ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 01/03/2005

תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס"ה-2005, תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון) (תיקון), התשס"ה-2005

פרוטוקול

 
תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון)

5

ועדת הכספים_ 1.3.2005_
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' באדר א' התשס"ה, (1.3.2005), שעה 11:00
סדר היום
1. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון) התשס"ה-2005

2. תקנות מס ערך מוסף (תיקון) התשס"ה-2005
נוכחים
חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
חיים אורון
דניאל בנלולו
רוני בריזון
נסים דהן
אבשלום וילן
דני יתום
ניסן סלומיאנסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם שוחט
יולי תמיר
מוזמנים
דפנה עין דור – מנהלת אגף כלכלה - משרד התחבורה
יגיל בלזר - עוזר סמנכ"ל - רשות המסים - משרד האוצר
בועז סופר - סגן בכיר למנהל אגף המסים המאוחד
אופיר לוי - מינהל הכנסות המדינה - משרד האוצר
עו"ד טליה דולן-גדיש - מינהל הכנסות המדינה - משרד האוצר
עו"ד מירי כהן - רשות המסים - משרד האוצר
ראובן אבן - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
ברוך שניר - כלכלן - התאחדות המלאכה והתעשייה
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
מנהל הוועדה
טמיר כהן
ייעוץ כלכלי
סמדר אלחנני
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ



1. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון) התשס"ה-2005
היו"ר יעקב ליצמן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נושא הישיבה היום- תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון) התשס"ה-2005 ותקנות מס ערך מוסף (תיקון) התשס"ה -2005. עם כל הגימטריות כאן. בינתיים, מי רוצה להציג?
בועז סופר
אני, ברשותך.
היו"ר יעקב ליצמן
אני מבין שזה פה אחד.
חיים אורון
יש הצבעה היום?
היו"ר יעקב ליצמן
על זה, כן. אני מניח שכולם נגד, אז נצביע.
בועז סופר
בוקר טוב. ההצעה שמונחת לאישורכם היא העלאת זקיפת ההטבה ברכב צמוד. רכב צמוד שניתן לעובד במקום עבודתו מחויב לשווי שימוש. שווי שימוש, למעשה, זה המרכיב הפרטי שיש לעובד מתוך הוצאות המעביד או מתוך סך הנסיעה. מחשבים שווי שימוש על בסיס 9,900 ק"מ. קרי, מעל 9,900 ק"מ זו הוצאה עסקית שמותרת לניכוי ועד 9,900 ק"מ זו נחשבת הוצאה פרטית.

אותה הוצאה פרטית גם מחויבת בשווי שימוש. לשנה כמובן. יש כמובן לחודש, אבל החישוב הוא שנתי. זה אומר שעובד, לצורך העניין, שנוסע 50 אלף ק"מ בשנה, עדיין רק עשרת אלפים ק"מ מיוחסים לשימושו הפרטי. אותו כנ"ל גם לעובד שנוסע 15 אלף ק"מ בשנה.

עכשיו, הרעיון הוא נורא ברור. הוא בא ואומר, אנחנו מתעלמים מסך הקילומטרז' שהרכב עושה. כלומר, אנחנו אומרים שבמידה ומדובר בטכנאי שמרבית נסיעותיו הן לצרכים עסקיים, מחושב חלק יחסי קטן יותר מסך ההוצאות.

אותו כנ"ל ברכב שהוא רכב שהוא "יותר צמוד" נקרא לזה. נגיד הוא לא טכנאי אלא אדם שמקבל כחלק מחוזה ההעסקה שלו רכב צמוד. ואז הוא עושה 18 אלף ק"מ, 20 או 24 אלף ק"מ, ועדיין רק חצי בערך, כלומר חלק יחסי גדול יותר, מחושב כשימוש פרטי.

פה כמובן שנלקחה מראש המחשבה שככל שהמשרה גבוהה יותר והשימוש הפרטי היחסי קטן יותר, ולכן הוחלט באופן חד ושרירותי לקבוע סך קילומטרז', לא משהו אחוזי, סך קילומטרז' נתון שזה מה שיהווה את השווי הפרטי.
עכשיו, השווי הזה כיום, יש סכומים שונים לפי קבוצות המחיר והיום הקבוצה השכיחה ביותר שמהווה בקירוב כ-60 אחוז זו קבוצה 2, רכב קומפקטי משפחתי, 1400, 1600, שנמכר בטווח המחירים של בין 100 לבין 120 אלף ש"ח. אלה הקבוצות השכיחות. וגם כלי רכב מסחריים קטנים וגם כלי רכב משפחתיים. אלה מכסים בקירוב את רוב השוק.

השווי שנזקף להם הוא כ-1,000 ש"ח. הכוונה בזקיפה, זה אומר שזוקפים למשכורתו סכום וממנו העובד משלם בהתאם לשיעור המס השולי שלו. היום שיעור המס המירבי הוא 49 אחוזים כולל ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
היו"ר יעקב ליצמן
עוד מעט נשאל את היועצת המשפטית של הוועדה אם בכלל מותר לנו להצביע על זה, זה עוד סיפור, זה נשאל עוד מעט אחרי בועז.
אברהם (בייגה) שוחט
מותר לנו להצביע.
היו"ר יעקב ליצמן
עם כל הכבוד, אברהם (בייגה), כשר האוצר היית הכי טוב לנו, כיועץ משפטי אנחנו נשאל אותה.
בועז סופר
החל מה-1 בינואר, למען הסר ספק, שיעור המס השולי, שיעור מס ההכנסה השולי המירבי - אני עוזב את הקבוצה העליונה - הוא 39 אחוזים. זה אומר שאם אתה מוסיף 10 אחוזים של הביטוח הלאומי וביטוח בריאות, זה 49 אחוזים. הגבנון שיש שיעור מס שולי גבוה מזה המירבי, נעלם ב-1 בינואר 2005. אי לכך ובהתאם לזאת, שיעור המס השולי המירבי הוא 49 אחוזים.
סמדר אלחנני
כולל ביטוח בריאות וביטוח לאומי.
בועז סופר
האפקטיבי.
סמדר אלחנני
האפקטיבי זה 49 אחוזים.
בועז סופר
שיעורי המס השוליים כמובן ברמות השכר הנמוכות יותר, זה יכול להיות 32, 37 וכו'. ובהתאם לשיעור המס השולי משלם העובד את הנטו. זה אומר שעובד במשכורת של עד המשכורת הממוצעת או סביב המשכורת הממוצעת, משלם בעצם כ-400 ש"ח נטו על השימוש הפרטי ברכבו.

צאו וחשבו כמה זה לשנה, אנחנו מדברים על קצת פחות מחמשת אלפים ש"ח, שזה כולל את כל מרכיב הדלק, את החזרי ההון, את הפחת, את התיקונים, את הבלאי וכו' וכו'.

מחישובים שעיבדנו - אני מדגיש, שעיבדנו, קרי, קיבלנו נתונים גולמיים מירחון "חשב", ירחון אובייקטיבי שעוסק בחישובים לכלל המשק. עיבדנו את הנתונים ומהנתונים שעולים, ולקחנו את אותו רכב שכיח, כפי שאמרתי, קומפקטי ומשפחתי 1600, הנתונים הם כדלקמן: השווי הריאלי הוא כ-3,300 ש"ח. זה השווי שהיינו צריכים לזקוף למשכורתו של העובד וזה כולל את הכל, כמובן- החזר הון וכו' לחודש.

בהתעלם - למרות שזה לא נכון כלכלית, אבל חשוב לי מאוד שתדעו את הנתונים - בהתעלם מהחזר ההון, כלומר, בוא נניח שאנחנו מדברים על רכב משומש מאוד ונניח לצורך העניין, למרות שזה לא קיים, שהחזר ההון הוא אפס. עדיין רק ההוצאות המשתנות פלוס החצי משתנות, ביטוחים וכו', זה 2,200 ש"ח.

השווי שנזקף היום הוא 1,000 ש"ח. אני חושב שהמספרים פה הם מאוד חזקים. עכשיו אנחנו במידה מסוימת מבקשים, לא היום בבוקר לבוא ולפתור את כל בעיות ישראל ולצמצם את הכל במחי יד, אלא לבוא ולעשות את זה בצורה קצובה ואחידה. ומיד אני אסביר למה קצובה.
היו"ר יעקב ליצמן
גם אחידה תסביר, קצובה זה משהו אחר.
בועז סופר
גם אחידה. אז קודם כל, ההצעה היא מדברת על 400 ש"ח. וההצעה היא נוקבת בסכום אחד קצוב, והסיבה היא כזאת- כאשר אנחנו מסתכלים על ההשפעות של הרגולציה, על ההשפעות של שיקולי המס, אנחנו רוצים לצמצם אותן. עינינו פתוחות לרווחה, ברור לנו שזה משפיע. אנחנו רק רוצים לפעול לצמצום.
אהוד רצאבי
זאת אומרת, אתם רוצים לתת מעט מכות, אבל גדולות.
בועז סופר
לא, אני רוצה לצמצם. אני חושב שאמרתי דברים ברורים, אני לא יודע מה הפרשנות. אבל אנחנו רוצים לצמצם את המעורבות שלנו. ולכן ולפני כשנה באישור ועדת הכספים, בעצם צמצמנו את הפערים בין קבוצות לקבוצות, הכנסנו עוד קבוצה, יצרנו במקום 6 קבוצות, 7 קבוצות, כדי לעשות את זה קצת יותר ליניארי.

עכשיו כשעובד ומעביד, אבל בעיקר עובד, כשהוא מסתכל ויש לו את האפשרות לבחור, כי יש כאלה שאין להם את האפשרות לבחור, אבל כשיש לו את האפשרות לבחור בין רכב מקבוצה 1,2,3 ו-4 לצורך העניין, הוא מסתכל על הפערים השקליים בין קבוצה לקבוצה.

עכשיו, אם אנחנו רוצים להיות ניטרליים בהשפעה של הצעד הזה, אני חייב לעשות את זה בצורה שקלית. אני בעצם בא ואני אומר, נכון שאני מבקש את אישור הוועדה להגביה או להעלות את שווי השימוש, אני עדיין מבקש לשמור על היחסים. עכשיו היחסים במקרה הזה הם הרבה יותר פסיכולוגיים מכלכליים.

יש מצב שעובד בא ומסתכל, אם קודם, וניקח רק שתי קבוצות, 1,000 ו-1,300 ועכשיו זה יהיה 1,400 ו-1,700. הפער של 300 ש"ח נשאר. כלומר, עובד שבא ועושה לעצמו את השיקול ואומר, "האם שווה לי לקחת רכב קצת יותר גדול, קצת יותר טוב, קצת יותר טוב", לא יודע מה - עדיין זה 300 ש"ח.

