פרק ט' – תקשורת – סעיפים 39,40, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית

2
ועדת הכלכלה
15/03/05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 383
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ד', ד' אדר ב' התשס"ה (15.03.2005) שעה 14:00

פרק ט' – תקשורת – סעיפים 39,40, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2004

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
חה"כ גלעד ארדן
חה"כ דניאל בנלולו
חה"כ אליעזר זנדברג
חה"כ אליעזר כהן
חה"כ משה כחלון
חה"כ אילן ליבוביץ

זהר טל משרד התקשורת
אמיר לוי סגן הממונה על תקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אלדר דוכן משרד האוצר
מאיה אלון אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד נוגה רובינשטיין משרד המשפטים
עו"ד דורון אבני יועמ"ש הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד תמר דולב הממונה על הגבלים עסקיים
דוד בן בסט התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
עו"ד ליאור חריש יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
דני נישליס מנכ"ל רדיו חיפה
עובד לוי רדיו ירושלים
עוזי שחמורוב עוזר מנכ"ל, התאחדות שידורי רדיו אזוריות
עדי בן ש"ך יועמ"ש גל"צ, משרד הבטחון, צה"ל
דן ארנון מנכ"ל רדיו חיפה
עידו מור מנכ"ל רדיו ללא הפסקה
משה זיגדון מנכ"ל רדיו ירושלים

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים


פרק ט' – תקשורת – סעיפים 39,40, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2004

צהריים טובים אני פותח את הדיון בנושא פרק ט' – תקשורת – סעיפים 39,40 מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2004. אני רוצה לציין שקיימנו מספר דיונים בנושא. בשלב מסויים היו הסכמות בין משרד האוצר למשרד התקשורת. לאחר מכן ההבנות האלה לא כובדו על ידי המשרדים. הם אמרו שאין הבנות והיום שרת התקשורת בדעה שצריך למשוך את הצעת החוק הזאת מחוק ההסדרים.

אני חושב שזה בכלל לא צריך להיות בחוק ההסדרים. אנו, כחברי כנסת, צריכים לשאוף שבשנה הבאה לא יהיה בכלל חוק ההסדרים. כל חוק, חשוב ככל שיהיה, צריך לדון בו בזמן סביר, בדיונים בוועדה. אני חושב שהממשלה יכולה להביא לכאן חקיקות ואנחנו נקדם אותן בברכה.

לפני שניכנס לתוכן ונגיע למקום שהפסקנו בו בדיון הקודם, לחבר הכנסת יש הצעה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לאחר שהבאתי את הנושא לוועדת הכנסת, הוחלט שם שזה לא נושא חדש, ואני שמח על כך. הבאנו פשרה. אני רק חבר כנסת ולא עורך דין. משום מה, בתוך הפשרה שהבאנו לא קיבלתי תשובה שבכל זאת יגיע פיצוי הולם לאותן תחנות רדיו. אני לא מתעקש כרגע על הארכת הזכיון במספר שנים, אלא ביקשתי שיהיה רשום במפורש שהם יקבלו הארכת רשיון בתאום, לאחר אישור של שר התקשורת ושר האוצר. לפי הפשרה זה לא מתקבל בדרך הזאת. לכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שבדעתה של שרת התקשורת כרגע למשוך את החוק, יש לנו מספיק זמן להביא אותו - - -

אתה לא יכול לבקש למשוך, אתה לא שר האוצר בנתיים.

אני מבקש להוציא את הסעיף הזה של התקשורת מחוק ההסדרים, ונדון עליו מייד לאחר קריאת החוק.

בתאום עם שר האוצר?

בנתייים יש לי את שרת התקשורת, עדיין לא דיברתי עם שר האוצר.

אתה מתכוון לפצל את החקיקה.

נכון. אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש, אנחנו בקואליציה עם שר התקשורת ושר האוצר. אני מאמין שהם יסתדרו, ומייד לאחר חוק ההסדרים אנחנו נביא את זה לביצוע. יש לנו זמן לדון וללטש את החוק הזה. לכן אני מבקש, אין צורך להקריא את החוק ולהצביע עליו. אני מבקש לפצל. תודה רבה.

יש החלטת ממשלה שעברה בממשלה ובמליאת הכנסת ובוועדת הכנסת וכרגע זה נמצא על שולחן ועדת הכלכלה ואנחנו דנים בה. אנחנו לא נצביע על החוק. זאת גם אחת הדרכים לתת לשרים להסתדר. כיושב-ראש הוועדה אני חייב להכין את הצעת החוק להצבעות, כי ביום מסויים יגידו שיש קואליציה ורוצים להביא להצבעות. כרגע היחיד שיכול למשוך את החוק זה שר האוצר. יבוא ויגיד בתאום עם שרה כזאת או אחרת. מצב דומה יש לי עם שר התשתיות הלאומיות שגם לו יש נושא של חשמל וגם הוא מבקש שלא לדון. הסברתי לו את התהליך. הוא קיבל את זה. הוא קיים אתמול דיונים עם שר האוצר. יהיו לו עוד דיונים, הם צריכים להסתדר ביניהם. אני לא נכנס למשחקים ביניהם. אני כוועדה מכין את החוק בהקראה להצבעות.

אני מבקש לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה: אם אני מבקש לפצל את החוק, האם אני יכול להביא את זה להצבעה?

עקרונית ההחלטה היא החלטה של ועדה על פי יוזמתה ובאישורה של ועדת הכנסת. זה התהליך שנקבע בסעיף 122 בתקנון הכנסת. השאלה מתי להעמיד הבקשה לפצל להצבעה, היא ככל נושא אחר, והיא נתונה לסמכותו של יושב-ראש הוועדה. יכול יושב ראש הוועדה לומר שהוא יביא את ההצעה להצבעה במועד מאוחר יותר ובנתיים הוא רוצה להמשיך בדיונים על הצעת החוק. הוא יצטרך להביא את זה להצבעה, אם יש הצעה כזאת.

להשלמת דברי היועצת המשפטית: כפי שקבעתי, גם בתאום עם השרים, אני אעשה יום הצבעה מיוחד והם יגייסו את הרוב שלהם. בהצבעה נעלה את ההצעה שלך.

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני אבקש ביום ההצבעות שתעלה ההצעה שלי לפצל את החוק.

בסדר גמור.

אני מבקשת לתקן, זה לא סעיף 122 לתקנון אלא סעיף 121 לתקנון. זה טעון החלטה של ועדה לחלק הצעת חוק והיא טעונה אישור לא של ועדת הכנסת אלא של המליאה. החלטה על חלוקת הצעת חוק, מה שנקרא פיצול, טעונה החלטה של הוועדה הרלוונטית, ועדת הכלכלה והמליאה. לא ועדת הכנסת אלא מליאת הכנסת.

אני אסביר לך את הרציו: כשוועדה מכינה הצעת חוק לקריאה שניה ושלישית היא רשאית להכניס בו שינויים, והיא יכולה גם להחליט לא לכלול סעיפים מסויימים. מרגע שהיא הניחה הצעת חוק לקריאה שניה ושלישית, סיימה את הכנותיה. סעיפים שלא נכללו בנוסח שהכינה הוועדה, פשוט מתים והם לא נשארים יותר על סדר יומה.

אם מחליטים לחלק, הכנסת צריכה לאשר את זה ואז רואים את הסעיפים שלא נכללו בנוסח שמונח לקריאה שניה ושלישית כאילו שעברו שוב קריאה ראשונה. לכן החלוקה טעונה אישור של המליאה, בניגוד לאיחוד הצעות חוק.

או שעד אז יכול לבוא שר האוצר ולמשוך את החוק.

משיכה זה משהו אחר.

לא צריך את שר האוצר. נמצא כאן נציגו, אמיר לוי, מתי שהוא יגיד.

חבר הכנסת בנלולו, משיכה זה אומר שלא נשאר דבר על שולחן הוועדה. אין את הצעת החוק הזאת יותר – זאת המשמעות של משיכה. כאילו הם חזרו בהם מהצעת החוק.

חבר הכנסת משה כחלון רצה להגיש הסתייגות. בבקשה.

אני מדבר על ביטול סעיף 72 א' שמדבר על הערים הגדולות. התחלנו את הדיון הזה בפעם הקודמת. אני מבקש לבטל את הסעיף הזה - סעיף 72 א(4).

זה לא כלול כאן. אתה רוצה הצעה נוספת שלא כלולה בהצעת החוק.

לא, הוא מבקש למחוק.

היא כלולה בהצעת החוק.

היא לא כלולה, אני אפנה אתכם למקום הנכון: בפסקה 13 בעמ' 402 להצעת החוק, מדובר על תיקון סעיף 72 א' רבא לחוק העיקרי, דהיינו לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. פסקת משנה א' מציעה לתקן את כותרת השוליים, פסקת משנה ב' שוב מתייחסת לאמור באותו סעיף קטן ומציעה מגבלות כולל סעיף קטן ג'.

אין התייחסות לפסקה שאתה מציע לתקן בחוק העיקרי. אתה מציע עכשיו תיקון נוסף של סעיף 72 א' רבא.

