כנסת פתוחה

משנה תאונות דרכים - קביעת יום לאומי למאבק בתאונות הדרכים – הצעות

2
ועדת משנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים
14.3.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים
מיום שני, ג' אדר ב התשס"ה (14 במרץ, 2005), שעה: 12:30

קביעת יום לאומי למאבק בתאונות הדרכים – הצעות.

חברי הוועדה: היו"ר גלעד ארדן
אליעזר כהן

רפ"ק צפריר מויסה – ק' מחקר, אגף התנועה, משטרת ישראל
ולדימיר רובין – מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה
עמיר נאור – ראש אגף בכיר מערכות בטיחות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה
ד"ר רחל רותם – מנהל תחום זהירות ובטיחות בדרכים, משרד החינוך, התרבות והספורט

משה בקר – יועץ לוועדה
יצחק מילשטיין – נשיא מ.מ.ס.י
יונתן גורל – מתאם הקשרים הבינלאומיים, מ.מ.ס.י
יצחק בראונר – ארגון מורי נהיגה
אבי גולן – יו"ר ארגון מורי נהיגה
ד"ר יעקב אדלר – "אנשים באדום"
עמוס פליסטי – "אנשים באדום"
יעקב רון – פעול"ה
אילן גרובסקי – פורום פעול"ה / אור ירוק
שלומית זילברברג – פורום פעול"ה
עו"ד זהר גרינברג – מועדון האופנועים הישראלי
ברוך כוכבי – חבר ועד, מועדון האופנועים הישראלי
ספי דיין – מזכיר איגוד קציני הבטיחות בתעבורה

לאה ורון

רשמה: שושנה מקובר


קביעת יום לאומי למאבק בתאונות הדרכים – הצעות

צהריים טובים, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו נשתדל שהישיבה הזאת תהיה קצרה ועניינית כי לא מדובר בנושא שנוי במחלוקת. הישיבה היתה אמורה להתקיים מזמן, אבל באשמתי וקצת באשמת ועדת הכלכלה, שמתמודדת עם עומס גדול מאוד, לא הצלחנו למצוא את המועד. סוף סוף היא מתקיימת, ואני חושב שהעיתוי עדיין מאפשר לנו להשיג את מטרתנו.

הרעיון שעומד מאחורי הנושא הוא קביעת ום לאומי למאבק בתאונות הדרכים. לא צריך להכביר מילים על חשיבות הנושא. בעולם הכירו בחשיבותו של הנושא, וארגון הבריאות העולמי החליט לקבוע יום שנתי קבוע שבו כל מערכות המדינה עוסקות בנושא המלחמה בתאונות הדרכים – כך למיטב ידיעתי קורה באיחוד האירופי. אנחנו יודעים שבמדינת ישראל, אחת הבעיות העיקריות היא חוסר המודעות לנושא – גם בקרב הנהגת המדינה, שלא מציבה את הנושא בראש סדרי העדיפויות, גם בכנסת וגם בקרב הציבור הרחב, שיוצא מהבית ולא תמיד מודע לסכנות שהוא ניצב בפניהן.

חשבתי כי ראוי כי מדינת ישראל תצטרף למאבק העולמי, וגם כאן ייקבע בהחלטת ממשלה יום לאומי קבוע מדי שנה לבטיחות בדרכים. במסגרת אותו יום, כל המערכות השלטוניות יעסקו בבטיחות בדרכים: מערכת החינוך עוסקת רק בנושא הזה; צה"ל; המשטרה; ישיבת ממשלה; ישיבת כנסת. אני מניח שזה יגרור כמובן את כל כלי התקשורת, ויעלה ברמה את כל העיסוק בנושא ואת התייחסותה המדינה לנושא הזה.

לכן הזמנתי אתכם לכאן היום - כדי לשמוע מכם איך אתם רואים את קיומו של יום כזה, אלו תכנים הוא צריך להכיל, לדעתכם, ומהו המועד הראוי לקיומו. בנוסף, סיכמתי עם השר נווה, המכהן כיו"ר הוועדה לטקסים ולסמלים, כי ניקח את המלצות הוועדה ואת פרוטוקול הישיבה, ונביא אותן לוועדת השרים לענייני טקסים וסמלים. בהנחה ובתקווה שיהיה רוב לקביעתו של היום הזה בוועדת השרים, היום הזו יחול כבר משנה זו. כאמור, היעד הוא שכל מערכות המדינה יעסקו בנושא המלחמה בתאונות הדרכים.

שרת החינוך שלחה אליי מכתב לפני מספר חודשים – כיוון שפניתי בכתב למספר שרים - ובו היא כותבת כי משרד החינוך והתרבות שותף לקביעה כי יש חשיבות רבה לשותפות של כל מערכות השלטון בנושא המאבק בתאונות הדרכים. בהמשך מכתבה היא מציינת: אנו תמימי דעים עמך כי יש חשיבות רבה בקביעת יום לאומי לבטיחות בדרכים – יום ולא חודש, כפי שיתקיים בשנה זו. באשר ליום הלאומי, יש לנו שלוש הצעות: (1) אני מציעים לקרוא ליום הלאומי בשם שיש לו הגד חיובי, כלומר "יום לאומי לבטיחות בדרכים" ולא "יום למאבק בתאונות בדרכים"; (2) אני ממליצים כי היום הלאומי יתקיים לקראת סיום שנת הלימודים בראשית חודש יוני, ולא בסופו. זאת על מנת שביום זה נוכל להקדיש שיעורים מיוחדים לנושא ההתנהגות הבטיחותית של כל עוברי הדרך בחופשת הקיץ; (3) אנו ממליצים לקבוע מועד קבוע ליום הלאומי, כמו יום השלישי שחל בשבוע שבין ה-5.6 ל-13.6. ביום זה נקיים גם את טקס חנוכת פרס שרת החינוך, התרבות והספורט ושר התחבורה לבתי ספר המצטיינים בחינוך לבטיחות בדרכים.

אולי זה הזמן לקרוא לשרת החינוך לעגן סוף סוף בהחלטה את ההצעה להפוך את נושא לימודי הבטיחות בדרכים לנושא חובה, עליו צריך להיבחן ולקבל ציון עובר. בכך יופסק המצב מגוחך שבו כדי לגשת לבחינות בגרות צריך לעבור בחינוך גופני אבל לא בבטיחות בדרכים. רחל, אשמח אם תזכירי לשרה שהיא עדיין חייבת לנו תשובה בנושא הזה.

הדיון פתוח. ולדימיר רובין, בבקשה.

אני מברך על קיום המפגש הזה. זהו דיון נכון, במקום הנכון ובזמן הנכון. מדובר באחד הדיונים לגביהן מרביתנו נצליח להסכים על עצם חשיבותו של קיום יום כזה. כרשות לאומית, אנחנו בהחלט בעד קיומו של יום כזה במועד קבוע. יש כאן כמובן את הבעיה של קביעת התאריך, אבל עצם הרעיון הוא רעיון נכון.

