היא שמונה אחוז, נכון?

לא יודעת אם עשרה או שמונה, אבל ההנחה היא –

רבותיי, תודה רבה, יעל מה שאת אומרת כרגע, אנחנו הולכים להצביע על פי הסכמה של כולם, תגידי ונתחיל. תגידי ואני רוצה להצביע.

האפיק הבא זה עידוד השקעות הון.

זה כמו שתיארתי את זה, אנחנו רק יש לנו פה את התיקוני נופך שאנחנו נקריא אותם לפרוטוקול, בססעיף 37.1א, זה – בבית החולים הפועל במסגרת אותה קופה,

הוספנו את המילה – "אותה".

בסעיף ה, אני מתחילה לקרוא, אני אקרא ואנחנו נסביר כל תיקון את המשמעות שלו ביחס למה שנאמר. אז אני עכשיו בסעיף 37.1 א קטן. אנחנו עכשיו במה זה הגדרת הצלחה, פשוט חסרה פה המילה אותה, אז אנחנו מדברים על מסגרת אותה קופה, זה לא משנה.

עכשיו התיקון הבא הוא בסעיף 37 ב' קטן, אנחנו מורידים את הסיפא באותה פסקה שכתוב בה – או תוספת מעבר לשיעור שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר.

עכשיו אני מגיעה לחלק התיקון, בסעיף 37ה, קודם אנחנו כתבנו שבכל אחת מהשנים 2005 עד 2007, תבוא תוספת בשיעור של 0.8%.


עכשיו אני מקריאה את 1.3 – במקום ההגדרה – תקרת צריכה הכוללת במחיר מלא יבוא – תקרת צריכה הכוללת במחיר מלא, תקרת הצריכה הבסיסית הכוללת במחיר מלא בשנה קודמת, בתוספת ריאלי בשיעור של 1 בשנים 2002 עד 1004, 1.25% בשנת 2002 בהפחתת הצרירה הכוללת של שירותים פסיכיאטריים .זה בעצם מעגן את מה שכבר היה. ואז סעיף 2 – בשנת 2005 1.3%, ובהפחתה שיקבעו השרים בצו, בשיעור הירידה במחירי האשפוז שבאחריות קופות החולים שנקבעה כנגד העלייה במחירי מענק האשפוז ליולדת בתוספת הפער לפי סעיף 7א' לחוק זה, כפי שקבעו השקים בצו.

רק אני רוצה להגיד מה המשמעות של זה.

זה דבר חדש,

לא, אני אסביר, זה לא נושא חדש,

שום דבר נושא חדש,

אתה צודק, אדוני צודק, אבל אתה שואל אותי, אני אומר לך לא.

אני לא שאלתי, אני קבעתי,

אני אסביר רק מה זה, אם אתם זוכרים שעשינו את הדיון, אנחנו הצגנו בפניכם את ההפחתה במחירי בשיעור 15% ואת העלאה המתאימה במחירי הלידה והפגיות שדנו על זה בשבוע שעבר שדיברנו על חוק הביטוח הלאומי, הסעיף הזה בעצם עושה 1.3 ומתאים את זה למחירים החדשים, לרבות המחירים שהתעדכנו –

זה לא היה בהצעה המקורית, זה לא היה, זה נושא חדש לגמרי.

אדוני, צריך לדייק, אנחנו דנו על זה,

לא על זה, לא על התאמה, היא מוסיפה שם את ההתאמה ועל זה לא דובר. לא דובר, זה דבר חדש לגמרי, מחירי יום אשפוז לעומת מחירי המענק, אם זה היה במכולת, צריך להיות תוספת לבתי החולים ולא התאמה של התקציב, כי אחרת לא עשינו כלום.

אני אסביר ואני אזכיר, ראשית כשעשינו את שני הדיונים על תקציב הקפינג, אנחנו הצגנו בפני חברי הוועדה את השינויים שאנחנו עושים במחירים שהפחתנו בחמישה עשר אחוז בפנימיות, והעלינו בשורה של תעריפים לרבות טיפול נמרץ, העלאה של מאה אחוז, הפגיות העלאה של חמישים אחוז והתעריפים של הלידות הרגילות בלמעלה מעשרה אחוז.