אני יודע למה היא אומרת הזאת. דיברנו על הערים הגדולות – לא יכולים להיות חיבורים בין הערים הגדולות.

הנושא הועלה בדיון. אני מניחה שיהיה כאן מי שיוכל להציג את ההצעה הזאת ולהסביר את הרציו שלה.

מה אתה רוצה להציע?

הם מאפשרים כל מיני התחברויות, שקבוצה אחת תוכל לרכוש אצל קבוצה שניה עד 24%, נכון?

הסעיף אומר שהממשלה מאפשרת לתחנות שונות להתאחד לבעל זכיון אחד. הרציונל הוא שהן יוכלו להתחרות באופן משמעותי יותר עם תחנות ארציות קיימות. הסעיף הזה אומר, שעל אף הוראות 72 א' רבתי - - -

אני רק שואל למה שני מקומות קטנים או שלושה כן יכולים? ושניים גדולים לא יכולים?

הם יכולים. אין בעיה לרדיו ירושלים להתאחד עם רדיו חיפה. איחוד מלא יכולים, אין בעיה.

איחוד מלא אפשרי.

ולמה לא איחוד חלקי?

הממשלה לא הציעה את זה והרציונל של ההצעה, כפי שהסבירו לנו משרד האוצר ומשרד התקשורת, זה שיקום בעל זכיון חדש, שלא יהיו כאן השקעות פיננסיות, השקעות שמחר אפשר לקום ולצאת, אלא שיהיה גוף אחד חזק שיוכל להתחרות בתחנות הרדיו הארציות. זה היה הרציונל. לכן יש אפשרות להתמזג מיזוג מלא. הרעיון הוא שתהיה תחנה של בעל זכיון אחד שהוא יהיה חזק. דרך אגב, זה מאפשר גם למישהו שנמצא בירושלים, ת"א או חיפה שיתאחד באופן מלא, על מנת שהם יהיו גוף חזק.

למה באר-שבע והשרון והגליל פחות מאיימים?

הם לא פחות, הם גם יכולים להתאחד.

אבל באיחוד חלקי הם כן יכולים.

הסברתי לך מה הרציונל של החלקי והמלא.

אבל אין בזה הגיון.

הרציונל של החלקי מאפשר אחזקות פה אחזקות שם, כניסות פה וכניסות שם. לא מדובר בהכרח בכניסה אסטרטגית, שותפות מלאה, זיכיון לכל דבר ועניין של הגופים בכל רחבי הארץ. אנחנו דווקא אמרנו שאנחנו רוצים שיווצר גוף אחד חזק שיעמוד מול תחנות הרדיו הארציות הקיימות.

אז גם לקנות היית צריכה לאשר רק מיזוג מלא ולא חלקי.

קודם כל הקטנות, במגבלות שקיימות, גם הן יכולות להתמזג.

אבל חלקית. יצרתם אי שוויון בין תחנות קטנות בחיפה, ת"א וירושלים. אוהבים לגעת בשלושת הערים הללו, אבל באר-שבע לא פחות פעילה ויש לה תחנות לא פחות גדולות. אבל לא יכול להיות - - -

זאת חקיקה משנות התשעים.

השאלה פשוטה: למה אי אפשר ליצור שויון לכל הערים בארץ.

זה לא רלוונטי לסעיף האיחוד. אתם מערבבים פה שני נושאים שונים. יש את שאלת ת"א, חיפה וירושלים – שזאת שאלה אחת. יש את שאלת האיחוד – מלא או חלקי, וזאת שאלה שניה.

זאת אותה שאלה. את מכילה מגבלות היום על ת"א ירושלים וחיפה שביניהן לא יהיה איחוד חלקי, רק מלא.

נציג האוצר בבקשה.

אני אסביר את הרציונל ולמה ניסחנו כפי שניסחנו: אם אתם זוכרים, אמרתי במצגת הראשונה שאנחנו רוצים בעצם לעשות שני מהלכים. אחד, זה רדיו דיגיטלי כדי לצעוד קדימה ושהרדיו ישתווה לתחומים אחרים בתחום התקשורת וזה יכול להגדיל את ההיצע. זה מהלך אחד והוא משמעותי.

מעבר לכך אמרנו שאנחנו רוצים, אגב המהלך הזה, לסייע לתחנות הרדיו האזוריות ולתת להן יכולת להתחרות בצורה טובה יותר מול תחנות הרדיו הארציות, כבר היום בלי לחכות לרדיו הדיגיטלי שברור לנו שמשך הזמן עד שנתחיל יקח מספר שנים. עד שנפרסם מכרז, ועד שמישהו יקים תשתית, ועד שיקומו תחנות, ועד שכל הציבור יחליף את המקלטים שלו למקלטים דיגיטלים, אנחנו רוצים בשנים הקרובות לאפשר להם לפעל בפעילות ארצית.

לא רצינו לתת להם להחליש את התחרות בתוך אזור בין תחנה לתחנה. אמרנו שאנחנו מוכנים להקריב את אותה תחרות ב אזור, ובלבד שהיא תהיה תחרות מול תחנות ארציות.

הצענו שאם תחנות ירצו להתמזג לתחנות ארציות – מיזוג מלא, יקימו תאגיד אחד ירושלים, חיפה ות"א, יוכלו גם בתאגיד הזה לפצל את השידורים. אם יהיה תאגיד אחד אז אולי נפסיד משהו בתחרות. נגיד בתוך ת"א יתמזגו 102 ו-100 ו-103 ויהיו במיזוג מלא ויעשו בסוף תחנה ארצית, הפסדנו משהו, אבל לפחות הרווחנו משהו מהתחרות הארצית.

לא רצינו להביא למצב שבסופו של דבר תחנות עושות מן מיזוג כזה שתחנה אחת מחזיקה בשיעורים חלקיים בתחנה אחרת ולהיפך, ובסופו של דבר הקטנו את התחרות ביניהן. לכן אמרנו שאם תחנות רוצות ללכת למיזוג מלא אז שילכו למיזוג מלא וזה בסדר.

אמיר, יש לי שאלה בסיסית להבנת הנושא: וועדת הכלכלה אושרו בשנה האחרונה שני חוקים: אחד - חוק שנתן הקלות לערוץ 10, והשני - חוק שלאחרונה אושר בקשר לגלי צה"ל. בעצם שני החוקים האלה נועדו לאפשר את הישרדותם גם של גלי צה"ל וגם של ערוץ 10, כאשר בעצם בעצם המחוקק הטיל כל מיני מגבלות על אנשים שקיבלו זכיון. זה נועד בעצם לאפשר להם לשרוד בגלל שוק הפרסום שירד בשנים האחרונות.

היום אתם מדברים על תוספת של 25 תחנת רדיו דיגיטליות, שגם הן יכולות למכור פרסום. האם משרד האוצר עשה סקר או בדיקה כלכלית איך זה ישפיע? אני בעד תחרות, אבל אם נוסיף תחנות ואחר כך יתמוטטו חלק מהתחנות הקיימות, השאלה מה הועלנו? הוספנו בצד אחד תחנות וביד השניה הם יבואו לפה ויבקשו הקלות נוספות. השאלה אם יש עבודה כלכלית כלשהי שאתה יכול לספר לנו עליה?

לפני שבועיים הנחנו על שולחן הוועדה - - -

חבר הכנסת כחלון, בדיונים הקודמים עלו מספר דברים וביקשתי מהיועצים המשפטיים ומאנשים שנוגעים בדבר לשבת ולנסח דברים שיגיעו להחלטות ביניהם. הבנתי שזה לא התבצע והם לא הגיעו להבנות. לקחתי על עצמי לשבת עם גופים באופן לא פורמלי, לא בוועדה, לבוא לנוסחת פשרה בנושא כזה או אחר. הנושא שהעלת חשוב, ןאני אזמן גם אותך. נמצא את הדרך לפתור את הבעיה שהעלית. אם לא נגיע לפשרה תעלה את זה כהסתייגות. אני אנסה להגיע לפשרות בכל תחום ותחום.

לצורך הפרוטוקול אני מגיש הסתייגות ומבקש לבטל את סעיף 72 א(4).

רשמתי לפני. ההסתייגות תיכלל.

אני מודה ליושב-ראש על ההתחשבות.

אני טוענת שזה נושא חדש, ננסה להגיע לפשרה עד סוף הדיון.

אני מציעה שתגידי שאת טוענת שזה נושא חדש ותשקלי אם לרדת מהטענה הזאת עד סוף הדיון.

אם את טוענת נושא חדש, יש לי תשובה גם לזה.

זה לא כאן המקום לנושא חדש.

אני שומרת לעצמי את הזכות.

אני מבקש תשובה לחבר כנסת ארדן ואנחנו נמשיך.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, מה שכבר עבר בוועדת הכנסת, מדוע זה לא נכנס כאן?

זה פה. בדיון הקודם הקראנו את זה. הם עדיין לא מסכימים לזה. גם אתה לא מסכים. לכן בנתיים זה פתוח, אם כי זה כבר הוכנס לפרוטוקול. אנחנו נראה איך נתקדם.

