כנסת פתוחה

קידום בנות במדעים ובטכנולוגיה

2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14.3.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 416
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ג' באדר ב' התשס"ה (14.3.05), שעה 09:00

קידום בנות במדעים ובטכנולוגיה

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר
גילה גמליאל
איוב קרא
יוסי שריד

סא"ל שלום מאיר - רע"ן תכנון ובקרה באט"ל - משרד הביטחון
סא"ל ורד פרוינד - ראש המינהל הטכנולוגי באכ"א -
משרד הביטחון
ד"ר חנה ויניק - מנהלת תחום מדעים - משרד החינוך
רוני אשכנזי - מינהל מדע וטכנולוגיה - משרד החינוך
שירה כהן-רגב - מדריכה - מרכזת מדעים ומתמטיקה -
משרד החינוך
ד"ר מיכל נחשון - מפמ"ר מדעים - משרד החינוך
רונית אשכנזי - סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט למשפחה -
משרד הרווחה
שלום בן משה - מנה"ל מה"ט - משרד התמ"ת
טלי רוזנבאום - מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה
ד"ר זלינה בן גרשון - סגן יו"ר ועדת הלנסינקי לניסויים רפואיים
- משרד הבריאות
פרופ' מינה טייכר - אוניברסיטת בר-אילן; הוועדה הלאומית
לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה
נילי נווה - מנהלת תחום מדעים – "עמ"ל"
עו"ד אביטל שחר - מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
צבי פלג - מנכ"ל רשת "אורט"
ד"ר אלי אייזנברג - סמנכ"ל מחקר ופיתוח והכשרה – "אורט"
שולה אגמי - נציגת השלטון המקומי
ד"ר גדעון בן-דרור - יועץ ועדת החינוך, התרבות והספורט
איריס צור - נציבות הדורות הבאים

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ


קידום בנות במדעים ובטכנולוגיה

בוקר טוב לכולם. אנחנו חוגגים את היום הלאומי למדע. מכל הנושאים, כהרגלי בקודש, אפשר לומר, בחרתי לעסוק ביום הלאומי למדע בנושא של הבנות, נשים. אני חושבת שזה התחיל ביום שנכנסתי לתפקידי, זה היה ממש, למי שלא יודע, שימשתי כיושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. כבר נכנסתי לתפקידי, כבר נפל עלי יום הלאומי למדע וגם כן עסק בנושא של נשים.

אחר-כך עסקנו בנשים בהיי-טק ובטכנולוגיה. בקיצור, תמיד אנחנו נוגעים בעניין הזה. ומכיוון שעכשיו אנחנו בכובע של ועדת החינוך, חשבתי שהגיע הזמן לדבר על קידום בנות במדעים ובטכנולוגיה. נכון שיש התקדמות גדולה מאוד; נכון שעושים הרבה ונכון שלאחרונה גם אנחנו התבשרנו, בתקשורת לפחות, ונשמע תכף ממשרד החינוך, שהבנות אפילו השיגו ציונים טובים יותר בבחינות הבגרות במתמטיקה.

אבל זאת בשורה ולא בשורה. כי השאלה הגדולה היא כמה ניגשו. ואנחנו יודעים היטב שמספר הבנות שניגשו, אלה שניגשות הן כמובן אלה שהן טובות וחזקות. ואנחנו רוצים לטפל במה שאנחנו קוראים "מעמד הביניים". כאלה שמסוגלות, כאלה שהישגיהן ראויים והן ויכולות, וצריכות את ה-Push הנוסף כדי להגיע לשם.

ה- Pushהנוסף נובע מסטיגמות חברתיות, מחוסר מודעות, מכך שמערכת החינוך במדינת ישראל בשנים האחרונות, משום מה שינתה את המדיניות שלה והגיעה למסקנה שלא מוכרחים ללחוץ. אסור ללחוץ על תלמידים, אסור לדרוש מהם שאיפה למצוינות. כל מערכת החינוך כמובן, יש שם מצד שמאל אני רואה שניים שלא יסכימו אתי. (שניים מסוימים יודעים למי אני מתכוונת). בעצם גם מצד ימין יש שניים שלא יסכימו אתי.

אבל אני מדברת על בתי-הספר הרגילים, הממלכתיים, העיוניים. ושם אין מאמץ גדול מדי, לפחות לטעמי, לדרבן בנים ובנות ובעיקר בנות, להתאמץ ל-5 יחידות במדעים ובמתמטיקה. אני בזמנו הצעתי הצעה מרחיקת לכת שאולי הגיע לזמן את ה-3 יחידות. אני חושבת שהאפשרות הזאת להקל וללכת לבינוניות היא בעוכרינו.

ואולי צריכים לחזור לשיטות עברו, של פעם, שלא היה דבר כזה בכלל. מי שרצה להתקדם מאוד הלך למגמה ריאלית, זה נכון, אבל זה לא השאיר את האחרים הרחק מאחור. וזה בוודאי לא חסם בפניהם אחר-כך את אפשרויות ההתקדמות באוניברסיטאות.

מכיוון שיש לנו אורחת כאן, מנכ"לית משרד המדע. היום את גם מנכ"לית וגם השרה בפועל, את הכל בעצם.

לא, אני רק המנכ"לית, השר בפועל הוא ראש-הממשלה.

אנחנו יודעים. בפועל התכוונתי. אז אולי תשכילי אותנו.

אני לא יכולה להשכיל, אם כבר יש ארבעה שלא מסכימים אתך, אז אני כבר לא מסכימה אתם. משרד המדע והטכנולוגיה, אני רוצה לדבר בשני כובעים, אני רוצה לדבר בכובע של המשרד, אני רוצה לדבר בכובע של עצמי. אבל אני אתחיל בצורה ממלכתית, בכובע של המשרד.

משרד המדע והטכנולוגיה רואה בשילוב נשים את אחד מהדגלים המרכזיים והחשובים שלו. אנחנו יודעים שאמנם שיעור המשתתפות, הבנות, בקורסים השונים, הוא נמוך, אבל ההצלחה שלהן היא גבוהה. המשרד יזם ויוזם פעילויות שבהן נשים תפרוצנה את תקרת הזכוכית ותכנסנה אל החוגים היותר קשים לכניסה לבנות.

יזמנו את אין דרך מלגות, צריך לזכור שמשרד המדע גם יזם והקים את הוועדה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, בראשותה של פרופסור מינה טייכר, מועצה לאומית מצוינת שעושה הרבה לקדם את הבנות. כמו-כן יש מלגות לבנות שהקריטריון לקבלת המלגות הוא לא רק רמת המצוינות אלא אחוז הבנות הנמצא בו. כדי לעודד דווקא בנות לקחת חלק ולהקל עליהן את הלמידה ואת הלימודים בקורסים האלה.

אחד מהתנאים שלנו זה שכל מי שמקבל מהמדינה תקציב, אני קוראת לזה תקציב, אבל מלגות, איזשהו סיוע, סיוע מאוד משמעותי. או בשכר-לימוד או מעבר לזה, לתרום בחזרה לקהילה. אנחנו מצפים מן הבנות עצמן שמקבלות את המלגות הללו לתרום בסיוע לבנות אחרות.

