כנסת פתוחה

"חדשות המדע" – אם לא תראה לא תדע – ישיבה מיוחדת לשמירה על מגזין חדשות המדע

5
ועדת המדע והטכנולוגיה
8.3.2005

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ז באדר א' התשס"ה (8 במרץ 2005), שעה 12:00

ס ד ר ה י ו ם

"חדשות המדע" – אם לא תראה לא תדע – ישיבה מיוחדת לשמירה על מגזין חדשות המדע היומי היחיד בישראל, בערוץ 8

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר
יעקב מרגי
אראלה גולן
אליעזר זנדברג
אהוד רצאבי
מלי פולישוק-בלוך

אבי בלשניקוב – מנכ"ל משרד התקשורת
עליזה מויאל – מינהל מדע וטכנולוגיה, מפקחת כוללת, משרד החינוך התרבות והספורט
יורם מוקדי – יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ערוץ 8
ליעד ורדימון – מנכ"ל חברת "נגה תקשורת" (מפעילת ערוץ 8)
חיים סלוצקי – מנכ"ל משרד הפקות "סלוצקי" (המפיק את התוכנית), ערוץ 8
דנה כהן – שותפה במשרד ההפקות "סלוצקי", ערוץ 8
אור רם – מפיק ראשי, ערוץ 8
טל ברמן – מגיש "חדשות המדע", ערוץ 8
מאיה להט קרמן – עורכת ראשית, "חדשות המדע", ערוץ 8
שרון קאופמן – מפיקת התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
שירי קליינמן – מנהלת תוכניות, ערוץ 8
לי הכהן – צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
גילי דין - צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
נועה קינן - צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
תמר גלבוע - צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
יהודית מנסן - צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
הגר חן ורשבסקי - צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
ליאת מר - צוות התוכנית "חדשות המדע", ערוץ 8
גיא קידר – יחסי ציבור, ערוץ 8
רמי בלניקוב – מנכ"ל חברת "הוט"
פרופ' אלכסנדר לויצקי – המח' לביוכימיה: ראש החטיבה למדעי הטבע, האוניברסיטה העברית
פרופ' ישעיהו ארקין – המחלקה לכימאיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית
פרופ' עידן שגב – ראש המרכז לחקר המוח, האוניברסיטה העברית
פרופ' יוסט מנסן – לשעבר, ראש המח' לכימאיה, מכון וייצמן למדע
רונן יעקובי – חוקר אטמוספירות פלנטריות, אוניברסיטת תל-אביב
דעה ברוקמן – מנהל קשרי-חוץ, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים
צבי ינאי – לשעבר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
איילת ברעם – לשעבר, יועצת "חדשות המדע" ; דוקטורנטית במכון וייצמן
ד"ר צחי בנטואיץ – מנכ"ל "רוזטה גנומיקס" (גילויים חדשים בתחום ה-DNA)
נדב רוטנברג – תלמיד תיכון, חובב אסטרונומיה
ארתור מולוקנדוב – תלמיד בתיכון על"ה למדעים, לוד

ענת לוי

חבר מתרגמים בע"מ


"חדשות המדע" – אם לא תראה לא תדע – ישיבה מיוחדת לשמירה על מגזין חדשות המדע היומי היחיד בישראל, בערוץ 8

צהרים טובים לכולם. הישיבה היום היא ישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה, בעקבות הידיעה המדאיגה, ואני מוכרחה להגיד – גם המצערת, לפיה תוכנית הטלוויזיה "חדשות המדע" עומדת לרדת מלוח השידורים, וזה בגלל מחסור של תקציב.

כולנו כאן יודעים, ואתם בטח יותר מכולם, את הכוח והתפקיד החיוני והמרכזי שיש לתקשורת במדינת ישראל, תקשורת שמעלה נושאים לסדר היום וגם מורידה אותם, אבל לצערי הרב, אני חושבת שהתקשורת בהרבה מקרים בוחרת להפנות למחנה המשותף הנמוך ביותר, ומגיעה לשיקולי רייטינג ומיסחור, וכך אנחנו רואים בלוח השידורים תוכניות שבאמת מקדשות גם את השיטחיות, גם את הבורות, ואפילו את גסות הרוח, ולצערי הרב ילדי ישראל, וגם חמשת ילדיי שיהיו בריאים, הם באמת היום בקיאים.

שפת המדע היום לא שגורה בפיהם, אלא שגורה בפיהם שפה אחרת, הרבה יותר נמוכה, והרבה בהשפעת התקשורת, אבל שוב, בכל דבר יש לנו טוב ויש לנו רע, ואנחנו רוצים לדבר דווקא על נקודת האור שאני רואה בתוכנית של חדשות המדע בטלוויזיה.

התוכנית הזאת, אני אציג אותה, למרות שאני בטוחה שרובכם יודעים, זו תוכנית מגזין מדע שמוגשת בערוץ 8 על ידי טל ברמן שנמצא בו, מגזין שמשודר מדי יום ודומה לחדשות, אבל במקום לראיין פוליטיקאים מביאים מדענים ותכנים מדעיים, שמעשירים ומחכימים את כל מי ששומע.
כמו שאמרתי, לצערי החליטו להוריד את התוכנית משידור לאחר שנתיים של שידור, מאתיים ועשרים תוכניות.

ראיתי מכתבים שכתבו אנשים שהתראיינו בתוכנית, שהיו שותפים להערכה שדיברו בצער רב על ההחלטה, אנשים שחזרו רק ודיברו על המקצועיות, על הדיוק, זו לא תוכנית שבאה רק לעסוק בדברים פופוליסטים ולהראות רק דברים שנשמעים יפה, ואיך אומרים, יש את ה-"Jurnal of Maariv", אלה שמקדישים איזה נושא מדעי, אבל לא מציגים אותו באור הנכון.

בתוכנית הזאת הציגו את הדברים בצורה מדעית ומדוייקת, עם תכנים מאוד ברורים.

כמו שאמרתי – המקום הנכון ביותר – שאלו אותי את זה מקודם – המקום הנכון ביותר לעלות את הנושא, למרות שמדובר פה בערוץ פרטי, אבל בכל אופן, הועדה הזאת שבאה לקדם את הנושא של קידום המדע והטכנולוגיה בישראל, זה המקום הנכון ביותר, במיוחד כשאנחנו רואים בתוכנית כזאת שיכולה לחזק ולהשביח את ההון האנושי שלנו, שזה בעצם המשאב היקר ביותר שיש במדינה הזאת, ורק חינוך, ובטח שחינוך למדע וטכנולוגיה.

כל האנשים שהגיעו לישיבה, אנחנו ניתן פה במה לנושא הזה שבאמת מדע ותקשורת, אנחנו מנצלים את הנושא הכאוב הזה, להעלות לסדר היום את נושא מדע ותקשורת, כדי שנוכל שהתקשורת תנצל את הכוח שיש לה לטובת התחום של המדע, שכמו שאמרתי, הוא צריך להיות בפסגת השידורים.

יפתח את הדיון מר צבי ינאי, לשעבר מנכ"ל משרד המדע, שהוא גם ידבר על מדע ותקשורת, ואחר כך ניתן את זה למנהלי הערוץ ונפתח את הדיון.

תודה. מאחר שהסיבות שניתנו לסגירת הערוץ הזה, התוכנית הזאת, הן תקציביות, הייתי רוצה לפתוח בשתי קביעות כלכליות ומסקנה אחת.

הקביעה הכלכלית הראשונה היא, שמחקרים שנעשו בשנים האחרונות בשלוש אוניברסיטאות, הרווארד, MIT ותל-אביב, הראו בצורה חד משמעית, שהשקעה במחקר ופיתוח היא השקעה כדאית ביותר מבחינה כלכלית, בהשפעה לכל השקעה אחרת, ומחקר אחר הראה שהחיזוק או הטיעון המשכנע ביותר לגידול בהכנסה לגולגולת והוצאות בארצות המפותחות, באה מתוך המחקר ופיתוח.

בארצות הברית למשל, בין שלושים וחמישה אחוז לחמישים אחוז מהצמיחה הכלכלית, נובעות מהשקעה במחקר ופיתוח.

זה נותן איזה שהוא בסיסי קודם כל לחשיבות קודם כל של פיתוח התודעה והמודעות למחקר ופיתוח.

הקביעה השניה היא שישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בקרב המדינות המפותחות, בכל מה שקשור למשאבי טבע, אבל היא אחת המובילות במחקר מדעי ובפיתוח טכנולוגי.
לראייה – אחת הדוגמאות שרגילים להביא אותם – ישראל היא אחת המובילות בעולם מבחינת הפרסומים ביחס לאוכלוסייה, וגם מבחינת יחס המהנדסים והמדענים לגבי גודל האוכלוסייה.

אז משתי הקביעות האלה אפשר להגיע למסקנה אחת שמתבקשת מאליה, ואם התשואה הכלכלית של מחקר ופיתוח היא כל כך גדולה, ואם זה בעצם המשאב הכלכלי היחידי שיש לנו, האמיתי, אז מה שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות, זה להפנות את מירב המאמצים וההשקעה גם מבחינת השקעה כספית, גם בתחום הזה, כדי להגדיל את המחקר והפיתוח, אבל איך עושים את זה?

אחת הדרכים זה כמובן להגביר את התמיכה הכספית במחקר ופיתוח, אבל זה כמובן לא בהכרח הכיוון היחיד. אמנם לא נעים להתהדר בקביעה הזאת שקודם ציינתי אותה שאנחנו ראשונים בעולם מבחינת מספר הפרסומים המדעיים ומבחינת המהנדסים והמדענים, אבל צריך לזכור שאנחנו מדברים כאן במונחים יחסיים ולא אבסולוטיים.

במונחים אבסולוטיים אנחנו בוודאי מפגרים מבחינת מספר הפרסומים ומבחינת מספר המדענים וכולי באלפי אחוזים אחרי המדינות המפותחות באירופה, ארצות הברית כמובן ואסיה., וזה אומר שזה מחייב אותנו לאיזה מסקנה שניה. אם אנחנו מנסים לצמצם את הפער הזה בין היכולת המדעית, הפוטנציאל המדעי שלנו לבין התחרות שבה אנו נמצאים מול מדינות שיש להן משאבים הרבה יותר גדולים גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת המדענים שעוסקים בפועל במחקר המדעי, חייבים לעשות מאמץ מאוד מיוחד ולחשוף, להגביר את החשיפה של בני הנוער להמצאות מדעיות, לתגליות, לפיתוחים טכנולוגיים, אבל גם כן כדי לגרות את הסקרנות הבסיסית הראשונית לקידום המדע, ולהרחיב בעצם את בסיס המשתתפים, אם זה חוגי מדע וחוגים לנוער, מחנות של נוער שוחר מדע וכן הלאה.

