הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה (הודעה לבעלי נכסים גובלים)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
22.03.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 412
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"א באדר ב' התשס"ד (22.03.3005), בשעה 08:30

הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה (הודעה לבעלי נכסים גובלים), התשס"ד-2004של חה"כ רשף חן, חה"כ רוני בריזון (פ/1964).

חברי הוועדה: ג'אלב מג'אדלה -היו"ר
חמי דורון
רשף חן

עו"ד עדי ביתן -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד דלית דרור -משרד המשפטים
יפתח ברמן -משרד האוצר
עו"ד תמי רווה -התאחדות הקבלנים
עמרי גלבאום -יו"ר ועדת תכנון ובנייה, התאחדות הקבלנים
ראול סרוגו -התאחדות הקבלנים
שמעון רודה -התאחדות הקבלנים
שלמי בן עזרי -מ"מ מנכ"ל, התאחדות הקבלנים
עו"ד נועה בן אריה -יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
עו"ד אריאל שוב -לשכת עורכי דין

מיכל בר שביט

יפה שפירא

מיטל בר-שלום






הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה (הודעה לבעלי נכסים גובלים), התשס"ד-2004,של חה"כ רשף חן, חה"כ רוני בריזון (פ/1964).

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מניח שיש התקדמות מאז הישיבה הקודמת. חבר הכנסת חן, אולי אתה תרצה לפתוח ולסביר לנו מהי ההתקדמות. המשרדים בדעה שהניסוח הנוכחי הוא מספיק ונכון, כאשר יהיה צורך להשלימו בתקנות. גם התקנות הקיימות הן ראויות, אבל יהיה ראוי להשלים אותן באמצעות תקנות יותר ספציפיות לסעיף שאנחנו מציעים כאן.

הרעיון הכללי של הצעת החוק, הוא לדאוג לזה שהשכנים יידעו שעושים שינוי תב"ע נקודתי. אני חושב, שכל בר דעת יבין שזה רעיון נכון. יש כאן בעיה. כאשר סוגרים מרפסת מודיעים לכל השכנים וכאשר מוסיפים קומה, לא מודיעים לכל השכנים. זה מצב מוזר מאוד. על זה יש הסכמה. השאלה היא הטכניקה, איך לאזן נכון בין הזכות של הציבור לדעת, לבין לא להטיל עומס כבד מדי על אותו יזם שמוסיף את הקומה.

אני חשבתי שצריך למסור הודעה לכל אחד, בדיוק כמו שעושים כאשר סוגרים מרפסת. אמרו לי שזה מוגזם, ושמספיק שיוצב שלט. אז התעוררה השאלה, למה בדיוק הכוונה כאשר אנחנו אומרים שלט. עלתה כאן טענה, שבדיעבד התבררה כלא נכונה, שצריך להיכנס לשם ולתקוע שלט מפח בדשא של השכנים. אני רוצה להבהיר את הדברים האלה. השלט לא צריך להיות מפח. התקנות מגדירות את גודל השלט ומה יהיה כתוב בו, אבל גם אם אתה תולה את השלט הזה על לוח המודעות של הבניין אתה מקיים את התקנות. זה היה הרעיון המקורי.

זה לא נכון בכלל. בתקנות מפורטים צורת השלט, מידותיו, מתכונת וכו'.

תקנה 5 אומרת, שמידותיו של השלט יהיו 75 על 75. בנוסף, היא מדברת על הכותרת ועל הפרטים. בשום מקום לא מדובר על שלט מפח. זה ברור שבמגרש ריק תולים שלט מפח, ושכאשר מדובר בבניין תולים מודעה על הבניין. עם זאת, יהיו בהחלט מצבים שבהם הרעיון הזה של שלט אינו מעשי. למשל, כאשר מדובר בוילה. הרבה יותר הגיוני יהיה למסור לו מכתב. משרדי הממשלה אומרים כי כבר עכשיו בסעיף 89א(ג), יש סמכות ליו"ר מוסד התכנון להחליט על תחליף המצאה, לפטור משלט ולומר כי במקום שלט יישלח מכתב. מעבר לזה, העניין הזה יובהר בצורה ברורה ומפורטת יותר בתקנות. בסופו של דבר, הנוסח הנוכחי הוא טוב ומאוזן, ועל ידי התקנות הוא יהיה מושלם ויפתור כל בעיה.

מבחינתך.

מבחינתי ומבחינת משרדי הממשלה.

ההתייחסות של כל המקרים הספציפיים, מתאימה יותר לתקנות. עם זאת, אנחנו סבורים שהתקנות האלה צריכות להיות מתוקנות ולהגיע לאישור הוועדה. אנחנו רוצים שהכל יהיה מוסדר בתקנות, ולא לתת ליו"ר מוסד התכנון את הסמכות לפטור. אנחנו קובעים פה כלל, אבל כל המקרים הספציפיים יהיו מוסדרים בתקנות שיובאו לאישור הוועדה.