אלה פרוייקטים ייחודיים של המשרד, אבל אנחנו רואים את הבנות משולבות בפרוייקטי התשתיות שלנו. אנחנו רואים אותן מובילות בכל תחום במדעים. ומשרד המדע, שתמיד אין לו מספיק כסף, סבור שוועדת החינוך צריכה לקרוא להקצות תקציבים גדולים יותר לטובת מלגות לבנות באוניברסיטה למקצועות הנחשבים גבריים יותר, על-מנת שהן תשתלבנה בתחום הזה.

על איזה סדרי גודל מדובר?

המלגות הייעודיות לבנות הן בגובה של שכר-לימוד שהוא 8,000 או 9,000 ש"ח.

לא, כמה את חושבת אנחנו צריכים כסף בשביל סך-הכל?

להערכתי, בשביל לעשות שינוי אנחנו לא מדברים במספרים קטנים. בחזוני אני רואה לכל הפחות קבוצה גדולה של 100 בנות מקבלות מלגה, 100 זה מספר טוב תמיד. 100 בנות תקבלנה מלגה, בזכות היותן מצוינות ולומדות בתוך מקצועות הנחשבים גבריים.

הבנות האלה נדרשות לתת 80 שעות עבודה בקהילה לטובת סיוע לבנות אחרות שמתקשות. אנחנו רוצים ליצור את המסה הקריטית הזו שתעשינה את השינוי מבפנים. אנחנו מאמינים שהשינוי בא מלמטה. זה בהיבט הממלכתי.

בהיבט הפרטי, כי אני לא יכולה, גם ילדיי היום באים כאן ליום המדע לכנסת לראות את המדענים, את ההוקרה של משרד המדע וועדת המדע למדע הישראלי. אני מצרה באופן אישי את החוסר תמיכה של, אני אמנם רואה את מנכ"ל "אורט", אבל אני אומר באופן כללי ולא אתכוון לאף גוף, את ההובלה שלא מספיק מכוונת למטרה של המורים למתמטיקה ולפיזיקה אל הבנות.

אני תמיד מוכנה לספר את הסיפור המאוד פרטי של הבת שלי, שהיא תכעס עלי אבל היא לא נמצאת כאן, טיול שנתי, אז זה יהיה בסדר. וגם היא לא קוראת פרוטוקולים. אבל לטובתכם נספר לכם סיפור קטן. בתום השליש הראשון או המחצית הראשונה בישיבת המורים עם התלמידים על הציונים, לבת שלי היה ציון מצוין בשלוש יחידות כי לשמה כיוונו אותה. היה לה קצת קשה כנראה בחטיבת הביניים.

הציון שלה בסביבות 95 או 100. היא באה וביקשה לעבור ל-4 יחידות. והמחנכת שלה אמרה לה: "את בטוחה? זה קשה, זה לא מה שאת חושבת".

לזה התכוונתי.

זה מה שאני שמעתי. אני אספר לכם את הסיפור הפרטי. הבת שלי בכל זאת הלכה ל-4 יחידות. באמת קשה לה, באמת לא קל לה. במבחן האחרון, אגב, ראש הרשת "אורט", היא החזירה דף ריק כי היה בלק-אאוט, אבל היא למדה שבועיים, אני מבטיחה לך שהיא יודעת את החומר.

אבל המערכת מסביב, ואני לא מדברת כי אני יודעת שאלי ואני יודעת שצבי הם כולם חושבים בדיוק כמוני, אבל זה עדיין לא חלחל למטה אל המורים ואל המורות. עדיין לא עוזרים להם. אז זה היה הסיפור הפרטי. אני בוגרת מגמה מתמטית ביולוגית של בית-ספר תיכון בנהריה. עדיין אני יודעת מתמטיקה טוב-מאוד.

אני חושבת שיש לבוא ולעודד ולהחדיר את מה שהיה פעם. מי שהלך למגמה מתמטית - היה נחשב. היום זה פחות. מגמה של אומנויות הבמה יותר נחשב. תקשורת - יותר סקסי. אבל פיזיקה, כימיה ומתמטיקה - לא כל כך נחשב.

גבירתי, אני חושבת שיש לך פה עבודה גדולה לעשות. אני יודעת שיש פרטנרים רבים. אני יודעת שבמשרד החינוך חושבים כמוני; אני יודעת שברשתות "עמ"ל" ו-"אורט" ואחרות, חושבים כמוני. אבל איפה שהוא אנחנו לא הצלחנו את השינויים מלמטה.

פה אני רוצה לחבר את הכובע שלי במשרד המדע ואת הכובע האישי. הסיבה שאנחנו נותנים מלגות לבנות שלומדות - זה לעשות את השינוי מלמטה. צריך למצוא את הדרך לעשות את השינוי, להעצים את הילדים והילדות האלה מלמטה. הם יעשו את השינוי.

תודה. נעבור למשרד החינוך. מה תפקידך במתמטיקה?

אני עובדת עם הממונה לשוויון בין המינים ואני מרכזת את הנושא של קידום בנות במתמטיקה.

אני רק רוצה לפני שאת מספרת מה אתן עושות במשרד החינוך. יש כאן מאתמול מודעה ענקית על הכינוס הלאומי, אפרופו לאומי, לאומי לאי-טי. אנחנו עוסקים גם במדעים ובטכנולוגיה וזה קשור, הדברים. ואני התאמצתי והתאמצתי ובסוף מצאתי איזה שופטת אחת, כבוד השופטת בנושא של מחשוב הצדק. אבל יש כמה עשרות אחרים, כולם בנים. ואני חושבת שאנחנו צריכים את זה לשנות.

אני אעשה ככה סקירה קטנטונת של הנתונים שיש. אם אנחנו מסתכלים במיצבים בכיתה ה' ובכיתה ח' - אין הבדלים בעצם בין בנים ובנות. לא במתמטיקה ולא במדעים. אבל כשאנחנו מסתכלים בבגרויות - אנחנו רואים שלמרות שבנות מצטיינות בעצם בכל. במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה, בביולוגיה, בכל המקצועות אחוזי ההצטיינות שלהן מאוד גבוהים.

למרות זה אנחנו רואים הרבה בנות ב-3 יחידות מתמטיקה, בערך אותו דבר ב-4 ומעט מאוד בנות ב-5 יחידות מתמטיקה.

את יכולה להגיד לנו מספרים?

באחוזים אנחנו רואים משהו כמו 15 אחוז בנות, ואל תתפסו אותי במילה כי אין לי הנתונים מול עיני, 21 אחוז של בנים ו-15 אחוז של בנות, במתמטיקה חמש יחידות. ב-4 יחידות, זה פחות או יותר או דבר. אני חושבת שזה בסביבות ה-20 אחוז. וב-3 יחידות יש לנו 60 ומשהו אחוז. יש לנו את הנתונים, אנחנו נעביר את זה אחר-כך, אני יכולה להעביר לכם נתונים מדויקים.

אבל רואים יותר בנות ב-3 יחידות ופחות בנים ב-3 יחידות. באחוזי הצלחה אנחנו רואים לכל האורך, גם ב-3, גם ב-4 וגם ב-5, שבנות מצליחות הרבה יותר מבנים. אחוזי ההצלחה הם הרבה יותר גבוהים מאשר בנים. ונשאלת השאלה למה הבנות שהצטיינו ב-3 יחידות לא עושות 4. ולמה הבנות שהצטיינו, וגם הבנים אגב, שהצטיינו ב-4 יחידות - לא עוברים ל-5.