מבחינת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, השתתפנו בשנה שעברה בקיום היום הזה, אבל להערכתנו אנחנו אמורים להוביל את היום הזה – על כל המגזרות שהזכרת קודם, כמו משרד החינוך, צה"ל וכן הלאה. עם זאת, צריך לזכור דבר נוסף: אם רוצים לקיים את היום הזה כמו שצריך – ויש לנו תוכנית מובנית למדיי לגבי ההסתכלות הרחבה לכל רוחב המסגרות שאמורות להשתתף בענין הזה – הדבר הזה כרוך גם בתקציב. השאלה היא אם המקור היחידי לתקצוב כל הענין הזה הוא כמו תמיד אותו תקציב אומלל של הרשות הלאומית, או שמא אפשר לקבל עבור מטרה זו תקציבים נוספים. אני לא רוצה להרחיב כרגע, כיוון שאני מעוניין שעמיר נאור, ראש אגף ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים יגיד כמה מילים בהמשך לגבי התוכנית שבנינו בעבר.

להערכתי, היום הזה הוא יום חשוב. אכן צריך לדבר על היום הזה בהגד החיובי שלו. חשיבותו של היום היא במסר שלו ובחיבור מושכל של כל המערכות – החל במשרד החינוך וכלה בצה"ל ובמסגרות אחרות – למשהו מערכתי במשך אותו יום. אגב, אני לא בטוח שהיום הזה הוא היום היחיד. יכול להיות שצריך ללכת על משהו רחב יותר כמו שבוע בטיחות או חודש בטיחות, כאשר האירוע המרכזי יהיה עצם קיומו של היום הזה.

חשוב מאוד שהיום הזה יהיה מחובר גם לישיבה מסודרת וחגיגית במליאת הכנסת, אולי אפילו ישיבת ממשלה - אולי אפילו בבית הנשיא - כטקס מקדים לכל הענין הזה. בסופו של דבר, המחשבה לקבע תאריך מסוים כדי לקיים את היום הזה מעתה ואילך היא גישה ברוכה, ואנחנו תומכים בה, כמובן.

אני סבור כמוך שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים צריכה להוביל את זה. בנוסף, אני סבור שאם יש צורך בתוספת תקציבית – ולא נראה לי שמדובר במשהו יקר במיוחד – ברגע שוועדת השרים לסמלים וטקסים מקבלת החלטה בנושא היא יכולה גם לתקצב אותו. אני רוצה להזכיר לך, ולדימיר, שכשנכנסת לתפקידך לפני יותר משנה נפגשנו כבר בנושא הזה, ואני מקווה שיש לכם משהו ספציפי יותר כהצעה, ולא רק אמירות כלליות.

הכוונה שלי היא לקחת את הפרוטוקול, להגיש את הבקשה לוועדת השרים ולנסות לקדם את הנושא הזה במהירות. אני לא יודע אם נצליח לבצע את היום הזה בשנה זו במתכונת שתוצע, כי אם אנחנו מדברים על חודש יוני – לפני 20 ביוני – אנחנו מדברים על קצת פחות משלושה חודשים. ייתכן שהשנה זה יהיה מצומצם יותר ובשנה הבאה רחב יותר, אבל לדעתי יש חשיבות בקיומו של יום כזה השנה – אין סיבה שלא. הידע קיים ואפשר לעשות את זה אם המערכות יתגייסו.

מלבד המערכות הציבוריות שציינתי, רציתי לשמוע מכם רעיונות לגבי אופן הרחבת היום הזה גם לארגונים אחרים, למוסדות ולגופים שונים - אוניברסיטאות וכן הלאה.

ד"ר בקר, בבקשה.

עצם העלאת הנושא לסדר היא חשובה. אם הדבר יאומץ על ידי הממשלה וייקבע יום לבטיחות בדרכים במדינת ישראל, בדומה לימים אחרים שנקבעו - גם לנושא של בטיחות בדרכים יש משקל מספק כדי לקבל את התוקף הזה.

המשמעות וההשלכות תלויים בתכנים שיצקו הממשלה וכל הגורמים הרלוונטים ליום הזה. יום כזה צריך להיות יום של חשבון נפש לאומי לגבי בעיית תאונות הדרכים. מצד שני, הזדמנות לחשוף ולהעלות כיווני פעולה שבהם מעורב גם הציבור הרחב וכל מקבלי ההחלטות. לכן, דברים שהוצגו קודם, כמו פתיחת היום במשכן הנשיא, מושב מיוחד של הכנסת, דיון מיוחד בממשלה – הם בעלי משמעות.

אני רוצה להיכנס בשלב זה לכמה נקודות קונקרטיות מאוד, כדי ליצור הפנינג לאומי שבו תהיה תחושה שאכפת לנו מהנושא.

אם ביום העצמאות שמנו דגש על כך שביום הזיכרון אחד הדברים שעלו הוא הקראת שמות הנופלים, אני לא מציע שזה יקרה בנושא הבטיחות בדרכים כדי שלא ליצור מצב של דיכאון לאומי כי מדובר בתאריכים סמוכים למדיי. עם זאת, אבל אולי כדאי לקיים איזשהו טקס זיכרון – כמו זה של "יד לנקטפים" וארגונים אחרים – שבו יבליטו את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. אנחנו מדברים היום על יותר מ-24 אלף הרוגים בתאונות דרכים במדינת ישראל. כדאי לדבר גם על נושא נפגעי תאונות הדרכים, וזוהי הזדמנות להגיע לבתי חולים כמו בית לווינשטיין ומקומות נוספים. נתחיל בכאב ובבעיה, ולאחר מכן נעבור לכיוונים שהם אקשן, שהולך כולו לכיוון של בטיחות בדרכים. אם בתי הספר ילמדו את הנושא, הכל טוב ויפה. לדעתי, הדרך הטובה ביותר לרתימת הציבור ליום הזה עוברת דרך השלטון המקומי. זוהי הזדמנות לערב גם את ראשי הערים והיישובים ב-280 יישובים במדינת ישראל, כך שלכל אחד מהם תהיה תוכנית משלו ביישוב שלו בנושא הבטיחות בדרכים. לדוגמה: קיום תחרות מקומית בשם "ראלי בטיחות בדרכים". במסגרת התחרות הזאת תהיה תוכנית מובנית לבעלי רכב מקרב הציבור, עם מסלולי נהיגה מסוימים בהם המנצח הוא מי שעובר את המסלול בצורה הבטיחותית ביותר. זהו כיוון אחד שאפשר לפתח.

כיוון אחר שאפשר לפתח באותו יום הוא עירובה של התקשורת. היא בוודאי תחשוף ישיבת ממשלה, ישיבת כנסת ואירועים כאלה ואחרים. עם זאת, חשוב מאוד שהיום הזה יהווה חשבון נפש לדיון מול הציבור ועם הציבור.

זה ברור. מה שהתקשורת תעשה נתון לשיקול דעתה.

אני מציע להציע להם את הדבר. זוהי הזדמנות למעורבות ציבורית. אולי כדאי להנפיק לקראת היום הזה גלויה שתחולק לכל נהג. כאשר הוא נתקל במפגע כלשהו, הוא ימלא את פרטיו ויעביר את הגלויה. את כל אותן גלויות יאספו, והן יטופלו. אלו הם הרעיונות וההצעות שיש לנו בנושא הבטיחות בדרכים.

אני מקווה שגם יהיה מי שיטפל בכל הגלויות.

נקודת המוצא היא שבעקבות ועדת שיינין יהיה גם מי שיטפל.

תודה. עמיר נאור, בבקשה.

ראשית, לשאלתך הראשונה: יום הבריאות הלאומי מתקיים בכל פעם בנושא אחר. בשנת 2004 הנושא היה בטיחות בדרכים. אני לא יודע איזה נושא ייבחר לשנים 2005 או 2006.

אתה בטוח בכך? הבנתי שהם קבעו יום בנושא בטיחות בדרכים.

