הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם בוועדות)

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
16.3.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 172

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, ה' באדר ב' תשס"ה, 16.3.2005, שעה 09:30

הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם בוועדות), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת מלי פולישוק-בלוך, רוני בריזון, אתי לבני (פ/2561)

חברי הוועדה: אתי לבני – היו"ר
מרינה סולודקין

חה"כ מלי פולישוק-בלוך
דלית דרור - משרד המשפטים
קרן ילין-מור - מתמחה, משרד המשפטים
תמר אלמוג - מנהלת האגף למעונות יום, משרד התמ"ת
טל שוחט - ממונה מטמנות, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רבקה שקד - ממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה
נציבות שירות המדינה
עו"ד קרן גייר - הרשות לקידום מעמד האישה
עו"ד הלית כהן - מחלקה משפטית, שדולת הנשים
מרים גרייבר - נשיאת הדסה ישראל

הלית מגידו

דלית אזולאי

טלי רם

הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם בוועדות), התשס"ד-2004,
של חברי הכנסת מלי פולישוק-בלוך, רוני בריזון, אתי לבני (פ/2561)

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה בנושא הצעת חוק של חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך – הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם בוועדות).

חברת הכנסת פולישוק, בבקשה.

אני חושבת שהחוק הזה כל כך פשוט וברור, שאפשר לסגור את הישיבה בחמש דקות. תיאמנו את זה גם עם הגורמים הממשלתיים.

הרעיון הוא שלא תהיה ועדה ציבורית שהממשלה ממנה – אני רציתי להחיל את זה על יותר, אבל נלך צעד צעד - ובשלב הזה לא תהיה ועדה ציבורית שהממשלה ממנה שלא תהיה בה נציגות הולמת לשני המינים. זה הרעיון הבסיסי.

אתן דוגמה. השר שטרית לפני זמן-מה מינה ועדה לבדיקת נושא תאונות הדרכים. לא ראיתי את רשימת המשתתפים אבל אמרו לי מקורות יודעי דבר שאין שם אף אישה. זוהי ועדת מומחים. אין מומחיות, אין גם נהגות. יש הרבה מאוד היבטים. נשים "יוק".

אני חושבת שזה אבסורד, מה עוד שזה נושא שהוא כל כך מהותי לכל אחד מאיתנו, ואנחנו בכל זאת אי אלו אחוזים בודדים באוכלוסייה הישראלית.

לכן, אני חושבת שצריך לצאת מכאן גינוי לשר התחבורה שלא שם לבו לכך, ואנחנו לא מבקשים טובות. ממש לא. זה לא בכיוון הזה בכלל. אנחנו טוענות שהזווית הנשית היא זווית ראויה וחשובה; אנחנו טוענות שהראייה הנשית נותנת משקל נוסף ויצירתיות נוספת להחלטות; אנחנו טוענות שהנהיגה הנשית – יש לה גם משמעות. אנחנו גם יודעות שנשים עושות פחות תאונות באופן משמעותי.

אני נותנת דוגמה כדי שלא יקבלו אותנו או את הצעת החוק הזאת אפילו כמי שעושה לנו טובות. אנחנו לא באות מהנקודה הזאת בכלל. אנחנו באות לתבוע לא את זכויותינו, אלא את הערך המוסף שלנו. זאת הנקודה המרכזית, כי הערך המוסף של אישה שיושבת בוועדה ורואה זאת בעיניים אחרות שונות מאשר הגברים – על כל ההיבטים – זה מה שאנחנו באות להגיד ועל כך אנחנו נלחמות.

הממשלה הבינה שאין לה ברירה, כך שאני מציעה להתקדם עם הנושא.

את מסכימה לעשות את התיקונים, בתיאום.

תיאמנו כבר, מה עוד יש לתאם?

זה כבר אחרי התיאום.

ועדות שהקימה הכנסת, אמרנו שיורד.

ירד, וגם לא כל הוועדות שהממשלה ממנה, אלא ועדות ציבוריות.

הניסוח יהיה בהתאם.