כלומר, לא שינינו את התנהגותו של העובד. זה הרציונל בלשמור את זה שקלי. אם אנחנו נעשה את אחוזי - אז אנחנו עפים מהר מאוד ופותחים את הפער.
היו"ר יעקב ליצמן
זאת אומרת, אתה נותן פרס לרכבים הגדולים ודופק את שאר הקטנים. זה מה שאתה אומר. אתה מסביר את זה בפסיכולוגיה, אני לא מבין בפסיכולוגיה.
בועז סופר
מכיוון שהמאסה הם קטנים ולכן החישוב שלנו הוא בעיקר על המאסה. והמאסה עדיין, גם אם זה יהיה 400 ש"ח, גם אם זה יהיה 500 וגם אם זה יהיה 200, הפער הוא פי שניים לפחות. ולכן ניסיון לבוא ולהגיד "בוא נעשה בדיוק ונעשה את זה באחוזים", הוא בסדר, רק הוא עדיין לא שלם. ולכן אנחנו מציעים לעשות את זה מדורג.

עכשיו אני רוצה להגיד גם בצורה הגלויה ושיהיה שקוף לחלוטין. מכיוון ש-60 אחוז זה הקבוצה הקטנה, היכולת שלנו להוריד שמה היא זניחה. אני רוצה שתבינו. אין מצב שתגידו לי: "או-קיי, אז בוא נעשה את זה כדי שתקבל את אותו סכום לצורך העניין ועכשיו נפרוס את זה, נתחיל מ-100 ונגמור ב-2000". זה פשוט לא יעבוד פיסקלי.

אני אומר בצורה גלויה וברורה, אין לנו בעיה לבוא ולדרג את זה, אני עדיין מבקש שגם אם מדרגים, שזה יהיה קצוב. בוא נחליט שרכב בקבוצה נמוכה אנחנו מתחילים מ-X ואז אנחנו עולים עוד 50 ש"ח בכל מדרגה. אבל שעדיין יהיה שקלי ולא אחוזי. תודה.
היו"ר יעקב ליצמן
תודה. קודם כל למען הפרוטוקול, יש לנו בעיה עם הצבעה היום?
שגית אפיק
לא. אין שום בעיה.
היו"ר יעקב ליצמן
תודה. שאלתי שאלה, קיבלתי תשובה מהיועצת המשפטית, אין שום בעיה שנצביע, תודה רבה.
בועז סופר
אני רק אשלים את הנתונים לגבי העלות הפיסקלית, ברשותך.
היו"ר יעקב ליצמן
רשות הדיבור זה אברהם (בייגה) שוחט, אהוד רצאבי, חיים אורון ודני יתום.
בועז סופר
ברשותכם, רק הבהרה. כשאנחנו מביאים מספרים, אנחנו מקפידים, לפחות ההצעות שאני מביא אליכם, מקפידים לעשות את זה כולל שינוי התנהגות. זה אומר שברוטו יש לי יותר.
היו"ר יעקב ליצמן
האם זה חלק מהנושא של התקציב?
בועז סופר
כן.
סמדר אלחנני
זה היה חלק מההחלטות של הממשלה ב-15 באוגוסט.
נסים דהן
המזל שיש לכם, שיש התנתקות, יצביעו לכם בעד. זה המזל שלכם.
בועז סופר
ברשותך, תן לי רק את הפן המקצועי.
היו"ר יעקב ליצמן
למה לא הבאתם את זה בחוק ההסדרים, אגב?
בועז סופר
כי זה תקנות. אנחנו עושים כל מיני הערכות לגבי שינויי התנהגות. אנחנו עומדים בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים. עכשיו צריך לזכור, שינוי התנהגות מתחלק לשניים. יש שינוי התנהגות שיפחית את תקבולי המס מכיוון שאנשים לא ייקחו רכב צמוד, ויש שינוי התנהגות שפשוט יעשה תחלופה פנימית.

ולכן אנחנו מעריכים את הסכומים לאחר שינוי התנהגות, כ-150 מיליון ש"ח, כחלק מהתקציב.
אברהם (בייגה) שוחט
אני קודם כל רוצה שאלה כללית יותר. אני באמת מקבל באופן מפתיע לא מעט אי-מיילים מקבוצות אוכלוסייה של 7,000 ,8,000 ,9,000 ש"ח עם טענות לגבי העובדה שמכל הסיפורים מה שקורה שהם מקבלים פחות בנטו. אז אולי בהזדמנות זאת שאנחנו נפגשים פה, תגיד כמה מלים על חלק מכל העניין הזה.

ואני גם הייתי רוצה שבסך-הכל יש גם איזה כמה מאות אלפים שהם עובדים בשירות הציבורי ובפנסיה תקציבית עדיין, שלהם נוסף 2 אחוז של תשלום שזה מהברוטו, שזה סכום גדול מאוד מהברוטו שלהם. אז תגיד כמה מלים בעניין הזה.
בועז סופר
לא הבנתי, סליחה, ברשותך.
אברהם (בייגה) שוחט
אני אומר, זה דבר על דבר על דבר על דבר. הרי יש בעיה עם ההכנסות נטו דווקא של אוכלוסיית הביניים, שהיא מצאה את ביטויה כנראה במה שקרה משהו במדרגות המס. אם הם אנשים שהם עוד עובדים בפנסיה תקציבית ויש בערך 400 אלף כאלה במדינת ישראל, שזה לא מספר מבוטל, אז נוסף להם 2 אחוז על הברוטו, שגם כן זה סכום לא מבוטל.

אם חלקם עוד יש להם מעכשיו אחזקת רכב, אז אפילו אם השליש הוא לא 50 אחוז, אלא על 30 אחוז, גם כן נוסף להם 120 ש"ח. אז מכל התמונה הזאת קורה משהו שהוא כביכול הפוך ממה שלפחות אתם שדרתם בכל המהלכים. אז אני לא בא אליך בטענות, אתה לא שר האוצר, אמרת את זה, אבל אתה בקיא בעניינים ובמספרים, אז כמה מלים על העניין לא היו מזיקות. זו נקודה ראשונה.

נקודה שניה. זה אין ספק ששווי הרכב הזה הוא לא מבטא את העלות המלאה של אחזקת הרכב. וקשה מאוד גם למדוד כל אחד מאתנו מה זה אצלו בשימוש הפרטי, אבל יש כללים בעניין. מה שבכל אופן קצת מוזר בעיני זו העובדה שזה הכל במספר אחד ואין שום הדרגתיות אחוזית בתוך העסק הזה.

בסופו של דבר, מישהו שנוסע עם רכב שהתוספת שאתה משית עליו היא 10 אחוז מהשימוש ברכב- מ-300 אלף ומעלה, אם אתה מעלה ב-400 ש"ח על 4,000 ש"ח, אתה מעלה לו ב10- אחוז את הסכום, ובדרך-כלל גם המשכורות היותר גבוהות, ואילו האוכלוסייה היותר החלשה, אוכלוסיית הביניים, תשלם תוספת של 40-50 אחוז.

אני שמעתי את ההנמקות, אבל אני עדיין בכל אופן רוצה איזה שהיא תשובה קצת יותר ברורה, למה זה לא יכול להיות טיפה בצורה אחוזית ולא סכום קבוע. אני אומר איזשהו מדרג אחר, לא חייב להיות באחוז קבוע על כולם, משיקולים כאלה ואחרים, אני מבין שגם יש שיקולים של הכנסה אצלכם.

אבל בסיכומו של דבר, בוודאי אי אפשר ללכת שמישהו ברכב היקר יותר, בעצם ישלם תוספת של 10 אחוז על השימוש ברכב, וההוא מדרגת הביניים משלם 40 או 50 אחוז.
היו"ר יעקב ליצמן
הוא אמר בדבריו, הוא הדגיש, שהוא רוצה ככה, אבל הבנתי מדבריו שהוא לא יתנגד אם אנחנו נכריח שנישאר בדרגה ככה, נכון?
אברהם (בייגה) שוחט
אז אני אומר- צריך להיות מרכיב אחוזי בתוך העניין הזה. אני לא אומר ליניארי-אחוזי, בדיוק מוכפל באחוז מסוים.
נסים דהן
מוסיפים להם 50 ש"ח בנטו ולוקחים להם 200 ש"ח במס הכנסה.
היו"ר יעקב ליצמן
נסים, אבל בגלל שאנחנו יכולים כרגע לשנות. זה אחד הדברים שדיברנו שוועדת הכספים יכולה להשפיע.
אהוד רצבאי
הטענה שלי היא שכל הסיפור הזה שכרגע מונח על השולחן שלנו, לרבות התקנות הבאות, שזה נושא המס ערך מוסף שעל זה גם נדבר - ואני כבר מבקש, טמיר, תרשום זכות דיבור - בא בכלל מכיוון אחר. ישבו במשרד האוצר, אמרו, "רגע אחד, יש לנו חור, אנחנו צריכים כסף, בוא נראה מאיפה אפשר לקחת".

ואז באו ואמרו, "או-קיי, פה יש לי 150 מיליון, שם יש לי 250 ש"ח, עכשיו בוא נחבר לזה את ההצדקה הכלכלית ונראה למה אנחנו יכולים להסדיר". למה אני אומר את זה- לראיה, קודם כל ההגדלה פלט של 400 ש"ח, גם אותו אחד שיש לו מיצובישי שעולה 100 אלף ש"ח לעומת אותו מנכ"ל חברת היי-טק שנוסע עם מרצדס של 700 אלף ש"ח. כולם ישלמו 400.

כשפניתי אל האוצר ואמרתי בזמנו "טוב, תעשו מדורג", הם אמרו: "כן, אבל עיקר הכסף נמצא בדרגה 2, אם אני אעשה את זה על מרצדסים, כמה מרצדסים יש?".

שתיים, כאשר הוחלט על השיטה הזאת של חיוב בשווי רכב כמרכיב של 9,900 ק"מ ראשונים פרטי, זה לא בא סתם. כיוון שלפני זה היו הרבה מאוד שיטות שכולן היו מסובכות. ואז הוקמה אותה ועדת שטראוס שאמרה "בוא נפשט דברים ונגדיר 9,900 ק"מ". למה 9,900 ולא 9,600 ולא 10,000, דווקא 9,900? ישבו שמה אנשים חכמים והחליטו שזה המאסה הממוצעת לשימוש פרטי. ואמרו: "בזה נחייב את העובד".
היו"ר יעקב ליצמן
הם חשבו שזה הסכום המירבי שיש. בקבוצה הזאת זה הכי גדול.
אהוד רצאבי
אני לא יודע, אבל אין ספק דבר אחד.
היו"ר יעקב ליצמן
אני יודע.
אהוד רצאבי
אני לא הייתי פה אז, אבל הייתי שם. ואני אומר לך שוב, שהנושא של ה-9,900 ק"מ עושה פשטות, אבל לא אחת גם עושה עיוותים שתכף אני אעמוד עליהם. הנושא של רכב צמוד אצל הרבה מהאוכלוסייה של השכירים מהווה כחלק מתנאי השכר. באים ואומרים לו: "תשמע, אתה מקבל משכורת X פלוס רכב צמוד".

