ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 22/03/2005

הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2004

פרוטוקול

 
PAGE
ועדת החינוך, התרבות והספורט (423)
1
22/3/2005

הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 423

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שלישי, י"א באדר ב התשס"ה (‏22 במרץ, 2005), שעה 09:00
סדר היום
1.
הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005 פ/2834 של חה"כ רוני בר-און וקבוצת חברי כנסת – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
נכחו
חברי הוועדה: מל פולישוק-בלוך – היו"ר

גילה גמליאל

משה גפני

מגלי והבה

מרינה סולודקין

יוסי שריד
מוזמנים
חה"כ דניאל בנלולו

חה"כ רוני בר-און

חה"כ יחיאל חזן

חה"כ אהוד יתום

חה"כ משה כחלון

חה"כ לאה נס

שרה וידר
-
מפמ"ר היסטוריה ואזרחות, ממ"ד, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד שנית פנחסי
-
לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט

דוד פלבר
-
עוזר סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א, תיאום ובקרה, משרד החינוך, התרבות והספורט

ד"ר חגית מאיר
-
המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט

מאיר בינג
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד קובי שפירא
-
לשכה משפטית, משרד המשפטים

יוסף ויטלזון
-
המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי

יוסי אחימאיר
-
מכון ז'בוטינסקי בישראל

שמעון ראם
-
מדרשה לאומית חיפה
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה
אירית שלהבת
הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005, פ/2834
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני מבקשת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005.


היום אנחנו אמורים להכריע בשאלות שנשארו פתוחות. ככל שאני זוכרת, נשארו שתי שאלות: 1) המועד לציון יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך – משרד החינוך, התרבות והספורט נתבקש להציע לנו מועד. 2) הרכב המועצה – משרד המשפטים ומשרד החינוך, התרבות והספורט היו צריכים להביא לנו תשובה.
רוני בר-און
יש לי רעיון לעניין המועד. אני מבקש להציע את המועד של היום על-פי הלוח העברי. היום י"א באדר, יום תל-חי. תל-חי זה בית"ר, תל-חי זה מורשת ז'בוטינסקי. בי"א באדר, שהוא יום תל-חי, משרד החינוך מאפשר בהוראה בחוזר מנכ"ל לכל בית-ספר שרוצה לעלות לתל-חי יום פטור או יום חופש מהלימודים. החיבור הזה לפי דעתי פשוט מושלם. זה מחייה את יום תל-חי, לא מעמיס עוד יום של הנצחה (memorial) על לוח הלימודים ומשרת את כל המטרות.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
גדלתי על יום תל-חי, על י"א באדר, משום שאני באה ממכבי צעיר. כל שנה הייתי עומדת וקוראת את ה"יזכור" על-יד האריה השואג.
רוני בר-און
גברתי היושבת-ראש, בית"ר – למרות שנכתב בת"ו, וזה שיבוש שלא כולם יודעים מה מקורו – הוא "ברית יוסף טרומפלדור". אך למען האמת, לא רבים יודעים שזה הזיכרון של ביתר המקראית ובר כוכבא. בית"ר מחוברת ברמ"ח איבריה לטרומפלדור ולתל-חי, למרות שחס וחלילה שלא יישמע מזה איזה צליל של התנשאות, זה לא מיוחד רק לבית"ר, זה מיוחד לכל תנועות הנוער. טרומפלדור הוא דמות מופת חינוכית שמאגדת סביבה את כל תנועות הנוער, כולל מכבי, שהיא אחותנו מבחינת התפיסה, גם בחינוך וגם בפוליטיקה, מזה שנים רבות.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
כך זה היה פעם, נדגיש. היום יש כבר ניתוק גדול למדי בין מכבי ובית"ר.
רוני בר-און
עד היום למרכז מכבי יש נציגות במרכז הליכוד.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
מה אומר משרד החינוך, התרבות והספורט?
שרה וידר
הבאנו הצעה לעשות את זה סמוך לחנוכה, או מיד אחרי חנוכה. שזה לא יהיה סמוך מדי ליום רבין ושלא יהיה בתחילת השנה בסמוך לחגים.
רוני בר-און
האם יש לכם התנגדות לתאריך י"א באדר?
שרה וידר
רק עכשיו שמעתי על התאריך י"א באדר. הדבר היחיד שמפריע הוא שבבתי-הספר הימים האלה הם ימי פורים. התאריך עצמו נראה לי מאוד, אבל כפי שאני מכירה את המערכת זה יידחה. כולם יגידו שהילדים בתחפושות ובהצגות ובהכנות. אני מאוד חוששת שזה יידחה כי מתחילים את חגיגות הפורים קודם לחג.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
י"א באדר ו-י"ד באדר הם מועדים סמוכים מדי. אבל הרעיון בהחלט מקורי ויפה.
רוני בר-און
במיוחד שזה חל היום. את יודעת איך זה ייראה אם ועדת החינוך, התרבות והספורט תאשר את זה היום? במקרה כך יצא. אף אחד לא יאמין שלא כיוונו לזה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
האם זה יהיה מעשי אם נקבע את המועד י"א באדר ואת החגיגה יעשו שבוע קודם לכן, את הדיונים והטיול והלימודים?
שרה וידר
אז אין משמעות לאותו יום. אם ייקבע יום מחייב יהיו בו תוכניות ספציפיות. י"ג באדר זה כבר צום וב-י"ב באדר עושים את החגיגות.
רוני בר-און
אז מה התאריך שאתם מציעים?
שרה וידר
חשבתי על י"ב בטבת. זה סתם יום, אבל הוא אחרי חנוכה.
רוני בר-און
יום הזיכרון לרבין הוא בדיוק יום הולדתו של ז'בוטינסקי. אם רבין היה חי עמנו היום היו נפתרות לנו הרבה בעיות, וגם הבעיה הזאת.
יוסי אחימאיר
חלק מהאירועים שנעשים ביום הולדתו של ז'בוטינסקי, מאז שרבין נרצח נעשים כמה ימים אחרי. אולי אפשר למצוא איזה מועד סמוך.
שרה וידר
זאת בעיה מפני שאי אפשר כל שבוע לקבוע יום זיכרון בבתי-הספר, זה מוזיל את הכול. אם אנחנו רוצים להיות מעשיים, אני חושבת שצריך לראות את חיי בית-הספר.
יוסי שריד
אני נגד החוק. לא בגלל ז'בוטינסקי. צריך הרי להכניס איזה סדר בעניין.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
לא נחזור אחורנית, לא נעלים את הצעת החוק, אלא אם כן תבקש שנעשה הצבעה, אבל לא זאת היתה כוונתנו. חבר הכנסת שריד, בישיבה הקודמת סיכמנו – ואתה תדבר על מה שתרצה – שנותרו שני נושאים פותחים: המועד והמועצה. אנחנו רוצים לנסות לפתור את הבעיות הללו.
יוסי שריד
בכל זאת אני רוצה לומר, לצורכי הפרוטוקול, את עמדתי. גם העמדה הזאת צריכה להישמע.