ההנחה היא שבמקום שיש אלפים, אז יש גם אלופים. כלומר, אם אנחנו יכולים להגדיל את הבסיסי של המשתתפים, שהיום אני מעריך אותו וגם על סמך מחקרים שנעשו בפועל לפני כמה שנים, אלה שאנחנו מגדירים אותם כמחוננים או כמצטיינים בעלי חשיבה מדעית ונטייה להמצאות וכן הלאה, מהווים כאחוז עד אחוז וחצי מכלל אוכלוסיית התלמידים.

זאת אומרת שאם אנחנו רוצים להגדיל את הפוטנציאל הזה ולהפיק יותר אנשי מדע ומהנדסים וממציאים ויש אוכלוסייה נתונה, שבסך הכל מדובר על שישה מיליון, חייבים להגדיל את האחוז וחצי הזה לשני אחוז ואולי אפילו לשניים וחצי אחוז, ואחת הדרכים לעדות את זה, היא להגביר את החשיפה של בני הנוער לתגליות המדעיות, להמצאות הטכנולוגיות, מפני שאם אנחנו מתחילים בעניין הזה כבר בגיל הרך, יש סיכוי לא קטן שחלק מהתלמידים האלה שנחשפים לתוכניות הללו, בסופו של דבר יגיעו גם למדע.

עכשיו אני רוצה להזהיר ולומר, אני לא מתכוון לומר בכך שכל מי שראה תוכניות מדעיות בטלוויזיה או קרא מאמרים מדעיים בתור ילד, גם הפך להיות מדען וממציא, אבל אני יכול לומר בוודאות, שכל מי שהיום מדען פעיל או חוקר או ממציא, נחשף בילדותו לתוכניות מדעיות, וזה בוודאי אחד התמריצים, אחת התמיכות שהוא קיבל במהלך ההליכה שלו לכיוון המדע והטכנולוגיה.
לכן הייתי אומר שהרעיון הזה לקצץ היום או לסלק את התוכנית הזאת של "חדשות המדע" הוא רעיון גרוע מאוד ומזיק יותר בכל מה שקשור ליצירת אוריינטציה מדעית, או נאורות מדעית. להתחיל מזה כבר מלמטה בקרב תלמידים וילדים צעירים.

אין היום בעצם תחליף בטלוויזיה לתוכניות שמגישה מין תערובת של סקירה, של המצאות מדעיות-טכנולוגיות, של המצאות חדשות, של ראיונות עם מדענים ישראלים על פיתוחים ישראלים, וגם היא לא מגדישה תשומת לב להבהרה של חוקי טבע בסיסיים. כל הדברים האלה ניתן היום כמעט ללא תחליף על ידי תוכנית כזאת.

צריך להבין שהנוער היום נחשף גם אם אינו רוצה לעניינים מדעיים גם באמצעות ה-National Geography, במסגרת ערוץ 8, ואולי בגיל הרך גם באמצעות ערוץ הילדים, אבל עד שאין לו אלטרנטיבות, אני לא מכיר בדיוק מה שקורה ב-yes, אבל אני יודע שבין 18:00-20:00 או 21:00, אני מנסה לשווא למצוא תוכנית מדעית מעניינית שתסקרן אותם, ואני לא מוצא. פשוט בשעות האלה אנחנו נמצאים במצב שאין מה לראות.

כיוון שאתה לא מוצא תוכניות מדעיות מתאימות, אתה עובר לערוץ הילדים או להופ, או ל"קרטון", שזה כמובן משמש כתחליף.

בסך הכל, אלה עיקרי הדברים שרציתי לומר. מה שבעייני הוא באמת נקודת מפתח בכל הקשר הזה עם מדע ועם תקשורת, הוא היכולת של התקשורת להיות מעניינת, מגרה, מאתגרת, ולהביא נושאים ותחומים בנושאים מתחום המדע, ולהפוך אותם לנושא שאתה משתוקק לראות אותם. לא משום שהמורה מכתיב לך ועכשיו השעה הזאת ואתה צריך את זה לראות ואת זה ללמוד ואת זה לקרוא, אלא מפני שזה מסקרן. ובעיניי אין דבר יותר מסקרן ואין דבר יותר מלהיב את הדימיון מאשר מדע, הרבה יותר מאשר סיינפלד ומדע בדיוני שבני הנוער נקשרים אליו, אבל בעיניי התשובות המפתיעות ביותר, המעניינות ביותר והמרתקות ביותר, בכל זאת נמצאות בתחום הסיפור המדעי, ועל כן אני מאוד תומך וחושב שהתוכנית הזאת תעשה דבר גדול אם היא תצליח להשאיר את התוכנית הזאת על כנה, ואפילו להוסיף עוד תוכניות.

תודה רבה. אני רוצה שנשמע עכשיו את נציגי "נגה תקשורת". מי מכם מהנציגים שרוצים להתחיל? המנכ"ל, רק בבקשה תציג את עצמך.

ליעד ורדימון, מנכ"ל נגה תקשורת.
אמרתם הרבה על התוכנית, שמעתי גם הרבה מחמאות על התוכנית. התוכנית עלתה כחלק משינוי תפיסת הערוץ, ערוץ 8 ב-17 במרץ 2003. הופקו מאתיים עשרים תוכניות של התוכנית וכחמישים וחמישה לקטים של התוכנית.
היא היוותה עוגן מרכזי בלוח השידורים של הערוץ, עזרה לערוץ להתרומם, להגיע לקהלי יעד חדשים.

הכל נשמע מצויין.

הכל היה מצויין.

אז מה "התפקשש"?

מעבר לעובדה שהיא הופיעה בערוץ 8, היא הופיעה גם בערוץ לוגי שהוא ערוץ העשרה לילדים. נגה תקשורת – למי שלא יודע, היא גם מפיקת ערוצים 8, לוגי וערוץ הילדים.

אז אם התוכנית בנתה את הערוץ, למה להפסיק כזה דבר טוב?

במדינת ישראל, כל דבר טוב, זורקים.

ישנה בסופו של יום כלכלה של כל המבנה הזה של הטלוויזיה והערוצים. כחלק בלתי נפרד מהכלכלה זה ...

למרות מה שאמרת שהתוכנית הזאת בעצם בנתה את הערוץ, זה מה שאמרת.

היא עזרה לבנות את לוח השידורים של הערוץ החדש.

זאת אומרת שיש לה בכל זאת כן אפשט, למרות שאני לא כל כך רוצה להיכנס לשיקולים הכלכליים, כי אני מבינה שיש דברים שהם מעבר, ויש להם חשיבות, ואני בטוחה שכל דבר אפשר לתרגם אותו גם כלכלית, כמו שהזכיר פה מר ינאי, שבכלל היום הרי מדע, טכנולוגיה, הייטק, זה בעצם קטר הצמיחה של המשק בישראל. על זה אין ויכוח בכלל.

אני חושב שמי מאיתנו שיושבים פה הן מבחינת נגה תקשורת והן מבחינת הוט והן מבחינת מועצת הכבלים, כולם חושבים שהתוכנית מצויינת. יש לנו סט של כללים וקלטני מידע.

אני בטוחה אבל שכמו שיש אצלכם סדר, יש גם קווים אדומים של דברים. יש למשל קווים אדומים שלכם שהם גם לא מתאימים לי, אבל יש איזה שהיא תפיסה של ערוץ. יש קווים אדומים גם לערוץ של מה שהוא מכניס ומה שהוא לא מכניס. אז כשרואים כזה ערוץ שיש לו את הערך הסגולי הזה, אז הוא לא מנצל את המיקום בסולם של הקווים שמחליטים מה להכניס, גם אם יש קבלות של תקציב וריווחיות?

הבעיות אינן של ריווחיות. הבעיות, הריגולציה בסוף יום היא הכסף. אם אין כסף לצורך העניין שמופנה לז'אנר כזה של תוכניות לערוץ 8.

רציתי יותר שתפתח את העניין כדי שנדע מה דעתכם.

אנחנו בעד להמשיך, אני בטוח שכולם פה בעד. אני בטוח שאין פה אף אחד שהוא נגד התוכנית.

אז מי החליט להוריד אותה?

בסופו של יום, היא יורדת כי אין משאבים להפעיל אותה.

הדברים נאמרו על ידך בזהירות, באמינות - - -

אולי באמת נשמע את רמי בלניקוב מנכ"ל הוט ואחר כך את מנהל ערוץ 8 מר סיני אבט. בבקשה.

קודם כל, כל מה שנאמר כאן בקשר לחשיבות של ההעשרה ושל המדע הוא חשוב גם בעינינו, וזה מובן מאליו עבורנו, ואנחנו חושבים גם אפרופו הנכדים שלך, אני לא יודע אם אתה ער לכך, יש ערוץ קמפוס שנותן המצאות, ויש ערוץ של האוניברסיטה בחיפה.

זה לא אותו דבר אתה יודע.

אני לא יודע באיזה גיל הנכדים שלך. ויש לומדות, יש ערוצי לומדה שונים, כמו "הופ לומדים" ו"גורדי" וכיוצא בזה. אנחנו מוציאים הרבה מאוד כסף בכיוון של ההעשרה, והיינו כמובן מאוד שמחים להשקיע בתוכנית הזאת. לצערי אנחנו נאלצים להשקיע בדברים מבחינה רגולטורית לא חשובים, במקומות אחרים שעולים לנו הרבה מאוד כסף, וזה לא מטריד אף אחד, לא מחברי הכנסת ולא מהלקוחות שלנו שאנחנו משקיעים בהם הרבה מאוד כסף, לדוגמא- אנחנו מוציאים למעלה משלושים מיליון שקל לחדשות מקומיות. מישהו פה ראה אתמול את החדשות המקומיות? – אף אחד. וזה לא שאין פה לקוחות שלנו. שלושים מיליון שקל, ועדה אחרת של הכנסת החליטה לפני חמש עשרה שנים, יותר, סליחה, לפני שבע עשרה שנים, כשלא היה ערוץ שתיים, כשלא היה ערוץ עשר, כשלא היה רדיו אזורי, כשלא היה Yes, כשלא היה שום דבר, שנשקיע בחדשות מקומיות.

עכשיו אנחנו משקיעים שם למעלה משבעה מיליון דולר לשנה, אף אחד לא טרח לקום ולשאול – "רגע, מה קורה פה?, אולי הם רק זורקים את הכסף? אולי נשים את הכסף במשהו חשוב יותר?".

לא בדקתם רייטינג?

אי אפשר למכור רייטינג.

אז כל מה שמוכרים לנו זה בלוף?

אי אפשר לבדוק רייטינג. אתה יודע למה? אין מספיק אנשים שיענו על זה. כל כך מעט אנשים מסתכלים, אז אי אפשר לבדוק רייטינג שם. זה כזה מגוחך. אין עניין לזרוק סתם כסף.
אני אומר לך שאנחנו זורקים שבעה מיליון שקל בשנה, תעשו את זה כפול עשר שנים – שבעים מיליון דולר על שטויות.

אז זה הרעיון. חקיקה חייבת כמו חדשות מקומיות, גם חדשות מדע.

