הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 83) (צווי הפסקת שימוש למקום המשמש לביצוע עברות זנות)

7
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23.3.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 458
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
שהתקיימה ביום רביעי, י"ב באדר ב' התשס"ה - 23 במרס 2005 - בשעה 09:00

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 83) (צווי הפסקת שימוש למקום המשמש לביצוע עברות זנות), התשס"ה-2004 (קריאה ראשונה), של חה"כ זהבה גלאון (פ/1316). אישור לקריאה שנייה ושלישית - סיום הדיון והצבעה

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
נסים זאב

עו"ד רחל גרשוני, ממונה על חקירה במשפט ציבורי, משרד המשפטים
רונה קדמי, הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים
עודד ברוק, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק אלי דוידזון, קצין מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים
צוערת יעל אהרונוביץ, קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון פנים
נועה עזרא
אורי שדה, מוקד סיוע לעובדים זרים

אייל זנדברג

דורית ואג

הדס דויטש


הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 83) (צווי הפסקת שימוש למקום המשמש לביצוע עברות זנות), התשס"ה-2004 (קריאה ראשונה), של חה"כ זהבה גלאון (פ/1316). אישור לקריאה שנייה ושלישית - סיום הדיון והצבעה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

קורא סעיף 1.

אנו מבקשים לכתוב: תובע – כמשמעותו או קצין בדרגת פקד שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל.

זה כולל פרקליט, תובע משטרתי, והם מבקשים להוסיף גם קצין חקירות.

שהוסמך להגשת בקשות על פי חוק זה. זה חשוב, כי בשלב זה לא נמצאים בהליך שכבר הוגש כתב אישום בהכרח, אנו נמצאים בשלב של חקירה. בדרך כלל בשלבים האלה מי שמטפל בהגשת בקשות אלה חוקרים, קצינים. שיטת ההסמכה הזו מצויה גם בחוקים אחרים, שחוקרים או קצינים הוסמכו על ידי מפכ"ל מדרגה מסוימת והלאה - מוסמכים להגיש בקשות לבית המשפט.

מאיזה דרגה?

לקחנו את זה בדומה להצעה שיש כרגע לגבי קניין רוחני, דובר שם על קצין בדרגת פקד ומעלה שהוסמך על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל. המפכ"ל צריך שתהיה הסמכה.

מה זה ההסמכה הזו? מביאים פתק, הוא חותם פעם במאה שנה, והוא הוסמך. הוא רואה אותו? שואל אותו? שואל מי זה?

זה יכול להיות בעלי תפקידים מסוימים.

מה שיקול הדעת שלו? אני לא הייתי מסכים לעולם, גם בחוקים אחרים, שזה יהיה סתם הסמכה. אני לא צריך את ההסמכה. זה פיקציה.

ממש לא.

תיתנו הוראות לפקדים. מה, קם פקד בבוקר והולך לבית המשפט? מחליט שהוא תובע לפי הצעת החוק הזו והולך לבית המשפט?

כדי שיהיה סדר וזה יתאים גם לחקיקה אחרת- -

גם בחקיקה אחרת זה לא בסדר. תשנו שם. למה אני צריך את זה בחוק? למפכ"ל יש סמכות מחר בבוקר להוציא הנחיה פנימית ששום פקד לא יגיש אלא אם הוא קיבל ממנו הסמכה. מה זה כל זה? אתם לא קובעים כלום, אתם עושים צחוק מהחוק, אין לו מלה ומשמעות. למה בחוק צריך להיות כתוב משהו שאין לו משמעות מבחינת המחוקק?

המשטרה זה ארגון היררכי, יש שם הוראות, פקודות והנחיות. אתם רוצים לא כל פקד, רק פקד שקיבל הסמכה. תעשו את זה. למה את צריכה שזה יהיה כתוב בחוק? אני לא מרחיב. אם אתם אומרים: הסמכה - אני מוכן, יסמיך מי שעבר קורס, השתלמות. סתם לומר הסמכה - תעשו את זה אצלכם, יש לכם הסמכות. למה אני צריך לכתוב דבר מיותר בחוק, שלמשטרה יש סמכות ממילא, למפכ"ל להסמיך את מי שהוא רוצה? מה אכפת לך? למה את צריכה שיהיה כתוב כאן דווקא פקד? הוא יכול לקחת כל פקד, יסמיך את מי שהוא רוצה. אם אני כותב שהוא יסמיך, זה ממילא קיים בפקודת המשטרה, אני לא מרגיש שאני עושה משהו נכון.

זה יצור סדר.

זה מכוון את המשטרה לחשוב, זה לא עניין של מה בכך.

בסדר, אני מסכים.

אז מוסיפים: קצין בדרגת פקד ומעלה שהוסמך לכך בידי המפכ"ל למשטרה, המפקח הכללי של משטרת ישראל.

קורא סעיף 2(א)(1).

ביטלנו את התנאי של ביצוע עברות בעבר.

קורא סעיף 2(א)(2).

ראוי שלאור הרמה הראייתית הנדרשת, שאומרת אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשד שהוא יבצע, היסוד הסביר צריך להישקל בין היתר גם על בסיס קיומו של חשד סביר לביצוע עברות קודמות. כלומר סעיף (2), זה עלול לכוון אותו לכך שהיו הרשעות על עברות קודמות בעבר, לכוון אותו לכך שהוא יוכל גם להשתכנע על בסיס זה שיש חשד סביר לביצוע עברות קודמות במקום, לאו דווקא הרשעות. אני מבקשת להוסיף כמה מלים לפני המלים "ביצוע עברות", בין היתר – קיומו של חשד סביר לביצוע העברות, והיתר נשאר אותו דבר.