בנוסף, צריך גם להתייחס לנושא של הכניסה לתוקף של החוק. מתי ייכנס החוק לתוקף? אנו סבורים שהוא צריך להיכנס לתוקף אחרי התקנת התקנות, כי לפי התקנות הקיימות כיום, האדם יצטרך כרגע להציב שלט בכל מקום.

הוא יצטרך להציב שלט, אלא אם יו"ר מוסד התכנון יורה על דרך אחרת. מה הבעיה?

אנחנו לא רוצים שיו"ר מוסד התכנון יפטור.

אבל התקנה הזו קיימת כבר.

היא קיימת לגבי מה שקבוע עד עכשיו, הצבת השלט בתחום התוכנית. אנחנו רוצים עכשיו לקבוע כלל לגבי יידוע השכנים. אנחנו חושבים שהדבר הזה צריך להיות מוסדר בתקנות, ולא לתת ליו"ר ועדת התכנון את היכולת לפטור אנשים. בנוסף, צריך לראות לאחר התקנת התקנות, האם צריך זמן היערכות או שהחוק יוכל כבר להיכנס לתוקף.

התקנות במתכונתן היום הותקנו על ידי שר הפנים. הן מדברות על חלק מסוגי התוכניות ונותנות את שיקול הדעת המלא ליו"ר מוסד התכנון שמכיר את הסיטואציה ויודע על מה מדובר. לא ניתן לכסות בתקנות את כל המקרים, ולכן ניתן פה שיקול דעת ליו"ר מוסד התכנון. נאמר כי הוא צריך לעשות את זה מטעמי בטיחות או מטעמים אחרים שיירשמו, ולא באופן גורף או בגלל שמישהו ביקש ממינו טובה. הוא יהיה חייב לנמק את החלטתו. לטעמנו, זה לא נותן לו סמכות יתרה, במיוחד שלכל תוכנית יש את המאפיינים שלה.

לאחר שתעבור הצעת החוק הזו, יש מקום לתקן את התקנות ולקבוע עקרונות שאומרים, כי אם שוכנע יו"ר מוסד התכנון שהשלט הקיים מגיע לידיעת כל המגרשים הגובלים, למשל במקרה שבו אין רחוב מאחורה ואין איזה שכן שלא רואה את השלט הקיים, הוא רשאי לפטור. אין טעם להציב שלטים נוספים כאשר שלט אחד מספיק. אנו תו חמים את זה בהנמקות מסוימות, אם הוא שוכנע שכולם רואים את השלט, ואם הוא שוכנע שדבר הפקדת התוכנית הובא לידיעת כל בעלי המגרשים הגובלים. זה נועד לתת מענה לסיטואציה בשכונת וילה, שבה אין טעם להציב שלט ענק. במקרה הזה שולחים לכל השכנים מכתב בדואר רשום. העקרונות האלה שאנחנו נקבע בתקנות, יוכלו לתת מענה לכל הבעיות האלה.

כדי למנוע מצב שבו יופנו יותר מדי בקשות ליו"ר מוסד התכנון, אנו נקבע כי בכל רחוב לא יוצב יותר משלט אחד לכל 1,000 מטרים. אין טעם שבשלושה מגרשים גובלים שצמודים אחד לשני, נציב בכל אחד מהם שלט.

אם זה בתקנות, מדוע לעשות את זה בחקיקה ראשית.

בתקנות היום יש התייחסות לתוכנית כולה ולא למגרשים גובלים.

אבל אתם משנים את התקנות.

בתקנות היום יש התייחסות לתוכנית כולה, ונאמר שאם היא בגודל של 20 דונם, נניח, יש להציב שלט בכל 1,000 מטר.

אם אתם רוצים להוסיף תקנות מיוחדות לעניין, זה נשמע מגוחך שאני אכתוב בחוק העיקרי, לשים בכל 1,000 מטר שלט.

אני לא אומרת לשים בכל 1,000 מטר שלט, אלא שברחוב אחד לא יהיה יותר משלט אחד.

זו המשמעות של כך. אני לא חושב שבחקיקה ראשית, צריך לרשות איפה יהיה השלט או איך אני צריך לשים את השלט. ברגע שהחקיקה הראשית מפנה לתקנות, התקנות הן אלה שצריכות להגדיר את הדברים האלה, בעיקר כאשר אתם ממילא רוצים להתקין תקנה לעניין.

אין לנו בעיה לקבוע את זה בתקנות.

