פרק י' – עידוד השקעות הון, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005

49
ועדת הכספים
9.3.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום רביעי, כ"ח אדר א התשס"ה (9 מרץ, 2005), שעה: 10:00

פרק י' – עידוד השקעות הון, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004.

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
רוחמה אברהם
חיים אורון
מיכאל גורולובסקי
נסים דהן
אבשלום וילן
יצחק כהן
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

אוסקר אבו-רזק – משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר
אמיר לוי – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
טליה דולן-גדיש – היועצת המשפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
יגיל בלזר – עוזר המשנה למנהל רשות המיסים, רשות המסים, משרד האו
ערן ניצן – רפרנט תמ"ת, משרד האוצר
אבישי ברדוגו – מנהל תחום, מח' מקצועות, משרד האוצר
שי יפתח – רכז תמ"ת, משרד האוצר
עו"ד יעל ייטב – לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר
פרידה ישראלי – סגנית ניצב מס הכנסה, משרד האוצר
אמיר ברקן – משרד התמ"ת
לימור ניסן – סגנית מנהל מרכז ההשקעות, משרד התמ"ת
אבי פלדמן – ס' יועמ"ש, משרד התמ"ת

גבי גולן – משרד ראש הממשלה

בני לנדא – משקיע חוץ
אלון מעוז – סמנכ"ל כספים, אינדיגו-HP
איתן אברמוביץ' – סמנכ"ל כספים, פורום CFO
עמוס רבין – מנכ"ל, איגוד התעשיה הקיבוצית
חזקיה ישראל – מנהל המחלקה ליחסי אמון עם הכנסת, התאחדות התעשיינים
נירה שמיר – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים
אבנר וקנין – קסלמן וקסלמן
גיא פרמינגר – שותף, קסלמן וקסלמן
ורד קירשנר – קסלמן וקסלמן

עו"ד אנה שניידר
רביב מייזל (מתמחה)

טמיר כהן

רשמה: שושנה מקובר



פרק י' – עידוד השקעות הון, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו ממשיכים בחוק ההסדרים – חוק עידוד השקעות הון. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.

אני מבקש לחזור לשני סעיפים שעלו אתמול: הראשון בנוגע לאגודות השיתופיות.

אני מציע לך להמתין לכניסתו של אוסקר אבו-רזק.

הנושא השני קשור באוסם, כמשל. אני לא יודע מי יכול לקבל החלטות כאן בהרכב הנוכחי. הנושא של לא יותר מ-75% לשוק אחד, שאומר למעשה 25% ייצוא – לדעתי זורק החוצה מפעלים מהסוג הזה. אני מזכיר את אוסם אבל - - -

גם במקרה הזה אני מציע לך להמתין. גם רענן בדרך.

מר בני לנדא, בבקשה.

אני מודה ליושב ראש על הסכמתו לכך שאציג בפניכם כמה נתונים.

שמי בני לנדא, מייסד חברת אינדיגו. החברה קמה לפני 28 שנים, ולפני שלוש שנים היא נרכשה על ידי חברת HP. החברה מעסיקה היום באופן ישיר כ-1,300 עובדים, ובאופן עקיף – כ-5,000. כלומר, היא מפרנסת כ-20 אלף נפשות במדינת ישראל. היא מייצאת במאות מיליוני דולרים מדי שנה.

כאשר ניהלנו משא ומתן עם חברת HP על רכישת אינדיגו, העמדתי כתנאי למכירת החברה את הסכמתה של HP להשקיע במדינת ישראל – להרחיב את הייצור ואת המו"פ. זה אומנם מה שקרה – גדלנו מאז ב-50%. היא הסכימה וגם עמדה בכך. היא בנתה מפעל חדש לדיו בקרית גת, הייצור והמו"פ התרחבו אף הם.

אמרתי אז לעצמי – זוהי חברה שהמחזור שלה עומד על 80 מיליארד דולר, שרוכשת בעולם בעשרות מיליארדי דולרים ממדינות שונות, ומייצרת ברבות מהן. כך למשל: מקסיקו, פורטוריקו, אירלנד וסינגפור. אם כן, למה שלא נתחרה על חלק גדול מהעבודה.

התחלנו לנתח את הנתונים כדי להציג בפני HP נתונים המציגים את התחרותיות של מדינת ישראל. לכן הכנתי את המידע הזה. אני מתנצל על כך שחלק מהמלל הוא באנגלית. את המצגת הזאת לא הצגנו מעולם ל-HP ולעולם גם לא נציג אותה בפניה – התוצאות היו הפוכות מאלו שציפינו להן. המסקנה: מדינת ישראל היום מאוד לא תחרותית בשווקים הבינלאומיים להשקעה.

גם אחרי מה שרוצים לעשות כאן היום?

החוק החדש חשוב מאוד במתכונתו הנוכחית, במיוחד במסלול האסטרטגי.

אני מניח שיהיו עוד שינויים במסלול האסטרטגי – לטובה.

אולי נגיע למסקנה לאחר שאציג בפניכם נתונים אחדים: הגרף הזה מציג את גידול התמ"ג לנפש ב-30 השנים האחרונות – זהו המדד החשוב בכל מדינה. התחלנו ב-11 אלף דולר לנפש, גדלנו בכאחוז לשנה, והיום, אחרי גידול של כ-57%, אנחנו עומדים על כ-17 אלף דולר לנפש. כאשר התחלנו, הסתכלנו מלמעלה על אירלנד, שהיתה 2/3 מאיתנו, ועל סינגפור, שהיתה מחצית. בשלושים השנים האחרונות, אירלנד וסינגפור זינקו בגידול - פי חמש מזה של מדינת ישראל. היום התמ"ג לנפש שם הוא פי שתיים מזה שלנו, והגידול הוא אסטרונומי.

מהי הסיבה? מייד אגיע לתשובה, אך לפני כן נסקור את המצב שבאר העולם. התמ"ג בעולם מסתכם ב-36 טריליארד דולר. הגידול ב-8 השנים האחרונות עמד על 2.6% בשנה. הגידול באוכלוסיה בעולם עומד על 1.3%, וזה אומר שהגידול לנפש עמד על 1.3% לשנה. זהו הממוצע בכל העולם. המסקנה: כדי שהמדינה שלנו תעמוד במקום – לא מדובר בהתקדמות – הגידול בתמ"ג לנפש חייב לעמוד על 1.3% לשנה.

במדינות מתקדמות יותר, דוגמת ארצות הברית, התמ"ג לשנה באותה תקופה גדל ב-3.2%, כאשר האוכלוסיה גדלה ב-1.2% בלבד. כלומר, התמ"ג לנפש בארצות הברית עולה ב-2% לשנה.

מה קורה בגרמניה?

אני יכול לתת לך את ה-OECD שיש לי כאן כגיבוי. בגרמניה גידול האוכלוסין הרבה יותר נמוך, ועומד על 0.6%. עדיין, התמ"ג לנפש גדל ב-1.6%. אם כן, המסקנה היא: המינימום הדרוש כדי לדרוך במקום הוא גידול של 1.6% בשנה. זאת איננה צמיחה; זה כדי לעמוד במקום.

באותן שמונה שנים, התמ"ג בישראל גדל ב-2.5%, אבל בעקבות הגידול באוכלוסיה שעמד על 2.3%, התמ"ג לנפש בשמונה השנים האחרונות כמעט עומד במקום – 0.2%. זוהי בעיה קטלנית לעתידה של מדינת ישראל. לא נעשה את זה בלא השקעה זרה מסיבית.

כל הנתונים שאני מציג מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני מוסדות האו"ם או על נתוני הבנק הלאומי.

נחזור לסינגפור ולאירלנד. השקף הבא, שנלקח מנתוני האו"ם, מציג את דירוג ההשקעות הזרות במדינות שונות. אירלנד נמצאת במקום הרביעי, סינגפור – במקום השישי ומדינת ישראל במקום ה-60, עם מקסיקו, הונדורוס ותוניסיה.

ייתכן שזה נובע מסיבות אחרות, בטחוניות.

כרגע אני מציג נתונים: ההשקעות הזרות כאן בישראל הן אפסיות ביחס למדינות שאנו מתחרים אתן.

השקף הזה מציג את מספר החברות הזרות שפועלות במדינה: בסינגפור פועלות כ-14 אלף חברות זרות. באירלנד – כ-1,200 חברות זרות. במדינת ישראל – בקושי 130. צריך לזכור שסינגפור ואירלנד קטנות ממדינת ישראל – הן מונות כ-4 מיליון נפש. במעגלים הכלכליים, מקובל שההשקעות הזרות הן שגורמות לצמיחה הרבה.