בישיבה הקודמת ביקשתי הבהרה לגבי הנוסח על איזה בעלי זכיונות מדובר, והכל רשום אצלי.

חבר כנסת ארדן, נעשתה עבודה מאוד מקיפה על ידי כל גורמי הממשלה שמעורבים בהסדרת תחום הרדיו. הנחנו אותה על שולחן הוועדה, נשמח לתת אותה שוב וגם לשבת איתך ולהסביר לך. באופן ספציפי לשאלתך על ההשפעה על שוק הפרסום, אתה יכול לראות את זה בעמ' 18 באותה חוברת. אני אתן לך גם עותק מהחוברת.

זה הועבר לכל חברי ועדת הכלכלה.

נמשיך ל- 72ז(א).

"72ז(א):

העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכויונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו.

(ב) בעל הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:

(1) נקבע בתנאי המכרזש לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות סעיף 72ד(ב) סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו – תשלום בסכום שנקבע כאמור;"

מה זה 72ד(ב)?

72ד(ב) זה סעיף שמורה על ועדת מכרזים שתורה למתן זכיון להפעלת התשתית שעל גביה ישודרו התכנים.

בסדר, תמשיך.

"(2) לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר".

הערות לסעיף 172ז (א) ו-(ב) - אין. ממשיכים הלאה.

"72ח – הקמת תחנת שידור על ידי הרשות. על אף הוראות סעיף 72 ד', רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, להורות כי הרשות תתכנן, תקים ותפעיל, בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו של בעל רשיון לשידורי רדיו".

אפשר להסביר? כי זה בעצם נותן סמכויות לעשות פעולות.

בישיבות הקודמות דיברנו על כך שבשידורי הרדיו הדיגיטלים תהיה הפרדה בין תשתית לבין התוכן. אמרנו שבעל זכיון להפעלת התשתית ייבחר במכרז. הסעיף הזה אומר, שלאו דווקא בדרך של מכרז. אם השרים יראו שאין אף מתמודד שניגש למכרז הזה, ואף אחד לא רוצה להקים את התשתית, הם יוכלו להסמיך את הרשות לעשות זאת. אז זה לא יהיה גורם פרטי, אלא בהעדר גורם פרטי, גם הרשות השניה תוכל להיות מפעילת התשתית.

זה כמו בערוץ 2.

זה כתוב בפירוש: "תקים ותפעיל בעצמה או באמצעות אחר".

מה דרוש כדי להקים, איזה תשתית?

בין 15 ל-20 משדרים בפריסה ארצית.

מה יהיה עם הממסרים?

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. אני מדברים על כך שרשאי שר, בהסכמת שר האוצר, להורות כי הרשות תתכנן, תקים ותפעיל. הרגולטור בעצמו יתכנן ויקים?

רק את התשתית.

כמו שקורה בערוץ 2, זה רק התשתית.

אני מסביר שוב, הכוונה שלנו שהכל יהיה פרטי. הכוונה של החוק שהרשות לא תהיה מעורבת בזה. אלא שהכל יתוכנן - - -

אז תמחוק את הרשות. לא יכול להיות שגם יתכנן, גם יפקח, גם יכין תוכן.

אני רוצה לתת דוגמא משוק אחר. כבר היום הרשות בעניין שידורי הטלוויזיה היא זו שתיכננה הקימה ומתפעלת את מערך ההפצה של ערוץ 2 ושל ערוץ 10. אין לנו כוונה כזאת. הכוונה שיהיה זכיין פרטי שיעשה את זה כדי שלא יקרה מצב שהרגלטור יהיה זה שיעשה. יש ועדת מכרזים והחקיקה מסדירה שזה יהיה זכיין פרטי.

ממה אנו חוששים? חבר הכנסת זנדברג נתן פה דוגמה של הגז הטבעי: רצינו שיהיה זכיין פרטי שיוליך את הגז הטבעי בישראל. פירסמנו מכרז, אף אחד לא ניגש. אז האופציה היא או שלמדינת ישראל לא יהיה גז טבעי, או שנקים חברה ממשלתית שתעשה את זה. כמובן שהקמנו חברה ממשלית, וזה היה בלית רירה אחרי שהמכרז נכשל.

פה אנחנו מאמינים ומקווים - - -

אז בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה. אם לא נעשה עליכם פיקוח פרלמנטרי, לאיפה תגיעו?

מה לגבי ההפרטה? אם המדינה תאלץ להקים זה יהיה בבעלות הרשות, נכון? אני לא רואה שום סיבה לתת להם עוד עסקים לנהל. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים את זה כברירת מחדל. אז אני שואל האם לא כדאי שזה יצא למכרז כל חמש שנים וועדת הכלכלה תאריך את זה. כבר לקבוע את מסלול ההפרטה. זה אחד הלקחים, לדעתי, גם לנתיבי גז.

נניח שפרסמנו מכרז לתשתית, נכשלנו במכרז ובלית ברירה הרשות הלכה והקימה. ואז מה?

נגיד שיש לך עסק חי אחרי שנה שכבר מייצר את כל הפעילות שלשמו הוקם, ולקבוע שאחרי חמש שנים מוכרים, אלא אם כן, באישור ועדת הכלכלה דוחים את המועד. אני רוצה להביא את מודל פקיד האוצר שרוצה להחזיק אצלו כמה שיותר סמכויות. יגיד שהוא לא רוצה למכור ומעכשיו זה שלו. הקמנו חוץ מהרשות הראשונה, רשות שניה שמתפעלת. אני לא בטוח שאנחנו רוצים את זה, אז בוא נגדיר עכשיו וזה גם דירקטיבה לכל מי שפועל שם. זה לקח שגם בנתיבי גז היה צריך להילמד, לקבוע תוך חמש שנים למכור.

אפשר להציע את הנוסח הבא: "על אף הוראות סעיף 72ד' רשאי השר, בהסכמת שר האוצר או באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה, או באמצעות אחר, ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע". זאת אומרת שמראש נגביל את התקופה.

אפשר לכתוב בהסכמת שר האוצר ובאישור הסכמת ועדת הכלכלה אשר יכול שייתנו בתנאים.

חבר הכנסת זנדברג הציע כבר להגביל את התקופה.

אי אפשר להגביל מראש. בעת מתן ההוראה הוא יורה.

מכיוון שיש אישור של שר האוצר ועכשיו גם את אישור הוועדה, ממילא לא יהיה אפשר לעשות אף צעד מבלי שהדבר יהיה מקובל על חברי הוועדה. מצד שני, אם אנחנו מגבילים מראש, יתכן מצב שבו, למשל, ועדת המכרזים שתוקם או מי שייעץ לשר האוצר, כמו החשב הכללי או אגף הבי.או.טי, שאנחנו פה ננעל אותו מראש.

למשל, יכול להיות שהם יחליטו שבגלל עלויות ההפעלה, עלויות ההון, עדיף להפעיל את זה דווקא באמצעות הרשות. זה לדעתי לא סביר, אבל המומחים יגידו שעוד לא בדקו.

אז תבוא לפה ותשכנע אותנו.

אני לא הצעתי להגביל. הצעתי שהשר יגביל, כשהוא יתן את ההוראה לאחר שאגף הבי.או.טי שלכם יבדוק.

בסדר.

התיקון הזה מקובל. 72 ח' יש למישהו הערה?

אנחנו חושבים שיש כאן טעות. אני מפנה ל-72 ג' סעיף קטן ב'.

זה מסומן אצלי וצריך לעבור להבנות לכן אין מה לדון בו כרגע. ממשיכים ל- 72 ט'.

"72ט' – שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים: בלי לגרוע מהוראות חוק הההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 (בפרק זה – חוק ההגבלים העסקיים), רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין זה לרבות לעניין זמן השידורים כאמור".

"72י' – איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים: בלי לגרוע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים, בהסכמת השר ובאישור המועצה, על אף הוראות סעיף 72א, להתאגד לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו.";

האם זה לא גובר, כפי שחבר-הכנסת כחלון דיבר קודם, על האפשרות של רכישה חלקית?

לא. חבר הכנסת כחלון אמר ש-72י' מותנה באיחוד מלא ואם אני רוצה לקנות רק 82%?

לפי מה שהוא הסביר בד' יש אפשרות גם לרכישה חלקית, נכון. "על אף הוראות…" וכו', יש פה הנחיה שהיא גוברת.

שם יש מגבלת אחזקות עד 24%. פה הוא אומר שזה לא הגיוני: 100% אתם מאפשרים. אבל אני לא רוצה להיות ב-100%, אני רוצה להיות ב-80%. אז למה ב-100% אתם מאפשרים לי וב-80% לא?

את זה הבנתי, אני מדבר על משהו אחר. אני חושב שסעיף 72ד'(4) קובע עיקרון. בא סעיף 72י' ובעצם קובע שהוא גובר על כל הנחיה אחרת במקום אחר. שאלתי היא, האם ההנחיה ב- 72 י' לא אומרת שיש כאן אפשרות לרכוש או רק באופן חלקי או מלא, אבל זה בסתירה לקודם, שלא מונח בפנינו לתיקון? כי שם את קובעת נורמה מסויימת ושם את קובעת נורמה שגוברת עליה והיא כלל אחד. שם יש שתי אופציות שונות.