איזה עוד ועדות הממשלה מקימה?

אם היא מקימה ועדה פונקציונלית אד הוק.

הוועדה הזאת בענייני תחבורה, האם היא ועדה ציבורית?

כן. כאשר מדובר על ועדות שהן באות לבדוק איזשהו נושא וצריך מומחיות – אפילו לא רק מומחיות, אלא הפקיד המסוים שזה תחום עיסוקו – שם אנחנו רוצים להשאיר את הגמישות הפונקציונלית לאותה ועדה.

כפי שהעירה היועצת המשפטית בדיון מקדים שהיה לנו – קשה להתוות את הגבול, אבל ברור שוועדה כמו רוט-לוי, או טל לגבי גיוס בחורי ישיבות, או רבינוביץ' לגבי מס הכנסה – ברור שאלה ועדות ציבוריות, אבל לא כל צוות שהממשלה ממנה.

הוועדה לענייני תחבורה זה פונקציונלי.

אני חושבת שכן. הייתי רוצה לראות את המנדט שניתן להם כדי להגיד סופית, אבל למיטב הבנתי זו ועדה ציבורית.

קשה להתוות את הגבול. יכול להיות שאנחנו צריכים לומר – ועדות שעיקרן נציגי ציבור, או משהו כזה. אני לא רוצה למנוע מהממשלה להקים צוות אד הוק של מנהל אגף תגמולים ושיקום, יחד עם הרפרנט במשרד המשפטים לנושא תגמולים ושיקום, במקרה שניהם גברים או שניהם נשים.

זה מה שמטריד אותי – להשאיר את הגמישות הזאת בצוותים כאלה.

את יכולה לעשות את זה רחב, ותסייגי ועדות שממונות על-פי מינויים לתפקידים, פונקציות שממנות אותן, כי אם צריך את מנכ"ל כך וכך ואת מנכ"ל כך וכך ואת ראש לשכה זה וזה – אז מי שממלא את הפונקציה הוא עושה את זה.

זאת הבעיה היחידה שלי עם זה.

אז תסייגי את זה – למעט ועדות שממונות על-פי תפקידם של המשתתפים.

לפעמים יש ועדות מעורבות – שחלק מהאנשים הם פקידי ממשלה על-פי תפקידם, חלק גדול מהם נשים גם, וחלק הם נציגי ציבור.

אז אין לך בעיה.

ואז כן צריך ייצוג הולם. אם כל הפקידים הם פקידות – אז אין בעיה.

כל ועדה שהיא לא פֶר תפקיד, שהיא לא מוגדרת כתפקיד שהחברים בה מוגדרים בה על-פי תפקידם – היא צריכה להיות תחת ההגדרה הזאת של החוק.

את זה אפשר לעשות.

ועדה מייעצת לבנק ישראל היא ועדה שחוקקה על-פי חוק, אז לא יהיה שם ייצוג הולם לנשים? זה משפיע מאוד על כל תחומי החיים של נשים.

כל ועדה שאתם מבקשים לגביה התייחסות – אני רוצה לראות מה כתוב בחוק. האם כתוב בחוק בדיוק ההרכב, ומה יהיו התפקידים של כל החברים.

או שכתוב: השר ימנה שלושה נציגים.

צריך לראות לגבי כל ועדה איך זה כתוב.

אני מציעה פתרון פשוט – בואו נעשה חוק שהוא רחב, נסייג את זה על-פי תפקידים, נעביר את החוק ואחר כך נתחיל לבדוק. כל ועדה שקיימת על-פי חוק – נתחיל לבדוק אותה.

אנחנו אף פעם לא נכסה את כל הוועדות הקיימות, אפילו לא הסטטוטוריות, קל וחומר הצוותים אד הוק שהם לא סטטוטוריים.

נבקש מה- מ.מ.מ בכנסת שיערוך לנו סריקה של כל הוועדות הסטטוטוריות שעל-פי חוק כתוב מי חבר בהן, ואם נראה שזה מונע על-פי חוק ייצוג של נשים – נשנה את החוק הספציפי, אבל זה סיפור אחר, נטפל בכך בנפרד.

