זיהום בקרקע ובמים ע"י מפעלי תע"ש

2
ועדת הכלכלה
22.03.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 388
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, י"א באדר ב תשס"ה ( 22 במרץ 2005), שעה: 09:00

זיהום בקרקע ובמים ע"י מפעלי תע"ש – הצעה לדיון מהיר
של חבר הכנסת אילן שלגי

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
דוד טל
אילן שלגי

עמיר אשד – סגן מנהל מחוז תל-אביב, המשרד לאיכות הסביבה
איילת רוזן – מבקרת פנים, המשרד לאיכות הסביבה
זאב גרסטל – חוקר מכון לקרקע ומים במינהל המחקר, משרד החקלאות
אלכס קושניר – מהנדס ראשי במינהל למשק המים, משרד הפנים
יהודה גולן – איכות הסביבה, משרד הביטחון
דוד ירוסלביץ – סגן נציב המים, נציבות המים
שרה אלחנני – מנהלת אגף לאיכות המים, נציבות המים
יהודה גיא – מנהל אגף בטיחות הסביבה ואבטחת איכות, תע"ש
יעל גרמן – ראש עיריית הרצליה
יורם בן עמי – סגן מהנדס עיריית רמת גן
אלכסנדר למדון – מנהל מחלקת התשתיות בעיריית גבעתיים
אלונה שפר – מנכ"לית חיים וסביבה
שמעון צוק – הידרולוג אדם טבע ודין

לאה ורון

אושרה עצידה



זיהום בקרקע ובמים ע"י מפעלי תע"ש – הצעה לדיון מהיר
של חבר הכנסת אילן שלגי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אילן שלגי בנושא זיהום בקרקע ובמים על-ידי מפעלי תע"ש. אנחנו מברכים את חבר הכנסת אילן שלגי על העלאת הנושא לסדר היום הציבורי. נושא איכות הסביבה קרוב לליבנו, ויש לנו הרבה חקיקות בתחום הזה. אני באופן אישי טיפלתי בוועדה לביקורת המדינה בנושא איכות הסביבה וגם במפעלי תעשייה שמזהמים את הסביבה. מבקר המדינה נתן את דעתו בביקורת שלו על תחומים רבים הקשורים בנושא איכות הסביבה. חלק מהנושאים אכן תוקנו, ולצערי חלק עדיין לא תוקנו.

אנחנו יודעים כי זיהום המים מגיע למי התהום. במקומות מסוימים הוא מגיע עד 30-40 מטר עומק. מנסים לתקן את הזיהום ולנקות את המקומות על ידי חפירות בגובה של 4-5 מטרים, אבל הנזק שנעשה הוא כבד ביותר.

חבר הכנסת שלגי מציע ההצעה, בבקשה.

האם משרד האוצר הוזמן לדיון?

הוא הוזמן.

אין פה נציג של משרד האוצר.

נרשמו ארבעה נציגים של משרד האוצר שאמורים להגיע.

אני שמח לראות כאן את ראש העיר שלי הגברת יעל גרמן.

אנחנו מברכים את כל נציגי הרשויות המקומיות.

אדוני היושב ראש, אני יודע שהזמן שהוקצב לדיון היום הוא קצר, ואני מקווה שהוא יימשך. אני יודע שצריך להתחיל דיון מהיר תוך שבוע, אבל לא צריך לסיים אותו בישיבה הראשונה. אני אשמח כמובן אם ניתן יהיה לסכם היום את הדברים.

אנחנו במהלכו של המהלך להפרטת תע"ש, ואני יודע שרוב הפעילות תופרט. הכוונה היא שברוכש יהיה גם גרעין שליטה ישראלי, וחלק מהפעילות היותר ביטחונית תועבר לרפא"ל. אנחנו גם יודעים שתע"ש היתה רוב השנים יחידת סמך ממשלתית. היא הפכה להיות חברת ממשלתית בשנת 1990 אם אני זוכר נכון. אנחנו מדברים פה בעיקר על מחדלי עבר. מדינת ישראל, או אם תרצו המינהל כבעל הקרקע שזה שוב מדינת ישראל, הם האחראים לזיהומי הקרקע ותת הקרקע. אנחנו יודעים על תופעות קשות שהתגלו בשנים האחרונות, כולל בדוחות של מבקר המדינה ובדיונים בוועדה לביקורת המדינה, ואדוני היושב ראש מכיר את זה היטב. אני הייתי בדיון כזה לאחרונה.

