הצעת חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005












2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
21.03.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 449
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
מיום שני, י' באדר ב', התשס"ה (21 במרץ, 2005) בשעה 10:10

הצעת חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
אברהם רביץ
ניסן סלומינסקי

עו"ד עליזה קן - משרד המשפטים
עו"ד רביד דקל - משרד המשפטים
סנ"צ נורית זיו - המשרד לביטחון פנים
ג'ורג' במביליה - המשרד לביטחון פנים
שלמה בקיש – מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר
עו"ד אברהם לנדשטיין – לשכת עורכי הדין

קרן ויינשל

דורית ואג

לאה קיקיון



הצעת חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005

אנחנו דנים כעת בהצעת חוק שמטפלת בחילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות. אני מקדם בברכה קבוצה של סטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, שבאו להיות נוכחים בישיבה. הודעתי לקבוצה הראשונה שהם יכולים להיכנס לאתר האינטרנט שלנו ויש שם שידור של הישיבה. הם יכולים לצפות בישיבה. דרך האתר אתם גם יכולים להקליד שאלות, וזה מגיע הנה, בזמן אמיתי.

ועדיין זה לא דומה - ויהיו עיניך רואות את מורך.

תאמין לי שדרך האינטרנט הם יכולים לעשות דברים שהם לא יכולים לעשות מכאן, כמו, למשל – להציג שאלות ללא הרמת יד וללא בקשת רשות. הם מקלידים, וזהו. הם גם שותפים לדיון.

הבעיה היא התשובה לא השאלה.

אני אתן עדיפות לשאלות מהאינטרנט, הנה, אני מודיע בזאת לכל הציבור – שאני נותן עדיפות לשאלות מהאינטרנט. נתן מקבל אותם, אני מקבל אותם ועונה.

אז אם ככה אנחנו מסבירים להם - גם חברי הכנסת העדיפו את האינטרנט על לבוא לפה.

אנחנו דנים בהצעת חוק, מכינים לקריאה שניה ושלישית. אנחנו נמצאים בשלבי סיום. ההצעה דנה ברווחים מפרסומים שעניינם עבירות, כלומר- עבריינים שמנצלים את העובדה שהם ביצעו עבירה, מתראיינים לאמצעי התקשורת, מפרסמים ספרים וכל מיני פרסומים אחרים, שעליהם הם מרוויחים כספים.

אתי אלון, אופנובק.

לא מדובר על פרסומי תועבה, כשלעצמם.

לא.

אנחנו דנים בסעיף 3 להצעת החוק, שמדבר על התיישנות : "לא תוגש בקשה לפי סעיף 2(א)...." – סעיף 2(א) זה הסעיף שמדבר על כך שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה יכול לבקש מבית משפט מחוזי לחלט רווחים. ונאמר: לא תוגש בקשה כזו אם הפרסום נעשה למעלה מ- 5 שנים מיום ההרשעה, או אם הפרסום נעשה למעלה מ- 3 שנים מיום סיום ריצוי מאסר בפועל – לפי המאוחר.

"(ב) לא תוגש בקשה לפי סעיף 2(א) אם חלפו 5 שנים מיום הפרסום".

יש לי כבר שתי הסתייגויות, של חברי כנסת שלא נמצאים פה.

מה עם לשכת עורכי הדין? מה הם רוצים?

לשכת עורכי הדין רוצה לומר שהסעיף הזה איננו מדתי, וההתיישנות הנקובה בו היא בהחלט לא יעילה. על פי הסעיף הזה, למשל - יגאל עמיר כבר יכול לכתוב ספר, כי חלפו כבר 5 שנים מאז ההרשעה - -

אבל יש גם "לפי המאוחר". הוא עדיין בכלא.

· מישהו אחר כבר יכול לכתוב. למשל – האופנובנק.

זה נכון.

ההתרשמות היא שאם העונש יהיה קל והעבירה היא עבירה של פשע, שזו היתה - - הרי שבמקרה שבית המשפט נקב בעונש קל, עדיין יוכל העבריין להינות מפירות העבירה, ומשום כך – אנחנו צריכים להגדיל את משך ה- -

טוב. הלאה. מה ההסתייגויות?

ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב אומרת שהסעיף הזה של ההתיישנות לא יחול על עבריינים סדרתיים. כלומר- אם מדובר באנס סדרתי, למשל, שהורשע בכמה מעשים, לא תהיה התיישנות.

כל פעם שהוא עושה משהו – זה מעורר מחדש את הספירה.

זה ברור.

אתה רוצה לעבור על כל ההסתייגויות ולהצביע עליהן?