אנחנו הצגנו שאמרנו את הקפינג ואנחנו אמרנו שאנחנו צריכים להתאים את הקפינג למחירים החדשים. אם אנחנו לא נתאים את התקרה למחירים החדשים, זה בעצם יוצר עיוות, כי אנחנו כרגע שינינו –

נכון, הקופות לא יראו את החסכון.

להיפך, בתי חולים יקבלו את מה שמגיע להם עבור הפגיות באמת.

לא, אבל הפגיות לא בקפינג,

אז הם לא קיבלו הפגיות כלום,

מנטרלים את זה מהקפינג.

הורדנו את הפגיות ואת הלידות מהקפינג.

אתה מספר לי מה עושים, איך עושים קפינג בתי חולים.

הם ישלמו פעמיים, אבל לא מפה. אני אסביר עוד פעם, הקטע של ביטוח לאומי זה קטע שמגיע לא במסגרת הקפ, כי הוא לא צריכה מקופות חולים.

זה מהביטוח הלאומי.

ברגע שאני מפחית את הכסף שמגיע מהקופות, בגלל שהפחתתי את המחיר בפנימיות, אז הפחתתי את הצריכה של קופות החולים בבתי החולים, אני צריך לבצע את ההתאמה של התקרות בהתאם, אחרת הקופות יצטרכו לשלם יותר מדי. לעומת זאת, הכסף –

אבל התקנה הזאת נועדה להקל על בתי החולים, לא להקל על הקופות.

זה מגיע לקופות,

הטענה של חבר הכנסת דהן איננה קשורה לדיון הזה. חבר הכנסת דהן אומר – אני לא מוכן שיעלו את תעריפי הלידות כתוצאה מהפחתת מחירים, זה לא כרגע לדיון.

על זה הובהר, עכשיו אנחנו לכיוון הצבעה.

לא משנים את המהויות,

בייגה, הויכוח הזה לא שייך דווקא לסעיף הזה. תודה רבה , תמשיכי,

בשנים 2006 ו-2007 0.8%. עכשיו אני עוברת לסעיף 3 קטן ב, 12א בסוף שלו בהתאם לצו האמור בסעיף קטן ב ואז אנחנו אומרים – תיכף אני אסביר את זה - שרי הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע עד ליום כ"ג בניסן 2 במאי התשס"ה 2005, לשנת 2005, אני אקריא ואז אני אסביר - שיעור התוספת לתקרת צריכה לבית חולים ציבורי כללי, מתוך סך השינוי בתקרת הצריכה הכוללת לשנת 2005 לעומת תקרת הצריכה הכוללת בשנת 2004, ושיעור זה יחול לגבי כל קופה בהתאם ליחס שבין תקרת הצריכה במחיר מלא של קופת החולים באותו בית חולים, לפני העדכון לסעיף קטן זה, לבין סך תקרות הצריכה במחיר מלא של כל קופות החולים באותו בית חולים לפי העדכון כאמור. בקביעת השיעור האמור ישקלו השקים את מיטות האשפוז שאושרו ואת השירותים שאושרו לבית החולים, ואת עיתוי הפעלתם.

שיעור התאמה של תקרת צריכה לבית חולים ציבורי כללי ושיעור זה יחול לגבי כל קופה בהתאם ליחס שבין הצריכה במחיר מלא של קופת החולים באותו בית חולים לפני העדכון לפי סעיף קטן זה, לבין סך תקרות הצריכה במחיר מלא של כל קופות החולים באותו בית חולים לפני העדכון האמור. בקביעת השינוי האמור ישקלו השרים את השינויים היחסיים במחירי שירותי הבריאות בהתאם לתמהיל שירותי הבריאות בכל בית החולים, ובלבד שסך כל הצריכה השנתית במחיר מלא של כל קופות החולים בכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, לא יעלה על תקרת הצריכה הכוללת במחיר מלא לשנת 2005.

הסעיף הזה בעצם מאפשר למשרד הבריאות בעדכון –

אי אפשר לנסח את זה פשוט יותר. אני שומע ספרות יפה וכלכלה.