אני לא רוצה לומר לך שאני בטוח בכל מאת האחוזים, אבל -80% כן.

אודה לך אם תבדוק את הנקודה הזאת בצורה יסודית מאוד. זה חשוב כיוון שחלק מהטענה שלי מתבססת על כך שזה נערך בכל העולם.

כחלק מהפעילות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשיתוף הוועדה לטקסים ולסמלים, כבר בחודש יולי 2001 דנו בנושאים הללו, ועל בסיסם הכנו תוכניות אחדות. התוכנית הרגילה היא תוכנית גדולה - ומיד אכנס בקצרה לתתי נושאים. לאחר מכן אעביר לך מסמך מפורט יותר שיש לנו בענין הזה.

חבל שלא מצאתם לנכון להעביר לי את המסמך הזה לפני הישיבה.

לא נעים לי לומר, אבל מתי לדעתך נודע לנו על הישיבה הזאת? בערך מאתמול בצהריים.

צריך להפנות את השאלות ללשכת שר התחבורה. לפי תקנות הכנסת, ההזמנה מופנית לשר, והוא זה שמודיע לנציגיו. אני מציעה שתשאלו בלשכת השר את הצוות למה מודיעים לכם מאוחר על הישיבות. חבל.

שאלנו יותר מפעם אחת, אבל זה לא המקום להוכיח את זה.

אחד הדברים שסוכמו בוועדה על דעתנו - ולא אכנס כרגע לעימות עם אף אחד - הוא למשל הצורך ביום בטיחות שייוחד על ידי הממשלה, ובתוכו יסונכרן כל הציבור הרחב, כולל מוסדות הציבור, לכל מבחר הפעיליות שהיינו רוצים לקיים. היום שייקבע באותה שנה לא יכול להיות יום קבוע, כי פעם זה יכול ליפול על שבת וכן הלאה.

אפשר לקבוע אותו באותו אופן שבו קובעים מועדי בחירות - וכפי שהציעה שרת החינוך: יום שלישי שיוצא בין 10 ביוני-17 ביוני.

כך למשל, בהצעה שלנו אנחנו מדברים על השבוע האחרון של מרץ ועל השבוע הראשון של אפריל.

זה יכול לצאת גם בחופשת הפסח.

פסח, יום העצמאות, יום השואה - זהו התאריך הגרוע ביותר שאפשר להציע.

יש עומס אירועים בתאריך הזה.

אני יודע. כבוד יושב ראש הוועדה, בחנו והסתכלנו, ואלו הם התאריכים.

מה רע בחודש יוני?

בחודש יוני איבדת את השמיניסטים עם רשיונות הנהיגה החדשים. הם אינם. הם לא חוזרים לבית הספר אחרי חופשת הפסח. שמשרד החינוך יגיד לי שאני טועה. אחרי חופשת אפריל השמיניסים וחלק מהשביעיסטים לא חוזרים לבית הספר אלא לבחינות הבגרות. אלו הם בעלי הרישיונות החדשים. לא אכנס כרגע לפירוט כי עסקנו בענין ובדקנו אותו.

אבל במרץ יש את הבעיה של פסח.

בין פורים לפסח. נדמה לי שפסח יוצא השנה ב-27 באפריל, ואני מדבר על השבוע הראשון של חודש אפריל.

אבל השנה היתה שנה מעוברת.

עוד ארבע שנים תהיה שוב שנה מעוברת. אם תבדוק בשנה שעברה או בשנה הבאה - אפשר היה למצוא מועד מתאים בין פורים לפסח.

אתה מציע ללכת לפי התאריך העברי. גב' רותם, מתי מתחילה חופשת הפסח?

בח' בניסן.

כלומר, שבוע לפני ליל הסדר. אם כך, אולי אפשר לקבוע את ראש חודש ניסן.

אין בעיה, אבל אנחנו מכוונים לאזור הזה פחות או יותר. צריך לזכור שראש חודש ניסן יכול לצאת לפעמים ביום ששי או שבת.

אם הוא יוצא בששי או שבת, מזיזים אותו ליום ראשון.

הייתי רוצה שהיום הזה יהיה גם יום שבו יש פעילות בכנסת ולא יום שבו אין כמעט אף אחד בכנסת. גם זה חשוב.

זה חייב להיות ביום שלישי. יום שלישי הוא יום שהכנסת יכולה להקדיש לאירועים. ייתכן שנקבע את יום שלישי, מיד לאחר ראש חודש ניסן.

אין לנו בעיה עם זה. אנחנו רק מכוונים לאזור הזה - - -

זה תמיד שבוע לפני?

יום שלישי שאחרי ראש חודש ניסן יוצא יומיים לפני חופשת הפסח. חופשת הפסח מתחילה בח' בניסן.

אם כך, אפשר לקבוע את יום שלישי שלפני ראש חודש ניסן.

בנוסף, מתקיימים טיולים רבים בעונה הזאת. אני לא מסכימה לענין התיכונים. התיכונים באים לימי היערכות.

נתקדם בדיון, ונחשוב על כך.

אינסטינקטיבית, מבחינת הכנסת, אני בעד מושב חורף. זה לא חייב להיות קבוע במסמרות. במושב חורף יש זמן, אנשים עובדים.

בראש חודש ניסן הכנסת בפגרה.

גם לגבי החורף יש לי בעיה - חלק מהאירועים מתקיימים בחוץ, כולל טקסים. בחורף יש לנו בעיה לקיים דברים כאלה.

בהתאם לתוכנית - ואני שב ומציין שזה מגובה גם בהחלטות הוועדה שהוקמה לצורך הענין ועל ידי השר לענייני סמלים וטקסים. פעולות מקדימות: הרשות הלאומית ומרכז ההסברה יפיקו קמפיין שיתחיל אחורנית. מבחינת משרד החינוך, למשל, הוא מתחיל בתחרויות מקדימות של בתי ספר זמן רב לפני כן - האזורי, המחוזי, המרחבי - עד שהוא מגיע לפיינל פור.

אלו תחרויות? אותן תחרויות עליהן דיבר ד"ר בקר?

אנחנו מדברים על הצעתה של שרת החינוך - פרס שרת החינוך ושר התחבורה - ששיאה יהיה ביום הבטיחות, שבו יחולקו הפרסים של שרת החינוך ושר התחבורה בענין הזה.

אנחנו קובעים את יום הפעילות ליום ששיאו יתקיים בכמה פעולות, אבל פעולות רבות יתבצעו גם לפני כן. אתן דוגמה נוספת: צה"ל. באותו שבוע שבו מתקיים יום הבטיחות תתקיים ביום שני ישיבת מטכ"ל, במהלכה ידבר הרמטכ"ל על נושא הבטיחות בדרכים. ביום חמישי של אותו שבוע, מקריאים בכל בסיסי צה"ל את פקודת היום של הרמטכ"ל לפני שנוסעים הביתה - לקראת השישי-שבת של כל החברה שיוצאים הביתה. זה מוסכם גם על צה"ל בענין הזה.

בנוסף, להפעיל כמובן גם את מנהיגי המגזר הערבי והחרדי - לקחת באותו זמן את הטיפול בענין הזה. זה כולל הסברה. הרשות הלאומית תפעל במקביל להפעיל את כל קציני הבטיחות ואת הניידות - את כל מה שיש בגופים ובחברות גדולות. כך למשל: אגד ודן - כל החברות האלה ייכנסו באותו שבוע לפעילות, ששיאה יהיה ביום הלאומי.