ומשרד החינוך שואל את עצמו את השאלה הזאת, ומה הוא עושה בעניין?

עכשיו מה שעושים בעניין, בדיוק דיברנו על זה קודם, היתה תכנית של הג'וינט בשילוב עם משרד החינוך.

היה לנו פרוייקט לקידום תלמידים בעיקר.

באיזה כובע את מדברת?

מינהל למדע וטכנולוגיה. היה לנו פרוייקט לקידום תלמידות מ-3 ל-4 ומ-4 ל-5. תלמידות ותלמידים, אבל הדגש היה על תלמידות. במקצועות המתמטיקה, בהנחה שזה יוביל אותן או יפתח להן דרך למדעים גם.

זה לא היה בטבעון.

התחלנו בפיילוט ב-8 בתי-ספר ברחבי הארץ.

מה עשיתם בפועל?

בפועל מה שעשינו זה עשינו להם קבוצות תגבור ועידוד. בעיקר על העלאת הביטחון העצמי ולאהבת המתמטיקה. הקבוצות הן קבוצות אינטימיות.

בנות לחוד?

לא, זה היה במשותף, בנים ובנות. אבל בהחלט גם בשאלונים שהם כתבו, שאלוני משוב, וגם ראינו את זה אחר-כך בציונים, ברגע שהן הרגישו בטוחות יותר, אז כבר פחות היתה בעיה. זה היה תמיד בשיתוף עם מנהלי בתי-ספר והיועצות.

לכמה בנות הגעתם בפיילוט שלכם?

הפיילוט הוא 25 תלמידים ב-8 בתי ספר. שבכל מקום בערך 70 או 80 אחוז היו בנות.

והפרוייקט ממשיך?

לצערנו, מטעמי תקציב, אנחנו הפסקנו.

מתי היה הפיילוט, בשנה שעברה?

בשנה שעברה ולפני שנתיים. שנתיים הרצו את הפיילוט והשנה לא.

אבל אם הפרוייקט הצליח, אז למה אתם לא ממשיכים אותו?

זה היה פרוייקט משולב של הג'וינט, משרד החינוך, והג'וינט החליט על סדר עדיפות אחר.

קצת ברמה מערכתית. אנחנו הוטרדנו מעצם החשיפה לספרי הלימוד שהבליטו מסרים מאוד מסוימים שמבחינים בין בנות או בנים ומעמידים את הבנות בעמדת נחיתות לגבי אותם מקצועות שדווקא בהם היינו רוצים לראות את הבנות. ובשנים האחרונות מופעלים קריטריונים מאוד מחמירים שכל חומר לימוד שמחייב אישור היום - לא מרשים יותר להעמיד את הבת במטבח או משהו כזה. ערים לכך, בודקים ורק כך יאשרו את חומרי הלמידה מכאן ואילך.

יש פעילויות מסוימות שנערכו בחטיבת הביניים. ובמסגרת פעילות זו אנחנו ראינו שיפור בהעמדות הבנות כלפי מקצועות מדעים וטכנולוגיים. הפעילות הזאת עבדה בשני מישורים.

ראשית, לדוגמה, פעילות בשיתוף עם צה"ל ועם התעשייה, הפגישה תלמידי חטיבות ביניים, בנות ובנים, עם מפעלים. מפעלים אימצו בתי-ספר. זה די צמח לממדים מערכתיים.

בחזית המאמצים דווקא הופיעו נשים שנפגשו עם הבנות. מצה"ל קיבלנו גיבוי וגם הם שלחו את החיל הנשי כדי לעודד לכיוון תחומי מדע וטכנולוגיה. הדור הזה עדיין לא הגיע לחטיבה עליונה, אבל אנחנו בהחלט מבחינים בשיפור בעמדות הבנות כלפי מקצועות מדעים וטכנולוגיים.

בחטיבה העליונה, אם אני מסתכלת על כלל מקצועות המדעיים, בערך כ-30 אלף תלמידים בשנתון, שמתחלקים בערך שליש, שליש, שליש, אבל יש יותר בביולוגיה, פחות בפיזיקה וקצת פחות בכימיה. המקצועות שעדיין נחשבים למקצועות נשיים זה ביולוגיה וכימיה. ההישגים של הבנות טובים יותר, הן מצטיינות. אבל עדיין זה המקצועות הנשיים יותר.

לגבי מקצוע הפיזיקה, אני שמחה לבשר על שינוי במגמה. מאחוז בנות של 25 ב-5 יחידות, אנחנו עומדים היום על 33 אחוזי בנות. עד לפני שנתיים אחוז הבנות ב-5 יחידות פיזיקה עמד על כ-25 אחוז. היום זה 33 אחוז. זה לא מספיק, אנחנו רוצים לשאוף ולהעלות את שיעור הבנות. אבל התופעה הזאת בהחלט נמצאת במגמה של עלייה שאנחנו משתדלים לעודד.

חשוב לציין שלמדנו שכדי לעודד בנות - -

שאלה טובה. שיעור הבנות בסך-הכל עלה או מספרית עלה?

לא, אני מדברת באחוזים.

זאת אומרת, שיכול להיות שיש פחות תלמידים ואז המספר עלה?

לא, יחסית לאוכלוסייה. זאת אומרת, גם אנחנו שבודקים את זה אז תמיד ביחס לגודל האוכלוסייה כלפי סך-הכל הלומדים. זאת אומרת, בשיעור יחסית לאוכלוסייה. עכשיו חשוב אולי לבשר בפורום הזה שאנחנו ערים לאיזה שהיא נקודה שכדאי לשים את האצבע כשמנסים לעודד בנות וזה לשים לב שהבנות מתפקדות הרבה יותר טוב בשיטות מסוימות של לימוד והוראה.

הבנות פעילות במתכונת של פעילות בפרוייקט, בסיטואציה קבוצתית, ואז הן מגלות יכולות גבוהות. זה לא שמורידים את הרמה כדי שהבנות יצליחו יותר, אבל בהחלט ישנם אלמנטים שחשוב לעודד אותן יותר ולשלב גם לבנים ולבנות כי באמת הבנות מגלות יכולות. וחשוב להתמיד כי זה בהחלט כיוון מעניין שבא ומרחיב את מעגל הבנות המצטיינות.

במקצועות טכנולוגיים, אז שוב עדיין יש את המקצועות הטכנולוגיים שהם נחשבים מקצועות גבריים. כמו מכונות, חשמל, אלקטרוניקה. אבל אם אני מדברת על מדעי המחשב או מקצועות טכנולוגיים שמתבססים על מדעי המחשב, כמו הנדסת תוכנה ואלקטרוניקה ושילוב של מחשבים, אז אנחנו רואים ששיעור הבנות במקצועות שהם מבוססי מדעי המחשב - נמצא בעלייה מרשימה לאורך השנים.