הסיבה שאנחנו מכניסים את זה ואני מודה שזה באמת נוסח – אפילו שאני הקראתי אותו, היה לי קשה להבין אותו. הסיבה שאנחנו עושים את זה וזה פשוט מסובך, המילים המסובכות בגלל הנוסחים בחוק. זה שמשרד הבריאות עכשיו כשהוא מעלה את התקרה ב1.3%, שהוא יוכל להתאים את זה בין בתי החולים השונים לפי סוגי הפעילויות. לדוגמא, אם ניקח את הסטנד שעכשיו נכנס בחלק מבתי החולים, צריך להתאים את התקרה לסוג הפעילות שנכנס בפועל. לכן אם לא מכניסים את הסעיף הזה, משרד הבריאות צריך לעשות את זה לפי נוסחה אוטומטית. פה זה מאפשר לו להתאים את זה לסוג הפעילות שיש בכל בתי החולים האלה בפועל.

חבר הכנסת נסים דהן,

אם למשל זה נעשה יותר בבתי החולים שמוגדרים – אז הם צריכים פיצוי יותר גדול בגין הטכנולוגיה החדשה. בסך הכול ברמת מערכת -

או אם אושר להם פעילות נוספת,

נסים, רצית להעיר משהו,

מי מאשר משהו? שר הבריאות,

יש לי מספר הערות, ראשית אני לא חושב שזה נכון מקצועית להתייחס לפעילות, כפי שמשתקפת בהגשת החשבונות שבתי החולים מגישים לקופות, אלא בתשלום בפועל. התשלום בפועל זה הגידול בפעילות. זאת אומרת יכול להיות שבית חולים יגיש חשבון של מאתיים ובפועל ישלמו לו רק מאה, אבל משרד הבריאות יגיד הפעילות היא מאתיים. כי זה החשבון שהגישו, זה אחד, אז צריך להתייחס לתשלום בפועל, כי התשלום בפועל הוא מה שמבטא את הפעילות, זאת אומרת – הקופות בונות את המחירים של הפעילות, על פי התשלום בפועל, זה המחיר האמיתי לקופה. זאת אומרת שקופה רוצה לקבל שתי הצעות מחיר, אחד ממכון פרטי באלף שקל, ואלף שקל בית חולים, היא מעדיפה אלף שקל בית חולים כי אלף שקל בית חולים זה חמש מאות שקל, כי היא משלמת אלפא חמישים, אז התשלום האמיתי, הפעילות האמיתית מתבטאת במחיר הסופי שהקופה הזאת תשלם לבית החולים. לכן זה לא נכון לומר על החשבונות, אלא על התשלום בפועל.

נסים דהן, תתאזר – יש לנו גם סעיף שמנסה לפתור גם את הסוגיה הזאת.

לא יודע, פה בינתיים זה לא פותר, זה מסבך, זה הערה אחת שצריך לקחת אותה בחשבון.

לקחתי,

ההערה השנייה שיש את זה בחוק וצריך, לדעתי צריך להוציא את זה, אפילו אם אני הייתי שר בריאות הייתי מוציא את זה מעצמי, לא הייתי מרשה לעצמי כזאת סמכות. בחוק אנחנו מקנים סמכות לשר הבריאות לקנוס קופה שמתייעלת, קופה שחוסכת ומורידה את הצריכה בבית חולים מתחת לקפ שייקבע לה.

ובכן רק לגבי התחולה, שרי הבריאות ושר האוצר יפרסמו עד יום אחד במאי , זה היה קודם אחד במרס, לפי הוראות סעיף קטן זה.

עכשיו אני הולכת לסעיף 4 הפסקה האחרונה, עוד פעם, אנחנו מתייחסים לשינויים היחסיים של המחירים, אנחנו מוסיפים, אחרי המיטות הנוספות שאושרו, יבואו בשירותי בריאות אחרים שאושרו, במקום הפעלתם יבוא – הפעלתם וכן תמהיל שירותי הבריאות בבית החולים בהתחשב בשינויים היחסיים במחירי שירותי הבריאות. זה גם מתאים את זה לשינויי המחירים היחסיים שדיברתי עליהם בסעיף הקודם.

עכשיו בהתייחס להערה של שר הבריאות לשעבר נסים דהן, אנחנו באמת מקבלים את ההערה הזאת ואנחנו מורידים מפה את סעיף ב', זה אותו סעיף שבאמת קראנו לא סעיף הרצפות, זה סעיף בעצם שקופה שמאוד התייעלה ורצתה לעבור מבית חולים אחד לבית חולים שני, הסעיף הזה קנס אותה, אנחנו מורידים את הסעיף הזה, הוא יורד מנוסח החוק שמונח לפניכם.