יש לי הצעה שיכולה לפתור את הבעיה הזו. בואו נעביר את הכל לתקנות, ונתנה את הכניסה לתוקף של החוק בהתקנת התקנות. בחקיקה הראשית אנחנו נקבע רק את הכלל שאומר שבתוכנית תב"ע נקודתית תימסר הודעה לשכנים, באופן שייקבע בתקנות. זה צריך יהיה להופיע בסעיף אחר ולא בסעיף 89א, אלא בסעיף 89ב. הואיל והפתרונות משתנים ממצב למצב, זה מתאים יותר לתקנות מאשר לחקיקה ראשית. בסעיף 89 ב נקבע את העיקרון שאומר, כי בתב"ע נקודתית של 3,000 מטר תימסר הודעה לשכנים, באופן שייקבע בתקנות באישור הוועדה. ברגע שלא נקבעו תקנות, אז אין כלום. אם יהיה צורך, אנחנו נכתוב במפורש שזה ייכנס לתוקף ברגע שייקבעו התקנות. נקבע כי התקנות יותקנו תוך 60 או 90 יום.

זו נראית לי הצעה שאנחנו יכולים לקבל אותה.

תגדירו לכמה זמן אתם זקוקים.

התקנות צריכות לעבור גם מועצה ארצית, לפי דיני התכנון והבנייה, ואתם מעונינים שהן יעברו גם את ועדת הפנים, ולכן נדרש זמן של חצי שנה.

מה יקרה אם אחרי 6 חודשים לא יהיו לכם תקנות? האם החוק יהפוך לאבן שאין לה הופכין?

אתה יכול להגיש נגדם בג"צ.

התשובה שקיבלנו היא לא מספקת. יש יותר מדי חוקים שהכניסה שלהם לתוקף תלויה בתקנות, כאשר התקנות מתעכבות מכל מיני סיבות. בחוק המכרזים, למשל, מחכים להכניס לתוקף קביעה שהתאגידים העירוניים יהיו מוכפפים לתקנות המכרזים ברשויות המקומיות, כבר משנת 1999. בחוק נאמר כי התקנות יותקנו תוך 90 יום, ומאז עד היום אין תקנות. השאלה היא, האם אנחנו יכולים לקבוע ברירת מחדל. אם משרדי הממשלה או השר לא יתקינו תקנות בתוך תקופת הזמן הנקובה בחוק, החוק ייכנס לתוקף ללא תקנות, על בסיס התקנות הקיימות.

אבל התקנות הקיימות לא מתאימות לסיטואציה הזו.

נכון. לכן יהיה לכם קשה לחיות איתה. אולי זה יהיה האיום.

מקסימום תבואו לעוד חקיקה. תראה כמה זה מהר עובר. תעקבו אחרינו. תקיימו דיון בעוד 3 חודשים ותשאלו מה קורה. אם יגידו לכם שיש טיוטה שנמצאת על סדר יומה של המועצה, זה יהיה בסדר. אם יגידו לכם שלא זה המצב, אז תחקקו. חבל לעשות חוק מוזר כזה.

חה"כ דורון, תחשוב על רעיון מקורי איך להשתמש בשוט הזה בעדינות.

תקיימו דיון נוסף בעוד 3 חודשים.

למה בעוד 3 חודשים? עכשיו הכנסת יוצאת לפגרה, ולכן יש לכם הרבה זמן לעבוד על זה. ב-15 במאי מסתיימת הפגרה, ואפשר לקבוע ישיבה לתאריך הזה.

אני לא יכול לקבוע מראש דבר כזה.

אנחנו יכולים לקבוע כי 60 יום מהיום שבו החוק יעבור, נקיים ישיבה נוספת שבה הם יבואו לכאן ויגידו לנו איך הם מתקדמים.

מתי שתזמינו אותנו אנחנו נבוא ונעדכן.

לאור הפשרה שמתגבשת כאן, אנחנו סבורים שעדיין יש להכניס שני תיקונים. כיוון שכל נושא השלטים הוא יחסית נושא מאוד חדש ואין לנו עוד ניסיון מצטבר כדי לדעת איך הדבר הזה עובד בשטח, זה נראה לנו בבחינת תפסת מרובה לא תפסת ללכת ולכלול עכשיו את כל סוגי התוכניות. לכן, אנחנו ממליצים ללכת בשלבים.

בשלב הראשון להתחיל עם מגרשים יותר קטנים. טוענים שבהקלות מיידעים את האנשים וכך גם בתוכנות הגדולות, אבל לא בתוכניות הקטנות. כאשר מדובר על מגרשים של 3 דונם, אין מדובר דווקא בתוכניות קטנות. אלה יכולות להיות תוכניות גדולות. אנחנו מבקשים לצמצם את גודל המגרש לדונם אחד. בנוסף, אנחנו מבקשים להחיל את ההוראות בהדרגה ולראות כיצד הן עובדות.