רשמתי בקצרה ששה סעיפים בנושא הזה, ואעבור עליהם במהירות:

(1) מליאת הכנסת תקיים דיונים בנושא הזה, ובאם אפשר תוגשנה גם הצעות חוק בכנסת באותו יום;

(2) מערכות החינוך יערכו את האירועים ואת הפעילות בכל מוסד חינוך - החל מגן הילדים ועד התיכון. חצי יום או רבע יום - לא משנה. העיקר הוא שהוא יעסוק בנושא הבטיחות בדרכים.

זה בדיוק מה שמשנה.

לפני כן מתקיימות כמובן הפעילויות האחרות שהם עושים בנושא הזה, פעילויות שאני מברך עליהן.

רבע יום הם יכולים לעשות כל הזמן. מה זה רבע יום, שעה וחצי?

אני מתכוון לכך שפותחים את יום הלימודים בטקס על יום הבטיחות. אחר כך כל מורה מדברת בכל כיתה על נושא הבטיחות בדרכים.

לדעתי, כל היום צריך להיות מוקדש לכך.

אני לא יכול לחייב אותם. הצעתי את זה - אני לא משרד החינוך.

עלה רעיון עם אגף התנועה לבצע אכיפה מוגברת - לגייס את רוב המתנדבים באותו יום ולבצע אכיפה חיובית. כלומר, לעצור את הנהג שעבר עבירה, להעיר לו על כך, ולתת לו דו"ח אזהרה. זהו דו"ח על תנאי.

במסגרת הפעילות בכנסת, יתקיים בבוקר טקס חלוקת הפרס בכנסת של שרת החינוך ושר התחבורה. שיאו של היום אמור להתקיים בבנייני האומה בירושלים, כאשר מוצע להעניק פרסים לרשויות מקומיות מצטיינות - כפי שהזכיר ד"ר בקר. גם בנושא הזה צריך לקחת רברס ולקיים ברשויות המקומיות פעילות מקדימה של בדיקה כדי לעלות מהמועצות המקומיות, המועצות האזוריות, הערים הקטנות ועד--

לכן אתם לוקחים כעת רכזים לנושאי הרשויות.

אנחנו מאוד רוצים לקחת אותם. בינתיים אני עדיין לא רואה שלקחנו.

הפרסים יחולקו כמובן על פי קריטריונים וסכומים, וכן הלאה. אנחנו מקווים שבמסגרת ההצעה שתוליך ותוביל, תהיה גם שורה בתקציב שתקבע. אפשר לקצר או להרחיב את היריעה בהתאם לאותו תקציב באותה שנה. אני מניח ומאמין שמנהל הרשות יציב גם תוספות כדי להגביר את הפעילויות. אבל יש צורך בתקציב קבוע בתקציב המדינה.

אילן גרובסקי שייך לעמותת פעול"ה. בישיבה נוכחים מספר נציגים של פעול"ה, וכמובן שהם משולבים יחד אתנו.

אני מבקש להצטרף לדבריו של מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולברך אותך על קיומו של הדיון הזה. אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד. אני מייצג כאן גם את פורום פעול"ה בו אני חבר וגם את עמותת אור ירוק. פורום פעול"ה העמיד את עצמו לרשותה של הרשות הלאומית לכל דבר שהם ירצו שנקדם ונפעל בתוכו. אנחנו מביאים אתנו ניסיון משנה קודמת, ונשמח לעשות את דברם של אנשי המקצוע, ולהצטרף למהלך הזה שהציג כאן עמיר.

בענין הזה הייתי רוצה להוסיף שני דברים: ראשית, לגבי התאריך - הבנתי שיש הבנה מסויימת, לפיה ניתן לקיים את היום ב-7 ביוני השנה.

בין מי למי היתה ההבנה?

בין נציגי פורום פעול"ה, לדעתי גם ליומנך.

ממש לא.

בלא ספק לבית הנשיא. אני מצטער על כך שאני לא סגור על זה לחלוטין, אבל שלומית תוכל להשלים את דבריי.

שנית, היינו רוצים להמליץ בפניכם לבחור בנושא של אחריות אישית כנושא של היום הזה השנה. אנחנו חושבים שהנושא הזה הוא נושא ראוי. למעשה, הוא מופנה לכל הורה ולכל בית אב במדינת ישראל, כמובן גם למקבלי החלטות ולרשויות המקומיות.

היינו רוצים להוסיף על הדברים שהציג כאן עמיר עצרת או כנס בכיכר. התחלנו לבדוק עם עירית תל אביב, שמוכנה להעמיד את גני יהושע, את כיכר רבין ואת הספורטק לטובת הענין הזה. היא מוכנה לקחת חלק גם בארגון. לפני האירוע הזה או בסמוך לו, קיום של איזשהו מצעד של פלטפורמות שנוגעות לנושאים בטיחותיים. זה דומה למדיי למה שעירית חולון עושה בעדלאידע שלה, ובין הנשיא, כמובן, כפי שציינתי בין השורות.

ייתכן שצריך לקרוא לכל רשות לקיים בה אירוע ציבורי פומבי, שיאפשר לתושבים לקחת חלק. אולי זו תהיה גם דרך להפגין את החשיבות שהציבור מקנה לנושא, חשיבות שמקבלי ההחלטות אולי לא מבינים אותה כל כך עד היום. על פי הסקרים שאני רואה, הציבור מעוניין מאוד בטיפול בנושא הזה, אולי יותר מנושאים רבים אחרים הזוכים ליותר תשומת לב בהשוואה לנושא הזה.

אני מודאג מאוד לגבי התאריך - אני שומע שוב שפורום פעול"ה קובע גם השנה מועד בלא לתאם אתי, כפי שהוא עשה בשנה שעברה.

זאת הצעה. אני לא יודע להכריז על התאריך הזה בצורה חלוטה. אני מצטער - יורי לא יכול היה להגיע לכאן בסדר היום השבועי שלא. הוא יתבקש לבדוק את זה פעם נוספת מיד לאחר שאצא מכאן.

ייתכן שפורום פעול"ה רוצה לעבוד מול הנשיא בלבד. אני מכבד את זה - הנשיא הוא בכל זאת האישיות הראשונה במדינת ישראל. אבל הנשיא גם יצטרך אחר כך להגיש כאן הצעות חוק. אני מקווה שאתם מבינים את זה.

מה לגבי נושא השמיניסטים והשביעיסטים שהוזכר כאן קודם?

היציאה שלהם לבחינות הבגרות מקרינה על כך כמובן.

בלית ברירה, בדיוק בשל חוסר תיאום בין פעול"ה לביני, קיבלתי בשנה שעברה את היום שהם הכתיבו, וכל הניסיונות שלי להביא לכנסת את הדור הצעיר בתקופה הזאת עלו בתוהו. הצלחנו לגרד מספר לא מספק. אני חושב שזה פספוס גדול, כי גילאי י"א וי"ב הם אולי קהל היעד החשוב ביותר מבחינת היום הזה והעלאת המודעות לנושא.

למה משרד החינוך הסכים למועד הזה, גב' רותם?