ישנו גוף נוסף שמודד את התחרותיות של המדינה – ארצות הברית מדורגת כמובן במקום הראשון, סינגפור נמצאת במקום השני ואירלנד במקום העשירי. ישראל מדורגת במקום ה-33 בדירוג התחרותיות.

מתוך כמה מקומות?

יש כ-200 מדינות.

מקום 30 זה לא רע.

לא רע, אבל מאחורינו נמצאות פורטוגל, סלובקיה ותאילנד. אנחנו רוצים להימנות בין המדינות הראשונות.

אם זה רע כל כך, איך יכול להיות שחברות זרות משקיעות בכל זאת בישראל? חברות ידועות מאוד, דוגמת אינטל, מוטורולה, גליליאו ו-HP. סיפרתי לכם את סיפורה של חברת HP; חברת HP השקיעה כאן כי היה לנו מנוף על החברה – בלא הסכמה להשקיע כאן לא הסכמנו למכור להם את החברה. היא היתה זקוקה לכך מסיבות אסטרטגיות. כשאתה חוקר את כל הסיפורים האלה של כל החברות בהן אנחנו מתפארים כל כך, אתה מגלה שמאחורי כל אחת מהן עומד סיפור דומה. אלמלי אנדי גרוב היה יהודי ואלמלי היה דב פורמן בכיר מאוד באינטל, ההשקעה הראשונית לא היתה נעשית בכלל במדינת ישראל. יש סיפור דומה במוטורולה וב-Applied Materials– אלישע ינאי, דן מידן, ובוודאי ב"וישיי" עם פליקס זנדמן. הנקודה היא שהחברות הגדולות במדינת ישראל לא השקיעו כאן משיקולים כלכליים גרידא, אלא מתוך שיקולים זרים – בעיקר ציונות. זו לא דרך למדינה; אנחנו חייבים להביא חברות זרות, שישקיעו בגלל סיבות ענייניות. זה לא המצב היום.

נשמעת הטענה – יש לנו מדענים וחוקרים ייחודיים. נכון, אנחנו ייחודיים, אבל אני לא חושב שאנחנו חכמים יותר מההודים ומהסינים – והמספר שלהם הרבה יותר גבוה. נכון, יש לנו מדענים מתקדמים מאוד, אבל אנחנו עדיין צריכים להיות תחרותיים. אנחנו מתפארים באחוז החוקרים שיש לנו פר אוכלוסיה. אבל אנחנו נחותים במספר החוקרים פר אוכלוסיה היום בהשוואה לאירלנד ולסינגפור. העלות פר מהנדס לחברה נמוכה אומנם מארצות הברית – שם הסכום עומד על כ-150 אלף דולר למהנדס, כאשר עלות המהנדס לחברה בארץ עומדת על כ-100 אלף דולר. אבל כשאתה משווה את זה ל-60 אלף דולר בסינגפור ול-30 אלף דולר בסין, אתם מבינים שאנחנו עומדים בפני בעיה קשה מאוד.

לדעתי, המדד הנכון לחוק לעידוד השקעות הון הוא השאלה אם זה מגדיל את הכנסות המס לאוצר. מדוע? בשקף הזה מופיעים שני מעגלים – חיצוני ופנימי. השקף מסביר את שלושת המרכיבים העיקריים בכלכלה: המעסיקים, העובדים והסחורות והשירותים שהם רוכשים. המעסיקים משלמים שכר לעובדים, העובדים קונים סחורה, דיור, ביגוד וכן הלאה כדי להתקיים. בשלב הזה בא שלטון המס, ואנחנו עוברים לעוגה הפנימית, המשקפת את כל הכנסות המס של מדינת ישראל. אין שקל מס שלא כלול כאן בעוגה. מה זה אומר? מס חברות תורם 10% מכלל המיסים שגובה מדינת ישראל; מס ההכנסה של העובדים של אותן חברות מהווה 44% נוספים מההכנסות, כלומר פי 4.5 ממס החברות; המע"מ על הסחורות שרוכשים אותם עובדים רוכשים תורם 29% נוספים. אותם עובדים וכך גם החברות שבהן הם עובדים מייבאים בנוסף דברים, משלמים מס על דלק וכולי. אלו הם הקטעים הנותרים.

התעסוקה היא שעומדת בראש שרשרת המזון, בראש כל מערכת המס של מדינת ישראל ולמעשה בראש כל כלכלת ישראל. התעסוקה היא המפתח. בלא המעסיקים והתעסוקה אין מס כלל. מה עושה ממשלת סינגפור? היא אומרת: אדוני המשקיע הזר, תעבור לסינגפור, תשקיע בהקמת מפעל ותעסיק עובדים. את אותם 10% שהיינו מקבלים כביכול ממס החברות תוכל לשמור לעצמך – אני אומר כביכול, כי אם היא לא תשקיע אין חברה ואין תעסוקה; זה לא ויתור כי אתה לא יכול לוותר על דבר שאין לך. לעומת זאת, אותם 90% ערך מוסף של מס שאתה יוצר בכך שהקמת את המפעל, שייכים למדינה. הנוסחה הזאת עובדת כמו קסם. זה מגנט למפעלים מכל העולם, שמשקיעים בסינגפור.

השקף הזה מציג השקעות של חברות זרות, שמצטברות לכדי עשרות מיליארדי דולר בסינגפור. היום הייצור הוא תהליך די מובן, אוטומטי ומתוחכם. אפשר לקחת מפעל ייצור ולשכפל אותו בכל מקום בעולם. חברה גלובלית קובעת היכן למקם את המפעל בעיקר לפי שיעור המס. כאשר יש מדינה שמציעה את זה, זוהי התוצאה.

חברת HP בסינגפור. החברה התחילה אומנם לפני 20 שנה בהשקעה קטנה מאוד, אבל זה גדל. עד היום, חברת HP השקיעה בסינגפור יותר מ-2 מיליארד דולר. זוהי התוצאה: חברת HP משלמת 0% מס בסינגפור. היא השקיעה יותר מ-2 מיליארד דולר; היא מעסיקה יותר מ-6,000 עובדים באופן ישיר, ואלפים רבים נוספים באופן עקיף. הייצוא של HP בלבד מסינגפור עומד על יותר מ-8 מיליארד דולר. היא קונה סחורות ושירותים מ-5,000 קבלני משנה בסינגפור בסכום העולה על 2.5 מיליארד דולר. חברת HP לבדה מהווה יותר מ-2% התמ"ג של מדינת סינגפור, ויותר מ-9% מכלל הייצוא של סינגפור.

מהי ההשוואה בין HP בארץ לבין HP בסינגפור לגבי אותם פרמטרים?

חברת HP מעסיקה היום 1,300 עובדים באופן ישיר, וכ-4,000 עובדים מתפרנסים נוספים. יש לנו עשרות קבלני משנה. לכן, כשהגעתי למספר של כ-20 אלף מתפרנסים דרך HP, החישוב התבסס על כ-5,000 נפש, ו-3.7 נפשות למשפחה. הייצוא עומד על מאות מיליוני דולרים בשנה.

מאז התחילה חברת HP להשקיע בישראל, חברת אינדיגו גדלה ב-100% במספר העובדים – מ-600 עובדים ל-1,300 עובדים. זה גם ייצוא וגם פיתוח.

אנחנו מייצאים ב-300 מיליוני דולרים. חברת HP בסינגפור מייצאים ב-8 מיליארדי דולרים.

למה?

כי הפעילות שלנו קטנה.

יש 0% מס בישראל?

כמה מס משלמת היום HP בישראל?

HP לא משלם היום מס חברות בישראל, כי לחברת אינדיגו יש הפסדים נצברים מן העבר. HP משלמת מסי הכנסה על עובדים בסך שעולה על 140 מיליון.

אני לא נמצא כאן כדי לייצג את חברת HP; אני נמצא כאן כציוני שרוצה לראות השקעות נוספות, דוגמת זו של HP – גם מ-HP וגם מחברות אחרות.

כאשר אתה מסתכל על ההשקעות שבוצעו עד היום על ידי החברות וכאשר אתה מסתכל על המסלול האסטרטגי של החוק לעידוד השקעות הון – ולדעתי זהו המסלול הקריטי והחשוב – אף אחת מהן לא היתה עומדת בקריטריונים האלה. אני לא מדבר על סף של 200 מיליוני דולר; גם סף של 25 מיליוני דולר. לא אינטל, לא מוטורולה, לא HP ולא וישיי – אף אחת מהן לא מתחילה, גם לא בסינגפור, בהתחייבות שעומדת על עשרות מיליוני דולרים. אתה מתחיל בהקמה של פעילות קטנה. אם זה מצליח – אתה בונה את זה צעד אחרי צעד. אין אף חברה שתחייב לדבר כזה.