זה נהיה איזשהו סטטוס. ברגע שאני ממצה את זה, אני ממסד במס עודף על מה שהיה מוסכם מראש. לראיה, אנחנו חברי-הכנסת ב-1 לחודש ינואר, קיבלנו כ-1,000 ש"ח נטו למשכורת. יש דרגות שכר וגם על זה כבר נכתב בעיתון, הדרגות שכר בין 7,000 ל-11,000 ש"ח קיבלו בסך הכל 70 ש"ח. עכשיו כשבאים ומשיתים את זה עליהם את הנושא של שווי רכב שזה עלות של 200 ש"ח, ייצא שהם עוד ישלמו יותר מס מאשר שילמו בשנה שעברה.

דבר נוסף, יש אנשים שמקבלים רכב צמוד כחלק ולא מתנאי העבודה אלא ככלי עבודה שלהם. אותו גנן שנוסע ומסתובב עם הרכב שלו, אותו ספק שירותים, אותו טכנאי טלוויזיה וטכנאי מכונת כביסה, שמקבל את הרכב מהמעביד שלו, משתמש ברכב המסוים הזה, נכון, בשבתות - חס ושלום, אבל מה לעשות, זה קורה - נוסע עם זה לים. אבל משך שישה ימים בשבוע או משך חמישה בשבוע הוא עובד איתו.

אותם אנשים שהכלי רכב הזה הוא כלי עבודה שלהם - וזה משתלב שוב במה שאנחנו הולכים לדבר עליו בעניין מע"מ - למה הם צריכים לשלם יותר, על מה הם צריכים לשלם יותר? עכשיו, במי זה פוגע? בסופו של דבר זה פוגע דווקא בשכבה של השכירים ממעמד הביניים, אותם אלה שמרוויחים את השכר הנמוך. הם אלה שיצטרכו לשלם יותר.

אותו מנכ"ל חברה ציבורית שנוסע בלקסוס או במרצדס, באמת שלא מעניין אותי, שישלם לא 400 - שישלם 3,000 יותר. עכשיו בנושא הזה אתם פוגעים דווקא באוכלוסייה הממוצעת, דווקא אותה אוכלוסיית ביניים, אותם שכירים שמרוויחים סכומים של 10,000 ו-7,000 ש"ח, הם אלה שיישאו בעיקר הנטל. שם עיקר ההכנסה שלך, אחרת לא היית עושה את זה.

דבר נוסף ואחרון. נוצר עיוות אצל המעסיקים. על זה דיברתי עוד בזמנה של הנציבה, טלי ירון-אלדר. כאשר מעסיקים נותנים רכב צמוד לעובדים שלהם, נוצרים אצלם מה שנקרא "הוצאה עודפת". הוצאה עודפת זו אותה הוצאה לא מוכרת לצורכי מס. כנגד ההוצאה הלא מוכרת לצורכי מס, הם מורידים את השווי רכב.

לא פעם אחת נוצר מצב שהשווי רכב שהשכיר הזה משלם הוא יותר גדול מאשר ההוצאה בפועל. ואז למעשה יצא מצב שהעובד משלם, אני אומר לך שזה מתוך 30 שנה ניסיון, אני רואה את זה כך. מעביד מסוים, יש לו 10 עובדים שלכולם יש רכבים צמודים. כל אדם כזה, כל עובד כזה, משלם מס על שווי הרכב.

המעביד רושם בספרים את ההוצאות דה-פקטו שלו, כמה שהוא עמד בהוצאות בפועל - דלק, תיקונים, פחת וכן הלאה - ומקזז מהסכום את השווי רכב שהעובד זקף. ה-9,900 ק"מ בניכוי השווי רכב שהעובד שילם - זאת הוצאה עודפת שעליה המעביד צריך לשלם 45 אחוז מס, שהיא לא מוכרת.
אברהם (בייגה) שוחט
כי ההנחה היא שזה שימוש פרטי.
אהוד רצאבי
כי ההנחה היא שזאת הוצאה לא מוכרת. עכשיו לא אחת קורה שהסך-הכל של השווי רכב המצטבר כפול 12, הוא יותר גדול מאשר ההוצאה בפועל. אתה רואה את זה בעיקר ברכבים חדשים. ואז מה יוצא המצב? שיש סכום מסוים של הכנסה של שווי שהוא שווי תיאורטי שהוא לא נכון, ששולם עליו מס על-ידי העובד שהולך לאיבוד.

מה שצריך לעשות. אני יכול להדגים את זה. מה שאני הצעתי שבמקרים כאלה או שיתנו החזר מס לשכיר או לחליפין שאצל המעביד הוא יוכל לקזז את עודף המס ששולם ברכב אחר כנגד חוסר במס אצל עובד שני.

עכשיו דבר נוסף שעולה לי בראש, סליחה לרגע אחד, אגרת הרישוי של הרכב הולכת ויורדת ככל שהרכב מזדקן. שווי הרכב צמוד לדרגה של הרכב. דהיינו, אם אני קניתי לנסר זה דרגה 2, ואם זה מרצדס זה דרגה 7 - לאורך כל ימי הרכב.

זאת אומרת, שרכב בן שנה ורכב בן 15 משלמים את אותו שווי שהוא שטות מעין כמוה. מכיוון שהרכב שלי שכבר עשה 80 אלף ק"מ והוא בן שלוש, הוא לא שווה לרכב בן יום. אותו דבר לא רכב שהוא בן 7 שנים או ברכבים יקרים שהשווי שלהם הולך ויורד בצורה הרבה יותר מהירה. ויש פה היבטים לא נורמליים ולכן כל הדבר הזה פסול. תודה.
חיים אורון
מה אתה מציע?
אהוד רצאבי
אני מציע שישאירו את המצב as is.
חיים אורון
אבל זה לא פותר את כל העיוותים שדיברת עליהם.
אהוד רצאבי
יש לי חלק מהעיוותים כמו קיזוז הוצאות, כמו קיזוז עודף תשלום הוצאות עודפות אצל המעביד. הייתי קושר את זה פה. במידה וזה לא ייקשר פה - אני אפעל מול איתן רוב שישנו.
חיים אורון
אברהם (בייגה) התחיל בזה, אני רוצה להמשיך את הנקודה הזאת ואני פונה ליושב-ראש. אני עקבתי אחרי חילופי המכתבים בין ראש רשות המסים לבין אוריאל לין. ואני מודה שלא הבנתי והרגשתי נבוך כשלא הבנתי ואני רוצה להבין. והייתי מבקש שכשנתפנה מדיוני התקציב, אני הייתי רוצה שיתקיים דיון בהשתתפות יותר מאשר צד אחד.

אני לא רוצה לשמוע, אני גם מודה, אני רואה קצת את הטון, אז במקרה הטוב, אני יכול להגיד שהוא טון מאוד מחויב, והוא מאוד כזה מאמין שאני שומע מצד איתן רוב. לפעמים יש לי תחושה פחות נוחה מהטון הזה ואני רוצה להיות במצב שאני מסוגל לקבל נתונים שהם נתונים כפי שאני רוצה לקבל את הנתונים. ואני סומך על היכולת שלי לבדוק את המשמעויות שלהם.

שלא יסבירו לי אותם יותר מדי. ההסברים היותר מדי- המשמעות שלהם היא קצת מפחידה אותי. ואני רוצה לראות את הנתונים, בכמה חתכים, וגם לשמוע עמדה שניה של איש מקצוע. ואני בטוח שאפשר יהיה למצוא, אם מקרב הכלכלנים או רואי החשבון, מה המשמעות של ההסתברות של כל הרפורמות שהיו במהלך השנתיים-שלוש האחרונות. איך הן בסוף נראות בדרגות השכר השונות.

יש שתי קבוצות שאין לי לגביהן שום ספקות. אלה שמתחת לסף המס, לא מקבלים את כל הבונוסים האלה ואלה שלמעלה קיבלו הרבה מאוד כסף. אותי מעניין כרגע, אני לוקח, סליחה, את התפקיד שלי שינוי קצת, שהיא לקחה אותו ואני חושב שהיא נכשלה בו, אותי מעניין אותה קבוצה. מישהו אמר מ-7,000, אני רוצה להתחיל מ-5,000. מ-5,000 עד 15,000, 17,000, 20,000 ש"ח, מה קרה להם במהלך השנתיים-שלוש האחרונות, איך זה מסתדר בפריסה רחבה.
נסים דהן
אני אומר לך, שילמו יותר.
חיים אורון
אני מתכוון לראות איך נראה ה"לוקש" ויש בתוכו התוספת של הפנסיה התקציבית עכשיו ויש בתוכו התוספות שהיו בפנסיה הצוברת. היו הנה וחזרה כל מיני מהלכים שבסוף הם נראים ככה. אני אביא לדיון הזה את החשבון כמה ויתרו במסים ואיפה מוצא הכסף, שכל הזמן אני שואל אותו אבל אז יהיה דיון פוליטי.

אני רוצה לפני הדיון הפוליטי לדעת את הנתונים על השולחן ואני חושב שזו יכולה להיות ישיבה מעניינת וחשובה לחברי ועדת הכספים. כי מצטברות פה החלטות אחת לאחת לאחת. יצא לנו להחליף כמה דברים על בלו על סיגריות. זה הכל מס שהוא רגרסיבי.
היו"ר יעקב ליצמן
אני לא בטוח שהוא מסכים אתכם.
חיים אורון
דקה, אני לא מדבר על מה שאתה מציע.
היו"ר יעקב ליצמן
על זה הוא לא יסכים.
חיים אורון
סליחה, על מה שכבר החלטנו אני מדבר.
היו"ר יעקב ליצמן
על מה שהולכים גם להחליט.
חיים אורון
כן, ועל מה שהחלטנו. ועל בלו על דלק, ועל בלו על סולר וכל הדברים האלה מצטברים יחד. וקוראים לזה בשפה ככה גבוהה, "השפעה על חלוקת ההכנסות במדינה". אבל זה בסוף מה שמעניין אותי. אם זה הולך רק ממס הכנסה, או הולך גם ממסים עקיפים, זה נושא אחר.