אני רוצה לעבור על כל החוק, נסיים, ואז נצביע על כל הסתייגות בנפרד.

"דיון במעמד הצדדים
4. דיון בבקשה לפי סעיף 2(א) יתקיים במעמד בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובמעמד האדם שרווחי העבירה שהפיק הם נושאי הבקשה, או בא כוחו.

זכות נפגע העבירה להביע עמדה
5. (א) במקרים שבהם ישנו נפגע עבירה שניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות העניין, ימסור בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לנפגע העבירה הודעה על בקשה שהוגשה לפי סעיף 2(א), ועל זכותו של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לפי סעיף 2(א), רשאי להורות על פרסום דבר הנגשת הבקשה בדרך שיקבע.

(ג) נפגע העבירה שביקש זאת, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין בקשה לפי סעיף 2(א), בפני בית המשפט הדן בבקשה.

העברת רווחי העבירה לנפגע העבירה
6. (א) חולטו רווחי העבירה לפי סעיף 2(א), ולאחר מכן הציג נפגע העבירה פסק דין לפיצויו בפני גורם שקבע לענין זה שר האוצר, ישולם לנפגע מאוצר המדינה סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין לפיצויו ושטרם מומש, אך לא יותר מהסכום שחולט".

זו הסיבה שיש לנפגע עבירה גם זכות להביע עמדה. בין השאר – זה הסעיף הזה

אני ממשיך בקריאה: "(ב) אין בסעיף זה או בסעיף 2(ב) בכדי לגרוע מזכותו של נפגע העבירה לממש את פסק הדין לפיצויו לפי כל דין, ואולם לא יועבר לנפגע העבירה סכום מעבר לסכום שנקבע בפסק הדין לפיצויו.

סמכות למתן סעד זמני

7. (א) בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לפי סעיף 2(א) רשאי, לפי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, בדבר מתן ערבויות, צו מניעה, צו עיקול או הוראות אחרות, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בבר ניהול זמני של רווחי העבירה (להלן- צו זמני); בית משפט רשאי ליתן צו זמני אם נוכח כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עילת חילוט וכי אי מתן הצו יכביד על מימוש החילוט. "

הסעיף הזה הוא תשובה לחבר הכנסת רשף חן שטען שאפשר יהיה תמיד לברוח מהחילוט הזה. כלומר – יש סמכות למתן צו זמני.

"(ב) בית המשפט רשאי ליתן צו זמני במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש לעשייה פעולה מיידית ברווחי העבירה, וכי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מתן הצו; תוקפו של הצו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ותוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שלושים ימים מיום מתן הצו. "

כן, כדי לאנוס את כולם להגיד - - כי יש כאן גם חובה שהשופט ייקבע זמן, ובתוך הזמן הזה, כדי לקיים את הדיון ולהפוך את הצו מזמני לקבוע.

רציתי להעיר לאוזניי האורחים - שלא תחשבו שאנחנו קוראים את הזה בפעם הראשונה. זו הקראה לפני הצבעה.

"(ג) החליט בית המשפט ליתן צו זמני, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.

(ד) נתן בית המשפט צו זמני ולא חולטו רווחי העבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה".

זה כבר מדבר על רשויות החוק שלא יזלזלו בצווי בית המשפט.

רשלנות, לא?

זו לא תמיד תהיה רשלנות. זה הסטנדרט שתמיד אנחנו כותבים בסעד זמני.

- - של ראיות לכאורה, שעל פיהם נקבע הסעד הזמני.

אני ממשיך בקריאה: "(ה) בית משפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו אחר מתן הצו הזמני.

רכוש שאין לחלטו והבטחת אמצעי מחיה ומגורים
8. (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רווחי העבירה, כולם או חלקם, שהם בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רווחי העבירה, כולם או חלקם, אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.

ערעור
9. על החלטות בית המשפט לפי חוק זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי; ערעור על החלטה בעניין צו זמני יידון לפני שופט אחד".

זה סעיף חדש שלא הוסף בעבר. הסעיף של הערעור.

ההמשך: "ביצוע ותקנות
10. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) שר האוצר ממונה על ביצוע סעיף 6, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ג) תקנות לפי חוק זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

שמירת דינים
11. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חוק אחר הקובע חילוט.

תחולה
12. הוראות חוק זה יחולו על רווחי עבירה שהופקו מפרסום שנעשה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ובלבד שהרווחים נתקבלו אחרי יום התחילה כאמור".

סעיף 8 לא צריך להיות קצת יותר ברור?