אני שמעתי מעו"ד אבי פורטן, שהיו מקרים שהגיעו לידיעתם, שאנשים שמתנגדים לתוכנית הורידו את השלט ואחר כך טענו שלא היה שלט על המגרש, ולכן התוכנית איננה חוקית וצריך להתחיל עם כל ההליך מהתחלה. החוק והתקנות נמצאים בחיתוליהם. אנחנו מבקשים ללכת בהדרגה, להתחיל בדברים יותר קטנים, לראות כיצד זה עובד ואחר כך להתקדם.

אני מקבל את מה שעו"ד תמי רווה הציעה. אני רוצה לתת אינפורמציה ליו"ר לגבי התפתחות הדברים.אני מחזיק פה את תקנות התכנון והבנייה (פרסום הודעות על הפקדת תוכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א). התקנה המתייחסת לסעיף הזה נכנסה לתוקף ב-24 לאפריל 2004. זו תקנה שהגדירה חוק חדש. זו היתה מהפיכה מבחינת הפרסום והמידע שאנחנו מוסרים לשכנים. הוא התקבל בתמיכה של התאחדות הקבלנים במתן אינפורמציה לכל הסביבה, וקבע את הדרך להתקנת השלט, גודל השלט, איפה שמים אותו ומתי שמים אותו. התקנה הזו נכנסה לתוקף ב-24 לאפריל 2004. הצעת החוק של המציע הונחה על שולחן הכנסת ביום 23 לפברואר 2004. חודשיים לפני שחוק מאוד משמעותי ומאוד רחב היקף נכנס לתוקף, הוגשה הצעת חוק נוספת.

החוק ההוא חוקק בכנסת ה-15.

אני טוען שלפני שמחוקקים חוק חדש, מן הראוי לדעת איך החוק הקודם התקבל, איך זה עובד, האם יש בעיות והאם יש צורך לשנות אותו. חוקקה מערכת שלנמה של תקנות הנוגעת לאותו חוק.

אנחנו נמצאים עכשיו בדיון לפני קריאה שנייה ושלישית. איפה הייתם בדיונים לפני הקריאה הראשונה.

אנחנו לא הוזמנו. אנחנו טענו את זה בפגישה הקודמת.

הטענות שאתה מעלה הן טענות כבדות משקל, ואני מאוד מכבד ומעריך את זה, אבל הם היו צריכות לעלות לקראת הקריאה הראשונה.

אבל לא הזמינו אותנו לדיונים.

אף אחד לא הזמין אותנו. טענו את זה גם בישיבה הקודמת. הדיו עדיין לא התייבש בחוק הקודם.

מותר לח"כ להיות חרוץ ומדי פעם לדאוג לאזרח ולנסות להוסיף משהו על הצעת חוק, גם כזו שחוקקה רק עכשיו.

המינימום זה להתייעץ איתנו כהתאחדות קבלנים.

אין חובה להתייעץ אתכם. יש חובה שלנו לכבד אתכם, להזמין אתכם ולשמוע את דעתכם, כמו את כל הגורמים הרלוונטיים. אין חובתו להתייעץ אתכם. יכול להיות שהוא חושב שטובת האזרח היא לא להתייעץ אתכם. אני לא יכול להיכנס לסוף דעתו.

אבל אנחנו היחידים שנמצאים בשטח.

אתם בעלי העניין שלא למסור הודעות.

זה ממש לא נכון.

אם נעלם משהו מעיניו של המציע הקודם, מותר לח"כ להציע הצעה חדשה.

אני רוצה להקריא מפרוטוקול של מליאת הכנסת. רשף חן אומר: "אדוני צודק. אני רק חייב לומר משהו כי התחייבתי לממשלה. הואיל והיתה טענה כי זה עלול להקשות יותר מדי לאתר את כל הדיירים, אני הסכמתי, בניגוד למה שכתוב כרגע בהצעה, שההודעה תהיה על ידי הדבקה על לוחות המודעות בכל הנכסים הגובלים במקום מסירה בדואר. אני התחייבתי על זה".

חה"כ אברהם פורז שהיה שר הפנים אז ענה לו, "אדוני היו"ר, הממשלה מסכימה להצעת החוק לאחר ההבהרה שנתן חה"כ רשף חן. הכוונה היא שכאשר מדובר בבנייה נקודתית ייתלו על לוחות המודעות של הבניינים הגובלים הודעות על כך שיש בנייה נקודתית, כדי שבאמת המתגוררים שם יוכלו להגיש התנגדות אם הם רוצים בכך".