אנחנו לא דנים עכשיו בהנצחתו של רחבעם זאבי. יש הבדל של שמים וארץ בין ז'בוטינסקי לבין רחבעם זאבי. ז'בוטינסקי ראוי להנצחה וליחס אחר. החברים היושבים כאן, כולל מר אחימאיר, יודעים שבהזדמנויות שונות אפילו מצאתי לנכון לדבר בכנסת על ז'בוטינסקי וגם לכתוב על ז'בוטינסקי לפרסום. אז אני לא נכנס עכשיו לוויכוח מיותר, על שיעור קומתו של ז'בוטינסקי. אולי בהבדל מכמה אנשים אחרים, בלי להיות ספציפי יותר, אני חושב שאני גם מכיר את כתביו. רק לפני 3 שבועות הוצאתם ספר של מאמרים נוספים של ז'בוטינסקי, קראתי אותו ומצאתי בו דברים מעניינים להפליא. אז אין לי בעיה עם ז'בוטינסקי.


אבל לא נכון – ואני אומר את זה גם לאנשים שרוצים ביקרו את ז'בוטינסקי – כל פעם לדון בהנצחתו או בזכרו של איש כזה או אחר, תהא מעלתו אשר תהא. זה פשוט לא נכון. אנחנו עוסקים בזה בצורה לא נכונה. אני חושב שאנחנו גם מוזילים את העניין. ואני אומר שוב, אני לא זקוק להוכיח. אני חושב שז'בוטינסקי הוא לא עוד אחד שרוצים כאן להנציחו באמצעים מלאכותיים. אבל אנחנו פשוט עוסקים בזה בצורה לא נכונה.


יש גלריה של אנשים – לא יותר מדי אנשים, הלוואי היתה גלריה רחבה יותר של אנשים – שמחר יבוא מישהו ויאמר שצריך להנציח גם אותם. יתכן שכן, יתכן שלא, אינני יודע. למה לא להנציח את יאיר? למה לא להנציח את טבנקין? למה לא להנציח את יערי? יש שורה ארוכה של אנשים. פרט לכך, יש גם אנשים מן העבר הרחוק יותר.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
דוד המלך.
יוסי שריד
למה לא להנציח את נורדאו? למה לא להנציח את ברל כצנלסון? דווקא מתוך החשבת העניין – למה ייגרע חלקו של ברל כצנלסון לעומת ז'בוטינסקי?
רוני בר-און
איך נראה לך הרעיון שכל שֵם שיעלה נדון בו?
יוסי שריד
נראה לי ממש לא נכון שנדון בכל שֵם שיעלה. אמרתי כבר בהזדמנות אחרת שימי השנה לא יספיקו לימי האזכרה, הלוח פשוט יתמלא. אני חושב שמי שחושב שאגב כך הוא מכבד את זכרו של ז'בוטינסקי, במקרה הזה, ושל אנשים אחרים במקרים אחרים, פשוט טועה. נצטרך ללכת מן הכלל אל הפרט ולא מן הפרט אל הכלל, כי אחרת באמת לא נגיע לשום דבר, או שנגיע לזילות כל ההנצחות. תראו איך זה נראה עכשיו, כל יום מזכירים מישהו אחר.


לכן אני מתנגד לחוק. לא משום שאני מתנגד להזכרת שמו של ז'בוטינסקי, אלא משום שאני מתנגד לשיטה, שכל יום יבוא מישהו אחר, ויהיו טעמיו ונימוקיו אשר יהיו. אני מוכן להניח לחבר הכנסת רוני בר-און את חזקת תום-הלב, אבל מישהו אחר יכול לומר: כל אחד יבוא עם האיש המועדף – האיש המועדף לא רק על-ידו אלא גם על-ידי חברי המרכז שלו אולי. אני חושב שזה לא נכון.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני רוצה ליידע אותך שהגשתי הצעת חוק להקמת מועצה ציבורית אחת לקביעת מורשת של כל מיני אישים, ימי זיכרון לציון אנשים בהיסטוריה ובהווה היהודי. אני חושבת שזה יעשה סדר במערכת כדי שלא כל אחד יבוא עם הצעה משלו. אבל בינתיים את החוק הזה נעביר כפי שהוא.
רוני בר-און
אני מקבל את המועד שהציע משרד החינוך, התרבות והספורט. רציתי להציע את י"א באדר, יום תל-חי, אני חושב שזה חיבור נכון, אולם זה מתנגש עם אירועי חג הפורים.
יוסי שריד
הייתי בי"א באדר בכפר גלעדי על-יד פסל האריה השואג ולא ראיתי שם ולו אדם אחד עם תחפושת.
שרה וידר
רציתי להעיר שאני מדברת גם בשם פרופ' יעקב כץ, אתו דיברתי אמש, וזה על דעתו. הוא לא קבע תאריך אלא אמר שזה יהיה קצת לפני או קצת אחרי חנוכה. כאשר הסתכלתי בלוח השנה, אחרי י' בטבת מתחילה תקופה שקטה יותר. לכן אני מציעה את התאריך י"ב בטבת. אין ליום הזה שום משמעות, אלא זה שבוע פנוי. י' בטבת הוא יום צום. זה היה יכול להיות גם י"א בטבת או ט"ו בטבת.
יוסי אחימאיר
אולי כדאי לעשות את זה בחשוון, סמוך קצת יותר ליום ההולדת של ז'בוטינסקי, שחל ב-י"ב בחשוון, שהוא יום הרצחו של רבין לצערנו, ואז אפשר יהיה לעשות את כל האירועים ביחד.
רוני בר-און
נקבל את התאריך שהציע משרד החינוך, התרבות והספורט.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני כבר מתחילה "להתאהב" בתאריך י"א באדר.
רוני בר-און
נקבע את י"א באדר, ושבית-הספר יסתדר עם התחפושות. זה לא יום שמצריך לשבת עם שק ואפר על הראש. בכל אופן עברו כבר כמה שנים מאז פטירתו של ז'בוטינסקי.
יוסי שריד
אבל יש פגם בתאריך י"א באדר. את דעתי הכללית אמרתי, אני נגד החוק, אבל יש פגם בהיצמדות לתאריך קיים בעל משמעויות, שרבים רואים בו משמעויות אלה או אחרות. יש בזה כאילו כדי לנכס את י"א באדר לאסכולה אחת. אני חושב שזה לא נכון. טרומפלדור היה בבית"ר? טרומפלדור לא היה בבית"ר.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני חושבת שנחזור לתאריך שהציע משרד החינוך, התרבות והספורט.
יוסי שריד
אם אני לא טועה, נדמה לי שז'בוטינסקי המליץ לוותר על תל-חי.
יוסי אחימאיר
כן, אבל מסיבות טקטיות, לא מסיבות אידיאולוגיות, כדי להציל אנשים שלא שלחו אליהם תגבורת. שלחו מאיילת השחר תגבורת והוא לא רצה שהם ימותו.
יוסי שריד
אני רק אומר שיש בזה קצת סילוף היסטורי גם, כי הוא ביקש לעזוב את תל-חי.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אם כך, הוחלט על יום י"ב בטבת.