זה לקוח מהוראות החילוט אני אסביר אותו. זה אומר שאי אפשר לחלט דברים כמו תשמישי קדושה שאנשים משתמשים בהם, מיטה או אוכל - -

לא, לא. כאן מדובר על פרנסה של המשפחה - 8 (ב).

התלבטנו הרבה בנושא הזה.

כן. בהתחלה לא רצו להוסיף את זה. הוועדה רק צריכה לחשוב שאם אנחנו משנים את הניסוח כאן זה יכול להשפיע גם על הפרשנות של כל הסעיפים המקבילים שיש בחוקי חילוט אחרים.

זה בא מחוקי חילוט אחרים?

כן, כן זה סעיף סטנדרט של חילוט.

בתקנות - - אם יהיה צורך.

כן. בתקנות יש כאן הסמכה - -

נעבור להסתייגויות.

כן. לסעיף 1 - חבר הכנסת יצחק לוי מציע שבהגדרה של "רווחי עבירה" המילים "דבר שעניינו עיקרי" – תימחקנה. כלומר, כל פרסום שכולל איזשהו פרט הכי קטן יכול להיחשב בהגדרה של רווחי עבירה. זו ההסתייגות שלו.

זה קצת מרחיק לכת. אנחנו מנסים לאזן בין חופש הביטוי, כי אי אפשר לסגור לגמרי לאנשים את הפה.

נניח שהוא יפרסם ספר על נושא אחר, ובתוך הספר, בקורות החיים שלו הוא יכתוב גם שבתאריך מסוים הוא הורשע, או עשה משהו, נניח - שלא יהיה מצב שאז אני אגיד שכל הספר נפסל.

מי בעד קבלת ההסתייגות? אין. מי נגד? – 2 נגד. תודה. ההסתייגות נפלה.

חבר הכנסת רשף חן הציע למחוק את המילים, בהגדרה של "רווחי עבירה" שהרווח נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו". הוא חשב שזה יגרום לבריחה של הרווחים. בתשובה לזה אנחנו שמנו את הסעיף שנתן סעד זמני.

מה היתה ההצעה האחרת? אם לא זה - מה כן לכתוב?

כלום. לא משנה אצל מי זה נמצא- אפשר לחלט. גם אם הוא העביר את זה כבר למישהו אחר - לי זה נראה מרחיק לכת בצורה מאד קיצונית.

אם מישהו היה חייב למישהו אחר - - ראוי מלכתחילה.

יש סעד זמני.

נניח שחלק מהרווחים נמסרו לבעל חוב שלו מי אומר שאנחנו קודמים?

המדינה יכולה לחסום את המעבר, אבל אם הוא כבר העביר, היא לא חסמה - -

בנקודה הזו יש טענה שאני מעלה בכל ישיבה- של הטוענים לזכות ברכוש, שבחוקי חילוט אחרים יש אפשרות לטוענים לזכות ברכוש שבית המשפט חייב גם להודיע להם שיש את הדיון הזה, והם יכולים להגיע לדיון ולטעון - -

נכון. יכול להיות שהם קודמים.

אז כאן הוועדה החליטה מספר פעמים שלא תהיה זכות כזו, שלא תהיה חובה לבית המשפט או ליועץ המשפטי לממשלה להודיע על החילוט לטוענים לזכות ברכוש. רק לנפגעים. אני – נגד. אני כל פעם טוענת נגד זה.

אבל נניח שהוא יודע. אנחנו לא חייבים להודיע, אבל הוא יודע והוא בא.

אז בזמנו דיברנו על זה שכל הרעיון הוא שלא המדינה קודמת אלא שהעובר עבירה- אסור לו ליהנות. ברגע שאתה מעביר לבעל החוב שלו הוא הרי ניהנה, בעקיפין. אז הרעיון הוא שזה לא יהיה שלו.

אבל השאלה היא על פי דין - זה שלו או לא שלו? הרעיון העקרוני הוא שאם הוא חייב למישהו הוא בעצם משועבד לו - -

אבל כשהמדינה מחלטת את זה, הכוונה היא שהמדינה אומרת - זה לא שלך, בכלל, אלא אם כן הוא העביר, בפועל, אז זה אבוד. אם הוא העביר בפועל, זה הסעיף שאומר - עזבו. אבל כל זמן שהוא לא העביר, זה לא שלו. מראש המדינה מודיעה : הכסף לא שלך. אם הוא העביר בפועל - זה כבר אבוד. הוא העביר. אבל אם לא – הכסף לא שלו.

הדיון הסתיים. מי בעד קבלת הצעתו של חבר הכנסת רשף חן? –אין. מי נגד – 2 מתנגדים. ההצעה נפלה.

