העלאת קצבת הזיקנה, מענק האשפוז עבור לידה

5
ועדת הכספים
14.3.2005


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' באדר ב' התשס"ה (14 במארס 2005), שעה 10:30

1. העלאת קצבת הזיקנה
2. מענק האשפוז עבור לידה

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר
רוחמה אברהם
אלי אפללו
אברהם בייגה שוחט
משה גפני
נסים דהן
אבשלום וילן
ניסן סלומינסקי
יולי תמיר

יעל אנדורן סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
מירי כהן,עו"ד מנהלת מחלקת ערעורים, רשות המסים
נתן סמוך,עו"ד משרד הבריאות
רועי בן-משה סמנכ"ל לתקצוב, משרד הבריאות
קרינה קליגר חשבות, משרד הבריאות
אורית פניג,עו"ד משרד הבריאות
יפה מרוז מנהלת אגף זיקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי
ולי מועלם מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי
רועי קרת,עו"ד הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
רות הורן,עו"ד יועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי
לאה אחדות סמנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי
יעקב גיל ארגון הגמלאים

סמדר אלחנני

ג'ודי וסרמן

טמיר כהן

יפעת שפרכר



1. העלאת קצבת הזיקנה

אנחנו דנים בהעלאת קצבת הזיקנה.

הנושא הראשון על סדר היום זה התוספת של 2.5% לקצבאות הזיקנה. בשנת 2002, במסגרת תוכנית החירום הכלכלית, חלה הפחתה בקצבאות הזיקנה לאוכלוסייה שאיננה מקבלת הבטחת הכנסה, דהיינו לאוכלוסייה שיש לה מקורות הכנסה נוספים. לגבי אוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה לא חלה הפחתה של 4%, אלא רק לאוכלוסייה שמקבלת קצבת זיקנה ויש לה הכנסה נוספת. במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה סוכם כי יוחזר 2.5% לאותם 4%, מה שאומר שהקיצוץ לא יהיה 4%, הוא יהיה אחוז וחצי. ההצעה שמונחת על שולחן הוועדה היא לאשר את אותו תיקון שסוכם במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה, ולהחיל במסגרת חוק ההסדרים את אותה העלאה של קיצבת הזיקנה.

זאת היתה הוראת שעה?

הוראת השעה מסתיימת ב31 בדצמבר 2006. בתום השנתיים ה4% חוזר בכל מקרה. ההצעה פה היא שבמהלך השנתיים שבהן היתה אמורה להיות הפחתה גדולה יותר, ההפחתה תהיה רק בשיעור של אחוז וחצי, לא בשיעור של 4%.

ממתי זה יחול?

ההצעה שזה יחול מ-1 במאי 2005.

כמה כסף זה מבחינת התקציב הלאומי?

כל אחוז הוא 90 מיליון שקל.

העלות השנתית המלאה היא כ220 מיליון שקל. אנחנו מציעים לדבר על 8 חודשים משנת 2005, שזה כ,150,160 מיליוני שקלים.

רציתי להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שהשינוי יחול רק מ-1 במאי, לא מתחילת השנה, מה שההיגיון אומר שצריך להיעשות. אנחנו מטפלים בנושא אחר של חוק ההסדרים באוכלוסיית הקשישים מיעוטי הכנסה. האוכלוסייה הזאת שאיננה זכאית למימון הבטחת הכנסה נשארת עד מאי בלי העלאה.

מתי התקבל ההסכם?

ההסכם עם מפלגת העבודה התקבל בסוף דצמבר 2004.

אני לא מכירה את ההסכם. לגבי האחד וחצי נאמר משהו שלא מופיע פה.

נאמר שמפלגת העבודה תעלה לדיון את הנושא של האחד וחצי לקראת שנת 2006.

הם יש הערכה תקציבית כמה זה לכל גמלאי?

קצבת זיקנה שונה מקשיש לקשיש, בהתאם לתקופות העבודה שלו. אפשר להסתכל על זה בקיצבה הבסיסית שאיננה אומרת מה הקיצבה בפועל.

המינימום זה 30 שקלים לקשיש יחיד, וקשיש עם תוספת ותק מקסימאלית זה 40 שקל.

הקיצבה הממוצעת היא סדר גודל של 1500 שקל, כי זה תלוי בהרכב המשפחה, בוותק.