בדיון שנערך ב-28 לדצמבר, הדיון שלא הוזמנו אליו, אמר חה"כ חמי דורון שישב אז בראש הישיבה: "בהליך פורמלי המעשי שבו עוברת הצעת חוק פרטית, הצעת חוק פרטית עוברת את הקריאה הטרומית בתמיכת הקואליציה או הממשלה, זה רק כאשר אומר חבר הכנסת מגיש ההצעה שהוא מסכים למה שהממשלה מציעה לו, אחרת זה לא עובר". רשף חן אמר: "הסיכום היה שבמקום התהליך שיש כאן יהיו מודעות בבניינים הגובלים". היו"ר ענה לו: "אקריא לצורך הפרוטוקול מה שסוכם במליאה. שר הפנים אברהם פורז אומר, אדוני היו"ר, הממשלה מסכימה להצעת החוק לאחר ההבהרה שנתן חה"כ רשף חן. הכוונה היא שכאשר מדובר בבנייה נקודתית ייתלו על לוחות המודעות של הבניינים הגובלים הודעות על כך שיש בנייה נקודתית, כדי שבאמת המתגוררים שם יוכלו להגיש התנגדות אם הם רוצים בכך". הדברים הם מאוד ברורים.

לאורך כל הדרך היו אמורים להציב מודעות בבניינים ובאיזשהו שלב השתנו הדברים, למרות שכך זה עבר במליאה.

השתנו למה?

השתנו לשלטים. בהתחלה דובר רק על מודעות בבניינים.

אני רציתי להעיר על פרובלמטיקה קשה שתהיה לגבי השלטים, שלא קיימת לגבי החוק הנוכחי. צריך לקחת את הזה בחשבון, בהתחשב בהצעה שלנו לעשות את זה בהדרגה ולראות איך זה עובד. כאשר בסעיף 89א מדובר על שלט בתחום התוכנית, מדובר על אדם שמציב שלט בתחום התוכנית שלו. כאשר הוא צריך להציב שלט על מגרשים גובלים, מדובר במגרשים שאינם שלו. כאן מדובר בהשגת גבול. איך אני אציב שלט במגרש של אדם שאינו מעוניין בכך? זה פתח להרבה מאוד ויכוחים והתדיינויות משפטיות, שלא לדבר על דחיית הליכי הבנייה.

התאחדות הקבלנים הוא גוף אחראי וממלכתי. הוא אינו גוף אינטרסנטי באופן כזה שרק טובת הקבלנים עומדת לנגד עיניו. אנחנו פועלים בתוך הציבור ואיכפת לנו מהציבור, מה עוד שזה אינטרס שלנו שהסביבה תדע על התוכניות.

אין גוף במדינה שהוא לא אינטרסנטי.

יש לנו בהחלט את האג'נדה שלנו, אבל אנחנו גם אזרחים. כאשר הוא מדבר על הגנה על האזרח, הוא מדבר גם עלינו. אנחנו נמצאים פה בהרכב כזה, בגלל חשיבות העניין. לכאורה, זה נראה משהו פשוט וסמלי. מאחורי כל חוק צריך לראות מה עומד מאחורי זה ולמה זה יכול להוביל. בהצעה המקורית לא היתה הגבלת שטח ודובר על הודעות אישיות.

זה לא נכון. הגבלת השטח היתה מההתחלה.

של 5 דונם. לא סתם ישנה הגבלה שכזו ומשרד הפנים התעקש על שלטים. כל הליכי התכנון במדינה היום, פקוקים. תכנון לוקח חודשים ושנים. הצעה כזו פשוט גורמת לעיכוב בתוכניות. אנחנו בעצם מציעים כאן, שהצעת החוק תהיה רלוונטית אך ורק לתב"עות במסגרת הוועדה המקומית. בואו נניח ששלחנו הודעות לכולם ואף אחד אינו מתנגד. בוועדה המחוזית ישנם גורמים שונים ומגוונים שדואגים לאינטרס של הציבור. גם אם אין אף התנגדות, הוועדה המחוזית דוחה את הטענות של היזם ואת הבקשות לו ושל הוועדה המקומית. טובת הציבור ניצבת מול עיניה, וזה לא משנה אם יש התנגדות אחת או אין התנגדויות בכלל. המשקל הסגולי של ההתנגדויות במסגרת הוועדה המחוזית, הוא יחסית קטן. ישנם שם גורמי ציבור שמאשרים את זה. בנוסף, יש כאן הפליה ברורה. אני לא מבין איך אפשר לקבוע שתב"ע של שטח מעל 3 דונם פטורה, וכי תב"ע של שטח שהוא מתחת ל-3 דונם, אינו פטור. אין כאן שום הגיון. מה ההבדל אם מדובר ב-3,000 מטר או 3,100?

ברגע שאנחנו נציף את המגרש בשלטים, אנחנו לא מודיעים לציבור אלא מזמינים את ההתנגדויות. אנחנו מזמינים עיכוב התוכניות. אנחנו נהיה מוצפים בפנית. כל אחד שיעבור ויראה הרבה מאוד שלטים, יגיד שהוא מתנגד. אנחנו סובלים לא מעט מהתנגדויות שווא, ממצב שסוחטים אותנו על ידי כך ומעכבים את התוכניות.