נעבור להרכב המועצה הציבורית, בסעיף 3.
רוני בר-און
הדרישה היתה למחוק מפסקה (4) את הסיפה, בה נקבע כי שני נציגי העמותה "מכון ז'בוטינסקי בישראל" הם נציג ברית חיילי האצ"ל ונציג משפחת ז'בוטינסקי. נאמר לנו שאי אפשר לכתוב בחוק את נציגי המשפחה ואנחנו מקבלים את זה.
אנחנו מבקשים שינוי בהרכב המועצה כדלקמן
בפסקה (4) – יהיו שלושה נציגי העמותה "מכון ז'בוטינסקי בישראל", ולא שניים.


בפסקה (4) אנחנו מבקשים למחוק את הסיפה: "נציג ברית חיילי האצ"ל ונציג משפחת ז'בוטינסקי".
קובי שפירא
למה כתוב כאן "שאחד מהם היה איש אקדמיה"? אין אנשי אקדמיה בפועל?
מירב ישראלי
זאת טעות דפוס בנוסח שאתם מחזיקים בידיכם.
רוני בר-און
אני רוצה לדבר על המהות, לא על תיקוני לשון. היה כתוב מלכתחילה "יהיה", ואז זה גם ילד בן 8 שיהיה אי-פעם איש אקדמיה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
נוריד את המילה "היה" ונאמר: "שאחד מהם איש אקדמיה".
רוני בר-און
בפסקאות (5) ו-(6), במקום "שני נציגים" יבוא "נציג אחד" – נציג אחד של "המדרשה הלאומית ללימודי מחתרות" ונציג אחד של "המדרשה הלאומית על שם רנה מור", והסיפה תימחק.


בפסקה (7) – יישארו "שני נציגי העמותה 'המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי' ", והסיפה תימחק.


בפסקה (8) יהיה "נציג העמותה 'שלטון בית"ר'" – שזה בית"ר העולמי – "ונציג ההנהגה הארצית של בית"ר בארץ ישראל".


לא הוספתי עוד חברים. הורדתי שני חברים בפסקאות (5) ו-(6) והוספתי נציג בפסקה (4) ונציג בפסקה (8).


זאת ההצעה שלי. בסך הכול 21 חברים.
קובי שפירא
אני רוצה לדבר על אחידות החקיקה. הנוסח של ההצעה – וזה הוזכר בדברי ההסבר – בנוי על-פי חוק הרצל. אני רוצה להזכיר לכם מי חברים במועצה הציבורית להנצחת זכרו של הרצל: 7 חברים עובדי מדינה; חבר נציג צה"ל; 8 חברים נציגי ההסתדרות הציונית העולמית; 5 חברים נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה בהתייעצות עם ההסתדרות הציונית העולמית. קרי: אין שום חברים השייכים לאיזה גוף אידיאולוגי ומזוהה מאוד.


בחוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין יש במועצה 29 חברים: 3 על-פי המלצת ראש הממשלה, נציג על-פי המלצת שר הביטחון, גנז, 5 אנשי סגל וכולי. מתוך 29 חברים רק 5 הם נציגי העמותה למען מרכז יצחק רבין.


כאן לא הצלחתי לספור, לאחר השינויים שהכנסת - - -
רוני בר-און
המספר נשאר זהה. כך הסברנו בקריאה הראשונה וזה קיבל את אישור הוועדה. אנחנו "משחקים" רק בתוך הנישה שהסברנו אותה, לא מרחיבים את הנישה הזאת.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
זה עדיין נשאר חצי-חצי פחות או יותר, כי "נציג ציבור" יכול להיות לכאן או לכאן. כלומר יש כאן 10 גורמים לאומיים ו-10 מטעם.
רוני בר-און
לא פגענו במרקם. עשינו שינויים בתוך המרקם.
קובי שפירא
העניין הוא שנציגי הציבור כאן מזוהים מאוד עם גופים מאוד ברורים.
רוני בר-און
זה עניין המורשת.
מירב ישראלי
מכיוון שזאת מועצה ציבורית, היחס צריך להיות שונה במקצת. כלומר, צריך לתת משקל רב יותר למה שהוא ציבורי.
רוני בר-און
כל האנשים האלה הם אנשי ציבור.
קובי שפירא
אבל הם מזוהים אידיאולוגית. הרי אתה רוצה שחוק ז'בוטינסקי יהיה חוק כללי, לא חוק שמיועד רק למגזר שמזוהה עם ז'בוטינסקי. אתה רוצה שהוא יופנה לכלל הציבור.
מירב ישראלי
צריך לשנות קצת את היחס, שיהיו עוד כמה נציגי ציבור.
קובי שפירא
אני חושב שמבחינת אחידות החקיקה, יש מקום לשאוב מהחוקים האחרים. אני מדגיש שהבאתי את זה לשרת המשפטים והיא אמרה שהיא משאירה את זה לשיקול הוועדה, קרי: לא הביעה עמדה כמו זאת שאני מביע כאן בצורה ברורה יותר.
שמעון ראם
במדרשה הלאומית מלמדים על הפלמ"ח ועל "ההגנה" ועל ההתיישבות ועל הכול.
רוני בר-און
אפשר להוסיף עוד שני נציגי ציבור, שהמועצה תמנה 23 חברים.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
יש כאן 5 עמותות, שיכול להיות שהיום פעילות אבל בעוד 20 שנים או 10 שנים אולי כבר לא תהיינה, כי אנשים יתבגרו. גם היום אני מניחה שהגיל הממוצע שם גבוה.
יוסי אחימאיר
מכון ז'בוטינסקי קיים 70 שנים, מסדר ז'בוטינסקי – 50 שנים, בית"ר קיימת משנת 1923.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני לא יודעת אם נכון לעשות את זה בצורה כזאת. יש כאן טעם לפגם. אם מחר תקום עמותה חדשה כיצד יכניסו אותה? צריך לקבוע נניח 10 נציגים מעמותות שונות ואתם תחליטו ביניכם. זה לא צריך להיות כתוב בלשון החוק.
רוני בר-און
זה ייצור אנרכיה, במפורש. זה יגרום למלחמת עולם, יד איש ברעהו, וכל שבועיים תקבלי רשימה אחרת. זה הפתרון הכי טוב. אם רוצים להרחיב את ההשפעה של הציבוריות אין לי בעיה להוסיף עוד שני נציגי ציבור בפסקה (10).
יוסי שריד
אתה עושה משגה מבחינתך. אתה רוצה שלהנצחה תהיה משמעות כלל-ציבורית אך אתה מחזיר את זה לגטו של האנשים הקשורים ישירות לנושא.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
זאת המשמעות, אתה מצמצם את זה רק למי שחי את עולם הז'בוטינסקי.
מרינה סולודקין
אל תשתמשו במילה "גטו".
יוסי שריד
אתה עושה שגיאה מבחינתך.
יוסי אחימאיר
תמיד זה יחזור לאותם גופים ולאותם אנשים.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
לא משנה. אבל זה לא יכול להיות כתוב בחוק בצורה כזאת, בוטה אפילו הייתי אומרת.
רוני בר-און
את רוצה שיהיה כתוב: "10 אנשים שמר יוסי אחימאיר או מר רוני בר-און יחליט מי הם"?
קובי שפירא
יש כאן עוד בעיה שנציגת משרד החינוך, התרבות והספורט הסבה תשומת לבי אליה, בצדק. תפקיד המועצה הרי לייעץ גם על תמיכות, ובכלל זה לייעץ על קיום פעולות חינוכיות ערכיות, לרבות הכנת תכניות לימודים וכולי. נציגי הגופים הללו מקיימים את הפעילות הזאת. עכשיו הם יהיו מצויים בניגוד עניינים.
רוני בר-און
ממש לא. במועצה להסדר ההימורים בספורט, שניהלתי במשך 3 שנים, שהיא גוף סטטוטורי, מועצה פריטטית, יושבים בדירקטוריון 7 נציגי ארגוני ספורט שחיים מהמועצה וקובעים את תקציב המועצה, כלומר חד-משמעית קובעים מה הם מקבלים, וזה גוף סטטוטורי.
קובי שפירא
לא הבנתי איך אתה פותר את הבעיה. אולי גם שם משהו לקוי.
רוני בר-און
אני מבהיר לך שאלה הם החיים.
קובי שפירא
יש כאן בעיה. מכון ז'בוטינסקי מקיים פעילות חינוכית.
מירב ישראלי
דנו בעניין הזה. בחוק הרצל היה מצב דומה לגבי ההסתדרות הציונית העולמית. התייעצנו עם מר אמנון דה-הרטוך, שאפילו השתתף בישיבת הוועדה. הוא טען שאין בעיה, וגם הוספנו במפורש בסעיף 8, בסיפה של סעיף קטן (ב): "ואולם רשאי חבר המועצה הציבורית להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד."
רוני בר-און
הנושא עלה והוא קיבל פתרונו בחוק.