כרגע, החוק צריך להיות ככל האפשר רחב – תחת המטרייה של הממשלה – למעט מי שהוגדר - - -

מתמנה מכוח תפקידו.

זה בדיוק המשפט היפה – מתמנה מכוח תפקידו. האם זה מקובל עלייך?

כן, זה פתרון טוב. למעט לגבי ועדות שחבריהן מתמנים מכוח תפקידם.

אני רואה את הנוסח רק עכשיו, לא היינו שותפים לדיונים המוקדמים.

זה רק ברבע שעה שלפני הדיון.

לא ברור מפה שזאת ועדה דווקא סטטוטורית קודם כל. יש ועדות סטטוטוריות ויש סתם ועדות אד הוק שמקימים – ויש הרבה מאוד ועדות אד הוק – ונדמה לי שאותה ועדה שהרגיזה אותך מרגיזה גם אותי, כי אני קיבלתי תלונות מהעובדות במשרד, ובצדק רב, היא לא סטטוטורית. השר החליט.

אז על אחת כמה וכמה שזה יפול פה, בוודאי שכן.

אני לא יודעת, אני רוצה לשמוע מה חושב על כך משרד המשפטים – האם זה על אחת כמה וכמה, כי אם אנחנו כותבים רק ועדה סטטוטורית - - -

לא. לא נכתוב רק ועדה סטטוטורית.

מנכ"ל מקים ועדה.

לא אמרנו שיהיה כתוב רק סטטוטורית. יהיה כתוב: כל ועדה שהממשלה ממנה, שהחברים בה מתוקף תפקידם.

אתן דוגמה אחרת. אם יגיד משרד הבריאות: אני ממנה ועדה של כל מנהלי בתי החולים. זה לא סטטוטורי, אבל אם יש שם אישה – יש שם אישה. על זה אנחנו מדברים. לגבי סטטוטורית אנחנו נעשה טיפול נוסף בנפרד.

אני רוצה לתת דוגמה של שאלה שעלתה אצלנו. יש החלטת ממשלה על ועדות איתור למשרות מאוד בכירות בשירות המדינה. בהחלטת הממשלה מצד אחד כתוב שבכל ועדה תהיה חברה אישה – זה מתאים לחוק שיווי זכויות האישה כי זה בעצם תחליף לוועדת מכרזים ומינויים. מצד שני, הממשלה הצביעה על בעלי תפקידים שישבו באותן ועדות, ויש הרבה יותר מדי ועדות שבהן בין הנציגים הפונקציונליים אין נשים.

התחילו להיות יותר מדי ועדות איתור ללא נשים. באמת, אלה ועדות שבוחרות אנשים לעבודה.

מה את מציעה?

מה שאנחנו עושים היום בנציבות במקרה הזה – כתוב שם נציב שירות המדינה או נציגו, שזה בדרך כלל או נציב שירות המדינה או המשנה לנציב שירות המדינה. מה שקורה, היכן שאין אישה – תמיד מחפשים אישה מבחוץ, אחת הנשים המאוד בכירות משירות המדינה, שהן בעצם לא עובדות נציבות שירות המדינה.

יוצא, שבעצם הנציב מסמיך איזושהי אישה לא מהנציבות כדי לפתור את הבעיה הזאת, וזהו פתרון לא טוב כי אולי יש ועדות שהיה רצוי שדווקא הנציב או המשנה שלו יישבו.

אני הצעתי בתוך הנציבות לפתור במקרה הזה על-ידי שילוב של נציגת ציבור במקרים כאלה, כי תמיד אפשר למצוא בכל ועדה פונקציונלית נציגת ציבור – אם זה מתוך האקדמיה, אם זה מתוך פעילות חברתית.

אז מה את רוצה? שאנחנו נכתוב שבכל ועדה - - -

אני לא יודעת. אני מציפה את הבעיה, אני לא מציגה פה הצעה לחקיקה.