כי בכלל המקצוע הזה בעלייה. והוא די מתקרב לכמעט 50 אחוז. אנחנו גם רואים את זה במוסדות השכלה גבוהה, שהבנות בוחרות. יכול להיות שאולי בגלל גם יש יותר בפיזיקה. אבל כתופעה אין שם. זאת אומרת, מה שזה מלמד אותנו שגם לתהליכים החברתיים יש איזה שהיא השפעה שעשויה למשוך בנות לכיוונים מסוימים. וצריך לנתב את זה לאוריינות הנכונה.

ישנם תחומים חדשים כמו ביו, אלקטרו אופטיקה או מערכות ביו רפואיות. אז שוב, זה מגדיל יותר את מעגל הבנות כי זה סוחב קצת מהביולוגיה והרפואה שנחשבים למקצועות נשיים.

תודה רבה. נשמע קצת מהשטח, בבקשה.

אני נציג של משרד התמ"ת ואני מנהל המכון הממשלתי בהכשרה טכנולוגיה ומדע ואחראי על כל המכללות הטכנולוגיות. באופן כללי, מכלל הסטודנטים שלומדים אצלנו, סטודנטיות יש כ-30 אחוז. יש לנו כ-25 אלף סטודנטים ברחבי הארץ, מתל-חי ועד אילת, כ-30 אחוז הן נשים. אני מדבר כרגע אחרי צבא.

הן נמצאות למעשה ברוב התחומים הטכנולוגיים. הרבה בתחומי הביו-טכנולוגיה והתקשורת למיניה; האדריכלות ועיצוב; הכימיה. יש לנו בערך איזה 40 מקצועות, מגמות משנה, ותוכנה הרבה מאוד. אני אגיד משהו בסוגריים. אנחנו נמצאים במגזר החרדי, יש לנו מאות נשים במגזר החרדי שהצלחתן עצומה. הן משתלבות גם בשוק העבודה בצורה טובה מאוד.

הן לומדות בעיקר מחשבים וקצת אדריכלות ועיצוב. איפה שמצאנו שהן לא משתלבות - זה במקצועות מה שחנה אמרה, במקצועות האלקטרוניקה, המכונות והחשמל. עכשיו כיוון שאנחנו מבינים שזה חשוב שהן תשתלבנה, מכיוון שלתעשייה זה חשוב מאוד. ואני עכשיו מביע דעה ערכית כי אני קצין חינוך ראשי לשעבר, אז אני עכשיו מציג את העמדה של המשרד מבחינת הצורך לאנשים טובים שיבואו למקצועות הטכנולוגיה לתעשייה ולמשק.

אנחנו יזמנו פרוייקט לפני חמש שנים, שמעון דוד הוא ממרכז הפרוייקט. ואנחנו מביאים נשים למקצועות המכונות, החשמל, והאלקטרוניקה. זה בנות שסיימו את התיכון, הן באות למעשה מכל המגמות, אבל לאחרונה יותר מהמגמות של 4 ו-5 יחידות מתמטיקה ובפיזיקה.

והן הולכות למקצועות האלה. הפרוייקט הוא יחד עם הצבא. יש לנו היום בנקודת הזמן הזאת כבר בעצם כבר ארבעה מחזורים. בין 500 ל-600 נשים. לאחרונה עשינו כנס גדול מאוד בתל-אביב. הן לומדות בשלושה מקומות: בטכניון בחיפה, באוניברסיטה בתל-אביב ובמכללה הטכנולוגית בבאר-שבע. הצלחתן היא גדולה מאוד.

אבל איך גרמתם להן ללמוד?

הצבא יחד אתנו הזמין אותן ונתן להן אפשרות להשתלב בצבא במסגרת בחירת מקצוע שהוא נקרא פרוייקט "רקיע". והן מגיעות ממיונים וכו' וכו' ומתחילות ללמוד. המשרד שלנו מממן 60 אחוז של שכר לימוד שלהן. הצבא מממן 40 אחוז שכר לימוד.

הן, למעשה, במקום לשלם כ-20 אלף ש"ח, הן משלמות כ-1,500 ש"ח בלבד. ובסוף הלימודים שלהן, הן מתגייסות לצבא. המחזור הראשון כבר מסיים את השירות הצבאי. משך הלימודים ארבעה סמסטרים. זה שנתיים על-פני שנה וחצי. תכנית לימודים מאוד מאוד מאומצת, מאוד מאוד אינטנסיבית.

זאת אומרת זה מעין חצי עתודה?

זה עתודה. אבל היא לא נקראת עתודה מכיוון שהבנות לא נמצאות במעמד הזה, הן לומדות באופן אזרחי. הן מקבלות דחיה מהשירות ואחר-כך חותמות עוד שנה וחצי.

זה בערך מין חצי עתודה.

היום בצבא יש כ-80 אחוז, אם אינני טועה, בחיל-האוויר. והיתר הן בחיל המודיעין, בחיל הקשר ובחיל החימוש. עכשיו אני אומר משהו בקשר לשיטת הלימוד. מתברר כשהן לומדות לבד במקצועות האלה, הצלחתן מרובה. רק בנות, הצלחתן בלתי רגילה.

כשהן לומדות מקצועות כאלה עם גברים - יש איזה מין תחושה שהבנים יותר מוצלחים. אגב, לא נכון. הצלחתן גבוהה יותר משל הגברים, אני אומר את זה למעט הגברים שנמצאים כאן, שידעו. אנחנו גם כן עשינו סקרים ומחקרים בעניין הזה, הלכנו על המודל הזה אחרי שבחנו אותו גם בארץ וגם בעולם.

אז אני יכול לומר לכם שהפרוייקט הזה הולך ומתרחב. והוא טוב לצבא קודם כל, הוא טוב לנשים, כי הוא מביא אותן למקצועות טכנולוגיה מאוד מובהקים. והמצטיינות ביניהן, הצבא מאפשר להן להמשיך ישר ללימודים לתואר מהנדס. כל שנה יש כמה מצטיינות והצבא מממן את לימודיהן והן ממשיכות לתואר מהנדס.

יש להן נקודות קרדיט?

ודאי שיש להן. הן לומדות אחר-כך עוד שנתיים וחצי השלמה והן מסיימות תואר מהנדס. אז זה הפרוייקט שרציתי להגיד לכם שאנחנו עושים אותו. הוא נראה בעינינו נכון, הוא מאוד מאוד ממוקד ומאוד מוצלח.

מה משך השירות של הבנות האלה?

הן משרתות שנתיים ועוד התחייבות קבע שנה וחצי.

וזה מוגבל, הצבא מגביל את המספר?

הדבר היחידי שמדאיג כרגע זה ההתמודדות שלהן. כיוון שזה בסוף תלוי רצונה של הבת ושהיא הולכת לבחור במקצוע כזה או אחר, תפקיד כזה או אחר בצבא.

אני באמת אמשיך ככה מהדברים של שלום כי הוא סקר יפה את הפרוייקט. אני אגיד איך זה נראה מהעיניים שלנו. אז באמת כשיצאנו לדרך עם הפרוייקט הזה, אנחנו זיהינו מגמה של ירידה בלומדים את מגמות הטכנולוגיות.

"יצאנו לדרך", מתי זה קרה?

לפי חמש שנים יצאנו לפרוייקט של "רקיע".

עכשיו אנחנו פותחים את המחזור החמישי.