נשמעה עמדתו של חבר-הכנסת כחלון. עו"ד דוכן הסביר את הרציו באשר לאיחוד המלא והאיחוד החלקי. אבל מכיוון שהרציונל המקורי של משרד האוצר היה, שתהיה תחנה בעלת זכיון אחד שתהיה חזקה. אמרנו שלצורך הרציונל הספציפי הזה, ובגלל ההצדקות הרחבות שיש לזה, יש מקום להתגבר גם על סעיף 72 ב(ד). לכן זה לא סותר אלא זה מתגבר, לאור התנאים הספציפים שנמצאים בסעיף 72 י'.

לא התייעצתי עם חבר-הכנסת כחלון, ואולי אני אציע את זה באופן אישי על מנת שלא להפריע לו. יכול להיות שאת ההסתייגות שלו למחיקה של 72ד(4) אפשר להכניס כאן כחלק מההסתייגות של 72י'. זה לפחות שומט את הקרקע מהטענה של נושא חדש, כי זה נמצא כאן בתיקון הזה. זה מה שאני מבקש לעשות.

מה אתה מבקש? כחלון הציע למחוק את המגבלה על ת"א ירושלים וחיפה.

לא, עזבי את הערים. הוא אמר שהוא רוצה שיהיה דין אחד - - -

אבל זה מה שהוא הציע.

בסדר, עכשיו אני מדבר עלי. אני רוצה שיהיה אותו כלל לכולם. או שכל אחד יכול לקנות גם חלקית או שאף אחד לא יכול לקנות. זאת ההצעה שלי. עכשיו אני מבקש לשבץ אותה ולהקל על משרד האוצר ומשרד התקשורת. אני לא רוצה להריץ אותם לועדת הכנסת לנושא חדש.

מה עמדת משרד התקשורת?

אמיר, כל הדברים עוברים את כל האישורים של כל הרגולטורים. הטענה של התחרות - - -

זה יצטרך להיבדק, אנחנו לא יכולים כרגע להביע עמדה.

זה לא סותר את הנושא של חבר הכנסת כחלון, שמשרד המשפטים יטענו שזה נושא חדש. הפשרה הזאת מקובלת על משרד התקשורת ועליכם?

היא סותרת גם את הרציונל של משרד האוצר מלכתחילה. אם משרד האוצר רוצה לחזור מהרציונלים שהוא הציע בהצעת החוק הוא יכול, אבל אני חושבת שזה גם יכול לפגוע בתחרות בין התחנות השונות. מכיוון שמה שיקרה שתהיינה בעלויות צולבות. אפשר להשאיר את הסעיף הזה ולמחוק את הסעיף שאומר "על אף הוראות סעיף 72א''. שיהיה אפשרות לאיחוד אבל שמגבלות סעיף 72 א' יחולו. אחרת מה שיקרה זה שלא תהיה שום מגבלה של בעלויות צולבות, וכל המגבלות האחרות שבסעיף 72 ב', וכל התחרות שמשרד האוצר כל כך ניסה לפאר במהלך השנים, בין תחנות הרדיו האזוריות, תישמט. למה? מכיוון שהם כולם יוכלו להתאחד עם כולם.

בהנחה שהטענות האלה לגיטימיות ויעמדו בבג"צ, שאנחנו רוצים לעודד תחרות ואנחנו רוצים למנוע רכישה שפוגעת בתחרות - 72י' אומר שכל דבר שיעשה טעון הסכמת השר ואישור המועצה. יושבים שני גורמים שאני מאוד מחבב ומעריך, אני חושב שלפחות שבשלב הזה, מעוניינים בעידוד התחרות. יחשבו אותם גורמים או אחד מהם, שרכישה מסויימת היא בסתירה לרצון לעודד תחרות – לא יאשר.

אבל יש אפשרויות כאלה כבר כיום.

את עשית את האבחנה בין הגדולים לקטנים. עצם זה שאתה שומע אבחנה בין הערים הגדולות לקטנות, בעיני זה לא נתפס. אני רוצה לעקוף אותו ולבטל אותו כמו כחלון, אבל להכניס אותו ב- 72י' ולמנוע טענת נושא חדש.

אלה שני נושאים שונים.

דבר נוסף, מכל הדוגמאות שהבאת חסרה לי הדוגמה של חברות הכבלים בישראל. גם שם סיפרו לנו על התחרויות ועל ההצלחה.

מעולם לא היתה תחרות בין חברות הכבלים. התחרות התחילה רק עם יס.

אבל זה לא מה שהאוצר סיפר אז.

צודק חבר הכנסת זנדברג, מה שהוצג לוועדה זה שיהיו אזורי זיכיון - - -

אני רוצה לענות לך בשאלה: יש היום 14 תחנות רדיו. בוא נגיד שבכל תחנה מחזיק בן אדם אחד. יש 14 אנשם שמחזיקים. אם הסעיף עובר כמו שאתה מציע, נניח שהמועצה אישרה, כל בן אדם מחזיק ב- 7.2 בכל 13 התחנות האחרות. לדעתך זה מצב רצוי?

זאת אפילו לא אופציה.

אני שואל האם לדעתך החקיקה צריכה לאפשר כזה דבר?

אני לא חושב שזה מצב ריאלי. יש הרבה מצבים שנראים לך לכאורה כמצבים מוקצנים ואסור לך אף פעם להחליט על כלל על פי המצבים המוקצנים והלא סבירים. כי זה לא יקרה. יכולה להיות סיטואציה שיהיו שיהיו תמלילים אחרים שאתה לא רוצה אותם. אבל אני מאוד סומך על כך, וזה התפקיד שלנו ככנסת, שמצד אחד אנחנו לא נקבע מגבלות שתתבררנה כבלתי סבירות בעוד זמן ומצד שני ניתן את המשחק לרשות ולשר התקשורת ולכנסת, כולם יהיו במשחק הזה ולא יתנו למה שאתה אומר עכשיו, אם הוא לא טוב, לקרות. אבל הסיטואציה שאתה אומר "אלה כן ואלה לא", לא נראה, לא נתפס. זה גם לא הגיוני. זה מנוגד לרוח שלכם בכל דבר אחר שלא רוצה חלוקות טריטוריאליות.

אתם הוועדה לא נמצאים פה.

אנחנו סומכים עליכם שתדעו לעשות את המלאכה נאמנה ושאלה שמתנגדים לכל מה שתחליטו ילכו לבג"ץ.

אני מסמן את הסעיף שהעלת ואת מה שהעלה ח"כ כחלון - הדברים האלה צריכים להתברר.

בהמשך למה שנאמר ע"י חבר הכנסת זנדברג, כדי לחזק את שיקול הדעת של השרה ושל מועצת הרשות השניה, אני מבקש להוסיף בסייפה של 72י': "לעניין זה יפעלו השר והמועצה בהתחשב בין היתר בשיקולים האמורים 72א'. סעיף 72א' הוא הסעיף שבין היתר מונה שיקולים של קיום שירותי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב בין היתר באפשרות להקצות תדרים, תנאי התפשטות הגלים, שיקולים כלכליים, מגוון סוגי השידורים ואופיים".

אני אסביר את הרציונל: בדרך הזאת מובהר, בין היתר, שאנחנו כן מתבקשים להתייחס למשל לשיקול של פריפריה. יש היום תחנות שמשרתות את הפריפריה, תחנות מרכזיות שם. אנחנו חושבים שאסור שמיזוג כזה יגרום לפגיעה אנושה בכל הפריפריאליות של התחנות, מה שהיה הבסיס לעצם הקמתן. לכן אנחנו חושבים שאם יתווסף המשפט הזה, זה יסייע לנו וגם לשרה בענין שידורי הרדיו.

ובאישור ועדת הכלכלה, זה יסייע עוד יותר.

לעניין אישור ועדת הכלכלה, נכון להיום מבחינת חוק הרשות השניה בעניינים של מיזוגים, ועדת הכלכלה, נכון לעכשיו לא מתערבת. הנושא של המיזוגים נשקל על ידי הממונה על הגבלים עסקיים, על ידי מועצת הרשות השניה, על ידי השרה, היכן שהדבר נדרש. אלה שיקולים מורכבים שיש בהם עניין גם של תכנים.

אני מציעה למחוק את המילים "על אף הוראות סעיף 72 א".

הסעיף הזה ייסגר אחרי שנדבר עם האנשים הנוגעים בדבר. לגבי מה שהעלו ח"כ כחלון, ח"כ זנדברג והרדיו האזורי, נשב איתם ונמצא את הנוסחה המתאימה.

אנחנו כן מעוניינים שלא תהיה אפשרות לשתי תחנות אזוריות מאותו אזור להתאגד לתאגיד. לזה אני חושב שאתם לא מתנגדים וצריך להוסיף את זה. ב-72 י' אנחנו מציעים - - -

"ובלבד שהם אינם משדרים באותו אזור".