לא צריך.

ביצוע עברות זה אומר שהיתה הרשעה.

לא בהכרח.

עוברים הלאה.

קורא סעיף 2(ב), (ג), (ד), (ה).

כאן הערה שהעירה לי רחל, צריך לראות אם היא מוצדקת; האם יש צורך לאפשר גם לתובע לבקש שוב לשנות את תנאי הצו אחרי שהוא ניתן, או אולי רק צריך לאפשר לתובע לצמצם את הצו, אבל לא לשנותו.

יש סעיף לאחר מכן על שינוי נסיבות. (ה)(2) זה על שינוי נסיבות. האם צריך יותר מזה?

אפשר: בית משפט וכו' רשאי לצמצם את ההגבלות בצו.

יכול להיות שזה לא רק לצמצם, אולי לשנות, כי הגבלה מסוימת לא מתאימה.

בלאו הכי הם יכולים ליזום את ההליך תמיד.

מצד שני, מה זה "לצמצם"?

אז תשאירו את זה כך ונגמר העניין.

קורא סעיף 2(ו), (ז).

זה חשוב – הכל מחדש, יצטרכו להוכיח.

קורא סעיף (3)(א)(1).

יש התייחסות למה שהערתי בזמנו, אם יש חדר בבית מלון, מבחינת התופעה ששוכרים חדרים, וזה נהפך להיות בית בושת.

אז נגד בעל בית המלון, אם זה ישמש באופן קבוע.

נגיד שכרו חדר 101, מחר שוכרים חדר 102.

אנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות.

אני רוצה שיבוא לידי ביטוי, שמי ששוכר חדר במבנה – לא משנה אם הוא עובר חדר, יראו את המקום כמקום- -

אם בית מלון משמש באופן קבוע, אפשר יהיה לסגור אותו, לא משנה באיזה חדר עושים את זה. אם תוכיח שבית מלון מסוים מנוהל על מנת לשמש לזנות באופן קבוע, יסגרו לך את כל בית המלון.

קורא סעיף 3(א)(2).

קורא סעיף 3(ב).

קורא סעיפים 4, 5, 6, 7.

הצווים האלה הם מינהליים?

יש ויש.

יש מסלול מינהלי ויש מסלול שיפוטי. המסלול המינהלי מוגבל עד כדי 30 יום לתקופות קצרות לפי הצורך, אבל מקסימום 30 יום.

זה בא להחלטת שופט, גם המינהלי, נכון?

לא, אם הוא נותן צו לשבעה ימים והצו פוקע ואף אחד לא עותר נגד, נגמר. אך יש זכות לבוא לבית המשפט, לבקר, לשנות. הצו השיפוטי הוא עד 90 יום, ואפשר להאריכו שוב ושוב.

למשל בצווי הריסה, גם מינהלי מחייב החלטת שופט.

אך התוצאה פה היא זמנית, לא מיידית.

שם הרסת את המקום. פה אתה לא הורס. סוגר – יכול לפתוח.

אתה לא חייב לסגור אפילו. אתה יכול לומר לו: אל תפעל בלילה.

אם אפשר להבהיר את הנקודה שדיברנו עליה קודם; החוק מנחה את בית המשפט אילו שיקולים לשקול כאשר הוא- -

אולי נצביע קודם ואז תעירו את הערותיכם.

יש מספר הערות שנראות לנו רלוונטיות לעניין של סחר. כשאנו באים לתת את הסמכות הזו, מנינו פה ארבע עברות, ויש עוד עברה או שתיים שרלוונטיות; יש חטיפה לשם חבלה או עברת מין- -

מה זה קשור למקום? אדם כזה ילך לבית סוהר בכל מקרה. הוא משתמש במקום קבוע לחטיפה?

כשמדברים על סחר בבני אדם, זה לאו דווקא קשור למקום.

הוא קשור. גם חטיפה קשורה למקום הכליאה של אדם. סחר מרמז יותר על מקום, משרד, מסמכים, כספת, יש כל מיני מקומות שאנשים עושים בהם פעולות סחר. אם יש מקום קבוע כזה – כן.

מקום שמשמש להחזיק את הנשים כשהן יוצאות לשירות ליווי.

זה לא מיועד לדברים כמו כליאת שווא, שאמנם קשורים למסכת הסחר, אך זה חוק שמיועד- -

למה לא למשל למקום שמאחסנים רכוש גנוב?

כרגע מחפשים את עניין הסחר.

רחל האירה את עיניי; האופי של החוק הזה מיועד למקומות שיפריעו בעיקר ללקוחות להגיע, למנוע את הגישה של הלקוחות.

הצעת החוק מנחה את בית המשפט, אילו בחינות הוא צריך לבחון כשהוא נותן צו הגבלה שיפוטי. אחת הבחינות היא שנעברה עברה, אפשר להגיד שזה כאשר האדם הורשע. זה אומר שיכול להיווצר מצב שתפסתי במקום הזה זנות, העמדתי אפילו לדין אבל עדיין אין הכרעת דין, אני לא יכול להשתמש בזה כדי להוכיח.

לא רוצה להיכנס לזה.

מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית? פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:45.