אתן לך דוגמה מחוק המועצה להסדר ההימורים בספורט. אדם קרוב אצל עצמו. יושבים שם יושב-ראש הוועד האולימפי שמקבל קצבאות מהמועצה, יושב-ראש ההתאחדות לכדורגל שהוא חבר סטטוטורי, יושב-ראש איגוד הכדורסל שהוא חבר סטטוטורי. הוא נבחר מכוח עובדת היותו יושב-ראש הגוף, בדיוק כמו כאן, והוא דן במה שהמועצה להסדר ההימורים בספורט מעבירה להתאחדות לכדורגל.
שנית פנחסי
המועצה להסדר ההימורים בספורט לא מעבירה תמיכות.
יוסי שריד
יש הבדל גדול בין ההסתדרות הציונית העולמית לבין העמותות שמופיעות כאן.
רוני בר-און
אתה רואה שכבר בחוק הרצל המחוקק דן בעניין הזה וקבע חד-משמעית, שכאשר אדם יושב ב-capacity שלו כחבר המועצה הציבורית ודן בתקציבים שעוברים לגוף שהוא מנהל, לא רואים אותו כמי שנמצא במצב של ניגוד אינטרסים.
יוסי שריד
החוקים האלה מצפים שאנשים יהיו מלאכים, ואנחנו יודעים שגם מלאכים זה כבר לא מה שהיה פעם.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני לא מבינה את סעיף 8(ב). איך מתיישבת הרישה של סעיף קטן 8(ב) עם הסיפה שלו? ברישה כתוב: "חבר המועצה הציבורית יימנע מהשתתפות בדיון שמקיימת המועצה, מהצבעה בישיבות שהנושא הנדון בהן עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד ענינים". בסיפה כתוב: "ואולם רשאי חבר המועצה הציבורית להביא בחשבון גם את עניניו של הגוף שהוא נציגו".
רוני בר-און
אסביר לך. אם מר יוסי אחימאיר, למשל, הוא חבר המועצה ורוצה להוציא ספר, והמועצה דנה האם לתמוך כספית בהוצאת הספר שלו – אז הוא צריך לצאת החוצה. אבל אם המועצה דנה על תקציב "מכון ז'בוטינסקי", שהוא היושב-ראש שלו – אז מותר לו להשתתף. זה ברחל בתך הקטנה, מפורש לחלוטין. זה עניין פרטי, וזה עניין של המכון שמכוחו הוא בא, וזה מובנה בתוך החוק הזה.
קובי שפירא
זאת הכוונה. זה מועתק מחוק הרצל. אבל בואו נשים לב לפרופורציות.
רוני בר-און
למה לשנות את זה?
קובי שפירא
בחוק הרצל היו שני נציגים של ההסתדרות הציונית, זה הכול. כאן מתוך 21 חברים – 11 חברים הם אינטרסנטים ברורים שחיים מהתקציבים האלה.
רוני בר-און
אבל עדיין יש רוב לנציגות הציבורית.
קובי שפירא
לא. 11 מתוך 21 באים מגופים אינטרסנטים.
רוני בר-און
הסכמתי להוסיף עוד 2 נציגי ציבור.
יוסי שריד
אז מה? מי יודע מי הם נציגי הציבור? וגם אם הוספת נציגי ציבור, זה עדיין 11 מתוך 23.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
ונציגי הציבור לא יהיו מטעם?
יוסי שריד
ברגע שאדם אינטרסנט יש להניח שיבוא לישיבה. אחרים אולי יבואו ואולי לא יבואו. 11 מתוך 23 – גומר את העניין.
רוני בר-און
13 מתוך 23 הם אנשים שלא קשורים ולא מחוברים.
קובי שפירא
זה לא מדויק. אני לא יודע מי ימונה כנציג ציבור.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני יודעת מי ימונה כנציג ציבור, בחייך.
קובי שפירא
נציגי הציבור שימונו מן הסתם יזוהו עם הגופים האלה, זה מה שיקרה.
יוסי אחימאיר
לא בהכרח. אם הממשלה תהיה בראשות מרצ יהיו נציגים אחרים.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
למה צריך שיהיו שלושה נציגי עמותת "מכון ז'בוטינסקי בישראל"? לא מספיק כאן אחד ואז להגדיל את מספר נציגי הציבור? מוכרחים לשנות קצת את האיזון. זה קצת יותר מדי "צועק".
יוסי שריד
יש כאן שמות מסוימים מאוד ואי אפשר לשנות, יש כאן בעיות פרסונליות.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
יחליפו כל כמה שנים, יעשו רוטציה.