ראינו שיש לנו פחות ופחות מתגייסים בוגרי מגמות הטכנולוגיות. אלקטרוניקה, מכונות, חשמל. זו מגמה שבטח רשת “אורט” מכירה אותה, משרד החינוך ובטח ובטח בנות. גם עד היום שמסתכלים על בנות שלומדות את המגמות האלה, עוד אפשר לראות קצת באלקטרוניקה, בודדות בשאר המגמות.

בצבא, השיקול של שילוב נשים במקצועות חליף גברים, מה שנקרא - איפה שאפשר לשים אישה ולפנות את הגבר ללחימה - הוא ערך במיצוי של כוח-האדם. ובאמת חשבנו איך לפרוץ את העניין הזה במקצועות הטכנולוגיים. עד לסיפור של פרוייקט "רקיע", יכולנו לשלב בלימודי י"ג-י"ד - זה בעצם ההכשרה - רק מי שלמד בנתיב הטכנולוגי בתיכון.

ובעצם הייחוד של הפרוייקט, אני חושבת - שלום, לא הדגשת את זה - זה שאלה בנות בוגרות עיוני. זה בנות שלמדו ספרות ואומנות. בנות לא התמקדו בטכנולוגיה והצענו להן את זה במסגרת האפשרויות הקיימות להן בתוך היעדים הצבאיים. ואנחנו רואים מבחינתנו הצלחה. גם בהיקף הבנות שנרתמות לעניין. היום אנחנו כבר רואים את הבנות אחרי שירות, יש לנו כבר מחזור שסיים את השירות שלו, את ההצלחה בשביעות רצון מבחינתן בשירות.

הן ממשיכות באזרחי באותם תחומים?

עוד לא בדקנו.

הן השתחררו עכשיו בפברואר. חלק נשארו בקבע וחלק השתחררו. והמחזור הראשון היה כולו לחיל-האוויר.

כמה היו במחזור ראשון?

התחילו 120, סיימו 80.

מה שאת עכשיו מספרת לנו, זה לא מחזק קצת את הדעה של ועדת דברת שלא צריכים חינוך טכנולוגי, אם אפשר לעשות את ההשלמות כל-כך בקלות ומהר?

קודם כל, זה לא כל-כך מהר. זה מחליף את הי"ג-י"ד שקורה היום.

לא, אבל גם שמה זה י"ג ו-י"ד.

השאלה באמת, מה שאתם עושים זה לאלה שלא למדו בכלל. אלה שעושים י"ג ו-י"ד, הם גם צריכים לעבור הכשרה כזאת?

לא, זה במקום. זה י"ג-י"ד.

אז למה הם צריכים ללמוד?

כי אנחנו מצאנו שבנתיב הטכנולוגי של משרד החינוך בנות לא השתלבו.

זה ברור לי. אני שואלת עכשיו, אני קצת זזה מהנושא.

מבחינת האפשרות של לבטל את החינוך הטכנולוגי, אנחנו צריכים למצוא ערוצים אחרים כדי להכשיר את הכוח-אדם הזה.

אני אשאל את השאלה אחרת. אלה שבאים מערוץ הטכנולוגיה, אתם חוסכים זמן וכסף.

לא. משקיעים יותר כסף.

אלה שבאים מהטכנולוגי?

אם הוא בא בוגר כיתה י"ב, אני יודעת לשלב אותו במערכת.

זו השאלה שלי, אולי זה לא היה ברור.

עדיין אני צריכה אותם עם השכלה יותר גבוהה. חלקם גם אחרי 12 שנות לימוד בנתיב הטכנולוגי, אנחנו מאפשרים להם להמשיך ל-י"ג, י"ד, כי שם מעריכים שצריך את הידע הזה.

זה מה שאני שואלת. האם יש פער דרמטי בין אלה שגמרו עיוני ועשו את ה-י"ג, י"ד, לבין אלה שעשו טכנולוגיה וממשיכים את ה-י"ג, י"ד?

באיזה מובן?

מבחינת הידע, היכולת.

שניהם הנדסאים, מקבלים תעודה של הנדסאי. אבל זה לא חליף. אני יודע מה את מנסה לשאול.

לא, היה לנו דיון פה בוועדת החינוך על דברת בהקשר של חינוך טכנולוגיה. עכשיו אני שואלת את ההקשר של נשים. האם אנחנו לא צריכים לבזבז את מאמצינו וזמננו בהעברת נשים/בנות למדעים וטכנולוגיה ולתת להן כן לבלות את כיתה ט', י' ו-י"א, בכיף וב-Relax. ולהשקיע את המאמצים אחר-כך ב-י"ג, או ב-י"ב, נניח, ולהגיד להן, "או-קיי, עד עכשיו נחתן, עכשיו בואו תעברו הנה".

אל"ף, מדובר במספרים קטנים. ובי"ת, אני חושבת שלא צריך להגיע לשלב של צבא כדי להתחיל להתעסק עם זה. אני חושבת שזה צריך להיות בתחום החינוך ואז לראות את הבנות האלה ממשיכות להשכלה הגבוהה בתחום הטכנולוגי. שרק בשלב צבא, משיקולים כאלה ואחרים, הבת פתאום בוחרת את הערוץ הזה - אני לא בטוחה שזה מה שהיינו רוצות שזה יקרה.

אז זה לגבי הפרוייקט הזה שהוא באמת מבחינתנו הצלחה בשילוב נשים במערכים הטכנולוגיים. זה מפנה לנו לא מעט שהיו צריכים לעשות במקומן את העבודה הזאת.

כרגע סך-הכל יש לכם 500 בנות?

סדר גודל, כל השנים. אני הייתי רוצה להציג פרוייקט נוסף ואת הזכרת קודם את העתודה. אז אני אגיד שבתוך העתודה האקדמית שזה בעצם המשך לימודים באקדמיה, ברצף, מתיכון ממשיכים לאוניברסיטאות. יש לנו מגוון רחב של מגמות שרובן הן מגמות ההנדסה והמדעים המדויקים. על כל הקשת, אלקטרוניקה ומכונות ומחשבים ואדריכלות ובנין. באמת קשת רחבה של מגמות.

יש לנו גם בפנים את הרפואה. ברפואת שיניים, במקצועות הרפואה, הפרה-רפואי. ויש לנו את כל המקצועות האחרים, כלכלה ומשפטים וכל השאר. כשאנחנו בוחנים את ההשתלבות של הבנות במסלול הזה, אז אנחנו רואים שהבנות נוטות ללכת למסלול הזה, זה נחשב מסלול איכותי. היום הוא גם אטרקטיבי, הצבא משתתף במימון שכר-הלימוד של המשתתפים במסלול הזה.

ובמקצוע הרפואה-רפואה, שזה הסף הכי גבוה מבחינה אקדמית, יש לנו שילוב של נשים גם, בשיעור של 45 אחוזים. 45 אחוזים מהאנשים שהולכים לרפואה מדי שנה - הן נשים. ומקצועות היתר, המשפטים, הכלכלה, פסיכולוגיה, מדעי החברה, אנחנו רואים שיעור של 42 אחוזים מהמשתלבים שהן נשים.

