קידום נשים בספורט

הוועדה לקידום מעמד האישה 5
22/3/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 174
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
‏יום שלישי, י"א באדר ב התשס"ה (22 במרץ, 2005), שעה 12:00

1. קידום נשים בספורט

חברי הוועדה: אתי לבני – היו"ר
גילה גמליאל
אבשלום (אבו) וילן

סגנית השר במשרד המשנה לראש הממשלה אורית נוקד
חה"כ זהבה גלאון
חה"כ מל פולישוק-בלוך
חה"כ יעל (יולי) תמיר
שלומית ניר-טור - מנהלת המחלקה לספורט עממי ונשים, משרד החינוך, התרבות והספורט
אפרים זינגר - מנכ"ל הוועד האולימפי
ירמי אולמרט - יו"ר איגוד הכדורסל
אורנה אוסטפלד - מאמנת קבוצת הכדורסל אנדה רמת השרון, איגוד הכדורסל
רחל אוסטרוביץ - יושבת-ראש קבוצת אנדה רמת השרון, איגוד הכדורסל
חנה ברקוביץ - איגוד הכדורסל
גלית מוסאי - איגוד הכדורסל
נורית אבנר - סגנית ראש עיריית רמת השרון, יו"ר ועדת החינוך בעירייה ויו"ר מועצת הנשים בישוב
רותי ליאור - יו"ר הרשות למניעת אלימות והתמכרויות, עיריית רמת השרון
עו"ד איילת ג'ינו-שושני - מנהלת אגף הנכסים ויועצת ראש העיר למעמד האישה, עיריית רמת השרון
עדנה חרותי - מנכ"לית מועצת נשים ישובית, עיריית רמת השרון
יעל רום
בת-שבע שטראוכלר - שדולת הנשים

דלית אזולאי

רשמה: אירית שלהבת



קידום נשים בספורט

בוקר טוב לכולם. זימנתי את הישיבה היום כישיבת הוקרה לגברת אורנה אוסטפלד, על זכייתה בתואר החשוב "אשת השנה באירופה לקידום ספורט נשים". בתואר זה, שניתן לה ביום האישה הבין-לאומי, היא זכתה יממה לאחר שזכתה בגביע המדינה עם קבוצתה, קבוצת אנדה רמת השרון. אלה שני שיאים, אבל אני רוצה לציין כאן את פעולתה רבת השנים ורבת ההישגים של אורנה בכל נושא ספורט הנשים.

הישיבה הקודמת של הוועדה היתה בנושא נשים במדע, ועכשיו אנחנו מדברים על נשים בספורט. בשני התחומים האלה נשים נתקלות בבעיות. קשה לנשים להיכנס לתחומים האלה, לעורר עניין, להגיע לפסגות, להגיע להישגים, למרות שיש להן כל הנתונים וכל הכישורים וכל היכולות. כולנו צריכים לעשות מאמץ גדול, לרבות הכנסת, לרבות הנשים בכנסת, כדי שגם בתחום המדע וגם בתחום הספורט נשים תגענה לביטוי ולמיצוי, וספורט נשים יקבל את המקום הראוי לו.

אורנה גם הקימה את הקבוצה, גם אימנה אותה לאורך שנים, גם עיצבה את כדורסל הנשים כענף מוביל בספורט נשים. זה ענף שהיום מעורר עניין, מתוקשר, יש בו גם כסף. יחד עם יושבת-ראש הקבוצה גברת רחל אוסטרוביץ, שתיהן מובילות את הקבוצה ברמת השרון.

מעבר לכך, אורנה גם פעילה חברתית, בעיקר בנושא שוויון נשים, בנושא מגדר. היא עומדת מאחורי עמותת "לכן" לקידום כדורסל נשים.

היא הגישה שני בג"צים חשובים שהיו פריצת דרך, לא כל-כך בפועל, זה לא כל-כך מתבצע, אבל נתקבלו החלטות ונדאג שהן ייאכפו. נתקבלו שתי החלטות של בית-המשפט העליון – אחת נגד רשות השידור בנושא שידור משחקים של קבוצות הנשים, והשנייה על תקצוב של קבוצת הנשים ברמת השרון. בית-המשפט נדרש לעניין וקבע שצריכה להיות העדפה מתקנת בתקציבים, ושרשות השידור כערוץ ממלכתי חייבת לשדר את כדורסל הנשים. כמו ששמענו אתמול, רשות השידור לא התכוונה לשדר את משחקי הפיינל-פור בתחילת אפריל בנפולי, ובסוף הישיבה הזאת כמובן נדרוש מהם לקיים את כל מה שנפסק בבג"ץ, את הדברים המובנים מאליהם, והמשחקים האלה ישודרו ויהיה ליווי תקשורתי של קבוצת כדורסל הנשים שלנו שתתמודד בפיינל-פור. אני מקווה מאוד שתזכו בגביע אירופה. אני חושבת שזכייה כזאת תשמש מנוף לחינוך ומודל להרבה בנות צעירות שהתחום הזה מעניין אותן.

אז ברכותי לאורנה. המשיכי כך. אנחנו מאחוריך. כל פעם שאת נתקלת בבעיה – כבר הבוקר שמעתי על הבעיה מול רשות השידור ואנחנו נידרש לה באופן תקיף מאוד – אנחנו עומדים ועומדות מאחוריך. תודה רבה.

ביקש לדבר מר ירמי אולמרט, יושב-ראש איגוד הכדורסל.

צר לי שלא אוכל להישאר עד סוף הישיבה, כי הוזמנו לישיבה מקבילה בוועדת המשנה לספורט של ועדת החינוך, התרבות והספורט, וגם שם דנים על כדורסל.

אני יכול לומר קודם כול שהייתי בין אלה שהמליצו. אני לא לוקח לעצמי את התוצאה אבל כתבתי מכתב המלצה בוודאי מכל הלב. סברתי ואני מאמין, ושמחתי כאשר הדבר הזה קרה, שאורנה ראויה לכך.