גם לא למספר שנים?

לא, כי היא לא יודעת אם זה יצליח. מדינת ישראל נתפסת כמדינה הנתונה בעיצומו של שדה קרב, כמדינה מותקפת טרור, שנמליה נסגרים באופן שרירותי עם סחורות שנתקעות. זהו מקום בלתי צפוי. אנחנו יכולים להביא אנשים כדי להתחיל כאן בהשקעה, ולראות – אם כעבור שנה-שנתיים זה יצליח ויגדל, הם ישקיעו עוד ועוד. כך זה היה בסינגפור.

אני רוצה ליידע אתכם שחברת HP היום – כמו חברות רבות אחרות – מעבירה פעילות מפורטוריקו, מקסיקו ואירלנד לסינגפור, רק בזכות מבנה המס. אם כן, מדינה שמסתכלת היום על אירלנד או אפילו על סינגפור ואומרת שזהו המודל להעתקה – טועה. אנחנו חייבים את התעוזה ואת החזון להבין לאן סין ומלזיה יילכו מחר. מה תהיה הנוסחה הנכונה למשוך השקעה זרה בעתיד. היום לא די בניסיון להשתוות לסינגפור; על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בחוק כפי שהוא מוצע כאן.

זהו חוק מתנשא ושחצני. זהו חוק של מדינה שחושבת שעומדים בתור כדי להשקיע כאן. מי עומד בתור? אף אחד לא עומד בתור. מצטייר מכך שהתפקיד שלנו הוא לנפות, כביכול – להוציא את הטובים, הענקיים והגדולים ולתת להם את הזכות להשקיע כאן 200 מיליוני דולרים בתנאי שזה בדרום הרחוק או בצפון הרחוק.

כולנו רוצים לפתח את הגליל ואת הנגב. אבל הסף הראשון שחייבים לעבור הוא הבאת השקעה למדינת ישראל. אחר כך אפשר למשוך אותם למקומות אחרים. החוק הנוכחי, המטיל מגבלה על חברות – מעל 5 מיליארד דולר בלבד – מדובר בחברה עם יותר מ-10,000 עובדים. אנחנו אומרים ל-99.99% מהחברות בארצות הברית: אנחנו לא רוצים אתכם; אנחנו רוצים רק את עשירית האחוז של החברות שמעסיקות יותר מ-10,000 עובדים. מה רע במישהו שרוצה להשקיע 10 מיליון דולר? מה רע במישהו שרוצה להעסיק כאן 100 איש? זה לא ויתור. אנחנו לא נותנים לו כלום. במסלולים האחרים בהם אתה נותן מענקים זה משהו אחר: המדינה מסתכנת ומתערבת בשיפוט העסקי של המשקיע. אני לא בא להתבטא כאן נגד מענקים – אני לא חושב שזהו הדבר הנכון. אבל במסלול האסטרטגי שבו המדינה מסתכנת במיל – היא לא משקיעה פרוטה ולא מוותרת על דבר, גם אם המס היה עומד על 0%. השלב הבא יהיה המס השלילי; יקחו חלק מהמס שהחברה משלמת בגין העובדים ויחזירו את זה לחברה כדי למשוך אותה למדינה.

קוראים לזה מענק.

לא – מס שלילי אומר שאני לוקח חלק מהכסף שאתה משלם ומחזיר לך. זה לא משהו שהמדינה נותנת. בתנאי הוא יוצר מקומות עבודה ומשלם מס.

היות שעובד משלם מס גם אם המפעל מפסיד, יודעים בדיוק כמה מס הוא משלם ומחזירים לו את זה בצורת מענק. אפשר להיות נגד מענק, אבל זה זה.

לא התכוונתי לפתוח בנושא המענקים. אני רק אומר שיש לנו הזדמנות לעשות משהו חשוב למדינת ישראל.

אתה מדבר גם על דיבידנד?

כן - - - זה הענין של התחרותיות.

זה עובד בכל העולם ורק בישראל זה לא יעבוד? זה עובד בסינגפור, באירלנד ובכל העולם, ורק אצלנו, החכמים היחידים, זה לא יעבוד.

על מה אנחנו מוותרים?

בקטע הזה של הדיון השתכנעתי באופן סופי שהחוק הזה לא טוב. החוק לעידוד השקעות הון מתנהל בין מס הכנסה לבין המשק. איפה התמ"ת? הרי טענו שהראיה היא ראיה משקית כוללת. מס הכנסה הוא כלי. אין לי שום טענה כלפי מה שה שאתם אומרים--

משרד התמ"ת הכין את החוק.

למה הם לא באים להגן על הדברים האלה? לא משיקולי מס; משיקולי תעסוקה. זה כבר מתעוות.

איפה משרד העבודה נרדם בשמירה? רצינו לגמור כאן עם האבטלה פעם אחת ולתמיד, והוא אפילו לא משתתף בדיון.

לסיכום: החוק כפי שהוא מופיע היום – וגם בעקבות ההצעות לתיקון שנשמעות – החוק יהיה ריק מתוכן, לדעתי. אף חברה בעולם לא תשקיע על פי המסלול האסטרטגי. גרוע מכך - - -

בגלל מיקום?

בגלל מצבור דברים – סף החברות שיכולות להשקיע, סף הסכום שנדרש כהשקעה והאילוץ הגאוגרפי.

מבחינתו של מי שרוצה להקים מפעל, איזה משקל יש לעובדה ששכר מהנדס בישראל עומד על 100 אלף דולר, בעוד שכרו של מהנדס בסין עומד על 30 אלף דולר?

הוא ימדוד את התפוקה של המהנדס. למרות שמהנדס בסין מרוויח 30 אלף דולר, התפוקה שלו עומדת על מחצית התפוקה של מהנדס ישראלי. בסין עולה לו 60 אלף דולר, ולא 30 אלף דולר.

קח את מפעל הדיו שלנו בקרית גת. המפעל יכול לייצא יותר מ-100 מיליוני דולר בשנה, והוא יעסיק כ-70 איש, רבים מתוכם מהנדסים. עם זאת, עיקר הטכנולוגיה והעלות היא במפעל עצמו, ולא במהנדסים שמפעילים אותו. אם כן, אנחנו יכולים - - - דבר כזה בתחרות, בתנאי ששיעור המס משתווה לזה של סינגפור.

כשדיברת על המעכבים, ציינת את האזור, את סף ההשקעה ואת המחזור. מה כן ראוי לדעתך?

הדבר הנכון הוא - אפס אפס אפס. לאפשר לכל משקיע לבוא למדינה.

גם אם הוא משקיע 100 אלף ש"ח?

אני מודע לכך שאחד החששות הוא שיבוא עורך דין או רופא שיניים, יהפוך את עצמו לחברה וינצל לרעה את החוק הזה. לדעתי, מלמטה ללמעלה צריך להגדיר איזשהו סף שלא יאפשר ניצול לרעה על ידי אדם פרטי שרוצה להפוך לחברה כדי להנות מ-0% מס. אולי מיליון דולר. אבל לא צריך להגדיר גם את סכום ההשקעה וגם את גודל החברה. מה רע בכך אם מישהו רוצה להקים חברה חדשה, להשקיע כאן כמה מיליוני דולרים ולהעסיק עשרות עובדים?

במצבו הנוכחי של החוק ובאופן שבו הוא נבנה, לדעתי לא זו בלבד שאף אחד לא יעמוד בתור ואף אחד לא ינצל את החוק, זה גם יגרום נזק – זה יצמיד לחברה תווית של מדינה שלא מבינה את המושג תחרותיות ולא לוקחת חלק במשחק; מדינה שמשדרת לכולם – אנחנו לא רוצים אתכם, לכו תשקיעו בסינגפור. ואכן, כך יעשו.

תודה. חזקיה ישראל, בבקשה.

אנחנו מבקשים להמשיך בהערות, ונבקש לשמוע את הערותיו של אוסקר לגבי ההערות השונות.

במסלול חלופי, על מנת להיכנס לחוק, יש את התנאים של 25 אלף - - - לגבי מסלול מענקים, הנוסח הוא זהה. כלומר, לא כל כך ברור לי איך משרד התמ"ת הולך להבטיח מענקים מהיום הראשון למשהו שעדיין לא קרה - - -

יבקשו התחייבות שזה יתקיים.

למרכז ההשקעות יש אפשרות לעשות את הבקרות הללו.

זה יהיה מענק מותנה?

זה לא יהיה מענק מותנה, אבל - - -

גם היום המענק מותנה. מה הבדל?