בפסקה (7) יש שני נציגי עמותת "מסדר על שם זאב ז'בוטינסקי". אולי אפשר כאן לצמצם.
קריאה
עדיף להוסיף מאשר לצמצם.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני מבינה שאתם רוצים של"מכון ז'בוטינסקי" תהיה נציגות גדולה יותר מאשר לכל היתר. אז שימו שם שניים, ובכל היתר אחד. והשניים הנוספים יהיו עובדי מדינה, נציגי ממשלה וכדומה, בקטגוריה אחרת.
יוסף ויטלזון
"המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי" הוא גוף פעיל מאוד.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
לא חשבתי אחרת.
קובי שפירא
הוא יחיה מהכספים שהחוק יאפשר.
רוני בר-און
אתה רוצה להגדיל את המועצה ל-25 או 27 חברים על-ידי הוספת נציגי ציבור? הרי אין לדברים שיעור. גם אם נוסיף נציגים להסתדרות הציונית העולמית אז תיכף חבר הכנסת יוסי שריד יגיד, בצדק, שמר סלי מרידור ימנה את עצמו ואת אחיו ואת מר מוטי ברקוביץ ואת כל החברים האחרים שנמצאים בהסתדרות הציונית העולמית.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
לפחות פורמלית זה לא חייב להיות רק הם.
רוני בר-און
אם כולם חשודים תמיד, אין לדברים סוף.
יוסי שריד
לא כולם חשודים אבל אל תשים בפני אינטרסנטים מכשול.
רוני בר-און
אז אין דרך לעשות את זה. אז באמת צריך לקבל את עמדתך ולהפיל את החוק.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
לא, חלילה.
קובי שפירא
להוריד את מספר נציגי העמותות. במקום 3 נציגי עמותה יהיה נציג אחד של העמותה. תעשה נציגות פחות מכריעה. אני מבין שאתה רוצה כאן את הסימבוליקה. בסדר, "מכון ז'בוטינסקי בישראל" חשוב אז תן לו נציג, אבל אל תתן משקל כל-כך גדול לכל העמותות האלה. מנגד תגדיל את מספר נציגי הציבור שלא מזוהים כל-כך עם הגופים האלה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
זה רעיון לא רע. יש כאן 6 מוסדות מזוהים, אז יהיו 6 נציגים שלהם, ותגדיל את מספר נציגי הציבור ותדאג לכך שנציגי הציבור יבואו מהגופים האלה.
קובי שפירא
את זה לא אמרתי.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני אומרת. אבל לפחות בחוק לא תקבע יחס כזה.
רוני בר-און
זאת העמדה של שרת המשפטים?
קובי שפירא
הדגשתי שלא, חד-משמעית. שאלו אותי כאיש מקצוע מה אני מציע.
רוני בר-און
מה שאתה אומר הוא עמדת משרד המשפטים?
קובי שפירא
זאת עמדה מקצועית. שאלה אותי חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך כעורך-דין שעובד במשרד המשפטים מה אני מציע לה.
רוני בר-און
האם מותר לך לחלוק על עמדת השרה?
יוסי שריד
לא זה העניין.
רוני בר-און
למה אתה צריך לקבוע מה העניין שלי?
יוסי שריד
זה דיון לגופו של עניין.
רוני בר-און
לא, זה לא דיון לגופו של עניין.
קובי שפירא
מה שאני אומר עכשיו מתואם עם בכירי משרד המשפטים. אתמול ב-22:00 קיבלתי מנדט מה בדיוק להגיד או לא להגיד. השרה אמרה חד-משמעית שהיא משאירה את זה לשיקול הוועדה.
רוני בר-און
אולי כדאי להזמין לכאן את שרת המשפטים. יש הבדל בין מה שאני שומע במקום אחד למה שאני שומע במקום אחר. או שאתה מביא את עמדת המשרד או שאתה מביא את עמדתך. אם אתה מביא את עמדתך, קל לי יותר להתווכח אתך.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
הוא מביא את העמדה המקצועית של המשרד, לא העמדה הפוליטית של השרה.
רוני בר-און
אין עמדה מקצועית.
מירב ישראלי
בחוק הרצל יש 21 חברי מועצה, מהם 8 חברי ההסתדרות הציונית העולמית, כלומר זה היחס בין אנשים שהם נגיד אינטרסנטים לבין שאר האנשים.
רוני בר-און
אבל מי עוד עוסק בהרצל פרט להסתדרות הציונית העולמית? וכאן אני מראה לך מי עוד עוסק בז'בוטינסקי. ההסתדרות הציונית העולמית לא עוסקת בז'בוטינסקי, זה בדיוק העיוות. אבל על זה דיברנו כבר בקריאה הראשונה. עכשיו אתם רוצים לרבע את המעגל. הצעתי לכם, במקום 21 יהיו 25 חברי מועצה על-ידי הגדלת מספר נציגי הציבור. האמינו לי, עברתי שמונה מדורי גיהנום עד שהצלחתי להעביר את ההצעה, להוריד את מספר נציגי המדרשות לאחד ולהוסיף נציג לבית"ר העולמי ולבית"ר הארצי. זה לא דבר שאנחנו רוצים לדבר עליו כאן. אתה אומר שאתה רוצה להיות במשמרת שבמשמרת, שהציבור יהיה ממונה על הארגונים האלה, כי הם אוכלים מהשולחן הזה ואתה רוצה שיהיה מי שישמור עליהם – תוסיף ארבעה נציגי ציבור ותגיע לאיזון הרצוי לדברי היועצת המשפטית, ואחר-כך כשתשב כנציג משרד המשפטים בוועדת רביבי תגיד לשרים שלא ימנו את מר יוסי אחימאיר כנציג ציבור כי הוא מייצג את "המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי". אתם הרי יודעים כיצד לפקח.
משה גפני
גברתי היושבת-ראש, אני לא כל-כך מבין בז'בוטינסקי, אבל אני מבקש לדעת, זה חוזר על עצמו כל הזמן, גם בדיון הקודם שהיה כאן בוועדה, היות ואני חבר בקואליציה בשלב זה חשוב לי מאוד לדעת מה עמדת משרד המשפטים. זאת אומרת, מה קובע? העמדה המקצועית של עורך-דין קובי שפירא, ואני מכבד מאוד את עמדתו המקצועית כפי שהוא בוודאי יודע, עמדת המשרד או עמדת הדרג המדיני? כחבר הוועדה אני חייב לדעת מה קובע.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אני מציעה לך לשאול שאילתה את שרת המשפטים.
משה גפני
לא בא בחשבון. אני צריך להצביע עכשיו בוועדה. אני מבקש לא לטייח את העניין הזה. גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, מה שאת תגידי יהיה מבחינתי עמדה מקצועית. אני מבקש לדעת מה עמדת הממשלה בחוק הזה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
לפני שנכנסת נאמר לנו ששרת המשפטים לא הביעה דעתה.
קובי שפירא
שרת המשפטים השאירה את זה לשיקול דעת הוועדה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
שרת המשפטים סומכת על ועדת החינוך, התרבות והספורט להגיע להחלטה הנכונה והראויה. היא לא רצתה להביע דעה.
רוני בר-און
הצעתי להגדיל את המועצה ל-25 חברים, כך שיהיו חמישה נציגי ציבור, שבעה עובדי המדינה, נציג צה"ל, ועוד שני חברים נציגי ההסתדרות הציונית העולמית. כלומר, 15 מ-25. זה יחס מובהק יותר מאשר היה בחוק הרצל.
יוסי שריד
אני מציע לשאול את צה"ל אם הוא מעוניין לשלוח נציג.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
הם היו כאן בישיבה הקודמת והיו שותפים להצעת החוק.
רוני בר-און
הם רצו ארבעה נציגים, נציג לכל אחת מן הזרועות – ים, אוויר, יבשה וכללי – ואנחנו לא הסכמנו.
מירב ישראלי
חבר הכנסת בר-און מציע להשאיר 10 נציגי ארגונים.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
יהיו במועצה 15 חברים שאינם מזוהים מוסדית ו-10 נציגי עמותות.
קובי שפירא
אני רוצה להבין כיצד מתחלקים 10 החברים נציגי העמותות.
רוני בר-און
שלושה מ"מכון ז'בוטינסקי בישראל", אחד מ"המדרשה הלאומית ללימודי המחתרות", אחד מ"המדרשה הלאומית על שם רנה מור", שניים מ"המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי", שניים מ"שלטון בית"ר" – נציג "שלטון בית"ר" ונציג ההנהגה הארצית של בית"ר, ואחד מ"ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל".
היו"ר מל פולישוק-בלוך
הם לא מקבלים משכורת בשלב הזה, נכון?
רוני בר-און
הם לא מקבלים משכורת, אלא להיפך – משלמים.
מירב ישראלי
אחזור על הרכב המועצה ונסכם אותו. במועצה יהיו 25 חברים.