אחרי המקרופיליה הכלכלית שהיתה לתעשייה הזאת, שום חקיקה כבר לא תפתיע אותי. חמש שנים יושבים על תעשייה שמתמוטטת, שהגיעה למצב קשה ביותר, שליש ממנה כבר הייתה בבית המשפט, וכולם ממשיכים. מה שמטריד עכשיו זה חדשות המדע. מישהו מוטרד מזה שמולנו עומד מונופול שזורק מיליארדים על המתחרה שלנו, שהולך לתוכניות פופוליסטיות, שלאף אחד מהלקוחות שלו אין את הדברים האלה? אף אחד לא מוטרד מזה.

מה שמטריד עכשיו את כולם זה מה שקורה לתוכנית החשובה הזאת, שהיא באמת חשובה, אבל אין לנו כסף. באמת שאין לנו כסף. הוא פשוט נגמר. מפיש, גורנישט, כלום, יינטה. באיזה שפה אתם רוצים שאני עוד אגיד אותה? בכל שפה שאני אגיד אותה זה לא יעזור.

בכל אופן, יש למשהו אחר, בכל זאת הייתה לך אפשרות בחירה בין חדשות המדע לתוכנית אחרת.

מכיוון שיש פה כללים, בואי אני אגיד לך.

אני מכיוון שיש לי שמונה אחוז להפקות מקור, פחות או יותר מחלקים לי אותה, זה מה שאמר מקודם ליעד, לפי סוגים, ז'אנרים. להשקיע כך בילדים ואל תשקיע בזקנים. תשקיע כך במבוגרים, ואל תשקיע בדברים אחרים. תשקיע בסוגה עלית ובסוגה תחתית, ובדרמה ובתעודה ואל תשאלו.

ורק את חדשות המדע אתה לא משאיר?

לא אומרים את התוכנית עצמה, אלא רק את הסוג.

את יודעת איזה סוג הם נותנים לחדשות המדע אחרי כל המילים שנאמרו? לדעתי זה סוג עליון, סוגה עליונה. אין משהו יותר מחכים ויותר מעשיר ומוציאים בו כסף מחדשות המדע? – לא, זה נחשב לז'אנר תחתון בכלל. שם ז'אנר תחתון לשים בערוץ שמונה, זה לא מתאים.

אם נסכם את מה שאתה אומר זה ככה – אחד הביא כסף, וזה לא חדש, לכן יש את כל האיחודים. שתיים – אתה אומר שיפתרו לך את הבעיה אם ישנו את השידרוג של התוכנית או את הפוזיציה שלה מבין הדרישות שיש לך?

זה מאוד יקל. זה יאפשר לנו לעשות סדרי עדיפויות שונים.

אז עכשיו, אם שמענו שמשהו יקל - - -

צהריים טובים. אני חוטף את זכות הדיבור שניתנה ליורם מוקדי שהוא יושב ראש מועצת הכבלים בשידורי הלוויין, ואני רוצה לומר מספר דברים לפני שהוא פותח.

ראשית – מועצת הכבלים והלוויין, היא אחראית על נושא התוכן, והיא זו שמקיימת את ההידברות עם הכבלים בכל מה שקשור לכבלים.

אני פה מסיבה פשוטה. ראשית, כמשרד התקשורת, אנחנו מברכים אותך גבירתי יושבת ראש הועדה על כך שראית לנכון לקיים דיון בסוגיה הזאת.

בי"ת – להזכיר – שרת התקשורת הנוכחית הגברת דליה איציק, לשעבר גם כן יושבת ראש ועדת המדע של הכנסת.

גימ"ל – באתי לפה כמנכ"ל משרד התקשורת להגיד לך מר טל ברמן, שיש לך תוכנית מעולה ואיכותית ורבים וטובים מהאנשים האיכותיים של מדינת ישראל עומדים מאחורייך, וקיבלו בצער את העובדה שהתוכנית הזאת יורדת מלוח השידורים של ערוץ שמונה של הכבלים.

ולך מר בלניקוב – להגיד לך מילה טובה – יש לך תוכנית מעולה, איכותית שההורים צריכים להפנות את הילדים מכל הטלנובלות לערוץ שמונה לתוכנית של טל ברמן, שהיא האלטרנטיבה לאותן טלנובלות. אז אתה בתור מנכ"ל הוט, יש לך תוכנית מעולה וראויה, ואנחנו כמשרד התקשורת באנו לפה על מנת לתת – תקרא לזה במירכאות – על מנת לתת אותה האווירה שאנחנו היינו מאד מאוד שמחים שיימצא פתרון לסוגיה.

ואנחנו מבחינתנו נעשה את הכל על מנת לסייע.

באנו לפרגן ל"הוט", באנו לפרגן לטל ברמן, ובאנו להצדיע לך גבירתי יושבת ראש הועדה, על כך שאת מעלה את זה על סדר היום.

ואני רוצה להתרכז בשורה הלפני האחרונה. אני רוצה בכל אופן אולי לקראת סוף הדיון, אולי לא עכשיו, אבל בכל זאת להתרכז במשפט שאמרת לפני כל הברכות, את המאמץ שמשרד התקשורת יכול לעשות על מנת לפתור את הבעיה.

אני מציע שיורם מוקדי יתחיל.

האם אני יכול להגיד מילה גבירתי היושבת ראש?

כן.

אני רוצה לשאול שאלה של כופרים.

קודם כל – התוכנית הזאת עצמה – הנכדים שלי לא רואים את התוכנית הזאת, פשוט כי הם לא נולדו, אבל אני הנער מחפש את התוכנית שלך בהנאה גמורה כל פעם מחדש, ונהנה וגם לומד. עכשיו, אני רוצה לשאול רגע אחד שאלה של כפירה, ואנחנו נמצאים במדינה שדוגלת בכלכלה חופשית, שדוגלת ביזמות חופשית, שכאשר היא נותנת ליזם חודשי לנהל תוכנית עסקית כזו או אחרת, הוא עושה את שיקולי הרווח וההפסד שלו.

ממתי אנחנו כרגולטור מתעסקים בשיקולי הרווח של יזם? אם אנחנו חושבים כרגולטורים שאנחנו צריכים להתערב, בואו ניתן לו את הכלים. אם זה לא משתלם לו, הוא לא יעשה תוכנית. זה לא יעזור.

אם הוא לא מרוויח כסף, הוא לא יעשה את זה. בגלל זה הוא יזם חופשי והוא לא ממשלה והוא לא כלום. אם התוכנית הזאת היא מספיק טובה בשביל הקהל, אז אולי היא לא צריכה להיות בערוץ שמונה, היא צריכה להיות באיזה ערוץ אחר, שאולי יש לו גם רייטינג יותר גבוה. איני יודע.

ואם יש פה בעיית של רגולציה, אז הרגולטור שיושב פה, תפקידו לפתור לו את הבעיה כדי שהוא יוכל להעלות את התוכנית שהציבור יוכל ליהנות ממנה, והוא ירוויח ממנה כסף. אין פה שום היגיון שמשהו אחר יקרה פה.

או.קי. תודה רבה. אני צריכה לצאת לרגע, יחליף את מקומי חבר הכנסת מרגי לכמה דקות, ובבקשה, יושב ראש מועצת הכבלים יורם מוקדי .

יש פה ערוץ פרטי שבבעלות פרטית, שהוא חלק מפלטפורמה פרטית, ועל אף שהפלטפורמה הזאת פרטית הרי שהיא נהנית במירכאות ולא במירכאות מדרישות שונות שלנו כמועצה לשידורי כבלים על פי החוק.

למרות שזה עסק פרטי, בעצם המדינה והחוק לא נותנים לו להתנהל כעסק כלכלי עצמאי, אלא מתערבים במקומות שבהם הכנסת וגם המועצה לשידורי כבלים חשבו בעבר וחושבים היום להתערב.

ההתערבות הזאת כוללת גם התערבות נרחבת מאוד גם בהפקות מקור, ויש שמונה אחוזים מהכנסות חברות הכבלים שחייבים להיות מושקעים בהפקות מקור, ולא עצרנו שם, אלא בתוך שמונת האחוזים האלה שזה סכום של בערך מאה חמישים מיליון שקל בשנה, כמועצה, הגדרנו את הכשלים במקומות שבהם להערכתינו הכבלים לא ישקיעו ו-Yes לא ישקיעו כסף, אלא אם כן אנחנו נחייב אותם, ובראש ובראשונה זה נקבע בסרטי תעודה ובדרמות, והתוצאה בעקבות ההתערבות הזאת היא שבתחום סרטי התעודה הייתה פריחה בשנים האחרונות.

ערוץ שמונה הוא כמעט בית של כל סרטי התעודה שמופקים היום במדינת ישראל בכבלים, ובתחום הדרמה בטח שיש פה פריחה בתחום הדרמה הבודדת. גם בסדרות דרמה – כמו "שבתות וחגים" שאחרי חמש עונות היא ירדה, וגם סרטי טלוויזיה שבעצם עשו פה מהפכה גם בתחום הקולנוע, וכמעט כל המועמדויות לאוסקר הישראלי הם על ידי סרטים שהופקו על ידי הוט, ויש השקעה גדולה עכשיו גם ב- Yes, אמנם לא במימדים של הוט, כך שאנחנו התערבנו בדברים שאנחנו קראנו להם כשל.

בנוסף יש מכסה שאמורה להיות מושקעת בתרבות, אמנות ומדע בערך בשווי של שלושה מיליון שקל שבשנה החולפת – 2003, הכבלים השקיעו בה שני מיליון שקלים מעבר למכסה שהוגדרה להם.

יש שלושים אחוז מהפקות תוכניות מקור של הכבלים שצריכים להיות מושקעות בתוכניות מקור לילדים. שבעים וחמישה אחוז מהסכום בכלל של המאה וחמישים מיליון שקל צריכים להיות בחבילת הבסיס, כדי שמרבית הצופים יקבלו גם את ההפקות המקוריות, כך שרשימת הדרישות היא מאד מאוד מפורטת, ולא פשוט להטיל מטלות נוספות, ואני כבר אומר, יש בעצם מטלה שקוראים לה "תרבות, מדע ואומנות". היא קיימת כבר.

נוסיף על זה את החדשות המקומיות שהכבלים מחוייבים על פי חוק להפיק, וגם אחרי הקלות שהם קיבלו מהמועצה לשידורי כבלים, שמעתם פה את הסכום – הוא סכום גבוה ביותר. זו העוגה. אנחנו הגדרנו התערבות בדברים שהם כשל, בדברים שלא ייעשו אם אנחנו לא נתערב.
להערכתנו הם יעשו את יצפאן גם אם אנחנו לא נתערב ...

אל תבטיח.

אבל עדיין לא נתערב. להערכתינו הם ישקיעו בתוכניות בידור משהו כמו רצועה בערוץ ביפ גם אם לא נתערב.

חשבתי שמחמיאים לך על התוכנית כל הזמן, עכשיו אני מבין שמדברים על הרצועה. זה בועדה אחרת, והיא גם תבוא.

