כנסת פתוחה

מוכנות טרמינל 3 לקראת עונת השיא בתיירות

2
ועדת הכלכלה
22/03/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 391

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א באדר ב' התשס"ה (22 במרץ 2005), שעה 12:30

מוכנות טרמינל 3 לקראת עונת השיא בתיירות -
הצעה לדיון של חה"כ אילן ליבוביץ.




נכחו: חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר
דוד טל
אילן ליבוביץ

יצחק סטרומוזה - משרד ראש הממשלה
נצ"מ מוריס הרוש - ממ"ר נתב"ג, המשרד לביטחון פנים
יגאל דוכן - מינהל אוכלוסין בנתב"ג, משרד הפנים
אבי ירושלמי - מנהל אגף תכנון וכלכלה,
משרד התחבורה
רפאל בן-חור - סמנכ"ל בכיר המוצר התיירותי,
משרד התיירות
אבי שריג - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה
אבי רימון - מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג,
רשות שדות התעופה
רונן משה - לשכת הדובר, רשות שדות התעופה
יצחק אמיתי - המשנה למנכ"ל וממונה על מבצעים,
חברת "אל-על"
אמיר שרף - היועץ ה משפטי ומזכיר החברה,
חברת "אל-על"
סיגל מנהיים-קצוביץ - מנהלת תחנות, חברת "ארקיע"
גבי שלוס - סגן יו"ר מנהל התחנות,
פנל חברות התעופה הזרות
עמי אתגר - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות

לאה ורון

חפציבה צנעני



מוכנות טרמינל 3 לקראת עונת השיא בתיירות

אני פותח את הישיבה. הנושא הוא: מוכנות טרמינל 3 לקראת עונת השיא בתיירות - הצעה לדיון של חבר-הכנסת אילן ליבוביץ. זו הצעה ראויה. השקענו הרבה מאד כסף - למעלה מ-800 מליון דולר.

מיליארד דולר.

מה היה גובה ההשקעות בטרמינל 3?

850 מליון דולר עד עכשיו.

הייתי בפתיחה המאד מרשימה אליה הוזמנתי, ונהניתי מהמראה המרהיב. הלכתי כל כך הרבה ברגל, ואמרתי שזה מתאים אולי למטרופולין מדינת ישראל. כל האיזור הזה היה יכול להיות משהו לתפארת. מבחינת בנייה, הוא בנוי בצורה ענקית ומכובדת מאד. בסופו של דבר, המטרה היא לפשט את השירות לכל המגיע למקום הזה; כך שהמקום הזה יקלוט אותו נכון, יוציא אותו ליעדו ויחזירו חזרה. לאחר בנייה מאסיבית ומכובדת בהשקעה של הרבה מאד כסף, פתאום אנו מתבשרים שטרמינל 2 הישן היה עושה את כל הפעילות הזאת ולא היו בעיות. לאחר שבנו כבר את טרמינל 3 הגדול, ציפיתי שיהיו עודף מקום ועודף דלפקים כך שלא יצטרכו כמעט לעמוד בתור, אך אני רואה שאנשים עומדים הרבה זמן בתור. אני מבין את הצורך הביטחוני של מדינת ישראל, אך זה היה גם קודם וזה לא משהו חדש. תמוה בעיניי האם לא נלקחו בחשבון הדברים האלה. כשבונים משהו גדול, יש נושא של הדלפקים, התיזמון והזמן. גם כך מבקשים מהמגיעים לשם להגיע שלוש שעות לפני. האם יבואו חצי יום לפני? כשלא נלקחו בחשבון הדברים, יתכן שגם בגלל זה יש בעיות עם העסקים שם לגבי זה שאין זמן לאנשים לבזבז. הבידוק הביטחוני לוקח כל כך הרבה זמן, שלא נשאר להם זמן אפילו לשתות כוס קפה או לעשות שם שופינג. לכן, גם החנויות יכולות לקרוס. כלומר, התכנון מראש נראה שהוא לא טוב. קראתי באיזה שהוא מקום שמנכ"ל רשות שדות התעופה, מר גבי אופיר, התראיין ואמר שיש לו איזו שהיא דרך שתחסוך 20-30 דקות בהמתנה. בפועל איננו רואים זאת וגם הציבור מתלונן. שמענו גם כמה אנשים שדיברו על כך שפיספסו כמעט את הטיסות וממש לא היה להם את הזמן.

אולי יש דרכים אחרות. יש קבוצות מאורגנות וטיסות שכר כאלה, ואולי אפשר מהמלון כבר לקחת את המזוודות שלהם כדי שזה לא יעמיס על אותם אנשים שממתינים. לגבי כל הדברים האלה, צריכים לראות איך אנו נערכים. החגים והקיץ בפתח, ואנו מאד רוצים לעודד תיירות פנים ותיירות חוץ. כל הנושא הזה צריך להיות מוסדר, ולבטח לאחר השקעה כה מאסיבית וגדולה.

חבר-הכנסת ליבוביץ, ביקשת לקיים דיון.

אדוני היושב ראש, 15 שנה ו-850 מליון דולר לקח למדינת ישראל להקים קניון גדול. זה מה שעשינו - בנינו קניון גדול. אם 3-4 חודשים אחרי שפתחנו זאת אנו פתאום מגלים - אחרי שלקח לנו 15 שנה לתכנן ולבנות - שיש בעיה בבידוק הביטחוני ושיש להגדיל את הבידוק ועכשיו קראתי שמקצים 11.5 מליון שקל להגדלת כל נושא הבידוק הביטחוני, אחרי שהשקענו כל כך הרבה כסף ולא חשבנו על זה, כנראה שחשבנו שצריך לעשות דיוטי-פרי לכל מדינת ישראל ולא שדה-תעופה.

אני מחזיק ידיעות שהתפרסמו מהשבוע הראשון. שדה התעופה נפתח ב-2 בנובמבר, וב-4 בנובמבר כבר היו טענות למשל שאין מספיק עגלות זמינות. לאחר מכן היו טענות על הבידוק הביטחוני כמובן, ואלה טענות שחוזרות ונשנות לאורך כל הדרך.

שילוט והכוונה - השבוע הייתי בשדה-התעופה. יש שם נקודה של מזלג של פיצול למי שרוצה לנסוע לפתח-תקוה דרך הטרמינל הישן, והשלט נמצא בדיוק על הפיצול ולא 200 מטר לפניו. אתה נוסע במכונית ואתה יכול ללכת לאיבוד שם. אינני מדבר על שלטים אחרים שבטקס הפתיחה אני אישית הלכתי לאיבוד ולא מצאתי את מכוניתי בדרך חזרה. זה קורה לכל מי שמגיע לשם.

יש תלונות על נושא המוניות, ואני יודע שחלק מהדברים נפתרו.