עכשיו לגבי ההצעה שמונחת פה. קודם כל, אני לא בין אלה שחושבים שרכב צמוד לעובד שכיר זה עולה בעלות אפס. זה לא בעלות אפס, אני יודע שאם זה לא בא, משלמים את זה במקום אחר. אני אבל, בועז, לא מצליח להבין חוץ מנימוק אחד. אבל לפי דעתי זה לא הנימוק היחיד, לא שלך, אבל זה לא הנימוק היחיד כי הוא הולך לאורך כל הסיפור.

יש לי מוח אחד פשוט, "60-70 אחוז מכלי הרכב הם כלי הרכב הנמוכים, שם יש הרבה כסף, נדפוק אותם". תגידו בעברית ונגמר העסק. זה לא הנימוק היחיד. למה זה לא הנימוק היחיד? כי אצלי הוא מצטרף עם כל הרצף. כל מה שהתחלתי להגיד קודם, על ה-300 אלף ש"ח אתה מעלה כמו על אלה.

אלוהים אדירים, על-פי איזה הגיון זה עובד, חוץ מההגיון שדיברתי עליו קודם? רק מי שהוא שבוי בתוך התפיסה הזאת, אני לא בא אליך בטענות, אתה פקיד, זכותך להאמין בזה באופן אישי.
בועז סופר
לא איכפת לי שאתה עושה גרדינטו בלבד שלא תרד בדרגה הנמוכה ביותר. זאת אומרת, שלא תתחיל יותר נמוך ממה שהוא רוצה.
חיים אורון
גם ההסבר המפותל קצת לטעמי שאתה לא רוצה להתערב בשיקולים של רוכש הרכב דרך המס. מה אתה עושה עם כל מערכת המס? אתה לא מתערב בשיקולים שלי? אם אני קופץ עכשיו מ-35 ל-39, אתה לא הרי משפיע על זה? ואם אני קונה X או Y - אתה מתערב כל הזמן. פה אתה לא רוצה להתערב, זה ניטרלי.

זה לא יכול להיות ניטרלי ואני לא חושב שזה יהיה ניטרלי. אני רוצה שתתערב יותר. סליחה, אני רוצה שתתערב יותר. איך תתערב יותר? תקטין להוא שם ב-עד 91 אלף ש"ח, תקטין יותר בקבוצה הגדולה, קח יותר למעלה.
אהוד רצאבי
אבל למה לשנות בכלל? מי אמר שזה לא מספיק?
חיים אורון
את השווי שינינו?
נסים דהן
כן. שינינו את הקבוצות מ-5 מדרגות ל-7 מדרגות.
בועז סופר
למען הסר ספק, ההצעה הראשונה של חבר-הכנסת אפללו היתה להעלות ב-50 ש"ח לקבוצה 2 ואני אמרתי שלא.
היו"ר יעקב ליצמן
בועז, תודה רבה. נסים דהן, אי אפשר ככה להמשיך לנהל ועדה, עם כל הכבוד.
חיים אורון
לכן אני חושב שגם המערכת הקיימת מתערבת ואין מה לעשות. אתם לא אוהבים להתערב, אבל אתם מתערבים מהבוקר עד הלילה. אני אומר את זה בגלוי, אתם אומרים שלא, אבל אתם עושים אותו דבר בדיוק. אבל ההתערבות משפיעה באופן שונה.

אז בואו נגיד אני רוצה, גם אם אני אקבל שאתם צריכים לקבל 150 מיליון ש"ח פה, תביאו לנו חלופה אחרת על ה150- הללו, כשיש בה מרכיב, יש לזה מילה נורא פשוטה, פרוגרסיבי, מרכיב פרוגרסיבי מאוד מאוד ברור. זאת אומרת, שמי שנוסע ברכב קטן והוא משתמש בו ולא בטוח אם הוא נוסע יותר או פחות, ישלם פחות ממי שנוסע ברכב גדול. ה-אל"ף-בי"ת של כל הסיפור.
איוב קרא
טוב, בועז, אני שוב פעם נתקל באותו כיוון חשיבה שמטרתו בעצם לפגוע בשכבות החלשות דווקא. פשוט אי אפשר להבין את זה אחרת. כשאתה מסתכל על 400 ש"ח שמרוויח בחור, אולי, שיש לו משכורת של 4,000 ,5,000 ו400- ש"ח למי שאולי, אני מעריך שמרוויח 100 אלף ש"ח. זה לפי הרכב, מה שהוא משתמש. אז זה ברור שאין פרופורציה פה וזה לא יכול לעלות על הדעת, זה זלזול באינטליגנציה של האנשים שיושבים פה.

אין מנוס, יהיה מצב לדעתי שאין ברירה בזה שאנשים בתוך החברות יתחילו לרמות אתכם. יתחילו לא לרשום אנשים שמשתמשים ברכב, אלא יהיה שימוש ברכב למטרת החברה, מה שנקרא, והוא יירשם על-חשבון החברה. והוא יהיה בידיים של מישהו, זה לפחות בסקטור הפרטי ובעצם אתם תפסידו כסף קודם כל.

כי בחור שמרוויח 6,000 ש"ח או השכר הממוצע שאתה לוקח ממנו 400 ש"ח זה משמעותי. אני מדבר על העקרון. ומי שנוסע עם רכב שעולה 300 אלף ש"ח, בטח ובטח מרוויח 70,80 אלף פי 10 או פי 20, אולי. ואתה הולך לקבל ממנו אותו כסף. לכן אני חושב שצריך ללכת למצב שיש פה, אנחנו מכירים את הסקטור הפרטי, יתחילו זיופים, ינסו להתאים משכורות, יתאימו הכנסות לטובת העניין הזה.

ולכן אני חושב שצריך או ללכת בכל זאת למצוא דרך להטיל הרבה יותר כסף על השכבות, באופן פרופורציוני כן, להטיל הרבה יותר סכומים גדולים על אלה שמחזיקים רכבים גדולים והם לא ירגישו את זה. נכון שיש פה מאסות של כלי רכב שאתה תרגיש את זה הרבה יותר טוב בתור הכנסה.

אבל אתה יכול להביא למצב שבעצם של ללכת על אחוזים מבחינת שווי רכב או באחוזים, ואתה יכול ללכת למצב של הכנסות של אותו עובד, על-פי הכנסה, מדד של הכנסה. אבל בטח לא באופן שרירותי כזה ש400- ש"ח לגבי כולם. זה לא טוב, לדעתי אף אחד פה לא יסכים לזה.
היו"ר יעקב ליצמן
תודה. רוני בריזון, רק שאלה.
רוני בריזון
רק שאלה אחת, בועז, פשוט כי אני באמת אני מנסה לגלגל את המספרים בראש וזה לא מסתדר לי. אני כבר יותר מדי זמן לא מעסיק. אני מעסיק, הגזירות האלה שאתם רוצים לגזור אותן ניתכות עלי ואז באים אלי העובדים ואני אומר להם, "תראו, אתם יודעים מה, בואו נעשה את זה בצורה אחרת. אני אשיג לכם הלוואות בתנאים המותרים ואתם תקבלו 1.9 ש"ח לק"מ, כן, תנהלו ספר רכב".

וכמה זה יעלה למדינה היום? אם תהיה תזוזה המונית כתוצאה מזה מאחזקת רכב לרכבים פרטיים. אם אני זוכר נכון ה-2 ש"ח לק"מ זה הוצאה מוכרת כולה. אני מדבר על איש, אוטו, כסף שהוא מקבל ממקום עבודתו עבור האוטו וכמה מפסידה המדינה מהסידור הזה לעומת הסידור הזה.
נסים דהן
אני אגיד את זה בקצרה כיוון שרוב הדברים כבר נאמרו. אני רק רוצה להדגיש את מה שנאמר. הרי לפני שבאו אלינו בהצעה וזו היתה ההצעה הסופית של ועדת הכספים, שיהיו שבע מדרגות של רכב. כי בהתחלה היו חמש, כולם זוכרים. ורצו בתוך החמש לעשות משחקים.

ובאנו ואמרנו- יש חברות קטנות שרוצות לתת רכב יותר זול, הכי זול שיכולים לקנות, ב-90 ומשהו אלף ש"ח, עד 91 אלף ש"ח, חברות חדשות מתפתחות. רמת השכר שמה לא מצדיקה רכב גדול, הם יכולים לתת רכב קטן. והלכנו על הטבלה הזאת שהרכב הקטן יעלה 940 לפני הגילום, כדי שאותו עובד המס שלו יהיה המס התואם.

ואז אמרנו- אנחנו לא רוצים להתערב בשיקול הדעת של קוני המכוניות. ולכן פרסנו גם את הטבלה הזאת. מה אנחנו עושים עכשיו? מכונית עד 91 אלף וב-120 אלף, העובד יישאר עם כמעט אותו מס, התוספת. התוספת תהיה אותו מס בערך. אז מה הוא יגיד למעביד שלו: "למה שאני אסע על אוטו קטן? אתה רוצה שאני אעבוד אצלך, אני רוצה אוטו גדול".

אז לא התערבנו בשיקולים של הקניות רכב עכשיו? רק בנקודה הזאת, עכשיו אני כבר לא מדבר מעבר לכל הרמאות הגדולה שמשרד האוצר הולך לעשות כאן לעובדים, של אשליה של נטו יותר גדול, בפועל נטו יותר קטן. תחת רכב שהוא לא צריך אותו בכלל.
יגיד לו
"אדוני, אני לא רוצה רכב צמוד, תשאיר אותו במאגר הרכב של החברה". ואז הוא לא ישלם שקל אחד מס והוא ייסע על רכב צמוד והוא יישאר ברכב, במקום להצמיד אותו לעובד, הוא ישאיר אותו במאגר הרכב של החברה. וגם זה פתרון.
אהוד רצאבי
וגם אז יגידו שהוא משקר.
נסים דהן
ולא יאמינו לו וזה לא יעזור להם. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהאוצר דוחף את האנשים לרמות אותו. בצורה הזאת שהוא מעלה את המס, בצורה כזאת דרקונית לאוכלוסייה הראשונה והשניה, הוא דוחף את המעסיקים לרמות. כמו שאנחנו כל הזמן חוששים שיש איזה בלו יותר מדי גבוה, שיהיו הברחות. פה יהיו לכם הברחות, אין ברירה. אנשים לא ישלמו יותר. או שיחייבו את המעביד לגלם את התוספת.
ניסן סלומיאנסקי
המשכורת של עובד מורכבת מכל מיני אלמנטים. חלק מהאלמנטים זה גם הרכב. פה נהפך דבר קבוע וכל אחד זה נכנס אתו במסגרת של משכורת. אני באמת שוכנעתי, בניגוד אולי לחלק מחבריי, כשהייתי עוד בקואליציה, בתפיסה של שר האוצר באמת שהוא הציג, בבסיסים, חלק מהדברים לא, אבל בבסיסים באמת.