אנחנו שומעים על בעיות קשות בנחלת יצחק וזה משפיע על תל-אביב, גבעתיים, רמת-גן. מפעל רמת השרון משפיע על זיהומי המים. מדובר בבעיות שהגיעו לערכאות משפטיות לאחרונה. המפעל בהרצליה ננטש ב-1997, והסקר שנעשה שם לניקוי הקרקע הצריך יציאה למכרז כדי לבצע ניקוי של הקרקע ותת הקרקע. אבל, בינתיים דבר לא קורה. האוצר לא מקיים את ההתחייבויות שלו. הדיון הציבורי בנושא הכתם הצהוב התחדש עכשיו משהתקבל אותו סקר של המשרד לאיכות הסביבה באמצעות תה"ל. מסתבר שגם אם החומר הוא לא מאוד רעיל, יש כ-60 טונות מהחומר המזהם הזה בתת הקרקע.

למען הגילוי הנאות אני יכול לומר שאני גדלתי ואני גר עד היום על הגדרות של המפעל הזה. בשבת ראיתי איך הגדר הזאת פרוצה. השער אומנם נעול בשרשרת גדולה כך שרכב לכאורה לא יכול להיכנס. אבל, אפשר להיכנס ברגל.המקום הוא ממש מסוכן, בוודאי לילדים שיכולים להיכנס לשם.

אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מהן הסכנות, ומה ההשפעה על האוכלוסייה לאורך השנים בעבר וגם לגבי העתיד. אני בכלל לא מדבר על תוכניות הבנייה שם, אין לי ממש שום עניין בתוכניות הבנייה. אני אפילו אשמח אם המקום הזה יישאר כשמורת טבע. אני מדבר על הסכנה מהזיהומים בקרקע ובתת הקרקע.

אני רואה מכתבים של תע"ש, של עיריית הרצליה, ששולחים אצבע מאשימה אל האוצר ואל מינהל מקרקעי ישראל שלא מבצעים את הניקוי שהם התחייבו עליו. אני גם רואה מכתבים של המשרד לאיכות הסביבה שבכל זאת אומר שתע"ש היא זו שתצטרך לפעול לניקוי תת הקרקע. הזמן עובר, התופעות החמורות מתגלות עוד ועוד. מפרוטוקולים של ישיבות של הוועדה לביקורת המדינה אני ראיתי איך בכל מיני שטחים של תע"ש נשארה תחמושת, ושהמקומות נמצאים ללא שמירה. כעת כשתע"ש מופרטת זה אולי הזמן שוועדת הכלכלה תאמר את דברה בנושא הזה, ולא רק ועדות אחרות שעוסקות בנושא. ודאי שכל רוכש של החברה, גם אם הקרקע לא באה יחד עם החברה, צריך להיות רגיש לנושא. אי אפשר להמשיך להעביר את האחריות מאחד לשני. מישהו צריך לבוא ולומר כי האחריות נעצרת במקום מסוים. צריך לקבל החלטות ולדעת מי אחראי לבצע אותן ותוך כמה זמן. תודה רבה.

אני רוצה שנציבות המים תעדכן אותנו מה היה במחקר שהיא ערכה, ובכלל מהי המדיניות לגבי מפעלים מופרטים שעוברים למקום אחר, מי אחראי לטפל בזיהום שהם משאירים. אני גם רוצה לדעת האם ישנו סקר שבודק את איכות המים? אילו פעולות ננקטות לגבי מה שנעשה בעבר וגם לגבי העתיד?

לגבי העבר אין לנו הרבה מה לעשות, מלבד לבצע את הסקר באותם אתרים שבהם תע"ש סיימה את תפקידה. זה התחיל מתע"ש-נוף ים ושם הסקר בוצע בעיקר על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

ועיריית הרצליה. זאת היתה יוזמה של העירייה.