אתה תעיר את כל ההערות שלך, והן יירשמו. ירצו – יקבלו. לא ירצו – יקבלו בין כך ובין כך.

אני ממתין לתשובה מאתמול שלא קיבלתי.

התשובה לאתמול היא כן.

חלק מההשקעות במשק לא נעשו על ידי רכישת מניות של חברות אלא על ידי רכישה של נכסים ופעילויות. עד היום אפשר היה לקבל מפעל מאושר על ידי הסבה של פעילות כזאת ממקום למקום. על פי החוק הקיים זה בלתי אפשרי, ומקבלים קנס בנוסף. רציתי לדעת אם לקחתם את זה בחשבון.

לא הבנתי; אתה רוצה לקנות מפעל קיים?

כן. אני רוצה לקנות מפעל קיים.

מר דהן, בעבר היתה אפשרות לעשות הסבה. האפשרות הזאת לא בוטלה בחוק.

זה חוק חדש. זה לא תיקון לחוק ישן. זה חוק חדש לגמרי.

אוסקר, זה לא קיים כאן. לגבי נכסים משומשים אתה מקבל קנס.

בעמוד 10 יש הגדרה של חברה מוטבת. אני מניח שהכוונה היתה לומר שמי שמשלם מס בארץ יכול לקבל מפעל מאושר. ההגדרה כרגע היא כזאת שמאפשרת למי שיתאגד בישראל, חייב במס בישראל אבל אולי השליטה והניהול שלו לא נעשות מישראל, ולכן הוא לא יכול לקבל הטבות. אני מניח שזאת לא היתה הכוונה. אני מניח שהתיקון שנדרש הוא: "תושב ישראל לפי פקודת מס הכנסה".

הכוונה היא שהחברה המוטבת תהיה חברה תושבת ישראל.

אני מניח שהיתה צריכה להופיע ההגדרה של מס הכנסה לגבי תושב ישראל.

הסעיף יחול על כל חברה תושבת ישראל. אם האמנה מפריעה להגדרה של חברה תושבת ישראל, אנחנו צריכים את זה ואני אבדוק את זה. זאת הסיבה שהוספנו - ראינו שלא די בכך שנכתוב "התאגדה בישראל", כי ייתכן שלפי ההאמנה היא תהיה תושבת חוץ למרות שהיא התאגדה בישראל. אם כן, נבדוק את הנושא. אם אפשר לסנכרן בין ההגדרה בפקודה לבין האמנות, אנחנו נעשה את זה.

לגבי מפעל קשור: אני יודע ממפעלים שאתם אנחנו עובדים שיש בעייה בהגדרה של "מייצר בטכנולוגיה שונה". בתחום התקשורת ובתחומים אחרים, המוצרים אצל חברות רבות שונים לחלוטין. אבל בסופו של דבר, כששמים את זה במכונה, מדובר באותה טכנולוגיה. לדעתי יכולה להיווצר כאן בעיה קשה עם חברות שהן אוסף של כמה קבוצות. חברות רבות שאני מכיר, מהגדולות והמייצרות בישראל, יכולות ליפול כאן.

הסברנו את זה כמה פעמים ונסביר שוב.

אבקש שתשיב גם לחבר הכנסת רצאבי.

ראשית, הסוגיה עוסקת בשאלה אם מדובר בהקמה או בהרחבה. כמובן שזה גוזר מערכת הטבות ראשונה. אם מדובר בהקמה, זה אומר שהמחזור הוא למעשה אפס. גם אם היה מחזור קודם או גם אם מקימים חברה לצורך הענין כדי לייצר מחזור אפס. אני מדגיש: הסוגיה היא לא אם המפעל או החברה זכאים למפעל מאושר – מפעל מוטב – או לא; השאלה היא אם מדובר בהקמה או בהרחבה.

כדי למוע מצב שבו חברות קיימות מקבלות הקמה, ניסינו לצלם את המצב הקיים. צילמנו אותו עם הקלות מסויימות בהשוואה למצב הקיים. במצב הקיים יש חמישה כללים שרשומים בספר הכחול, לפיו עובדת היום מינהלת מרכז השקעות. הספר הכחול הוא ספר ש"קסלמן וקסלמן" מוציא, והוא האורים והתומים של מנהלת מרכז השקעות. כל הקריטריונים רשומים שם, ועל בסיס "התורה" הזאת המנהלה אמורה לפעול. הגדלים שיש היום אומרים: טכנולוגיה חדשה, מוצר חדש, אתר נפרד, הנהלה חדשה ומוצרים חדשים. בהשוואה למצב שיש בספר הכחול האמור היום, העברנו כאן לחקיקה מוצר חדש, טכנולוגיה, אתר נפרד – ומייד אסייג את האתר הנפרד – ו-60% עובדים חדשים. ירדנו מענין ההנהלה החדשה.

יש על כך זכות ערעור לוועדת הזכאות בראשות שופט. כלומר, אם פקיד השומה החליט משום מה שהוא לא רוצה להכיר במוצר חדש, הגם שמדובר בטכנולוגיה חדשה, יש זכות ערעור לאותה ועדת זכאות. התנהל דין ודברים עם ההתאחדות. אחת ההערות שנותרו היתה בענין האתר החדש. באחד הדיונים הקודמים הקראנו תיקון, לפיו שמי שפועל בענף שאיננו ענף התוכנה ולא ירצה לעבור לאתר נפרד - במקום הפרמטר הזה של אתר נפרד אפשר להמיר את זה בשני פרמטרים אחרים: שיחליף את כל נכסיו היצרנים ושכל לקוחותיו הם חדשים, גם אם הוא נשאר באותו מקום.

המשמעות של שינוי התנאים האלה היא למעשה לפתוח פתח שכולם - - - זהו מצב בלתי אפשרי מבחינתנו. זה לא נכון. אין בתיקון החקיקה הזה כוונה לעבור ממצב שבו מפעלים מקבלים היום הרחבה על המפעל הקיים – כלומר, לא סופרים להם את המחזור לצורך הטבות המס מ-0% אלא את הדלתה בלבד – למצב שבו כל המחזור הוא 0. על כך יש את הפרמטרים הללו. מעבר לכברת הדרך הארוכה מאוד שכבר עשינו, לא נרצה לשנות יותר. אני חושב שבדיון האחרון בוועדה הקראנו את השינוי.

ראשית, לפעמים זאת איננה הבחנה בין הרחבה להקמה; לפעמים זוהי הבחנה אם אתה בתוך חוק או מחוץ לחוק. אם אתה חלק מקונצרן ששווי הנכסים שלו הוא מסויים, ואתה לא משקיע את אותם 12% שנדרשים במינימיום, אולי אתה בכלל מחוץ לחוק. זוהי הערה לסדר.

לאור ההערות שהועלו על ידי חברות ההייטק, חשבתי על איזשהו פיתרון: "יוצר בטכנולוגיה שונה ו/או המוצר הוא פרי מו"פ חדש." נדמה לי שזה פותר את הבעיה – דיברנו אתמול במסדרונות אם תנובה תייצר "גיל" במקום "לבן" זה לא, כי זוהי פעילות מו"פ, ואפשר גם לומר - - -

האם הנוסח שכאן הוא על דעת התאחדות התעשיינים אחרי משא ומתן?

כן, זה על דעתם אבל היא רוצה להעיר.

שמי איתן אברמוביץ, פורום CFO.

הדבר לא כל כך פשוט כפי שהוא מוצג כאן.

אמיר לוי שאל אם זה היה בהסכמה.

אני לא מהתאחדות התעשיינים – אני מפורום CFO – ויש כאן בעיה עם הסעיף הזה. ראשית, אנחנו מדברים על חברות שקיבלו בעבר "מפעל מאושר" - - - חברות שהגיעו להשגים יפים מאוד, וכיום לא יקבלו "מפעל מאושר" לפי החוק החדש. מדובר בחברות שמוכרות כיום ב-100 מיליוני דולר ובחברות עצמאיות. לפי החוק החדש הן לא יקבלו. כך שזה לא מצלם שום מצב.

על מה מדברים כאן? מדובר בארגון שהחליט לייצר מוצר חדש, טכנולוגייית פיתוח חדשה – הוא מפתח מוצר חדש לחלוטין עם עשרות או מאות אנשי פיתוח. באים ואומרים לו: למרות שהקמת חברה חדשה, המחזור שלך נכלל, ומתערבים למעשה בהחלטת החברה. כי באה אותה חברה ואומרת שיש כבר 50% משקיעים חדשים בארגון הזה, ואתה עדיין חלק מקבוצה. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. זוהי התערבות במה שאנחנו עושים ובחופש שלנו להתארגן ולעשות דברים חדשים.