אנחנו ניסינו לחבר את היום הזה עם אירוע אחר שיש לנו - פרס שרת החינוך והתרבות ושר התחבורה לבתי ספר מצטיינים. את הפרס הזה אפשר לתת רק בסוף השנה, כי זה פרס שניתן לבתי ספר שפועלים כמה שנים. זאת איננה תחרות. במשך שנה מבקרות ועדות מחוזיות וארציות בבתי הספר. אנחנו יכולים לקיים את הטקס רק בסוף השנה, וקבענו אותו לתחילת חודש יוני. עם זאת, החיבור בין הטקס הזה לבין יום הבטיחות איננו קדוש, ואפשר להפריד. מבחינתנו זה היה טוב, כי ליום הזה לא היה תוכן ממלכתי. שוב - אין לנו בעיה אם זה יופרד.

אם מדברים על תאריך, אני בעד החורף. מרץ הוא חודש הטיולים, פגרת הכנסת ודברים רבים נוספים. אגב, לחורף יש מסר מצוין של היראות ונראות ומחזירי אור. בחורף אין הרבה מאוד אירועים. אולי צריך לחשוב על התקופה שבין חנוכה לפורים.

מתי השביעיסטים והשמיניסטים מסיימים?

בערך בחודש מרץ. אפשר להביא אותם תמיד, כי אם אתה עושה להם יום מרוכז במתמתיקה - הם יבואו גם באפריל. השאלה היא מה אתה עושה להם. אם אתה רוצה להגיע לראש וללב שלהם, אולי תקופת החורף מתאימה.

החורף מציב בעיה מבחינת קיום אירועים ציבוריים בחוץ.

זה נכון.

אגב, חלק מהאירועים המוזכרים הם לא על דעתנו. אני מציעה לוותר על ראלי ברחוב. במקום הרעיון הזה הייתי מכריזה על תחרות בין הרשויות ביום הזה על סימון מעברי חציה ועל סימון שלטי חוצות.

מעברי חציה הורגים אופנוענים.

לגבי יום זיכרון: אני ממליצה שזה לא יהיה יום זיכרון. אני חושבת שיש לנו מספיק ימי זיכרון להרוגים. אני חושבת שלעובדה שקבענו יום זיכרון להרוגי המלחמות יש סיבה חינוכית נכונה.

לא היתה הצעה להפוך את היום הזה ליום זיכרון; היתה הצעה לקיים טקס זיכרון במסגרת היום הזה.

על ידי עמותת "יד לנקטפים". היא תקיים את הטקס הזה - הם חלק מהענין.

אני מציעה לחשוב על זה - - - כפי שעולה גם ממכתבה של השרה שקיבלתם, אנחנו בעד מסרים חיוביים, מסרים שיש מה לעשות אתם.

אתם לא לוקחים תלמידים לבית לווינשטיין?

לא. אנחנו לא בעד.

אני רופא בין יתר התעסוקות שלי, ואני עוסק גם באורתופדיה, שיקום וכן הלאה. עסקתי בכך שנים רבות מאוד. בזמנו ערכנו ניסוי על נהגים בצבא – לקחנו אותם לבתי החולים, הראינו להם את הנפגעים ושוחחנו עם הנפגעים. במשך מספר שנים ניסינו לעקוב אחרי הענין, והגענו למסקנה שאין כל תועלת בענין הזה. אף אחד לא רואה את עצמו מעורב בענין הזה, וכל אחד אומר לעצמו - לי זה לא יקרה. לכן כל התועלת באמת זניחה.

בצורה הזאת הורידו את תאונות הדרכים בצבא ב-80%.

יכול להיות שפרסומאים במדינות מסוימות עורכים סקרים אחרים, אבל אתה מודע לכך שהזעזוע - - - אבל זה לא הנושא שעומד לדיון.

אם הנושא עולה, אני מבקשת להעיר: מחקרים מוכיחים שאין תועלת בהבאה לבית חולים. לעומת זאת, מפגש של אחד-על-אחד כן משפיעים. לכן אנחנו כן מביאים נפגעי תאונות דרכים לבית הספר. גם ביום הזה אפשר לעשות את זה.

אני תומכת מאוד ברעיון, לפיו יתקיים ביום הזה הפנינג יישובי - להביא את ההורים לבית הספר, להביא את מגן דוד אדום, את המשטרה ולקיים יום הפנינג יישובי. אין לנו התנגדות לכך שהיום הזה יפתח חודש לאומי. יש בעיה עם חודש לאומי - אנחנו יודעים מה קורה בחודש שבו קורות בו תאונות - - -

לא שמעתי כאן הצעה כזאת.

זה צריך להיות מלווה בפעילויות הסברה רבות בתקשורת, כמובן. אנחנו מוכנים לכך גם מבחינה חינוכית וגם מבחינת שיתוף הפעולה עם כולם. רצינו שזה יהיה עם פרס שרת החינוך, אבל זאת לא חובה.

לאחר חופשת הפסח תלמידי כיתות י"א חוזרים ללימודים עד 20 ביוני?

כן, בוודאי.

תלמידי כיתות י"ב חוזרים לימים מרוכזים. האם יש מניעה שמשרד החינוך ידאג לתאם את קיומו של אחד הימים המרוכזים, בהם הם חוזרים, ביום הבטיחות בדרכים?

אין שום מניעה.

אם כך, אני חושב שאזור סוף מאי כן יכול לבוא בחשבון. נבדוק את לוח השנה ונראה איך אנחנו עושים את זה כך שזה בוודאות יוצא לאחר חופשת הפסח. נקבע את זה לפי התאריך העברי שאיננו יום העצמאות, לא יום השואה ולא יום ירושלים.

אני רוצה להעיר הערה לגבי התאריך. לפני כן, אני רוצה לחדד את ההצעה שהעלה אילן ביחס לקביעת נושא האחריות האישית כנושא הנבחר לשנה זו. היא יכולה ללכת בכל שדרות הציבור, וגם להנהגה, הנושאת גם היא באחריות.

בנוסף לכך, אחת ההצעות שהועלו היא קיומו של משפט ציבורי, שישודר גם בטלוויזיה, ולקבוע בכל שנה מוקד אחר למשפט.

מי הנאשם?

אני לא יודעת. אני לא מעורבת בנושא הזה, אבל אני יודעת שההצעה הזאת עלתה בשנה שעברה ולא מומשה, ומנסים לקיים אותה עכשיו.

אני רואה את נושא יום הבטיחות הלאומי בטווח הארוך מאוד, ולא בטווח של השנה-שנתיים. אם יתחילו השנה מגני הילדים ומדי שנה המסרים האלה יודגשו, יופנמו ויפורסמו, אנחנו מקווים שעד שהם יגיעו לכיתות י"א וי"ב הדברים יהיו מופנים כמו שצריך. לכן לא צריך להתחשב רק בנקודה הזאת.

המחשבה שהובילה לקביעת היום הזה בתחילת חודש יוני נבעה גם מכך שנגמרו כל האירועים, החגים והמועדים, ובעיקר משום שזה לקראת החופש הגדול. חודשי חופשת הקיץ הם חודשיים נוראיים להרבה משפחות ולהרבה ילדים – כיוון שהילדים בחופשה. מבחינת פורום פעול"ה ומבחינת "אנשים באדום" - חלק גדול מהפעילים הם הורים שכולים ומשפחות שכולות - חשוב היה לחזור ולהדגיש ולחדד את הדברים לקראת היציאה לחופשה.

אם תהיה פעילות נפרדת לצעירים בגיל רכישת רישיון הנהיגה - בנוסף ובנפרד - אני חושבת שזה לא צריך להפריע לקיים את היום הזה בראשית חודש יוני.