כן. אחרי זה בתע"ש-מגן ושם בוצע כבר סקר הרבה יותר רציני על ידי אנשי מכון וולקני ואנשי המשרד לאיכות הסביבה. נציגו שנמצא כאן יוכל למסור בדיוק את הממצאים. בתע"ש- רמת השרון אנחנו עושים סקר מתואם עם אנשי תע"ש. הסקר הוא לא רק בתע"ש אלא הוא בכל מתחם רמת השרון, כי מקורות הזיהום הם כנראה לא רק מפעילות תע"ש. אנחנו בודקים גם אפשרות של זיהום תעשייתי נוסף, וזיהום חקלאי נוסף שיש בסביבה של תע"ש-רמת השרון.

מעבר לסקרים הללו, מה עשיתם בעבר כדי למנוע את הדברים הללו וכדי לשפר את איכות המים?

הכניסה לתעשיות ביטחוניות היא לא מותרת לכל אחד ולכל הגופים, ולכן אתה לא יודע מה הוא עושה בהתחלה. רק כאשר המפעל עוזב את המקום אתה רואה את גודל הנזק שהוא השאיר שם. איך מתמודדים עם זה? מה עושים היום?

בפעילות התעשייתית של אותם אתרים שעליהם מתקיים הדיון היום, בתע"ש, לא נעשה בעבר שום דבר, כי הזיהום העיקרי בתע"ש היה עד תחילת שנות התשעים, פחות או יותר מתחילת שנות התשעים. אולי גם בגלל המודעות היותר גדולה לנושא איכות הסביבה, תע"ש נתנה מענה לכל בעיות הזיהום, ופחות או יותר מתחילת שנות התשעים אין יותר בעיות זיהום מתע"ש.

אגף איכות מים אצלנו מקים היום מערכת ניטור לכל נושא טיפול בזיהומים, גם בנושא דלקים, גם בנושא תעשיות, על מנת שנהיה מודעים און-ליין לכל הזיהומים שקיימים היום. אם תרצו, אני יכול לתת לכם הרצאה של חצי שעה לגבי מה שנעשה היום. אבל, אני מציע שנתמקד בנושא הזה שהוא נושא כואב בפני עצמו.

אני לא מזלזל בבעיית הקרקע, זוהי בעיה מאוד קשה. אבל, זוהי בעיה שקל לטפל בה. אפשר לשנע קרקע, אפשר להחליף קרקע. הבעיה הקשה יותר היא בעיית מי התהום. יש תהליך זרימה, תהליך הסעה, של מי תהום, ולכן ברגע שנכנס איזשהו זיהום למי התהום קשה מאוד לטפל בו. אנחנו גם לא יודעים מהם גבולותיו, עד לאן הוא הגיע. ברמת השרון ובכל הקידוחים הפרטיים שלהם יש רמות כאלו או אחרות של פרכלוארט שמתחילים לגלוש לכיוון הרצליה ולכיוון בארות בתל-אביב וצפון תל-אביב. מצד שני, האינטראקציה הקיימת בין מי התהום ובין הקרקע שמעליה עובר החתך הבלתי רווי ועד מה שהתגלה בתע"ש מגן, זה כנראה מגיע למרתפים ולקרקעות בתים, וזה מתפשט לסביבה שהיא לא רק של תע"ש-מגן. אלו בעיות מאוד קשות.

אנחנו פחות או יותר גמרנו את הסקר בתע"ש-מגן. אנחנו יצאנו במכרז לאחר שקיבלנו תקציב מאגף התקציבים באוצר. לא תמיד זה טוב להשמיץ אותם, קיבלנו מהם תקציב להכנת מכרז. יצאנו במכרז בין-לאומי בשיתוף עם חברה ישראלית. זה היה התנאי במכרז. המכרז הוא להציע הצעה לשיקום הטיפול בכל נושא הקרקע ומים במתחם תע"ש מגן. זה לא תע"ש-מגן, זה במתחם. זה יכול להיות הרבה יותר גדול ממתחם תע"ש.

איפה המתחם של תע"ש-מגן.

44 דונם בדרך השלום בתל-אביב, נחלת יצחק.

העבודה היא על שטח 200 קמ"ר על גוש דן. עבודת השיקום, התוכנית שהזכיר מר ירוסלביץ שעושה חברה בין-לאומית היא על כל גוש דן, כי הזיהום הוא לא רק באתר של מגן. הוא מתפשט לאזור שלם, ויש לו הרבה מאוד מקורות. תע"ש הוא לא המקור היחיד.

מתי כולנו נצטרך לעבור למים מינרליים?

לא צריך.