והנושא של הקלה במיסוי, במסים, במס של העובד כדי שיוכל לעבוד יותר וכו', האמנתי בזה.
נסים דהן
אז מה קרה אחרי שקיבלתם 80 מיליון לקרנות שלכם, בכלל האמונה שלכם במשרד האוצר היתה עיוורת. אני אומר זה מה שאני יודע, מה שהצליחו מתחת לשולחן זה עסק שלהם.
ניסן סלומיאנסקי
עכשיו לפי התפיסה הזו אני פשוט לא מצליח להבין מה קרה לשר האוצר. הוא עובד עלי, הוא עובד על אחרים, הרי מה הוא עושה כאן. במלים פשוטות, כאילו לאדם פשוט, לא מבין כמוני, הוא בא ואומר לו: "אדוני, לך אני מוריד 400 ש"ח", שזה בא לידי ביטוי ב-200 ש"ח בשכר. אז מה, אתה מדבר כל הזמן זה שאתה רוצה להקל ולהקל והנה בפועל אתה עושה בדיוק את ההפך. ולכן אני חושב שצריכים לרדת מזה, לא לאשר את זה, נקודה.

דבר שני, לשיטתו של נניח של מי שהכין את זה, אולי השר לא יודע מזה אפילו, יכול להיות שהשר לא יודע ועושים את זה אחרים במשרד. מי יודע? אם השר יידע מזה, הוא יגיד בטח: "אני נגד זה, זה נגד תפיסת עולמי", ככה אני בטוח. כדי לשמור על היושרה של שר האוצר ותפיסת עולמו, אז נחשוב שהוא בטח לא היה בישיבת הממשלה וזה לא על דעתו.

אבל נניח גם לשיטתו נניח, אז צריך להיות היגיון בזה. לא יכול להיות מצב שעל רכב נניח. אם כבר אתה כבר צריך לעשות את זה - תעשה את זה בהיגיון. כלומר, רכב של 700 או 900 אלף אתה מוריד בדיוק לרכב של האדם הבינוני כמעט, באחוזים זה הכל הפוך, לא יעלה לדעת, אין בזה שכל. אני הלוא חושב שבסך-הכל אנחנו הולכים בשיטה שלא רוצים להוריד שכר לאנשים אלא בדיוק הפוך ולרדת מזה, די כבר עשיתם את זה כבר פעם.
היו"ר יעקב ליצמן
תודה, ניסן. אני רק רוצה הערה קטנה, שתי הערות אולי. מה שאני תרגמתי את ההעלאות לאחוזים. וזה יצא לי ככה: שהקבוצה הקטנה למעלה שהיה 950 זה 41 אחוז. הקבוצה השניה 39 אחוז, השלישית 30 אחוז, הרביעית 24 אחוז, חמישית 16 אחוז. (היועצת המשפטית עשתה לי את זה). השישית, זה 12 אחוז, הקבוצה השביעית זה 9 אחוז. הקבוצה הכי עשירה זה 9 אחוז. אני לא חושב שצריך להסביר מעבר לכך. 41 אחוז תוספת לעניים, 9 אחוז לעשירים. אז מישהו כאן שיסביר לוועדה, אם זה הוגן.

אני הולך לתת הסבר. יש לי רושם שככל שמתקרב סיום עידן עידוד הצמיחה, בעוד שלושה-ארבעה חודשים. הרושם שלי- ככל שמתקרב עידוד צמיחה שצריך להחזיר לעובדים את הכסף הזה, אז נניח שחלק באו בהסכמה עם ההסתדרות כך או ככה, עם עמיר פרץ, אז יש לי רושם שבכל זאת מנסים בצד מהצדדים קצת וזה רק הטראומה הראשונה שיש לנו.

זה הרושם שלי, אם מותר להגיד למען הפרוטוקול.
נסים דהן
עידוד האוכלוסייה זה מיליארד ש"ח, פה מדברים על 150 מיליון.
היו"ר יעקב ליצמן
רגע, זה רק התחלה, בוקר טוב. זה יבוא עד יוני, מי יודע אם לא יבואו עוד דברים. אני הבהרתי לך שהקואליציה, חבר-הכנסת פורוש, הוא מצביע בעד על-אף שלא מבין למה. אני מציע, רבותיי, אולי אנחנו נהפוך את הסדר. אנחנו נעשה 9 אחוז על העניים, 41 אחוז על העשירים. מה דעתכם?
נסים דהן
אני הייתי עושה כל ה-100 אחוז על העשירים.
רוני בריזון
מה-150 מיליון יהיה 15 מיליון.
היו"ר יעקב ליצמן
לא יהיה 15, לדעתי, בממוצע נגיע באמצע משהו.
נסים דהן
את כל ה-100 אחוז בעשירים.
אברהם (בייגה) שוחט
בועז תשמע, אני באמת לא יודע מה אתה חושב מאחרי העניין הזה באמת. אבל אני חושב שרוח הדברים פה היא די מובנת. זאת אומרת, אני מאלה שחושבים שלא צריכים להעלות. אני בעד להעלות לא כי אני קואליציה או לא קואליציה, יש כאן עיוות מסוים. אל מול האוצר בפועל, הזקיפה היא באמת יחסית מאוד נמוכה. אי אפשר לסגור את הפער וצריך לסגור את הפער.

כי גם רמת השכר הם לא מי יודע מה ואי אפשר להפוך את זה לאיזה דבר כל-כך משמעותי. אבל אפשר לעשות משהו. אבל תבוא עם הצעה, אני יודע, זה לא ייצא לך 150, ייצא לך 120 מיליון, אבל שיהיה בה איזשהו התחשבות באמת בפרופורציה בין הרכבים. אתם לא יכולים ללכת עם דלתא שווה לכולם. אז תבוא עם הצעה.
היו"ר יעקב ליצמן
אנחנו נשמע את סמדר, אחר כך את בועז סופר.
אבשלום וילן
היו"ר ליצמן, אפשר לישיבה הבאה לקבל את הפרוטוקול של שר האוצר.
היו"ר יעקב ליצמן
הרזה והשמן?
אבשלום וילן
לא, גם בהתחלה שהוא מוריד מסים. אני רוצה את הפרוטוקול בנוכחותו. ועל זה שזה שהוא מעמיס את הציבור זה בסדר, אבל אותנו חברי ועדת כספים?
היו"ר יעקב ליצמן
שר האוצר מעולם לא אמין.
אבשלום וילן
אני מבקש לפגישה עם שר האוצר להביא את כל הפרוטוקול בפני הוועדה בחצי השנה האחרונה בנושא המסים. אנחנו אנשים רציניים, אנחנו, פה לא עושים פוליטיקה.
היו"ר יעקב ליצמן
תודה. אתה צודק, כי אנחנו לא מבינים בפוליטיקה, בכל זאת.
סמדר אלחנני
אני אגיד כבר כהרגלי, אני כמובן חושבת בכיוון ההפוך לחלוטין. השיטה של רכב צמוד וזקיפת ההטבה הכרוכה בכך היא שיטה שגורמת לעידוד השימוש ברכב פרטי. מעל ומעבר, ודאי, מפני שאם אתה צריך, אתה משלם סכום. במצב שהמשק נמצא בו צריך להשאיר את השימוש ברכב פרטי ניטרלי. זאת אומרת, לא לאסור עליו, לא להכביד עליו, אבל לא לעודד אותו.

ולכן אם המעביד, את אותה הוצאה שיש לו, הכל בכל מכל כל באחזקת רכב אצלו שהוא נותן לעובד שלו, היה נותן את זה לעובד את כל הכסף, אפילו מגולם, לא חשוב כמה הוצאה כספית, העובד היה מחליט איך הוא נוסע. אבל מרכיב השכר הזה - ואני רוצה לענות את זה לחבר-הכנסת חיים אורון - מרכיב השכר הזה היה הופך להיות פנסיוני, זה יותר חשוב לחלוקת ההכנסות ולעתיד הצבור מאשר כל.
אברהם (בייגה) שוחט
מי אמר שזה הפנסיוני?
סמדר אלחנני
אתה נותן לו את זה כשכר.
חיים אורון
בשיעורי מס של 50 אחוז?
סמדר אלחנני
תיתן לו את זה כקצובה. המעבידים מעדיפים את זה, כי למעבידים זה נוח, זה לא עולה להם הוצאות פנסיוניות, זה לא עולה להם הרבה מאוד דברים. תחשבו על כל אלה שאתם דיברתם, תעזבו את אלה עם הרכבים, תחשבו על אותה אוכלוסייה שכולכם דיברתם עליה. היא מקבלת רכב צמוד, היא חושבת שהיא סידרה את המערכת, אבל לעתיד מרכיב הפנסיה שלהם נמוך ביותר, מרכיב השכר וכל מרכיב הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות יורד.

אם העובד- היו שואלים אותו, הוא לא היה מפריש לפנסיה. בחור בן 25 לא היה מפריש לפנסיה. עובדה שאתה מכריח לשלם, העובדה שהמערכת נכנסת כפטרנליסטית. עכשיו יש החלטת ממשלה וה150- מיליון הם מרכיב בבסיס התקציב. אם אתם מפחיתים פה, צריך למצוא לזה מקור.
אברהם (בייגה) שוחט
נו, באמת, סמדר.
סמדר אלחנני
מה לא? היית שר אוצר, לא?
אברהם (בייגה) שוחט
אז כמה שינויים כבר?
סמדר אלחנני
אני אומרת, אם כבר לחלופי, 40 אחוז על כולם.
דני יתום
אני רואה הרבה בעיות רבות בשתי ההצעות הללו. גם בהצעה לאי הכרה במע"מ על רכב מסחרי וגם השווי של רכב צמוד.
היו"ר יעקב ליצמן
אנחנו מדברים על שווי הרכב כרגע.
דני יתום
בסדר, אז אני רואה בזה בעיות מכיוון שאל"ף, מדובר על מס שהוא רגרסיבי. אין פה תהליך פרוגרסיבי. הדבר השני, אין ספק שחלק גדול מאוד מהנפגעים יהיו דווקא אלה שהמכות נופלות עליהם במהלך התכנית הכלכלית של נתניהו כבר שנה שניה או שלישית. וחלק גדול מאלה ייפגע.