אנחנו מתנגדים למה שהציע היועץ המשפטי של הרשות השניה. אנחנו חושבים שיש מספיק שיקול דעת. יש פה גם רשות להגבלים עסקיים, גם כל השרים. זה מיותר לחלוטין.

אני רוצה להבהיר את עצמי. לא הוספתי עוד גורם.

אבל צימצמת את שיקול הדעת.

איך צימצמתי? כתבתי: "בהתחשב בין היתר". איך זה מצמצם. במקום שנגיע אחר-כך לבג"ץ, נצטרך להסביר את שיקול הדעת שלנו, שאני שם אותו פה על השולחן. למשל, אם אפשר שכל תחנות הרדיו האזורי במבנה משפטי מסויים יתמזגו לתאגיד אחד. דבר כזה, אני כבר אומר, אנחנו לא נאשר אותו, כי יש חשיבות לפריפריה אחרת אין טעם ברדיו אזורי. לכן כל מה שאמרתי, שלעניין שיקול הדעת, נתחשב בין היתר בסעיף שכבר היום קיים בחוק הרשות השניה ומפנה לרציונלים האלה של פריפריה, גיוון השידורים וכן הלאה.

העניין הוא שהסעיף הזה נחקק בשעה שהיתה כוונה ברורה שיהיו שידורים אזוריים. עכשיו אנחנו מעוניינים להקל עליהם ואם יש צורך לאפשר להם את האיחוד. אם אתה חושב שהשיקולים שלך לא יעמדו בבג"ץ, אדרבא, אז בג"ץ יפסול אותם.

לא אמרתי שהם לא יעמדו בבג"ץ.

נמשיך הלאה.

"פסקה (15): בסעיף 73, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

(ב) בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.

(ג) בעל רישיון לשידורי רדיו יקים, יקיים ויפעל את האולפן על חשבונו.";

הערות לסעיף 15? - אין.

סעיף 73 מתייחס למי שקיים היום ולא מתייחס לגורמים הנוספים שיבואו בעקבות התיקון:

"פסקה (16): אחרי סעיף 73 יבוא:

73א. בעל רישיון לשידורי רדיו רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שילוב של שניהם.";

האם יהיה פיקוח על התשלומים האלה?

לא.

גם היום אין פיקוח.

כשהכבלים נכנסו הם היו מונופול בכל אזור, לכן היה גם מקום לפיקוח. פה יש תחרות, זאת כל הכוונה.

גם היום אין פיקוח על המכירה והפרסום שהתחנות מוכרות.

אנחנו מדברים רק על המינויים. אנחנו לא חושבים שיש מקום.

הסעיף הזה מאפשר בעצם לכל תחנה חדשה שתקום, כבעלת רשיון דיגיטלי, לממן את שידוריה בין באמצעות פרסומות ובין באמצעות דמי מנוי. אנחנו חושבים שמכיוון שיש צפי לנהירה של הרבה תחנות ושוק הפרסום הוא מצומצם, אנחנו רוצים שתינתן סמכות למועצה, באישור הוועדה, לקבוע שרשיונות מסויימים ימומנו באמצעות פרסומות ורשיונות אחרים ימומנו באמצעות דמי מנוי בלבד ורשיונות אחרים אולי בתמהיל של השניים.

בדרך הזאת יתאפשר למשל לתחנות שמלכתחילה הם קהלי יעד של תחנות רדיו למנויים, קהילות מסויימות וכן הלאה. הקהילות האלה יבואו אלינו ויגידו אנחנו רוצים רשיון למנויים בלבד. אנחנו נראה שהשוק רווי בתחנות עם פרסומת. כך זה נותן לנו אפשרות לשלוט ולכוון את השוק במובן הזה, לפחות בשנים הראשונות שלו - - -

מה אכפת לך?

תן להם להחליט.

תסתכל על הכבלים ועל הלוויין: שם חסמת את האפשרות של פרסומות וכיוונת אותם אך ורק לדמי מנוי כי ידעת שערוץ 2 וערוץ 10 לא יוכלו להתקיים אם תיתן להם גם פרסומות. אז נתת את הסמכות לרגולטור, במקרה הזה, הכנסת, לנווט.

אתה איבדת את הפרסומות לשידורים של תחנות מחו"ל שהלוויין הוא רק פלטפורמה שלהם.

מדברים על פרסומות לקהל הישראלי. אותו רציונל שעמד מאחורי אי פתיחת הכבלים לפרסום, יכול להיות קיים כאן לעניין השליטה בשוק. לתת 20 רשיונות מעורבים, 10 רשיונות רק לדמי מנוי וכו'.

זה לא בפנינו כרגע.

זה בדיוק זה. 73 א' רבא בעצם אומר שכל בעל רשיון שיקום יחליט על דעת עצמו איך הוא רוצה לממן את שידוריו. בין אם פרסום ובין אם דמי מנוי.

לדעתי ההליך הנכון הוא שתבוא בדברים עם הממשלה, תנסח הצעת חוק ותביא אותה. עם כל הכבוד, חברי הכנסת עושים עכשיו מקצה שיפורים לחוק לא טוב שקוראים לו חוק ההסדרים.

אדוני היושב ראש, אנחנו זקוקים להגנתך. אם באים עכשיו כל מיני גופים שצריכים לעשות את כל ההליך הרגיל במסגרת עבודת ממשלה, ינסו לבוא ולתקן כאן, איפה יהיה מקומנו שלנו?

זה עבר אישור ממשלה, זה גם תואם עם הרשות השניה.

יש הערות שעלו אחרי שזה תואם והוא מעיר אותן. לדעתנו אין מקום לקבל וזה בסדר.

אני חייב את המקצועיות שלכם. ואני צריך את עמדת משרד התקשורת על מנת להחליט מה טוב ומה לא טוב, מבחינה מקצועית שלכם.

מבחינת דרכי המימון, החלוקה של המינויים, פרסומות.

לצערי אין לנו מנדט להציג פה את עמדת מרשתנו ועמדת המשרד. נוכל לקחת את זה חזרה ולבדוק במשרד.

אדוני היושב-ראש, זאת לא סיבה לדחות את כל הפרק הזה בחוק.

קחו בחשבון שהנושא הזה יעלה, בסופו של דבר, להצבעה בלי הערותיכם המקצועיות. הוועדה צריכה לקבל החלטות ויתכן שמבחינה מקצועית יש לכם הערות מאוד מקצועיות ואולי גם קריטיות. אתם מכשילים את אנשי הוועדה מפני שאנחנו לא אנשי מקצוע בתחום הזה. בסופו של דבר אני אעלה את זה להצבעות על-פי רוח הדברים שסוכמו בוועדה. אני אשב עם הגופים הנוגעים בדבר בעניין ההסתייגויות וגם שם אני צריך את העזרה שלכם.

אבל, חד משמעית, אני לא אפתח את הסעיפים מחדש ואביא אותם להצבעה. השרה תוכל לגייס את הרוב שלה ותוציא את זה מחוק ההסדרים. אם היא לא תצליח, אתם תצטרכו מבחינה מקצועית להתמודד עם מה שבישלתם פה, וזאת תהיה בעיה שלכם. אני חושב שאתם מכשילים את הוועדה מלקבל החלטות נכונות. לתשומת לבכם.

אם אתם עדיין עומדים בעמדתכם, אני אעביר את זה הלאה ליושב-ראש הכנסת. הוא יעשה חרם על משרד התקשורת. כל החוקים שתביאו למליאת הכנסת לא יידונו, בגלל שאתם מחרימים את ועדת הכנסת, אז אתם תקבלו במליאה בומברנג. התנהלותכם היום לא תעבור לסדר היום.

אני חייב להיות אחראי והגון כלפי חבריי כאן. יש לי אחריות אישית שלי לסיים את החוק הזה ולהכין אותו להצבעה. ולכן עד ההצבעה אתם תצטרכו להגיב, כי בהצבעה אני לא ארשה לפתוח שום סעיף. הכל יעבור על פי מה שסיכמנו פה בוועדה.

היושב-ראש לא מאשים את עובדי המשרד. מדובר בעובדי משרד מעולים ומקצועיים, ודווקא בגלל זה הוא צמא לקבל את הערותיהם.

אני בהחלט ער לדבריך. גם לדעתי זה מצב לא רצוי. אבל אנחנו במצב שאין לנו מנדט להציג בפני הוועדה את עמדת המשרד ועמדת מרשתנו, שרת התקשורת, אלא במובן זה שעמדת השרה היא שהחוק צריך לצאת מחוק ההסדרים. אנחנו מעוניינים לסייע לשתף פעולה עם הוועדה אבל אנחנו לא יכולים להציג עמדה של משרד, כשהעמדה הזאת לא קיימת, כשלא קיבלנו אישור להביא אותה בפניכם.

אני מדבר על עמדה מקצועית. אני מכבד את העמדה הפוליטית של השרה, זה התפקיד שלה. לגיטימי שתילחם על עמדותיה, אבל בנתיים אני דן בזה ואנחנו צריכים מבחינה מקצועית את התייחסותכם.