הבעיה הגדולה ביותר היא, שאנו נכנסים לעונת הפסח, שבה צפויים 300 אלף נוסעים או אף יותר, ונכנסים לעונת הקיץ שיש בה יותר נוסעים. יש את בעיית הפקק של הבידוק הביטחוני. זה לא יעזור אם אנו נגדיל את האיזור, כי אם כל אחד צריך לעבור את השיקוף במכונה, ויש שם 2-3 מכונות, זה מהווה פקק. עם כל הכבוד, אינך יכול לבקש מאנשים לבוא ארבע שעות לפני זה. הדיוטי-פרי בכלל רוצים שיוציאו להם את הכסאות מהרחבה, כי אנשים יושבים בכסאות ולא מסתובבים בחנויות. אם תביא אדם ארבע שעות לפני, חברות התעופה מתלוננות שכן הן צריכות לשלם יותר כסף לאנשים שיעשו את הבידוק, את ה-check-in, ואחרי זה אתה תוציא להם את הכסאות ואנשים יסתובבו 3-4 שעות בפנים ולא יהיה להם איפה לשבת כי הדיוטי-פרי רוצים שאנשים יקנו אצלם. צריך לבדוק פה את כל תהליך קבלת ההחלטות.

אתה אומר שנחזור לטרמינל ישן.

אנשי המקצוע אומרים שכנראה בקיץ הם יצטרכו לפתוח גם את הטרמינל ישן כדי להקל על הלחץ. אם כך, לשם מה בנינו והשקענו 850 מליון דולר? האם עשינו זאת כדי לפתוח גם את הטרמינל הישן? צריך לעשות פה בדיקה רצינית של כל הנושא הזה, ולראות כמה יותר מהר פותרים את הבעיות האלה. ממה שאני מבין, ה-11.5 מליון שקל האלה לא פותרים עדיין את כל הבעיות. מכונת בידוק כזו עולה הרבה יותר מה-11.5 מליון שקל.

אני זאב שריג, מנהל נתב"ג מאז שלושה חודשים לפני הפתיחה. אני 33 שנה ברשות שדות התעופה. עם כל הכבוד לעיתונות, ל-90% ממה שקראתם אין שום אחיזה במציאות.

האם לא נכון שהשקעתם 850 מליון דולר?

זה נכון. אתם קראתם ודאי יום אחד על זה שיש הצפה בטרמינל.

לא התייחסנו לזה. אתה רואה, שאנו לא מתייחסים לדברים האלה אלא לדברים הרציניים.

קראתם שחסרות עגלות, ויש לנו רק עודף של אלף, והן available לכל דורש. לא היו תלונות כאלה. מאז הפתיחה אנו העברנו בסביבות שני מליוני אנשים.

זו תגובה שלך מה-9 בנובמבר, שבוע אחרי שהנמל נפתח ולא שבוע לפני: "בסוף השבוע שעבר פירסמה הרשות מכרז לתפעול מערך העגלות לשירות הציבור, שבמסגרתו תוגדל משמעותית כמות העגלות ותשופר איכותן".

אני רפי בן-חור, סמנכ"ל בכיר במשרד התיירות, ויש לי בקשה לסדר. אני מבקר הרבה בוועדות, ואני רוצה לבקש מחברי-הכנסת: אנא ינהגו בנו בכבוד. ישמעו מה שיש לנו להגיד. יש לנו הרבה מה לומר. תתאזרו בסבלנות.

האם מישהו לא דיבר בכבוד? ההערה שלך מאד מיותרת.

אני לא חושב כך.

חבר-הכנסת ליבוביץ קורא מדברים שהתפרסמו. אי-אפשר לשנות התנהגויות.

אני לא רוצה לשנות אף אחד ולא ההתנהגויות. אני רק רוצה שיבינו את הנקרא. אם לא מבינים את הנקרא, דבר שיכול לקרות - שישאלו את אנשי המקצוע ויסבירו לך מה קרה.

הדיון נועד בדיוק כדי לשאול אתכם מה הן העמדות. בהעדר חומרים אחרים - שגם לא ביקשנו - מרשות שדות התעופה, מה שאנו עושים הוא שאנו מלבנים כרגע את הנושאים שחבר-הכנסת ליבוביץ ליקט מתוך העיתונות. אתה יכול להזים אותם, להפריכם או להשאירם.

זה בדיוק באמצע מה שאני עושה. אינני צריך הסבר נוסף, ולשם כך אני פה. לאף אחד אין ויכוח. למה ההערות האלה באמצע?

אפשר לפרש את מה שקראו. זה תלוי בטון שבו קוראים ובפרשנות שלו. יצאנו למכרז עגלות שירות עצמי כי מצאנו לנכון שאנו רוצים לשפר את סוג העגלה וגם שיתחייבו על הגדלת הכמויות כדי להיערך לעתיד. לא מדובר על היום אלא על השנים הבאות. זה מכרז ארוך טווח לחמש שנים. כמות עגלות שירות עצמי שקיימת היום מספיקה. כמות זו שירתה אותנו בתשעה מליון, ואנו היום על שבעה מליונים. המכרז הזה יצא, והוא כבר מכרז עתידי. העגלות האלה ייכנסו לשירות לקראת הקיץ, וימשיכו לשרת אותנו עד אשר הן יתכלו. זה מכרז מאד כלכלי עבור רשות שדות התעופה ועבור הציבור, כי הוא מחייב את הספק לתחזוקה שוטפת כדי שהעגלות לא ירעדו והוא מחייב כל הזמן מינימום של כמויות בטרמינל. אמור לא להיווצר מצב של מחסור. במכרז זה יש חידוש יוצא דופן בזה שיש כ-200 מחסניות ברחבי הטרמינל בכל הקומות שיראו כל הזמן כמה עגלות יש בתוך המחסנים.

האם העגלות האלה יהיו כרוכות בתשלום, כמו שנהוג בחלק משדות התעופה בעולם?

לא. כשנכנסתי לתפקידי, ביטלתי את הכוונה לגבות תשלום. ההפסד לרשות שדות התעופה מביטול גבייה הוא כ-10 מליון שקל לשנה. שום גוף פרטי, אילו זו היתה רשות פרטית או חברה פרטית, לא היה מוותר על הכנסה כזאת. ביקשתי לבטל זאת, ובקשה זו אושרה אצל מועצת המנהלים, אצל היושב-ראש ואצל המנכ"ל גבי אופיר. הנימוק שלי היה שזו פגיעה חמורה בשירות לנוסע. כאמור, אני שם 33 שנה ואני יכול לספר לכם את כל הסיפורים שבעולם: גם מה שנכון וגם מה שהוא עורבא פרח. הגבייה הזאת של התשלום היתה פוגעת חמורות בשירות לנוסע. שלא כמו בארצות-הברית ובאירופה שאנשים מצויידים בדולרים או ביורו, אצלנו אתה מדבר בשקלים. אנשים אמרו לי "אבל זה הולך עם קרדיט-קארד". מה עושים אלה שאין להם "קרדיט-קארד"? הם צריכים לעמוד ולהמיר מטבע. כלומר, יהיו 15 קיוסקים להמרת מטבע. אחרי שהוא ימיר מטבע הוא יקח. אחר כך יגידו לו: "אם תחזיר את העגלה, תקבל חצי מהמחיר". חלק לא יתעסקו עם ההחזרה. את כל העולם התחתון משכתי לשדה כדי שהם יחזירו. תכף יהיו לי גם 'ראיסים' על המדרכות מי אחראי על איזו מדרכה.