אבל המקסימום הוא בין 30 ל-40 שקלים לזוג.

אני מבקש מהאוצר שזה יהיה רטרואקטיבית מ-1 לינואר.

יכול להיות שהתוספת הזאת תעלה את אותם קשישים שלא מקבלים הבטחת הכנסה במדרגה לגבי מס או לגבי כל מיסוי אחר.

זה לא מרע.

זה יכול לפגוע בהנחה בארנונה.

יהיו אנשים מעטים שיצאו ממערכת הבטחת הכנסה.

ב2002 היתה גזירה של הקפאה של הקיצבה, זאת אומרת זה נשאר ל-3 שנים ללא מקדם. האם גם בזה יש חשיבה?

ההקפאה מסתיימת בסוף שנת 2005.

אני רוצה לשבח את מפלגת העבודה ששמה את זה כדרישה וקיבלה את זה. אני מניח שמפלגת העבודה התכוונה שזה יחול על כל 2005. אנחנו צריכים לדרוש שזה יהיה מ-1.1.2005, לא ממאי.

יש פה בעיה עקרונית. קצבת הזיקנה בישראל היא לעג לרש, אף אחד לא יכול להתקיים מזה. או שמקיימים איזו שהיא פנסיית יסוד לכלל המשק, או שמעלים את קצבת הזיקנה לכל מי שאין לו מקורות אחרים. זאת פשוט שערורייה שיש בתקציב הזה 3 מיליון שקל שיפוי למעסיקים. חבל שלא שמעתם את פרופ' מנחם יערי, חתן פרס ישראל, לגבי השאלה אם השוק יכול לפתור את הבעיות החברתיות. התקציב הזה הוא תקציב נבזי. כל השיפוי מעסיקים הוא לא רציני. הכל סיפורי מעשיות. פה זה התאכזרות להכי מסכנים בחברה. מפלגת העבודה הצליחה "לסחוט" בהסכם קואליציוני. זאת התרבות הפוליטית? עוד משבחים אותה פה? עשו מעשה סחטנות חיובי, אבל זה מעשה סחיטה. אני חושב שזה מינהל קלוקל. אני מציע לסיים את הדיון. אני מוכן לבוא לכאן עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, להציג אלטרנטיבה איך בונים תקציב. בואו נקיים על זה דיון רציני. ניסן יסכים איתי. אני מציע שזה יהיה מ-1 בינואר, כשהמקור יהיה משיפוי מעסיקים. מיליארד אפשר לקחת בלי שיקרה שום דבר.

אני מברך את העמדה שלך שזה יהיה מ-1 בינואר. מה גורל האחוז וחצי? מתי הוא יבוא להשלמה? מתי האוצר מתכוון להשלים את התוספת של אחוז וחצי? האם הדבר הזה הוא לא יוזמה שלך, אדוני היושב-ראש? אם התחלת במצווה אז תגמור. אתה התחלת בזה שצריך להחיל את זה רטרואקטיבית מ-1 בינואר שנה זו.

אני מקווה שנוכל להחיל את זה.

מה יהיה גורל האחוז וחצי?

הבעיה העיקרית עם קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי זה הקפאת השכר הממוצע והצמדתו למדד. ב1 בינואר 2006 יורדים מהמושג ששמו שכר ממוצע, ועוברים למשהו שנקרא סכום הבסיס. הוא זהה לשכר הממוצע כפי שהוא היה ב1 בינואר 2002. מאז חלו הרבה מאוד התפתחויות במשק. לאורך כל השנים השכר הממוצע עולה יותר מאשר המדד. ברגע שתתחיל ההצמדה למדד, קצבת הזיקנה תישחק מבחינה מהותית. אנחנו חיים מהשכר, לא מהמדד. שימו לב לזה, כי הצעירים שיושבים פה לא יגיעו ליהנות מקיצבת זיקנה.

זה מהלך אנטי כלכלי בעליל, זה מהלך רגרסיבי. הם עשו תרגיל מהסרטים, מוכרחים לתקן אותו.

את הגישה הזאת שאומרת קיצבאות צמודות למדד או קיצבאות מופחתות צריך לראות ביחס לזה שהגביה נעשית על בסיס השכר, לא על בסיס ההצמדה למדד.לא מקפיאים את השכר, אלא הגבייה היא מבסיס השכר. לפי החישובים שלי השחיקה היא 6%. ההנחה בארנונה ניתנת לאזרחים ותיקים. אם אתה ב7001 שקל אז אתה זכאי להנחה, אבל אם עלית בשקל אחד על סך כל ההכנסות אתה מפסיד את כל ההנחה.