אני חושב שהיום כדורסל הנשים, שבו יש לאורנה כמאמנת וכמי שהיתה שחקנית זכויות רבות, מתברך בהישג הזה, ובוודאי האגודה וכל מי שעומד בראשה, גברת רחל אוסטפלד וכל יתר האנשים הקשורים לקבוצה, שמהווה עבורנו היום ללא כל ספק מעין עמוד אש שמוביל בנושא הזה.

בהחלט חבל שכדורסל הנשים, שהיו לו בעבר הרחוק תקופות טובות מאוד, לא נמצא בשיאו. לא במקרה יושבת אתנו גברת יעל רום, לשעבר בעצמה שחקנית. אנחנו נמצאים היום במהלך מתואם, ביחד עם מינהל הספורט – ויושבת אתנו גברת שלומית ניר-טור – ואנחנו הולכים לשורת מהלכים שנועדו לתת תמרוץ משמעותי לכדורסל הבנות, שיתחיל מהגילאים הצעירים. אחד המהלכים המאפיינים יותר, אנחנו מקווים מאוד, והרשו לי לומר אפילו בלי עזרת השם, שבשנת הלימודים הקרובה נפתח ביחד עם מינהל הספורט אקדמיה לבנות בכדורסל במכון וינגייט, ועוד שורת פעולות נוספות שנועדות לתמוך ולקדם את כדורסל הנשים, מהגיל הצעיר ביותר ועד הבוגרות, עם תקצוב לא מועט, שאני מקווה שאת כולו נקבל, כדי שניתן יהיה במשך שנים ספורות לקדם את הכדורסל ולהביא את נבחרת הנשים של ישראל וגם את יתר הנבחרות הצעירות למעמד של השתתפות בדרג א' האירופי בכל המסגרות. אני חושב שהתוצאה של הפעילות שנעשית כרגע מבוססת במידה רבה מאוד על ההישגים ועל ההצלחות, ואנחנו יושבים כאן היום בראש ובראשונה כדי להודות לאורנה על מה שהיא עשתה ועל ההישגים שלה.

אני לוקח עלי את האתגר. במקום שצריך יהיה לפעול כדי לקדם את ספורט הנשים, אם מה שגברת שלומית ניר-טור תעשה לא יספיק, אני לוקח לעצמי את הזכות לפנות אליך, כיוון שהנושא הזה בהחלט נמצא אצלנו במקום גבוה בסולם העדיפויות. אני אומר את זה באחריות לגברת רחל אוסטפלד ולאחרים ולאחרות. אנו רואים כחובתנו לעשות הכול כדי לקדם את זה. אני אישית הולך למשחק אחד מדי שבוע ואני אומר באחריות שמשחקי הנשים ברוב השבועות אטרקטיביים יותר ממשחקי הגברים, ואני מדבר על ההיבט המקצועי של הכדורסל – ההישגים, התוצאות, המבצעים. החוויה הזאת היא בהחלט הנאה ספורטיבית אמיתית.

על כל המעורבות של אורנה בתחום הזה אני רוצה לחזור ולומר, אורנה, תודה רבה לך, ומלוא ההצלחה. אני מאחל, כמו שאני אומר לך תמיד, שהטובים ביותר – ואצלכן זה הטובות ביותר – ינצחו על הפרקט. כל טוב.

אני באה עכשיו מחדר ועדת החינוך, התרבות והספורט, שם עוסקת ועדת המשנה בנושא הכדורסל, האם הוא תחרותי או לא. אני מוכרחה לציין ששם הנציגות היא רק גברית, אין שם זכר לנשים. אולי כדאי לאחד את הוועדות ...

לכבוד הוא לי לברך אותך, אורנה, על ההצלחה הגדולה. אני חושבת שאת מביאה המון כבוד לכולנו, נשים וגברים כאחד, אלה שעוסקים בספורט ואלה שלא עוסקים בספורט כאחד. המלחמה שלך לא התחילה השנה אלא לפני שנים רבות. אני באופן אישי עוקבת אחריה בהתמדה, עם חמשת הגברים בביתי שמעריכים מאוד את מה שאת עושה, כולל את הכדורסל שקבוצתך מפגינה, ושמחו מאוד על ההצלחה שלכם השנה. אנחנו עוקבים ומברכים באמת.

אני חושבת שאנחנו צריכות דמויות כאלה – מה שקראנו בישיבה הקודמת דמויות מופת.

הזכרתי את זה קודם, גם בספורט וגם במדע.

בכל נושא שמקדם אותנו כנשים, ואותנו כחברה בכלל. שירבו כמוך.

אורנה, אני רוצה לברך אותך ולחזק אותך. מי ייתן ויירבו כמותך. אני עוד זוכרת את הדברים שטל ברודי אמר, שישראל עלתה על המפה. לפני כשבועיים הרגשתי מין תחושה דומה כאשר נתבשרתי על זכייתך בתואר, ואחר-כך גם צפיתי בך בטלוויזיה.

זאת הזדמנות לציין חוק שעבר בכנסת, חוק שחברת הכנסת זהבה גלאון ואני יזמנו, שעסק בייצוג הולם לנשים בהנהלות של אגודות ספורט, וזכה לברכה גם של משרד החינוך, התרבות והספורט, של השרה וגברת שלומית ניר-טור. אני מקווה מאוד שיהיו לנו עוד הרבה נשים כאלה.

אני מוכרחה להגיד עוד הערה ליושב-ראש איגוד הכדורסל, משהו שלא קשור דווקא לנשים. היתה אליי פנייה מקבוצת הכדורסל של הגליל העליון שנמצאת במצב קשה מאוד. עוד מעט אולי נאשר את התקציב ואולי אפשר למצוא דרך כלשהי לסייע להם. זה יהיה חשוב מאוד, גם לאזור הגליל כולו.

קודם כול אני רוצה לברך אותך, אורנה, על ההישג ועל הפרס. אני רוצה לברך אותך כמובן גם על הזכייה בגביע.