ולכן אני חושב שהמהלך הזה איננו נכון. ואם לעשות משהו - אז לעשות אבחנה בין כלי רכב שעלותם עד 170 אלף ש"ח ועליהם לא להשית שום תוספת של גילום.
היו"ר יעקב ליצמן
איזו קבוצה? קבוצה ראשונה או שניה?
דני יתום
לא, קבוצה ראשונה, שניה, שלישית ורביעית.
היו"ר יעקב ליצמן
דני, אין כסף.
אבשלום וילן
אתה בקואליציה, לא באופוזיציה.
דני יתום
נו, אז מה?
אבשלום וילן
אתה צריך להצדיק את צעדי הממשלה?
דני יתום
אז מה אם אני בקואליציה ולא באופוזיציה. זה אומר שאני בעדר? מה קרה? אני אומר את הדברים הללו מכיוון שגם אם נקבל הצעה שהמשמעות שלה היא אחוזית וכו', אז אנחנו נשית אמנם פחות מ-400 ש"ח על הקטגוריות התחתונות/הראשונות, אבל עדיין נשית משהו.

זאת אומרת, אנחנו נמשיך להשית עליהם. ואני טוען שלא נכון להשית על המסכנים, על אותם אלה שהמכות ממילא נופלות עליהם כבר שנים. ועל כן אני אומר, או לבטל את זה לחלוטין או להתחיל מקטגוריה חמש ומעלה.
אבשלום וילן
בסיס התקציב מה שסמדר אמרה זה נכון, יש 400 מיליון אבל אני חושב- אל"ף, שההצעה של יושב-ראש הוועדה, תבדקו את האחוזים מה שליצמן הציע לעשות את זה פרוגרסיבי. זה חייב להיות אחרת זה מגוחך.

אבל אני באמת מבקש שלקראת סיום הדיון, אנחנו, חיים אורון נדמה לי עמד על זה קודם, יש בעיה מאוד קשה. מופיע בתחילת הדיונים שר האוצר, מציג לנו מדיניות שהוא בעד ואני השתכנעתי, בעד להוריד את השכר הישיר, יותר פרוגרסיבי, מגדיל את המשק, מגדיל את הצמיחה וכו'.

מגיע סוף שנה, מסתבר שהמסים העקיפים עולים, המסים הפרוגרסיביים לא יורדים וסך-הכל הנטל על האזרח גדל. ואז המשק מזה לא יוצא לצמיחה. עכשיו אני לא אומר בציניות, אני אומר בכל הרצינות. זה מהלך שהוא כל-כך מנוגד פה לכל המדיניות שמצהיר שר האוצר, שיעזוב אותי רגע את ההצהרות הפרטיות שלו, אני בודק ברמת המדיניות. ברמת המדיניות זה מהלך אנטי כלכלי על-פי תפיסה שהציע פה שר האוצר בעליל.

אז אני מבקש, אנחנו באמת לישיבה המסכמת, נראה מה מוטיב המדיניות, איך המדיניות הזו. יכול להיות שיגיד, "תראו, אני לא מתיישר, אני חייב כסף, אני מעלה מסים". אז שיגיד שהוא מעלה מסים, "אני מעלה מסים בדרך אגרסיבית", הציבור יידע, אנחנו נדע על מדובר. אדוני היושב-ראש, אתה מבין שמבחינה כלכלית טהורה שני המסים הללו עומדים בהפך מוחלט לכל מה שמציע פה שר האוצר בהצגת התקציב.
בועז סופר
ברשותכם, אני אנסה לענות על מה שנאמר. אז קודם כל, הטענות כפי שאני זוכר זה לגבי הפגיעה באמת בשכבות החלשות. גם באלה שמקבלים קצבאות וכו'. עכשיו אני לא יודע, אולי אני התבלבלתי, לדעתי מקבלי קצבאות אין להם רכב צמוד. אני רוצה שתדעו את המספרים.

הטבת המס אין יותר רגרסיבית ממנה. אין, לא קיימת. קרי, ככל ששיעור המס שולי גדל, למעשה ההטבה שאנחנו נותנים כן היא גדלה והולכת. עכשיו, צאו ולימדו, ככל שהשכר גבוה יותר, המתאם לקיום של רכב צמוד הוא גבוה יותר. מכיוון שכך, הסיכוי והסבירות שלמקבלי הכנסות נמוכות יהיה רכב צמוד, עובדתית, אני לא ממציא כלום, עובדתית, הוא נמוך יותר.

יתירה מזאת, ולפני שאני מסכים או לא מסכים לגבי ההדרגה. כשאתם באים ואתם אומרים, 400 ש"ח זה פלט, זה נכון, אתם צודקים. רק תזכרו דבר אחד בבקשה, אנחנו מדברים על שיעור המס השולי נטו. זה אומר שגם אם זה נזקף 400 ש"ח, ככל שרמת השכר גבוהה יותר, התשלום נטו מהכיס גבוה יותר.

עכשיו כאשר יש הטבת מס, נוצרים עודפי ביקוש. ומה שיש היום במשק זה עודפי ביקוש. ואם אתם דיברתם על תכנוני מס, אז אני אולי אחדש ואם לא אז אני אשמח, שמה שקורה היום זה תחלופה בגלל השווי הלא ריאלי. מה שקורה זה נורא פשוט - באים לעובד שלא חלק מתנאי העסקתו זה רכב צמוד ואומרים לו, "בוא נעשה שחלוף, נטו תמורת ברוטו".

עכשיו כל עוד השווי לא ריאלי, עובד צריך להיות חסר הגיון לחלוטין כדי לא לקבל את ההצעה והוא מקבל אותה. לא בכדי הביקוש לכלי רכב מליסינג הולך וגדל. עכשיו אני רוצה שוב לחזור, אני מצטער אם אני נשמע קצת קטנוני, מרבית האזרחים ומרבית השכירים אין להם רכב צמוד.

ולכן כשנותנים הטבה וזה לא הטבה, אין פה איזה 10 או 20 אחוז, זה הטבה ניכרת ביותר. ולכן שאתם באים ואתם אומרים, "למה אתם משיתים מס בניגוד לעמדתו של שר האוצר?". אז אני ברשותך, לא אנסה לייצג את שר האוצר, אלא את עמדתי שלי, אנחנו מנסים להרחיב את בסיס המס.

אנחנו לא מנסים לבוא ולהגיד, "תראה, השווי הוא 2,000 ש"ח וזה השווי הריאלי. עדיין אנחנו רוצים כסף, אנחנו רוצים 3,000". לא, אנחנו באים ואנחנו אומרים, "השווי הריאלי הוא 2,200, 2,000", באמת אני לא רוצה להציג את זה כאילו זה מדע מדויק, אנחנו מדברים על שווי הטבה מחצית. ופה ההצעה היא להעלות את ה-400 ש"ח. כלומר, לצמצם במעט.

שוב, כ-15 אחוז מהשכירים שמחויבים במס ויש להם רכב צמוד. עכשיו טכנאי שמרוויח 4,500 או 5,000 ש"ח, אני לא אומר לצערי, לשמחתי, לא משלם היום מס. וטכנאי שמרוויח 7,000 משלם פחות מס ולא טכנאי שמרוויח 15,000 ש"ח ויש לו רכב צמוד, הולך ומשלם יותר ויותר. רבותיי, אני לא מנסה להתחרות בטיעונים, הטיעונים שלכם הם בסדר והם ברורים.
דני יתום
לא אמרתי מקבלי קצבאות.
בועז סופר
אני אמשיך ואני אנסה להסביר. כמובן אתם לא חייבים לקבל. ככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה שניתנת גבוהה יותר. עכשיו אני שוב אני אומר, אלה שלא מקבלים רכב צמוד וזה הרוב, לא המיעוט, הם למעשה מסבסדים את מי שיש לו רכב צמוד.

תראה, אם אתה חולק על העובדות, אז בסדר. אבל אם ההטבה היא איננה ריאלית, זה אומר שאותם 150 מיליון ש"ח או 20 או 200, זה לא ממש משנה. גם 400 ש"ח קצובים, המשמעות זה בעצם משהו שהוא מעין פרוגרסיבי. אני עדיין ברשותכם, אני רוצה להגיד משפט שלא יפתיע אתכם, עם כל הכבוד לי, החוכמה לא אצלנו, לא רק אצלנו. ואני בהחלט מגיע לפה והצעתי הצעה.

הטענות שנשמעו זה טענות לעניין, קשה לי לבוא ולהגיד שאתם לא צודקים. עכשיו יש מצב, הכי עובדתי בעולם, אני מסוגל להציע כמה הצעות. הצעה ראשונה אומרת כדי לקבל את אותם 150 מיליון ש"ח, אנחנו מציעים אחוז X; הצעה שניה אומרת, אנחנו נדרג.

עכשיו מכיוון שמרבית הכסף, אפשר לחשוב אני הסתרתי את זה, מרבית הכסף הוא בקבוצה 2. ולכן יכול להיות שתראו לקבוצה 2 היא לא בין 400 ל-20 ש"ח, אלא 50, 70 ש"ח, לא יותר מזה. לעלות בכלי הרכב היותר גבוהים זה גם בסדר. אני ממש מקבל את העמדה שאפשר לעשות את זה חצי פרוגרסיבי.
היו"ר יעקב ליצמן
אני אציע דבר כזה, רבותיי. אני אעשה הפסקה 10 דקות לראות אם אנחנו יכולים להגיע לאיזו נוסחה מוסכמת. אני מבקש מחברי-הכנסת של לפחות מה שנקרא קואליציה שייכנסו אתי.

הפסקה

הוצעה פשרה מטעם הקואליציה וגם האופוזיציה. אני חושב שאפשר להצביע כולם בעד וההצעה היא כדלקמן:

הקבוצה הראשונה 200 ש"ח; השניה, 300 ש"ח; 400 ש"ח; 500; 600; 700; 800 ש"ח. זה הקבוצות שאנחנו מדברים. דבר אחד שאנחנו אומרים כאן, כאן כתוב מינואר 2005, אני רוצה לעשות את זה שזה ממרץ 2005, וזה לא רטרואקטיבי.
אהוד רצאבי
אם אתה הולך להצבעה, אני ביקשתי כמו שביקשתי בפעמים הקודמות בשנתיים האחרונות. לאפשר את הקיזוז של העודף של שווי הרכב כנגד.
היו"ר יעקב ליצמן
האוצר התנגד.
אהוד רצאבי
בסדר, אני רק אומר את זה כאן. זה דבר שדובר עליו במשך שנתיים, דבר שהובטח על-ידי נציבת מס-הכנסה שהיא תעשה את זה. אני אגיש הצעת חוק וניפגש על זה בכנסת ה-17. ולכן אני אצביע נגד.
היו"ר יעקב ליצמן
או-קיי. לכן אני מקיים הצבעה. בעד ההצעה של מה שהקראתי כרגע, תיקון מס הכנסה שווי על שימוש ברכב (תיקון) תשס"ה-2005 מי בעד, ירים את ידו:

בעד - 6
נגד -
נמנע - 1

ההצעה התקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף הבא
2. תקנות מס ערך מוסף (תיקון) התשס"ה-2005
בועז סופר
על-פי תקנות מס ערך מוסף, רכב מסחרי מוכר לניכוי. כלומר מס תשומות לרכב מסחרי מוכר בניכוי. עכשיו ההצעה הזאת, אני חושב שחלק מהביקורות וגם מהטענות שלי וגם על ביקורות שהיו במקרה הקודם, יהיו תקפות גם פה. אנחנו מחפשים, אני מודה ואני אומר, אנחנו מחפשים כל הזמן להרחיב את בסיס המס.