זה לא יהיה.

זה כן יהיה, כי לא תיקנו את זה. זה מופיע בחוק האזרחים הוותיקים.

זה קיים.

כל מה שמדברים בעיתונות על הנחות זה בתקנות שמפרסם שר הפנים. ביטול ההנחה בארנונה לאזרחים ותיקים נעשתה בחוק ההסדרים, אפשר לשנות אותה רק על ידי חקיקה ראשית. לפחות לעשות את המנגנון שאומר שכל תוספת שקל מפחיתה שקל מההנחה, לא לבטל באופן מוחלט את ההנחה.

חוק תוכנית חירום כלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב-2002 בסעיף 10, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), גמלה המשתלמת בעד התקופה החל מיום כ"ב בניסן התשס"ה (1 במאי 2005) ועד תום התקופה הקובעת, לפי סימן ג' לפי פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי, תשולם בניכוי 1.5% מסכום הגמלה המחושב לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי וההוראות שנקבעו לפיו".








2. מענק האשפוז עבור לידה

עבור כלל השירותים הרפואיים שבהם מבוטחים תושבי מדינת ישראל אחראיות קופות החולים. עבור נושא של לידות – גם לידות של ילדים שאינם פגים וגם עבור לידות של פגים - מעביר המוסד לביטוח לאומי למוסדות האשפוז סכום של מענק לידה. בעקבות שורה של שינויים שונים בתמחור מערכת הבריאות, וכן לאור המצוקה שהועלתה על ידי מערכת הבריאות בנושא של לידות פגים והתייקרות חלק מהתעריפים של הלידות - בין היתר בגלל הנושא של רשלנות רפואית שהוא מייקר בצורה משמעותית - הוחלט על ידי ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות לתת תוספת לפג. יש מחיר של לידה, שההגדרה בחוק היא מענק בסיסי, ויש תוספת פג. התוספת בגין הפגים תעלה ב50%. התיקון יחל מ1 במארס. יש תעריף שהוא רלוונטי לשנת 2005, שלוקח איזו שהיא התייקרות בחשבון, ויש תעריף שיחל משנת 2006. מחיר הלידה הישן היה 6830 שקלים, ואילו המחיר החדש שמשקף את מלוא ההתייקרות יעמוד על 6975 שקלים. התוספת הקודמת בגין פג היתה 68 אלף 273 שקלים, ואילו התוספת החדשה בגין פג תעמוד על 102 אלף 409 שקלים, כאשר בשנת 2005 יש התאמה.

זה מדבר על תוספת מ-1 באפריל?

מ-1 במארס.

כמה זה שנתי רגיל?

102 זה במונחים שנתיים. השנה התוספת בגין פג תהיה 105 אלף 781. כשעשינו את הדיון בנושא מערכת הבריאות ודיברנו על השינויים של מנגנון ה"קפינג", הזכרנו שבחלק מעדכון המחירים במערכת הבריאות חלו שורה של שינויים שמשליכים על הנושא של דמי הלידה.

דמי הלידה הם מחוץ ל"קפינג".

אנחנו הצגנו שורה של שינויים שמדברים על הפחתה של חלק מהתעריפים במחירי הפעילויות, והעלאה של תעריפים אחרים דוגמת התעריפים בטיפול נמרץ שעתידים להתייקר או התייקרו החל מ-1 במארס בכ-100%. המחיר עבור האשפוז בטיפול נמרץ הוכפל. הנושא של מחיר הלידה הוא חלק מאותו תהליך. אנחנו עושים את הדיון על זה פה, כי השתתפות בגין אשפוז היא חלק מחוק הביטוח הלאומי, היא איננה חלק מהתשלומים שמשולמים על ידי קופות החולים. לא מדובר כאן בנושא חדש, כיוון שזה חלק אינטגרלי מאותה התחשבנות או מאותו שינוי שנעשה במסגרת התיקונים שנעשו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מדובר פה בהעלאת התעריפים בגין הלידות והפגים שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי קופות החולים.

כל הנושא הזה הובא לידיעתנו לא לפני הרבה זמן.