זה כמו חוק הפקדון.

חוק הפקדון יביא לי את כל אלה שעומדים ברמזורים ומקבצי נדבות; הם יבואו לשדה לאסוף עגלות. חוות הדעת המקצועית שלי התקבלה.

אנו מברכים אתכם על נושא העגלות.

כשהמכרז הזה ייכנס לתוקף, אתה תראה שיפור גדול מאד רק עקב העובדה שיש את המחסניות האלה שנומרולוגית אומרות לנו בחדר הבקרה איפה צריכים להוסיף ואיפה צריכים להשאיר.

את נושא הבידוק הביטחוני אני משאיר לסוף, כי ישנם פה שני אנשי המקצוע הטובים ביותר במדינת ישראל בתחום הזה.

נושא חשוב - האם טרמינל 2 ייפתח מחדש?

אסביר, ותראו את הפרשנות ואת הטון. בנינו טרמינל. כשבונים טרמינל, האנשים שבונים שואלים את עצמם: "על מה אתה הולך לבנות? על מה אתה מסתמך?". הדבר הכי כלכלי בעולם הוא, שאתה אומר "אני בונה לפי השעה ה-30", כלומר שיש שעות שיא שמעל להן אינך עומד בסטנדרטים מבחינת רמת שירות: צפוף, תורים וכו'. אבל, אם אתה בונה לשיא של השיאים - היושב-ראש, למדנו בחוג לכלכלה בבר-אילן אצל פרופסור רוזביץ' - אם אתה מתכנן טרמינל או כל דבר אחר לשעת ה-peak, הרי שהוצאת עשרות מליוני דולרים שעומדים במשך השנה ללא שימוש. את זה אף אחד לא יכול להרשות.

לכמה נוסעים מתוכנן הטרמינל?

הטרמינל הזה מתוכנן בשלב ראשון לבין 9 ל-10 מליון נוסעים.

דיברו איתנו על 12 מליון.

דיברו דווקא על 16 מליון.

זה יכול להגיע עד 16 מליון.

אבל, אני רוצה עוד ללמד אתכם משהו, כי מחר יכולים לבוא ולהתקיף שמישהו גילה את אמריקה. יכולתי לומר לכם שזה מספיק ל-12 מליון. מה שקורה הוא ששעות השיא הן הקובעות. נניח, שאנו תיכננו ל-capacity הזה, ופתאום באה לנו ברכה שבבת אחת יש דרישה לנוסעים ולטיסות. כל שדה-תעופה בעולם אומר שיש לו capacity מסויים בכל שעה. בשדה-התעופה בן-גוריון, בגלל האופי שאנו תחנה ראשונה ואחרונה, הדרישות הן לצאת בבוקר מוקדם לכל חברות התעופה, ולפי החוקים הבין-לאומיים דבר ראשון לכל ה-airline הסדיר יש להם יש זכות הסטורית על השעה שלהן. יש חברות שעובדות אצלנו משנת 1950 או מסוף 1948, ויש להן זכות הסטורית. החברות הישראליות הן השניות בתור, וגברת מנהיים היא נציגת "ארקיע" ויש את "איסראייר". השלישיים בתור הם הצ'ארטרים. בכל העולם נהוג שהצ'ארטרים הם האחרונים בעדיפות. אבל, אומר מה אמרתי באיזה שהוא פורום והפכו את המלים שלי. בשנים עברו אמרו "אין לנו מקום. I am sorry. אינך יכול לבוא". יש מספר דלפקים שאתה בונה, מספר עמדות בדיקה, מספר דלפקיcheck-in, ויש לך דלפקי בדיקה וביקורת ושרוולים להתחברות של מטוסים, והכל מוגבל. מעבר לזה, דרך אגב, אתה חונה בחוץ, וגם בזה לא קרה שום דבר. כלומר, אתה בשיטה הישנה. באתי ואמרתי: אם, נניח, תבוא עלינו הברכה הזאת, שיהיו כל כך הרבה בקשות לטיסות צ'ארטר - אני רואה את זה כביזנס בשבילנו. וזאת, במקום להגיע לחברות הצ'ארטר: "אתה לא יכול לבוא" והוא יבטל טיסות כאשר אנשים רוצים לטוס ומוכנים להוציא את הכסף. אמרתי, שאם יהיה "הגרוע שבגרוע" נעשה להם check-in בטרמינל 2, נגמור רק עם check-in כי זה האיזור שחסר לי ותופס לי הכי הרבה זמן, ונחזיר אותם לטרמינל 3 לכל שאר התהליכים: ביקורת דרכונים והדיוטי-פרי. כלומר, אמרתי שאם יהיה לי over flow של ה-over flow, במקום להגיד "לא", יש לי דרכים חליפיות ואני נענה לזה. האם זה לא טוב?! חבר-הכנסת ליבוביץ, במקום לקחת זאת בחיוב, הלכו ופירשו את זה כאילו לא מספיק המקום ועכשיו חוזרים.

עניין הקניון - חבר-הכנסת ליבוביץ, יש איזה שהוא אנטגוניזם בציבור נגד רשות שדות התעופה, ואותי זה מקומם לא רק בגלל שאני מזדהה עם הארגון שלי שנולדתי בו והקמתי אותו ושאני שותף לכל התהליכים מזוטר ועד בכיר. אני אומר לך בלב שלם שזהו אחד הארגונים שמדינת ישראל צריכה להגיד: "הצלחנו בזה שאנו נתנו לאנשים האלה את האוטוריטה של רשות". בעבר היינו משרד ממשלתי, ונראינו - סילחו לי - כמו שדה בקווקז. אני לא חושב שהיינו רוצים ללמוד מהם.

הייתי בבאקו. מה יש להשוות?! גם במוסקבה זה אותו דבר.

השדה הזה היה פח אשפה, והפכנו אותו לגן פורח. הפכנו את הביזנס שלנו ממצב שאתה יודע שזה היה משהו כזה של הקומוניזם, שלא היה אכפת לאף אחד אם זה בשביל 4 דולרים למ"ר או 400 דולר שכן בלאו הכי המשכורת דופקת בסוף החודש, למשהו מכניס. הפכנו את הדיוטי-פרי שלנו למכניס ההכנסות - 50% מהמחזור שלנו. ריבונו של עולם, לאן הולך הכסף הזה? כסף זה נכנס לאבנים, לתשתיות, והוא זה שנכנס ל-850 מליון.

בסך-הכל עשינו ביזנס, ובא הציבור אמר: "רבותי, רציתם רשות שדות תעופה. קחו רשות שדות התעופה ועכשיו תראו לנו שאתם יודעים לעשות ביזנס". אחרי 20 שנה שאנו רשות, אנו באים חזרה לציבור ואומרים: "רבותי, נתתם לנו את האוטונומיה. תראו מה עשינו לכם. פנינה עשינו לכם מהמקום הזה". הפכנו להיות הדיוטי-פרי בין הטובים בעולם.