(1) שבעה חברים עובדי המדינה; (2) חבר נציג צה"ל; (3) שני חברים נציגי ההסתדרות הציונית העולמית; (4) שלושה נציגי העמותה "מכון ז'בוטינסקי בישראל", שאחד מהם איש אקדמיה; (5) נציג אחד של העמותה "המדרשה הלאומית ללימודי מחתרות"; (6) נציג אחד של העמותה "המדרשה הלאומית על שם רנה מור".
יוסי שריד
מה זה?
יוסי אחימאיר
זה המקביל של המדרשה בחיפה. זאת מדרשה בתל-אביב, בהנהלת גברת שולמית לבנת. גברת רנה מור יסדה בזמנו את המדרשה ונפטרה מסרטן והחליטו לקרוא למדרשה על שמה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
מה ההבדל בין המדרשות?
יוסי אחימאיר
זאת פועלת בחיפה וזאת פועלת בתל-אביב. הן פועלות בקרב עשרות אלפי אנשים. אלה שתי עמותות נפרדות, כן ירבו. אולי יהיו עוד מדרשות באילת, בירושלים ובכרמיאל.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
למה אתם לא עושים עמותה אחת? לא חבל על הכסף שלכם?
יוסי אחימאיר
כל גוף עומד בפני עצמו.
רוני בר-און
ילדי בתי-הספר מגיעים לשם, לכן זה צריך לפעול בכל רחבי הארץ.
מירב ישראלי
(7) שני נציגי העמותה "המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי"; (8) נציג העמותה "שלטון בית"ר" ונציג "ההנהגה הארצית של בית"ר בארץ ישראל"; (9) נציג העמותה "ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל"; ו-(10) חמישה נציגי ציבור.


בפסקאות (5), (6) ו-(7) ירדה הדרישה שזה יהיה איש אקדמיה.


כלומר, זה 10 נציגי ארגונים ו-15 נציגי ציבור.


אני מתחילה לעבור על סעיפי החוק. אם למישהו יש הערה על סעיף ספציפי, נא להעיר.


סעיף 1 - מטרות

"מטרותיו של חוק זה להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופעלו של זאב ז'בוטינסקי, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני.

סעיף 2 – יישום המטרות
מטרותיו של חוק זה ייושמו בדרך של קיום יום זאב ז'בוטינסקי ופעילויות חינוכיות-ערכיות במוסדות המדינה, בצה"ל ובבתי הספר, מתן מלגות לתלמידים ומתן תמיכות למוסדות ציבור, הפועלים להגשמת מטרות חוק זה, לרבות באמצעות קיום פעילות בהר הרצל בירושלים, הכל לפי הוראות חוק זה."


סעיף 3 – מועצה ציבורית

על הרכב המועצה הציבורית עברנו לפני רגע.
רוני בר-און
מה זה בסעיף קטן 3(ב) "המועצה הציבורית תמנה, באישור ראש הממשלה, את יושב-ראש המועצה ואת ממלא מקומו, מבין החברים האמורים בפסקה (א)(4)"? טעיתם כאן.
קובי שפירא
זה צריך להיות מבין נציגי הציבור, כלומר "מבין החברים האמורים בפסקה (א)(10)".
מירב ישראלי
זאת מועצה ציבורית, לכן מי שצריך לעמוד בראשה הוא מי שאינו מזוהה עם משהו מסוים אלא הוא איש ציבור.
רוני בר-און
(אומר לנציגי הארגונים): תדאגו שהממשלה תמנה נציגי ציבור ראויים, שמתוכם ימנו יושב-ראש, ולא להפיל הכול פה.
מירב ישראלי
סעיף 4 – תפקידי המועצה הציבורית

"תפקידי המועצה הציבורית –

(1)
לייעץ לראש הממשלה בכל הנוגע ליישום חוק זה ולביצועו, ולעקוב אחר ביצוע חוק זה;

(2)
להמליץ לראש הממשלה על מדיניות ויעדים לענין הפעילות לפי חוק זה והגברתה;

(3)
לייעץ לראש הממשלה לענין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), לשם קידום מטרותיו של חוק זה, בין היתר בענינים אלה:"


כאן הכנסנו תיקון בניסוח בפסקת משנה (א). בקריאה הטרומית זה היה "קיום פעילות בקבר ז'בוטינסקי", והנוסח הזה נראה לנו קצת מוזר. לפיכך כתבנו:

"(א)
קיום פעילות בהר הרצל בירושלים בכל הנוגע לזכרו ופעלו של זאב ז'בוטינסקי;"
רוני בר-און
יש צורך לקרוא את כל הסעיפים שלא שונו מאז הקריאה הראשונה?
מירב ישראלי
אעבור על הכול מהר.