זאת הטבה.

הסיכום הוא לא לפני הרבה זמן, אבל הדיונים בין משרד הבריאות לביטוח לאומי עוד היו בתקופתי.

יעל ציינה בתחילת הדברים שלה שהשינויים שמוצעים פה הם בעקבות השינויים הדיפרנציליים במחירי יום אשפוז. מענק האשפוז מתעדכן על פי מחירו של יום אשפוז. יעל עוד אמרה שגם אם לא היו נעשים שינויים דיפרנציאליים במחירי יום האשפוז, היו מעלים את התעריפים כי יש התייקרות.

אני רוצה להגיד מה התפיסה של הביטוח הלאומי לגבי אשפוז יולדות בתוך המערכת, וגם לדבר על הפתרון שמוצאים למערכת הבריאות דרך המוסד לביטוח לאומי בעקבות שינויים או בעקבות ההנחה שיש התייקרות.

הנושא של מענק אשפוז התחיל במוסד לביטוח לאומי ב54, אבל אז לא היה ביטוח בריאות ממלכתי. ב95, כשנחקק החוק, הוחלט שדינו של האשפוז של יולדות וילודים כדין אשפוז אחר, כלומר יהיה בסל הבריאות, ולשם כך אמרו שהחלק היחסי של דמי הביטוח שנגבו אז עבור אשפוז יהיה בתוך התוכנית של ביטוח בריאות. הכסף הזה הועבר לקופות החולים, כמו שמועברים כל מקורות המימון של הסל דרך המוסד לביטוח לאומי. אחרי שנתיים החליטו להחזיר את זה לביטוח לאומי, כי קופות החולים לא שילמו לבתי החולים.

אנחנו באופן עקרוני חושבים שכל הנושא של האשפוז של יולדות ויילודים צריך למצוא את מקומו חזרה בסל הבריאות. צריך לעשות את ההסדרים המתאימים כך שמקורות המימון שהיום הביטוח הלאומי מקצה לאשפוז יולדות ויילודים, יוקצה במסגרת המקורות במימון סל הבריאות. מאחר והנושא הזה לא נדון בתפיסה רחבה יותר אלא בתפיסה הצרה של השינויים שנעשו במערכת הבריאות או "בקפינג", אמרנו שאין לנו נתונים על עלויות של שירותי בריאות. משרד הבריאות ידע היטב שהמוסד לביטוח לאומי מתנגד להגדלת ההוצאה שכרוכה באשפוז יולדות ויילודים.

תסבירי למה את מתנגדת להגדלת ההוצאה.

אנחנו משלמים היום קצת מעל למיליארד שקל מענקי אשפוז. סך כל ההוצאה של הענף לפי חוק-מסתכמת ב2.4 מיליארד שקל. יש לנו כמעט 44% מההוצאות של הענף הזה. אלה הסכומים שמועברים לבתי החולים עבור האשפוז.

למה הולך כל השאר?

כל השאר למענקי לידה. ב2004 גבינו קצת יותר מ1.56 מיליארד שקל לענף אמהות. הגירעון השוטף היום, שזה התשלומים שאנחנו משלמים על פי חוק בניכוי הגבייה לענף, הוא בסדר גודל של 900 מיליון שקל.

לא תיקנתם את הפרמיה.

אתה מדבר כאילו המוסד לביטוח לאומי סוברני לעשות את כל הדברים. כנסת ישראל מאשרת דברים. כל גירעון במוסד לאומי מתורגם בסופו של דבר לגירעון בתקציב המדינה, מבחינת זה שיש פחות מקורות למימון ההוצאות של הממשלה. אנחנו יודעים שכאשר ההוצאות גדלות באים אלינו ואומרים לנו לקצץ עוד ועוד בביטוח לאומי. מענקי הלידה קוצצו ב2003 באופן דרסטי. היום אנחנו משלמים על מענקי לידה סדר גודל של 120 מיליון שקל, השאר זה דמי לידה לנשים שעבדו ולשמירת הריון. אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להגדיל את ההוצאה שלנו.