מה בסך-הכל עשינו? הורדנו מחירים לכל מדינת ישראל. בעבר לא יכולת להיכנס לחנות קוסמטיקה, והיית מבקש מחברך, דייל ב"אל-על", שיביא בושם בכיסיו. כל הנשים שהיו קונות בעיר יודעות כמה מאות שקלים הן היו משלמות עבור כל מיני תכשירי קוסמטיקה. תראה מה קרה.

האם זה תפקידכם? תפקידך לתת שירות. אחרת, בוא ונעשה אותך הרשות להגנת הצרכן.

זה לא התפקיד שלי, אבל בעקיפין תראה מה קרה. תפקידי לתת שירות. לא פגעתי בצרכן, אלא רק היטבתי איתו. אני רק רוצה לומר לך שאלה הכספים שמחזיקים את רשות שדות התעופה. לא באנו אל האוצר, אל הכנסת ולא באנו אל אף אחד.

באתם.

באנו לבקש אגרת נוסע, מכיון שבשום מקום בעולם אין אגרת נוסע של 13 דולר. כשזה פנים-ארצי - לא משלמים אגורה, וכשזה בין-לאומי - משלמים 13 דולר. בסכומים האלה אנו מחזיקים את עצמנו.

באופן אישי, אני מאד מרוצה משדה-התעופה.

כשלא היית, חבר-הכנסת ליבוביץ אמר: "הפכתם לקניון".

לקראת החגים - כמה אנשים צריכים לצאת מהארץ וכמה צריכים להיכנס אליה? איך אתם נערכים גם לחג ולקיץ? האם הטרמינל הקיים החדש, טרמינל 3, כרגע נותן את המענה גם מבחינת בידוק ביטחוני וגם מבחינת שאר הדברים?

האם יש לכם מה לומר לחברות התעופה שיוסיפו עוד טיסה אחת? במדינת ישראל בערך מה-1 במאי עד ה-4 במאי קרוב לודאי שקשה מאד להשיג כרטיסים לאירופה. האם יש לכם מה לומר כדי להוריד את הלחץ שיוסיפו עוד טיסה?

לא.

בסדר. כלומר, כל אחד זה הסדר בפני עצמו. רק רציתי להגיד האם יש לך מה להגיד.

יש הגבלה של הבג"ץ על הפתיחה בלילה.

חבר-הכנסת ליבוביץ, לא. המשרד לאיכות הסביבה דווקא בעד פתיחה בלילה, כי התברר שהשיירות האלה של שעה 01:30 בלילה שכולם ממריאים כדי להספיק לסגירה והשיירות האלה של הפתיחה בבוקר גורמות יותר רעש. לא אני אומר זאת, ואני ודאי לא נחשב לך אובייקטיבי.

יש החלטת בית-משפט בעקבות פניות התושבים. זה לא קשור למשרד לאיכות הסביבה.

יש צו שפותח לנו עוד שעה בלילה, וזה יכול להוסיף עוד טיסות.

האם השר כבר חתם על צו כזה שמאשר את הפתיחה?

כן, ומדובר על שעה אחת. זה כבר הופץ בכל העולם. שעה זו מוסיפה לך עוד עשר תנועות, ואתה יכול להרחיב.

מאיזו שעה זה? האם זה בשעות הלילה או בשעות הבוקר?

מהשעה 05:00 בבוקר במקום מהשעה 06:00.

זה מהשעה 04:50, וגם כן בימים א', ג' ו-ה', ובתקופה הזאת של עשרה ימים שיש פער של שלוש שעות בינינו לבין אירופה אז אנו עושים זאת קצת יותר מוקדם. זה קרוב ל-10 ימים, וזה מתיישר עם השעון שלנו. אחר כך בסוף יש שוב עוד פער קטן וזה מתיישר עם השעון של אירופה.

נמצאים סביב השולחן כל שותפיי לפעילות בנתב"ג: משטרת ישראל, משרד התיירות, חברות תעופה והביטחון. במקרה, אני בא מישיבת היערכות כזו שקיימתי הבוקר עם חברות תעופה. אתמול קיימתי ישיבת היערכות עם בעלי החנויות.

זה מעניין אותי, כי יש לי כמה תלונות כאן של כמה בעלי חנויות שעובדים בשדה-התעופה שמחייבים אותם לעבוד גם בשבת. זה מובנה בְּהסכם.

אינני מחייב איש. רק היה איזה שהוא מכרז, והשדה הזה עבד כמו שעבד בסטטוס-קוו. אנו לא רבנות.

תלונה טובה וחיובית - בוועדת הכלכלה, כשהיתה בראשות חבר-הכנסת שמחון שהיום הוא שר, עשינו ביקור בטרמינל החדש. היה שם מפל יפה, ופתאום זה יבש והמים לא מגיעים. משרד הבריאות בטח משתולל מזה.

אנו ב-2 בנובמבר צריכים לקבל שני צל"שים: פעם אחת - על זה שביום אחד פתחנו טרמינל בלילה וסגרנו אחד, וב-12 שעות פתחנו טרמינל שני. טובים וחכמים מאיתנו נפלו. בהונג-קונג היה נזק של 500 מליון דולר נזק והשדה נסגר מחדש, ועברו שוב לישן.

זה לקח 15 שנה לבנות - היית מצפה שזה יקרה כך.

חבר-הכנסת ליבוביץ, תזמין אותי להשיב למה לקח 15 שנה, ואתן לך חלק מההסברים ואתה תבין.

פעם אחת פתחנו זאת ללא תקלה, כולל המפל. משרד הבריאות בא ואמר: "כל מה שסוכם ואושר לך שאתה מטפל במים בברום, עכשיו אנו רוצים מחדש. ברום זה מסוכן, ותעבור לכלור. תעבור ליחידות מדידה של כלור". כל הזמן מגישים לנו כאילו אנו המצאנו את המפלים והמים.

האם אלה לא דברים שנבדקו לפני שפתחתם את הטרמינל?

הכל נבדק לפני וניתנו אישורים, אלא שלפני הפתיחה מישהו צריך לתת את החתימה האחרונה, והתחילו לבוא אלינו בדרישות. החלטתי בשלב זה - - -

האם המזרקה פועלת או לא?

כרגע, עוד חודש יש אישור. אם תבוא עכשיו, יש לך מים חיים.

מר שריג, אנו נהנים בשדה, גם בלי המזרקה.

זה היה חלק שהוצאנו עליו הרבה כסף, וחבל.

ביטחון - נמצאים פה שני המומחים הגדולים ביותר בנושא, שאחד מהם הוא מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג.

לגבי השבת, אומר בקצרה בלי להיכנס לויכוחים. שדה-התעופה הזה עבד כמו שהוא עבד מקום המדינה ועד הרגע שעברנו לטרמינל 3 ב-2 בנובמבר. כל החנויות פעלו כל השנים בשדה-התעופה עם כל הממשלות וכל השרים, כולל שני שרים דתיים שהיו שרי תחבורה: יהלום ולוי. עשינו הרבה מאד דברים שמתחשבים בשבת. דרך אגב, כביש הגישה לשדה הוא כולו כזה. לגבי החנויות, יצאנו עם המכרזים שלנו להפעלת כל השירותים בשדה כולל שבת, כפי שהיה בקודם.