מילא, עשיתם את זה – לפחות תקבעו קריטריונים הגיוניים. התקדמנו מהנקודה שבה אתם מתערבים לנו בצורה לא לגיטימית ולא נותנים לנו לנהל את העניינים שלנו, אבל בואו תקבעו כללים הגיוניים.

כל הדברים שאתם אומרים כבר עלו בדיונים. אבל אני לא חושב שצריך לנסות שוב כאשר האוצר שוב מציג את התנגדותו.

אתה לא מקשיב להצעת התאחדות התעשיינים, שהיא הצעת פשרה. אנחנו באנו ואמרנו שחלק מהקריטריונים הגיוניים, ונקבל אותם--

גם מבחינת התאחדות התעשיינים, נוסח החוק היה על דעתם ובהסכמתם. לכן אני לא חושב שאני יכול לבוא ולפתוח הכל עכשיו. אם אתם רוצים לפתוח את הכל, יש שתי דרכים: לעשות את זה בחוץ ביניכם או לחלופין, להודיע לוועדה שאתם לא מקבלים את הנוסח הזה, שזה לא היה על דעתם ושאתם מפרים את כללי המשחק כרגע. אם כך, אני צריך לשקול מה לעשות לגבי המשך הדיון בכלל.

הצענו פיצול.

- - -

הרי אין תקציב, אם כן, חבל שהחוק הזה לא יעבור - - -

תגיד בלי נדר.

אני מבקש להשלים: באו ואמרו מהו הדבר העיקרי שמחליטים לגביו אם החברה חדשה. טכנולוגיות הייצור - - -

איתן, אני רוצה שתחזור על הדוגמה של החברה החדשה - - -

לא. אני לא מתכוון לפתוח עכשיו דיון בנושאים שעסקנו בהם אתמול, ביום ראשון וביום חמישי. נתתי להתאחדות התעשיינים להעיר דברים אתמול לאור טענתם. אני חושב שנהגתי אתם ביושר. מעבר לכך, אני לא בא לפתוח את הדיון שוב, אחרת לא נסיים. לכן, אם זה היה בהסכמתכם – אין דיון. אם זה לא היה בהסכמתכם – אני צריך לשקול מה לעשות.

לשאלתך: זה היה בהסכמה. עם זאת, באו מספר מפעלים והפנו את תשומת לבנו שוב לסוגיה הזאת. אמרנו שנעלה את זה. אנחנו לא חוזרים בנו מההסכמות.

בכל מקרה לא נצביע היום. אני רוצה להתקדם בחוק ולהמשיך בקריאת החוק. אני מציע שנציג שלכם יישב עכשיו עם נציג התמ"ת בחוץ כדי לבדוק אם יש ויכוח על כך. אם תסתדרו – מה טוב. אם לא - - -

אנחנו יכולים להמשיך בהערות שלנו.

אדוני היושב ראש, לא נכחתי כאן בשני הדיונים הקודמים, אבל נאמר לי שגם רשם האגודות השיתופיות הציג את הנושא. מוציאים את האגודות השיתופיות בצורה שאיננה מקובלת בשום מקום בעולם מבחינת חקיקה. זה כמעט דבר לא חוקתי. לא אפתח כאן את כל הדיון. הם לא הולכים אתנו לשום פשרה והבנה - מה שרשם האגודות השיתופיות מתנגד בכל תוקף, ורוצים להעביר את זה ככה, להעלות את ההסתייגויות למליאה – לא יקום ולא יהיה. במליאה אנחנו יודעים איך להצביע.

אני מודיע לך שזה לא בא בחשבון בכלל – למה אתה מוציא מפעל חקלאי שהוא תעשייתי?

אני לא מוציא אותו.

- - -

אני יודע. ובכל אופן הבנתי שדיברו כאן והלכו שם. לא השתכנעו - לא נוצר דיאלוג אמיתי. כל אחד בשלו. יש כאן שלושה סעיפים. לכל הפחות בשניים תקבלו את העמדה. אם רוצים דווקא - אנחנו יודעים מה לעשות. - - - כבר שנתיים שתיים ורבע נקודות זיכוי, ואני שומע ששוב היתה התחכמות הבוקר, ומנסים לעקוף את זה באמצעות תקנה של שר האוצר, שלא צריכה להגיע לוועדת הכספים. אתה רוצה את הכל על השולחן? אתה רוצה שאני אעשה כאן ברקס? או שיש דיאלוג, הבנות וסיכומים שלא מרמים אחד את השני. אם הולכים לשר האוצר כדי לחתום על תקנה שלא עוברת כאן את הוועדה, וזה בסדר – מלחמה כמו במלחמה. אני לא מבין את שיטת העבודה הזאת.

בשנה האחרונה נכנסה לכאן איזושהי תרבות של ניסיון לחפף. לא באים לנציגים ומדברים אתם קודם – יורים.

אני מוכן לשבת עם אנשי המקצוע שלך, אבל תביא לי איש מקצוע. אני אשב אתך ואראה לך שאגודה שיתופית זכאית לקבל הטבות לפי החוק לעידוד הטבות הון. בלי פרה-רולינג ובלי שום דבר - - -

- - -

רבותי, אני מציע שתיכנסו לחדר עכשיו ותלבנו את הענין. אנחנו ממשיכים.

סעיף 51 ט - אישור מראש לזכאות להטבות במסלול החלופי

(א) " חברה המבקשת הטבה לפי סימן זה רשאית לפנות למנהל רשות המסים לא יאוחר מתום שישה חודשים מתום שנת הבחירה, ולבקש אישור מראש כי מפעל שבבעלותה או מפעל שבכוונתה להקים או להרחיב, ממלא אחר התנאים כמפורט להלן:

(1) התנאים האמורים בהגדרה "מפעל תעשייתי" שבסעיף 51;

(2) התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של ההגדרה "מפעל קשור" שבסעיף 51.

(ב) חברה המבקשת אישור לפי סעיף זה תשלם אגרת בקשה בסכום שקבעו השרים."

באישור ועדת הכספים.

זה תמיד – לפי חוק יסוד: משק המדינה.

תכתבו – מה אכפת לכם?

(ג) "בקשה לאישור לפי סעיף זה תכלול את כל הפרטים והעובדות המהותיים הנוגעים לבקשה, ויצורפו אליה מסמכים, אישורים, חוות דעת, הצהרות, הערכות, חוזים, וכל פרט מהותי אחר, הכל כפי שיקבע מנהל רשות המסים בכללים; מנהל רשות המסים רשאי לדרוש כל פרט נוסף שייראה לו דרוש לענין החלטתו בבקשה.

(ד) מנהל רשות המסים רשאי לאשר כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א), או יעמוד בהם אם יתמלאו תנאים או יינקטו פעולות כפי שיורה, וכן רשאי הוא להתנות את מתן האישור האמור בתנאים שיורה."

יש לי הערה על כך.

ובלבד שלא מדובר בנושא תקציבי. שהוא לא יכול לקבוע שאחד התנאים הוא חוסר תקציב.

לא לא יכולה להתעורר שאלה כזאת.

זה מרוקן את כל הסעיף הזה.

זה לא מרוקן את הסעיף. כל החוק הוא בלי תקציב.

הוא עם תקציב - - - החוק כבר מקנה לו את זה.

על מנת למנוע חילוקי דעות בין מס הכנסה לנישום, הייתי מציע שהאישור שנותן הנציב והתנאים שיורה הם תנאים לפי החוק הזה, ולא הקשורים לדברים אחרים.

אבל זה ברור.

אז תוסיפו את זה.

לא עושים כך חקיקה. גם לא כתוב שזה מותנה בכך שמנהל קופת חולים שלי ירשום מרשם מסוים. המון דברים לא כתובים. אנחנו עושים חקיקה בצורה מסויימת.

(ה) "מנהל רשות המסים יודיע לחברה המבקשת את החלטתו ואת נימוקיו בתוך 90 ימים מהיום שנמסרה לו הבקשה וכל המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), ואולם רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, ובלבד שהודיע על כך לחברה המבקשת לפני תום תקופת 90 הימים.

זה גם ברגע האחרון. האם זה כך בכל פעם?

- - -

אם כך, נמשיך.

(ו) "לא נתן מנהל רשות המסים החלטה בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה במועד האמור בסעיף קטן (ה), יראו בכך אישור כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) שלגביהם התבקש האישור."

אני סומך על המשפטנים לגבי הניסוח, אבל אני רוצה שאם הוא לא נתן החלטה תוך 120 יום, הוא חייב להמציא אישור שהוא עומד.