במקצועות ההנדסה על כל הקשת, רק 16 אחוזים. ופה אנחנו רצינו לראות איך אנחנו מגדילים. היה לנו יעד, אנחנו מ-19 אחוז נשים במסלול הזה בכלל עלינו ל-26 אחוזים בשנה האחרונה. יש לנו יעד להגיע ל-30 אחוזים. וברור לנו שהשינוי צריך להיות בהנדסה ובמדעים מדויקים. כי בכלכלה ובמשפטים וברפואה הן שם. וצריך לראות איך אנחנו עושים את השינוי.

יוזמה שיצאנו לדרך השנה זה המחזור הראשון שעשינו את זה. אני כיתתי את רגליי כדי לראות איך אני מייצרת מציאות שהעסק הזה יוצא לפועל. זה לשכנע בתוך הארגון שלי ומחוצה לו, לקחת בנות שרצו להשתלב במסלול, גם במקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים, אבל באו בלי רקע לימודי נכון. לא ניגשו ל-4 ו-5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה.

ולא קיבלו את הבונוסים באוניברסיטאות והפכו להיות לא קבילות, למרות שהן מתעניינות בעניין. ואנחנו דחינו להן את הגיוס בשנה, הכנסנו אותן לתוך המכינות האקדמיות. הן יודעות שהשירות שלהן בסוף המכינה זה אך ורק מגמות ההנדסה והמדעים המדויקים. ובשלב של המכינה אנחנו מרביצים בהן תורה מה שנקרא, פיזיקה ומתמטיקה ברמה של 5 יחידות.

מריצים אותן עוד פעם פסיכומטרי, קורס במיומנויות למידה, אנגלית לפטור, בתקווה לצאת לדרך עם קבוצה נוספת של בנות להנדסה. כמה יש כאלה? זה שאלה טובה. אנחנו השנה פתחנו רק עם 25 בנות. ולצערי פתחתי רק ל-25 בנות כי לא ידעתי להגיד להן עד לרגע האחרון, מה אני נותנת להן.

הלימודים במכינה אקדמית, אני לא יודעת אם את יודעת, יותר יקרים מלימודים בשנת לימודים אקדמית. וככזה זה לא אטרקטיבי לבחורה. למה היא צריכה לעשות את זה כשאני מגבילה אותה רק בהנדסות.

זה על חשבונה?

מישהו היה צריך לממן את זה. אז הצבא עשה את מרבית הכסף, 8,500 ש"ח שאנחנו נותנים היום לכל עתודאי. ואת הדלתא שגם הטכניון שהוא המקום האולטימטיבי לביצוע מהלך כזה, זה מגורים, זה כלכלה מחוץ לבית, זה ספרים, זה מחיה. ואני אומרת לכם, שפה היה הפער שלי. וחיפשתי במשרד החינוך ולא מצאתי.

חיפשת מה? כסף או אנשים?

עזרה לעזור לבנות האלה. לא נפגשתי עם האנשים האלה שכאן.

בעקרון עד סוף י"ב ופה אנחנו מדברים על משהו שונה. במשרד החינוך יש מלגות.

בסוף מצאתי קצת בקרן אייזנבורג באוניברסיטת תל-אביב, קצת הטכניון נתן ויצאנו לדרך. אבל בנקודת הזמן שאני ידעתי להגיד לבנות מה יש להן ואיך זה משתלב - הצלחתי לייצר רק 25 בנות. אני מקווה שבשנה הבאה אנחנו נצליח יותר.

יש לי עוד הצעה. אולי מפה תצא הבשורה. אני בתהליך הזה גם ביקשתי לראות, יש מושג כזה במשרד החינוך ויש מושג כזה באקדמיה, ראוי לקידום. והייתי רוצה לראות איך אנחנו מצליחים על משקל שיעור של הנשים במגמות הטכנולוגיה וההנדסות. איך אנחנו מצליחים לייצר גם פה איזה שהיא אמירה שנותנים יד לבחורות ללכת על הערוץ הזה, עד שנתייצב, לא for ever.

אבל צריך לתת את הדחיפה הזאת. והראוי לקידום יכול לעזור במימון מכינה אקדמית כזאתי שהבחור או הבחורה שמוגדרים כראוי לקידום על-פי הכללים הנהוגים היום, שאגב הם רק נתונים סוציו-אקונומיים, יכלו לעזור בדחיפה של בנות נוספות לעניין הזה. הראוי לקידום בא לידי ביטוי באקדמיה בקבלה.

הם עושים הנחה לאנשים שמוגדרים ראויים לקידום בסף הקבלה. ואני חושבת שאם בחורה מתמודדת על הפקולטה להנדסת חשמל שזה הסף הקבלה הוא מאוד מאוד גבוה וחסרה במעט נקודות כדי לעבור את הסף הזה, עם הראוי לקידום היא היתה עושה את השינוי, היא היתה מצליחה להיכנס. אין לי ספק שזה יכל לעשות פריצת דרך ולהכניס עוד, אני לא רוצה להגיד מאות, אלפים, אפילו עשרות בודדות. אפילו עשרות בודדות זה יכול לעזור.

התפיסה של האקדמיה, אגב, לא לעשות את זה. מצוינות, מצוינות, לראוי לקידום נראה שכפו עליהם את המושג הזה. אני חושבת שגם פה צריך לעשות הכפייה הזאת לנשים למספר שנים מוגבל, עד ליצירת האיזון הזה. בעיני זה פרוייקט מאוד מאוד מיוחד, הוא מוכיח, גם הפרוייקט של "רקיע" וגם הפרוייקט הזה שלצה"ל יש אינטרס, שצה"ל פועל, שצה"ל משקיע משאבים. והייתי רוצה לראות את זה גם במשרדים ובארגונים גדולים אחרים.

ואז אולי נגיע באמת למספרים של אלפים ולא בודדים. אז מה עושה “אורט”?

אנחנו מתשנ"ט פתחנו תכנית, שמי שאבי התכנית זה יעל רום.

היא הבטיחה שהיא תגיע היום.

תכנית שנקראת "נערות ‘אורט’ למאה ה-21". תכנית תלת-שנתית, שלמעשה היתרון שלה שיטה הוליסטית. היא פעלה גם בשטח הקוגניטיבי לקדם את התלמידות במתמטיקה, היא פעלה גם בשטח התודעתי, ישימו להן הרבה מאוד ציונים וחוויות בתעשייה.

היא פעלה בקבוצות קטנות. והיא למעשה פעלה עם תלמידות ותלמידים. אני לא משוכנע שבנות שמלמדים אותן בקבוצה חד-מינית, גם אם הן מצליחות יותר טוב בהתחלה, אחר-כך כשהן יוצאות לשוק וצריכות להתמודד מול הגברים - אני לא בטוח שהחינוך הזה הוא נכון. אני אומר את זה כהערת אגב למה שנאמר קודם.

כשאני מסייר בבתי-הספר ואני שואל בת: "למה הצלחת במתמטיקה ב5- יחידות". התשובות הן: "המבחן היה קל, המורה היה מצוין, התכוננתי היטב". בן שעומד על-ידה ואני שואל אותו "למה הצלחת", הוא אומר: "יש ראש". אז זה מתחיל מכאן.

רגע, עוד פעם. היא היה לה קל…

היה לה קל או המורה היה טוב או שהוא התכוננה.

לא בגלל שהיא מוכשרת.