ההפך. שם גם המסעדות היו פתוחות, ופה הן סגורות.

מי שרוצה לעבוד - שיעבוד. מי שלא רוצה לעבוד - לא מחייב.

הוא לא יכול. הוא לא היה צריך ללכת למכרז.

אתה אמרת שבמכרז מי שרוצה לעבוד - שיעבוד בשבת.

לא. זה מנוסח אחרת. מנוסח שם שהחנויות פתוחות 364 ימים בשנה למעט יום כיפור, אלא אם המנהל יחליט אחרת. כדי לא להכניס סתם חנות להוצאות, אם יש שעות שאין בהן נוסעים כמו שעות הלילה, אתה בא לחנויות ואומר: "אל תשים אנשים. אל תפתח. חבל על כספך". אינך מעוניין לגרום להם לנזקים. השיקולים הם תפעוליים ולא שבתיים. אם אדון ה"תו השמיני" לא היה מתחיל לנפנף בשבת והיה פונה אלי כי אין לו מה לעשות בשבת בבוקר והוא מחכה לפתיחה בערב, כלומר אם היה פונה עם עניין אופרטיבי, הייתי נותן לו. אבל, הוא הלך ובחר בדגל הדתי.

לא הבנתי. האם עכשיו אתה מעניש אותו?

אינני מעניש אותו. "טאוור-רקורדס" שיושב אחריו שניים במספר כבר שיגר לנו כמה מכתבים איך אנו מוותרים לו על השבת. עכשיו כל פעם שאנו ניתן למישהו ויתור שלא היה חלק מהמכרז, אתם מבינים שבג"ץ יפסוק לטובתו. מציע מספר 2 יאמר: "אם הייתי יודע שאינני עובד שבת, הייתי נותן לך תרשים אחר".

כלומר, המתחרה שלו הוא שכופה עליכם לחייב אותו לפתוח בכל מצב.

לא. בג"ץ הוא שכופה עלינו, ולא המתחרה. בית-המשפט יזרוק אותנו מכל המדרגות.

ברגע שמאפשרים לאחד, אפשר לאפשר גם לשני. השני אומר: "אם ידעתי שאינני עובד בשבת--

--הייתי מגיש הצעה אחרת".

לא "טאוור-רקורדס" מעניין אותי. מעניין אותי שאני יודע שנגיע לשופט והוא יזרוק אותנו מהמדרגות ובצדק.

נניח, שכשאדם מילא את המכרז הוא היה חילוני, ועתה הוא חזר בתשובה. מה הוא עושה עכשיו?

אם הוא חזר בתשובה בצורה אמיתית, הוא יסגור את החנות וייצא משם.

מזון - קיבלנו פסיקה מהרב עמר, הרב הראשון-לציון, שאיתו אנו עומדים בקשר בכל הנושאים הדתיים.

הבנתי שיש הבנות ביניכם על זה.

הוא ראה במו עיניו, והיה כבר מספר פעמים כדי לראות, ומצאנו את הדרכים ההלכתיות להשביע את רצון כולם. בנושא מזון אנו עוד קצת מקרטעים, כי הפסיקה שלו היתה שאותם דלפקים שעובדים בימי חול לא יוכלו להגיש בשבת, כדי להיות כשרים במהלך השבוע.

איך זה היה בטרמינל הקודם?

היה, וכאן כבר לא.

האם עברנו 200 מטר ממקום למקום ושינינו את החוקים?

אלה הבנות, ולא חוקים.

להבדיל אלפי הבדלות, הסברתי שהיו כמה דברים שבכל זאת הלכנו לקראת הציבור.

כרגע, אנו בתהליך בניית דלפקים שיהיו רק דלפקי שבת. הם יהיו פתוחים בשבת, ובא לציון גואל.

חשוב לי שאנשים לא יתייבשו שם. ראיתי פה בדף שהבאתם (שכותרתו: היערכות נתב"ג וטרמינל 3 לעונות השיא) שהם יצטרכו לבוא 4 שעות לפני ההמראה. זו גזירה וזה קשה לציבור. בזה אנו מפגרים מבחינת העולם. אני טס למקומות אחרים ורואה ומדובר בשעתיים או בשעה וחצי.

אבל, לא ביקשנו. אקריא את הדברים בטון שלי.

האם הטון שלך שונה משלי? כתוב: "פתיחת דלפקי הצ'ק-אין - 4 שעות לפני המראת המטוס".

את זה אנו מביאים בתור השבחת השירות.

מי אמר שזו השבחה? זו הרעת תנאים.

אתמול שמו לי סקר מול העיניים שאישר את תחושתנו. 25% מציבור הנוסעים - וזה המון - מגיע למעלה מ-3 שעות לפני הטיסה לשדה, ומסתובב אנה ואנה ולא יכול להיפטר ממזוודותיו כי חברות התעופה מתחילות צ'ק-אין 3 שעות לפני. בטיסה בין-לאומית הוא נדרש לבוא 3 שעות לפני, ולא שואלים אותו אם הוא רוצה או לא. אם תבוא שעה וחצי לפני, אל תתלונן אם תישאר בארץ או שהמזוודה שלך לא תגיע. בארצות-הברית בטיסה פנימית לא באים פחות משעה או שעה וחצי, כאשר מדובר בתיק יד. פה המערכת צריכה למיין מזוודה, להובילה וכו'.

זה ממש לא נכון. במקרה, חזרתי ביום ראשון בלילה מחו"ל. את דלפקי הצ'ק-אין באתונה פתחו בשעה 23:30, כאשר המטוס המריא כבר בשעה 01:00.

כמה זה מפריע שפותחים 4 שעות?

אם תבוא שעה וחצי לפני זה - אינך מגיע לטיסה.

חבר-הכנסת ליבוביץ, טסת במטוס 737 של 110 נוסעים, וזה מטוס ש"ארקיע" היתה מפעילה לאילת.

נכון. לפני הרבה שנים. לוקח פחות זמן לטפל בנוסעים.

אבל, עם אותו מטוס טסתי לשם.

נכון, אבל זה 100 נוסעים. אני צריך לעשות צ'ק-אין ל-450 נוסעים, וזה לא אותו דבר.

לא כל המטוסים הם של 450 נוסעים.

הרוב הם זה 300 נוסעים. ידוע, שבטיסה בין-לאומית שאתה מאבד שלוש שעות. אלה חוקי יאט"א, ולא חוקי רשות שדות התעופה.

השתמשתם בארגיומנט הזזת המזוודות. אמרתם לנו, ובדקתי זאת השבוע, שזה לוקח לכם 14 דקות מהרגע שאני מניח את המזוודה ועד הרגע שזה מגיע למטוס.

האם אתה מסוגל בשעה וחצי להעביר 400 איש בדלת הזאת?!