אני רק רוצה להגיד שהרשות הלאומית התייחסה למרץ 2006 כי לא היינו מציעים את חודש מרץ 2005. לגבי השנה הנוכחית - וחבר הכנסת כהן העלה את הנקודה - בהחלט אפשר לבצע השנה חלק מהדברים, זאת בלא להיכנס כרגע לתאריך שייקבע השנה. גם כדי להתגלח וכדי שבשנה הבאה נוכל לקיים את זה בתאריך שייקבע.

המנכ"ל כבר אמר לי בשנה שעברה את הדברים שאתה אומר. הגילוח כבר היה בשנה שעברה.

מה שהיה נכון בשנה שעברה כמעט נכון גם לגבי השנה. אני מקווה שבשנה הבאה זה לא יהיה.

יש לי כמה ילדים בגילאים המתאימים – ליום מרוכז במתמתיקה הילדים יגיעו. ליום כזה - אני לא בטוח שהשמיניסטים יגיעו.

ד"ר רותם אמרה שבאותם ימים מרוכזים בנושא מתמתיקה לקראת הבגרות יקיימו חצי יום בנושא הבטיחות בדרכים. כך לילדים לא תהיה ברירה אלא להגיע.

הילדים חכמים יותר מכפי שאנחנו חושבים. אתה קרוב יותר לגיל הזה.

אני יכול להציע להם איך לעשות את זה - מקיימים את המחצית הראשונה של היום בנושא הבטיחות בדרכים, ומי שלא ישתתף בו לא יהיה רשאי להשתתף במחצית השניה.

אני מציע לקבל את היום שהוצע כאן, כי הבנתי שהוא כבר מתואם עם בית הנשיא.

אני רוצה להזכיר שחלק ממשתמשי הדרך הם רוכבי רכב דו גלגלי - אופנוע - ואסור שיום הבטיחות יתעלם מהסוג הזה של משתמשי הדרך. אני רוצה להזכיר שנושא האחריות האישית חשוב במיוחד אצל רוכבי רכב דו גלגלי, ולהציע שמועדון האופנועים הישראלי בשיתוף שאר הגורמים בתחום כלי הרכב הדו גלגלי - אולי מ.מ.ס.י ואולי ארגונים אחרים - יארגנו עם השר או במסגרת אירוע כדי להעלות את המודעות גם בקרב הרוכבים עצמם וגם בקרב שאר משתמשי הדרך. כל תאריך שייקבע מקובל.

בנוגע לנושא מעברי החציה שעלה כאן: חלילה לנו מביצוע פעולות בעלות השלכה שלילית מאוד על בטיחות כמו סימון מעברי חציה באופן שבו נהוג היום. יש דרך לפתור את זה.

מצד שני, אם אין בכלל מעברי חציה - - -

יש פתרון.

אנחנו מכירים את הפתרון.

זו רק שאלה של כסף. השאלה היא האם תאונות הדרכים באמת עולות כסף או לא. אם הן לא עולות כסף, אפשר להשתמש בצבע הזה. אם באמת יש להן מחיר, מן הסתם היו מאמצים מזמן את הפתרונות הטכנולוגיים שישנם.

אנחנו מקבלים בברכה את יום הבטיחות, כפי שאנחנו מקדמים בברכה כל פעילות שתסייע לנו בהורדת עקומת התאונות.

השנה יש לנו בעיה כי זה יוצא בחודש יוני - קצת לפני ההתנתקות. כך שקשה לנו לראות מעכשיו כמה נוכל לתת ליום הזה מבחינתנו. סביר להניח שרוב הכוח יהיה באימונים או בפעילות, שעלולה לקרות לקראת ההתנתקות, כמו חסימות צירים.

אבל אי אפשר לוותר מראש על כל דבר. אם יהיו פעילויות שיחבלו במאמצים שלכם להשתתף בצורה מלאה ביום הזה, אני חושב שהציבור יגלה הבנה. אבל אי אפשר לשחרר מראש את משטרת ישראל מכל דבר בגלל ההיערכות להתנתקות.

לא אמרתי זאת, ולא ניסינו להתחמק.

אתם לא תוציאו הודעה שאי אפשר לדווח על גניבות בחודש יוני, למשל, כי אתם עסוקים בהתנתקות. לא שזה עוזר היום אם מישהו מדווח, אבל נניח תיאורטית שהייתם מטפלים.

דבר אחר יכול לקרות: אם יהיו עסוקים עם יום הבטיחות לא יעשו התנתקות.

הדבר היחיד שעדיין נותן לי סיכוי לחשוב שאולי לא תהיה התנתקות הוא שהמשטרה צריכה לעשות אותה. אמרתי את הדברים בצחוק, אל תיעלב. אני לא מדבר על אגף התנועה, אבל אם יטפלו בזה כמו שמטפלים בפריצה לבית, אני לא יודע אם תהיה התנתקות.

אני עדיין חייב להגן על כבוד המשטרה, ולומר שהמשטרה נותנת את מה שהיא יכולה במסגרת כוח האדם. אם תוטל עליה ההתנתקות היא תטפל בה כמו שצריך וכמו שמצפים ממנה.

בכל זאת, איך אתם רואים - - -

אנחנו מקבלים בברכה.

התפקיד שלכם הוא לא לקבל בברכה. אני מבקש שתציע לי תוכן מבחינתכם.

אין לנו תוכניות קונקרטיות. אני יכול לציין דברים שעשינו בשנה שעברה.

לשם כך הזמנו אתכם, כדי שתציעו תוכניות.

אנחנו כאן כדי לקבל רעיונות.

בשנה שעברה חילקנו פליירים וספרים של יורם כהן "תבונת הנהיגה". לשם כך יש צורך בתקציב, שבדרך כלל מגיע מהרשות. עם מה שנקבל נוכל לעבוד. כדי לדעת מה אנחנו יכולים לעשות, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מקבלים.

האם אין לכם רעיונות לפעילות שאינה כרוכה בכסף, בנוסף לתקציב אגף התנועה?

עמיר ציין את דוח האזהרה. יש לנו בעיה עם דוח אזהרה כיוון שדוחות אזהרה ניתנים בתנאים מסוימים, ולא לכל נהג. כלומר, אם נהג יעבור עבירה חמורה, גם אם נרצה מאוד לא נוכל לתת לו דוח אזהרה.

יש לי הצעה: היום הזה יוכל להיות יום "השוטר עם הפרח". באותו יום תתפסו נהגים שנוהגים כמו שצריך--

ד"ר בקר, הרשות להתפרץ בוועדות שמורה לחברי הכנסת בלבד. תן לי ליהנות מהזכות היחידה.

הדברים שאתה אומר מוזרים מאוד. אתם מבלבלים את הציבור. יום אחד אתה קורא בראיון שראש אגף התנועה אומר כי הוא ינחה שלא לתת יותר דוחות על נסיעה במהירות מסויימת. מצד שני, אתה אומר שזו בעיה גדולה מאוד לתת דוח אזהרה. אז הוא ינחה באותו יום לתת דוח אזהרה.

לא הבנת נכון את דבריי, ואסביר: דוחות אזהרה הם דוחות מיוחדים מאוד, הניתנים בתנאים מסויימים בלבד, כמו: נהג שנוהג חמש שנים לפחות, והעבירה שהוא עשה היא לא עבירה מסוימת חמורה מאוד.