עכשיו אנחנו לקראת הסוף, עוד קצת סבלנות. סעיף 5 קטן 2 אנחנו מעלים את זה, אנחנו משנים את זה, במקום שיהיה יותר מעשירית ממחירי שירותי הבריאות יהיה יותר משלושים אחוז ממחירי שירותי הבריאות. ועכשיו התוספת האחרונה של הסעיף, שזה מתייחס להערה של השר דהן,

השר דהן?

שר הבריאות לשעבר, חבר הכנסת דהן וזה מתייחס ליכולת לבאיזה מחירים בעצם קובעים, האם זה לפי התשלומים או לפי החשבונות ואז מכניסים פה סעיף שאומר כדלקמן - בסעיף 16 בסופו יבוא – שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו הוראות לעניין מדידת הצריכה בפועל של קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי שבו אושר הסכם בין הקופה לבית החולים לפי סעיף זה, ובכלל זה-

לא, סליחה,

רגע, תן לה לסיים, לא אתן לך, אני רוצה שהיא תסיים.

אז אתם לא תבינו כלום.

לא משנה, אני אשמח שאתה רוצה להעיר לי שעד עכשיו כן הבנתי.

בסדר, תמשיך, הם יגידו לך כן כמו תוכי, בסדר.

יעל תסיים,

ובכלל זה רשאים הם לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים ממחירי שירותי הבריאות.

ועכשיו אני מעיר, את קראת –

על ההסכמים בלבד.

בהסכם אני לא צריך את הסעיף הזה, כי ההסכם כבר מחייב מראש להתחייב במחירי ההסכם,

לא נכון,

לא, לא, החוק לא מתיר את זה , מה לעשות.

סליחה, עד היום הסכמים שאושרו על ידי משרד הבריאות חייבו את המערכת לכל אורך – אף פעם -

תודה רבה רבותיי.

הסכם זה הסכם,

החוק לא אפשר לעשות -

התנגדויות, רבותיי, אנחנו מצביעים על הסתייגויות מהותיות.

הסתייגות מהותית אחת, קבוצת בלאד, התוספת הריאלית,

היא לא פה,

לא כאן, למעלה,

סיעה שלא חברה פה, צריך להצביע. סיעה שאין לה נציגות בוועדה , צריך-

אין נציג, נצביע,

קבוצת ש"ס, במקום 0.8, 0.6,

זה לא מהותי, עם כל הכבוד, רק מהותי, רק מהותי .

במקום שזה יחול שלוש שנים אחורנית, במקום ממוצע שלוש שנים, הסתייגות אחת מדברת על שנה אחת אחורה והסתייגות שנייה על שנתיים אחורה.

או.קי. , זה המהותי, אז אנחנו נצביע כאן –

של מי זה ההסתייגות?

ש"ס,

סליחה, אני מבקש לא להצביע על זה, - העמדה של יעל,

האם כל ההסדר יחול על 2006 ו2007 או רק על שנת 2006. עד סוף 2006,

חמש שש ושבע,

רבותיי, מי בעד הסעיף הזה כפי שיעל אנדורן הקריאה כאן? מי בעד, הסעיף הזה, מי בעד סעיף 37, פרק ח' בריאות, מחירי שירותי הבריאות ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? אושר, תודה רבה.

אני יכול לקרוא את ההצעה שלי? לתקציב סל התרופות התווספו מאה מיליון שקלים חדשים, למימוש החלטת ועדת סל התרופות לשנת 2005, וזאת על מנת להציב סל התרופות יעמוד על 450 מיליון ₪ וניתן יהיה לממש את שתי הרשימות עליהם המליצה ועדת הסל.

אני מסכים עם כל מילה, אבל מאה מיליון לא מספיק, שלוש מאות –

לא נכון יש שלוש מאות חמישים, עוד מאה, זה מספיק.

איפה האוצר?

האוצר מסכים, אפשר להצביע. איפה האוצר? אתם מסכימים?

לא,

רבותיי, האוצר לא מסכים,

במסגרת העברה תקציבית, לא בבסיס התקציבית, במסגרת העברה תקציבית לאורך השנה מסכימים?

לצערנו אין לנו מקורות –

נשאר כאן מאה חמישים, בהעברה, זה מה שקובי אמר.