לא ביקשתי לבוא ארבע שעות לפני. דרך אגב, ב"אל-על" עושים זאת כל הזמן. "אל-על" זה 50% מהתנועה. אמרתי לחברות התעופה: "חבר'ה, אם אתם יכולים, תפתחו עבור אלה שמסתובבים בטרמינל הלוך וחזור קודם. יעשו צ'ק-אין, ייפטרו מהמזוודות, וחלקם רוצים להגיע לדיוטי-פרי, לשבת, להנות וכו'. בזה נגמר הסיפור". כתבתי זאת בתור השבחת השירות. אמרתי לחברות התעופה: "אם אינך רוצה, אל תעשה. אל תבוא אחר כך ותתפלא למה ל'אל-על' באים כולם כי שם ב-4 שעות מקבלים אותך וגם ב-5 שעות יקבלו אותך כי יש לו גם שירות טרום-טיסה".

אני אבי רימון מחטיבת הביטחון של נתב"ג. עבורנו המעבר לטרמינל 3 היה מעבר דרמטי. עשינו איזו שהיא מהפכה טכנולוגית גדולה מאד. אין רק שתי מכונות, אלא 12 מכונות CT המפוזרות בחמישה מגזרי עבודה, כאשר עלות כל מכונה מליון דולר. בניגוד לשדות אחרים בעולם, אין לרשות מס ביטחון על אף שהוצאותיה בביטחון הן למעלה מ-50 מליון דולר בשנה. בנוסף, אנו מפעילים מערך טכנולוגי, וחוץ ממכונות ה-CT יש לנו עוד דברים. לא אלאה אותך בנתונים. יש לנו למעלה מ-35 מריחנים לחומרי-נפץ וחומר שיקוף.עשינו מהפכה טכנולוגית גדולה מאד.

האם כל מזוודה עוברת CT?

אתייחס לזה. אינני רוצה להיכנס לנהלים, אבל אתן איזו שהיא כותרת.

הישיבה פתוחה לתקשורת, ויוצאת הודעה לעיתונות.

לא אכנס לנהלים. בארבע עיניים אסביר לך אחר כך.

אנו מפעילים מערך טכנולוגי גדול מאד. עשינו שינוי דרמטי מאד, כי הכנסנו יחד עם הטכנולוגיות האלה מסכי עבודה שיכולים לשחרר את צוואר הבקבוק של המכונות, והכשרנו לצורך העניין הזה כוח-אדם רב מאד.

אני מציע להיות עם מעט סבלנות. פתחנו טרמינל חדש עם אופרציה ענקית. מי שלא מפעיל שדה-תעופה לא מבין כמה זה מסובך ומורכב. לאנשים נדמה ש"אני בא, שם את המזוודה והולך למטוס". חיבור מזוודה לנוסע והעלאתו לאוירון הם דבר מסובך מאד. אנו מפעילים אופרציה גדולה מאד עם נקודות משבר. היו לנו קטעים לא קלים במהלך הפתיחה, וחלקם באמת 2-3 ימים אחרי הפתיחה. היו לנו איפה שהוא בינואר 2-3 ימים בעייתיים. צריך להכיר בזה שסביר להניח שיהיו ימים שיהיו לא קלים.

מצד שני, כשאתה בוחן את ההתנהגות שלנו, גם של חטיבות הביטחון וגם של כל השדה, מיום הפתיחה - פתחנו ב-2 בנובמבר ואנו כבר 4.5 חודשים אחרי - בהחלט שיפרנו באופן יפה מאד את הביצועים שלנו. לדעתי, לא תמצא תלונות על זמני המתנה ב-2.5 החודשים האחרונים. צריך גם לזה להתייחס כי תמיד יהיו תלונות על איכות וטיב השירות שניתן. אני חושב שיש בעניין הזה התקדמות מאד גדולה.

יכולתו להתמודד עם בעיית הטיפול הביטחוני בנושא שונה משדות אחרים. באתונה אתה באה שעה וחצי לפני, ואני יודע גם מה נעשה שם. באתונה אין בדיקות ביטחון לפני הצ'ק-אין. באתונה יש מערכת HBS (Hold Baggage Screen) שנמצאת במרתף; הנוסע עושה צ'ק-אין, המזוודה נשלחת, ולמטה עוברת איזה שהוא הליך של בדיקה ביטחונית.

גם לכם יש.

לא. אספר לכם בסוד, שמספר הנוסעים באתונה הוא דומה למספר שלנו ואף קצת יותר - 11 מליון נוסעים בשנה. באתונה פותחים מזוודה אחת ביום למטה. עם כל הכבוד, זו לא רמת האיום שאנו צריכים להתמודד איתה. המטלות שלנו קשות יותר ומסובכות יותר, והאיום עלינו גדול יותר בוודאי מצד אוכלוסיות נוסעים מסויימות מאד. לנוסעים האלה עלינו לבצע הליך בדיקה מחמיר יותר שלוקח לנו קצת יותר זמן.

מבחינת היכולת שלנו להתמודד עם זה, יש את הטכנולוגיה שעליה דיברתי. אנו היום כמעט בשיא היכולות הטכנולוגיות שלנו בכל מה שקשור לכמות המכונות שניתן לשים שם. יש שם גם בעיות משקל על הרצפה הזאת.

נהלים - אנו פועלים על-פי הנחיות שירות ביטחון כללי. אני, חטיבת הביטחון, גוף מונחה. אני והמנהל שלי שהוא מנהל השדה פועלים על-פי הנחיות שירות ביטחון כללי. דרך אגב, נתב"ג הוא גוף מאד ייחודי במדינה, כי יש לו שני גופים מנחים: לנושא הטיפול הביטחוני בנוסע וחלק מהאבטחה החמושה בנתב"ג אחראי שירות ביטחון כללי. הפרשנות שלי ל"גוף מונחה" זה לא מכתב ששירות ביטחון כללי כותב לי: "מהיום תתחיל להחמיר בבדיקה". יש לנו דיאלוג מתמיד איתם, מכיון שבנוסף לכובע של גוף ביצועי, שאני חובש, שמבצע את הנחיות הגוף המנחה, יש לי גם מנהלים ואני צריך גם לחשוב גם על החלקים התפעוליים - המחיר השירותי לנוסע. לכן, עלי למצוא, יחד עם המנהלים שלי, את האיזונים הנכונים בדו-השיח המתמיד שיש לי עם שירות ביטחון כללי איך מוצאים פתרונות שמצד אחד - נותנים רמת ביטחון טובה ומספקת ומצד שני - לא פוגעים באופן דרמטי ברמת השירות הניתנת לנוסע. אם עלי לדבר על הסיוע והתמיכה שאנו מקבלים משירות ביטחון כללי, לא אדבר בשמו של צחי, אבל את המשפט הזה אגיד: אנו מקבלים סיוע מלא יומיומי ותמידי. כשנכנסנו ליום של משבר, היתה לנו כתף להישען עליה. יחד איתם עברנו את המשבר הזה. לדעתי, אנו בצד שלהם מקבלים סיוע מסיבי וענייני מאד בכל הבעיות שאנו מתמודדים איתן.