אנחנו עושים את כל זה כדי שלא תעברו למים מינרלים ושתמשיכו לשתות מי ברז.

נושא שני שאנחנו מטפלים בו כעת זה רמת השרון. אנחנו מבצעים שם סקר בעלות שתוקצבה על ידי משרד האוצר של מעל 17 מיליון שקל. אנחנו גומרים עכשיו את השנה השנייה של הסקר. עד היום גילינו שם דברים מאוד לא סימפטיים שחבר הכנסת שלגי הזכיר אותם. יש לנו נציב מים שהוא גם תושב של יעל גרמן, והוא כבר אומר שהוא פוחד לצחצח שיניים בבוקר. אבל, זה באנקדוטה. זוהי אנקדוטה מראה על חלק מהממצאים שהתגלו שם שהם בהחלט לא סימפטיים.

הסקר הזה יסתיים בתוך שנה, ואנחנו מנסים גם במהלכו של הסקר לראות האם ניתן להתחיל בשיקום בשני היבטים: ראשית, לטפל בפרכלוראט שהתגלה בבארות, גם ברמת השרון, גם בהרצליה, ובעיקר בתוך מתחם התע"ש. אנחנו העמדנו פיילוט לטפל בחומר הזה על מנת לנטרל אותו מתוך המים ולהחזיר אותם כמים שראויים לשתיה. במקביל אנחנו מטפלים בשקעים ההידרואולוגיים שגורמים להסעה יותר מהירה של מי התהום, ולהתפשטות יותר מהירה של הזיהום.

לצערי, אני לא רואה את נציגו של משרד הבריאות כאן. האחריות על הטיפול במי התהום היא שלנו במאה אחוז, אבל משרד הבריאות אחראי על איכות מי השתייה. משרד הבריאות עושה את הבדיקות השגרתיות שלו על פי התקנות, והוא בודק את מי השתייה. כל עוד המים ראויים לשתיה אז אין בעיה לשתות. אני בעיקרון כמעט שותה מי ברז ולא מים מינרליים, כולל בישיבות ברמת השרון. אין לנו בעיה, אנחנו שותים שם מי ברז.

השאלה היא, באיזה שלב נדע שצריך לעבור למים מינרליים? אם הכל היה בסדר ואין מה לדאוג אז למה עושים סקרים, ומדוע מקיימים בכלל דיונים?

אין בעיה. כשמשרד הבריאות סוגר באר, אנחנו מספקים מים ממקור אחר. אנחנו נערכנו לאספקת מים חליפית במקום הבארות של רמת השרון. לפי מה שקראתי בעיתון, עיריית רמת השרון גם היא נערכת. אנחנו מקווים שעד תחילת חודש מאי הם יקבלו מים מ"מקורות", מהמערכת הארצית.

כמה בארות נסגרו ברמת השרון ובהרצליה?

ברמת השרון אחת, ובתל-אביב צפון שתיים. בתוך מתחם תע"ש כבר סגורים מזמן.

המידע שניתן פה הוא לא מדויק. ב-15 השנים האחרונות נסגרו שליש בארות- - -

בגלל ניטרטים. המידע שאנחנו נתנו הוא המידע על פי כלל הזיהום שנוצר כתוצאה מהפעילות באזור תע"ש-רמת השרון. המידע שמוסרת אלונה הוא נכון, אבל הוא בגלל ניטרטים וכרומטים בתע"ש-מגן, וזה בכלל לא קשור אחד לשני.

אני מבין שעיריית הרצליה שותפה באחד הסקרים. שיתוף הפעולה בין רשות מקומית למשרד חשוב לי. אני רוצה לדעת איך מתבצע התהליך ובאילו תקציבים, ומה תהיה רמת הניקיון לאחר הסקר. האם מדובר רק בסקר או שיהיה לאחר מכן גם טיפול?

זה נכון שאנחנו ביקשנו מהמשרד לאיכות הסביבה להשתתף. אני חייבת לציין שעד שאנחנו לא אמרנו שנשתתף ב-50% מהעלות של הסקר, למשרד לאיכות לסביבה לא היו תקציבים לצאת לסקר. אני שמחה שבסופו של דבר עשינו אותו. הסקר היה מפני שבמשך למעלה מ-15 שנים הופיע כתם מאוד מאוד מיסתורי בצבע צהוב בחופי הרצלייה, ומסתובבים סיפורים עד אגדת מפלצת לוכנס. אנחנו החלטנו שחייבים לברר את הסקר. אנחנו גילינו שהכתם הצהוב נוצר מחדירה של חומר NIPA4 מתע"ש. מדובר בחומר שחלחל עד למטה והגיע לים.