בכל הישיבות שהיו לנו עם האוצר וגם בישיבה ברשותך בוועדת הכלכלה, הועלו מספר נושאים שלגבי חלקם היו הסכמות ולגבי חלק מהם היו הסכמות חלקיות. אני לא רואה נושא אחד שהיו בו הסכמות, ושהן נכנסו. זאת אומרת, יש מצב שבו אנחנו דיברנו עם האוצר, חלק מהנושאים הועברו לוועדה. אתה אמרת את דבריך, כמו שאר חברי הכנסת, דבר מהדברים האלו לא הובא. ממשיכים כאילו אנחנו לא קיימים.

אמרתי שבדיונים קודמים עברנו על החוקים. אצלי מסומן על מה מתוכם היו אי הסכמות. אז סיכמתי את הדיון הקודם שאנשי מקצוע יועצים משפטיים ישבו וינסחו פשרה מסויימת שזה יהיה על דעתכם. קיבלתי דיווח שלא הגעתם לפשרות.

זה לא מדוייק.

אולי אתה חשבת שיש פשרות, אבל זה לא התקבל על דעת המשרדים.

זה המצב.

אין הסכמות, ולכן אמרתי, שלאחר ההקראה, כל הדברים שהסכמנו עליהם בלי הערות ממשיכים הלאה ועל כל הדברים שמסומנים אצלי או שיסומנו היום בדיון, נשב לאחר מכן. מה שקשור לרדיו האזורי אני אשב איתך. מה שקשור לכחלון אני אשב איתו. המטרה היא לבוא לפשרה. אם זה לא יבוא בפשרה זה יבוא בהסתייגות. אני חייב להכין את החוק להצבעות.

מבחינת מה שהיה קודם, לא הגעתם להסכמות, לכן אני אשב איתכם ונראה איך אפשר למצוא נוסחה שתרצה את כולם.

מקובלי עלי מה שאתה אומר ואני מעריך את דבריך. אבל אני רוצה לומר שהיו דברים שלגביהם הובאו הסכמות. היו דברים שלגביהם כן היו הסכמות ולא מופיע כאן.

האוצר מכחיש את זה, כדאי שהדברים יירשמו.

תאמיני לי, שכשנשב עם האוצר הם יסכימו איתי שחלק מהדברים היה מוסכם עליהם.

שכחת שלפשרה יש שני צדדים. אם אתם מוכנים לקבל את הפשרות - - -

כרגע אני לא דן בנושא הזה.

אני מייצגת גוף עסקי מעוניין. כל הגורמים שדנו סביב הנושא הזה ברור להם שיהיה קשה לערוצים הללו להתרומם בשלב ראשון, בין היתר מפני שזה מחייב השקעה במכשור חדש וכדומה.

מה מפריע לך בסעיף זה?

מפריעה לי ההצעה שהועלתה שהרשות השניה תקבע - - -

ההצעה לא התקבלה.

"סעיף (17): במקום סעיף 76 יבוא:
שידורי חדשות – בעל זכיון לשידורי רדיו ובעל רישיון לשידורי רדיו –

(1) יעבירו שידורי חדשות המשודרים לציבור בישראל לפי כל חוק, והניתנים לקליטה מהאוויר, כפי שתורה להם המועצה;

(2) רשאים להפיק ולשדר שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה; המועצה רשאית להתנות שידורים כאמור בהקמת תאגיד נפרד, לשם הפקדתם בהתאם לכללים שתקבע.";

הערות לסעיף הזה?

מה זה תאגיד נפרד?

כמו חברת החדשות.

איך זה עולה בקנה אחד עם חדשות מקומיות? תסבירו לי כדי שנהיה רגועים. הלא חלק מהבעיות בהקמת חברה אחת זה שהיא משדרת חדשות ארציות. אם אתה רוצה לעודד חדשות מקומיות, ושמעתי שזה חלק מהמדיניות שלכם. ואתה עושה חברת חדשות אחת, היא לעולם לא תמכור לך את החדשות של פרדסיה אלא רק את ת"א, אז מה עושים?

למועצה יש שיקול דעת. היא לא חייבת להתנות את זה בהקמת תאגיד נפרד. היא יכולה לשקול את השיקולים שאתה כרגע מעלה בין שיקוליה.

חלק מהשיקולים זה שבארצי יהיה ככה ובמקומי יהיה ככה.

פה הבעיה היא של תוכן. ישנן עלויות גבוהות בהבאת התוכן המקומי. למה הוא פחד שאתה תחייב אותם בכבלים לעשות חדשות מקומיות? כי העלויות הכבדות שלו זה הפקה של החדשות המקומיות, שהוא טוען שלא מאזינים ולא מקשיבים.

ושזה יפחית את האינטרס להביא תחנה.

בוודאי. יש אינטרס להביא את החדשות איפה שהכתב שלך יהיה. את לא תחזיקי כתב בכל אזור ואזור שיש בו זכיון. לכן, לבטח אי אפשר להשאיר את זה כך.

מה אתה מציע?

אני הייתי מבטל את סעיף 2 "רשאית להתנות שידורים כאמור בהקמת תאגיד נפרד, לשם הפקתם". אבל אני אומר, שגם אם נשאיר את זה, חייבים שוועדת הכלכלה תדע מה קורה. אם יחליטו לעשות את זה, אנחנו מייצגים ציבור. אדוני היושב ראש הוא נציג של הפריפריה. לא יכול להיות שפה יקחו את כל החדשות של הפריפריה, ישימו רק את החדשות של ת"א וזה יעבור בשתיקה אצלך. יכולה להיות פה מכשלה. או שתהיה ביקורת פרלמנטרית שתמנע את זה ובלי אישור של ועדת הכלכלה זה לא יקרה. אני סומך על חברי הכנסת לדורותיהם שמייצגים פריפריה וידעו לשמור על זה, או לשמוע נימוקים הגיוניים, מדוע חייבים לעשות את זה.

אני רוצה להתייחס לגופם של הדברים: דווקא הסייפה של תאגיד נפרד אמור לאפשר למועצה לקבוע כללים שימנעו ניגודי אינטרסים. הסייפה חשובה מאוד וזה המודל שעובד גם במקומות אחרים שבהם יש שידורים מסחריים. לגבי אישור הוועדה, זאת שוב שאלה של התערבות בתוכן.

לא איכפת לי התוכן, אני לא רוצה שיווצר מצב שמחר בדימונה, אופקים וכו' לא יהיו חדשות מקומיות.

בדיוק בשביל זה ישנה מועצה ציבורית, עם 15 חברים שמייצגים את הציבור על כל גווניו, הם אלה שקובעים את הכללים. המועצה לפחות עד עכשיו הוכיחה שהיא מגינה על הפריפריה בכל ההיבטים שקשורים לכך. אין סיבה להפקיע את הסמכות הזאת מהמועצה.

אבל אם אתה גם מתכנן, גם מקים, גם מפעיל - -

מקים מתכנן מקים זה עניין טכני לחלוטין.

גם יהיה לך שיקול כלכלי, לא רק ציבורי.

בשבוע שעבר היה דיון בוועדת המדע, על סגירת תוכניתו של טל ברמן, חדשות המדע. הכבלים אמרו שהם צריכים לעשות איקס הפקות מקור והם החליטו להוריד את התוכנית כי המועצה קבעה להם את הכללים. כשאנחנו חברי הכנסת נזעקנו בועדת המדע כי חשבנו שכל תוכנית שעוסקת במדע ברמה הפופולרית זה חשוב, אמרו לנו: "מצטערים, המועצה כבר קבעה את כלליה". אם הכללים האלה היו באים אלי לאישור בוועדה, והייתי יודע שמה שאני הולך לאשר יסגור תוכנית מדע, לא הייתי מאשר את הכללים. אז עדיף לי להיות מעורב בשלב שבו מקבלים את ההחלטה ולא לקיים פה דיון על התוצאות של ההחלטה. לכן אני לא רואה כל כך פסול שזה יעבור גם פה.

חשוב להבהיר שאנחנו לא משנים את הסטטוס קוו שקיים היום בחוק. זה מה שקיים היום בחוק, מבצעים התאמות שלא משנות במהות את החוק.

זאת ברירת המחדל שלך.

אני מבקש מנציג האוצר להבהיר לגבי סעיף 76 (1): חדשות הנקלטות מהאוויר זה רק גלי צה"ל וקול ישראל. אני רוצה לדעת אם זאת היתה הכוונה. אנחנו היום משדרים חדשות של ערוץ 10 שאינן נקלטות מהאוויר.

לא. רק לפי חוק.

בתקופה שזה היה רלוונטי, אז לא היה ערוץ 10 ולכן דובר שזה יהיה מהאוויר. אבל כשנכנס ערוץ 10 שלא משדר מהאוויר, זה עיוות את משמעות החוק. אז צריך להוציא את זה שזה נקלט מהאוויר.

אין ויכוח על זה. איך אתם מציעים לתקן את זה?

צריך שהתיקון יחול גם על בעלי הרשיון, על אותם 30 נוספים בעלי רדיו אזורי. הדבר היחיד שאני חושב שצריך להיות כתוב פה, שיהיה כתוב במקום "כפי שתורה להם המועצה", "אם תורה להם המועצה ובאופן שתורה".