כוח-אדם - אנו מגייסים הרבה מאד עובדים לעונת הפסח ולעונת הקיץ.

כמה אנשים, להערכתכם, יצטרכו לעבור דרככם?

אין לי את הנתון של אפריל.

לגבי פסח בלבד, זה 300-350 אלף.

מה זה אומר ביחס להערכה של ה-9-10 מליון בשנה? האם זה פחות או יותר?

זה פחות.

זו עלייה ב-37% מבחינת תיירות נכנסת מאשר היה בשנה שעברה. זה מאד משמעותי.

10 מליון זה ברמה טובה, ואנו יכולים להגיע ל-12 מליון. הכי חשוב הוא כמה אנו יכולים לשטח את ה-peaks האלה. אם הייתי יכול להפעיל את השדה 24 שעות בקצב מסויים, אני יכול להגיע גם 13 ו-14 מליון. הפסח הזה הוא יותר טוב בערך ב-20% ומעלה מהשנה שעברה.

כלומר, יש יותר נוסעים.

כן. זה 300-350 אלף בשבועיים האלה של הפסח שאנו לוקחים מול שבועיים של פסח, כי זה גם חג הפסחא הנוצרים וכו'. הכל בנתב"ג, והכל בטרמינל 3.

בריבוע הזה של הפעילות שלנו דיברתי על טכנולוגיה, נהלים וכוח-אדם. מנכ"ל הרשות שיחרר כסף לגייס עובדים נוספים, ואנו נערכים לזה.

שמעתי שהיו לכם איזה שהם פיטורים מאסיביים.

לא בחטיבת הביטחון.

הבידוק הביטחוני - האם נשקלה האפשרות לעשות זאת לגבי קבוצות בבתי-מלון?

הקודקוד הרביעי בריבוע זה תהליכים: איך משפרים את התהליכים? במשך חודשי הפתיחה האלה עשינו חשיבה, ושיפרנו בהרבה מאד את התהליכים. אנו יוצאים היום לעשות טרום-טיסה לקבוצות תיירים בבתי-מלון, למעט מזרח-ירושלים לשם אנו לא נוסעים. אנו נעשה תהליכים של טרום-טיסה למכביה. כך גם לגבי כל מצעד החיים לפולין.

מהי העלות לאדם?

זה ללא תשלום. אנו נעשה זאת חינם. אנו נעשה טרום-טיסה למצעד החיים, ומדובר בהרבה מאד ילדים. אנו עשינו מסלולים נפרדים עכשיו בנפרד לישראלים. העסק הזה מתקדם. יש שיפור גם אצלנו בעבודה הפנימית שלנו, בצוותים שלנו.

השותפים שלנו - אנו עומדים בקשר יומיומי עם משרד התיירות, חברות התעופה, חברות ה-handling שהן חברות שירותי הקרקע בשדה וסוכני הנסיעות. אנו פתוחים לחלוטין איתם, ומקבלים מהם נתונים על קבוצות מתוכננות ועומסים מתוכננים. יחד איתם אנו נערכים לתת תשובה טובה יותר. אני אומר לך עכשיו, ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, שבחודשים האחרונים הנתונים מראים, והסקר שהציג מנהל הנמל קודם מצביע על כך ומחזק זאת, שיש שיפור גדול מאד. אם ברצוני להיות על קרקע זהירה ולא להיות מסוייג, אני חושב שהפסח יעבור בסדר גמור.

הבדיקות, רמת הבדיקות והנהלים - אני מבקש לא להיכנס לזה.

האם השב"כ לקראת החגים מנחה אתכם לבדוק באופן יותר קשה את הדברים?

אגדיר זאת כמו שהגדרתי קודם: יש לנו דיאלוג ותקשורת יומיומיים עם השב"כ, לפי התראות ולפי רמת האיום, ואנו מקבלים מהם את כל הפתרונות. אנו שמים לפניהם את המצוקות שלנו, אם הן קיימות, ואנו מקבלים מהם פתרונות שתוצאתם היא אפשרות תפעולית טובה יותר.

חבר-הכנסת ליבוביץ, בנושא הביטחוני הכוונה המקורית היתה להפסיק עם השיטה של ישראלים וזרים, כביכול ההפרדות. זו היתה הכוונה, ולכן הוצבו שם 12 מכונות. מסתבר שהטכנולוגיה לבד לא נותנת פתרונות. מסתבר שקצב המכונות לא מספיק. מסתבר שבכל זאת אתה מבזבז יותר זמן על אזרח זר מאשר על חבר-כנסת או אנשים שאין לך צורך לבדוק אותם. לאט-לאט, מהמקום הזה שבו היינו בבדיקה של כולם התחלנו לעשות מקצה שיפורים עם השב"כ, שמצד אחד נשמור על מה שהוא מבקש מאיתנו לעומת האיומים וההתראות ומצד שני אנו נמצא את הדרך של שירות לנוסע שתיתן את המענה לגבי ההמתנה בתור. אפילו אם אתם לא הייתם באים, מבחינת האיזונים והבלמים החנויות שלנו בדיוטי-פרי הן הראשונות שצועקות אם לא מגיע נוסע שיש לו לפחות חצי שעה עד שלושת רבעי שעה זמן והוא הסובל הראשון. אם הם סובלים, גם אני סובל כי אני נהנה מהאחוזים מהעסק. יש מערכת איזונים פנימית שלא נותנת לנו לעשות מה שאנו רוצים בשרירות לב. בסופו של דבר, אנו עסק.

אולי תעשה גם את האזרחים שותפים, ותגיד: "מי שיגיע 6 שעות לפני הטיסה לקניות, יקבל הנחה 10%".

שלא כבודו שלא חשבתי על זה. רבים, מתוך סקרנות, רוצים לבוא קודם. כך גם רבים מהפריפריה הרחוקה. למה אני אומר "4 שעות"?

אפשר לשלוח בחינם את המזוודות יומיים קודם.

הרבה דברים אפשר לעשות.

הבנתי שבונים שם מלונית או משהו כזה.

חושבים על מלונית, אבל עדיין אין החלטה.

ניהלתי את אילת חמש שנים. כשהוא מגיע לצפון, הוא לא מגיע על-פי שעות הטיסה. הוא מגיע על-פי מה שעולה לו מאילת. אתה בא חמש שעות לפני הטיסה ואתה תקוע, ואתה יודע שזו הטיסה הכי נכונה שיכולת לעלות עליה. האם אתה מבין שיש בעיה כשאדם תקוע עם שתי מזוודות ואין לו איך להיפטר מהן?! לכן, מדובר בארבע השעות האלה. זה רק כדי לשפר את השירות.

האם יש למישהו מה להגיד? אני חושב שרשות שדות התעופה ייצגה אתכם נאמנה. אבל, הגעתם כל הדרך לכך ואם ברצונכם להוסיף משפט או אם יש לכם הערות, בבקשה.

נציגי "אל-על", האם אין לכם הערות?

הם סמוכים ובטוחים שהכל בסדר.