למען הגילוי הנאות אני חייבת לומר שבסופו של דבר הסקר קובע שהכתם עצמו מהווה יותר פגם אסתטי מסכנה טוקסיקולוגית, רעילה. אין סכנה רעילה מחומר NIPA4, אבל הדבר שמאוד מאוד מפחיד הוא שאם החומר הזה חלחל והגיע לים אז זאת אומרת שישנם עוד חומרים שאנחנו לא גילינו, והם אולי לא הגיעו לים.

אין להם צבע, ולכן לא מחפשים אותם.

אין להם צבע ולכן לא מחפשים אותם ולא יודעים עליהם. מכל מקום, החומרים שהוטמנו ונמצאים בתוך האדמה של תע"ש-נוף ים מחלחלים והם מסכנים. אני חייבת לצטט את סוף הסקר שבו הם אומרים כך: "לא התייחסנו בעבודה זו למגוון הבעיות העלולות להתגלות בשטח ששימש את תע"ש-נוף ים, אלא התמקדנו אך ורק בנושא החומרים הגורמים לכתם בים. בעיות אחרות של זיהום קרקע באתר שאיננו בעל צבע צהוב, חייבות להיבדק בנפרד".

תושבים רבים נמצאים בסמוך, ואנחנו שומעים שסוגרים בארות. נכון שאנחנו עדיין לא סגרנו את הבארות באזור נוף. דרך אגב, לפני כעשר שנים כן נסגרה באר באזור נוף ים. אני מאוד מאוד חוששת שעלולים להתגלות חומרים מסוכנים מסוגים שונים שנמצאים בקרקע. מכל מקום, חייבים לטהר את הקרקע.

אני רוצה להעיר את תשומת ליבה של ועדת הכלכלה שלא ניתן יהיה להוציא היתר בנייה אחד ל-3,300 יחידות דיור שמתוכננות בתע"ש-נוף ים ושעלולות להביא למדינה, למינהל מקרקעי ישראל, קרוב ל-400 מיליון דולר. אי אפשר יהיה להוציא אפילו היתר אחד אם הקרקע לא תטוהר בצורה היסודית ביותר, ומי התהום. אנחנו מדברים על זה כבר שש שנים. אני בתפקידי כשש שנים, ולפני שש שנים אני כינסתי את האוצר, את תע"ש, את מינהל מקרקעי ישראל, ואז יצאו פעם ראשונה לטיהור המבנים. טיהרו את המבנים אבל לא טיהרו את הקרקע. כדי לטהר את הקרקע אני מעריכה שיש צורך בבין 25 ל-30 מיליון דולר. אבל, חייבים לעשות את זה במיידי, כי כל יום וכל שנה שאנחנו מאחרים את המועד, החומרים שוקעים יותר ויותר עמוק.

האם את מבחינה ירידה באיכות המים בהרצליה?

בסך הכל, בוודאי. אנחנו סגרנו מספר בארות. לא רק שסגרנו מספר בארות, אלא שנציבות המים היום מבקשת מאיתנו להפחית את השאיבה. אנחנו פעם שאבנו קרוב ל-8 מיליון קוב בהרצליה מהבארות שלנו, כשהיו לנו 14 בארות. היום אנחנו שואבים 6 מיליון קוב, ועד כמה שאני מבינה מנציבות המים, אנחנו נצטרך להפחית את שאיבת המים שזה דבר חמור מאוד בפני עצמו. אם אנחנו לא שואבים מים אנחנו תלויים ב"מקורות", וגם ל"מקורות" אין את השאיבה. היא לא יכולה להתחבר.

נציג נציב המים אמר שהם ערוכים לתת פתרון ומענה לכל מחסור במים.

אני מקווה שהם באמת יהיו מוכנים.

אני מקווה שהם לא יצטרכו להיות ערוכים.