מי מנחה מה נכנס לגדר של אותן עבירות מסוימות מאוד? ראש האגף יכול להחליט, כפי שהוא החליט פתאום ביום אחד כי עבירות שבגינן נתנו דוחות עד היום--

אם מדובר ביום אחד, הוא יכול להחליט באופן עקרוני. אני לא יודע אם יש טעם לעשות את זה ביום אחד - לקבל החלטה לפיה נהג שעקף על פס לבן וסיכן חיים יקבל דוח אזהרה. אני באופן אישי חושב שזה פסול.

אתה קצין המחקר. חשבתי שאתם תבואו לכאן ותגידו מה כן; לא שאנחנו נציע לך, ואתה תגיד לי מה אתה פוסל ומה לא.

אנחנו באנו לשמוע רעיונות. כמשטרה אנחנו די מוגבלים במתן חסות לימים כאלה. אנחנו גוף משטרתי.

לא ביקשתי חסות. ביקשתי לשמוע תוכן. אכיפה היא פן אחד. המשטרה עושה גם הסברה - מדובר כאן ביום שהוא במהותו הסברתי. זהו יום של הסברה, של חיזוק המודעות של הציבור ושל הוספת ידע לציבור. במסגרת המגע שלכם עם הציבור הרחב, איך אתם יכולים לצקת תוכן מבחינת המשטרה לאותו יום?

לדוגמה, חלוקת פליירים. אם הרשות יכולה לאפשר פלייר מסוים עם מסר חשוב מאוד, השוטרים הם הראשונים--

עזוב כרגע את השאלה מי יאפשר את הפלייר.

אם נקבל דבר כזה, נוכל לחלק אותו. גם רעיון חלוקת הצמידים האדומים יכולים להיות רעיון טוב.

נציג מ.מ.ס.י, בבקשה.

היות שאנחנו מחוברים למספר ארגונים בינלאומיים שמתעסקים באופן אינטנסיבי מאוד בנושא הזה באירופה, בארצות הברית ובעולם בכלל ולפרסומים של האו"ם, ניסיתי לעבור על הפעילויות שנעשו במדינות השונות בשנה שעברה במסגרת יום הבריאות. אני רוצה להעיר כאן בסוגריים בנוגע לדברים של עמיר: בדקתי, ובפרסום של האו"ם מופיע שארגון הבריאות העולמי מקיים את יום הבריאות העולמי מדי שנה בתחילת חודש אפריל. בשנה שעברה - שנת 2004 - הוא החליט להקדיש את היום הזה לנושא הבטיחות בדרכים. אם כן, כפי שאני מבין מכאן, הדברים שאמר עמיר הם נכונים.

ועדיין אנחנו חייבים תשובה, ונעביר אותה.

קראתי על פעילות שמאוד מצאה חן בעיניי: בהולנד החליטו לתת ליום הזה מוטו, בשם: Respect Among the Roadusers, כלומר, "כבוד בין משתמשי הדרך". הם ביקשו לשים דגש על האופן שבו אנחנו רוצים להגן במיוחד על האוכלוסיות הפגיעות יותר בכל נושא תאונות הדרכים – הולכי רגל, ילדים קטנים וכדומה, עם כל מני דגשים מסביב.

אני לא מציע לעשות בדיוק את אותו הדבר אצלנו, אבל אני מציין את הדבר כרעיון שיכול לתת השראה לפעילות: הם הפיקו תוכנית טלוויזיה בשעת השיא בערב, תוכנית שהיו לה שיעורי צפיה בלתי רגילה. הם הושיבו באולפן כמה קבוצות, ובאותו זמן ביקשו מהצופים בבית למלא את שאלות המבחן שהם הציגו להם, וכמובן יענו ב-SMS - - -

אתה לא רואה מספיק טלוויזיה כי כבר עשו את זה כאן.

לא ראיתי את זה בנושא של הבטיחות בדרכים. בנוסף, הם קיימו סימולציה של מבחן נהיגה מעשי, ובין לבין הם קיימו כל מני מחוות במסגרת אותו מוטו של כבוד בין משתמשי הדרך. כך למשל, הם לקחו משורר הולנדי שהעניק פרחים לקבוצה שפעלה רבות במשך השנה למען הנושא של בטיחות בדרכים.

הרעיון הזה, שמקובל על כולם, לעשות את זה במסגרת של איזשהו הקשר לשוני חיובי של "יום לאומי לבטיחות בדרכים" ולא בנוסח של "מאבק בתאונות הדרכים" הוא באמת רעיון טוב מאוד.

תודה. ד"ר אדלר, בבקשה.

הייתי רוצה שכולנו נתאחד בקביעת מטרות היום הזה - מה למעשה אנחנו רוצים להשיג ביום הזה? יש כאן הרבה מאוד רעיונות ומחשבות, אבל מהי באמת המטרה? הייתי רוצה שבתום המבצע הזה יהיה איזשהו מדד - האם באמת השגנו את מה שרצינו להשיג; האם גדלה המודעות; האם השתפרה ההתנהגות של הנהגים בכבישים. כל הדברים האלה חייבים להיות חלק מאותו יום שאנחנו רוצים להקדיש לנושא הבטיחות בדרכים.

ברגע שבו מישהו יציע לנו את האופן שבו ניתן למדוד את זה, נשמח מאוד.

אני משוכנע שאנשים שעוסקים בהתנהגות של ציבורים יוכלו לתת איזושהי דרך - - - איך אנשים תופסים את המסר שהם קיבלו. ה-ultimate proof יהיה ירידה בתאונות הדרכים. אני לא מציע שהמשטרה לא תקיים פעילות באותו יום, כי אם זה יוודע לציבור יהיה קטל גדול יותר באותו יום וימשיכו להשתולל בכבישים.

נושא ההתחייבות האישית הוא נושא חשוב ביותר, לדעתי. לא הצלחנו להגיע לכל הנהגים בארץ כדי שיתחייבו באופן אישי לשנות את התנהגותם. זהו הכישלון של כל המערכות. הכישלון השני של המערכות הוא למעשה חוסר מחוייבות מצד הממשלה לבצע את הדברים שהיא התחייבה לבצע. גם כאן צריך לדרוש מממשלת ישראל להתחייב בפני הציבור שאותם הדברים שלא נעשו עד היום הזה יבוצעו. הקביעה הזאת בהחלט יכולה לעמוד לביקורת בציבור אם לא יבצעו אותה. אבל לא שמענו באופן ברור מאוד מראש ממשלת ישראל התחייבות לכך שהמלחמה בתאונות הדרכים תקבל עדיפות ראשונה.

לא באת לכנס של "יום ירוק"? שם הוא אמר את זה.

הוא אמר את זה מספר פעמים בכנסים שונים - שמעתי את זה.

העובדה שראש הממשלה הזה אוהב לומר את הדברים שלו בכנסים ולא בצורה המקובלת, את זה אנחנו לא יכולים לקבוע לו.

כאן לא מדובר בענין של הצהרה בלבד; זה ענין של קביעה כי הממשלה תתן לכך עדיפות. לעדיפות הזאת יש תחומים רבים מאוד - לא מדובר רק בתשתית וכולי אלא בעיקר בהתנהגות של האנשים.

הצעה למשטרה: באותו יום אפשר שכל שוטרי התנועה - הסיירים והמתנדבים, כולם - נמצאים החל מהבוקר על מעברי החציה בקרבת בתי הספר בבוקר ובצהרים.

זה בתנאי שבמחוז שלהם לא לקחו אותם לצרכים אחרים, כפי שכותבים לי בעילום שם כל מני שוטרים מהמחוזות.