זאת אומרת שזאת החלטת ממשלה שצריך לשנות אותה. ההרכב של ועדות האיתור נקבע בהחלטת ממשלה.

זה לגבי העניין הספציפי של ועדות איתור, אבל כשאנחנו פה עושים דבר חקיקה שמתייחס לוועדות – יש שונות מאוד גדולה בין ועדה לוועדה ואנחנו צריכים איכשהו לשמור לעצמנו מסגרת גמישות שמאפשרת גם בוועדה לכאורה פונקציונלית – אני לא מדברת על התכנסות של מנהלי בתי חולים.

הרעיון ברור, אבל איך עושים את זה בפועל?

נניח ועדה בנושא תאונות דרכים – כל המנהלים הבכירים במשרד התחבורה שנוגעים לעניין הם גברים, אז מה, אז לא תהיה אישה באותה ועדה?

מה ההצעה? להוסיף נציג ציבור?

או נציגת ציבור, עובדות במשרד התחבורה שאולי הן יותר זוטרות, אולי הן בדרגה אחת פחות, אבל יש להן מה להגיד בנושא.

אבל נדמה לי שאנחנו מרחיבים את זה עכשיו.

זה דורש כמובן מאמץ מהשר הממנה, מהמנכ"ל הממנה. הדברים האלה מעוררים התמרמרות מאוד גדולה במשרדים. עובדות המדינה ערות לכך, יש המון תלונות וזה מנציח מנגנון שבו נשים לא נמצאות במוקדי קבלת החלטות.

דלית, האם יש לך איזשהו פתרון?

אז צריך לשנות את החלטת הממשלה.

לא. החלטת הממשלה זה רק לגבי ועדות איתור. אני הצגתי את ועדות האיתור כמשל.

אנחנו כותבים ועדה ציבורית שמוקמת על-ידי הממשלה, למעט ועדות מקצועיות, אבל אחר כך צריך להוסיף עוד משהו קטן.

לא מקצועיות.

שמחייבות בעלי תפקידים.

שמחייבות בעלי תפקידים, אז צריך להוסיף שבוועדות המורכבות אך ורק מבעלי תפקידים- יהיו חייבים להוסיף נציגת ציבור אחת לפחות.

אבל לא תמיד.

ואם זה מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד האוצר, אז מה, צריך גם נציגת ציבור?

כן.

מנכ"ל מקים צוות כדי לבדוק תוך שבועיים נושא, זה משונה להכניס שם נציג ציבור.

למה לא? על כל דבר הם "תופרים" לעצמם.

שלא לדבר על בעיות של סודיות שנגרמת כתוצאה מהכנסת נציגי ציבור.

איזה סודיות? למה שאישה תלך ותדליף?

מה את מציעה, דלית?

שאנחנו נתייחס לוועדות שמורכבות בעיקרן מנציגים מקרב הציבור, ולגבי ועדות איתור אולי הנציבות תציע הצעה לתקן את החלטת הממשלה ולומר שבוועדות איתור – שזה באמת בעל רגישות מיוחדת משום שאלה הוועדות שממנות – אם ההרכב שנקבע איננו כולל אף אישה, אזי תהיה נציגת ציבור. בוועדות מכרזים, מינויים, באמת יש לכך רגישות מיוחדת.

זה מאוד חשוב, את זה נעשה בנפרד – לגבי ועדות איתור.

בדרך של תיקון החלטת הממשלה.

נוציא זאת גם כסיכום של הישיבה – קריאה לממשלה.

עורכת דין קרן גייר, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה. רציתי להתייחס לנושא של האכיפה. עד מתי נחוקק חוקים הצהרתיים שנמצאים בספר החוקים ואף אחד לא דואג לאכוף?

אתם אחראים על האכיפה, לא אנחנו.

לכאורה, חוק שיווי זכויות האישה - רשום בסופו ששר המשפטים אחראי לאכיפה, ובזמנו חברת הכנסת יעל דיין החליטה שבשיתוף משרד המשפטים, הרשות למעמד האישה תקים מנגנון שיאכוף את זה.