אנחנו לפעמים חוטאים, אבל אנחנו משתדלים להציע הצעות שיש מאחריהן הגיון כלכלי. ההגיון הכלכלי במקרה הזה נובע מהשינויים המאוד מאוד דרמטיים שעברו על ענף הרכב בעולם כמובן, וכמובן גם בישראל. עכשיו מה שקורה שרכב פרטי לא ניתן לנכות מע"מ צמוד בגין רכב פרטי. גם כלי רכב מסחריים שנכללים בתוספת הרביעית, שזה בעצם מיני-ואנים וג'יפים. גם הם אנחנו רואים אותם כרכב פרטי וגם המע"מ בגינם אסור בניכוי.

לפיכך המע"מ היחידי שמותר בניכוי, זה מע"מ הרכב המסחרי. אני עוד פעם, אתם מכירים אותי, למען הגילוי הנאות אני אגיד את כל כלי הרכב. זה גם הטנדרונים הקלים, זה גם הטנדרים וזה גם הואנים. אלה שלוש הקבוצות העיקריות.

במספרים- בשנת 2004 נמכרו כ-9,500 טנדרונים קלים, שזה בערך 37 אחוזים מסך הרכב המסחרי. טנדרים, מה שנקרא פיק-אפ, נמכרו כ-4,200, שזה כ-16 אחוז מהמכירות של רכב מסחרי. ואנים- כ-3,700, שזה כ-14 אחוז מהרכב המסחרי.

ולהשלים את ה-100 אחוז זה עוד שתי קבוצות שכבר היום אינן מוכרות במע"מ, זה המיני-ואנים, מאזדה אמ.פי.וי, קרניוול ודומיהם, והג'יפים, שהמיני-ואנים זה כ-2,500, זה כ-10 אחוזים, והג'יפים זה כ-6,000, זה כ-23 אחוזים מסך המכירות של רכב מסחרי.

כלומר, אנחנו מדברים פה על קבוצה שמכילה כ67- אחוז מהרכב המסחרי. ההכנסות בגין ביטול הסעיף הן כ-250 מיליון ש"ח, אחרי שינוי התנהגות. זה אושר בממשלה ואני, ברשותכם, כמה טענות קצרות למה אנחנו מציעים את זה. השינויים ששוק הרכב עבר בשנים האחרונות הם מאוד גדולים.

ומה שקרה שכלי הרכב התערבבו. קרי, כלי הרכב המסחריים, היצרנים, מנסים לייצר כלי רכב מסחריים שיכולים לשמש גם לשימוש מעורב. כמובן פרטי, עסקי ופרטי. וגם להפך. היצרנים מנסים לייצר כלי רכב פרטיים שיכולים להתאים גם לשימוש מעורב.

עכשיו הניסיון לתחום ולהגיד מה פרטי ומה מסחרי, היה בסדר לפני אולי 50 שנה ואולי אפילו גם לפני 40 ואולי לפני 30. זה הלך והתבדר בערך, להערכתי, בחמש השנים האחרונות, עת נכנסו גם טנדרים, גם ואנים גדולים, שרמת הנסיעה שלהם, האיכות והפרקטיות מבחינת משפחה, היא לא נופלת מכלי רכב משפחתיים או כמעט ולא נופלת.

כלומר, בסך הכל יש יותר ויותר כלי רכב, הן אלה שמוגדרים פרטיים והן אלה שמוגדרים כמסחריים, שיכולים לשמש שימוש מעורב. ואנחנו במקרה הזה באים ואומרים, אנחנו מבקשים להשוות. להשוות אפשר גם לצד השני. אפשר להתיר גם הכרה לכל כלי הרכב הפרטיים.

במקרה הזה אנחנו לא חושבים שזה ראוי. ולכן אנחנו, כשאנחנו באים ומנסים להציע מקורות לתקציב 2005, אנחנו משתדלים להסתכל על העיוותים. ברשותכם, אני אנסה ככה לצייר במהירות את התמונה. בטנדרים, טנדרונים, הרכישות של טנדר במדינת ישראל הן חד-גוניות.

זה אומר שהמכירות הן בדרך-כלל כלי-רכב שמותאמים גם למשפחה. קרי, עם דלתות, אחת או שתיים צדדיות ואחוריות עם מושבים וחלונות וכו'. ההיצע הזה בישראל הוא מאוד מצומצם בהשוואה למה שקורה בעולם. בעולם כלי הרכב האלה משמשים פלטפורמה.

אפשר למצוא אותם בכלל בלי חלונות, בלי מושבים, למאפיות, לבתי-מרקחת, לכל שימוש שעולה על דעתכם. בישראל הוא הפך למעשה לתחליף לרכב פרטי. עכשיו הוא תחליף ראוי ויש גם כאלה גם משקי בית בלי שום קשר למע"מ שרוכשים את כלי הרכב האלה.

אנחנו מעריכים שהפגיעה תהיה מצומצמת ואני אסביר למה. אמנם בחלק מהמקרים תהיה תחלופה, ובמקום רכב טנדרון כאן אפשר יהיה לקנות סטיישן כזו או אחרת. בחלק מהמקרים בהחלט יהיה אפשר לייצר מצב שבו תהיה איזו פגיעה. אבל צריך לזכור כאשר אנחנו לא מכירים במע"מ, באופן מיידי חלה על ההוצאה הזאת פחת.

זה אומר בקירוב, אני אומר בקירוב, כמחצית מהוצאות המע"מ. ואני מתעלם שניה מהפגיעה התזרימית, אני גם אגיע אליה. כמחצית מהוצאות המע"מ מוכרות בקירוב. קרי, כשאנחנו מסתכלים על אורך חיי רכב כזה או אחר, בקירוב העוסק יקבל בערך מחצית.

עכשיו כשאנחנו עשינו את החישובים ו250- מיליון ש"ח למען הסר ספק, זה נטו שבנטו. כולל פחת, כולל כל הוצאות. כלומר, זה התוספת לתקציב המדינה. מדובר בסיטואציה קצת מוזרה שאני בעצם בא ואני אומר, "תראו, לא קרה שום דבר, זה נכון שתמיד מאז ומעולם הכירו לכלי רכב מסחריים, אבל השינויים בשוק הרכב, השינויים הטכנולוגיים הם גדולים וניכרים".

ולכן אנחנו בעצם רוצים לעשות את ההתאמה. עכשיו זה לא רק בטנדרונים, זה גם בטנדרים. היום אפשר לראות טנדרים שמציעים תחליף - לא מושלם, שום דבר לא מושלם - אבל תחליף ראוי לרכב משפחתי. יש שם אוטומטי ועם כל רמות האבזור והגימור שאתם רוצים. מחירה מגיע ללמעלה מ200- אלף ש"ח.

כלומר, מדובר פה בתחלופה. אני לא מנסה לרגע, אפילו לא לרגע, לטעון שלא תהיה פגיעה במשק. אני לא מנסה לרגע לטעון שעוסק מסוים שקודם הוא הוכר לו מע"מ. ולצורך העניין בוא נפשט את זה ונניח שהוא ימשיך ויקנה רכב מסחרי ולא יעבור לקורקינט או לסטיישן או לא משנה מה - הוא ייפגע, אני לא טוען.

אבל במקרה הזה אנחנו נאלצים לבחור בין חלופה X לחלופה Y. כשאנחנו מסתכלים על תקציב המדינה ואנחנו מנסים להעמיד את המקורות הראויים, זה מקור שלטעמנו הוא ראוי. המעורבות שלנו במקרה הזה ואני חוזר ואני אומר, המעורבות שלנו אני לא חושב וכבר אמרתי את זה גם קודם, אין מצב כשמטילים מס אין מעורבות ממשלתית. לא קיים, אין סרט כזה.

אבל במקרה הזה אנחנו בעצם דוחפים את הרכישות לכיוונים מאוד מאוד מסוימים ומוגדרים. אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את ביטול המע"מ. עכשיו למען הסר ספק ולמען הגילוי הנאות. יש כלי רכב שכבר כיום, על-פי תקנה 14, זכאים לקזז מע"מ. זה מוניות, מורים לנהיגה, רכב שנרכש על-ידי חברת השכרה ומי שעיקר עסקו בהסעת נוסעים.
היו"ר יעקב ליצמן
בהם אתה לא נוגע?
בועז סופר
לא נוגע.
דניאל בנלולו
אדוני היושב, לצערי אנחנו עוד פעם נתקלים עם האוצר שמביא אלינו כאן קיצוצים, שוב מהשכבות החלשות. כי אנחנו מדברים על אותו טכנאי או אותו אחד שעושה שליחויות או כל מי שזקוק לטנדר כזה או אחר. או שעושה עבודה עם הרכב שלו, אנחנו באים ואומרים לו, "עד היום הותרנו לך במע"מ, עכשיו אנחנו לא מכירים כי אתה רכב מסחרי או אתה רכב עבודה".

אני ביקשתי פעם שמישהו יבוא ויאמר לי מה זה רכב עבודה.
בועז סופר
רכב עבודה מוכר, דרך אגב, גם אחרי התיקון, למען הסר ספק.
דניאל בנלולו
רגע, אז עוד פעם. אם רכב עבודה.
אהוד רצאבי
רק לצורכי עבודה, לא רכב עבודה.
דניאל בנלולו
לא, לא, אני ביקשתי כבר בויכוח הקודם, בכל הויכוחים שלנו בנושא של המס על הבלו וכו' וכו', לבוא ולהגדיר רכב עבודה. האם רכב עבודה זה גם אותו רכב של טכנאי? רכב עבודה זה גם אותו רכב של סבל? רכב עבודה זה אותו אדם שעושה שליחויות או שהוא לוקח פיצות או כל מיני דברים כאלה? או עושה הובלות?

האם זה רכב עבודה? הם אלה בעצם אותם אנשים שהמשכורת שלהם או הרווחים או הפרנסה שלהם זה מהרכב. מה אנחנו באים ואומרים לו, "אנחנו הולכים להעניש אותך עכשיו, הולכים לקחת לך מע"מ". זה בדיוק השכבות החלשות. זה רק מהם אתם לוקחים את זה.