רבותיי, מי בעד ההצעה, הסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון, ירים את ידו? שבע,

מי נגד, ירים את ידו? שמונה, לא התקבל.

רביזיה,

מי בעד הרביזיה ירים את ידו? נגד? רבותיי, לא התקבל.

חוק עידוד השקעות הון, מי בעד החוק הזה, ירים את ידו.

אני מקציב לכם בדיוק שלוש דקות עד להצבעה. אנחנו בפרק י' עידוד השקעות הון, 44, 45,

רבותיי, הנוסח שלפניכם כולל כבר את כל השינויים, פרק י', עידוד השקעות הון, סעיף 44 , 45, הוא כולל את כל השינויים שנדונו בוועדה והוסכם עליהם, יש לנו מספר לא גדול של שינויים נוספים, שיעל עכשיו תקרא אותם.

למה הוצאתם את יהודה ושומרון - -

לא הוציאו,

אני מקריאה סעיף מהותי סעיף 51א', העוסק בהטבות מס, שבזמן הדיון לא הקראנו אותו. 51 א 4 א. – חברה מוטבת זכאית לכל שנת מס בתקופת ההטבות להטבות בשל הכנסתה המוטבת לפי הוראות –

(חילוף יו"ר – היו"ר רוחמה אברהם)

אני מנסה לבדוק אם כל מה שמוגש לנו, הוקרא לנו כעת – לפי מה שאני רואה, זה לא – לכן יש לכם אתנחתא של שלוש דקות, לא אמרתי הפסקה, אתנחתא זה רגיעה במקום.

אני מציע שבאישור השרים וועדת הכספים, - - אני לא עושה הפסקה, אני צריכה לקבל תשובה.

יש פה כמה תיקונים להצעת החוק, יעל תקריא אותם ואחרי זה אנחנו נעבור על ההסתייגויות אם יש ולהצבעות. יעל, בבקשה.

הטבות במס, 51א רבא, א, חברה מוטבת זכאית בכל שנת מס להטבות בשל הכנסתה –

יש לכם את זה בעמוד 17,

נמצא מפעל המוטב באזור פיתוח א', תהיה החברה זכאית להטבות על פי פסקת משנה א' או ב', בהתאם לבחירתה, על פי הודעתה בדוח לפי סעיף 131 לפקודה, שהגישה לשנת הבחירה. בחרה החברה בהטבה לפי פסקה זו, לא תוכל לחזור בה מבחירתה במשך כל תקופת ההטבות, א. פטור ממס, ב. מס חברות בשיעור של 11.5% , שינוי למה שכתוב בנוסח הזה. 11.5,

2. נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח ב', תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שש שנים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות למס חברות בשיעור שהכנסת החברה הייתה מחויבת בו, לפי הוראות סעיף 47, אם היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה.

3. נמצא המפעל המוטב באזור אחר, תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שנתיים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות למס חברות בשיעור שהכנסת החברה הייתה מחויבת בו, לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה.

במקום פסקה 4 אני מקריאה פסקה 4 חדשה שאינה מצויה בפניכם וזה בעקבות ההערות ששמענו -

קיים מפעל המוטב מפעל תעשייתי הנמצא באזור פיתוח א', לפטור ממס ובלבד שניתנים שניים אלה - א. ההשקעה מזערית המזכה לגבי המפעל המוטב לא פחתה מתשע מאות מיליון שקלים חדשים, לעניין מפעל מוטב המצוי באזור מזכה, לא פחתה משש מאות מיליון שקלים חדשים . סך ההכנסות של החברה ואם הכנסתה כלולה –


זה בסעיף 51 א רבא, סעיף קטן 4, סך ההכנסות של החברה ואם הכנסתה כלולה בדוח מורחב לפי כללי חשבונאות מקובלים, סך ההכנסות על פי הדוח האמור היה עשרים מיליארד שקלים חדשים או יותר, בשנת המס שקדמה לשנת המס שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה, או לפי הממוצע השנתי של שלוש שנות המס שקדמו. לעניין מבחן המצוי באזור מזכה, סך ההכנסות כאמור של החברה על פי הדוח המאוחד והאמור, היה 13.5 מיליארד שקלים חדשים ויותר.

ג. לעניין פסקה זו, אזור מזכה, אזור המצוי - - -

(חילוף יו"ר – היו"ר יעקב ליצמן)