אנחנו מסכימים.

מה הבעיה לשים "חדשות כלשהם שמשודרים על פי כל דין"? ואז זה ערוץ 10 ערוץ 1.

בסדר גמור.

מה ההצעה הסופית?

למחוק את "לפי כל דין" ולכתוב "אם תורה להם המועצה ובאופן שתורה", במקום "כפי שתורה".

בסדר, זה לגבי פסקה 1.

לגבי פסקה 2 - - -

חבר הכנסת זנדברג, רציתי להציע לך, אם זה נראה לך, שבסוף פסקה 2 יבוא הנוסח הבא: "רשאים להפיק ולשדר שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה; המועצה רשאית להתנות שידורים כאמור בהקמת תאגיד נפרד, לשם הפקתם בהתאם לכללים שתקבע, ובלבד שיובטח המשך שידורי חדשות ותכניות בענייני היום הנוגעים לאזורים". זה פותר לך?

לי זה לא פותר. החיוב בהקמת תאגיד אומר שאם בעל זכיון לשידור, שרוצה להקים מערכת חדשות עצמאית שלי שכרוכה בהשקעה גדולה, הרשות השניה לא תיתן לו והיא תחייב אותו להקים תאגיד עם שאר בעלי זכריונות שאולי הם לא רוצים. מה שיצא בסופו של דבר שלא תהיה מערכת חדשות עצמאית חדשה, גם אם אתה עוד מוכן להשקיע את הכספים וליזום אותה כפרט ולא במסגרת תאגיד נפרד.

נכון.

אבל אין פה חובה להקים, אין פה חובה לתאגידים.

הוא צודק בהערה.

זה צריך להיות "לבקשתם של בעלי הזכיון או בעלי הרשיון", זאת אומרת, אי אפשר לכפות עליהם אם הם לא מבקשים.

לא, הוא מעיר את ההערה הבאה: הוא אומר שנניח בעל זכיון לשידורי רדיו רוצה שיהיה לו חדשות עצמאיות ולא להעביר את ערוץ 10, לצורך העניין. הוא רוצה להעביר לבד כי הוא לא מתאגד עם אחרים.

שיקים חברה 100%. מה הבעיה להקים תאגיד?

בכזה מקרה אתה לא רוצה שיכריחו אותך לשדר את החדשות של ערוץ 10 אם אתה משדר בעצמך.

אני לא רוצה שיכריחו אותי לשדר את החדשות שלי בשאר הערוצים, אם אני באתי וביקשתי רשיון לשידורי תחנת חדשות 24 שעות ביממה.

מאיפה החשש שלך?

החשש הוא שאם תבוא המועצה תבוא ותגיד: "אתה רוצה ערוץ חדשות? בהתניה שכל אלה שקיבלו זיכיון".

זה לא יהיה, כי ברגע שיצרת משהו זה קניין רוחני שלך. אתה יכול למכור את זה אם אתה רוצה.

גם היום המועצה לא רשאית לחייב אותך להעביר תכנית מסויימת.

אני רוצה לשאול שאלת תם. באתי לכאן רק בשביל דבר אחד - הארכת זכיונות שידורי הרדיו האזוריים. זה הלך פה לאיבוד באיזשהו מקום? מתי נדון בדיון הזה?

אם היית נוכח מתחילת הדיון היית יודע על מה מדברים פה. לא שמעת מה אמר יושב-ראש הוועדה, איך הוא פותר את העניין ולכן אתה סתם מתפרץ.

חבר-הכנסת זנדברג, נכניס את התוספת?

את התוספת שאני הצעתי?

הבנתי מהתוספת שהציעה עורכת דין בנדלר שהמועצה תהיה בעצם חייבת להתנות את האישור שלה להפקת חדשות בתנאי שתינתן התייחסות לשידורי חדשות אזוריים. זה פוגע בבעלי הרשיונות הדיגיטלים החדשים שהם ארציים שהם לא מעוניינים.

הכוונה היתה רק לאזוריים.

נמשיך.

"פסקה (18): ב סעיף 76א –
(1) בכותרת השוליים, במקום "שאינם אזוריים" יבוא "משותפים";
(2) סעיף קטן (א) – בטל;"

הוא בטל כי הכנסנו אותו בסעיף הקודם – זה טכני.

(3) בסעיף קטן (ב) –
(1) בפסקה (1), אחרי "בעלי זכיונות לשידורי רדיו" יבוא "או בעלי רישיונות לשידורי רדיו", והמילים "שאינם קשורים לאזורי זכיונותיהם ולתושביהם בלבד, ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זכיונות לשידורי רדיו" – יימחקו;
(2) בפסקה (2), אחרי "בעלי זכיון לשידורי רדיו" יבוא "או בעלי רישיון לשידורי רדיו";
(3) בפסקה (3), אחרי "לבעל זכיון לשידורי רדיו" יבוא "או לבעל רישיון לשידורי רדיו";
(4) בפסקה (4), אחרי "בעל זכיון לשידורי רדיו" יבוא "או בעל רישיון לשידורי רדיו";
(5) בפסקה (5), אחרי "בעלי הזכיונות לשידורי רדיו" יבוא "או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו";

(4) בסעיף קטן (ב1), המילים "שאינן קשורות לאזור ולתושביו בלבד" – יימחקו, ובכל מקום, אחרי "בעלי זכיון לשידורי רדיו" יבוא "או בעלי רישיון לשידורי רדיו";

(5) בסעיף קטן (ג), אחרי "לבעל זכיון לשידורי רדיו" יבוא "או לבעל רישיון לשידורי רדיו";

(6) במקום סעיף קטן 8 (ד) יבוא:
(ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידור תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים – גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.";

(19) בסעיף 90 –
(א) בכותרת השוליים, אחרי "זכיון" יבוא "או רישיון;
(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "מאת הרשות" יבוא "או רישיון לפי חוק זה";

(20) בסעיף 90א, בכל מקום, אחרי "זכיון" יבוא "או רישיון לשידורי רדיו";

מה ההבדל עם הרישיון? הרי בסעיף שכתוב היום כתוב "זכיון מאת הרשות", נכון? מה גיליתם? אנשים שיש להם זכיון ועוד לא קיבלו - - -

רגע, תמשיך לקרוא עד הסוף, עד סעיף 40.

"(21) בסעיף 96 –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "בזכיון" יבוא "או ברישיון";
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "בעל זכיון" יבוא "או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור", אחרי "בזכיון" יבוא "לשידורים, ברישיון לשידורי רדיו או בזכיון להפעלת תחנת שידור";
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי סעיף קטן (א) יבוא "על בעל זכיון";

(21) בסעיף 99 –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "זכיון" יבוא "או דמי רישיון";
(2) אחרי "דמי זכיון" יבוא "או דמי רישיון" ואחרי "הזכיונות" יבוא "או הרישיונות";

(22) בסעיף 101 –
(א) בכותרת השוליים, אחרי "בדמי הזכיון" יבוא "ובדמי הרישיון";
(ב) אחרי "דמי הזכיון" יבוא "ודמי הרישיון";

(24) אחרי סעיף 102 א יבוא: החלת פקודת המסים (גביה)

102ב. דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה ייגבו על פי פקודת המיסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה".;

מה זה אומר?

תמשיך לקרוא.

"בסעיף 108(א), אחרי "ותנאי הזכיון" יבוא "או תנאי הרישיון לשידורי רדיו";

(25) בסעיף 109(א), אחרי "זכיונות" יבוא "או רישיונות לשידורי רדיו".

תקרא את סעיף 40.

"על אף הוראות סעיף 8(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן – 1990 (בסעיף זה – חוק הרשות השניה), המועצה כהגדרתה בחוק האמור, אשר כיהנה ביום י"א בטבת התשס"ד (23 בדצמבר 2003), תמשיך לכהן עד יום ל' בכסלו התשס"ד (31 בדצמבר 2005) (בסעיף זה – המועד ה קובע), ומי שמונה להיות חבר המועצה אחרי יום י"א בטבת התשס"ה (23 בדצמבר 2003) ימשיך לכהן כחבר המועצה, בכפוף להוראת סעיף 10 לחוק הרשות השניה, עד המועד הקובע."

102 אומר שאם עד היום כנראה היו כאלה שלא שילמו דמי זכיון או דמי רשיון, והמדינה לא ידעה איך לגבות אותם. עכשיו הולכים איתם במסלול הקשה. לצורך העניין, בסדר, קיבלת זכיון – תשלם את הכסף, וזה בסדר.

אבל אני יותר חרד לעניין של התמלוגים. תמלוגים זה דבר שמחשבים אותו. זה יכול להיות שנוי במחלוקת. יוצר פה מצב שאם יש פקיד באוצר שיש לו בעיה והוא יגיד זה 7 במקום 1, אתה תתווכח איתו. על פי פקודות המיסים, הסמכויות מאוד דרקוניות, אני לא מבין למה צריך לתת את הזכות הזאת לאוצר ולמדינה.