אני חושב שהמאבק שלך לאורך השנים לא במקרה הפך למין אבן פינה של הספורט הנשי על כל המשמעות שלו. נפגשנו בדיונים בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט בעיקר בפן אחר ולא כל-כך סימפטי, בשל כל מה שהיה מסביב למשחקים החריפים בליגת הנשים, בעיקר סביב ההערות הסקסיסטיות והאלימות וכן הלאה. אפשר אולי להגיד שכל מה שקורה שם הוא מין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית – "הצפונים" נגד "הדרומים". אני יכול לכתוב פעם ספר פולקלור על כל מה שעורבב אל תוך משחק הכדורסל, אל תוך הספורט. אבל אני חושב שעיקר העבודה עוד לפנינו, גם בהיבט של הלגיטימיות וגם בהיבט של המקורות התקציביים וגם בהיבט של כל ההערות הנבזיות, שלדעתי הן אלימות לכל דבר. אני חושב שיש כאן בהחלט מנוף, דווקא דרך הכדורסל הנשי. העובדה שיש תחרות בליגת הכדורסל ומתח ואוהדים היא מנוף מצוין ללכת עם זה הלאה ולהוביל את זה לכיוונים אחרים.

לפני כחודש נפגשתי עם מר דיוויד סטרן, הקומישינר של ה-NBA, וניסיתי לשכנע אותו לבוא לארץ ולהרצות איך הוא הצליח לנקות את הכדורסל האמריקאי מגילויי האלימות והגזענות שהיו נפוצים שם והסמים, מה שאתם לא רוצים, בתחילת שנות השמונים. אני מקווה שבסוף נצליח "לשבור" אותו.

אבל אנחנו יכולים לארגן משלחת אליו ...

הוא נפגש עם יותר מדי ישראלים באותו שבוע, אני הייתי הרביעי. אגיד לכם את החלק המעניין יותר. דווקא שם יש מוסלמים ויהודים ונוצרים והכול והוא מוכרח לעשות כמה איזונים מעניינים מאוד, ולכן הוא קצת יותר זהיר. אבל אני מקווה שנצליח להביא אותו לכאן. אם בכדורגל יש מודל לחיקוי, המודל האנגלי, שהצליח להתמודד עם האלימות, בכדורסל יש מודל אמריקאי, איך הפכו את זה לספורט כל-משפחתי. יש הרבה מה ללמוד מהם. אני מקווה שאנחנו נגיע, הן בכדורסל הנשי והן בכדורסל הגברי, אולי לא לרמה אבל לסגנון הזה, שעדיין יהיו אוהדים רבים ועניין רב אבל שזה ייעשה בכלים של בני אדם, ולא עם כל התופעות המכוערות שמתלוות לספורט.

באמת, אורנה, כל הכבוד על המאבקים לאורך השנים. את יודעת שאנחנו תמיד איתך. שיהיו לך עוד הרבה תוצאות והישגים. את רק בהתחלה.

נשיאת ליגת ה-WNBA תהיה בשנה הבאה ספורטאית יהודייה, שהיתה בזמנו במכבייה העשירית. אנחנו מזמינים אותה לבוא למכבייה ולהשתתף בטקס חלוקת הפרסים לטורניר הכדורסל, גם לנשים וגם לגברים. אישה תתן את הפרס הן לגברים והן לנשים.

לפני שאני אומרת את דברי, הערה קטנה למר ירמי אולמרט. אנחנו מצפות שבראש ועדת הנשים של איגוד הכדורסל תעמוד אישה ולא גבר. זה שנים שבראש הוועדה עומד גבר. הדבר הראשון שיש לעשות, שראש הוועדה תהיה אישה. זאת פנייה מכאן אליך, לפני שאתה הולך לחדר השני.

לפחות בדבר אחד התקדמנו, שבראש הפרויקט החדש של כדורסל הנשים מונתה אישה.

בראש הפרויקט תעמוד אישה, אבל גם בראש ועדת הנשים של איגוד הכדורסל חייבת לעמוד אישה. בעניין הזה אין פוליטיקה. תמצא דרך ותגיע לזה.

מר ירמי אולמרט, זאת פנייה אליך ואנחנו מצטרפות לפנייה.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב.

ניתנת לי ההזדמנות המיוחדת לברך את הוועד האולימפי הישראלי ולומר: עשיתם דבר שאין כדוגמתו בכך שהחלטתם למסור את שמה של אורנה לוועד האולימפי הבין-לאומי. מי כמוני יודע מה זה הוועד האולימפי בעולם. בעולם הגדול הוועד האולימפי הוא מוסד הגג של כל ארגוני הספורט. בשל כך שלקחתם ספורטאית למופת והגשתם את מועמדותה, והגשתם עבודה כל-כך משמעותית, שמציינת את כל הדרך שאורנה עשתה – לא אורנה לבד כמובן, ואתייחס לזה בהמשך – היום אנחנו יכולים לשבת כאן ולברך, אבל לולא המחשבה של הוועד האולימפי, להגיע אל הוועד האולימפי הבין-לאומי עם דמות מופת כזאת, זה לא היה קורה.

עכשיו אליכן, קבוצת אנדה רמת השרון. אין ספק שהעשייה המופלאה במהלך עשרים השנים האחרונות היא לא עשייה של אורנה בלבד, היא עשייה של קבוצת נשים, שלקחה על עצמה לקדם את כדורסל הנשים בישראל ולקדם את הנשים בספורט בישראל. לא סמלי שאורנה התחילה ככדורסלנית בתחילת הדרך ועברה להיות מאמנת, ועברה להיות מודל לחיקוי, ועברה להיות מחנכת בישראל. זיהיתם את העובדה שספורט הוא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה להעצמת נשים בכל תחום בחיים, וזה הפסיק להיות רק לנצח בכדורסל או להיות טובות, למרות שזה תמיד הכרחי כדי להוביל מהלכים כאלה, אלא ראיתם בזה נדבך נוסף, את הנדבך החינוכי, שלא פחות חשוב לדעתי מאשר להגיע להישגים ספורטיביים, אולי אפילו חשוב יותר.