הבעיה היתה שהגיעו למנגנון הזה נציגים לא מקצועיים שלא מתעסקים ביום-יום בנושא הייצוג ההולם, הם לא הבינו שום דבר, לקח ישיבות על ישיבות רק להזין אותם.

אז מה את מציעה? שלא נחוקק חוק עכשיו?

לא. אני מציעה כן להוסיף בסוף שהרשות למעמד האישה אחראית על אכיפת חוק זה, ואני קוראת לוועדה לחשוב על איזשהו מבנה שאנחנו כרגע עובדים עליו – יכול להיות שאתן יכולות להרים את הכפפה ולהציע. תשב ברשות למעמד האישה שופטת בדגם כפי שיש את רביבי, שהיא תוציא צו מינהלי איך נאכוף את זה שוועדה תתכנס ואין בה ייצוג הולם.

אנחנו הולכים רחוק מדי.

זה בדיוק כמו במינוי דירקטורים, שוועדת רביבי היא הגורם שמסנן, אז יש גורמים במשרד המשפטים שהם צריכים לפעול שזה יקרה.

אבל הם לא אוכפים את זה. הרשות למעמד האישה צריכה לאכוף.

אתם – הרשות עצמה - מנסים לאכוף את זה?

אנחנו מנסים לאכוף, אבל כל עוד לא תהיה דמות כמו שופטת שתשב לצדנו ותוציא צו מינהלי שהוועדה לא יכולה להתכנס – הוועדה המייעצת לבנק ישראל לא רשאית להתכנס בתאריך כך וכך אם זה לא מתקיים – זה לא יעבוד.

בתי המשפט יוציאו לכם צווים.

לא, אנחנו לא רשאים לגשת לבית המשפט.

הם לא יכולים, הם רשות ממשלתית.

לא יכולים דרך הפרקליטות?

לא. לתבוע את המדינה?

המדינה תתבע את עצמה? תהיה לנו שופטת שיושבת לצד הרשות והיא מוציאה צווים מינהליים לכל חוק שיווי זכויות האישה.

בואו נעשה את זה אחרת.

הם מדברים על מנגנון ניפוי ראשוני גם למינויים בכירים, גם להרכבי ועדות.

זה מאוד חשוב, אבל זה לא בחוק הזה.

למה? זה חוק שיווי זכויות לאישה.

זה עניין יותר מדי גדול שאנחנו, תוך כדי הסתייגות בחוק אחר, נעשה את זה.

אני קוראת לכן באופן כללי.

בואו נעביר את ההצעה הזאת.

אני אשמח אם חברת הכנסת לבני מעונינת – לעשות שינוי חקיקה כללי ברוח הדברים שלך, אבל זה נפרד. ואז זה יחול גם על החוק, אבל אנחנו לא יכולים לקחת משהו שהוא תיקון ולשים עליו את זה.

אני הגשתי הצעת חוק לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, שם חשבתי שייכנסו כל המקרים האלה של האכיפה, אבל זה לא כאן. אלה דברים יותר מדי גדולים כדי להכניס אותם לתוך התיקון הזה.

אבל אתן מורידות מכוחה של הרשות למעמד האישה.

אנחנו לא מעלות ולא מורידות.

לא נוכל לעשות שימוש בחוק הזה למירב הוועדות שמוקמות יום-יום בשירות המדינה ושאין בהן נשים, ויש הרבה מקרים כאלה.

אז מה נכתוב? ועדות של הממשלה?

השאלה גם אם צריך לכתוב ייצוג הולם.

זה לא כל כך נדיר כמו ועדת טל. אם שר המשפטים ליבאי למשל הקים ועדה בראשות השופטת אוסטרובסקי-כהן לבחון את נושא חופש המידע בישראל, בעקבות המלצות הוועדה נחקק חוק חופש המידע.

לא מדברים על זה.

זה לא פעם ביובל.

כיוון שאני יזמתי את הצעת החוק, אני מבקשת שיהיה ברור, ואגיד לכן מה היתה היוזמה להצעת החוק הזאת.