לביטוח הלאומי יש יעדים משלו. הביטוח הלאומי לא פותר את כל בעיות הרווחה. יש מערכות, כאשר כל מערכת מופקדת על הדברים. התעוררו בעיות במערכת הבריאות בעקבות זה שהורידו את מחיר יום האשפוז במחלקות פנימיות. אמרו שמכיוון שבלידות אין בעיה של ביקושים וקשה לפצות על מחיר יום האשפוז יבואו לביטוח לאומי . משתמשים בביטוח לאומי כמסלול להעברת כספים. הדרכים הרבה יותר פשוטות.

מי מכסה אם וכאשר יש גירעון בביטוח לאומי?

הממשלה.

מקצצים בקיצבאות.

אם יש שיעורים דיפרנציאליים, אז אפשר להעביר דרך מימון הסל את הכספים האלה לקופות ולבתי החולים. התחושה היא שהביטוח הלאומי הופך להיות מסלקה. יש בעיה במערכת הבריאות. לא רוצים להעביר כסף ישר למערכת הבריאות, אז מעבירים את הכסף דרך הביטוח הלאומי. האוצר מציע שאת הכסף שגלום בתוספת, שלפי האומדן שלהם זה 111 מיליון שקל, יעבירו בתוך מערכת הבריאות. פגים, כמו ילודים רגילים, נחשבים מהיום הראשון שהם נולדים בחשבון הקפיטציה. קופות החולים מקבלות בהתאם לכך. זאת עוד תוספת שהיא מעבר לקפיטציה עצמה.

אני לא מבין למה את מתנגדת.

אני לא חושבת שהביטוח הלאומי צריך להוות את הפתרון לבעיות התקציביות של מערכת הבריאות.

יכולת להגיד שבאופן כללי את מסכימה, רק לא לכך שאת תשלמי.

אני לא יכולה להגיד את עמדתי לגבי סוגייה שאני לא מופקדת עליה.

חוק הביטוח הלאומי מעולם לא כיסה את העלות המלאה של אשפוז יולדות, הוא כיסה רק שיעור מן העלות. מלכתחילה החשיבה היתה שיש מעורבות של שירותים שניתנים למבוטח כמבוטח בביטוח בריאות. מאוד קשה להפריד בין מה ששייך ללידה למה ששייך לבעיות אחרות. כאן עושים שינוי עקרוני בגישה ובתפיסה, מבלי שמישהו נתן את דעתו. יש שתי שיטות שבהן למוסד מגיע כסף. דרך אחת היא מימון של הממשלה, ודרך שנייה היא המימון הישיר באמצעות דמי ביטוח. כשהממשלה משתתפת במימון תשלומי הגימלאות של המוסד, אנחנו ואתם מוצאים את עצמנו זמן מאוד קצר אחרי זה עם קיצוץ בזכויות. זה נושא שאתם צריכים לעמוד עליו. אם מדברים איתנו על להחזיר את הכסף לא בפרמייה, זה אומר שבעוד פחות מחצי שנה, בחוק ההסדרים הבא, תאשרו קיצוץ בגימלאות.

אם זה בפרמיה אז אין קיצוץ?

יש אי הבנה של הנושא הזה. יש פה שאלה עקרונית שהיא לא הנושא שעומד על הפרק: האם המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם בגין אשפוז, או שהוא לא צריך לשלם בגין אשפוז. זה נושא עקרוני שלא נמצא על השולחן. היום יש מנגנון של תמחור ממוצע במערכת הבריאות. אנחנו ניסינו לשפר בצורה משמעותית את הקשר בין המחיר של השירות, או בין המחיר של הטיפול הרפואי לעלות. המוסד לביטוח לאומי מתקומם על עצם השינוי, אבל ברגע שהחוק קובע שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשתתף בגין הלידות, הוא זה משלם את התוספת בגין הפגים, אי אפשר להגיד שלא מוכנים לעשות בזה כל שינוי. אנחנו מנסים לתקן את זה ולהפוך את המחיר קרוב יותר לעלות שעולה לבית החולים אותו הטיפול. ההתנגדות של המוסד לביטוח לאומי לא מובנת לי. המוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשלם לבתי החולים עבור הלידות ואת התוספת לפגים. הממשלה הסמיכה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות לבחון את הנושא הזה. הוועדה טענה שהמחיר שמשולם עבור פנימיות גבוה מידי ביחס לעלות, ואילו ביחס ללידות המחיר נמוך יותר.

זה היה באותה חבילה?