נכון, אנחנו צריכים לשאוב מהבארות שלנו כל עוד שיש בארות שלנו. צריך לדאוג שמי התהום יהיו נקיים. כל פעם שאנחנו מגלים איזשהו זיהום כזה בתע"ש-רמת השרון ובתע"ש-בנוף ים, אנחנו חוששים שלאט לאט אנחנו נאבד את איכות המים, וזה דבר שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה.

אני הגשתי שאילתה לשר הפנים בנושא רמת השרון ובעיית המים באזור הזה. אני הבנתי של"מקורות" לא היו שם צינורות ושהם לא היו מחוברים. האם הבעיה הזאת נפתרה?

הבעיה נפתרה מבחינת "מקורות". להבדיל מרמת השרון והרצליה, לא היתה כמעט בכלל אספקה של "מקורות" או אספקה מהמערכת הארצית לרמת השרון. חברת "מקורות" נערכה באמת בתנאי מבצע. היא ביצעה חיבור מאוד מהיר לרמת השרון, והחיבור הזה כבר גמור. רמת השרון מבצעת היום מעבר במגרש הטניס מתחת לכביש מס' 5, והיא מבצעת את כל הרישות שלה בתוך רמת השרון על מנת לקלוט את המים מהמערכת הארצית. הסיכום עם עיריית רמת השרון היה עד תחילת חודש מאי, ואני מקווה שזה יהיה.

בהרצליה יש לנו היום יכולת אספקה על-ידי חברת "מקורות" של כ-6 מיליון קוב, ואנחנו נערכים נכון לישיבה שהיתה אתמול עם מינהל המים העירוני בתוך 8-10 חודשים לתת יכולת אספקה של כמעט כל ה- 12 מיליון קוב שעיריית הרצליה צורכת היום מהמערכת הארצית. אני מקווה שהדיון שנדחה אתמול עם עיריית הרצליה ייערך בקרוב, הוא כבר נדחה פעם שנייה ושלישית, ואז אנחנו נראה איך אנחנו מתגברים על הבעיות האחרות.

למינהל התכנון מאוד בוער לשווק קרקעות. אנחנו פנינו לכל מי שרק מוכן לשמוע אותנו, ונכון לאתמול הכנו מכתב גם לאופיר פינס ולנעמי אנג'ל ולכולם, שאנחנו מתנגדים לשיווק קרקעות גם בתע"ש-מגן, גם באזור רמת השרון, עד שלא נדע בדיוק לא מה יש, אלא איך מטפלים או איך מבצעים את מערכת השיקום במי התהום ובקרקע. אני חושב שצריכה לצאת מפה קריאה בנושא הזה. אם תצא מפה קריאה גם בעניין הזה זה רק יכול לעזור.

אני מאוד בעד.

לגבי נוף ים, בוצע שם בשנת 1996 סקר זיהומים בעבודה מקצועית מאוד מאומצת של המשרד יחד עם תע"ש. הוגדרו שם ערכי סף לטיפול, ואנחנו היום במצב שאפשר לצאת למכרז לשיקום השטח. עלויות השיקום נעות בין 10 ל-30 מיליון דולר.

על מי מוטל השיקום?

מינהל מקרקעי ישראל במסגרת תוכניות פיתוח של השטח אמורים לתת את התקציב.

כלומר, היזם שיבוא ייקח בחשבון שהוא יצטרך לנקות גם את השטח.

כן. לפני שנה מינהל מקרקעי ישראל על דעת עצמו החליט שהוא מנסה להפחית את עלויות הטיפול, ושהוא הולך לכיוון של הערכת סיכונים.

כלומר, הוא רוצה סקר חדש.

האם הוא לא מתבסס על הסקרים והבדיקות שאתם עשיתם?

למעשה, הסקר שבוצע בשנת 1996 הולך ומאבד מהערך שלו מאחר והמזהמים ממשיכים בתנועה שלהם, הם לא מחכים לטיפול. כנראה שבסופו של דבר יצטרכו כסף נוסף לטיפול. המקור של הדרישה של מינהל מקרקעי ישראל היה להפחית עלויות מאחר והערכת סיכונים באה על מנת לראות את הסיכונים הקיימים כיום באתר, ולנסות לראות איך אפשר לקצץ בעלויות כדי לצאת לתהליך השיקום. זוהי הדרישה שלנו כרגע.

באחד מהדיונים שערכתי בוועדה לביקורת המדינה אני הבנתי שלפקחים שלכם קשה להיכנס לבסיסי צה"ל.