ההצעה שלנו באה להשוות את מה שקורה היום בהליך של הקלה. בהליך של הקלה שולחים הודעות רשומות. אנחנו אומרים כי במסגרת הוועדה המקומית זה הגיוני. מחר יבוא חה"כ מכובד אחר ויציע לשלוח אי מייל או S.M.S כדי להודיע לאנשים. אין לזה גבול. היום ישנו חוק שקובע הצבה של שלט אחד במגרש.

אתה מסכים איתי שאנחנו לא יכולים לעשות דברים במחתרת. האזרח צריך לדעת מה קורה.

מישהו פעם בדק את ההשלכות של השלט הזה? הרי הוא התקבל רק בשנה שעברה. אף אחד לא בדק וחקר מה זה עשה. איך זה ייראה אם תשים 10 שלטים לאורך הרחוב?

אני מחזק את דברי עו"ד תמי רווה לגבי ההצבה. לא מדובר בהדבקה של שלט, אלא בהצבה של שלט.

האם אתה כעו"ד אומר שהצבה לא כוללת הדבקה?

אחת האפשרויות של הצבה היא הדבקה. לאורך אותם 60 יום של ההפקדה השלט צריך להיות תלוי. במגרש שלי אני יודע מה קורה, על מה שקורה בלוחות המודעות, אני יכול לנסות ולעקוב, אבל להיכנס לבית של השכן בכל יום ולבדוק האם זה מוחזק שם ותלוי במשך 60 יום, זה דבר בעייתי. זה מעבר לפגיעה בזכות הקניין באותו בן אדם שלא מוכן שבחדר המדרגות שלו זה ייתלה. מספיק דייר אחד שיתלוש את זה.

לגבי הסעיף עצמו, ישנו ליקויי מסוים. לא כתוב מה הגודל של השלט. כתוב, במשך אותה תקופה, בנוסח כאמור בסעיף קטן זה. אין שום מקום שמדובר על אותו נוסח פרסום.

בנוסף, יש בעיה של חוסר מודעות. גם אנחנו רוצים שהציבור יהיה שותף לכל החלטה תכנונית שיכולה לפגוע בו.

אני רוצה לקבל שתי תשובות מכם. אני רוצה לקבל מעו"ד דלית דרור תשובה על הטענה של השגת גבול. מחה"כ רשף חן אני רוצה תשובה לטענה כי הדברים השתנו מאז שהסכים עם הממשלה.

ההסכמה שלי עם הממשלה היתה להסכים עם הממשלה. לא התחייבתי כלפי התאחדות הקבלנים להסכים איתם על שום דבר. לגבי ההערה על השגת גבול, אני יכול לומר כי זה נושא בעייתי. זו אחת הסיבות לכך שאנחנו שינינו כיוון ואמרנו כי נאפשר לפרט את הדרכים השונות להצבה בתקנות. כאשר אני אשתתף בדיון על התקנות אני אומר, שכאשר יש נסיבות שבהן לא מדובר בבית משותף אליו כל אחד יכול להיכנס, אלא בשטח פרטי, הדין יהיה שונה.

האם אני יכול להעמיד שלט בבית משותף?

אני בהחלט חושב שזה נושא שיצטרכו להתייחס אליו בתקנות. אני אזכיר, שמלכתחילה הצעתי היתה למסור לאנשים דואר. גם בשביל להכניס מעטפה לתיבת הדואר, צריך להיכנס לבניין, וזו לא השגת גבול.

עלה כאן הרעיון של מודעה. אני בדקתי את העניין ומצאתי, כי התקנות הקיימות מאפשרות הצבת מודעה. הן לא דורשות שלט מפח. אני הסכמתי לרעיון של משרד הפנים שתהיה מודעה, וזה כדי להקל עליהם. משרד הפנים ייצג אותם ואמר שזה קשה מדי למסור מכתבים. מכתבים יהיו אחת מהאופציה. אני הייתי מציעה שהקבלן יוכל לבחור באחת מ-3 האופציות.

האמת היא, שהתאחדות הקבלנים לא רוצה שהציבור יידע. נוח לה המצב הנוכחי בו אתה רואה את הבנייה, פונה אליהם ואז אומרים לך שהם פרסמו בעיתון לפני שנתיים. זה מצב נוח להם רוצים לשמור עליו.