אגב, בכל הוועדות פה – אנחנו ישבנו בוועדות בנושאי ספורט והיתה ביקורת מאוד גדולה על המועצה מדוע אנחנו לא מחייבים את הכבלים לשדר משחקי כדורגל מליגת העל, והייתי גם בועדה ששאלו אותנו למה אנחנו לא מחייבים אותם להפיק תוכניות בנושא בטיחות בדרכים, מלחמה בסמים וכולי, והרשימה עוד מאוד ארוכה.

זו העבודה כפי שאנחנו הגדרנו אותה, היא רשימת מטלות מאוד מורכבת יחסית לגוף שהוא מאוד מסחרי ויש לו שיקול דעת, על אף זה שאנחנו לא מתערבים בשיקולים של שום תוכנית, אנחנו מעולם לא הכתבנו סוג של תוכנית.

לפני שנה כשנודע לנו שחדשות המדע עומדת לרדת, פניתי ביוזמתי לחברות הכבלים ולנוגה תקשורת, וניסיתי לברר אם ישנה דרך לנסות ולהשאיר אותה לעונה נוספת, ובעצם העונה הנוספת שמסתיימת עכשיו, היא בעקבות הפנייה שלנו וההסדר שהושג אז הוא בעקבות חובות עבר של חברות הכבלים משנות התשעים העליזות שחברות הכבלים עדיין מחזירות אותם, והצלחנו להגיע להסדר מימון לדבר הזה, למרות שאני אומר – זו התערבות חריגה שלנו כריגלוטור.

וההתערבות החריגה הזאת – אני אומר- היא ביד רועדת, כי לא מתפקידנו לקדם תוכנית ספציפית גם אם היא נהדרת, ואין חולק שהתוכנית הזאת, ואני אומר את זה גם כהורה לילדים וגם כריגולטור, הלוואי שכולם ייראו את התוכניות האלה, אבל לא מתפקידנו כמועצה לכוון דווקא לתוכנית ספציפית. כאן אנחנו נמצאים.

עכשיו, רשימת המטלות שמוטלות על חברות הכבלים היא רשימת מטלות מורכבת מאוד. תמיד אפשר להוריד משהו,תמיד אפשר להוריד דרמות ולאפשר משהו אחר, תמיד אפשר להוריד סרטי מדע ולשדר משהו אחר. כל הדברים האלה מאד מאוד מורכבים.

אנחנו נמצאים היום בתקופה שמצד אחד חברות הכבלים עומדות בכל המחוייבויות שלהן לגבי הפקות מקור ומחזירות חובות מהעבר, שזה מבחינתנו הישג עצום, וחברת Yes נכנסת לתלם הזה גם כן שזה הישג עצום, ואנחנו עושים את זה בתקופה שהתעשייה הזאת מפסידה סכומים מאוד ניכרים.

בשנת 2003 תעשיית הכבלים בישראל הפסידה כמיליארד מצטבר, והשנה המספרים הם לא הרבה יותר נמוכים. כך שיש לנו תעשייה שמצד אחד בטיפול, ומצד שני אנחנו בוחשים בה די חזק מבחינת הרגולציה. זו התמונה.

אין ספק שיש תחושה שהדיון פה הולך להיכנס, סליחה פה על הביטוי, ל"קישקע" של איזו חברה כלכלית שהיא גוף פרטי וגוף עצמאי, ובכלל היום בעידן שהיום המדיניות והאידיאולוגיה הכלכלית במדינה בתחומים – "אוי, לא לגעת בקודש הקודשים, כשמדובר בשיקול כלכלי". להכל יש הצדקה או אין הצדקה, אבל אנחנו כשליחי ציבור, אני חושב, סליחה שאני מדבר בשם כולם, יש לנו מה לומר על מה שהילדים שלנו נחשפים בערוצים, ועל האלימות בחברה ועל חוסר תעסוקה בשעות הפנאי של ילדים.

יש סוף-סוף תוכנית, תאמינו לי, שאפילו חברי הכנסת פה מבלי לשים לב, וועדת הועדה מלאת גאווה, הרייטינג הכי גבוה. חברי הכנסת באו באמת במוטיבציה גדולה.

הצפיפות פה באולם, היינו צריכים לקחת את האודיטוריום של אולם ההרצאות. באמת זו תוכנית טובה.

אם זה היה משודר בשבת גם היית רואה.

אל תבטיח. אתה יודע, זה לפרוטוקול, אחרת הייתי אומר לך משהו בציניות. רבותיי, בואו לא נסטה מהנושא, זה דבר טוב. מבחינת כל השיקול של הפקת תוכנית כזאת, תוכנית תעודה כזו או אחרת, אבל אני אומר – דבר טוב, תבורך על זה שזה הוארך בשנה בעקבות הפנייה שלך, ואני חושב שנבורך אנחנו בשנה הבאה ובעוד שנתיים שהדיון הזה הוביל למשהו.

אני ברמה האישית לא מכיר את התוכנית הזאת. השם אומר לי משהו, אבל לי אין טלוויזיה בבית, אבל מה לעשות, כחבר כנסת יוצא לי לפעמים ללון בירושלים, אז אני מזפזפ קצת, בשאר הדברים לא. אז אני יורד על ערוץ שמונה.

כשאני אומר שאני הסתכלתי על ערוץ שמונה, אומרים לי – מה מצאת שם? אבל יש. שוב, הזכרת את ה-National Geographic. כמה מכל חבילת הכבלים הזאת, כמה דברים טובים יש? – מבלי לפגוע באף אחד אחר.

זו שאלה שבאמת לא ציפיתי לקבל תשובה. לכן אני אומר רבותיי בכנות, אני באמת לא רוצה להיכנס, וגם אין לנו את הכלים להיכנס לא לריגולציה ולא לשיקולים שלך המנכ"ל, ואתה עושה עבודה טובה בקטע של הפקות המקור ובקטע של ההתמודדות שלך בהתמודדות מול Yes, ואני מקווה שהמדינה תהיה יותר אגרסיבית ממה שהיא היום, אבל אין לי ספק שצריך למצוא את הכלים והדרך, איך למצוא באמת פתרון שהתוכנית הזאת לא תרד מהמסך, וזאת לאור האמור, שאני לא מצאתי פה אחד, הלוואי שיקום פה אחד ויגיד לי "מה עשיתם עם טל ברמן והתוכנית שלו, בוא נשמע." אין את זה. הלוואי שמישהו יפריח את זה.

באמת שזה דבר טוב ונדרש. זה דרוש לנו הגדולים, זה נדרש לנו הילדים, וזה נדרש לחברה שלנו. מספיק הפכנו להיות תעשיית רייטינג, לא יותר מזה. וחבל. והייתי רוצה באמת לעבור לטל ולמאיה להציג, אבל חברת הכנסת אראלה, אני נותן לה העדפה מתקנת, כי היא כחברת כנסת, לא יכולה להרים את הקול כמוני, אז ניתן לה לדבר.

קודם כל, שאלת הרגולטור. שאלות כרגולטור, איך זה מתבצע באמת שמחליטים שחדשות מקומיות חשוב יותר – אני שואלת שאלה של חוסר הבנה, איך מחליטים אצלכם שחדשות מקומיות חשובות יותר ממדע? איך זה נעשה?

רגע, אני מוסיף – ולמה מדע צריך להיות חלק מהרף? למה זה תמיד צריך להיות מחובר ומדע לא יכול לעמוד בפני עצמו?

לא בטוח שזה רעיון שצורף.

עלה בדעתכם רעיון לתת למדע מקום בפני עצמו?

כן. בואו אני אגיד כך. דבר ראשון – חדשות מקומיות מוגדרות בחוק כחובה. אין לנו שיקול דעת, ו"Yes" לצערי לא מחוייבת בחובה הזאת.

יש כמה דברים שיש לך שיקול דעת בהם. איך זה נעשה? איך נעשית ההחלטה של מה יותר חשוב ומה פחות חשוב כרגולטור?

בדו"ח חדשות מקומיות כן או תוכניות מדע לא, כי כך החליט המחוקק בשעתו, ואגב – זו הייתה התפיסה כשחברות הכבלים עלו לאוויר. כחברות כבלים אזוריות, אני לא בטוח שהתפיסה הזאת עומדת ויש לה עניין.

מבחינתי, ואני מדבר עכשיו בשם עצמי ולא בשם המועצה כולה, אם אפשר להיכנס לדבר כזה, מבחינתי – אין לי בעיה להוריד מטלות מחדשות מקומיות ולהעביר אותן לתחום מדע. אין לי בעיה עם זה. אני מאמין בזה יותר ואני חושב שזה הרבה יותר נכון, מיוחד היום, בעצם זה קיים בכבלים ולא קיים ב-"Yes" ויש פה את העניין של התחרותיות, וזה פתרון מסויים.

אני מניח שאם קצת עשרות או מאות או אלפים או יותר אנשים, יכעסו יותר על כך שאין חדשות מקומיות במקום שלהם.

אני לא אומרת שאין, אני אומרת שאפשר להשאיר את זה בסוטול, להשאיר קודם כל דברים שאפשר- - -

החיבור הזה אגב עם תרבות ובעצם מדע, שוב, דיברתי על כשלים ועל התערבות בכשלים. לא בדיוק הכשל במדע, והראייה – עלתה פה תוכנית. התוכנית הזאת עלתה, עם כל הכבוד לריגולטור, היא עלתה כרגולטור שאומר "תשקיעו כסף", אבל באיזה מקום מישהו בערות שמונה החליט שהוא מעלה את התוכנית הזאת. נכון, הרגולטור בשנה האחרונה התערב, אבל מישהו העלה את זה ביוזמתו, כלומר, לא היה כשל בתחום הזה, ובעצם הוא מולא בצורה מצויינת.

אז תזהה את הכשל עכשיו בעצם זה שהוא יורד.

אני מזהה כשל בהרבה מאוד דברים, הרי כל התעשייה הזאת היא בעצם על סף כשל, אבל אני אומר – נכון. אם יהיה מצב שבו לא יהיו תוכניות מדע בטלוויזיה, אנחנו נצטרך להתערב.

כמובן שנשאלת השאלה מדוע אנחנו נתערב כשכבר יורדת תוכנית ולא לפני זה, אבל זו בעצם התפיסה שלנו כריגולטור, להתערב איפה שיש בעיה כרגע, אם התוכנית הזאת יורדת, אנחנו מתחילים לזהות בעיה.

אתה לא מבין שיש בעיה עכשיו?

אני מבין. הבנתי כבר לפני שנה שיש בעיה.

אז למה אתה מחכה? צריך לפעול עכשיו.

ואני היום צריך לבוא ולהגיד – להמליץ למועצה לעשות פחות דרמות או פחות סרטי תעודה, בסך הכל יש פה מכסה של הפקות מקור, או הכבלים יחליטו שהם עושים פחות הפקות מקור והם הופכים את זה לדרמה.

או.קי., זה יכול להיות גם חלק מהריגולטציה שלכם.

דבר נוסף שרציתי לשאול, זה – כשאני קונה חבילה שחתמתי על "הוט" ואל על Yes, הבטיחו לי כל מיני דברים, זאת אומרת שאני חתמתי בידיעה שיש לי את ערוץ שמונה, יכול להיות שבלי זה לא הייתי חותמת.