הדרך לעשות את זה היא דרך המוסד לביטוח לאומי. אין לנו כוונה ליצור בעיה תקציבית למוסד לביטוח לאומי. אנחנו נגדיל את ההשתתפות של המדינה בתקציב המוסד לביטוח לאומי בגין אותה התייקרות. אנחנו צריכים לתקן את המחירים, כי היום יש עיוות. כל המערכת מסכימה שיש עיוות בנושא הלידות ובתוספת הפגים. הדרך לעשות את זה היא דרך שינוי החוק של הביטוח הלאומי, מכיוון שזה המנגנון הקיים לתשלום עבור לידות ופגים.

אני משבח את זה שמעלים. אני מקווה שתכסו לביטוח הלאומי את ההוצאה. אנחנו התעוררנו לנושא של הפגים אחרי ששמענו על כך שמחוסר תקציב הפגים מתים. הנושא הזה לא יפתור את הבעיה, כי זה כסף לא "צבוע". מנהל בית החולים ייקח את זה ויפתור עם זה את הבעיה של בית החולים.

זה לא נכון.

אנחנו דיברנו על הסכום של 25 מיליון, שזה דבר שניתן כמשהו חד פעמי. דיברנו על להפוך את זה לדבר קבוע בתקציב. אסור לערבב בין זה לזה. זה יעזור לבית החולים.

הנושא עצמו מבורך. אני מקווה שהכסף הזה "צבוע".

הוא לא "צבוע" ממש. אם זה עבור פגים, אז כל בית חולים יפתח פגייה טובה כי אחרת לא יבואו אליו אנשים.

התקצוב עצמו נראה מעוות מלכתחילה. אני לא מבין למה הפגים צריכים להיות ממומנים על ידי הביטוח הלאומי. כל המסלול של התקצוב הזה לא נראה נורמאלי. לא שניים או שלושה פגים מתים בשנה, אלא 30-50 פגים מתים בשנה, שלא לדבר על כאלה שהופכים להיות נכים, עיוורים שאחר כך העלויות הן פי מיליון. אני מציע לעשות סדר בתקצוב. למה זה צריך לעבור דרך הביטוח הלאומי?

את זה לא נתקן עכשיו.

אני הבנתי שהתקציב שהאוצר התכוון להוסיף לפגיות הוא כ-25 מיליון, אבל לא לבסיס. איזה מנהל פגייה יגייס עובדים לשנה אחת?

זה נותן לו את העובדים, לא ה-25 מיליון. ה-25 מיליון זה תקציב חד פעמי לתשתיות. התקציב שמגיע פה זה בדיוק תקציב בבסיס. אנחנו מוסיפים פה 110 מיליון שקל להכנסות בתי החולים בגין לידות ותוספת עבור פגים. זה השינוי.

אני מבין שהכסף יגיע לפגיות דרך הביטוח הלאומי. מה המקור? האם זה יורד מהמחלקות הפנימיות?

זה שינוי שמוריד 15% מהמחלקות הפנימיות. עיקר ההוצאה הולך לנושא של טיפול נמרץ, לנושא של לידות ופגים, ולעוד מספר תעריפים דיפרנציאליים.

מה יעשו המחלקות הפנימיות?

אין ויכוח על זה שהיום המחיר של הפנימית גבוה משמעותית מאשר העלות שלה.

אני הייתי מציע שזה יירשם בחוק.

זה יהיה בחוק.

האפשרות היא שזה יירשם בחוק עם המחיר, כדי שזה לא יהיה ניתן לשינוי. אני מבין שכל השנים זה ככה. אני לא יודע כמה מעבירים, האם מיליארד או מיליארד וחצי שקל, אבל מדוע כל יומיים יש רפורמה חדשה? למה לא לקחת את כל החבילה הזאת ולשים אותה בנושא של בריאות?

הפחד שלנו - אנחנו לא אופטימיים כמו חלק מהאנשים פה -שהכספים האלה לא יגיעו אלינו.

ברור שזה תלוי אך ורק בבית חולים. אם לא תעשו את זה, אז אנשים לא יבואו אליכם. אם יש שם טוב למחלקה, אז באים אליה.