הם מבינים שכל המוסיף גורע.

חבר-הכנסת טל, זו הערה נכונה מאד.

הזכרון שלנו טיפה קצר, ובואו ולא נשכח את מאורעות טרמינל 1. הימים שם היו ימים נוראים. טרמינל 3 הוא קפיצת מדרגה אמיתית. כל הפעילות גם של רשות שדות התעופה וגם של המתפעלים מצויינת. אין ספק שאנו עומדים לקראת מבחן אמיתי בפסח ובקיץ הקרוב. להערכתי, אנו הולכים לעבור זאת בצורה יפה.

האם טרמינל 1 שימש לטיסות היוצאות והנכנסות, וטרמינל 2 - לטיסות הפנימיות?

טרמינל 2 הוא ה-domestic.

טרמינל 1 היה הטרמינל הראשי, וטרמינל 2 שימש לטיסות פנימיות.

בקיץ, זה היה שכר. 350 אלף נוסעים בין-לאומיים.

אני רפאל בן-חור, ואני סמנכ"ל בכיר במשרד התיירות. קיימת התאוששות גדולה מאד בתיירות. מנתונים שיש לנו, אנו צופים עלייה של כ-37% של תיירות נכנסת בהשוואה לשנה שעברה. מדובר פה בעלייה רצינית מאד. יש יותר ויותר היענות של גורמים רבים נוספים שמצטרפים להגיע מהתפוצות לישראל. כמובן שזה יתבטא בדיונים שאנו מדברים כרגע. אנו, כמשרד התיירות, היינו מעדיפים, מבחינתנו, שאין בעיה בכניסה וביציאה, כלומר שלא יהיו חסמים. כמה שפחות חסמים זה טוב לנו. בעבר היו בעיות מסויימות לגבי תיירים.

האם יש תלונות של תיירים שמגיעים?

זה היה יותר בעבר. לצורך זה הקמנו צוותים משותפים מול רשות שדות התעופה וכל הגורמים האחרים, ואנו מנסים למצוא פתרונות. כמובן שלכל אחד ברור שיש את האילוץ של נושא הביטחון והשב"כ. הייתי מקווה שהאילוץ הזה אולי היה מקבל איזו שהיא alert טיפה יותר נמוך, כך שישחרר את הלחץ שיש לגבי הבידוק. אבל, אלה כמובן החלטות שלכם.

אדוני היושב-ראש, האשכנזים בתפילה ביום שבת אומרים "וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם". זה מה שצריך להגיד על זאב שריג ועל החבורה.

הם עובדים כדי לקבל שכר. זה לא מתאים פה. אגיד על זה כמה מלים. לגבי עוסקים בצרכי ציבור, לא מדובר אפילו עלינו. מדובר על אנשים שעושים את הכל בהתנדבות ולא על מנת לקבל שכר והם עושים זאת באמונה. כל אלה שגם מקבלים שכר - חלק מזה בא עלינו.

אינני יודע מאיזו שעה העבודה של זאב שריג ואבי רימון ואחרים. יש לנו שדה-תעופה לתפארת. בפגישות עם תיירים, הם מדברים בגאוה גדולה והם נדהמים משדה-התעופה שלנו. לדעתי, אנו צריכים לברך ולשבח.

לצורך נושא זה אנו פועלים יחד, כמובן החלטה של מנהל השדה, לערוך מחדש את הבידוק הביטחוני בבתי-מלון. זו מהפכה, וזה ישפיע בצורה ישירה על השירות לנוסע.

במקביל, משרד התיירות תיאם נוהל עבודה משותף מול ביטחון נתב"ג על מנת לסייע בארגון הנוסע הזה להיות כמעין מתווך בינם, בין חברות התעופה לבין התייר וקבוצות התיירים.

במקביל, משרד התיירות מינה מספר אנשים שהוא עובד מול ראשי הצוותים של אנשי הביטחון ושל נתב"ג, שבו אנו מלווים את קבוצות התיירים, מבהירים להם את נקודות הבידוק, כלומר מדובר בעשיית כל הקטע של יחסי הציבור.

בימים אלה הסתיימו קורסים לכל השוטרים במשטרת הגבולות. זה קורס שמימן משרד התיירות, והוא הינחה את העיקר. תמיד נאמר שכאילו במדינת ישראל לא יודעים לתת שירות. הקורס הזה היה מאד מוצלח. כל שוטרי משטרת הגבולות עברו אותו, והם נדרשו להביע, בדרכים אלו או אחרות, קבלת פנים לתיירים שנכנסים - דבר שלא היה בעבר.

האם לא מתוכנן שב-1 בינואר 2006 עובר כל נושא משטרת הגבולות למשרד הפנים?

אני לא יודע. יש גם קטעים של משרד הפנים שאנו יודעים שיש בעיות גם מול- - -

היו החלטות כאלה בעבר, ואני מכיר את ההחלטות האלה כבר מלפני 4-5 שנים. כל הזמן דוחים ודוחים. היתה החלטה שהם עוברים למשרד הפנים לפני חצי שנה, ושוב נתקבלה דחייה לינואר 2006. אני מעריך שגם אז אנו נגיע ונקבל עוד דחייה.

במקביל, אנו משתלבים, כמשרד התיירות, בהכשרה ספציפית שלנו בקורסי הסלקטורים.

מדובר פה במערך שעובד בשיתוף פעולה כדי לתת את השירות היותר טוב לאזרח. פה באמת הם יצאו מכליהם מבחינת רשות שדות התעופה - מדובר פה בהוצאה ענקית - לעשות את הבידוקים האלה בשדה-התעופה. אנו צריכים להודות להם מאד.

בבתי-המלון.

לעשות זאת בבתי-המלון.

לאחר ששמענו את הדברים, אסכם את הדברים. ברצוני לשבח את פעילות רשות שדות התעופה על כל חלקיה וכל אלה שלוקחים חלק: משרד התיירות, המשרד לביטחון פנים, משטרה, שב"כ וכל אלה שעושים את העבודה.

בשם הציבור, אנו מבקשים לעשות זאת כמה שיותר יעיל וכמה שפחות מתסכל מבחינת אותו אזרח שכבר מחליט לצאת לחו"ל. לפעמים, מדובר על אנשים שחוסכים הרבה כסף כדי לצאת פעם אחת לחוץ-לארץ ואולי פעם בשנה, ואת החוויה הזאת אנו רוצים שיעברו בכיף וזו חוויה טובה.

אנו נשמח, כמובן, להיות אורחים שלכם.

ראשית, אני מברך אותם על מה שהם עושים.

שנית, ברצוני לקוות - הם נבחנים במבחן התוצאה - שלא נצטרך להיפגש פה אחרי החגים ולהגיד: "הבטחתם לנו משהו, ובסופו של דבר היתה קטסטרופה".

תצליחו בדרככם.

הם אומרים שלא תזכה לראות זאת.

ברצוני לברך באותם הדברים שבירכת אתה, שכל אלה שעובדים לצרכי ציבור באמונה שהקב"ה ישלם את שכרם.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.