בניתם ברמת השרון מועדון ספורט של נשים, שמתחיל מילדות צעירות, עובר לנערות, עובר לנשים, וזיהיתם את כל הנושאים החשובים שצריך לקדם – אם נושא המדיה והתקשורת, ואם נושא גיוס כספים וחסויות, ואם הנושא החינוכי, ואם הנושא המקצועי. הבאתם את כל המודל הזה למקום שלא היה כמותו במדינת ישראל. לכך אתן ראויות לכל הברכות. זה באמת רחל ואורנה כאחת, והצלחתן לאגם סביבכם עוד נשים וכוח מקצועי נוסף, גלית שיושבת כאן וראיתי כבר שחלק מהמשחק היא מנהלת לבד. השילוב של דור צעיר של מאמנות נראה לי חשוב מאוד.

אני יכולה לציין בהקשר הזה, עם הברכות לאורנה, שזכינו בשנתיים האחרונות להישג שאין כדוגמתו. יושבת כאן גברת יעל רום שהקימה את היחידה לקידום ספורט נשים לפני 10 שנים, מתוך ראייה שנשים במדע ונשים בספורט היינו הך הן – הן מסוגלות, הן יכולות, רק לא ניתנו להן עדיין האפשרויות להצליח. אתמול בצהרים נפלה החלטה בממשלת ישראל להקים מועצה לאומית לקידום ספורט נשים, ומכאן זה יעבור לכנסת על מנת להעביר את זה בחקיקה.

בואי נעשה הפסקה קלה. חברת הכנסת יולי תמיר צריכה לחזור להצבעות.

אני צריכה לחזור לוועדת הכספים להצבעות. באתי רק לברך. שלא יהיו לכן אשליות, התקציב הזה לא הולך להיות מי יודע מה, אבל אין לי ברירה. אני פשוט באמצע ההצבעות. רציתי לברך את אורנה ואת כולם. באתי לראות את המשחק ונהניתי מאוד. שיהיה לכולם בהצלחה. בפעם הבאה אולי יהיו יותר תקציבים לספורט בכלל. השנה זה לא הולך להיות קל. בהצלחה לכולם, וסליחה על הקיצור.

אמרתי שמוקמת מועצה לאומית. אבל לא רק זה. השרה לימור לבנת מינתה אותי להיות סגנית יושב-ראש המועצה להסדר ההימורים בספורט. אני מספרת את זה רק כדי לומר שברגע שנשים נמצאות בעמדות מפתח – שם הן צריכות להיות ושם הן ראויות להיות – דברים יכולים להיראות אחרת. הצלחנו לאשר במועצה להסדר ההימורים בספורט הקצבה של 80 מיליון שקלים ב-8 השנים הקרובות לפיתוח ספורט הנשים בישראל והנשים בספורט. מדובר על פיתוח תשתיות בתחילת הדרך וזה יגיע לכל רחבי הארץ, להקמת קבוצות של ילדות, לפיתוח ילדות, להביא אותן לאהוב את הספורט. זאת תחילת הדרך שלנו. אנחנו עושים את זה בכמה מודלים, וכדורסל נבחר להיות אחד הענפים המובילים של התוכנית הזאת, בנוסף לעוד שלושה ענפי כדור ועוד שישה ענפים יחידניים – שיט, אתלטיקה, שחייה, התעמלות אמנותית וטניס. בימים אלה מוקמת יחידה מקצועית שתנהל את הפרויקט הזה. אלה שלושה דברים שלא היו אף פעם בספורט הישראלי. אני תמיד הייתי המחלקה לספורט נשים – עובדת אחת, בלי מזכירות כמעט, וחשבו שדברים יכולים לקרות בלי תקציב ובלי כלום. היום אנחנו יכולים להגיד, שנתיים מאז השרה לימור לבנת לקחה את משרד הספורט אליה, ששלושת הדברים האלה מתממשים באמת – גם מועצה, גם תקציב וגם יחידה מקצועית שתתפעל את הפרויקט.

יופי, זה משמח מאוד. שמחנו לשמוע.

בבקשה מר אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי.

את השבחים לאורנה אני חושב שאני פטור מלהגיד, כי אלמלא האמנו בכל מה שאמרתם כאן הוועד האולימפי בישראל לא היה מחליט פה אחד – לא תמיד זה קורה אצלנו פה אחד אבל במקרה הזה החליטו פה אחד – להציג את המועמדות של אורנה לקבלת הפרס היוקרתי הזה.

זה לא תהליך פשוט, מאחר וזה גביע אחד ופרס אחד לכל יבשת, ויבשת אירופה בתנועה האולימפית היא לא האיחוד האירופאי אלא 48 מדינות וזה הרבה יותר גדול. בשנים הקודמות הגשנו מועמדויות ראויות בהחלט, וגם הפעם היו מועמדות שכל אחת מהן ראויה לא פחות.

אין לכם מושג עד כמה ההחלטה להעניק את העיטור לאורנה זכתה לתהודה באירופה. אנחנו עוסקים כאן בישראל אבל עליכם להבין לאיזו תהודה זה זכה. גם מר אלכס גלעדי כחבר הוועד האולימפי הבין-לאומי, גם אני כחבר הנהלת הוועד האולימפי האירופאי זכינו לקבל שיחות טלפון רבות וברכות. אני לפחות אמרתי: לא אשמתנו. זה זכה לתהודה, גם תקשורתית וגם ציבורית. ישראל זכתה פעם נוספת לחשיפה חיובית, דבר שלא קורה לנו לעתים קרובות מדי, ולשמחתי פעם נוספת זה קורה באמצעות הספורט.

גברת שלומית ניר-טוב ציינה את המהלך שנוקטים לקידום ספורט הנשים, מהלך נהדר שנקרא "האופק נראה ורוד", והוא אולי ורוד יותר מאשר אי-פעם. אבל אולי הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יבינו שמבחינת יחסי עלות-תועלת, אין כמו השקעה בתחום הספורט כדי לקבל רווחים למדינת ישראל ולחברה בישראל. חברת הכנסת יולי תמיר ציינה שהיא הולכת להיאבק בוועדת הכספים. על מה היא הולכת להיאבק?