"(ב)
שימור, שחזור והצגה של מוצגים ומסמכים הקשורים לחייו ולפעלו של זאב ז'בוטינסקי;

(ג)
קיום פעולות חינוכיות-ערכיות לרבות הכנת תכניות לימודים, קיום השתלמויות למורים ולמדריכים ועריכת סיורים;

(ד)
קיום ארועים;

(ה)
פעילויות הנצחה;

(4)
להכין הצעת תקציב שנתי להפעלת החוק כאמור בסעיף 14(ב), ולהגישה לאישור ראש הממשלה ושר האוצר.


סעיף 5 – סדרי עבודת המועצה הציבורית

(א)
המועצה הציבורית תתכנס פעמיים בשנה לפחות, וכן לפי דרישה של לפחות מחצית מחבריה.

(ב)
יושב-ראש המועצה הציבורית ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה הציבורית ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בין היתר, בהתאם לדרישות והצעות ראש הממשלה, ההסתדרות הציונית העולמית וחברי המועצה הציבורית.

(ג)
המועצה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.


סעיף 6 – הוצאות וגמול

חברי המועצה הציבורית לא יהיו זכאים לשכר בעד חברותם במועצה, אך יהיו זכאים להחזר הוצאות שיוציאו במילוי תפקידם כפי שיקבע ראש הממשלה, באישור שר האוצר."
היו"ר מל פולישוק-בלוך
הגדלנו עכשיו את ההוצאות בהנף-יד כשהוספנו עוד 5 נציגי ציבור.
רוני בר-און
כל עובדי המדינה, למשל, לא מקבלים החזר הוצאות.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
אבל הגדלנו את מספר נציגי הציבור.
רוני בר-און
בשביל לשמור על הכסף תשלמי את מחיר הנסיעה באוטובוס ואת הבורקס. אין הרבה הוצאות בדברים האלה.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
יש כאן הגבלה על התקציב?
קובי שפירא
"כפי שייקבע ראש הממשלה, באישור שר האוצר". יש מועצות שחבריהן לא מקבלים אף אגורה. ריכזתי מועצה – המועצה לבתי דין מנהליים – שחבריה לא קיבלו ולו שקל אחד, למרות שגם שם היה כתוב שהם זכאים.
רוני בר-און
גם אני הייתי חבר באותה מועצה. להיפך, עוד שילמנו, לפי מיטב זכרוני. גם במועצה להסדר ההימורים בספורט לא מקבלים החזר הוצאות.
מירב ישראלי
כאן יש סדרת הוראות לגבי פעילות המועצה, כמו בחוק הרצל.


סעיף 7 – תקופת כהונה, פקיעת כהונה והעברה מכהונה

"(א)
חבר המועצה הציבורית, יתמנה לתקופת כהונה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים ניתן לשוב ולמנותו ללא יותר משלוש תקופות כהונה רצופות נוספות כאמור.

(ב)
חבר המועצה הציבורית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה;

(2)
חדר להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה.

(ג)
ראש הממשלה יעביר מכהונתו חבר המועצה הציבורית שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר או כיושב-ראש המועצה הציבורית.

(ד)
ראש הממשלה רשאי להעביר חבר המועצה הציבורית מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2)
נעדר ללא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה הציבורית."


יש למישהו הערות על הסעיף הזה?
רוני בר-און
גם סעיף 8, על ניגוד עניינים, הוא העתק של האמור בחוק הרצל. יש ניגוד עניינים אישי ולא ניגוד עניינים מוסדי. כנציג מוסד – אין ניגוד עניינים. באופן אישי – יש ניגוד עניינים. צריך להבהיר את זה לאנשים.
מירב ישראלי
סעיף 8 – ניגוד ענינים

"(א)
לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה הציבורית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אחר או תפקיד אחר שלו.

(ב)
חבר המועצה הציבורית יימנע מהשתתפות בדיון שמקיימת המועצה, מהצבעה בישיבות שהנושא הנדון בהן עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה הציבורית לבין ענין אחר או תפקיד אחר שלו, ולא יטפל, במסגרת מילוי תפקידו במועצה, בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה; ואולם רשאי חבר המועצה הציבורית להביא בחשבון גם את עניניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד ענינים בשל כך בלבד.

(ג)
התברר לחבר המועצה הציבורית, כי נושא הנדון בישיבה של המועצה או שהוא הופקד על טיפולו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.

(ד)
בסעיף זה –

"ענין אחר" – לרבות ענין של קרובו של חבר המועצה הציבורית או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;

"קרוב" – בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה הציבורית, ובן זוגו של כל אחד מהם."
יוסי שריד
אני חושב שזאת הבחנה מלאכותית ומאולצת. אני יכול להעריך שאנשים בעמותות מסוימות מקבלים שכר, ולכן ההפרדה בין האינטרס הקולקטיבי והאישי במקרה הזה היא הבחנה על הנייר בלבד.
מירב ישראלי
זה היה מקובל ונוסח בזמנו ביחד עם משרד המשפטים בחוק הרצל.


סעיף 9 – תוקף פעולות

"קיום המועצה הציבורית, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.


סעיף 10 – יום זאב ז'בוטינסקי

(א)
אחת לשנה, בכ"ט בתמוז, יום פטירתו של זאב ז'בוטינסקי, יקוים יום זאב ז'בוטינסקי; ביום זה –

(1)
יתקיים טקס זכרון ממלכתי בקבר זאב ז'בוטינסקי בהר הרצל בירושלים;

(2)
במחנות צה"ל יוקדש זמן ללימוד פעלו וחזונו הציוני של זאב ז'בוטינסקי;

(3)
יתקיים בירושלים כנס לזכרו של זאב ז'בוטינסקי; הכנס יאורגן על-ידי המועצה הציבורית; בכנס יידונו נושאים מעולם הציונות ברוח חזונו של זאב ז'בוטינסקי.

(ב)
הכנסת תקיים דיון מיוחד לציון יום זאב ז'בוטינסקי במועדו או במועד סמוך.