אחת התופעות שאני מכיר החברות שלי בוועדה המקומית היא, שלוקחים שניים-שלושה מגרשים שיש עליהם 60% בנייה, מאחדים אותם ביחד, באים לוועדה המקומית ואומרים כי הם מגרש של 3 דונם ולא של דונם אחד ולכן הם רוצים שיתנו להם לבנות מגדל, ונותנים להם. אין לי בעיה עם זה שמאשרים להם את זה, אני רק רוצה שהשכנים יידעו על כך. בגלל זה בדיוק זה לא יכול להיות רק בתוכנית של ועדה מקומית. כמעט כל המצבים שהם באמת חל שינוי משמעותי הם בוועדה מחוזית. אין היגיון לבוא ולומר כי על הדברים היותר קטנים נודיע ועל הדברים היותר גדולים לא נודיע. הטענה כי בוועדה המחוזית יושבים אנשים תמי לב וישרים ובוועדה המקומית כולם מושחתים, זה קשקוש. הדרך הנכונה היא, להודיע לכל השכנים על כל שינוי משמעותי שקורה.

עו"ד שוב צדק, זה צריך להיות בסעיף זה, במקום בסעיף קטן זה. לגבי השאלה של השגת הגבול, הרעיון היה לשים את השלט על הגבול של החלקה ולא בתוך החלקה. אם התאחדות הקבלנים רוצה, אולי אפשר לתת אלטרנטיבה שבמקום בו לא ניתן להציב שלט או שמורידים להם את השלט, הם ישלחו הודעות אישיות.

אני רוצה להגיב לדבריו של ראול, לגבי ייחוד ההוראה הזו לתוכניות בסמכות ועדה מקומית. כפי שאמר חה"כ חן, זה ממש לא הגיוני. ההבדל בין תוכניות בסמכות ועדה מחוזית לתוכניות בסמכות ועדה מקומית, הוא איננו בגודל המגרש אלא בחשיבות. ככל שהשינוי הוא יותר דרמטי, הוא נמצא בוועדה המחוזית. אם בסעיף 62א שקובע מה בסמכות הוועדה המקומית נאמר, שינוי בחלקת שטחי בנייה מותרים בתוכנית אחת, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לא יגדל ביותר מ-50% אז זה בסמכות ועדה מקומית וכאשר הגדילה היא ביותר מ-50% זה בסמכות ועדה מחוזית.

אני רוצה לסיים את דבריי. אנחנו כן חושבים שצריכה להיות שקיפות ושהשכנים ידעו מה קורה. אנחנו צריכים לראות איך מתמודדים עם זה. אנחנו חושבים שהדרך הזו היא מעט בעייתית.

אנחנו קובעים רק שיודיעו. איך יודיעו ייקבע בתקנות.

משלוח דואר, הוא דבר חד פעמי. אם התקנות היו מדברות על כך שצריך לתלות משהו חד פעמי, לא היתה לנו שום בעיה עם זה. הבעיה שלנו היא שזה צריך להיות רציף לאורך כל תקופת ההפקדה. כאשר זה נמצא במגרש שלי, אני יכול לבדוק כל יום מה קורה. בתקנות יש גם הוראות לגבי זה שאם השלט ניזוק, אני חייב לתקנות. לגבי מגרשים שכנים, זה מעט בעייתי. אנחנו צריכים לחשוב על דרך להשיג את המטרה בדרכים שונות, כי יש לנו בעיה עם הפרסום של תוכנית, שנעשה ברשומות, שלא מגיע לכולם, ובעיתונות. כדי לעקוב אחרי תוכניות אני צריך לעיין בעיתון מקומי, עיתון הארץ, ידיעות אחרונות או הארץ.

אני יכול להגיד לך שסללו כביש על קרקע שלי, כאשר התוכנית עברה בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית, ופורסמה ברשומות ובפרסומים ואני לא ידעתי.

לפי ההצעה הזו גם לא תדע.

היו"ר הגיע לנקודה הנכונה.

ההצעה הקודמת של יהודית נאות, ז"ל, היתה עוזרת. את זה היא באה לפתור. אילו החוק שלה היה קיים, לפחות היו שלטים בתחום של הכביש.

אבל במגרש גדול הוא אל היה מקבל את ההודעה.

יש בעיה עם הפרסום בעיתונים. אין עמוד מוגדר לכך, ואתה צריך להתחיל ולחפש בכל העיתונים. יש גם חובה לפרסום בלוחות מודעות בשכונה, ואת השלט המקומי.

לא מדובר על פרסום בלוחות מודעות.

אם כך, אתה תהיה חייב לצלם ולשים מודעה במקום סביר אחר. אנחנו יודעים על תום תקופת ההפקדה ותחילתה רק מהעיתונים. גם אם אני אתלה את השלט מחר בבוקר, תקופת 60 יום לא יתחילו מהמועד הזה. לכן, יש מקום לתקן את הדברים האלה. כמו שהיום מבקשים מכל ועדה מקומית שהיא תבצע את המסירה האישית, יציעו שהם יעשו מכרז על עיתון מקומי.