איך נכנס השיקול הזה שעל סמך זה הכנסתי את "הוט" ולא את "Yes"?

קודם כל – יש לך את ערוץ שמונה.

את התוכניות האלה המסויימות. אני מדברת על התוכנית המסויימת הזאת. זה חלק מהשיקולים שלי. אני כאזרח, לא כאיש ציבור, אלא כאזרח רגיל לגמרי, חתמתי עליו.

אבל את לא באמת חושבת שאנחנו מתחייבים לפני כל לקוח איזה תוכניות תהיינה, אחרת אני לא אוכל לשנות את לוח המשדרים. אחרת לא הייתי יכול להעלות את חדשות המדע.

לשאלה הקודמת – את מקבלת רשימת התחייבויות מאוד מאוד יסודית, שגלומה בהתחייבות שלנו. זה בקשר לכל הפקה, למספר ערוצים, לסוג ערוצים.

על פני השנים האחרונות, וכך יהיה גם בעתיד, כל הזמן התווספו דברים, ולא נגרעו. פה ושם יש שינויים בלוח המשדרים.

איך אתם יכולים לגרוע משהו שאני חתמתי עליו ובגללו עשיתי את המנוי?

אבל עכשיו יצאה בערוץ שלוש איזה תוכנית חדשה, נכון? ראיתי את הפרסום.

איפה זה נכנס בתוך כל המשבצות האלה? כמה זה עולה ביחס לתוכנית כזאת? באיזה מסגרת שהריגולטור מסדיר, היא נופלת על משבצת של הטלנובלה הזאת?

תראה, ההתערבות שלנו, מה שסימנתי ככשלים, טלנובלה היא לא כשל. הכשל האמיתי זה – הם יכולים להחליט דבר שהם רוצים. טלנובלה עולה כמה אלפי דולרים.

זה מאה עשרים פרקים. אגב, תוכנית חדשות המדע היא תוכנית אולפן יקרה, כי היא כוללת גם הרבה צילומים בחוץ. היא תוכנית יקרה.

מה זה תוכנית יקרה? אל תגיד כסף אם אתה לא רוצה.

פי שתיים וחצי כל פרק.

טוב, אם אפשר, תודה רבה. האמת היא שהתחלנו בהתחלה וגלשנו לאמצע, והאמת היא שההתחלה, אחרי שתיארנו ובאמת כל המחמאות שטל קיבל, אז קודם כל ניתן לך את זכות הדיבור וגם את מאיה, ותוכלו גם להציג לנו קצת למי שאולי לא ראה באולם את התוכנית, ואז אנחנו נמשיך, ויש לי תחושה שנצליח למרות שנעדרתי קצת זמן, כבר קיבלתי מסרים שזה, שאפשר למצוא פתרון.

טוב, אז קודם כל תודה רבה לכל התומכים בתוכנית הזאת, זה מאוד נחמד לשמוע ונעים ומחמם את הלב.

הקרדיט אולי מופנה אליי בסופו של דבר, אבל האמת היא שמאחורי התוכנית הזאת עומד צוות גדול ומערכת גדולה שבראשה עומדת מאיה שתכף תציג את התוכנית, והמון חברי מערכת, אנשים מאוד מקצועיים שעשו את העבודה שלהם במסירות מאוד גדולה ובדיוק רב מתוך סקרנות אמיתית, כדי לשרת את המטרה שלשמה נוסדה התוכנית הזאת שלערוץ שמונה, שהיא להביא את תחומי המדע, היידע, החידושים, המחקרים במדינת ישראל לציבור, ולעשות את זה בצורה שהיא יותר קלה או רכה או נעימה לעיכול עבור כלל הציבור.

אני חושב באמת שזה דבר שהתוכנית מאוד הצליחה בו, כלומר – יש מדע פופולארי, ומתגובות שאנחנו מקבלים, אם זה ברחוב, או מכתבים או אי-מיילים או כל צורת תקשורת אחרת, ובאמת הערוץ הזה אני חושב שבאמצעות התוכנית, והתוכנית הזאת הגיעה אל קהלים שהם לא הקהל הטבעי שצופה בערוץ שמונה, ואנשים שזה לא כביכול המדרש הביתי שלהם, צופים בערוץ שמונה ובתוכנית בזכות הדרך שבה היא עשויה.

בשבוע שעבר כשהתפרסמה בעיתון ידיעה על הדיון הזה, אז סתם אני רוצה לתת דוגמא, במגרש כדורגל שהלכתי אליו במקרה, מישהו אמר לי ככה בתוך השיגעון של הקללות, "מי שמוריד את התוכנית שלך, צריך להוריד לו את הראש".

עכשיו, אני חושב שאף אחד גם לא מצפה, ואים שום סמכות על הועדה הזאת לכפות שום דבר על אף אחד, ואף אחד גם לא מצפה שתהיה פה התערבות בתוך העסק הפרטי של חברה כלכלית עם אינטרסים של רווח. זה וודאי וברור.

מה שאני חשוב שאולי צריך לצאת מכאן, זה אולי באמת שהכנסת פעם בכמה זמן ממלאת את תפקידה כשליחת ציבור אמיתית, ואת הרחש הציבורי בעקבות ההורדה של התוכנית, להעביר מכאן את המסר, ולהוציא את הקריאה הזאת.

אני חושב שבין השאר, הכשל האמיתי בשוק התקשורת של ישראל – זה לא מאוד קשור, זה שיש לנו שידור ציבורי שהוא לא מתפקד במדינת ישראל וכל מיני מטלות שהן במהותן משוייכות וצריכות להיות תחת הגג של שידור ציבורי , הן לא קורות שם ולכן מחוייבים גופים פרטיים אחרים, אם זה הכבלים או הלוויין או אפילו המכרז האחרון של ערוץ שתיים שראינו, לשאת בנטל דברים שאינם מעניינם של גוף מסחרי. לעשות את זה בגלל שאין לנו גוף ציבורי שנותן מענה טוב או מממש את המנדט שלו.

אני מאוד מקווה שהוועדה הזאת תיצור אכן איזה שהוא מסר שאני באמת חושב שיש אינטרס ציבורי ואינטרס לציבור שהתוכנית הזאת תהיה, ואני חושב שהיא עושה שירות טוב לתרבות הישראלית ולחינוך בישראל, ואני מקבל הרבה מאוד תגובות מאנשים מאוד צעירים, מאיה תכף תקרין כמה דמוגרפיות, אני מקווה שוב שבסופו של דבר – חברה כלכלית – נכון, אני מקווה שאיכשהו הדברים כן יצליחו להיפתר והדברים יימשכו, כי התוכנית הזאת חשובה.

כמו שאמרת את זה – באמת עשינו את זה והועדה חשבה שחשוב שידונו בכך, תקשורת שמעלה תקשורת, זה באמת עובד, ונכון שאנחנו לא יכולים להתערב, אנחנו רשות מחוקקת שמפקחת על הרשות המבצעת, אז אני יכולה לבוא רק אל משרד התקשורת, ולכן נאי מגובה פה במנכ"ל משרד התקשורת, משרד המדע, אבל אני חושבת שגם דרך זה יושב ראש מועצת הכבלים בכל אופן – אפשר גם בדרכים האלו כן להגיע לאיזה מערכת שלא תחייב, אבל כן תגיע לאיזה שהיא הבנה, שוב, בגלל שהדבר מאוד חשוב, ודברים חשובים, צריך לדעת איך לעשות את זה.

ומה שאמרת, באמת לכל הצוות – אנחנו באמת מאוד מעריכים, ולא תמיד חשוב ה"מה", אלא ה"איך", וכמו שאתה עושה את זה, אתה עושה את זה. אז מאיה – בבקשה.

אני אפנה אל כמה מהפרופסורים המאוד נכבדים, זוכי פרסים בינלאומיים שהגיעו לכאן מרצונם החופשי, שכמה מהם אני חושבת ישמחו לשאת דברים, ואני אשמח אולי לחתום את דבריהם.

יושב כאן הפרופסור עידן שגב, פרופסור אלכס לויצקי, ד"ר צחי בנטואיץ, ד"ר יוסי מנסם, ד"ר שי אפיק.

ממיטב האקדמיה הגיעו לפה, וזה לא סתם. אני מאוד אשמח שהם יישאו כמה דברים, אולי פרופסור לויצקי ופרופסור שגב, שאתם אמרתם שאתם מעוניינים, אני מאוד אשמח שאתם תדברו.

אני רואה שאת הבאת קאדר של מדענים, וזה אך טבעי שיבואו לועדת המדע, אנחנו אך נרצה לראות בכמה מהנושאים בקצרה ובשמחה, למי שרוצה.

אני מוכן להגיד כמה מילים, אני אלכס לויצקי מהאוניברסיטה העברית.

אני גם מאלה שצופים בתוכנית של טל, ויצא לי גם להשתתף בה אתמול, ואני מאוד הצטערתי כששמעתי שהתוכנית עומדת לרדת. אין לי ספק שכל מה שנאמר כאן הוא נכון, וכולם נשמעים מעונינים, ואני לא רואה שייצא מפה פיתרון מה ערוץ שמונה צריך או לא צריך לעשות, כי זה באמת שיקולים שלו, אבל אני חושב שועדת הכנסת הזו והכנסת בכלל, צריכה לשקף את רצון הציבור, והגיע הזמן שהם יידאגו שתוכניות שטובות לציבור ישודרו. זה בכלל לא מעניין אותי אם זה "Hot" או "Cold"' אם זה Yes או No, אבל זה צריך לצאת מהכנסת ומפה.

אתם תמצאו את התקציב, אתם תחליטו לאן זה יילך.

לפי דעתי, כמו שטל אומר, זה צריך להיות בערוץ ציבורי שממומן על ידי הטלוויזיה שלנו, כי זה מה שאנחנו רוצים לראות, ולכן זו אחריות שנופלת עליכם.

אתם לא יכולים להגיד שאתם לא אחראים ושאתם רק מפקחים על הרשות המבצעת. אתם צריכים לדאוג לכך שהמיסים שאנחנו משלמים ינוצלו בצורה נכונה לטובת הדור הצעיר, והמדע הוא אחד מהם.

לכן את הפתרון אתם צריכים למצוא, ואם הם צריכים לעבוד בצורה כלכלית ולעשות "יצפאן" עשר שעות ביום – בבקשה, אבל זה אל עניין שלנו. אז אני מבקש שהועדה הזאת תחליט לבצע את מה שצריך על מנת שהתוכנית לא תרד.

תודה רבה.

קצר מאוד – פרופסור עידן שגב מחקר המוח באוניברסיטה העברית.

תראו, אני חושב שבסופו של דבר, מה שמשפיע על איכות החיים במדינה הזאת בסופו של דבר, זה המצב הבריאותי, המצב המדעי שלנו, ואנחנו מפתחים שיטות נגד מחלת הפרקינסון, נגד מחלת האלצהיימר, אלה כספים ציבוריים שמגיעים מהצביר, ותפקידנו כמדענים לא רק לפתח תרופות ולקדם את המדע, אלא להבהיר לציבור מה קורה עם הכסף שלו.