במשרד התמ"ת יש המדען הראשי, ששם יש ועדות מחקר. אמנם הסכומים בינתיים הצטמצמו, אבל הסכום העיקרי שהולך למו"פ נקבע בוועדות מחקר. במשך הרבה מאוד שנים לא היתה שם אף אישה.

היום, בגלל תוקף תפקידן – כפי שציינו קודם – יש שם שתי נשים, אבל כשלא היו נשים מתוקף תפקידן, לא היו נשים, וכשאין נשים – הבנים חילקו לחברים שלהם.

מכאן נולד החוק, לא מהמקרה של השר שטרית בנושא התחבורה.

זו לא ועדה ציבורית.

זה לא רק ועדה ציבורית שפעם הולכים לתקוף איזשהו נושא. ממש לא. זה היום-יום של הממשלה.

אני מסכימה שיש כאן בעייתיות, ותוקף תפקידן כאן הוא חשוב ולכן אני מוכנה לסייג הזה, אבל הסייג הזה לא יכול לגרום לכך שאנחנו מצמצמים את זה רק לוועדות מיוחדות במינן.

לא, להפך. נתתי את הדוגמה הזאת כי זה אחד מני מקרים רבים שלמשל במשרד המשפטים מוקמות ועדות כדי לבחון נושאי חקיקה מסוימים. פעם זה רוט-לוי – שזה רחב מאוד, יש שם המון חקיקה שהיא המליצה, אבל לבחון את תקנות סדר הדין האזרחי ולבחון את נושא הפיצויים לתאונות דרכים.

אנחנו מדברים על השגרה, לא על הדברים המיוחדים.

כל פעם יש ועדות שמוקמות כדי לעשות איזו רפורמה בחוק. זה לא משהו שהוא פעם ביובל.

למה לא לחפש מונח אחר ל"ציבורי"?

זה נראה לי נכון לומר, אנחנו נוכל אולי להגדיר ועדות שעיקרן נציגי ציבור. אם אתם רוצים הגדרה – זאת אפשרות.

ועדות שמשרדי הממשלה ממנים, למעט מי שמתוקף תפקידו. זו צריכה להיות מטרייה רחבה, למעט כך וכך.

גם הסייג הזה הוא בעייתי, הוא עלול לגרום לכך ששרים שרוצים – יבחרו מלכתחילה את אלה שממלאים תפקידים שהם רק גברים, גם זה עלול להיות. הרי אפשר לבנות ועדות לפי מי שממלא את התפקיד.

אבל בוועדות שמורכבות בצורה משולבת מבעלי תפקידים ונציגי ציבור, את רוצה שזה יחול, נכון?

ודאי.

אבל אם יוצא שכל הפקידים הם פקידות? כל מנהלי האגפים וכו'. זה קורה לא פעם.

כתוב ייצוג הולם לשני המינים.

הוועדה לעניין "פינוי פיצוי" היתה מורכבת רק מגברים. משהו לא תקין בכך שזה רק גברים.

מה שלא תקין - ואני פונה לבג"ץ – שהם שכחו לתת פיצויים לעובדים שלא גרים בשטחים.

זה לא נכון. יש סעיפי פיצויים, אבל זה לא שייך.

זה סיפור אחר. איך אנחנו פותרים את הבעיה של הציבורי? אני לא רוצה שזה לא יחול בעצם על חיי היום-יום של הממשלה. הרי זאת הכוונה המרכזית של החוק.

אז כל ועדה שהממשלה הקימה.

למעט כאשר היא ממנה בגלל התפקיד, ואז אנחנו צריכים לתקוף זאת בדרך אחרת. לא בקצה, אלא מלכתחילה לדאוג לקידום נשים כך שהן יגיעו לתפקידים של מנהלי אגפים וכו'.

ולהיות ערים לכך בכל ועדה ציבורית כזאת. אם אני הייתי ערה לכך שבוועדה שעוסקת ב"פינוי פיצוי" יש רק מנכ"לים גברים מכל המשרדים – היינו דורשים.