זו בעיה נפרדת. אין לנו שום בעיה להיכנס לתע"ש, יש לנו קשר מצוין עם תע"ש. לא זוהי הבעיה.

האם יש לכם אפשרות לבדוק מפעלים ביטחוניים שיכולים לגרום זיהום בעתיד? האם יש לכם אפשרות למנוע?

בכל מתחמי תע"ש שדובר עליהם פה היו כמה מהלכים של טיפול של המשרד. אחד המהלכים הראשונים היה לעצור את תהליך הזיהום, וזה דבר שנעשה בשיתוף עם תע"ש בהשקעות מאוד גדולות. נבנו מתקני טיפול בשפכים, נבנתה מערכת ביוב ברמת השרון, פונו מפעלים מזהמים, כך שלמעשה היום מבחינת עצירת הזיהום שעל פני הקרקע, אנחנו די מסודרים. מה שנשאר הוא הטיפול בקרקע עצמה כאשר מינהל מקרקעי ישראל למעשה לא נותן פה כסף כבר שנים לעניין הזה, ולעניין הזה חסרים נציגי האוצר.

בתע"ש-מגן בוצעו ארבעה שלבים של טיפול בקרקע, למעשה פינוי של חבירה של הקרקע ובדיקה שלה כל פעם מחדש. כאשר התגלה זיהום חפרו שוב. פונו שם אלפי קובים של קרקע מזוהמת. מבחינתנו, בעיית הקרקע פתורה. נשארה בעיית גז הקרקע ובעיית המים. בעיית המים היא בטיפול הנציבות.

מהדברים כאן עולה מצב שהוא בלתי סביר. יש לנו רשויות שונות במדינה שהן כולן ברשות המבצעת, וכנראה שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אומר לנו כרגע סגן הממונה על המחוז שמינהל מקרקעי ישראל לא מביאה כסף. הוא גם אומר שנעשו סקרים, וכי הסקר כבר איבד מערכו משום שהוא נעשה לפני הרבה מאוד זמן. כלומר, אין פה גורם מכוון ומתאם בין הגורמים השונים. מה שקורה הוא שהסקר עם הזמן מעלה אבק, מבלי שיעשו בו שימוש.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאתה צריך לצאת בקריאה לרשויות השונות לשלב ידיים בנושא הזה, משום שאחרת אנחנו סתם מבזבזים פה הרבה מאוד משאבים שניתן היה לנווט אותם למקומות יותר טובים.

אני לא רוצה לחזור על דבריהם של חמישה הדוברים הראשיים שדיברו פה, שתיארו נכונה את המצב. נדמה לי שחבר הכנסת טל סיכם את הדברים בצורה הנאותה ביותר. אנחנו משתפים פעולה עם כל הגורמים האלה. יש בידנו הידע והמסמכים הנכונים, וסקרי הסיכונים, והרצון לעשות. הדברים מתעכבים שנים מכיוון שיד ימין איננה יודעת מה עושה יד שמאל, כפי שאמר חבר הכנסת טל, או לפעמים מתנגדת ולא רוצה לדבר איתנו. צריך להיות גורם מכוון שייתן את המשאבים המתאימים. אנחנו מוכנים לצאת לדרך כבר כמה שנים.

צריך להסתכל על זה במבט קצת יותר כללי ולהבין שנכון להיום אין במדינת ישראל מנגנון שיאפשר טיפול, גם כיסוי כלכלי, וגם בדיקה. אין כאן מנגנון חוקי כדוגמת המנגנון האמריקאי שנותן איזשהו בסיס כלכלי שיכסה טיפול בקרקעות מזוהמות.

המצב היום הוא שקרקעות שהיו בייעוד תעשייתי, משנות ייעוד למגורים. אם למשרד לאיכות הסביבה יש מידע או שהוא עשה סקר, יודעים שהקרקע הזאת מזוהמת. יש הרבה מקרים שבהם בונים על קרקעות מזוהמות, משווקים אותן, מבלי שנעשתה בדיקה. גם כאשר מתגלה שיש זיהום, אין איזשהו מנגנון כספי לא לטיפול בקרקע ולא לטיפול במים.