(ג)
חל כ"ט בתמוז בשבת, יקוים יום זאב ז'בוטינסקי ביום א' שלאחריו.


סעיף 11 – ציון במערכת החינוך

אחת לשנה, ביום י"ב בטבת יוקדש זמן בבתי הספר ללימוד פעלו וחזונו הציוני של זאב ז'בוטינסקי."
יוסי שריד
יהיו שני ימי זיכרון?
רוני בר-און
אנחנו לא רוצים שבמחיר זה הנצחת זכרו של ז'בוטינסקי פשוט נעלים את זכרו. לא זאת כוונת המחוקק. ביום פטירתו של ז'בוטינסקי (כ"ט בתמוז) יתקיים טקס בהר הרצל, ולתלמידים נקבע יום י"ב בטבת.
יוסי שריד
זה פארסה, שני ימי זיכרון.
רוני בר-און
בסדר, אז כשתציעו את יום הזיכרון לברל כצנלסון לא תעשו את הפארסה הזאת.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
במערכת החינוך זה לא יום זיכרון אלא יום לימוד על ז'בוטינסקי.
מירב ישראלי
סעיף 12 – פעולות חינוכיות-ערכיות

"מוסדות המדינה, צה"ל ובתי הספר יקיימו פעולות חינוכיות-ערכיות לקידום מטרותיו של חוק זה, לרבות קיום טקסים ופעולות חינוכיות ביום זאב ז'בוטינסקי, ולענין בתי-הספר ביום י"ב בטבת."


כאן גם הכנסנו את שני המועדים.


סעיף 13 – מלגות

"משרד החינוך, התרבות והספורט יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על-ידי המשרד, לצורך מחקר בנושאים הקשורים לפעלו ולחזונו של זאב ז'בוטינסקי, לפי כללים שיקבע שר החינוך, התרבות והספורט.


סעיף 14 – תקציב

(א)
השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה, לרבות תקציב המלגות לפי סעיף 13 והתקציב לתמיכה במוסדות ציבור לפי סעיף קטן (ג), תיקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

(ב)
המועצה הציבורית תכין הצעת תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה כאמור בסעיף קטן (א)ף ותגישה לראש הממשלה ולשר האוצר; ראש הממשלה ושר האוצר יאשרו את הצעת התקציב כפי שהציעה המועצה הציבורית או בשינויים שימצאו לנכון, ויביאו את הצעת התקציב המאושרת בפני הממשלה במסגרת הדיונים על חוק התקציב השנתי.

(ג)
מתן תמיכות לפי חוק זה ייעשה על-פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 4(3) שיקבע ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם המועצה הציבורית.


סעיף 15 – ביצוע ותקנות

ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם המועצה הציבורית ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בענין סדרי עבודת המועצה הציבורית.


סעיף 16 – תיקון חוק החברות הממשלתיות

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בתוספת, בסופה יבוא:

"20.
המועצה הציבורית – לפי חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005.""


בחוק החברות הממשלתיות תהיה תוספת של המועצה הציבורית. זה אומר שהם כפופים לוועדה שבודקת כשירות.


באשר לתחילה, בחוק הרצל ניתנו 8 חודשים. כאן נותנים 4 חודשים. בחוק הרצל בזמנו הממשלה לא הספיקה להקים את המועצה.
רוני בר-און
זה בסדר, למעט פרק ב' – ההקמה של המועצה.
מירב ישראלי
בדקתי, כ"ט בתמוז השנה חל ב-5 ביולי. זאת אומרת, בלאו הכי יום ז'בוטינסקי יחול לפני תחילת החוק. החוק כולו נכנס לתוקף עוד 4 חודשים וזה יוצא אחרי יום ז'בוטינסקי.
רוני בר-און
אז אנחנו נמשיך עוד שנה אחת במסורת כפי שהיתה במשך שמונים שנים.
מירב ישראלי
סעיף 17 – תחילה ותחולה

"(א)
תחילתו של חוק זה, למעט פרק ב', בתום ארבעה חדשים מיום פרסומו.

(ב)
עד תום חודשיים מיום פרסומו של חוק זה תמנה הממשלה את המועצה הציבורית לפי סעיף 3 בפרק ב'.

(ג)
תחילתם של סעיפים 4 עד 9 בפרק ב' – מיום מינוי המועצה הציבורית כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)
סעיף 14(א) יחול החל משנת הכספים 2005 ואילך.


סעיף 18 – הוראת שעה לשנת הכספים 2005

השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה מיום תחילתו ועד תום שנת הכספים 2005 תיקבע בחוק התקציב השנתי לשנת 2005, והוראות סעיף 14(ב) לא יחולו."


מכיוון שזה כבר לא יכנס לחוק התקציב הנוכחי, שהוא החוק שעומד להיות מאושר עוד כמה ימים, הוצע לכתוב סעיף אחר. אם אנחנו רוצים שזה יתוקצב בשנת 2005, אני חושבת שצריך לנסח את הסעיף כדלקמן:

"אוצר המדינה ישתתף בהפעלתו של חוק זה מיום תחילתו ועד תום שנת הכספים 2005 לפי הוראות כל דין, והוראות סעיפים 14(א) ו-14(ב) לא יחולו."


זה אומר שחוק התקציב יתקבל, וכמו בכל מקרה שחוק חדש נכנס לתוקף אחרי קבלת חוק התקציב, עושים העברה תקציבית כדי לתפעל אותו. זה מה שיצטרכו לעשות גם כאן. הנוסח של הסעיף אמור להגיד את זה.


האם זה מקובל עליכם?
מאיר בינג
מקובל.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
יש למישהו הערות?


אנחנו מצביעים על הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005, כפי שהוצגה כאן, עם כל התיקונים והתוספות.
יהודית גידלי
חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך – בעד


חבר הכנסת טלב אלסאנע – לא נוכח

חבר הכנסת גלעד ארדן (במקומו חבר הכנסת רוני בר-און) – בעד

חבר הכנסת אורי אריאל – לא נוכח

חבר הכנסת מוחמד ברכה – לא נוכח

חברת הכנסת ענבל גבריאלי (במקומה חברת הכנסת לאה נס) – בעד

חברת הכנסת גילה גמליאל – בעד

חבר הכנסת משה גפני – בעד

חבר הכנסת מגלי והבה – בעד

חבר הכנסת ראלב מג'אדלה – לא נוכח

חבר הכנסת משולם נהרי – לא נוכח

חברת הכנסת מרינה סולודקין – בעד

חברת הכנסת גילה פינקלשטיין – לא נוכחת

חבר הכנסת יוסי שריד – נגד

חברת הכנסת יולי (יעל) תמיר – לא נוכחת.
היו"ר מל פולישוק-בלוך
הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005, נתקבלה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים