PAGE
ועדת החינוך, התרבות והספורט (423)
1
22/3/2005

הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 423

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שלישי, י"א באדר ב התשס"ה (‏22 במרץ, 2005), שעה 09:00

1.
הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005 פ/2834 של חה"כ רוני בר-און וקבוצת חברי כנסת – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: מל פולישוק-בלוך – היו"ר

גילה גמליאל

משה גפני

מגלי והבה

מרינה סולודקין

יוסי שריד

חה"כ דניאל בנלולו

חה"כ רוני בר-און

חה"כ יחיאל חזן

חה"כ אהוד יתום

חה"כ משה כחלון

חה"כ לאה נס

שרה וידר
-
מפמ"ר היסטוריה ואזרחות, ממ"ד, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד שנית פנחסי
-
לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט

דוד פלבר
-
עוזר סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א, תיאום ובקרה, משרד החינוך, התרבות והספורט

ד"ר חגית מאיר
-
המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט

מאיר בינג
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד קובי שפירא
-
לשכה משפטית, משרד המשפטים

יוסף ויטלזון
-
המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי

יוסי אחימאיר
-
מכון ז'בוטינסקי בישראל

שמעון ראם
-
מדרשה לאומית חיפה

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אירית שלהבת
הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005, פ/2834

אני מבקשת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005.


היום אנחנו אמורים להכריע בשאלות שנשארו פתוחות. ככל שאני זוכרת, נשארו שתי שאלות: 1) המועד לציון יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך – משרד החינוך, התרבות והספורט נתבקש להציע לנו מועד. 2) הרכב המועצה – משרד המשפטים ומשרד החינוך, התרבות והספורט היו צריכים להביא לנו תשובה.

יש לי רעיון לעניין המועד. אני מבקש להציע את המועד של היום על-פי הלוח העברי. היום י"א באדר, יום תל-חי. תל-חי זה בית"ר, תל-חי זה מורשת ז'בוטינסקי. בי"א באדר, שהוא יום תל-חי, משרד החינוך מאפשר בהוראה בחוזר מנכ"ל לכל בית-ספר שרוצה לעלות לתל-חי יום פטור או יום חופש מהלימודים. החיבור הזה לפי דעתי פשוט מושלם. זה מחייה את יום תל-חי, לא מעמיס עוד יום של הנצחה (memorial) על לוח הלימודים ומשרת את כל המטרות.

גדלתי על יום תל-חי, על י"א באדר, משום שאני באה ממכבי צעיר. כל שנה הייתי עומדת וקוראת את ה"יזכור" על-יד האריה השואג.

גברתי היושבת-ראש, בית"ר – למרות שנכתב בת"ו, וזה שיבוש שלא כולם יודעים מה מקורו – הוא "ברית יוסף טרומפלדור". אך למען האמת, לא רבים יודעים שזה הזיכרון של ביתר המקראית ובר כוכבא. בית"ר מחוברת ברמ"ח איבריה לטרומפלדור ולתל-חי, למרות שחס וחלילה שלא יישמע מזה איזה צליל של התנשאות, זה לא מיוחד רק לבית"ר, זה מיוחד לכל תנועות הנוער. טרומפלדור הוא דמות מופת חינוכית שמאגדת סביבה את כל תנועות הנוער, כולל מכבי, שהיא אחותנו מבחינת התפיסה, גם בחינוך וגם בפוליטיקה, מזה שנים רבות.

כך זה היה פעם, נדגיש. היום יש כבר ניתוק גדול למדי בין מכבי ובית"ר.

עד היום למרכז מכבי יש נציגות במרכז הליכוד.

מה אומר משרד החינוך, התרבות והספורט?

הבאנו הצעה לעשות את זה סמוך לחנוכה, או מיד אחרי חנוכה. שזה לא יהיה סמוך מדי ליום רבין ושלא יהיה בתחילת השנה בסמוך לחגים.

האם יש לכם התנגדות לתאריך י"א באדר?

רק עכשיו שמעתי על התאריך י"א באדר. הדבר היחיד שמפריע הוא שבבתי-הספר הימים האלה הם ימי פורים. התאריך עצמו נראה לי מאוד, אבל כפי שאני מכירה את המערכת זה יידחה. כולם יגידו שהילדים בתחפושות ובהצגות ובהכנות. אני מאוד חוששת שזה יידחה כי מתחילים את חגיגות הפורים קודם לחג.

י"א באדר ו-י"ד באדר הם מועדים סמוכים מדי. אבל הרעיון בהחלט מקורי ויפה.

במיוחד שזה חל היום. את יודעת איך זה ייראה אם ועדת החינוך, התרבות והספורט תאשר את זה היום? במקרה כך יצא. אף אחד לא יאמין שלא כיוונו לזה.

האם זה יהיה מעשי אם נקבע את המועד י"א באדר ואת החגיגה יעשו שבוע קודם לכן, את הדיונים והטיול והלימודים?

אז אין משמעות לאותו יום. אם ייקבע יום מחייב יהיו בו תוכניות ספציפיות. י"ג באדר זה כבר צום וב-י"ב באדר עושים את החגיגות.

אז מה התאריך שאתם מציעים?

חשבתי על י"ב בטבת. זה סתם יום, אבל הוא אחרי חנוכה.

יום הזיכרון לרבין הוא בדיוק יום הולדתו של ז'בוטינסקי. אם רבין היה חי עמנו היום היו נפתרות לנו הרבה בעיות, וגם הבעיה הזאת.

חלק מהאירועים שנעשים ביום הולדתו של ז'בוטינסקי, מאז שרבין נרצח נעשים כמה ימים אחרי. אולי אפשר למצוא איזה מועד סמוך.

זאת בעיה מפני שאי אפשר כל שבוע לקבוע יום זיכרון בבתי-הספר, זה מוזיל את הכול. אם אנחנו רוצים להיות מעשיים, אני חושבת שצריך לראות את חיי בית-הספר.

אני נגד החוק. לא בגלל ז'בוטינסקי. צריך הרי להכניס איזה סדר בעניין.

לא נחזור אחורנית, לא נעלים את הצעת החוק, אלא אם כן תבקש שנעשה הצבעה, אבל לא זאת היתה כוונתנו. חבר הכנסת שריד, בישיבה הקודמת סיכמנו – ואתה תדבר על מה שתרצה – שנותרו שני נושאים פותחים: המועד והמועצה. אנחנו רוצים לנסות לפתור את הבעיות הללו.

בכל זאת אני רוצה לומר, לצורכי הפרוטוקול, את עמדתי. גם העמדה הזאת צריכה להישמע.


אנחנו לא דנים עכשיו בהנצחתו של רחבעם זאבי. יש הבדל של שמים וארץ בין ז'בוטינסקי לבין רחבעם זאבי. ז'בוטינסקי ראוי להנצחה וליחס אחר. החברים היושבים כאן, כולל מר אחימאיר, יודעים שבהזדמנויות שונות אפילו מצאתי לנכון לדבר בכנסת על ז'בוטינסקי וגם לכתוב על ז'בוטינסקי לפרסום. אז אני לא נכנס עכשיו לוויכוח מיותר, על שיעור קומתו של ז'בוטינסקי. אולי בהבדל מכמה אנשים אחרים, בלי להיות ספציפי יותר, אני חושב שאני גם מכיר את כתביו. רק לפני 3 שבועות הוצאתם ספר של מאמרים נוספים של ז'בוטינסקי, קראתי אותו ומצאתי בו דברים מעניינים להפליא. אז אין לי בעיה עם ז'בוטינסקי.


אבל לא נכון – ואני אומר את זה גם לאנשים שרוצים ביקרו את ז'בוטינסקי – כל פעם לדון בהנצחתו או בזכרו של איש כזה או אחר, תהא מעלתו אשר תהא. זה פשוט לא נכון. אנחנו עוסקים בזה בצורה לא נכונה. אני חושב שאנחנו גם מוזילים את העניין. ואני אומר שוב, אני לא זקוק להוכיח. אני חושב שז'בוטינסקי הוא לא עוד אחד שרוצים כאן להנציחו באמצעים מלאכותיים. אבל אנחנו פשוט עוסקים בזה בצורה לא נכונה.


יש גלריה של אנשים – לא יותר מדי אנשים, הלוואי היתה גלריה רחבה יותר של אנשים – שמחר יבוא מישהו ויאמר שצריך להנציח גם אותם. יתכן שכן, יתכן שלא, אינני יודע. למה לא להנציח את יאיר? למה לא להנציח את טבנקין? למה לא להנציח את יערי? יש שורה ארוכה של אנשים. פרט לכך, יש גם אנשים מן העבר הרחוק יותר.

דוד המלך.

למה לא להנציח את נורדאו? למה לא להנציח את ברל כצנלסון? דווקא מתוך החשבת העניין – למה ייגרע חלקו של ברל כצנלסון לעומת ז'בוטינסקי?

איך נראה לך הרעיון שכל שֵם שיעלה נדון בו?

נראה לי ממש לא נכון שנדון בכל שֵם שיעלה. אמרתי כבר בהזדמנות אחרת שימי השנה לא יספיקו לימי האזכרה, הלוח פשוט יתמלא. אני חושב שמי שחושב שאגב כך הוא מכבד את זכרו של ז'בוטינסקי, במקרה הזה, ושל אנשים אחרים במקרים אחרים, פשוט טועה. נצטרך ללכת מן הכלל אל הפרט ולא מן הפרט אל הכלל, כי אחרת באמת לא נגיע לשום דבר, או שנגיע לזילות כל ההנצחות. תראו איך זה נראה עכשיו, כל יום מזכירים מישהו אחר.


לכן אני מתנגד לחוק. לא משום שאני מתנגד להזכרת שמו של ז'בוטינסקי, אלא משום שאני מתנגד לשיטה, שכל יום יבוא מישהו אחר, ויהיו טעמיו ונימוקיו אשר יהיו. אני מוכן להניח לחבר הכנסת רוני בר-און את חזקת תום-הלב, אבל מישהו אחר יכול לומר: כל אחד יבוא עם האיש המועדף – האיש המועדף לא רק על-ידו אלא גם על-ידי חברי המרכז שלו אולי. אני חושב שזה לא נכון.

אני רוצה ליידע אותך שהגשתי הצעת חוק להקמת מועצה ציבורית אחת לקביעת מורשת של כל מיני אישים, ימי זיכרון לציון אנשים בהיסטוריה ובהווה היהודי. אני חושבת שזה יעשה סדר במערכת כדי שלא כל אחד יבוא עם הצעה משלו. אבל בינתיים את החוק הזה נעביר כפי שהוא.

אני מקבל את המועד שהציע משרד החינוך, התרבות והספורט. רציתי להציע את י"א באדר, יום תל-חי, אני חושב שזה חיבור נכון, אולם זה מתנגש עם אירועי חג הפורים.

הייתי בי"א באדר בכפר גלעדי על-יד פסל האריה השואג ולא ראיתי שם ולו אדם אחד עם תחפושת.

רציתי להעיר שאני מדברת גם בשם פרופ' יעקב כץ, אתו דיברתי אמש, וזה על דעתו. הוא לא קבע תאריך אלא אמר שזה יהיה קצת לפני או קצת אחרי חנוכה. כאשר הסתכלתי בלוח השנה, אחרי י' בטבת מתחילה תקופה שקטה יותר. לכן אני מציעה את התאריך י"ב בטבת. אין ליום הזה שום משמעות, אלא זה שבוע פנוי. י' בטבת הוא יום צום. זה היה יכול להיות גם י"א בטבת או ט"ו בטבת.

אולי כדאי לעשות את זה בחשוון, סמוך קצת יותר ליום ההולדת של ז'בוטינסקי, שחל ב-י"ב בחשוון, שהוא יום הרצחו של רבין לצערנו, ואז אפשר יהיה לעשות את כל האירועים ביחד.

נקבל את התאריך שהציע משרד החינוך, התרבות והספורט.

אני כבר מתחילה "להתאהב" בתאריך י"א באדר.

נקבע את י"א באדר, ושבית-הספר יסתדר עם התחפושות. זה לא יום שמצריך לשבת עם שק ואפר על הראש. בכל אופן עברו כבר כמה שנים מאז פטירתו של ז'בוטינסקי.

אבל יש פגם בתאריך י"א באדר. את דעתי הכללית אמרתי, אני נגד החוק, אבל יש פגם בהיצמדות לתאריך קיים בעל משמעויות, שרבים רואים בו משמעויות אלה או אחרות. יש בזה כאילו כדי לנכס את י"א באדר לאסכולה אחת. אני חושב שזה לא נכון. טרומפלדור היה בבית"ר? טרומפלדור לא היה בבית"ר.

אני חושבת שנחזור לתאריך שהציע משרד החינוך, התרבות והספורט.

אם אני לא טועה, נדמה לי שז'בוטינסקי המליץ לוותר על תל-חי.

כן, אבל מסיבות טקטיות, לא מסיבות אידיאולוגיות, כדי להציל אנשים שלא שלחו אליהם תגבורת. שלחו מאיילת השחר תגבורת והוא לא רצה שהם ימותו.

אני רק אומר שיש בזה קצת סילוף היסטורי גם, כי הוא ביקש לעזוב את תל-חי.

אם כך, הוחלט על יום י"ב בטבת.


נעבור להרכב המועצה הציבורית, בסעיף 3.

הדרישה היתה למחוק מפסקה (4) את הסיפה, בה נקבע כי שני נציגי העמותה "מכון ז'בוטינסקי בישראל" הם נציג ברית חיילי האצ"ל ונציג משפחת ז'בוטינסקי. נאמר לנו שאי אפשר לכתוב בחוק את נציגי המשפחה ואנחנו מקבלים את זה.

בפסקה (4) – יהיו שלושה נציגי העמותה "מכון ז'בוטינסקי בישראל", ולא שניים.


בפסקה (4) אנחנו מבקשים למחוק את הסיפה: "נציג ברית חיילי האצ"ל ונציג משפחת ז'בוטינסקי".

למה כתוב כאן "שאחד מהם היה איש אקדמיה"? אין אנשי אקדמיה בפועל?

זאת טעות דפוס בנוסח שאתם מחזיקים בידיכם.

אני רוצה לדבר על המהות, לא על תיקוני לשון. היה כתוב מלכתחילה "יהיה", ואז זה גם ילד בן 8 שיהיה אי-פעם איש אקדמיה.

נוריד את המילה "היה" ונאמר: "שאחד מהם איש אקדמיה".

בפסקאות (5) ו-(6), במקום "שני נציגים" יבוא "נציג אחד" – נציג אחד של "המדרשה הלאומית ללימודי מחתרות" ונציג אחד של "המדרשה הלאומית על שם רנה מור", והסיפה תימחק.


בפסקה (7) – יישארו "שני נציגי העמותה 'המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי' ", והסיפה תימחק.


בפסקה (8) יהיה "נציג העמותה 'שלטון בית"ר'" – שזה בית"ר העולמי – "ונציג ההנהגה הארצית של בית"ר בארץ ישראל".


לא הוספתי עוד חברים. הורדתי שני חברים בפסקאות (5) ו-(6) והוספתי נציג בפסקה (4) ונציג בפסקה (8).


זאת ההצעה שלי. בסך הכול 21 חברים.

אני רוצה לדבר על אחידות החקיקה. הנוסח של ההצעה – וזה הוזכר בדברי ההסבר – בנוי על-פי חוק הרצל. אני רוצה להזכיר לכם מי חברים במועצה הציבורית להנצחת זכרו של הרצל: 7 חברים עובדי מדינה; חבר נציג צה"ל; 8 חברים נציגי ההסתדרות הציונית העולמית; 5 חברים נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה בהתייעצות עם ההסתדרות הציונית העולמית. קרי: אין שום חברים השייכים לאיזה גוף אידיאולוגי ומזוהה מאוד.


בחוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין יש במועצה 29 חברים: 3 על-פי המלצת ראש הממשלה, נציג על-פי המלצת שר הביטחון, גנז, 5 אנשי סגל וכולי. מתוך 29 חברים רק 5 הם נציגי העמותה למען מרכז יצחק רבין.


כאן לא הצלחתי לספור, לאחר השינויים שהכנסת - - -

המספר נשאר זהה. כך הסברנו בקריאה הראשונה וזה קיבל את אישור הוועדה. אנחנו "משחקים" רק בתוך הנישה שהסברנו אותה, לא מרחיבים את הנישה הזאת.

זה עדיין נשאר חצי-חצי פחות או יותר, כי "נציג ציבור" יכול להיות לכאן או לכאן. כלומר יש כאן 10 גורמים לאומיים ו-10 מטעם.

לא פגענו במרקם. עשינו שינויים בתוך המרקם.

העניין הוא שנציגי הציבור כאן מזוהים מאוד עם גופים מאוד ברורים.

זה עניין המורשת.

מכיוון שזאת מועצה ציבורית, היחס צריך להיות שונה במקצת. כלומר, צריך לתת משקל רב יותר למה שהוא ציבורי.

כל האנשים האלה הם אנשי ציבור.

אבל הם מזוהים אידיאולוגית. הרי אתה רוצה שחוק ז'בוטינסקי יהיה חוק כללי, לא חוק שמיועד רק למגזר שמזוהה עם ז'בוטינסקי. אתה רוצה שהוא יופנה לכלל הציבור.

צריך לשנות קצת את היחס, שיהיו עוד כמה נציגי ציבור.

אני חושב שמבחינת אחידות החקיקה, יש מקום לשאוב מהחוקים האחרים. אני מדגיש שהבאתי את זה לשרת המשפטים והיא אמרה שהיא משאירה את זה לשיקול הוועדה, קרי: לא הביעה עמדה כמו זאת שאני מביע כאן בצורה ברורה יותר.

במדרשה הלאומית מלמדים על הפלמ"ח ועל "ההגנה" ועל ההתיישבות ועל הכול.

אפשר להוסיף עוד שני נציגי ציבור, שהמועצה תמנה 23 חברים.

יש כאן 5 עמותות, שיכול להיות שהיום פעילות אבל בעוד 20 שנים או 10 שנים אולי כבר לא תהיינה, כי אנשים יתבגרו. גם היום אני מניחה שהגיל הממוצע שם גבוה.

מכון ז'בוטינסקי קיים 70 שנים, מסדר ז'בוטינסקי – 50 שנים, בית"ר קיימת משנת 1923.

אני לא יודעת אם נכון לעשות את זה בצורה כזאת. יש כאן טעם לפגם. אם מחר תקום עמותה חדשה כיצד יכניסו אותה? צריך לקבוע נניח 10 נציגים מעמותות שונות ואתם תחליטו ביניכם. זה לא צריך להיות כתוב בלשון החוק.

זה ייצור אנרכיה, במפורש. זה יגרום למלחמת עולם, יד איש ברעהו, וכל שבועיים תקבלי רשימה אחרת. זה הפתרון הכי טוב. אם רוצים להרחיב את ההשפעה של הציבוריות אין לי בעיה להוסיף עוד שני נציגי ציבור בפסקה (10).

אתה עושה משגה מבחינתך. אתה רוצה שלהנצחה תהיה משמעות כלל-ציבורית אך אתה מחזיר את זה לגטו של האנשים הקשורים ישירות לנושא.

זאת המשמעות, אתה מצמצם את זה רק למי שחי את עולם הז'בוטינסקי.

אל תשתמשו במילה "גטו".

אתה עושה שגיאה מבחינתך.

תמיד זה יחזור לאותם גופים ולאותם אנשים.

לא משנה. אבל זה לא יכול להיות כתוב בחוק בצורה כזאת, בוטה אפילו הייתי אומרת.

את רוצה שיהיה כתוב: "10 אנשים שמר יוסי אחימאיר או מר רוני בר-און יחליט מי הם"?

יש כאן עוד בעיה שנציגת משרד החינוך, התרבות והספורט הסבה תשומת לבי אליה, בצדק. תפקיד המועצה הרי לייעץ גם על תמיכות, ובכלל זה לייעץ על קיום פעולות חינוכיות ערכיות, לרבות הכנת תכניות לימודים וכולי. נציגי הגופים הללו מקיימים את הפעילות הזאת. עכשיו הם יהיו מצויים בניגוד עניינים.

ממש לא. במועצה להסדר ההימורים בספורט, שניהלתי במשך 3 שנים, שהיא גוף סטטוטורי, מועצה פריטטית, יושבים בדירקטוריון 7 נציגי ארגוני ספורט שחיים מהמועצה וקובעים את תקציב המועצה, כלומר חד-משמעית קובעים מה הם מקבלים, וזה גוף סטטוטורי.

לא הבנתי איך אתה פותר את הבעיה. אולי גם שם משהו לקוי.

אני מבהיר לך שאלה הם החיים.

יש כאן בעיה. מכון ז'בוטינסקי מקיים פעילות חינוכית.

דנו בעניין הזה. בחוק הרצל היה מצב דומה לגבי ההסתדרות הציונית העולמית. התייעצנו עם מר אמנון דה-הרטוך, שאפילו השתתף בישיבת הוועדה. הוא טען שאין בעיה, וגם הוספנו במפורש בסעיף 8, בסיפה של סעיף קטן (ב): "ואולם רשאי חבר המועצה הציבורית להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד."

הנושא עלה והוא קיבל פתרונו בחוק.


אתן לך דוגמה מחוק המועצה להסדר ההימורים בספורט. אדם קרוב אצל עצמו. יושבים שם יושב-ראש הוועד האולימפי שמקבל קצבאות מהמועצה, יושב-ראש ההתאחדות לכדורגל שהוא חבר סטטוטורי, יושב-ראש איגוד הכדורסל שהוא חבר סטטוטורי. הוא נבחר מכוח עובדת היותו יושב-ראש הגוף, בדיוק כמו כאן, והוא דן במה שהמועצה להסדר ההימורים בספורט מעבירה להתאחדות לכדורגל.

המועצה להסדר ההימורים בספורט לא מעבירה תמיכות.

יש הבדל גדול בין ההסתדרות הציונית העולמית לבין העמותות שמופיעות כאן.

אתה רואה שכבר בחוק הרצל המחוקק דן בעניין הזה וקבע חד-משמעית, שכאשר אדם יושב ב-capacity שלו כחבר המועצה הציבורית ודן בתקציבים שעוברים לגוף שהוא מנהל, לא רואים אותו כמי שנמצא במצב של ניגוד אינטרסים.

החוקים האלה מצפים שאנשים יהיו מלאכים, ואנחנו יודעים שגם מלאכים זה כבר לא מה שהיה פעם.

אני לא מבינה את סעיף 8(ב). איך מתיישבת הרישה של סעיף קטן 8(ב) עם הסיפה שלו? ברישה כתוב: "חבר המועצה הציבורית יימנע מהשתתפות בדיון שמקיימת המועצה, מהצבעה בישיבות שהנושא הנדון בהן עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד ענינים". בסיפה כתוב: "ואולם רשאי חבר המועצה הציבורית להביא בחשבון גם את עניניו של הגוף שהוא נציגו".

אסביר לך. אם מר יוסי אחימאיר, למשל, הוא חבר המועצה ורוצה להוציא ספר, והמועצה דנה האם לתמוך כספית בהוצאת הספר שלו – אז הוא צריך לצאת החוצה. אבל אם המועצה דנה על תקציב "מכון ז'בוטינסקי", שהוא היושב-ראש שלו – אז מותר לו להשתתף. זה ברחל בתך הקטנה, מפורש לחלוטין. זה עניין פרטי, וזה עניין של המכון שמכוחו הוא בא, וזה מובנה בתוך החוק הזה.

זאת הכוונה. זה מועתק מחוק הרצל. אבל בואו נשים לב לפרופורציות.

למה לשנות את זה?

בחוק הרצל היו שני נציגים של ההסתדרות הציונית, זה הכול. כאן מתוך 21 חברים – 11 חברים הם אינטרסנטים ברורים שחיים מהתקציבים האלה.

אבל עדיין יש רוב לנציגות הציבורית.

לא. 11 מתוך 21 באים מגופים אינטרסנטים.

הסכמתי להוסיף עוד 2 נציגי ציבור.

אז מה? מי יודע מי הם נציגי הציבור? וגם אם הוספת נציגי ציבור, זה עדיין 11 מתוך 23.

ונציגי הציבור לא יהיו מטעם?

ברגע שאדם אינטרסנט יש להניח שיבוא לישיבה. אחרים אולי יבואו ואולי לא יבואו. 11 מתוך 23 – גומר את העניין.

13 מתוך 23 הם אנשים שלא קשורים ולא מחוברים.

זה לא מדויק. אני לא יודע מי ימונה כנציג ציבור.

אני יודעת מי ימונה כנציג ציבור, בחייך.

נציגי הציבור שימונו מן הסתם יזוהו עם הגופים האלה, זה מה שיקרה.

לא בהכרח. אם הממשלה תהיה בראשות מרצ יהיו נציגים אחרים.

למה צריך שיהיו שלושה נציגי עמותת "מכון ז'בוטינסקי בישראל"? לא מספיק כאן אחד ואז להגדיל את מספר נציגי הציבור? מוכרחים לשנות קצת את האיזון. זה קצת יותר מדי "צועק".

יש כאן שמות מסוימים מאוד ואי אפשר לשנות, יש כאן בעיות פרסונליות.

יחליפו כל כמה שנים, יעשו רוטציה.


בפסקה (7) יש שני נציגי עמותת "מסדר על שם זאב ז'בוטינסקי". אולי אפשר כאן לצמצם.

עדיף להוסיף מאשר לצמצם.

אני מבינה שאתם רוצים של"מכון ז'בוטינסקי" תהיה נציגות גדולה יותר מאשר לכל היתר. אז שימו שם שניים, ובכל היתר אחד. והשניים הנוספים יהיו עובדי מדינה, נציגי ממשלה וכדומה, בקטגוריה אחרת.

"המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי" הוא גוף פעיל מאוד.

לא חשבתי אחרת.

הוא יחיה מהכספים שהחוק יאפשר.

אתה רוצה להגדיל את המועצה ל-25 או 27 חברים על-ידי הוספת נציגי ציבור? הרי אין לדברים שיעור. גם אם נוסיף נציגים להסתדרות הציונית העולמית אז תיכף חבר הכנסת יוסי שריד יגיד, בצדק, שמר סלי מרידור ימנה את עצמו ואת אחיו ואת מר מוטי ברקוביץ ואת כל החברים האחרים שנמצאים בהסתדרות הציונית העולמית.

לפחות פורמלית זה לא חייב להיות רק הם.

אם כולם חשודים תמיד, אין לדברים סוף.

לא כולם חשודים אבל אל תשים בפני אינטרסנטים מכשול.

אז אין דרך לעשות את זה. אז באמת צריך לקבל את עמדתך ולהפיל את החוק.

לא, חלילה.

להוריד את מספר נציגי העמותות. במקום 3 נציגי עמותה יהיה נציג אחד של העמותה. תעשה נציגות פחות מכריעה. אני מבין שאתה רוצה כאן את הסימבוליקה. בסדר, "מכון ז'בוטינסקי בישראל" חשוב אז תן לו נציג, אבל אל תתן משקל כל-כך גדול לכל העמותות האלה. מנגד תגדיל את מספר נציגי הציבור שלא מזוהים כל-כך עם הגופים האלה.

זה רעיון לא רע. יש כאן 6 מוסדות מזוהים, אז יהיו 6 נציגים שלהם, ותגדיל את מספר נציגי הציבור ותדאג לכך שנציגי הציבור יבואו מהגופים האלה.

את זה לא אמרתי.

אני אומרת. אבל לפחות בחוק לא תקבע יחס כזה.

זאת העמדה של שרת המשפטים?

הדגשתי שלא, חד-משמעית. שאלו אותי כאיש מקצוע מה אני מציע.

מה שאתה אומר הוא עמדת משרד המשפטים?

זאת עמדה מקצועית. שאלה אותי חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך כעורך-דין שעובד במשרד המשפטים מה אני מציע לה.

האם מותר לך לחלוק על עמדת השרה?

לא זה העניין.

למה אתה צריך לקבוע מה העניין שלי?

זה דיון לגופו של עניין.

לא, זה לא דיון לגופו של עניין.

מה שאני אומר עכשיו מתואם עם בכירי משרד המשפטים. אתמול ב-22:00 קיבלתי מנדט מה בדיוק להגיד או לא להגיד. השרה אמרה חד-משמעית שהיא משאירה את זה לשיקול הוועדה.

אולי כדאי להזמין לכאן את שרת המשפטים. יש הבדל בין מה שאני שומע במקום אחד למה שאני שומע במקום אחר. או שאתה מביא את עמדת המשרד או שאתה מביא את עמדתך. אם אתה מביא את עמדתך, קל לי יותר להתווכח אתך.

הוא מביא את העמדה המקצועית של המשרד, לא העמדה הפוליטית של השרה.

אין עמדה מקצועית.

בחוק הרצל יש 21 חברי מועצה, מהם 8 חברי ההסתדרות הציונית העולמית, כלומר זה היחס בין אנשים שהם נגיד אינטרסנטים לבין שאר האנשים.

אבל מי עוד עוסק בהרצל פרט להסתדרות הציונית העולמית? וכאן אני מראה לך מי עוד עוסק בז'בוטינסקי. ההסתדרות הציונית העולמית לא עוסקת בז'בוטינסקי, זה בדיוק העיוות. אבל על זה דיברנו כבר בקריאה הראשונה. עכשיו אתם רוצים לרבע את המעגל. הצעתי לכם, במקום 21 יהיו 25 חברי מועצה על-ידי הגדלת מספר נציגי הציבור. האמינו לי, עברתי שמונה מדורי גיהנום עד שהצלחתי להעביר את ההצעה, להוריד את מספר נציגי המדרשות לאחד ולהוסיף נציג לבית"ר העולמי ולבית"ר הארצי. זה לא דבר שאנחנו רוצים לדבר עליו כאן. אתה אומר שאתה רוצה להיות במשמרת שבמשמרת, שהציבור יהיה ממונה על הארגונים האלה, כי הם אוכלים מהשולחן הזה ואתה רוצה שיהיה מי שישמור עליהם – תוסיף ארבעה נציגי ציבור ותגיע לאיזון הרצוי לדברי היועצת המשפטית, ואחר-כך כשתשב כנציג משרד המשפטים בוועדת רביבי תגיד לשרים שלא ימנו את מר יוסי אחימאיר כנציג ציבור כי הוא מייצג את "המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי". אתם הרי יודעים כיצד לפקח.

גברתי היושבת-ראש, אני לא כל-כך מבין בז'בוטינסקי, אבל אני מבקש לדעת, זה חוזר על עצמו כל הזמן, גם בדיון הקודם שהיה כאן בוועדה, היות ואני חבר בקואליציה בשלב זה חשוב לי מאוד לדעת מה עמדת משרד המשפטים. זאת אומרת, מה קובע? העמדה המקצועית של עורך-דין קובי שפירא, ואני מכבד מאוד את עמדתו המקצועית כפי שהוא בוודאי יודע, עמדת המשרד או עמדת הדרג המדיני? כחבר הוועדה אני חייב לדעת מה קובע.

אני מציעה לך לשאול שאילתה את שרת המשפטים.

לא בא בחשבון. אני צריך להצביע עכשיו בוועדה. אני מבקש לא לטייח את העניין הזה. גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, מה שאת תגידי יהיה מבחינתי עמדה מקצועית. אני מבקש לדעת מה עמדת הממשלה בחוק הזה.

לפני שנכנסת נאמר לנו ששרת המשפטים לא הביעה דעתה.

שרת המשפטים השאירה את זה לשיקול דעת הוועדה.

שרת המשפטים סומכת על ועדת החינוך, התרבות והספורט להגיע להחלטה הנכונה והראויה. היא לא רצתה להביע דעה.

הצעתי להגדיל את המועצה ל-25 חברים, כך שיהיו חמישה נציגי ציבור, שבעה עובדי המדינה, נציג צה"ל, ועוד שני חברים נציגי ההסתדרות הציונית העולמית. כלומר, 15 מ-25. זה יחס מובהק יותר מאשר היה בחוק הרצל.

אני מציע לשאול את צה"ל אם הוא מעוניין לשלוח נציג.

הם היו כאן בישיבה הקודמת והיו שותפים להצעת החוק.

הם רצו ארבעה נציגים, נציג לכל אחת מן הזרועות – ים, אוויר, יבשה וכללי – ואנחנו לא הסכמנו.

חבר הכנסת בר-און מציע להשאיר 10 נציגי ארגונים.

יהיו במועצה 15 חברים שאינם מזוהים מוסדית ו-10 נציגי עמותות.

אני רוצה להבין כיצד מתחלקים 10 החברים נציגי העמותות.

שלושה מ"מכון ז'בוטינסקי בישראל", אחד מ"המדרשה הלאומית ללימודי המחתרות", אחד מ"המדרשה הלאומית על שם רנה מור", שניים מ"המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי", שניים מ"שלטון בית"ר" – נציג "שלטון בית"ר" ונציג ההנהגה הארצית של בית"ר, ואחד מ"ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל".

הם לא מקבלים משכורת בשלב הזה, נכון?

הם לא מקבלים משכורת, אלא להיפך – משלמים.

אחזור על הרכב המועצה ונסכם אותו. במועצה יהיו 25 חברים.


(1) שבעה חברים עובדי המדינה; (2) חבר נציג צה"ל; (3) שני חברים נציגי ההסתדרות הציונית העולמית; (4) שלושה נציגי העמותה "מכון ז'בוטינסקי בישראל", שאחד מהם איש אקדמיה; (5) נציג אחד של העמותה "המדרשה הלאומית ללימודי מחתרות"; (6) נציג אחד של העמותה "המדרשה הלאומית על שם רנה מור".

מה זה?

זה המקביל של המדרשה בחיפה. זאת מדרשה בתל-אביב, בהנהלת גברת שולמית לבנת. גברת רנה מור יסדה בזמנו את המדרשה ונפטרה מסרטן והחליטו לקרוא למדרשה על שמה.

מה ההבדל בין המדרשות?

זאת פועלת בחיפה וזאת פועלת בתל-אביב. הן פועלות בקרב עשרות אלפי אנשים. אלה שתי עמותות נפרדות, כן ירבו. אולי יהיו עוד מדרשות באילת, בירושלים ובכרמיאל.

למה אתם לא עושים עמותה אחת? לא חבל על הכסף שלכם?

כל גוף עומד בפני עצמו.

ילדי בתי-הספר מגיעים לשם, לכן זה צריך לפעול בכל רחבי הארץ.

(7) שני נציגי העמותה "המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי"; (8) נציג העמותה "שלטון בית"ר" ונציג "ההנהגה הארצית של בית"ר בארץ ישראל"; (9) נציג העמותה "ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל"; ו-(10) חמישה נציגי ציבור.


בפסקאות (5), (6) ו-(7) ירדה הדרישה שזה יהיה איש אקדמיה.


כלומר, זה 10 נציגי ארגונים ו-15 נציגי ציבור.


אני מתחילה לעבור על סעיפי החוק. אם למישהו יש הערה על סעיף ספציפי, נא להעיר.


סעיף 1 - מטרות

"מטרותיו של חוק זה להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופעלו של זאב ז'בוטינסקי, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני.

סעיף 2 – יישום המטרות
מטרותיו של חוק זה ייושמו בדרך של קיום יום זאב ז'בוטינסקי ופעילויות חינוכיות-ערכיות במוסדות המדינה, בצה"ל ובבתי הספר, מתן מלגות לתלמידים ומתן תמיכות למוסדות ציבור, הפועלים להגשמת מטרות חוק זה, לרבות באמצעות קיום פעילות בהר הרצל בירושלים, הכל לפי הוראות חוק זה."


סעיף 3 – מועצה ציבורית

על הרכב המועצה הציבורית עברנו לפני רגע.

מה זה בסעיף קטן 3(ב) "המועצה הציבורית תמנה, באישור ראש הממשלה, את יושב-ראש המועצה ואת ממלא מקומו, מבין החברים האמורים בפסקה (א)(4)"? טעיתם כאן.

זה צריך להיות מבין נציגי הציבור, כלומר "מבין החברים האמורים בפסקה (א)(10)".

זאת מועצה ציבורית, לכן מי שצריך לעמוד בראשה הוא מי שאינו מזוהה עם משהו מסוים אלא הוא איש ציבור.

(אומר לנציגי הארגונים): תדאגו שהממשלה תמנה נציגי ציבור ראויים, שמתוכם ימנו יושב-ראש, ולא להפיל הכול פה.

סעיף 4 – תפקידי המועצה הציבורית

"תפקידי המועצה הציבורית –

(1)
לייעץ לראש הממשלה בכל הנוגע ליישום חוק זה ולביצועו, ולעקוב אחר ביצוע חוק זה;

(2)
להמליץ לראש הממשלה על מדיניות ויעדים לענין הפעילות לפי חוק זה והגברתה;

(3)
לייעץ לראש הממשלה לענין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), לשם קידום מטרותיו של חוק זה, בין היתר בענינים אלה:"


כאן הכנסנו תיקון בניסוח בפסקת משנה (א). בקריאה הטרומית זה היה "קיום פעילות בקבר ז'בוטינסקי", והנוסח הזה נראה לנו קצת מוזר. לפיכך כתבנו:

"(א)
קיום פעילות בהר הרצל בירושלים בכל הנוגע לזכרו ופעלו של זאב ז'בוטינסקי;"

יש צורך לקרוא את כל הסעיפים שלא שונו מאז הקריאה הראשונה?

אעבור על הכול מהר.

"(ב)
שימור, שחזור והצגה של מוצגים ומסמכים הקשורים לחייו ולפעלו של זאב ז'בוטינסקי;

(ג)
קיום פעולות חינוכיות-ערכיות לרבות הכנת תכניות לימודים, קיום השתלמויות למורים ולמדריכים ועריכת סיורים;

(ד)
קיום ארועים;

(ה)
פעילויות הנצחה;

(4)
להכין הצעת תקציב שנתי להפעלת החוק כאמור בסעיף 14(ב), ולהגישה לאישור ראש הממשלה ושר האוצר.


סעיף 5 – סדרי עבודת המועצה הציבורית

(א)
המועצה הציבורית תתכנס פעמיים בשנה לפחות, וכן לפי דרישה של לפחות מחצית מחבריה.

(ב)
יושב-ראש המועצה הציבורית ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה הציבורית ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בין היתר, בהתאם לדרישות והצעות ראש הממשלה, ההסתדרות הציונית העולמית וחברי המועצה הציבורית.

(ג)
המועצה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.


סעיף 6 – הוצאות וגמול

חברי המועצה הציבורית לא יהיו זכאים לשכר בעד חברותם במועצה, אך יהיו זכאים להחזר הוצאות שיוציאו במילוי תפקידם כפי שיקבע ראש הממשלה, באישור שר האוצר."

הגדלנו עכשיו את ההוצאות בהנף-יד כשהוספנו עוד 5 נציגי ציבור.

כל עובדי המדינה, למשל, לא מקבלים החזר הוצאות.

אבל הגדלנו את מספר נציגי הציבור.

בשביל לשמור על הכסף תשלמי את מחיר הנסיעה באוטובוס ואת הבורקס. אין הרבה הוצאות בדברים האלה.

יש כאן הגבלה על התקציב?

"כפי שייקבע ראש הממשלה, באישור שר האוצר". יש מועצות שחבריהן לא מקבלים אף אגורה. ריכזתי מועצה – המועצה לבתי דין מנהליים – שחבריה לא קיבלו ולו שקל אחד, למרות שגם שם היה כתוב שהם זכאים.

גם אני הייתי חבר באותה מועצה. להיפך, עוד שילמנו, לפי מיטב זכרוני. גם במועצה להסדר ההימורים בספורט לא מקבלים החזר הוצאות.

כאן יש סדרת הוראות לגבי פעילות המועצה, כמו בחוק הרצל.


סעיף 7 – תקופת כהונה, פקיעת כהונה והעברה מכהונה

"(א)
חבר המועצה הציבורית, יתמנה לתקופת כהונה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים ניתן לשוב ולמנותו ללא יותר משלוש תקופות כהונה רצופות נוספות כאמור.

(ב)
חבר המועצה הציבורית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה;

(2)
חדר להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה.

(ג)
ראש הממשלה יעביר מכהונתו חבר המועצה הציבורית שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר או כיושב-ראש המועצה הציבורית.

(ד)
ראש הממשלה רשאי להעביר חבר המועצה הציבורית מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2)
נעדר ללא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה הציבורית."


יש למישהו הערות על הסעיף הזה?

גם סעיף 8, על ניגוד עניינים, הוא העתק של האמור בחוק הרצל. יש ניגוד עניינים אישי ולא ניגוד עניינים מוסדי. כנציג מוסד – אין ניגוד עניינים. באופן אישי – יש ניגוד עניינים. צריך להבהיר את זה לאנשים.

סעיף 8 – ניגוד ענינים

"(א)
לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה הציבורית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אחר או תפקיד אחר שלו.

(ב)
חבר המועצה הציבורית יימנע מהשתתפות בדיון שמקיימת המועצה, מהצבעה בישיבות שהנושא הנדון בהן עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה הציבורית לבין ענין אחר או תפקיד אחר שלו, ולא יטפל, במסגרת מילוי תפקידו במועצה, בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה; ואולם רשאי חבר המועצה הציבורית להביא בחשבון גם את עניניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד ענינים בשל כך בלבד.

(ג)
התברר לחבר המועצה הציבורית, כי נושא הנדון בישיבה של המועצה או שהוא הופקד על טיפולו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.

(ד)
בסעיף זה –

"ענין אחר" – לרבות ענין של קרובו של חבר המועצה הציבורית או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;

"קרוב" – בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה הציבורית, ובן זוגו של כל אחד מהם."

אני חושב שזאת הבחנה מלאכותית ומאולצת. אני יכול להעריך שאנשים בעמותות מסוימות מקבלים שכר, ולכן ההפרדה בין האינטרס הקולקטיבי והאישי במקרה הזה היא הבחנה על הנייר בלבד.

זה היה מקובל ונוסח בזמנו ביחד עם משרד המשפטים בחוק הרצל.


סעיף 9 – תוקף פעולות

"קיום המועצה הציבורית, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.


סעיף 10 – יום זאב ז'בוטינסקי

(א)
אחת לשנה, בכ"ט בתמוז, יום פטירתו של זאב ז'בוטינסקי, יקוים יום זאב ז'בוטינסקי; ביום זה –

(1)
יתקיים טקס זכרון ממלכתי בקבר זאב ז'בוטינסקי בהר הרצל בירושלים;

(2)
במחנות צה"ל יוקדש זמן ללימוד פעלו וחזונו הציוני של זאב ז'בוטינסקי;

(3)
יתקיים בירושלים כנס לזכרו של זאב ז'בוטינסקי; הכנס יאורגן על-ידי המועצה הציבורית; בכנס יידונו נושאים מעולם הציונות ברוח חזונו של זאב ז'בוטינסקי.

(ב)
הכנסת תקיים דיון מיוחד לציון יום זאב ז'בוטינסקי במועדו או במועד סמוך.

(ג)
חל כ"ט בתמוז בשבת, יקוים יום זאב ז'בוטינסקי ביום א' שלאחריו.


סעיף 11 – ציון במערכת החינוך

אחת לשנה, ביום י"ב בטבת יוקדש זמן בבתי הספר ללימוד פעלו וחזונו הציוני של זאב ז'בוטינסקי."

יהיו שני ימי זיכרון?

אנחנו לא רוצים שבמחיר זה הנצחת זכרו של ז'בוטינסקי פשוט נעלים את זכרו. לא זאת כוונת המחוקק. ביום פטירתו של ז'בוטינסקי (כ"ט בתמוז) יתקיים טקס בהר הרצל, ולתלמידים נקבע יום י"ב בטבת.

זה פארסה, שני ימי זיכרון.

בסדר, אז כשתציעו את יום הזיכרון לברל כצנלסון לא תעשו את הפארסה הזאת.

במערכת החינוך זה לא יום זיכרון אלא יום לימוד על ז'בוטינסקי.

סעיף 12 – פעולות חינוכיות-ערכיות

"מוסדות המדינה, צה"ל ובתי הספר יקיימו פעולות חינוכיות-ערכיות לקידום מטרותיו של חוק זה, לרבות קיום טקסים ופעולות חינוכיות ביום זאב ז'בוטינסקי, ולענין בתי-הספר ביום י"ב בטבת."


כאן גם הכנסנו את שני המועדים.


סעיף 13 – מלגות

"משרד החינוך, התרבות והספורט יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על-ידי המשרד, לצורך מחקר בנושאים הקשורים לפעלו ולחזונו של זאב ז'בוטינסקי, לפי כללים שיקבע שר החינוך, התרבות והספורט.


סעיף 14 – תקציב

(א)
השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה, לרבות תקציב המלגות לפי סעיף 13 והתקציב לתמיכה במוסדות ציבור לפי סעיף קטן (ג), תיקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

(ב)
המועצה הציבורית תכין הצעת תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה כאמור בסעיף קטן (א)ף ותגישה לראש הממשלה ולשר האוצר; ראש הממשלה ושר האוצר יאשרו את הצעת התקציב כפי שהציעה המועצה הציבורית או בשינויים שימצאו לנכון, ויביאו את הצעת התקציב המאושרת בפני הממשלה במסגרת הדיונים על חוק התקציב השנתי.

(ג)
מתן תמיכות לפי חוק זה ייעשה על-פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 4(3) שיקבע ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם המועצה הציבורית.


סעיף 15 – ביצוע ותקנות

ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם המועצה הציבורית ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בענין סדרי עבודת המועצה הציבורית.


סעיף 16 – תיקון חוק החברות הממשלתיות

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בתוספת, בסופה יבוא:

"20.
המועצה הציבורית – לפי חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005.""


בחוק החברות הממשלתיות תהיה תוספת של המועצה הציבורית. זה אומר שהם כפופים לוועדה שבודקת כשירות.


באשר לתחילה, בחוק הרצל ניתנו 8 חודשים. כאן נותנים 4 חודשים. בחוק הרצל בזמנו הממשלה לא הספיקה להקים את המועצה.

זה בסדר, למעט פרק ב' – ההקמה של המועצה.

בדקתי, כ"ט בתמוז השנה חל ב-5 ביולי. זאת אומרת, בלאו הכי יום ז'בוטינסקי יחול לפני תחילת החוק. החוק כולו נכנס לתוקף עוד 4 חודשים וזה יוצא אחרי יום ז'בוטינסקי.

אז אנחנו נמשיך עוד שנה אחת במסורת כפי שהיתה במשך שמונים שנים.

סעיף 17 – תחילה ותחולה

"(א)
תחילתו של חוק זה, למעט פרק ב', בתום ארבעה חדשים מיום פרסומו.

(ב)
עד תום חודשיים מיום פרסומו של חוק זה תמנה הממשלה את המועצה הציבורית לפי סעיף 3 בפרק ב'.

(ג)
תחילתם של סעיפים 4 עד 9 בפרק ב' – מיום מינוי המועצה הציבורית כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)
סעיף 14(א) יחול החל משנת הכספים 2005 ואילך.


סעיף 18 – הוראת שעה לשנת הכספים 2005

השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה מיום תחילתו ועד תום שנת הכספים 2005 תיקבע בחוק התקציב השנתי לשנת 2005, והוראות סעיף 14(ב) לא יחולו."


מכיוון שזה כבר לא יכנס לחוק התקציב הנוכחי, שהוא החוק שעומד להיות מאושר עוד כמה ימים, הוצע לכתוב סעיף אחר. אם אנחנו רוצים שזה יתוקצב בשנת 2005, אני חושבת שצריך לנסח את הסעיף כדלקמן:

"אוצר המדינה ישתתף בהפעלתו של חוק זה מיום תחילתו ועד תום שנת הכספים 2005 לפי הוראות כל דין, והוראות סעיפים 14(א) ו-14(ב) לא יחולו."


זה אומר שחוק התקציב יתקבל, וכמו בכל מקרה שחוק חדש נכנס לתוקף אחרי קבלת חוק התקציב, עושים העברה תקציבית כדי לתפעל אותו. זה מה שיצטרכו לעשות גם כאן. הנוסח של הסעיף אמור להגיד את זה.


האם זה מקובל עליכם?

מקובל.

יש למישהו הערות?


אנחנו מצביעים על הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005, כפי שהוצגה כאן, עם כל התיקונים והתוספות.

חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך – בעד


חבר הכנסת טלב אלסאנע – לא נוכח

חבר הכנסת גלעד ארדן (במקומו חבר הכנסת רוני בר-און) – בעד

חבר הכנסת אורי אריאל – לא נוכח

חבר הכנסת מוחמד ברכה – לא נוכח

חברת הכנסת ענבל גבריאלי (במקומה חברת הכנסת לאה נס) – בעד

חברת הכנסת גילה גמליאל – בעד

חבר הכנסת משה גפני – בעד

חבר הכנסת מגלי והבה – בעד

חבר הכנסת ראלב מג'אדלה – לא נוכח

חבר הכנסת משולם נהרי – לא נוכח

חברת הכנסת מרינה סולודקין – בעד

חברת הכנסת גילה פינקלשטיין – לא נוכחת

חבר הכנסת יוסי שריד – נגד

חברת הכנסת יולי (יעל) תמיר – לא נוכחת.

הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופעלו), התשס"ה-2005, נתקבלה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00