צריך גם לדבר על סוג התוכניות. צריך להגדיר את זה רק לכאלה שמשנות ייעודים או מוסיפות זכויות. בגלל תוכנית פנימית של ייחוד וחלוקה אין שום סיבה שנתחיל לתלות לשטים בתוך העיר. זה לא משנה. השלט צריך להיות מסיבי בחזית המגרש.

בהצעה הנוכחית לא מדובר על שלט.

לפי סעיף 89 א יש חובה להצבת שלט.

אבל לא על זה מדברים.

השלט היה אמור לפתור את הבעיה הזו. במידה ויש מקרה קיצון, יו"ר הוועדה המקומית יחליט אחרת.

אדוני לא מקשיב כנראה. אנחנו מדברים על הצעת חוק אחרת. עכשיו רוצים להוסיף סעיף 89ב, שיקבע הוראה כללית.

איפה זה רשום?

אני חייב להגיב להערה של המציע, לגבי כך שהתאחדות הקבלנים לא רוצה שיידעו על תוכניות. אנחנו חזרנו והדגשנו בישיבה הקודמת כי זה לא עובד לזכותנו שאנשים לא יודעים על תוכניות, משום שאחר כך באים ומבקשים לפסול הפקדות ואחר כך גם מגישים תביעות פיצויים. אנחנו רוצים שתהיה שקיפות ושאנשים יידעו ויוכלו להתנגד, אבל אנחנו רוצים שזה ייעשה באופן סביר ומתקבל על הדעת. הנוסח שאתה הצעת, לא סביר. לכן, אנחנו תומכים באפשרות לעשות את זה בתקנות. אני רוצה להבהיר, כי החוק הקיים לא מדבר על מודעות או על הדבקה, אלא רק על התקנת שלטים. אומרים, יתקין שלט. לכן, אנחנו מבקשים שבתקנות יינתנו מגוון של דרכים, שלטים, מודעות, הודעות אישיות וכו'.

יש קריאה טרומית, שבה המציע מגיע להסכמה מסוימת עם הממשלה. עו"ד רווה, את יודעת שלעיתים קרובות אין דמיון בין ההצעה שעוברת בקריאה הטרומית, לבין ההצעה שעוברת בקריאה הראשונה או הקריאה השנייה והשלישית. זה בדיוק התוצר של הדיונים שמתנהלים כאן. לכן, השתנו הדברים.

אבל עובדה אחת לא השתנתה, וזו ההסכמה של רשף חן עם הממשלה.

על זה אין ויכוח. כל הניסיונות לצטט חלקים מהפרוטוקולים, אינם משמעותיים. בעקבות הישיבה שנערכה בשבוע שעבר נתנו לכם הצעה הרבה יותר טובה. אני לא מבין בשביל מה משכתם את הזמן שעה. אתם סובבתם את הדברים בחינם. נתנו לכם הצעה שאומרת, כי כל המנגנון ייקבע בתקנות שאתם תהיו שותפים לכתיבתם. גם כאשר התקנות יובאו לכאן לאישור, אתם תוזמנו פעם נוספת.

אני רוצה שנקבע כי יהיו 90 יום להתקנת התקנות.

בדרך כלל משרד הפנים כותב טיוטה בתיאום בין היועץ המשפטי של משרד הפנים למינהל התכנון, ואז זה מגיעה למועצה הארצית שעובדת באמצעות ועדת משנה לתקנות ונהלים. הוועדה הזו משמנת את כל הנוגעים בדבר, את התאחדות הקבלנים, ארגון המהנדסים, מרכז השלטון המקומי וכו'. הם דנים ורק אחר כך זה מגיע למליאת המועצה הארצית לאישור. לאחר מכן זה מגיע למשרד המשפטים לאישור נוסח, ואז זה מגיע לאישור ועדת הפנים. לתהליך הזה פרק זמן של 90 יום הוא קצר מדי.

אני מציע שנקבע כי יהיו להם 6 חודשים כדי להתקין את התקנות, כאשר אחרי 3 חודשים הם יצטרכו לבוא לכאן כדי לתת הסבר על התקדמות הדברים.

בסדר.

אני אקריא את הנוסח. בחוק התכנון והבנייה, אחרי סעיף 89א, יבוא 89ב, הודעה על תוכנית מתאר מקומית המפורטת, החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מטר מרובע , תימסר לכל הבעלים והמחזיקים במגרשים הגובלים לתוכנית, על חשבון מגיש התוכנית, באופן שייקבע בתקנות שיתקין שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. התקנות יותקנו בתוך 6 חודשים. 2. הוראות חוק זה ייכנסו לתוקף במועד פרסום התקנות.

אני מבקש להוריד את גודל השטח לדונם אחד.

זה ירוקן אותה מתוכן.

אנחנו עוברים להצבעה.

ה צ ב ע ה
בעד- 3
נגד- אין
נמנעים- אין

ההצעה עברה פה אחד. תודה רבה, הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45