לכן אמרתי - לא רק שוטרי התנועה, אלא גם הסיירים והמתנדבים. את כולם יגייסו באותו יום - מהשעה 7:30-8:30, אחר כך בצהריים ובמהלך כל אותו היום.

פתאום הציבור יראה שוטרים ברחובות? הוא יהיה המום? חשבתי שתציע קרטונים.

הקרטונים דווקא מוכחים את עצמם. לא מדובר בקרטון אלא בסוג מסוים של פלסטיק.

האם השימוש בהם נמשך?

כן. אחת גנבו, אחת ריסקו לרסיסים קטנים מאוד. במקרה ביצעתי את הבדיקה: לקחנו קטע כביש מסוים - כביש 1 – ומדדנו מהירויות.

אתם חייבים לגוון את התנוחה של הקרטון, כי כשאתה מזהה את התנוחה אתה כבר מבין שזה קרטון.

יש שני סוגים וצילום שונה. אני יכול לומר לך חד משמעית: ברגע שבו שמנו את דמות הדמי הזאת, המהירות ירדה בצורה דרסטית עד לרגע שבו הורדנו אותה. בסך הכל זה מוכיח את עצמו יפה מאוד, ונמשיך.

כמה עולה כל קרטון כזה?

הדגמים האלה עלו כ-2,500 ש"ח.

שמי ספי דיין, מזכיר איגוד קציני הבטיחות.

אנחנו מברכים. אנחנו עוסקים בכך כל השנה - זוהי העבודה שלנו וזהו המקצוע שלנו. אנחנו אחראים על מאות אלפי נהגים. אנחנו יכולים לבוא לידי ביטוי ביום הזה, ואנחנו נצליח לעבודה מעבר לעבודה היומיומית; לא רק הדרכת נהגים או פרוייקט שאנחנו מבצעים מדי יום - אנחנו צריכים משהו יוצא דופן. את זה נצליח לעשות בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית, ולראות איך אנחנו מביאים משהו חדש לנהגים האלה באותו יום ספציפי. אנחנו יכולים לתת הרבה כי כל הרשויות כל החברות הגדולות בארץ מעסיקות קציני בטיחות.

בלא ספק, זה חייב להיות בשיתוף. באותו יום יהיה צריך להיות איזשהו מערך הדרכה ארצי- - -

שמי זהר גרינברג, מועדון האופנועים הישראלי.

אני מבקש להעלות כמה נקודות: ראשית, בתחילת חודש יוני מתקיים יום בינלאומי של עידוד הרכיבה ברכב דו גלגלי או באופנועים. יש בנוסף יום עולמי של עידוד רכיבה על אופניים, והם נופלים פחות או יותר באותם תאריכים. אולי כדאי לחבר אותם.

אני מניח שהם יתאימו את עצמם ליום הלאומי שייקבע. אנחנו לא נוכל להתאים את עצמנו ליום הרכיבה על אופניים.

שנית, ציבור התלמידים בבתי הספר הוא ברובו ציבור שאיננו נוהג - תלמידים מקבלים רישיונות נהיגה בגילאים מבוגרים. עם זאת, הם חשופים יותר לנושא של אופניים, רולרבליידס וסקייטבורדס. יש גם מי שהולכים ברגל. הדבר הזה צריך לעבור תיקון. צריך לבדוק את האפשרות לשלב במסגרת בתי הספר פעילות באותו יום שנוגעת לראיה של התלמידים ולאו דווקא לראיה של המבוגרים.

חבר הכנסת כהן, בבקשה.

מכל הרעיונות שעלו, מצא חן בעיני רעיון הפעילות במועצות העיורניות. בהמשך לדבריו של הדובר האחרון - גם נושא ההפריה הדדית בין הורים-ילדים-מועצות-משטרה מקומית. כל ההשתקשקות הזאת בנושא באותו יום חשובה יותר. אנחנו מדברים המון, אבל השאלה היא מה אנחנו עושים. וזו עשיה בשטח. זה מוצא חן בעיני.

שנית, חבר הכנסת גלעד ארדן מינה אותה לוועדת משנה - זו שלי עוסקת אופנועים, בדו גלגלי ובכלי רכב כבדים. בשבועיים הקרובים אני מקיים דיון ראשון בוועדת המשנה שלי, ואני מבקש מכל מי שיש לו חומרים לשלוח אליי. ביקשתי חומר מנהגי האופנועים, אבל אני פונה ומבקש לקבל חומר לגבי משאיות, נהגים עייפים ונהגים פורעים שיש להם הרבה מאוד עבירות תנועה במשאיות. אני מעוניין לקבל חומרים לפני הישיבה.

לא מדובר בוועדת משנה של ועדת המשנה.

היא רוצה שתדגיש מדובר בוועדת משנה של השדולה.

סליחה, זו היתה טעות שלי: זאת איננה ועדת משנה ועדת הכלכלה אלא ועדת משנה של השדולה של גלעד ארדן. הכוונה העיקרית שלי לעזור לו בכך שנקיים דיון עם האנשים הנוגעים בדבר. אני אאסוף עבורו אינדקס בנושא של בטיחות באופנועים ובטיחות במשאיות. אני רוצה לתפוס במיוחד את הנהגים הפושעים האלה, שעושים 30, 40 ו-50 עבירות - לא עבירות מהירות כמו עבירות הנוגעות לתאונות ולפגיעות. אני רוצה לאסוף נתונים לגבי נהגים שנוהגים 20 שעות ביממה, לגבי עייפות בנהיגה, לגבי נהגים מועדים לפורענות, ולהציגם בפני היושב ראש.

תודה. ולדימיר, בבקשה.

צריך לזכור שהנושא הזה של יום הבטיחות הלאומי עדיין כרוך בתקציב. אם רוצים לעשות אותו רחב, נצטרך תקציב. חד וחלק.

מעבר לתקציב הראשון שדיברת עליו?

אני מציין את זה כעובדה - - -

ראשית, ברור שכל מי שנמצא כאן מכיר בצורך של הנושא ובחשיבותו. לאור זאת, אני מבקש לעשות שני דברים: (א) אני אשב אחר כך עם חבר הכנסת כהן וננסה לגבש יום מוסכם אותו נציע לממשלה. אני מקווה שהיום הזה יתאים גם לשנה הזאת. אם לא, אין לי ענין לריב עם היום שאתם מצאתם לשנה הזאת. עם זאת, אני מעדיף שזה כן יעוגן כבר כיום קבוע החל משנה זו; (ב) בנוסף, נעביר את פרוטוקול הישיבה הזאת בצירוף ההמלצות שלנו לוועדת השרים לסמלים וטקסים בראשות השר דני נווה. אני מקצה כעת שבוע נוסף לכל מי שנמצא כאן, שמעונין לעשות מקצה שיפורים ולהגיש לי מסמך מכתב כדי שנכניס את התוכן שלו וכדי שגם הוא יוגש לוועדת השרים לסמלים וטקסים. במסמך יוכל מי שמעוניין לפרט את האופן שבו הוא רואה את היום הזה והצעות נוספות ביחס לתכנים נוספים במסגרת שלו ובמסגרות אחרות. כל הנוכחים כאן הם בעלי מקצוע מנוסים, ואנחנו מוכנים לקבל כל רעיון והצעה בנושא הזה. אני מניח שאשתתף בדיון בוועדת השרים לסמלים וטקסים, ואוכל לייצג את הרעיונות שלכם.

אני שב ומודה לכם, ומקווה שזה יצליח. תודה רבה, הישיבה נעולה.

13:45