זה מה שכתוב.

לא – הוא צריך לנפנף בחוק. בא המפעל ויגיד – כתוב בחוק שאני עומד באישור. הוא צריך לנפנף בחוק; הוא צריך להביא מסמך ממס הכנסה. אם הפקיד לא רשם עד 120 יום, המחשב יוציא באופן אוטומטי שהוא עומד.

זה רע לתעשיה. אם הוא לא ייתן --

מה זה לא ייתן? הוא יילך הביתה.

מתי פקיד הלך הביתה?

מעכשיו. תכתוב: אם הוא לא ייתן אישור הוא יילך הביתה.

החוק נותן לו את האישור.

אתה יודע כמה דברים החוק מחייב?

אדוני, תן לי לנהל את העסק ותראה אותם הולכים הביתה אחד-אחד – מי שלא יעשה את העבודה. אם כתוב בחוק שהוא צריך להנפיק אישור אחרי 120 יום, הוא חייב להנפיק אישור.

זה כתוב בחוק - האישור ניתן לו על ידי החוק. כתוב שאם לא ניתן לו, "יראו בכך אישור כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א)".

תכתבי את זה שחור על גבי לבן באישור של מס הכנסה, על בלנק של מס הכנסה. הוא צריך את הבלנק של מס הכנסה אצלו בקלסר.

יש מצב אחד, שבו באים לפרה-רולינג ומבקשים אישור ממנהל רשות המסים. מנהל רשות המסים יכול לאשר או לא לאשר. יש מצב שלישי שבו הוא פשוט לא עונה – לא ענה תוך 90 יום ולא ענה תוך 30 יום נוספים.

אתה יודע מה עשיתי לפקיד כזה? שלחתי אותו הביתה אחרי 14 יום שבהם הוא לא ענה. אמרתי לו – בחוק כתוב 14 יום. למה לא ענית אחרי שבועיים? מה זה, האזרח הוא סמרטוט? מה זה לא עונה? החוק מחייב לענות.

נמשיך.

סעיף 51י - ערר על החלטה בבקשה לאישור מראש

(א) "חברה הרואה עצמה מקופחת מהחלטת מנהל רשות המסים בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף 51ט, רשאית לערור על ההחלטה בפני ועדת ערר שהוקמה לפי הוראות סעיף 51יג (בסימן זה – ועדת הערר), בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחברה ההודעה על ההחלטה.

(ב) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת מנהל רשות המסים, לבטלה או להחליט בדרך אחרת; נחלקו הדעות בוועדת הערר, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת, תכריע דעת היושב ראש."

אדוני היושב ראש, אתה המשכת לקרוא אבל אני לא ויתרתי על ההערה שלי.

יש לך אפשרות להגיש את זה בהסתייגות.

אני אגיש את זה כאן בהסתייגות, וזה יעבור כאן בוועדה.

אם לא היית צועק זה היה נכנס. צעקת, לכן נמשיך הלאה.

אני לא מוכן לקבל הסברים כאלה.

אני לא מוכן לנהל דיון בצורה הזאת, עם כל הכבוד. יעל, אבקש שתמשיכי.

סעיף 51יא - ערר על החלטת פקיד שומה

(א) "חברה שלא פנתה למנהל רשות המסים כאמור בסעיף 51ט, או חברה שפנתה כאמור אך לא הגישה ערר על ההחלטה לפי הוראות סעיף 51י, הרואה עצמה מקופחת מהחלטת פקיד השומה לפי סעיף 152 (ב) לפקודה, רשאית לערור על החלטת פקיד השומה כאמור בפני ועדת הערר בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף 51ט, בלבד, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה ההודעה על החלטתו, ויחולו הוראות סעיף 51י(ב), בשינויים המחוייבים."

זה היה כך עד היום.

זוהי הטבה שאנחנו נותנים כאן - גם אפשרות לקבל החלטה מקדמית וגם את האפשרות לערר לא בבית משפט - - -

אמרתם באחד הדיונים שמישהו ביקש להסיר את הערר.

אנחנו.

סעיף 51יב - הוראות שונות לענין ערר

(א) "התקופה שמיום הגשת הערר כאמור בסעיפים 51י ו-51יא, עד קבלת ההחלטה בערר ובערעור כאמור בסעיף 51יד, לא תובא בחשבון התקופות האמורות בסעיפים 145, 152 ו-153 לפקודה.

(ב) לא הגישה החברה ערר לפי הוראות סעיפים 51י או 51יא לפי הענין, רשאית היא לערער על החלטת מנהל רשות המסים או על החלטת פקיד השומה, לפני בית המשפט המחוזי, יחד עם הערעור לפי סעיף 153 לפקודה.

(ג) השרים רשאים לקבוע אגרה בעד הגשת ערר לפי סעיפים 51י ו-51יא."

באישור ועדת הכספים.

להוסיף?

אנחנו מסכימים.

זה במילא.

סעיף 51יג - ועדת ערר

(א) ועדת הערר, לענין סעיף 51י ו-51יא, תהיה בת ארבעה חברים והם:

(1) שופט בדימוס של בית-משפט מחוזי שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם השרים ובאישור נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

צריך להוריד את גיל הפרישה של השופטים. אין לנו מלאי מספיק של שופטים בדימוס עבור כל העררים האלה.

אפשר לנסח את זה בדומה לחוק פינוי-פיצוי: שופט בדימוס או מי שיכול להתמנות לשופט בבית משפט מחוזי.

כל אחד יכול להתמנות – עורך דין במשך 10 שנים יכול - - -

(2) "המנהל הכללי של משרד האוצר או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור;

(3) המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור;

(4) נציג ציבור שיקבעו השרים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."

את המנהל הכללי אני מבין. אבל הוא יכול למנות כל עובד, בלא שום כישורים? הוא יכול לקחת את הנהג שלו ולמנות אותו?

צריך דין סבירות.

החלטות המינהל הן החלטות סבירות.

הוא צריך במילא ועדת רביבי למינוי מהסוג הזה.

(ב) "סדרי הדין בוועדת הערר ייקבעו על ידה.

(ג) השרים רשאים לקבוע הוראות לענין שכרם של חברי ועדת הערר שאינם עובדי מדינה."

אני שב ושואל: האם הכללים האלה זהים לכללים שיש בכל ועדת ערר?

זה דומה מאוד. יש התאמות מיוחדות לחוק הזה.

בגדול זה אותו הדבר.

סעיף 51יד - ערעור לבית המשפט המחוזי

"על החלטת ועדת הערר לפי סעיפים 51י או 51יא, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה, או אם ניתנה בהעדר המערער – בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו; החלטת בית המשפט המחוזי בערעור תהיה סופית.";"

הערעור הוא משני הצדדים.

אין ציון של תאריך.

45 יום.

אני שואל לגבי ההחלטה של בית המשפט - למה לסחוב אותו?

צריך לקבוע תמיד מועדים למתן החלטה.

אלו הם סדרי דין של בית משפט.

האם אני אקבל נזיפה מבית המשפט על כך? לא. אם נחליט שלא - - - זה החוק. מותר לשופטים לקיים חוק? הם מעל לחוק?

ראשית, זה כתוב לדעתי בסדרי הדין של בית המשפט. זה שהם לא עומדים בזה - לא יעזור אם תכתוב את זה כאן שוב. הסדר חקיקתי בנוגע לנקודה שמפריעה לאדוני קיים, ולכן לא צריך לכתוב את זה כאן. אנחנו הרי מגיעים לבית משפט מחוזי, ושם יש את כללי המשפט של בית משפט מחוזי.

מה שקורה כאן הוא שאחרי כל התהליך הזה עכשיו הוא יחכה בתור. אני מציע: תוך 90 יום.

אפשר לבדוק את זה עם משרד המשפטים.

אני צריכה לבדוק את זה עם היועצת המשפטית של הכנסת.

אני רוצה להבין אם הם כפופים לחוק או לא. כרגע אני עומד על 90 יום. אני מבקש שתבדקו את זה עם משרד המשפטים.

אנחנו נבדוק את זה עם משרד המשפטים ועם היועצת המשפטית של הכנסת.

אתה יכול לבדוק - כל תשובה שתביא לי היא מיותרת. אתה רוצה לעודד - - - כאן? הוא ידבר אל הקיר, וימתין 12 שנה עד שיגיע תורו להידון בבית המשפט? מה זה ערר? הוא יגיש ערר וימתין בתור.