זה בסוף משפיע על החיים שלו יום-יום כשהוא הולך לבית המרקחת וכתוצאה מהעבודה של חתן פרס ישראל מר אלכס לויצקי על סרטן.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בשום אופן, אפילו לא מבחינה אתית, לא לתת לציבור הזה, לא להבהיר לציבור מי זה המדען הזה שיושב לו שם באוניברסיטה ו"מבזבז" את הזמן. אנחנו חייבים להראות להם שאנחנו מקדמים ואנחנו טובים בעולם. אם זה לא יקרה – אגב, מה שקורה בכל מדינה מערבית מודרנית אחרת, לכל עיתון יש כתב מדעי, אצלנו יש רק כתב מדעי אחד מסודר בעיתון "הארץ", בכל מדינה מודרנית, לכל ערוץ יש ערוץ מדעי, יש תוכנית מדעית.

לנו יש רק את ערוץ שמונה, וגם את זה רוצים להוריד. אני פשוט המום שמדינה שמתיימרת להיות חזית מחקר ומדע עולמי, שמקדמת דברים כמו מחלת האלצהיימר שהתרופה הכי מעניינת בעולם פותחה פה, לא משדרת את הדברים האלה לציבור שמממן אותנו.

אני פשוט לא מסוגל להבין את זה. לא רק את זה אני לא מבין. אני לא מבין גם איך אין לנו משרד מדע עצמאי שהוא חשוב יותר מרוב המשרדים האחרים, הרי המאה העשרים ואחת זו המאה של המדע.

אתה יודע שראש הממשלה עומד בראש משרד המדע.

כן, אני רואה מה הוא עושה עם זה.

רגע, הוא לא אמר "משרד המדע", הוא אמר "משרד עצמאי".

עצמאי שמטפל במדע בצורה מתקדמת. הרי זה פשוט אבסורד. אני פשוט יושב המום כאן ומתבייש ממה שקורה פה במדינה הזאת בתחום המדעי. מתבייש.


ועוד רוצים להוריד את ערוץ המדע היחיד הזה שמשדר תוכנית פנטסטית. פשוט כשהוא אמר לי את זה לפני שלושה ימים טל ברמן כשהייתי אצלו בתוכנית, אני פשוט הייתי המום. לא האמנתי שזה אמיתי.
איך אפשר להוריד את הדבר היחיד שמשדר מה שקורה פה במדינה הזאת? זה פשוט לא יאומן.

בדרך כלל כשמפרסמים על דבר שהוא מצליח או על פרוייקט שהוא טוב, תדע לך – לפני שבועיים היה פה דיון בכנסת - - -

אני לא מבין את זה ולא מצליח לתפוס את זה.

תודה רבה.

ד"ר צחי בנטואיץ, מנכ"ל "רוזטה גנומיקס" – גילויים חדשים בתחום ה-DNA. אני רוצה בקצרה להשלים את מה שאומרים חבריי המלומדים מהאקדמיה, ולדבר בקול משלים של הביוטכנולוגיה ושל התעשייה. ואני רוצה לקשור את דבריי בקצרה למה שאמר מר צבי ינאי בתחילת הדברים.

אמר מר ינאי שבאופן יחסי מהאוכלוסייה, יש לנו המון פירסומים מדעיים, ובאופן אבסולוטי, אנחנו מאוד מפגרים לעומת ארצות אחרות. אבל יש תחום אחד שבה גם באופן אבסולוטי אנחנו מובילים. בהיי-טק ובסטארט-אפים, אנחנו מספר אחד בעולם. ביו-טכנולוגיה הוא הגל הבא של ההייטק.

יש פוטנציאל עצום, וחברת "רוזטה גנומיקס" היא דוגמא אחת למה שניתן לעשות למצויינות שיש בארץ, והקשר עם טל ברמן וחדשות המדע הוא הקשר הבא: מצויינות מתחילה בחלום. היא מתחילה בלהמציא ניצוץ אצל הדור הצעיר, ושלא יהיה לכם ספק – הדברים המדעיים שעושים אצלנו ובמקומות אחרים, עושים אותם חברה צעירים שנמצא אצלם הניצוץ.

ואת זה עושה בצורה יוצאת מן הכלל התוכנית הזאת, ולכן זה משהו שהוא מנוגד לשכל הישר, ובניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל לפגוע בדבר הזה. להשקיע הרבה במדע צריך בכל מקרה, ופרופסור אהרון צ'חנובר יושב ראש הועדה המדעית שלנו תמיד מדבר על הנושא הזה, למה לא משקיעים הרבה במדע.

מה שאני רוצה לומר הוא, שפה השקעה יחסית קטנה, נותנת השקעה יחסית גדולה, מפני שהיא מגיעה לקהל רחב, והיא גורמת – במקום להאכיל בכפית, לדור הצעיר לרוץ לכיוון הזה.

את זה אי אפשר לכפות על מנכ"ל חברה פרטית כמו הוט - - -

אנחנו אמרנו כבר מלכתחילה, באנו להעלות את הנושא, אנחנו גם לא רוצים שהם יורידו את התוכנית הספציפית הזאת, גם שוב – זה לא משהו ישיר שאנחנו הולכים לכפות עליהם, אבל יש פה מערכת שבכל אופן קשורה. הם לא נולדו וקפצו לבד, יש פה מערכת קודם כל של מועצת הכבלים וגם של נשיא ועד התקשורת, ולכן יש איזה שהיא רגולציה שעליה אפשר לדבר. בבקשה.

שמי רונן יעקובי, אני דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, אני חוקר אטמוספירות פלאנטריות ואני בשמחה רבה בא ומשתתף בתוכנית הזאת מדי פעם, וזה אחד שאני מאוד אוהב להיות בו, ודרך אגב, אני עושה את זה ללא תמורה כספית – אם כבר מכניסים את העניין הכלכלי.
אני רוצה לחלק את הדברים שלי לשני דברים, דבר ראשון – אני רוצה להציג אבסורד שמתקשר למה שנאמר פה קודם - אנחנו בצוות שלנו במעבדה שלנו היינו שותפים ממש לפני חודשיים בהנחתת חללית על ירח של כוכב הלכת שבתאי. האבסורד הוא, שאנחנו לא היינו שותפים בהנחתת החללית הזו דרך סוכנות החלל הישראלית, אלא דרך סוכנות החלל האירופית ודרך סוכנות החלל האיטלקית, וזה בעיניי אחד האבסורדים הגדולים שאנחנו כצוות מדענים ישראלי מנחית חללית עם סוכנויות חלל זרות.

למה? שאלה טובה, אבל אני לא אתן את התשובה לזה. את זה גדולים ממני יעשו.

כי אנחנו קושרים לאיחוד האירופי במסגרת של תוכניות פיתוח.

נכון, אבל יש לנו סוכנות חלל ישראלית, ואני הרגשתי מבוכה מסויימת שאני לא בא מתוך סוכנות החלל הישראלית.

נחזור לאטמוספירה שלנו.

ונחזור לאטמוספירה הארצית, אני רוצה להמשיך את הנושא הזה של מה שאנחנו זורעים אצל הילדים, ולצטט משפט שכתוב בספר של אדמס סמית "תולדות האסטרונומיה" שנכתב ב-1795, ושם נאמר – "הפליאה ולא ציפייה כלשהי מהתגלית, היא העיקרון הראשון המניע את האדם להתעמק בפילוסופיה. באותו מדע המתיימר לחשוף את הקשרים הסמויים המאחדים את התגלויותיו השונות של הטבע", וזו בעצם הגדולה של התוכנית הזו.

זו לא תוכנית שבאה ומציגה כמו ערוץ ההרצאות וכל מיני ערוצים אחרים את המדע בצורה יבשה. זו תוכנית שכל מה שהיא עושה, ואני עובד במוזיאון המדע בחיפה ואני רואה את הילדים האלה והם מזהים אותי, כי אני משתתף בתוכנית הזו – אתה רואה את הפליאה שהתוכנית הזו מעוררת להם בעיניים, וילד כזה שהיום עוררנו אצלו את הפליאה ופקחנו לו את העיניים והוא אומר לי "איך עשית את זה" כשהוא בא אליי למוזיאון, יום אחד הוא יישב פה במקומי – אני מקווה שלא פה, הוא יישב באוניברסיטה.

זה בסדר, זה לא כל כך רע לשבת פה, יש על מה לדון.

יישב יום אחד יחד איתי באוניברסיטה בתור חוקר מדע, ותמיד יזכור, כמו שאני זוכר את המנחה שלי שאני קראתי דברים שהוא כתב כשאני הייתי ילד, אז הוא יזכור את התוכנית הזו ששמה את הזרע הזה שעשרים שנה אחרי זה גידלה לנו מדען בישראל.

תודה רבה.

עליזה מויאל, מפקחת כוללת של מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך התרבות והספורט.

אני רוצה להביע את התמיכה שלנו במסר שהחברים העלו כאן. המגזין החדשותי הזה הוא באמת מקום שאפשר להפנות אליו בני נוער שמגלים נטיות ורוצים לפתח אותם ואת הסקרנות שלהם לתחום הזה.

המגזין הזה ערוך בצורה מאוד ידידותית, תואם לצרכים של החברה הישראלית, ובאמת הוא מתאים וחבל להוריד תוכנית כזאת.

הדבר הנוסף הוא שדמות כמו טל ברמן שהיינו רוצים שהם יהיו דמויות לחיקוי בני הנוער שלנו, ולא דמויות אחרות שאנחנו מכירים בטלוויזיה.

אנחנו רוצים באמת לזרוע הרבה זרעים כאלה שיטפחו את החינוך המדעי-טכנולוגי.

נו, אז איך משרד החינוך מרים את הכפפה?

אנחנו עושים את זה בדרכים אחרות באמצעים שלנו.

עכשיו אם אפשר ממש בקצרה, כי אנחנו כבר גולשים. חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך שהיתה יושבת ראש ועדת המדע.

כן, והיום יושבת ראש ועדת החינוך, ואני – אני אגיד לכם מה הכפפה, אבל לפני כן אני אגיד לכם – "דוגמניות" – אתם מכירים את התוכנית? "אקזיט", אתם מכירים את התוכנית? כל השטויות האחרות – אתם מכירים את התוכניות?

זה מה שעובד היום בחברה הישראלית, ואני ממש מתביישת שזה המצב.

אני רוצה להגיד לכם, אדוני הנכבד, אני שמעתי אותך מדבר קודם ואני לא ממש זוכרת את שמך – ליעד, אני שמעתי ממך שהתוכנית הזאת הרימה את הערוץ שלכם. אז לשיטתך כתוכנית שמקדמת את הערוץ, אז למה אתם זורקים אותה? מה, הכושי עשה את שלו והכושי הולך?

אם היא הרימה, אז אולי גם עכשיו היא מרימה. אז בעיניים שלך הכלכליות, אני חושבת שאתה צריך דווקא לרומם את התוכנית הזאת.