אני שמחה שהנציבות פה משדרת איזשהו מסר אופטימי. אבל, אני ראיתי את שרה אלחנני בהרבה דיונים של ועדת הפנים ואיכות הסביבה וכבר שנים היא מציגה את הבעיות האלה של הזיהום החמור של מי התהום בגוש דן. אבל, אני עדיין לא רואה שיש פה איזשהי ראייה שהיא קצת יותר מערכתית, קצת יותר כללית, איך עושים איזשהו שילוב כוחות עם משרד הבריאות שיעשה בדיקות בתדירות גבוהה יותר ויעמיד תקנים מחמירים יותר. גם הם מוציאים דוחות מאוד חמורים. הגיע הזמן שנציבות המים סוף סוף תתחיל לטהר בארות, ולתת מימונים בגוש דן לטיהור בארות.

נותנים כבר שנים מימונים.

אנחנו שומעים על הבאר האחת בגבעתיים כבר שנים, ועל הבאר האחת בהרצליה, ושתי הבארות ברמת השרון. יש כאן בעיה מערכתית שצריך להתייחס אליה בצורה מערכתית. צריך להשקיע פה את המשאבים הדרושים כדי לטפל בבעיית המים ובבעיית הקרקע. לא יכול להיות שזה יישאר לא מטופל שנים על גבי שנים. יש סקרים שנמשכים במשך שנים, או סקרים שלא מפורסמים. יש באמת תחושה שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. ההיעדרות של אנשי האוצר כל כך משקפת את חוסר הרצינות ואת חוסר היחס. צריך פה תוכנית פעולה לאומית.

יש היתממות מצד תע"ש, וזה לא שהכל פתוח. העיכובים לאורך השנים נוצרו בעיקר בגלל תע"ש. הוא אומר: "אנחנו פתוחים, אבל שייתנו לנו את המשאבים". אבל, מה זאת אומרת אנחנו פתוחים ושייתנו לנו את המשאבים? מפעל שזיהם לוקח אחריות על מה שהוא עשה, והוא לא אומר שהמדינה תנקה ושהמדינה תממן.

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שאחראי על קרקעות המדינה. עד היום עוד לא ראיתי תוכנית איך היא עומדת לשמור על קרקעות המדינה שהיום היא משווקת, לא קרקעות שהיא צריכה לשווק בעתיד ולעשות עליהן הון. מינהל מקרקעי ישראל מחזיקה מיליוני דונמים, ואנחנו לא יודעים מה הם עושים לטובת הציבור, פרט לזה שהם לעיתים הם גובים את הכסף, ולעיתים הם לא גובים את הכסף בכלל. אני חושב שבתע"ש לא גבו את הכסף שנים תמורת חכירת הקרקע. הייתי רוצה לראות פה נציג של מינהל מקרקעי ישראל שנותן פתרונות.

אם כבר הולך לשווק קרקע כזאת, וידוע שמבחינת עיקרון הזהירות המונעת, אז למה לבנות שם בנייני מגורים? למה לא ללכת על בנייני תעשייה ומסחר שבהם יש פחות רגישות לאוכלוסייה שחשופה לקרקע הזאת? אני חושב שזה היה צריך להיות הכיוון גם של מינהל מקרקעי ישראל וגם של הרשויות.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אנחנו עדיין לא מוציאים מסקנות מכיוון שאנחנו נקיים דיון המשך בהשתתפות האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, משרד הבריאות, משרד הביטחון, נציבות המים, תע"ש, פנים, אוצר. כנראה שיש פה באמת כשל מערכתי בכל נושא איכות הסביבה, זיהום אוויר מים וקרקע. אנחנו נקיים דיונים ראשונים בנושא הזה מייד בתום הפגרה. אנחנו נתאם כבר עכשיו, ונבקש לדעת מהם איך הם נערכים, איך המינהל נערך, מה קורה עם הפרטת תע"ש? איך נערכת ההתקשרות עם יזמים כשהמפעל עוזב את המקום, האם נושא ניקיון הקרקע נלקח בחשבון כן או לא.

מר גיא, השאלה היא באיזה שלב נמצאת ההפרטה? האם לא נאחר את הרכבת?

יש החלטה של משרד האוצר ומשרד הביטחון לגבי שיטת ההפרטה. אני ממליץ לא לעצור את הנשימה עד שזה יקרה. זה ייקח עוד הרבה זמן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 9:40.