זה לא כך. יש לו 120 יום מהרגע שבו הוא הגיש בקשה. רק אחר כך הוא יקבל תשובה. אחרי 120 יום - - - 45 יום - - - כבר עברו 7 חודשים. הבחור רוצה להשקיע – הוא ימתין עם הכסף? הלך המפעל, הלך הכסף, הלכה ההשקעה.

רבותיי, הצעת ועדת הכספים היא 90 יום, כפי שהוסכמה פה אחד על ידי ארבעת חברי הכנסת שנמצאים כאן. לכן אני מבקש להכניס את זה. אתם יכולים להביא הערות של משרד המשפטים. אם זה ימצא חן בעינינו - נקבל את זה. אם לא – נשאיר את זה.

סעיף 7

"לפני סעיף 52 תבוא הכותרת: "סימן ג: חברה תושבת חוץ";"


סעיף 8

בסעיפים 52(ב), 53ב ו- 53ד1, בכל מקום במקום "הנציב" יבוא "מנהל רשות המסים";

סעיף 9

בסעיף 53ח, בהגדרה "השקעת חוץ" -

(1) ברישה במקום "במטבע חוץ" יבוא "בסכום שלא פחת מ- 5 מליון ש"ח";"

היום בחוק לא מופיע התנאי של 5 מיליוני ש"ח או תנאי אחר.

מה שעשינו כאן הוא תיקון בעיה: מי שרוכש היום מניות בשוק המשנים, מס הכנסה לא מכיר בו כהשקעה בהשקעת חוץ, ולכן תיקנו. - - - זה מיטיב מצב קיים.

רק לגבי רכישה?

כן.

זה גם לגבי רכישה וגם לגבי השקעה חדשה.

לגבי השקעה ישירה יש כאן הרעה.

יש כאן תיקו. רצינו להרחיב את החברות שיהיו זכאיות להנות מאותן הקלות. עד היום, לפי החוק רכישה בשוק המשני לא היתה מזכה את החברה לקבל את ההטבות. אנחנו מרחיבים את האפשרות להנות מחברה בהשקעת חוץ גם על רכישה בשוק המשני.

בנוסף, ראינו שעד היום גם 100 דולר מאפשרת לחברה להנות מ-10% מס. זהו מצב לא נורמלי. לכן באנו ואמרנו שהסף יהיה 5 מיליוני ש"ח.

זה לא עולה בקנה אחד עם דרישת מינימום - - -

(2) בפסקה (1), אחרי "של תושב ישראל" יבוא "במישרין או בעקיפין, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים ל- 25% או יותר מהכנסותיה או מרווחיה, במישרין או בעקיפין,";

(3) פסקה (2) – תימחק;"

מה מופיע בפסקה 2?

הגדרת מטבע חוץ.

(4) "אחרי פסקה (3) יבוא:

(4) יראו השקעה של תושב חוץ כהשקעה בחברה גם אם רכש את מניותיה מאחר, ובלבד שהון המניות הנפרע בחברה שמניותיה נרכשו כאמור עולה על 5 מליון ₪;"."

כמה הוא רכש? ההון הנפרע הוא 5 מיליוני ש"ח. כמה מתוך זה הוא יכול לרכוש?

זה כל השקעה שהיא של משקיע חוץ. מניות הן רק סעיף קטן (3).

אוסקר, אנחנו דיברנו בזמנו על - - - השקעה במישרין.

נכון – על זה אנחנו מדברים.

לא - התנאי של 5 מיליוני ש"ח חל על כל השקעה שהיא.

זה בדיוק מה שאמרנו.

אז זה לא מה שאנחנו התכוונו אליו – אנחנו התכוונו רק לגבי השקעה במניות: שהתנאי של 5 מיליוני ש"ח יהיה רק לגבי השקעה במניות ולא לגבי השקעה כלשהי.

תבחין בין החברה לבין בעלי המניות. כדי להנות מחברה בהשקעת חוץ, תסתכל רק על בעלי המניות. אנחנו באים ואומרים שאם ההשקעה במניות של החברה היתה מעל 5 מיליוני ש"ח – לא מענין אותי מה החברה תעשה עם הכסף – השקעה כזאת יכולה להיכנס למסלול שנקרא החברה בהשקעת חוץ. לא מענין אותי מה היא תעשה עם הכסף - יש לה 300 אלף ש"ח השקעה מזכה, והיא תהנה מההטבות האלה.

אוסקר, הרי בחוק כתוב "במזומן, במישרין או בעקיפין". את הפרשנות של מס הכנסה לגבי "עקיפין" רצינו להוריד דרך החוק הזה.

הכנסנו את השוק המשני. מה הבעיה.

נכון. אבל לגבי החברות שהן במישרין ובמזומן לא היתה הגבלה בחוק הקודם. בחוק הקודם היה "במזומן במישרין" ולא היתה הגבלה בסכום. בסעיף 1 אתה למעשה מגביל - - -

אמרתי – הכנסתי את המגבלה על הסכום. לא יעלה על הדעת שהשקעה בסכום של 10,000 דולר תזכה חברה ב-10% מס. זהו מצב אבסורדי. הרחבנו את האפשרויות להיכנס לתוך החוק הזה. אני לא יכול לעשות עכשיו דיפרנציאציה בין אלו שנכנסים לבין אלו שהיו. כמובן שבכל מי שיש להם אישורים אנחנו לא פוגעים. הם נשארים עם מסלול.

אתה יוצר כאן עכשיו התניה חדשה. ההתניה עכשיו תחמה את הסף למיליון דולר.

אני לא מסתיר את זה.

כשדיברנו על החלק הזה, דיברנו כל הזמן רק על רכישות בשוק המשני – סעיף קטן (4). על זה אמרנו שנשים את התנאי.

אני מציע לכם לבדוק ביניכם את הסעיף הזה במשך היום.

אני מציע להוריד את הסעיף הזה.

אנחנו נבדוק את זה ונחזור עם תשובה.

לגבי סעיף 4 שאלתי שאלה: אם הון המניות הנסחרות הוא 5 מיליוני ש"ח, לא כתוב כמה מתוך זה הוא יכול לרכוש. אפילו 100 דולר.

הוא צריך להשקיע מיליון ש"ח.

- - -

חבר הכנסת דהן, אתה צודק. שאלת שאלה טובה, ונשיב לך: כדי להכנס לחברה בהשקעת חוץ, אתה צריך לרכוש מינימום 25% מהמניות.

איפה ההגבלה הזאת כתובה?

זה בחוק.

זה חוק שאנחנו לא יודעים עליו.

כדי לרכוש לכל הפחות 25% בחברה שמניותיה 5 מיליוני ש"ח, סביר להניח שההשקעה תהיה - - -

זה מיליון ש"ח.

נכון. אם הוא משקיע מיליון ש"ח--

לא כתוב את זה.

לא צריך.

הבנתי אותך. אבל מהאופן שבו זה מנוסח כאן, אין הגבלה.

אתה צודק.

אז אתה צריך להסתכל בסעיף אחר.

נכון.

סעיף 10

"בסעיף 72א, אחרי "מי שניתן לו אישור" יבוא "או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב כאמור בסימן ב' לפרק שביעי", ואחרי "ביום מתן האישור" יבוא "או בשנת הבחירה, לפי הענין";"

בעמ' 14 מופיעה הרשימה של נכסים יצרניים - ההגדרה שלגביהם אפשר יהיה לקבל את ההטבות. יש הגדרה של הרחבה קודם, שמדברת על כך שהרחבה היא הגדלת כושר ייצור גם על ידי רכישת טכנולוגיה. הייתי מבקש שגם טכנולוגיה ייכנס כאן לתוך הנכסים, כי אם לא יקבלו קנס אחר כך.

זה לא היום וזה גם לא יהיה מחר - אם אני הוא המחליט.

אז אתה צריך לנטרל את זה. כי אם לא – אתה נותן קנס לחברות - - - ידע. שלא תתייחס לידע כנכס - - -

אין יותר יחס נכסים.

אם אני רוכש ממישהו ידע ששימש אותו.

ידע משומש? אני לא מכיר דבר כזה.

אבל הוויכוח הוא לא אתך – מחר הוויכוח הוא עם פקיד השומה, שיגיד שזה נקרא בדיוק ידע משומש. אתה מבין את זה כי אתה אוסקר, אבל אנחנו מדברים על פקיד השומה ברמת גן, שהתמנה אתמול לתפקידו והיום הוא צריך לתת לו אישור. הוא יגיד לו: אדוני, זה נקרא רכוש משומש. מה תעשה לו? הוויכוח מתנהל אתך?

- - - שלא נעשה שימוש בישראל - - -

אני לא יודע מה זה. אני לא מזהה את הבעיה.

הוא הסכים – למעט ידע.