על פרוטות – 70 מיליון שקל בכל מדינת ישראל.

על קיצוץ נוסף של אותם פירורים שממשלת ישראל זרקה לספורט כולו – נשים, גברים ונוער. זה די מבייש. אבל לא לשם כך באנו. זה במקום אחר.

דווקא זה המקום. תמיד טוב להזכיר את זה.

אנחנו מזכירים את זה בדיונים.

אורנה היא בהחלט נדבך נוסף בפנתיאון הספורט הישראלי, פנתיאון הנשים. לפעמים נוטים לשכוח, המדליסט הישראלי הראשון של מדינת ישראל הוא אישה – יעל ארד, ובמשלחת למשחקים האולימפיים באתונה 2004 קרוב ל-50% היו ספורטאיות, שהגיעו לשם כי הן הכי טובות והכי מוכשרות.

יש עוד המון דברים לעשות. אנחנו לפחות פתוחים לזה. אני מקווה שבשיתוף פעולה ביחד עם משרד החינוך, התרבות והספורט נוכל להגיע לעתים תכופות יותר כדי לברך.

כמי שמלווה את המאבקים לקידום מעמד נשים כבר שלושים שנים, אני מוכרחה לציין שקצת חבל שיושב-ראש איגוד הכדורסל גמר את דברו והלך. אני חושבת שמן הראוי שישמע גם מה יש להגיד, כי המצב באיגוד הכדורסל עגום מאוד. לא טוב לבוא רק לטקסים ולפרסים. אנחנו עדיין מחכים לשופטות על המגרש ולמאמנות בכל הנבחרות, מנערות ועד בוגרות. את התפקידים האלה עדיין מאיישים גברי הכדורסל ואלה שמתחככים זה בזה, ואני לא מתביישת להגיד שהפוליטיקה גם פושה שם.

עדיין יש פערי שכר בין מאמנים ומאמנות, ועדיין יש פערים בתקצוב לגברים ולנשים. זה מסתתר בכל מיני צורות, למשל על-ידי מינהלת ליגה כזאת או אחרת. הפערים בלתי נסבלים, ואיגוד הכדורסל לא יכול לבוא לטקסים ולהתהדר בהישגים של אחרים, שקיבלו אותם למרות המכשולים ששמו ברגלינו לאורך כל השנים. אני מצטערת שיושב-ראש איגוד הכדורסל לא שומע את הדברים.

נעביר לו אותם.

אני מקווה שגם חברות הכנסת תשמענה את הדברים האלה.

באיגוד הכדורסל, שהוא ארגון הספורט הכי פופולרי לנשים, הכי מיידי, הכי אהוד על נשים, הכי נגיש כרגע – אני מקווה שאולי החשיפה הזאת והמודל לחיקוי יעלו את המודעות אצל כל מי שיש לה שאיפות ורצון ויכולת לקדם עצמה בספורט.

אבל הדברים לא יכולים להתאפשר כאשר מדינת ישראל אומרת: אנחנו נתקצב גברים. הווה אומר, אנחנו נתקצב רק כדורגל, ואת כל השאריות נפזר בין כל השאר, ובין השאר גם יטפטף משהו לכיוון כדורסל נשים. לא יתכן שהימורים מחליטים מה הוא תקציב הספורט במדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה להחליט שיהיה מוסד בתוך הממשלה הזאת שיתקצב ספורט, ויתחילו אותו מכיתה א' ואולי אפילו מהגן.

לא יתכן שהמאבקים מגיעים לבית-המשפט העליון ושלושה שופטים מכובדים אומרים לרשות שידור במדינת ישראל: החל מהיום תתחילי להתנהג כלפי ספורטאיות כפי שאת מתנהגת כלפי ספורטאים, והיא תלגלג, תצפצף ותירק בפניהם. לא יתכן דבר כזה. אני חושבת שכל חברות הכנסת צריכות להירתם לעניין הזה, להציג אותו בצורה מקיפה, רצינית, תקשורתית, כדי שמר בראל לא יישב אתנו ויאמר: אני מפלה נשים? על מה אתן מדברות? אני אוהב נשים, אני מאוד אוהב אותן. אל תאהב אותנו. תעשה את מה שבג"ץ פוסק ומורה לך.

את הנושא הזה ניקח ברצינות רבה לטיפולנו, חד-משמעית.

זה בזעיר אנפין. אפשר לעצור מדי פעם ולשמוח בשמחות שונות, אבל עניי עירך קודמים. אנחנו לא צריכים לקבל את זה בלוזאן ושהוועד האולימפי העולמי יכיר הכרה כל-כך מקיפה בתרומה של אורנה, אלא באמת זה צריך להתחיל מכאן.

ראשית, אני רוצה לברך אותך אורנה. אני חושבת שנתת לנו כבוד גדול ופתחת שוב דלת בכל הקשור להעצמת נשים, ובעיקר לחשיבות של ספורט הנשים בישראל. הבנתי שבעקבות הדברים האלה הממשלה התחייבה אתמול להקים מועצה לאומית לקידום נשים בספורט. בשעה טובה, הגיע הזמן. רק צריך לוודא שהתוצאות יהיו בהתאם להצהרות.

אני חושבת, כפי שנאמר כאן קודם, שהיית צריכה לקבל את הזכות הגדולה ואת ההישג הגדול כבר כאן. השאיפה שלנו צריכה להיות שלהבא נקבל אותך עם שלל הצלחותיך כיושבת-ראש איגוד הכדורסל בישראל. כבר כאן אנחנו מציבות אותך כמועמדת ראשית מטעם הוועדה.

אני חושבת שכל דבר מתחיל בחינוך בגיל הרך ושם צריך להפעיל את כל כובד המשקל. קל וחומר כאשר משרד החינוך, התרבות והספורט מנוהל באחריות שרה. יש חשיבות עליונה לשלב בין הדברים ולקדם את הנושא כבר בחתכים של הגנים ובתי-הספר. זה ייתן את הפריצה שכולנו מייחלות לשילוב נשים בספורט, לא רק כססמה אלא כפעילות הלכה למעשה.