עוד דבר. עובדה מחקרית, בנות מורות וגם מורים פונים פי שלוש בשיעור מתמטיקה לבן מאשר לבת. התכנית הזאת, עבדנו חזק עם המורים, היא עבדה במשך, כפי שאמרתי, במשך שלוש שנים, אנחנו עבדנו על מספרים של 8,000 תלמידות ותלמידים. תמיד יחס הבנות עלה על יחס הבנים.

אנחנו הצלחנו באותם בתי-ספר שפעלנו, לא כולל טבעון, להכפיל ולשלש את מספר הבנות. היתה לנו תרומה של מיליון דולר מחוץ-לארץ, התרומה נגמרה, ולצערי הפרוייקט הפסיק. הפרוייקט עולה 200 ש"ח לילד/ילדה בשנה. זה התקציב, זה עלה בוועדת החינוך לפני שנתיים, קראנו לעזרה - העזרה לא ניתנה. ולדעתי האישית, אם לא יימצאו הכספים - אנחנו נמשיך ונדון בזה עוד שלוש שנים.

אני רוצה להבין משהו. זה לקידום בנים ובנות?

היחס של הבנות הוא פי 1.67 יותר מאשר הבנים.

מה-8,000 התלמידים שעברו את הפרוייקט הזה?

אז כ-5,000 אלפים בנות וכ-3,000 בנים.

וכמה מהם באמת הגיעו לאן שרציתם?

אני אומר לך שאנחנו הכפלנו ושילשנו את מספר הבנות שלומדות 5 יחידות מתמטיקה. יש בתי-ספר שהכפלנו במאה אחוז, יש מאתיים אחוז. אנחנו התחלנו פרוייקט אחר בפיזיקה שנקרא "מד"צים". אתם עוד מעט תשמעו אותו, אחוז הבנות בפיזיקה אצלנו, דיברו פה על 30 אחוז, אצלנו 40 אחוז. וכל בת שפועלת בחטיבת ביניים, צריכה להביא עוד שלוש בנות לבחור פיזיקה 5 יחידות.

הבעיה העיקרית של סקירה מסביב לשולחן, זה בעיקר תקציבים. לדעתי אנחנו מפסידים פוטנציאל כוח אנושי.

זאת הנקודה המרכזית.

שקיים במדינה ולא מנוצל.

מכיוון שזמננו הולך ומתקצר, אני רוצה שנשים את הדגש על הנושא הזה. אנחנו לא רק עושים, זאת אומרת, הרעיון לקדם נשים למעמד שוויוני, הוא כמובן נובע מעצם היותן בנות אדם שוות. אבל מעבר לזה בעיניים הכלכליות, המדינה מפסידה כאן פוטנציאל אנושי מאוד איכותי בגלל שהיא לא נותנת להן להתקדם או לא דוחפת אותן להתקדם.

ועל זה אנחנו מדברים. אנחנו מפסידים כסף, אם באוצר מבינים כסף.

אני רוצה לבוא ולומר, היום אנחנו פועלים עם משרד המדע בנושא של בשביל המדע ולקחת ילדים כבר בגיל הגן ובתי-ספר יסודיים כדי להחדיר אותם ולגרות אותם. שאנחנו פותחים במרכזי מצוינות עם משרד המדע ואני אומר בכוונה, זה פרוייקטים חדשים. כדי להביא הורים וסבים וילדים גם לתוך מרכזי המצוינות האלה, לאתגר אותם למדע וטכנולוגיה.

אני מברך על כל מה ששמעתי כאן על "רקיע" ועל הפעילות של הצבא. עם אכ"א לפני שבוע בחוות השומר. הדברים האלה במספרים קטנים. אנחנו מדברים במאסות. אנחנו מפעילים מערכת של 70 אלף תלמידים צעירים ברשת “אורט”. ולכם אני אומר, אני חוזר לדוח דברת, אם משרד החינוך לא יתעשת מהר ולפחות את השש-שנתי יחבר, שאני אוכל לקחת מורים טובים למתמטיקה, פיזיקה ומדעים בחטיבת ביניים, אלא זה יהיה חטיבת ביניים מורים מועסקים על-ידי משרד החינוך ומורה חטיבה ימומן על “אורט” ישראל, לעולם לא נפתור את הפלונטר הזה.

אני אמרתי את זה לפני ועדת דברת, אמרתי את זה אחרי ועדת דברת, אני אומר את זה עוד היום. אני גם ישבתי עם שמוליק הר-נוי ואמרתי לו: "שמוליק, כן יישום לא יישום, בוא לפחות חטיבת ביניים וחטיבה עליונה כבר נאחד, שאני אוכל לקחת מורים הכי טובים, בפיזיקה, מתמטיקה, ששייכים לחטיבה העליונה, שהם יותר מושכלים, יותר מוכשרים, יותר מיומנים, ויעברו לכיתה ז'".

ושיודעים ללמד.

ויודעים ללמד, שיעברו לכיתה ז'. אז אומרים לי: "זה בלתי אפשרי, זה מורה משרד החינוך וזה מורה מ”אורט” ישראל, אי אפשר שהם ילכו לאלה". ואני אומר לכם שוב פעם, אני מדבר על ועדת דברת באהבה ובאהדה. הדבר הפשוט הזה שלא צריכים שום ועדה. החלטה מינהלית של המשרד לבוא ולומר: "רבותיי, כל מורה חדש שמתקבל לחטיבת ביניים, הוא מורה רשות או רשת, נקודה". ואפשר לפתור את זה בהחלטה מינהלית.

הייתי אצל רונית תירוש, אצל כולם הייתי. זה בלוק, אי אפשר לעבור את המחסום הזה. כי המורים הטובים כרגע, המושכלים יותר, נמצאים בחטיבה עליונה והם מיומנים יותר והם מיומנים כדי לחבב את המדע והטכנולוגיה והם יודעים איך לעשות את זה. ואם נמשיך לקחת את המורים למדעים שעבדו פעם באופנה ובספרות, ואני מאוד מעריך את המורים האלה, ועשו הסבה למדע וטכנולוגיה - לא יהיה מדע וטכנולוגיה.

תודה.

מכיוון שאני לא באה מתחום החינוך, אבל אני שמחה לראות שגם באמת אנשי החינוך עצמם שמתעסקים בנושאים המאוד ספציפיים, באמת מודעים לעניין שהבעיה היא לא רק לימודית אלא גם עניין של תודעה. ואת עניין התודעה אנחנו חייבים לטפל בו עוד לפני שאנחנו מדברים על מספר יחידות. כי לא יעזור שום דבר, גם הילדות המוכשרות האלה, אם כל הזמן הן יגידו שזה בגלל המורה או מבחן, אז באיזשהו מקום לא נראה גיוס של עוד מספר נשים.

לכן העדפה מתקנת - בהרבה מלים אמרת, אבל דיברת על העדפה מתקנת - היא בוודאי שהיא ראויה ופרוייקט של מימון הוא בוודאי ראוי. אבל גם אותה מחלקה במשרד החינוך שעושה פרוייקט כל-כך מעניין עם שדולת הנשים לגבי נערות מובילות שינוי, שמדבר על העצמה ותודעה. יכול להיות שאנחנו מגיעים מאוחר מדי.