אני חסידת הסקטור הפרטי, ואני לא אתערב לך בשיקולים הכלכליים שלך. אני פונה לכל שאר הערוצים הממלכתיים, הציבוריים והחינוכיים, שכל אחד מכם, אלה שנמצאים פה ואלה שלא נמצאים פה, אני אשמח מאוד אם הועדה כועדה והכנסת ככנסת - - -

את זה אמרנו כבר בתחילת הישיבה, שלא רק שאנחנו לא רוצים להוריד את התוכנית, אלא אנחנו פונים לכל המדיה.

גבירתי היושבת ראש, אני שמעתי את דברייך, ואני מצטרפת לדברייך ואני מברכת על הדיון הזה, ואני פונה מכאן יחד איתך, יחד עם כולנו, שלכל ערוץ טלוויזיה תהיה תוכנית מהסוג הזה שטל ברמן מוביל.

בחור מעיר שמוביל אותה בחוכמה ובמקצועיות ובנחמדות, ובאמת – אין מילה אחת לא טובה להגיד על התוכנית שלך, וסוף-סוף מישהו הרים את הכפפה והגיש לנו מודל – אמרה האחראית למשרד החינוך ובצדק – יש לנו מודל לחיקוי.

מה שאנחנו זקוקים, אבל באמת זקוקים במדינת ישראל, זה לדמויות חיקוי לנוער מהסוג הזה, שיובילו את הנוער שלנו לכל הדברים הנפלאים שאנשי המדע ואחרים אמרו כאן. אני לא צריכה לחזור פה, וחברי ועדת המדע בוודאי לא צריכים לחזור פה על חשיבות המדע לקידמה ולעתיד בכלל של מדינת ישראל.

אבל אחד הכלים המאוד משמעותיים, זו הטלוויזיה. אנחנו יכולים לעשות, גבירתי ממשרד החינוך, כמה תוכניות יפות וכמה חוברות יפות שמשרד החינוך מפיק, ואני מכירה את כולם – תוכנית אחת כזו שווה לאין ערוך מכל מה שאתם תוציאו. כי הילדים מחוברים לטלוויזיה יותר מאשר לחוברות של משרד החינוך. מה לעשות? עובדה.

ולכן אני אומרת לכם במשרד החינוך, קחו יוזמה, תעבירו את טל ברמן לטלוויזיה החינוכית, תנו לו כסף, תפעילו את התוכנית הזו בטלוויזיה החינוכית כל יום. אין לכם בעיה, יש לכם ערוץ טלוויזיה, ואם החברה הישראלית - - -

מלי, היא יכולה לקנות אותה, היא לא יכולה להעביר.

בסדר, את הדרכים אתם יודעים איך לעשות, אני רק מציעה.

המסר של משרד החינוך כמו ממשלת ישראל, מעבירים לנו הציבור, שהמדע והטכנולוגיה זה הדבר הכי חשוב, ומשקיעים בהם הכי פחות. את המינהל לטכנולוגיה במשרד החינוך מבטלים, את שיעורי המדע מורידים, את שיעורי המחשב מורידים והתוצאה היא גם היחס של החברה בכלל, ועסקים בצדק לתחום כזה.

החינוך המדעי-טכנולוגי לא מופיע בדו"ח דברת.

ועכשיו אני שומעת גם ששר המדע והטכנולוגיה, שהיום הוא ראש הממשלה, שבשבוע הבא היה צריך להיות ביום המדע הלאומי, שאני כל כך שמחתי, שהנה לאה הצליחה להביא את ראש הממשלה ליום, לדבר על מדע, על איינשטיין, על פיזיקה, כאן במדינת ישראל בכנסת ישראל, אז עכשיו הוא מודיע שיש לו משהו יותר חשוב.

זה היחס. ובאוניברסיטת תל-אביב שמוכרחים להזכיר אותה היום, מצמצמים את המדע, סוגרים יחידות וגם סוגרים את בית הספר, אחד הטובים שיש במדינת ישראל, בית הספר להנדסאים.
זה מה שקורה במדינת ישראל – חלמאות. חלם – בכלל אני חושבת שצריך להגיש הצעת חוק לשנות את השם מדינת ישראל למדינת חלם.

או.קי., תודה רבה, אנחנו בכל אופן נמשיך בנימה פסימית זו, ונהפוך את זה לנימה אופטימית. אני מקבלת הרבה דברים שאמרה חברת הכנסת פולישוק, אבל בכל אופן - - -

אנחנו בדרך.

יש פה תלמיד, נער נחמד מאוד שאנחנו גם רוצים שישתתף בדיון.

שמי ארתור, ואני תלמיד בתיכון למדעים בלוד. הגעתי לדיון הזה בזכות המורה שלי, והייתי באמת המום כששמעתי שרוצים להוריד את התוכנית הזאת.

היום בבוקר הייתה לי בגרות באנגלית, והבוחנת שאלה אותי – למה לדעתך ילדים לא קוראים ספרים בארץ?, אז אמרתי לה שלדעתי זה משהו תרבותי פשוט. זה משהו שלא הפנימו בנו כשהיינו קטנים. אז זה גם משהו שקשור לעניין הזה של התוכנית, שמפנימים דברים בילדים מגיל קטן וחושפים אותם למדע, וזה משהו שכן יכול לפתח להם את היכולת המדעית הזאת ואת החשיפה ואת הרצון להיחשף למדע.

אני אגיד לכם מה שקורה אצלי בבית, אנחנו יושבים כולנו בבית, זה משהו שכל המשפחה רואה, וזה משהו שמעביר תכנים נורא גבוהים, מדע ברמה די גבוהה, אבל בשפה שכולם מבינים, ונדהמים ומבינים דברים נורא יפים, ויש לזה גם את תרגום הכתוביות לרוסית, שזה מוסיף גם קהל יעד נוסף.

זהו, לדעתי זה נורא חבל. אני שמח שזה הגיע לדיון בכנסת, וזה נורא חבל שזה יורד, ואני פה כדי לפנות לאנשים הנכונים שילחצו על הגורמים האחרים כדי שזה לא יירד.

אחרי כל הדברים הגבוהים שאמרו פה חברי הכנסת הנכבדים, אני חושבת שהמשפטים שלך לא נופלים. אני חושבת שהם יותר חזקים, ואני מאוד מודה לך.

תודה לכם.

אני מבינה שיושב ראש מועצת הכבלים רוצה להוסיף לנו כבר את הצעת הפיתרון.

לא את הפתרון, אבל מבלי לגרוע פה את מה שנאמר על חובות של אחרים, וזה הוצג פה מאוד יפה שיש פה ערוץ ממלכתי וחינוכי, אני חושב שהמטלות האלה בראש ובראשונה צריכות להיות שלהם.

אבל אני לא יודע אם זה מתוך ייאוש או משהו אחר, אבל בשנים האחרונות אני חושב שמה שקורה בשידור הפרטי נושא עליו יותר ויותר מטלות.

תראו, אנחנו נקיים פגישות עם חברות הכבלים בקרוב, על מנת לראות איזה מטלות אנחנו יכולים להוריד על מנת לאפשר המשך שידור של התוכנית הזאת, ואני אומר את זה על דעתי ולא על דעת המועצה לשידורי הכבלים כמובן, הם כמובן צריכים להסכים לזה.

אתם לא קובעים סטנדרטים?

אנחנו קובעים. אני רק אומר שאני יושב ראש מועצה. היא מועצה ציבורית, למרות שיש לי שם קול, ואני חושב שאני יכול לשכנע.

יש לו השפעה לא מועטה.

הוא אמר משפט מאוד חשוב, ואני רוצה לפתח אותו ולא להצטמצם בו.

הנושא של החדשות המקומיות, בעיני, למרות כל החשיבות, הוא פחות חשוב מתוכניות מהסוג הזה, ולכן לפחות ההמלצה שלי היא תהיה להקל בתחום החדשות המקומיות, כדי לעזור לתוכניות מהסוג הזה.

ואני חוזר ואומר, זה לא דווקא לתוכנית הזאת. אנחנו לא כופים או מחייבים תוכנית ספציפית. יהיה רעש מהצד השני אני מעריך, ככה זה עובד תמיד, אתה נוגע במקום אחד ואתה חוטף מכות ממקום אחר.

מאוד חשוב לי לנצל את הרוח החיובית שבאה מהועדה הזאת, ואני צריך רוח גבית כדי לעשות מהלכים כאלה.

יש לך סופה.

לפני שאני הולך מכות עם כל השכונה.

בכל מקרה, בכל אופן אני חושבת שמה שאמרת פה, זה תוכנית מאוד חשובה. אני לא רוצה, בוודאי לא פה בועדה הזאת, להגיד לך איזה חובות להוריד, חדשות מקומיות כאלה או אחרות. אני לא מכירה את הנושא, אני מבינה שיש הרבה מטלות, אני לא מבינה מה יותר או פחות, דבר אחד בטוח – חדשות המדע, נשואים מדעיים, זה צריך להיות בטופ.
מה תחליטו להוריד, מה תחליטו להקל, זה יהיה כבר ההחלטה שלכם, אבל אני רוצה שהישיבה הזאת תהיה תכליתית.

הייתי רוצה שתוך שבועיים אם נוכל לקבל חזרה פה שנבוא לועדה ואפשר יהיה לדווח על שינוי והפתרון שנעשה, כדי שהועדה הזאת, מעבר להעלאת הנושא לסדר היום, המטרה שלי הייתה כן להשיג פה איזה שהיא תכלית, ואני חושבת שמה שהצעת, אם תבצע את זה, אולי תהיה תקווה ...

יש תקווה.

לא, אבל אם תבצע את זה, אפשר יהיה כבר באמת לבשר פה על איזה בשורה, אבל שוב – כל דבר צריך פה לוח זמנים, ואם תוכל באמת תוך שבועיים לחזור פה לועדה ולהראות איך הדברים מתקדמים, זו תהיה "שורת המפתח", כמו שאני אומרת, בישיבה הזאת. אז נוכל לקבל את זה?

אנחנו נעדכן את הועדה ונקיים דיון, ואם יתקיים דיון על שאלות נוספות בתחום הזה, אני מאוד מאוד אשמח.

אז אם תיזום שהדיון הזה יהיה תוך שבועיים כדי שגם אנחנו נקבל את התשובה מהדיון.
יופי, אז אני באמת מאוד מודה לך, זהו, אתה מרגיש משוחרר אדוני המנכ"ל.

אני סומך על שני הג'נטלמנים האלה שימצאו את דרך המלך.

אנחנו נמשיך בדיון למרות שבסך הכל קיבלנו פה תפנית שאני חושבת שהיא חשובה מאוד, גם ממועצת הכבלים ואני רואה את הנכונות גם ממשרד התקשורת, ושוב – אפשר בדיון הזה, אפשר שכל המדיה וכל ערוצי התקשורת ייצטרכו להפנות לתחום החשוב הזה, ומשרד החינוך, משרד המדע ומשרד התקשורת, כל אחד צריך להקדיש את המשאבים, אבל כמו שאומרים – בתכל'ס, לא בדיבורים. צריך בתכל'ס שהדברים האלה יהיו.