אני חושבת שאת הדוגמה המצוינת לכלל ההישגים, ובמרבית הזמן הישגים בין-לאומיים, של נשים במערך הספורט. ספורט הוא תחום שמהווה קונצנזוס ברמה הבין-לאומית ואני חושבת שניתן יהיה לבטא יכולות של נשים דרך הספורט וכך להעצים גם את ההסברה הישראלית בעולם כולו סביב ההישגים שלנו.

אני רוצה להודות לך ולומר שאנחנו גאות בך. עשית צעד עצום לדעתנו. אני ממש ממש שמחה להיות כאן ולומר לך כל הכבוד בשמנו.

אני מתנצלת שאיחרתי. הייתי בוועדת הכנסת בענייני הסרת החסינות של חבר הכנסת גורלובסקי. לא הוסרה חסינותו בשלב זה, אבל לא יכולנו לצאת משם כי זה תהליך מעין שיפוטי. אז ראשית אני מתנצלת.

שנית, אני מצטרפת לברכות. אני לא יודעת מה נאמר אבל אני יודעת מראש שאני מצטרפת לברכות.

הבאת לנו כבוד גדול. כמה שמחות כבר יש? זאת שמחה גדולה באמת. זאת שמחה כפולה – קודם כול שמחה לאורנה, לקבוצה, והייתי אומרת שזאת שמחה לכל הנשים במדינת ישראל, על הנחישות, על הרצון, על היכולת, על המאבק, על העמידה במשך 20 שנה. הרבה ברכות מקרב לב.

אני מכירה את אורנה שנים רבות. מר ירמי אולמרט שאל אותי דבר מה ואמרתי לו: בגיל 15 ישבתי על הרצפה במגרש מכבי תל-אביב והסתכלנו בחבר'ה משחקים. זה לפני המון זמן, והיה לי הכבוד להיות בחמישייה של מכבי. לא הייתי כוכב אבל הייתי בחמישייה הראשונה עם תמר מיטל וצילה, כשיהושע רוזין היה מנהל הקבוצה ואחר-כך רלף קליין.

תמיד אמרתי שאם אנחנו רוצים שלנערות תהיה אמביציה ותחשובנה שהן שוות מספיק להתמודד עם כל דבר, משום שהן אדם שיש לו התכונות האלה, אחד הדברים הברורים מבחינת פיתוח האישיות הוא שיהיה להן ניסיון בספורט קבוצתי. בחברות בהן דברים כאלה קיימים, כמו בבריטניה, העלו תמיד על נס את החינוך היוצא מן הכלל שקיבלו בפנימיות. לנו אין דבר כזה ויש רק הדברים שהבחורות האלה עושות. אני מסתכלת מהצד ואני שמחה, כייף לי לראות שהתעקשו וששלושים שנות עבודה נתנו פרי. זה לא בא במתנה, וזה לא בא בשל כך שיושבים בוועדות כנסת. מישהו הפשיל שרוולים ועבד בשטח. ועם הצלחות מן הסוג הזה אי אפשר להתווכח.

כשהתחלנו לפני 10 שנים להעמיד את נושא ספורט הנשים וקידום נשים בספורט במרכז, ניהלתי קבוצת כדורגל בביתר חיפה. אז שלא ימכרו לי כדורגל. אני מוכנה לוותר על זה מראש. אבל בכל יתר הדברים שגברת שלומית ניר-טור היתה מספרת לי עליהם, וישבתי באיגודים וראינו את זה ואת זה, אי אפשר לחכות. צריך לעשות את זה כעת.

אני רוצה שיהיו יותר מאמנות ויותר שופטות ויותר זה וזה – אם תהיה אקדמיה יכשירו אותן. האם הן תרצינה ללכת להתחרות? על המשכורת אני כבר לא מדברת. קודם כול, הן יהיו כל-כך טובות שירצו נשים שופטות בכדורסל, מפני שהן מצוינות, מפני שיש להן טוהר מידות, מפני שהן יודעות מה הן עושות ויש להן יחס יוצא מן הכלל למתחרים ולאורחים. אז נצליח, כאשר יבואו ויגידו: אנחנו רוצים את המאמנת הזאת והזאת בקבוצת בנים. גם אם בהתחלה זה יהיה עם קבוצות נוער בנים, בבקשה. אבל אסור לוותר להם. מה שקורה לבוגרות מכון וינגייט, שיכולות לקבל רק תפקידים מסוימים ואילו בתפקידים אחרים לא מובאות כלל בחשבון, זה דבר שאסור להרשות. אם אישה גמרה את לימודיה במכון וינגייט – ובדרך כלל הן תלמידות מצוינות – ועשתה עבודה יוצאת מן הכלל, למה תוחלות התעסוקה שלה כל-כך דלות? אז אם צריך ללכת דרך חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה, בבקשה, אבל מוכרחים לעשות את זה.

שוב פעם ברכות והנאה.

אני רוצה להציע – יש יום המדע. אני לא יודעת אם יש היום במדינת ישראל יום ספורט. אני חושבת שבטח לא מעלים על נס דווקא את ההתנהגות בכדורגל. אבל אנחנו בוועדה הנכונה. גברתי היושבת-ראש, אני מציעה שתבחרי תאריך מסוים ותעשי יום לספורט נשים. אבל אל תבחרי את היום שנשים הולכות ברגל סביב תל-אביב – "נשים הולכות רחוק".

"נשים הולכות רחוק" הוא אחד המפעלים הגדולים והיפים שנעשים בארץ.

בוודאי, אני יודעת. אבל צריך לקבוע משהו ייחודי, שלא נהנה מצל של אף אחד – יום שלהן, יום נשים בספורט. זה צריך להיות בתאריך כלשהו בין פורים ופסח, לקבוע תאריך על דעתן ועל דעת גברת שלומית ניר-טור, שיהיה יום נשים בספורט.

אני מאמצת את הרעיון שלך.