אגב, יהיה מאוד מעניין בהערכה שלנו להכניס פרמטר שאנחנו מדברים על שינוי עמדות - יהיה שווה לבדוק האם למשל מעבר מ-3 ל-4 יחידות זה חלק מהתוצאות של ההעצמה של האישית שלנו. לדעתי נראה שיש שמה איזשהו תוקף באמת במקום שבו אתה עושה עבודה תודעתית, אתה גם מדבר על הישגים.

מצד שני, אני חייבת להעיר הערה. את אמרת, ואני נזהרת תמיד, "אם הם לא ילכו ללמוד מתמטיקה או פיזיקה - הם יהיו בשאנטי". צריך להיזהר.

אני אמרתי דבר כזה?

כן אמרת, "בואו ניתן ללמוד בשאנטי".

אני אף פעם לא משתמשת במלים האלה.

אני אמרתי.

באמת צריך להיזהר מהעניין הזה. ואגב לגבי מערכת החינוך ובאמת עידוד ספציפי עם סיפור אישי, אז גם אני רוצה לספר.

אין לנו זמן, אני ממש מצטערת.

מט"ב הוא מקצוע שמיועד לתלמידים שלא מתמחים במדעים והמטרה היא כן להקנות להם אוריינות מדעית טכנולוגית. וחלק מהדברים שעלו פה, חנה הזכירה ש-30 אחוז מתמחים במדעים בחטיבה העליונה; רותי בוודאי יכולה לדבר בתוך הביולוגיה מה קורה מבחינת הבנות.

אבל כשמדובר על כל הקבוצה המשלימה האחרת, הנקודה שאנחנו מאוד משתדלים לטפח היא באמת אפשרות להביא לידי ביטוי כישורים מגוונים ושונים של תלמידים ובוודאי לבנות נוח אולי יותר. גם כשמדובר על הערכה בדרכים מגוונות תוך שימוש בביטוי של יכולות מגוונות.

אנחנו חייבים לסיים. יש לך משהו נקודתי?

אני רק רוצה להדגיש את הנקודה שיש את המתמחים שמאוד חשוב, את המצטיינים שמאוד חשוב לטפח, אבל יש גם את שאר האוכלוסייה הרחבה.

גילה, ממש בדקה.

ממש בקצרה. ראשית, אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה שמצאה לנכון ביום המדע הבינלאומי להציג את זה סביב העניין של קידום נשים בתחום. אבל בטח ובטח אפשר להבין שוועדת המדע הקודמת וגם כאישה ואני רוצה לברך על כך.

אבל בקצרה אני אומר, כבוגרת פיזיקה, כימיה ומתמטיקה, סיימתי בלימודי פילוסופיה באוניברסיטה. ואני רוצה לומר שבאמת אותה טראומה שדיברו כאן על אותם מורים מזעזעים במובן של העברת החומר, לא פלא שגם הגענו לאן שהגענו. בעניין הזה אני מסכימה שצריכה לצאת מפה קריאה היום סביב העניין של השש-שנתי ולהפריד את הנושא בכלל מדוח דברת, עם כל הסייגים שקיימים סביב הדוח, גם לנו אין קשר בין זה לבין הרציונליות של לממש את העניין של שש-שנתי.

אני חושבת שזו אחת מהקריאות שצריכה להיות כאן. ובנוסף לעבודה המבורכת שגם הוועדה לקידום מעמד האישה, את שמעון בן-דוד שעשינו סיורים מדהימים בתחום. אין ספק שהדרך עוד רחוקה למימוש השוויון, אבל מפאת קוצר הזמן, לא הייתי פה כל הישיבה, אני מאמינה שנגעתם במרבית הנקודה. אז זו אחת מהנקודות העיקריות שלטעמי צריך.

כמובן משרד החינוך, הדבר היחיד שיכול לזעזע את המערכות באמת על מנת ליצור את השוויון המדובר. מכאן צריכה לצאת הקריאה למשרד החינוך.

תודה. את רצית להוסיף משהו?

אבל זה ייקח יותר מאשר דקה אחת. אני רק אגיד אולי מילה אחת מתוך המצגת. פסקה אחת. כיושבת-ראש המועצה הלאומית לקידום נשים מדע וטכנולוגיה, קו המטרה זה שינוי יותר נשי במדע וטכנולוגיה. וכמובן אנחנו יודעים שזה מתחיל בנערות.

וכמו שאת אמרת ככה באמצע כהערת אגב, איך אנחנו גורמים להן. זאת אומרת, זה שיש שאנחנו יכולות לכפות עליהן, תגידו אתן עכשיו הולכות ללמוד מדע וטכנולוגיה. ועל זה רציתי גם לתת איזשהו Action plan וגם לדווח על ישיבה שהייתי בה באיחוד האירופאי ביום חמישי האחרון, שזה היה הנושא שאליו אני הגשתי איזה שהיא תכנית, מישהו אחר הגיש תכנית, והאיחוד האירופאי הולך ללכת על זה. אבל זה משהו כמו 20 דקות.

אז אולי נעשה ישיבה נוספת. אני רוצה לסיים ולומר שוועדת החינוך שמה לה כמטרה לקדם בנות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים.

הוועדה קוראת לשרת החינוך, שנושא השוויון בין המינים קרוב לליבה, להשקיע משאבים להעצמת בנות בתחומי לימוד אלו. הוועדה שמעה דיווח ממשרד החינוך על פיילוט שנערך בשיתוף עם הג'וינט וזכה להצלחה, ומציעה להכין תכנית ארצית בשיתוף גורמים שונים. את התכנית יש להתחיל בגיל צעיר ככל האפשר.

וכאן אני נכנסת לדבר שאתם אמרתם, משרד החינוך צריך להעביר, אני רוצה להגיד את זה נכון, אז תתקנו אותי, אתם לא מדברים להעביר מורים לגיל הצעיר יותר, אלא שהתלמידים ילמדו במסגרת של מורים מקצועיים ברשתות ובחטיבות העליונות.

מדברים על רצף שש-שנתי שבו יוכלו המערכות לנייד מורים מושכלים ומוכשרים כדי לגעת בנוער בגיל צעיר יותר.

יפה. אז זאת הנקודה שאנחנו קוראים למשרד החינוך לפעול למקצוע הנושא המדעי.

נקודה שלישית, הוועדה קוראת למשרדי החינוך והמדע להעניק מלגות לבנות ללימוד מדעים, כפי ששמענו כאן, מנכ"לית משרד המדע מנתה ונקבה בסכום של 100 בנות לפחות כל שנה, ואני חושבת שאכן, פחות מזה זה פשוט לא עבודה מקצועית.

תכניסי גם את משרד התמ"ת, בבקשה, בקריאה שלך.

למלגות?

כן.

הוועדה מברכת את משרד התמ"ת והצבא על מאמציהם לקידום נשים לבחירת מקצועות טכנולוגיים בצבא ובאזרחי, בפרוייקטים השונים שהוצגו בפני הוועדה.

לסיום, שילוב יותר נשים במקצועות מדעיים טכנולוגיים יביא למימוש פוטנציאל נשי איכותי הקיים בישראל שעדיין אינו ממומש ולכן אנחנו קוראים לכל הגורמים לעשות יותר כדי לקדם את הנושא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00