אני מהמצפה בגבעתיים. אני אומנם לא משום אקדמיה ולא איזה חוקר, אני בסך הכל המדריך במצפה, אני היום מסיים את התיכון ואני חושב שעם כל הכבוד לכל התוכניות האחרות, אמנם הטלוויזיה היום מספקת בעיקר את הבידור ולרוב הוא די זול, אבל עדיין הוא די זול.

יש עדיין את המקום להכניס את התוכניות הללו. התוכנית שפה אנחנו עליה מדברים, גם אם זה בא על חשבון הדברים האחרים, אני חושב שאם בכלל יש כמה מאה חמישים מיליון אל כלל הפקות המקור ורק שש המיליון הולכים אל תוך המדע או לקטגוריה הזו, אז משהו פה הוא לא בסדר.

הדרמות זה נחמד, אבל עדיין זה בידור. אולי הגיע הזמן להכניס את המדע, ופה אני מכניס את הקטע שיש אצלנו במצפה, הרבה הרבה אנשים מבלים בתוך פעילויות במצפה, והרבה מאוד אנשים לא מכירים את הבסיס של המדע, לא מכירים אפילו את שמות, כלום, שום דבר – חוץ מהשם של הירח שפ בשמים, כלום, אנשים לא מכירים שום תחום בתוך המדע, והם לא נחשפים לתחום הזה.

הגיע הזמן שהטלוויזיה, שהמדיום הזה שהוא היום עיקר הפנייה לציבור, הגיע הזמן שהמדיום הזה יהפוך למשהו אחר, גם אם זה לא ממש טוב לרייטינג ולכסף. יש למדינה את המחוייבות להעביר את הנושא הזה, וגם אם זה בא על הדרמות ועל כל שאר הדברים האחרים ולאו דווקא זה יהיה בערוץ שמונה.

המחשבה הנכונה היא להעביר את זה לשעות הפריים טיים בכל הערוצים, לאו דווקא בערוץ שמונה, ערוץ שתיים – כל ערוץ אחר שזה יהיה ה"default" מבחינתי כשאני אפתח את המדיום הזה.

תודה רבה, באמת יישר כוח. כן, עוד מישהו רוצה?

כן, כמה מילים. שמי פרופסור יוסט מנסן ממכון ויצמן, השטח שלי זה שטח האנרגיה. אני חושב שבהיבט הזה של האנרגיה יש גם משהו שהוא מאוד חשוב לכנסת.

בקרוב, לא כל כך העתיד הרחוק, כל ארץ שרוצה להישאר בבמה שהוא חי עכשיו, צריך להשקיע סכומי ענק בשינויים באנרגיה, אבל בגרמניה, כבר הגיעו לזה שהעם החליט שלא רוצים אנרגיה גרעינית.

אני לא יודע אם הרוב בגרמניה או שהצביעו שם אנשים שיודעים מה זה. אז פה מדברים על חינוך ילדים. החינוך המדעי הרבה יותר חשוב בשביל כל העם, מפני שזה עוד עתיד לא רחוק, מפני שעוד כמה שנים יבקשו מהם להצביע על דברים שיש להם חשיבות נורא גדולה.

שמי גילי דין, ואני ממערכת חדשות המדע. אני אחראית על המיילים של הצופים, אז אני מסננת את כל המיילים שאנחנו מקבלים, ואנחנו מקבלים המון פניות שאיילת ברעם – היועצת המדעית שלנו וד"ר רפי לחינוך מדעי בוייצמן עשה לנו פילוגים דמוגרפים שאתם יכולים לראות אחר כך.

נחרט בזכרוני אחד המיילים שהוא אופייני, אבל הוא נחרט בזכרוני, של איזה ילדה בת חמש עשרה שכתבה – היא כותבת לטל, היא לא מבינה שזה עובר דרך מערכת. היא כותבת: "טל, התחלתי להסתכל על התוכנית כי אני מתה עליך, אבל עכשיו אני הולכת ללמוד כימיה בתיכון".

הנה עוד ערך סגולי שלא היית מודע לו.

ואני חושבת שזה מאוד מתאים, אנחנו פה היום ביום האישה הבינלאומי, כי במקרה המערכת, או לא במקרה, כמעט כולן נשים – כולה, יש לנו במאי אחד, ואנחנו מאוד מקדמות את נושא הנשים במדע, ואנחנו חושבות שאפשר לראות את זה בנושאים של התוכניות.

המון נשים באות, המון מדעניות צעירות. אני חושבת שזה פותח פתח לבנות שלא יודעות שהן יכולות ללמוד מדע, ופתאום הן אומרות – רגע, יש פה דוקטורנטית מקסימה שהיא מצליחה. למה שאני לא אלמד פיזיקה? ואני חושבת שזה חשוב.

יפה מאוד מה שאמרת, ואני רואה באמת שזה הצוות. כמו שאמרת, היום זה יום האישה הבינלאומי, בארבע עשרה לחודש זה יום המדע הבינלאומי. הרבה פעמים היינו עושים את זה ביחד, הרבה פעמים היינו עושים ישיבות כדי להעצים נשים במדע. גם הועדה מקדמת העצמת נשים במדע בכלל.

ראשית – תודה רבה לועדה שהתייחסה לזה בכל הרצינו. כרגע חברי כנסת מעט עזבו.

אני רק חייבת להגיד לכם, שנוכחות כזו היא לא עניין של ועדת מדע או לא. באף ועדה קשה מאוד למצוא נוכחות כזו של חברי כנסת. זה מראה את החשיבות. והגיעו לפה חברים שהם גם לא חברים בועדת המדע, נגיד אהוד רצאבי היה ועכשיו הוא כבר לא חבר, מלי פולישוק-בלוך היא גם כבר לא חברה, אבל זה מראה שאנשים שגם כשהם לא היו חברים בועדת המדע, הם היו כי זה נושא שחשוב להם, גם אם הם לא חברים בועדה, וזה יפה מאוד, כי קשה מאוד למצוא כזו נוכחות של חברי כנסת בוועדות.

אז קודם כל תודה, בשם הצוות שיושב פה מאחוריי, אנחנו מאוד נרגשות, כי באמת זה לאחר מאמץ קשה ועבודה קשה שמגיעה פה לשיא של הכרה במאמצים האלה שטל עומד בפרונט שלהם, אבל אנחנו מאחוריהם. ההכרה של האקדמיה, שלכם, של הבוסים בחלונות הגבוהים.
תראו, אנחנו הכנו פה שיעורי בית ואף אחד לא צריך אותם: מכתבי צופים נלהבים, עלוני הכרות עם הצופים.

מה אני אגיד לכם, תוכניות בחו"ל - - -

אנחנו מאמינים בזה, ובאמת אין לנו שום צורך באמת - - -

אפילו הבאנו לפה קלטת שחשבנו להנעים לכם פה מהמיטב שבמיטב הלהיטים. אם את רוצה, זה כמובן מוכן. אני רק אומר לסיום, שמבחינתי המטרה של העונה הבאה לאחר הניתוח של הדוקטורנטית איילת ברעם מויצמן, ששבעים אחוז מהצופים שלנו הוא גברים, המטרה שלנו בעונה הבאה היא לשנות את זה, בתור הפמיניסטיות המובילות בערוץ שמונה.

אל תורידי את הדברים, תוסיפי נשים.

הוא התכוון שיהיו מאה וארבעים אחוז.

אבל הנתונים פה מאלפים. אם תרצו לראות את הנתונים פה של הפילות – הם מאלפים. באמת רואים אותנו בכל שכבות הציבור. אגב, אחוז צפייה מאוד גבוה בין הגילאים שש עשרה עד עשרים, זה מדהים בעיניי.

וכמה יש באמת צעירים, הרבה יותר?

אני לא זוכרת כל כך את הנתונים, אולי איילת אחר כך תעדכן. זה מדהים. מספרת חברה שעמדה בתור להופעת רוק, שעוצר אותה מישהו ואומר לה – את מערוץ שמונה? את מחדשות המדע? – אני חייל, אנחנו כולנו מסתכלים בזה, אני חוזר הביתה בערב ואנחנו מסתכלים על זה.

אתם רואים, יש לנו כזה נוער, ולצערי הרה אנחנו כל היום מדברים על ההידרדרות הערכית שיש לנוער בישראל, ואני חושבת שיש דרך טובה לקדם את זה.

אני רוצה לקרוא לשם השעשוע של הסיום ברשותכם, עוד שני מכתבים:

"התוכנית נהדרת, כל המשפחה, הורים וילדים, עשר שלוש עשרה וארבע עשרה, איך יש להם זמן, נהנים ממנה ולומדים הרבה. אני מקווה מאוד שהתוכנית תמשיך ולא תרד"
"שמי אור, אני בן אחת עשרה וחצי ואני אוהב להתעניין במדע, ואני צופה קבוע בתוכניתך היפה והנהדרת". את מבינה? והוא עוד שאל שאלה מדעית כאן. אז זה נפלא.

אני חושבת שהמלחמה שלנו בהתדרדרות הערכית של הנוער וכל הבעיות שיש במדינה, כל האלימות, זה מתחיל מחינוך – חינוך – חינוך. וחינוך למדע וטכנולוגיה זה הדרך להגביר את החינוך בצורה הטובה ביותר. ואני מודה לכולם.

אני רוצה עוד פעם לנצל את הבמה, כי אני רוצה עוד פעם להיות בטוחה בשורה האחרונה, אז אני פונה אליך יושב ראש מועצת הכבלים – כמו שאומרים אצלנו "רוצים אצבע, לוקחים את כל היד", אז לגבי התוכנית הזאת, אני אגיד לך, אני רגועה.

אבל מה שמאוד חשוב לי, זה המסר של הועדה. כאתה הרי הולך לעשות הקלה במחוייבויות אחרות, לפתוח את זה לכל הערוצים. כן, שיהיו לטל מתחרים, שיהיו מתחרים בכל הערוצים. כמה שיותר להעצים את התחום הזה, הרי יש פה איך אומרים, צמא שחייבים להשקות את זה, וזה חבל, זה בנפשנו, זה ההון האנושי והמשאב היחיד שיש למדינה הזאת.

זה לא זהב, לא נפט ולא יהלומים, אין לנו משאבי טבע. המשאב היחיד ולדעתי הוא הכי מיוחד, זה מה שמחזיק אותנו על פני המים, ורק זה מה שמחזיק אותנו, ואנחנו נשבח אותו.

ואנחנו נלחמים פה.

ובאמת, אם תשיג לא רק את זה, אלא שבאמת בכל הערוצים יהיה עכשיו שינוי וייקחו מזה דוגמא ותהיה פה תחרות, אנחנו נעשה את הישיבה רק על התחרות שבעונה הבאה. אז אנחנו נשמע ממך ונהיה איתך בקשר. אם לא נשמע ממך עוד שבוע, נתקשר אליך.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35