האם את מוכנה להוריד את המילה "ציבורי"?

לא, אין לי מנדט לעשות את זה. זה היה סיכום מפורש. אתם ביקשתם הגדרה, אז לקראת הישיבה הזאת אמרנו: אולי ועדות שעיקרן בנציגים, או לגבי הנציגים, או ועדות שיש בהן נציגי ציבור.

לא עיקרן, אלא שבהן נציגי ציבור. אפילו מעט, לא משנה. צריך לעשות את האיזון.

בסדר. ועדות שיש בהן נציגי ציבור.

בתוך הממשלה בחיי היום-יום יש פעמים רבות ועדות שהן לא מוגדרות. זה לא שכתוב באיזשהו מקום כמו אותן ועדות איתור שצריך להיות דווקא מנהל חטיבה זאת, מנהל אגף זה. יש לשר שיקול דעת להרחיב הרבה פעמים, להגמיש, מתוך מודעות לכך שצריכה להיות אישה.

בואו ביחד - הוועדה למעמד האישה ואתם – נבקש החלטת ממשלה שכל שר ושרה במדינת ישראל שמקימים ועדה, ישימו את לבם לכך שכשהם בונים את הוועדה – יבדקו שיש שם נציגות לנשים.

לרבות ממלאי תפקידים.

בוודאי.

אני משוכנעת שתמצאו אוזן קשבת אצל שרת המשפטים בהקשר הזה.

צריך להעלות את זה על הכתב, להכניס את זה לתוך הסעיף.

כהחלטת ממשלה.

זה עדיף שתהיה גם החלטת ממשלה. אפשר לפעמים לקחת את מנהל האגף ואת המשנה למנהל האגף.

סיכמנו? נשאיר את זה ככה, ואנחנו נבקש – יחד עם שרת המשפטים ואתן, רבקה – החלטת ממשלה בנושא הזה, כנורמה. החוק הזה מוביל את הנורמה, החלטת הממשלה תלך בעקבות ה"אני מאמין" של החוק הזה, ובמקביל אנחנו נבדוק ועדות סטטוטוריות שקיימות היום על-פי חוק. אולי אתם תעשו זאת ברשות למעמד האישה.

אנחנו יכולות.

תבדקו את כל המועצות הציבוריות כדי לראות איך מחייבים להכניס שם אישה – סעיף מסוים – ואז תקפנו את הבעיה מכמה היבטים. אם נראה אחר כך ששכחנו משהו – נשנה את זה.

ובנושא שאת העלית, לעניין אכיפה, אנחנו רואים את הצורך לאכוף את הדברים האלה ולמצוא פתרון במסגרת החקיקה לנושא אכיפה – לא בחוק הזה ולא כעת. ננהל דיון שלם, עם מסקנות, אבל לא כאן.

לפני כשנתיים - בעקבות עתירה שהשדולה הגישה - יצאו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא של ייצוג הולם לנשים לכלל משרדי הממשלה. אולי הכיוון יכול להיות לפנות להנחיות האלה ולתקן את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

אנחנו פנינו על ימין ועל שמאל ליועץ החדש, הוא לא מתפנה לכך.

תעבירו את זה אלינו, נראה מה ניתן לעשות.

ניסחנו משהו לא מחייב.

האם אין איזו כפילות, שמה שמופיע בהגדרה כבר מופיע בטקסט? נוסח אפשר לתקן אחר כך.

אנחנו נתקן את חוק שיווי זכויות האישה, את סעיף 6ג, כך שייווסף הטקסט הבא: "בקרב נציגים בוועדה ציבורית שאינם מתמנים מכוח תפקידם, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים ככל שניתן בנסיבות העניין; לענין זה "ועדה ציבורית" – ועדה שמונתה על-ידי הממשלה או על-ידי אחד השרים, שיש בה נציגי ציבור".

ובהחלטות של הוועדה אנחנו נוסיף את כל היתר.

אנחנו מצביעים על הנוסח. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם בוועדות), התשס"ד-2004,
נתקבלה בקריאה ראשונה.

התקבל פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.