הכסף לא יגיע לפגים, כיוון שאין שום מנגנון שיפקח על זה שהכסף יגיע לפגים. הפגיות בארץ הן לא מחלקות טיפול נמרץ, למרות שהן נותנות טיפול נמרץ. ברגע שתינוק עובר מטיפול נמרץ של פגים לטיפול נמרץ של ילדים התנאים שלו משתנים. כל זמן שהוא בפגייה הוא לא נחשב כחולה בטיפול נמרץ. אין עדין הגדרה של טיפול נמרץ לפגים, למרות שהם מקבלים את כל הטיפול הנמרץ. אם רוצים להשתמש בכסף הזה למטרה הזאת הדבר צריך להיות מותנה בכך שמשרד הבריאות יקבע שמחלקות של טיפול נמרץ פגים הן באמת מחלקות טיפול נמרץ, עם התקנון של טיפול נמרץ.

זה נכון שבמסגרת ועדת המחירים עשו העברה של חלק מהמקורות מהמחלקות הפנימיות למטרות אחרות, כמו טיפול נמרץ, פגים ויולדות. אין בזה תוספת לבית החולים. אלו המלצות הוועדה. הטענה שנאמרה קודם לגבי זה שמנהל בית החולים יעשה עם זה שימוש למטרות אחרות, היא טענה שאפשר לומר אותה לגבי כל שירות. מנהל בית החולים מקבל תמורה כוללת על שירותים שנמכרים. מנהל בית החולים מחוייב לנושאים הכלכליים לא פחות מאשר לנושאים הרפואיים.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אם התיגמול צריך להיות ישירות לבתי החולים דרך משרד הבריאות או דרך הביטוח הלאומי. על זה תחליט הוועדה. כשהציגו את התיקון הזה אמרו שמצד אחד המוסד לביטוח לאומי יעביר יותר לבתי החולים, ומצד שני יהיה שיפוי למוסד לביטוח לאומי. את זה אני לא רואה בנוסח שמונח כאן. האם זה יהיה תיקון בחוק, או שזה שיפוי אחר? אני מציעה שזה יסוכם יחד עם התיקון הזה.

יש את הסמכות למנהל בית חולים להחליט כך או אחרת. אם אנחנו עושים את השינוי הזה, אז מן הראוי שנעגן את העובדה שמדובר בכסף שיועבר לפגיות ולא למשהו אחר.

אנחנו במוסד לביטוח לאומי לא קראנו את הנוסח.

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בלוח ב' 1 – (א) בסעיף (1) – (1) לפי ההגדרה "סכום שנתי בסיסי" יבוא – "מענק בסיסי" – סכום של 8562 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן לפי סעיף 4 בלוח זה." (2) במקום ההגדרה "סכום שנתי בסיסי" יבוא: "סכום שנתי בסיסי" – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה במענק הבסיסי." (3) אחרי ההגדרה "סכום שנתי בסיסי" יבוא: "תוספת פג" – סכום של 102,409 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן לפי סעיף 4 בלוח זה." (ב) בסעיף (2)(א), במקום "4806 שקלים חדשים" יבוא "המענק הבסיסי", ובמקום "49,950 שקלים חדשים" יבוא "תוספת פג"; (ג) בסעיף (4), במקום "סכום מענק האשפוז יעודכן" יבוא "המענק הבסיסי ותוספת פג יעודכנו", ובמקום "סכום המענק המעודכן" יבוא "המענק הבסיסי ותוספת הפג המעודכנים". 2. תחילתו של התיקון בלוח ב' 1 בלוח הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה ביום כ"א אדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005), ואולם החל מהמועד האמור עד יום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005) יקראו את לוח ב'1 כאילו בסעיף 1 – (1) במקום ההגדרה "מענק בסיסי", נאמר בו – "מענק בסיסי" – סכום של 8,838 שקלים חדשים." (2) במקום ההגדרה "סכום שנתי בסיסי", נאמר בו – "סכום שנתי בסיסי" – הסכום השנתי הבסיסי לשנת 2005, כפי שהיה מחושב לפי נוסחו של לוח ב' 1 לפני התיקון שבחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, בתוספת סכום של 92.5 מיליון שקלים חדשים." (3) במקום ההגדרה "תוספת פג", נאמר בו – "תוספת פג" – סכום של 105,781 שקלים חדשים." אנחנו נשמע את ההערות של הביטוח הלאומי. אנחנו נביא לוועדה, לפני ההצבעה לקריאה שנייה ושלישית, את הנוסח המתאים של החקיקה, שמעגן את השיפוי של המוסד לביטוח לאומי בגין התוספת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00