אני סגנית ראש עיריית רמת השרון וגם יושבת-ראש ועדת החינוך בעיר ויושבת-ראש מועצת נשים של הישוב.

הגענו לכאן קבוצה של נשים מרמת השרון, ואני רוצה להציג אותן בפניכם: גברת עדנה חרותי – מנכ"לית מועצת נשים ישובית, שמובילה את נושא הנשים ברמת השרון כבר 3 שנים, עוד בקדנציה הקודמת, ומאחוריה במועצה 30 נשים פעילות מרמת השרון; גברת רותי ליאור – ראש הרשות למניעת אלימות והתמכרויות, שנבחרה כפורץ הדרך של רמת השרון ועלתה לשלב הגמר כאחת משמונה הנשים שתקבלנה ציון "ראויות לשבח" ב-30 במרס בבאר-שבע, בפרויקט "הנשים פורצות דרך" של מרכז השלטון המקומי; עו"ד איילת ג'ינו-שושני – מנהלת אגף הנכסים בעירייה, שהיא יועצת ראש העיר למעמד האישה.

לא סתם באנו לכאן. האמת היא שאנחנו כאן לכבד את אורנה, ולהגיד שוב בפורום הזה כמה את נפלאה וכמה את מיוחדת, וכמה סמלי ויפה שיום לפני יום האישה הבין-לאומי זכית בגביע המדינה, ועוד היד נטויה. עכשיו אנחנו לקראת הפיינל-פור ולקראת משחקי ההכרעה בליגה. כל רמת השרון עומדת מאחוריך ומחזיקה לך אצבעות שתצליחי.

אני רוצה לספר לכן שעשינו לאחרונה סדרת אירועים ברמת השרון שקראנו להם "תמיד אישה", לכבוד יום האישה הבין-לאומי. במסגרת האירועים קיימנו שני ערבים בהם ציינו את קבוצת אנדה רמת השרון.

את האירוע הראשון קיימנו תוך כדי משחק שקבוצת אנדה רמת השרון שיחקה מול קבוצת מכבי רעננה. במחצית המשחק עשינו אירוע שנקרא "קולעים ותורמים לנשים".

קולעות ותורמות.

אמנם הנשים קלעו אבל התורמים היו גברים ונשים. גברת עופרה שטראוס למשל תרמה 5,000 שקל. הזמנו כל מיני שחקניות וזמרות שתקלענה לסל במחצית המשחק, וכל קליעה לסל עלתה 5,000 שקל. הרעיון הוא שהתרומות שנאסוף במחצית יילכו לשני פרויקטים: 1) מעון לנשים מוכות בהרצליה; 2) פרויקט נמ"ש (נוער מוביל שינוי) – פרויקט משותף של שדולת הנשים ומשרד החינוך, התרבות והספורט. הכנסנו אותו השנה לכיתות י' ברמת השרון. זה פרויקט נפלא שקיבל משוב אדיר ואנחנו רוצים להרחיב אותו לכל שכבת י' בשנה הבאה. כאן משתלב נושא הספורט והחינוך, כי אנחנו רואים בזה נושא חשוב, בלימודי מגדר גם לבנים וגם לבנות ברמת השרון.

כאן אנחנו מתחברים לתחום בו אורנה עוסקת, לאלימות בכלל ולאלימות במגרשי הספורט, ולכן נמצאת כאן גם גברת רותי ליאור שהיתה חלק מהצוות שלנו בנושא הזה. אנחנו לוקחים את זה עכשיו כפרויקט ומתכוונים לשלב את קבוצת אנדה בפעילות נגד אלימות. באותו משחק כדורסל שהזכרתי עשינו מעין יריית פתיחה לנושא הזה, שאנחנו רוצים שיגיע לשיאו ב-25 בנובמבר, שהוא יום המאבק כנגד אלימות כלפי נשים, ונחשוב באיזו צורה אנחנו רוצים לפעול – אולי דרך עצומה שעליה נחתים אנשים במשחקים או משהו כזה. בכל אופן, זה פרויקט שעובדים עליו עכשיו ברמת השרון.

האירוע השני שעשינו, הזמנו את התושבים לראות את הסרט "האלופה". אני לא יודעת אם מישהו מכם ראה אותו. זה סרט שהוקרן בערוץ 8. במשך 4 שנים עקב הבמאי והמפיק מר עמית עזז אחרי הקבוצה ותיעד אותה בהרבה מצבים. חבר הכנסת אבשלום וילן ציין קודם את תופעת האלימות, פשוט נורא ואיום, שנחשפת במשחקים עד היום. זאת תופעה שבהחלט צריך להילחם בה. אורנה מזוהה עם כל המהפיכה שחלה בענף כדורסל הנשים והבמאי תיעד את זה לאורך כל הסרט. וכמו שהוצג בסרט, המטרה של אורנה היא הרבה מעבר להישגים הספורטיביים, אלא לעשות לשוויון הזדמנויות לנשים בספורט ובחברה כולה. זה בא לידי ביטוי לאורך כל הסרט.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד לסיום. אני מאוד מאוד מברכת, גברת שלומית ניר-טור, אנחנו יוצאות מכאן בתחושה נפלאה בעקבות מה שסיפרת על הקמת המועצה הלאומית לקידום ספורט הנשים. ואורנה, אני לא מחמיצה את ההזדמנות – אנחנו מאחוריך ונדחוף שתהיי יושבת-ראש איגוד הכדורסל.

אני רוצה לספר לכם שברמת השרון אנחנו 6 חברות מועצה מתוך 15 חברי מועצה, ואורנה חברה שלנו במועצת רמת השרון. בעירייה עצמה למעלה מ-50% מהנשים תופסות עמדות בכירות, כמו מנהלת אגף החינוך, גזברית וכדומה.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לך חברת הכנסת אתי לבני על שהזמנת אותנו לכאן. ואורנה, את גאווה בשביל כולנו. הייתי יכולה לדבר כאן עוד שעה.