לכן אדוני היושב-ראש, אל"ף, אני מתנגד לדבר הזה. ושוב אני שולח את האוצר לחפש את ה-250 מיליון ש"ח במקום אחר, לא מזה. תחפש מקורות אחרים. ודבר שני, אני מבקש אדוני היושב ראש, שלא להצביע עבור הדבר הזה היום. להביא חלופה לדבר הזה ממקור אחר או ממקום אחר. תודה רבה.
אהוד רצאבי
אני רוצה רגע לקחת חלק מהדברים שאמר בועז שהרכבים שהם רכבי עבודה, סליחה, רכבים מסחריים היום, הם רכבים טובים, הם אוטומטיים, חלונות חשמליים. זאת אומרת, הראיה על מה? האם אני נוסע ברכב שיש לו שכלולים, זה עושה את זה לא רכב עבודה? זה עושה את זה רכב אני לא עובד אותו?

מה קרה, יש איזה שהיא קטנוניות להכניס את היד לכיס דווקא למקום הלא נכון, כי אני נוסע יותר נוח? כי יש לו קפיצים יותר טובים? זה לא רלוונטי. בחוק כפי שהוא היום יש כבר עיוות שהוא עיוות מובנה, אבל ככה חוק מס ערך מוסף נולד בשנת 1976. כאשר באו ואמרו שמס ערך מוסף על רכב פרטי לא יוכר בניכוי כמס תשומות. אפילו אם הוא רכב שמשמש פרופר לעבודה.

הרי המבחן צריך להיות האם נכס משמש אותי לצרכיי הפרטיים או שהנכס משמש אותי לצורכי העבודה שלי. אם המבחן הוא זה וזה השיקול הכלכלי הנכון, אז אם אני נוסע עם רכב שהוא איזשהו רכב מסחרי או רכב שהוא רכב פרטי, המע"מ צריך להיות מוכר בהתאם לשימוש בנכס עצמו.

כבר הדבר הזה יצר את העיוות שבגללו אנשים, שזה מה שגם בועז היום מנסה לתקן, הלכו יותר ויותר לרכב המסחרי, במקום ללכת על הרכב הפרטי, כל עוד הם יוכלו לנסוע בזה. ולכן זה תיקון שהוא תיקון מובנה שאותו אתם לא רוצים לתקן ואני אותו גם לא מנסה אפילו לחשוב לתקן.

מה שאתם מנסים כרגע לעשות לדעתי, הוא שוב, לגרד מקור ל-250 מיליון ש"ח. כיוון שכל אלה שקנו רכב מסחרי בשביל לנסוע מהבית עד המכולת וחזרה, כבר חסמתם וזה בסדר שחסמתם, את הג'יפים ואת האלה של הבלונדיות שיש לכן רכב ג'יפ כזה - עצרתם אותם. זה בסדר.

אבל מי שנוסע, האינסטלטור שיש לו רכב פיורינו שנכון הוא גם יכול לשים את הבת ואת הבן שלו ולנסוע אותם גם לאיזה יום כיף, אבל הוא שמה שם את הארגז כלים שלו ושם את הצינורות שהאורך שלהם שלושה מטר. ורק על הרכב הזה הוא יכול לשים גגון ולנסוע אתו.

או זה שהוא סוכן נוסע והוא צריך לשים דוגמאות מאחור, או זה שהוא טכנאי של מכונות כביסה. למה זה רכב שהוא לא יוכר לו. עכשיו מה זה עושה? זה עושה דבר אחד, הנושא של הפחת הוא נכון. רק מה, תזרימית שאני קונה רכב ב100- ומשלם עוד 17 ומקבל אותם תוך 30 יום חזרה, אני מקבל את כל ה17- האלה מיידית.

בשיטה שלך, נכון זה יוכר לצורכי מס כפחת על פני שבע שנים וכמובן רק בשיעורי המס שבו אני נמצא. יש הבדל גדול מאוד, כי כמו שאמרת קודם, לא כולם נמצאים ב-50 אחוזים. אולי דווקא אותה סקציה נמצאת סביב ה35- אחוזים. אז כך שהדבר הזה הוא ודאי לא נכון לעשות אותו.

בלי שום ספק יש פה שוב פגיעה דווקא במעמד הביניים שיוצא לעבודה. מי שלא יוצא לעבודה - בין כה וכה לא צריך רכב לצורכי עבודה. ואותו מגזר שיוצא לעבודה, האזרח הקטן הזה, אני לא מדבר על בעל חברת "כתר", אני מדבר על אותו מעמד ביניים שמייצר את ההכנסה הבינונית שלו, דווקא בו אנחנו עומדים לפגוע נואשות.

וכאשר אותו בעל עסק והמחזיק כמה שליחים או כמה טכנאים והוא צריך לקנות שלושה וארבעה וחמישה רכבים - אין ספק שזה מטיל עליו קשיים, דווקא בתקופה הכי גרועה, העכשווית. נכון שיש צמיחה, אבל עד שנראה את זה - זה עוד זמן. לכן אני חושב שדין הרעיון הזה להיגנז, אם היה ספק.
איוב קרא
אדוני היושב ראש, אני חושב שיש בתיקון יש הרבה אמת. זאת אומרת, הם עולים על נקודה מאוד חשובה שבעצם אשמה בה המדינה. שהיא קבעה בעצם בזמנו שרכבים פרטיים לא יקזז מע"מ ולא יוכרו הוצאות על רכב פרטי. וזה טוב שהולכים בקו הזה של למנוע ממקסימום אנשים שיש להם חברות ואתה רואה את זה בכל מקום שפתאום את הג'יפים האלה ואת הואנים וכל מיני דברים שאיזו אישה קופצת מצהלה לעזריאלי וחוזרת חזרה. הרכב הוא מוכר לה היום.
בועז סופר
הג'יפים לא מוכרים.
איוב קרא
ה-רנו המסחרי, הפיורינו. אני חושב שכל המטרה של המהלך הזה הוא לכסות מצב שלא יהיה ניצול ציני של ההחלטה שהיתה בזמנו שילכו לכיוון הרכבים המסחריים וכו', הקטנים האלה. אין לי בעיה שאנחנו אם נלך ונמצא הסדר שיבטיח את זה שאנשים לא ירמו את המערכת. אבל מצד שני, הגנן הזה שהוא נמצא וגם אם הוא מטפח את הרכב שלו, אנחנו צריכים למצוא הסדר לגנן ולאינסטלטור והחשמלאי וכו' שלא ייפגעו.
היו"ר יעקב ליצמן
אז מה ההצעה שלך?
איוב קרא
ההצעה שלי היא לבחון את הסוגייה הזאת בראייה כיצד אנחנו לא פוגעים בעסקים זעירים. עסקים של מעמד הביניים. שלדעתי בהחלטה אנחנו שרירותי הולכים על הראש של כולם. צריך לקבוע, חברות גדולות למשל שמחזיקים כך וכך רכבים, אז אולי צריך ללכת על זה.

אז מי שמחזיק רכב אחד בבית, זאת אומרת, רכב מסחרי אחד של רנו שהוא משמש אותו לעסק בלבד. אתה יודע שמחזיקים רכב אחד, צריך ללכת על כיוון שאנחנו נדע לקחת מאלה שבאמת מנצלים ניצול ציני את המערכת ובין לדעת את האמת שבן-אדם יש לו רכב אחד, בו הוא מתפרנס והוא פועל והוא עושה הכל, ואז הוא רשום על שמו באופן פרטני.

למצוא את ההסדר. ולכן אני לא מציע שאנחנו נצביע היום, אלא לבוא להסדר אחר, לא שרירותי של כל הרכבים וכל זה, אנחנו פוגעים בו בלי לדעת, אתה גם תמצא אותם בשעות העבודה, זה משפיע על המערכת העסקית של האנשים. ולכן חשוב מאוד להביא רעיון כמו שהביא רעיון מקורי קודם והלכנו עליו.

לא ללכת למצב שאנחנו נפגע בשכבות הביניים ועסקים זעירים שמחר ייסגרו כאלה עסקים במדינת ישראל, בגלל שאנחנו רוצים לנצל אולי כמה מאות מיליונים. אנחנו נפגע בכל המערך של שכבות הביניים.
חזקיה ישראל
אנחנו חושבים שההצעה הזאת היא לא ראויה שבאה לפגוע במגזר העסקי, בכלי רכב שמשמשים לצורכי עבודה. אנחנו חושבים שגם מה שאמר בועז שיהיה איזה חילוף חלקי באמצעות פחת, אז אמר חבר-הכנסת רצאבי שהעסק הזה הוא על פני ציר הזמן, הוא לא נותן מענה מלא.

בפועל המדובר פה בפגיעה במגזר העסקי ובכלי רכב שמשמש לצורכי עבודה. אין שום הגיון בזמן שרוצים לעודד דווקא את המגזר העסקי, לפגוע במגזר העסקי. הנושא של הפחת ותזרים המזומנים הוא על פני ציר הזמן, הוא לא נותן מענה מלא. ובשוטף הוא פוגע בעסקים ובבעלי מקצועות חופשיים, במפעלים, בסוחרים. בכל מי שאמור הרכב הזה לשמש אותו לצורכי העבודה שלו.

ולכן אנחנו מציעים להסיר מסדר היום את ההצעה הזאת ולא לקבל אותה.
ניסן סלומיאנסקי
רק תוספת אחת. בזמנו קיבלנו, כדי לעכב את הנושא של הרכב המסחרי שהוא מהווה פתרון מרובות ילדים. השאלה אם זה גם כן נכנס לתוך העניין שיקראו להם רכב מסחרי יותר גדול. האם המשמעות שעכשיו יוטל עליהם הנושא הזה?
אהוד רצאבי
אם המשפחה ברוכת הילדים היא עסק, אז כן.
ניסן סלומיאנסקי
לא, אתה יודע אם זה עסק. כלומר, זה לא שייך, רק לנושא מי שמשלם מע"מ. זאת אומרת, רק מי שמשלם מע"מ, לא קשור.
בועז סופר
אנחנו לא מעלים את המע"מ, הבנתי את השאלה. לא בשום צורה.
אהוד רצאבי
תגיד לי מה יקרה אם נשנה את התפיסה ונגדיר שרכב שמשמש בעסק יוכר לו המס תשומות, בין אם הוא פרטי או בין הוא מסחרי לפי השימוש. דהיינו, כל אותם רכבים שמשמשים באמת משקי בית או שמשמשים בשימוש מעורב, החלק היחסי יוכר להם.
היו"ר יעקב ליצמן
רבותיי, בוא אני אקל על כולם, אני דוחה את ההצבעה. אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10

קוד המקור של הנתונים