לסעיף 2 -הרב יצחק לוי רצה שהבקשה לחילוט תוכל להיות מוגשת על ידי כל אחד, ולא תהיה מוגבלת לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה.

מה זה כל אחד?

כל אדם. כל אדם יוכל לבקש מבית המשפט לחלט לטובת המדינה. המחשבה שלנו היתה
שהאנשים יפנו ליועץ המשפטי - -

מי בעד קבלת ההסתייגות? אין. מי נגד? – 3. ההסתייגות לא התקבלה.

חבר הכנסת יצחק לוי גם מציע למחוק את המילים "כולם או חלקם". המילים האלה בסעיף אמרו שבית המשפט יכול לקבוע לחלט את כל רווחי העבירה, או רק חלק מהם. יכול להיות שיגיד- במקרה הזה נחלט רק 50% מהרווחים, כי הוא משתקם, וכן הלאה.

מי בעד קבלת ההסתייגות?- 1 מי נגד? - 2 ההסתייגות לא התקבלה.

חבר הכנסת נסים זאב -לסעיף 2 - הציע, למעשה, למחוק את המשפט "..שבית המשפט ישקול את קיומו של ערך חינוכי או שיקומי לפרסום" כלומר, לא להגיד לבית המשפט מה לשקול, להשאיר את זה פתוח.

ישקול ומה?

נניח שהוא בספר לוקח את הדוגמה שלו כדי להראות כמה זה לא טוב, למה זה הביא אותו
ולמה זה גרר אותו, כדי שלא יעשו כך. אבל בסך הכל הוא מוכר את הספר, הוא הנהנה מהספר, והנושא המרכזי היא העבירה שהוא עשה. נכון שכאן היא באה במובן חיובי, אלא ההפך.

אין איסור לכתוב את הספר.

אין איסור, נכון. מדובר על הרווח.

ההסתייגות של חבר הכנסת זאב היא למחוק את כל ההתחלה של הסעיף, ולא להגיד מי מגיש בקשה, אבל גם לא להגיד איזה בית משפט.

מי בעד ההסתייגות? – אין. מי נגד? תודה, ההסתייגות לא נתקבלה.

לסעיף 3 - הרב לוי הציע להקטין את ההתיישנות.

ועורכי הדין הציעו להאריך.

כן. הוא הציע שבמקום 5 שנים מיום ההרשעה זה יהיה 3 שנים מיום ההרשעה, ובמקום – 3 שנים מיום סיום - -

מי בעד ההסתייגות? - 1 נגד – 2. תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

לשכת עורכי הדין הציעה להאריך.

אנחנו חושבים על הקולגה שלכם, לשעבר, גונן שגב. הוא עוד מעט יכול לפרסם ספר.

עוד הסתייגות של הרב לוי – במקום שההתיישנות תהיה לפי המאוחר, כלומר, אם היה ריצוי של מאסר בפועל, אז ההתיישנות תהיה מאוחרת יותר, הוא הציע שההתיישנות תהיה לפי המוקדם. אני לא יודעת למה.

ישב 20 שנה, נניח. אחר כך יש לו התיישנות לעוד 5 שנים.

כן. אז הוא מציע שההתיישנות תיגמר כבר אחרי 3 שנים.

יש בזה משהו.

אבל מצד שני יצא מצב הפוך - שמי שיוצא מבית הסוהר מייד יכול לכתוב. כל הרעיון היה שכשהוא יוצא מבית הסוהר – אז עוד פעם, הנושא עולה. חכו שהאבק יירד. שנה או שנתיים אחרי זה כבר ישכחו עוד פעם, ואז תפרסם. זה כבר לא רלבנטי, כי כבר לא יתנו לך כסף בשביל הפרסום. אבל בזמן שאתה משתחרר, עדיין הנושא טרי. לא רוצים שתרוויח אז כסף.

הרעיון גם היה שאם העבירה היא מאד חמורה, כמו במקרה של יגאל עמיר, זה יבוא לידי חשבון בהתיישנות. זו היתה ההסתייגות.

מי בעד קבלת ההסתייגות? – 1 בעד. מי נגד? – 2. תודה. ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות האחרונה - של חבר הכנסת נסים זאב, שעבריין סדרתי לא תהיה לו התיישנות.

מה פירוש? אבל 5 שנים הוא לא היה עבריין. למה שלא תהיה לו התיישנות? הוא כבר לא סדרתי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? - 3. תודה, ההסתייגות נפלה.

אני מקיים הצבעה על החוק. מי בעד העברה לקריאה שניה ושלישית? תודה. עבר פה אחד.
החוק אושר לקריאה שניה ושלישית.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40