אני רוצה לשאול שאלה. יכול להיות שדיברו על כך אך לא שמעתי כי הגעתי באיחור. כמובן מגיעות כל הברכות, אבל אי אפשר בהזדמנות הזאת לא להגיד משהו על התקצוב של ספורט הנשים. אני מניחה שזה נאמר, אבל אם לא מיישמים את פסיקת בג"ץ, שקבעה שצריך לתעדף פי 1.5 את ספורט הנשים – הישיבה כמובן חשובה מאוד וחגיגית וברכות והכול, אבל כיוון שזה חלק מהמאבק, אחד המאבקים הכי חשובים שאורנה והחברות שלה והקבוצות מובילות, נראה לי שבהזדמנות הזאת צריך לציין את זה. יושבת כאן נציגת משרד החינוך, התרבות והספורט. אנחנו בעד המאבקים ששרת החינוך מובילה בתחומים האלה, אבל אם לא יהיה תקציב של העדפה ויישום של החלטת בג"ץ אנחנו נתבשם מההישגים אבל הם תמיד יהיו רק חלקיים.

אני נמצאת כאן כנציגת שדולת הנשים בישראל. ביום שישי נתקבלה החלטה מי תיסע לכבד את האירוע שלך, אורנה, ואמרתי שאני אסע, גם מפני שאפשר לומר שאני ממש עוקבת אחריך. אני באה לראות את המשחקים, הייתי גם השבוע במשחק ביום האישה, וגם ראיתי את הסרט "אלופה". מי שלא ראה, חובה לראות אותו, בשל היבטים שונים.

אני מברכת אותך.

אני חושבת שבשנה הבאה נוכל להמליץ עליך לפרס ישראל, אם יינתן פרס לתחום הספורט. את בהחלט מתאימה וראויה.

למה הסרט לא מוקרן בבתי-הספר?

כבר הכול כמעט נאמר כאן, פרט למה שאני חייבת ומחויבת להגיד.

אני כבר 20, 30, 40 שנה – מי סופר – עוסקת בכדורסל ובקידום מעמד האישה, אבל אני חייבת להגיד שאני לא עושה את זה לבד. שום מאבק אי אפשר לעשות לבד, ואני חוזרת ואומרת את זה בכל פעם שמוקירים ומעריכים. העבודה נעשתה בשטח, העבודה היום-יומית, עם חברות נהדרות. במסלול הזה נפגשנו עם הרבה מאוד אנשים שעזרו, גם חברי כנסת וחברות כנסת. חבר הכנסת אבו וילן למשל עזר לנו מאוד בנושא המאבק באלימות.

אני חייבת לציין את האישה שאני עובדת איתה הכי הרבה בשטח, גברת גלית מוסאי, האחראית להקמת בית-הספר הגדול ביותר בארץ לכדורסל. היא היתה כדורסלנית והפכה להיות מאמנת, ומאמנת של נבחרת ישראל קדטיות, אישה חשובה מאוד-מאוד למערכת.

וכמובן את גברת רחל אוסטרוביץ, שהכירה לי לראשונה את הפמיניזם והיא אחת מעורכות "נוגה". רגשית הייתי פמיניסטית, אבל שכלית הייתי צריכה את רחל שתבהיר לי, תסביר לי, ולאורך כל השנים האלה אנחנו שותפות ביחד במאבק.

דיברו כאן על ייצוג הולם לנשים. לצערי מר ירמי אולמרט לא נמצא כאן. אני חייבת להגיד לחברות הכנסת ולשרים ולשרות, לפני כמה חודשים היו בחירות באיגוד הכדורסל והיום יש אף פחות נשים בהנהלת האיגוד. זאת בושה וחרפה. כאשר מחוקקים חוק צריך לוודא איך אוכפים אותו. דיברת על העדפה מתקנת וייצוג של פי 1.5. אני לא יודעת איך ניתן לאכוף את זה. אני מצפה מחברות הכנסת להתארגן ולהתאחד, נהיה כוח של נשים ביחד – תצאו לתקשורת, תביאו את הדברים שלכן ביחד, לא כל אחת לחוד, ולא רק שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת או רק השרה דליה איציק שאחראית כעת על רשות השידור. אנחנו נמצאים בתחילת מאבק על המדיה ועל התקשורת אך רחוקים עדיין מתוצאות, יש עוד הרבה מאוד דברים לעשות. ערוץ 1 רומס ממש ברגל גסה את החוק, מבזה את החלטת בית-המשפט הגבוה לצדק.

הוא עושה את זה בהרבה תחומים.

הערוץ מתנהל כל השנים במינהל לא תקין, בשליפות. מנהל אותו מנכ"ל שעושה מה שבראש שלו, ואני לא מתביישת להגיד את זה. אף אחד לא יכול להנחות אותו, אף אחד לא דואג שהדברים יקרו. אנחנו אכן פנינו לבית-המשפט העליון ובית-המשפט קבע. אתן חייבות לעשות דברים, ועכשיו. הזמן לרעתנו. הגמר יהיה ב-2-3 באפריל, ואם לא נעשה עכשיו מהלך זה לא יקרה ואנחנו נתחרט על כך מאוד.

רשות השידור חייבת לשדר את זה.

צריך להתארגן לעשות דברים.

תודה גם לוועדה לקידום מעמד האישה וכמובן לוועד האולימפי, שכבר ציינתי שהיה לי כבוד גדול מאוד כשהודיעו שהם החליטו לבחור בי.

וכולנו בעצם מודים לך.

לפני כמה ימים שרת החינוך, התרבות והספורט העניקה את פרסי הספורטאי המצטיין, לספורטאים וספורטאיות, והיא עלתה על הבמה והעניקה לגברת אורנה אוסטפלד את הוקרתה בפני קהל רב ובפני כל בכירי הספורט הישראלי שנכחו שם.

אנחנו מסיימים את ישיבת ההוקרה הזאת והכבוד הזה לאורנה. אנחנו מאחוריך, כמו שאמרנו בתחילת הישיבה, ונמשיך ונקדם את נושא ספורט הנשים בשותפות. תודה רבה לכולכן. המשיכי כך.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00