אני חושב שזה אחד הדברים הכי חמורים שנאמרו פה. אולי אנשים לא מבינים את המשמעות של זה. חבר הכנסת זנדברג הציג את זה כל כך נכון. זה מאור חמור. זה לתת לפקיד, בכיר ככל שיהיה, את האפשרות, בגלל איזושהי אי הבנה להוציא את הסמכות הזאת ממועצת הרשות השניה ולהעביר אותה לפקיד בכיר ככל שיהיה באוצר, שמחר יכול לרדת לחשבונותי האישיים ולהגיד לא שילמת את זה, עכשיו תשלם את זה דרך בית המשפט או בצורה כזאת .

רציתי לחזק את דבריו של בן-בסט: זה לא דרך בית המשפט, זה אפילו בלי צורך לפנות לבית המשפט. זאת אפשרות להטיל עיקולים ולרדת לחשבונות בנק, בלי צורך בכלל לפנות לבית משפט על פי הוראה של פקיד.

לעוד מישהו יש הערות?

אני רוצה לשאול: בזכרוני, בחלק אחר של פרק התקשורת שהובא לדיון בוועדת כספים-כלכלה, בחלק שדן בניידות מספרים, היתה גם שם הצעה לתקן את חוק התקשורת ולהוסיף בו סעיף מקביל. גם שם טענו כל בעלי הרשיונות נגד אותו סעיף ובבסופו של דבר הוסכם על פשרה שאני לא זוכרת בדיוק מהי.

אין לנו התנגדות לקבל את אותה פשרה. הפשרה היתה שהסמכויות לפי - - -

אמיר, אנחנו כוועדה רוצים להוריד את הסעיף הזה.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: סעיף 40 בעניין הארכת כהונת מועצת הרשות השניה. אנחנו מבקשים לתקן - - -

רגע. תגמור קודם עם סעיף 20.

בעניין סעיף פקודת מיסים גביה. יש תשלומים שבעלי רשיונות/בעלי זכיונות חייבים לשלם. זה לא משנה אם זה תמלוגים או אגרות תדרים. זה תשלומים על פי חוק. אין שום הבדל בעניין הזה בין מס חברות שחברה או בעל רשיון צריכים לשלם, מס על הכנסה שהוא צריך לשלם. בעניין הזה תשלומים שחייבים בעלי רשיון, אין שום הבדל בין תמלוגים, בין אגרות תדרים, בין מיסים על הכנסה שהם משלמים. כשם שמיסים על הכנסה חלה עליהם פקודת מיסים גביה ואפשר להטיל עיקולים, אין שום סיבה שבעולם, שאם מישהו לא שילם אגרת תדרים, שהוא מחוייב בה על פי חוק, לא ישלם אותה. אם יש תשלום חובה, הוא מחוייב באגרת תדרים, אין הבדל בין אגרת תדרים לבין מס הכנסה שהוא צריך לשלם. לנהוג בדין שונה, ולהגיד: "בסדר, יש חוק ואפשר לצפצף עליו", זה פשוט בלתי סביר בעליל.

יחד אם זאת, על מנת כן לתת אפשרות מסויימת לבעלי הרשיונות/זכיונות, במקרים של מחלוקת, הצענו תיקון בוועדה המשותפת, שהוא לא קיים בתשלומים על מיסים אחרים, שאומר שיהיה שימוע, לפני שמכינים פקודת מיסים גביה. אנחנו מוכנים להציע את זה גם כאן, אבל זה פשוט בלתי סביר בעליל להוריד את הסעיף הזה.

למה הוא לא היה עד היום?

ולמס הכנסה פקודת מיסים גביה אפשר להטיל עיקולים או לא?

זה בלתי סביר בעליל לשים את הסעיף הזה.

האזרח הקטן שלא משלם, מייד מפעילים עליו את כל האמצעים.

עובדה שעד היום המחוקק לא מצא את הזכות לתת לכם. אתם רוצים להיכנס לתוך נישה שלא היתה לכם מעולם, להחריף את אותן בעיות שהיו בעבר ולגרום למצב שבו פקיד יוכל - - -

מה המחלוקת לגבי אגרת התדרים?

אני אגיד לך מה המחלוקת לגבי באגרת התדרים: זה שלא הצלחתם להוריד 200 תחנות רדיו פיראטיות שסוגרות את הספקטרום. ואתה מדבר איתי על אגרת תדרים שכולם מכפילים אותה 10 פעמים. אתם יודעים שזה לא בסדר לכן אתם גם מוכנים להגיע לפשרה. אם היתה לכם עכשיו את הסמכות הזאת, לקחת אותה מאיתנו להעביר אותה אליכם, ולהטיל עלינו עיקולים, לא הייתם מגיעים איתנו לאותה פשרה שעכשיו כולם מברכים עליה. מה זה הדבר הזה? אין לך מה להגיד, אמיר?

בטח שיש לי. יש דין במדינת ישראל - -

דין אחד לכולם. דין אחד לממשלת ישראל ודין אחד לתחנות האזוריות. אם ממשלת ישראל לא יודעת לכבד את אותם דברים שהיא כתבה לנו בזכיון, אל תבואו עכשיו ותלינו עלינו. תחפשו אצלכם את הבעיה. מה שאתם עושים כרגע זה מעשה שלא יעשה.

אני מציע למחוק את המילה תמלוגים או לחילופין שיהיה כתוב "תמלוגים שאינם שנויים במחלוקת".

אנחנו לא מוכנים.

אתה לא חייב להיות מוכן להכל.

מה שהוא אומר מחזק אותנו מאוד. כי הוא אומר: "תדעו לכם, כל דבר שנוי במחלוקת". נגיד שלפי תנאי הזיכיון היה לכם לעשות ככה - - -

אלדר, זה לא הוגן מה שאתה עושה כרגע.

זה לא הוגן שאני משלם את מס ההכנסה שלי ואתה לא משלם תמלוגים.

הצעתי למחוק את המילה תמלוגים. למה? זכיון זה מאוד ברור, זה עולה איקס כסף, את זה לא שילמת ילכו אחריך. אבל תמלוגים אפשר להתווכח, כמה בדיוק מגיע וכמה לא, ואני לא רוצה את זה.

איך יקבעו התמלוגים?

פה מדברים איך לגבות אותם, לא איך יקבעו אותם. הוא יגיד זה מאה והוא יגיד זה אלף. הם מתווכחים. לא יכול שלפני שהם מסיימים את הויכוח כבר יעשו לו את העיקולים ויפעילו את כל הסמכויות.

אדוני, אני צריך ללכת לנאומים בני דקה.

חבר הכנסת זנדברג, בכל מקרה הוועדה תצביע על כך, אם היא לא תקבל את הצעתך אני ארשום לך הסתייגות בעניין.

תודה, אבל אני רוצה להפעיל את היכולת שלי לשכנע את חברי הוועדה.

ביום ההצבעות אני אתן לך גם לנמק את ההסתייגות שלך.

לגבי מיסים מדובר בהחלטה של פקיד שומה מקומי והאזרח הקטן, שלא תמיד יש לו עור-דין, צריך להסתדר עם זה. גם במקרה הזה, תמיד אפשר לערער על ההחלטה.

את יודעת שזה לא המצב.

אנחנו מכניסים הסתייגות של חבר-הכנסת זנדברג. יכול להיות שאני גם אצטרף אליה.

בכל מקרה, אתם מסכימים להוסיף כאן שימוע?

כן. לגבי סעיף 40, שזה הארכת כהונת מועצת הרשות השניה, אנחנו מבקשים, לאור החלטת ממשלה שעברה לפני שבועיים - - -

זה בתאום עם השרה?

לא. כל מה שאנחנו סיכמנו, אנחנו באים ומשתדלים שיתוקן כאן, זה כבר אושר בממשלה. סיכמו השרים וזה כבר עבר אישור בממשלה. אני מדבר על סעיף 40: במקום 31.12.2005 אנחנו מבקשים לתקן את זה ולרשום 15.7.2005.

לא, אנחנו רוצים שחברי הוועדה יחליטו. ניתן להם סוכריה. הממשלה לא קובעת לוועדה. זה בין הדברים שנשארו פתוחים ואמרנו שנחליט אחר כך, נכון?

אני אומר שיש החלטת ממשלה. אנחנו מבקשים שהחלטת הממשלה תבוא לידי ביטוי בחקיקה.

צריך לתקן את הסעיף בהתאם: מכיוון שהתאריך קוצר, אז צריך להוסיף, שזה יהיה בכפוף להוראות 8ב' . הוראות 8ב' מאפשרות למועצה להמשיך ולכהן עד למינוי מועצה חדשה, במידה ועד ה- 15.7 הם לא ימונו.

יש עוד סעיף שלא הקראתם. סעיף 10 לסעיף 53.

זה הסעיף של קיזוז התמלוגים.

קראנו אותו ויש עליו מחלוקת. יש עוד כמה סעיפים שיש עליהם מחלוקת.

הוא הוקרא והיושב-ראש הודיע שיהיה דיון נוסף.

כל הסעיפים שנחליט בינינו יצטרכו לחזור לישיבת ועדה.

ודאי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00