אבל זה מכונות וציוד אחר.

בהערה של הנכסים כלולים כאן בניינים. לאחר מכן, כשאתם מדברים על השקעה מזערית מזכה אתם מנטרלים את הנושא של השקעה בבניינים. אתם מרכזים חברות שבאות ומדברות על השקעות גדולות כאן להשקעות במכונות וציוד.

סליחה, אתה פשוט לא מבין את הסעיף. נטרול הבניינים הוא רק כדי להוריד את כרטיס הכניסה למועדון. אם אני מוסיף בניינים, זה לא עובד – גם לא לטובת אינדיגו.

אני לא מדבר על הבנין עצמו. אני מדבר על ההשקעה בתשתיות ובציוד. אתם מבקשים השקעות גדולות מאוד במכונות ובציוד. יש חברות שמשקיעות הרבה במכונות וציוד ומקביל משקיעות הרבה בתשתיות אבל את התשתיות אתם לא כוללים כחלק מהמכונות והציוד.

כשהקראנו כאן את הנושא של הרחבה, אמרנו שאתה צריך לעשות 12% מהנכסים המופחתים שלך, נניח, ולנטרל את הבניינים גם מהמונה וגם מהמכנה. אז אם אתה חברה שיש לה הרבה בניינים ומעט ציוד, זה לא משפיע עליך כי אני מנטרל את הבניינים גם מהמונה וגם מהמכנה.

- - -

בהקמה זה יוצא 300 אלף ש"ח – ב- - - יצרני. אין לך?

זה מקל עליך.

נמשיך.

בעמ' 17 למטה: "לגבי תמורה ששילמה חברה לבעל מניות בה בעד רכישת מניותיה על ידה". לגבי חברות ציבוריות – זהו מכשיר הוני שקיים בכל העולם, ואני חושב שלא צריך לקנוס אותן אלא למצוא איזושהי דרך, לפיה עד נתח מסוים הן יוכלו לעשות את זה בלא להינזק. זהו מכשיר שקיים בשוק ההון בכל העולם.

דיברנו על כך ואוסקר היה אמור להביא פתרון.

זהו סעיף חדש בחוק. למס הכנסה יש היום את הפרשנות שלו. אני לא יודע – אוסקר יגיד. מס הכנסה ביקש להוסיף את הסעיף הזה. אנחנו הסכמנו להכניס את זה לבלו-פרינט, אבל אמרנו כבר אז שתיתכן בעיה עם חברות ציבוריות שמשתמשות במכשיר הזה ככלי מימוני וצריך לתת על כך את הדעת.

חוק החברות החדש שנכנס בשנת 1999 מאפשר עכשיו לחברה לחלק דיבידנד לא בצורה של חלוקת דיבידנד אלא בצורה של קניית מניות מבעלי המניות. החוק רואה בכך חלוקת דיבידנד. לבו של מסלול ההטבות החלופי אומר שאתה מקבל את ההטבות על רווחים שאתה לא מחלק כדיבידנד. לכן, כדי לייצר הרמוניה בין החוקים, הוספנו כאן שרכישת מניות של חברה על ידי אותה חברה – כיוון שבחוקים האחרים זה נחשב לחלוקת דיבידנד, וכלכלית זה באמת חלוקת דיבידנד – תיחשב חלוקת דיבידנד ותקטין את ההטבות שניתנו לחברה.

כשזה חלוקת דיבידנד, זה רק במצב שבו אתה מחלק באופן שוויוני לכל בעלי המניות. רק אז זוהי חלוקת דיבידנד. כאשר אתה רוכש חלק מהמניות בעקבות הזדמנות עסקית שנוצרה--

חברה ציבורית לא יכולה שלא לרכוש באופן - - - מבעלי המניות.

היא יכולה להציע הצעת רכש, אבל ברגע שבו היא רוכשת היא לא רוכשת מכל בעלי המניות באופן שוויוני לגבי כולם. לכן זו איננה חלוקת דיבידנד. כיוון שחוק החברות מאפשר את זה, יש כאן הזדמנויות לחברות לבצע את המהלך העסקי הזה, וזה לא מצב של חלוקת דיבידנד.

הן תומכות כך במניה. יש הרבה מאוד חברות ציבוריות - - -

משרד התמ"ת ומס הכנסה יישבו על הסעיף הזה. נמשיך.

בעמ' 20 מדובר בשלוש שנות המס שאפשר להשקיע. אני מניח שצריך להירשם שם "בתקופה של עד שלוש שנים" ולא "בתקופה של שלוש שנים".

אני לא יודע מה ההבדל בין "רכש בשלוש שנים" לבין "רכש בעד שלוש שנים".

אני מבקש להוסיף את ה"עד" כדי שזה יהיה ברור.

כדי שלא יגידו לו שהוא חייב לחלק את זה - - -

בעמ' 21, לגבי הצינון של 3 השנים: עד היום אפשר היה במרכז הארץ לקבל מדי שנתיים מפעל הרחבה חדשה. לפי הנוסח שמופיע אצלי, הרעו מאוד את התנאים, והציעו כאן כל שלוש שנים.

אפשר להגיש היום בקשה במרכז הארץ גם אחרי שנתיים. החוק הזה בנוי כולו על הרבה מאוד דברים שקשורים בשלוש שנים. כך למשל: יחס מחזור – שלוש שנים; השקעה מזכה – שלוש שנים. אי אפשר לאפשר מצב שבו החוק יהיה בנוי על שלוש שנים, ולומר שתקופת הצינון תעמוד על שנתיים.

אתה לא יכול לקחת חישובים טכניים ולהסב עליהם את העיקר. עד היום היו מקבלים מדי שנתיים. אתה מרע כאן בצורה משמעותית את הטבות המס, מהן החברות נהנו עד היום.

המסלול הירוק מייצר בעיה: היום, כשבאת וביקשת אישור אחרי שנתיים, בחלק לא קטן של האישורים אמרו לך שזוהי תוספת ולא השקעה חדשה. במסלול הירוק אין דבר שנקרא "תוספת". לכן אין לי פתרון לאותם מפעלים שבאים ולוקחים השקעה מסויימת, ומפצלים אותה לשתיים-שלוש השקעות. ברגע שאתן לך את האפשרות הזאת, אתה כלכלית תפעל בצורה לא יעילה בגלל מרכיב המס. משום שאין לי פתרון לנושא התוספות, אני חייב לבנות את כל החוק על שלוש שנים, בין אם מדובר במרכז הארץ, בג' או בא'.

אני רוצה להוסיף ולומר שהנושא הזה מצוי בדיונים בחודשים האחרונים בין ההאחדות לבין האוצר. זהו סעיף שלא הסכמנו עליו. זהו סעיף עקרוני מאוד מבחינת ההתאחדות. זוהי הרעה משמעותית לחברות במרכז הארץ, ואוסקר יודע על כך.

אין שום מחוייבות לכך שיגיעו אתכם להסדר על כל דבר. אני רוצה להזכיר לך, גברתי: דברנו על כך שכל הטענה שלכם היא על דברים חדשים שלא ידעתם, ולכן איפשרתי.

יש הסכמה אחת כוללת, שעומדת מעל הכל: החוק הזה לא בא להרע אלא להטיב. אם זה בא להרע זה דבר חדש.

עד לרגע זה לא שמעתי את זה.

אני רוצה להדגיש: כשההתאחדות חתמה עם האוצר על הסכם בינואר 2004, היא הסכימה להעביר את מסלול ההטבות במס למס הכנסה. התנאי הבסיסי היה שלא תהיה הרעה של המצב הקיים; שיהיה צילום של המצב הקיים. הסעיף הזה הוא הרעה משמעותית.

אני מבקש להעיר לצד המהותי: המשמעות היא שאנחנו אומרים למשקיע – תמתין כעת שנה נוספת.

אתה מסכים שיותר מ-99% של הבקשות להרחבות - - -

אני לא מבין: אם יש משקיע אחד שרוצה להשקיע, למה אתה רוצה למנוע ממנו להשקיע?

נירה יודעת – ואני מניח שגם אתה יודע: כל הניסיונות שנעשו עד היום כדי למצוא פתרון לבעיה הזאת לא צלחו. לטענתכם שהחוק הזה לא יכול להרע: אתם יודעים בוודאות שהירידה משווי הנכסים לא מרעה. אם כן, אני לא יודע אם הסעיף הזה דווקא מרע את התנאים שהיו בחוק לעידוד השקעות הון.

עד ל-1 בספטמבר עבדנו בתוך הממשלה על החוק, ומ-1 בספטמבר פתחנו את עצמנו גם לדיון מול ההתאחדות. ההתאחדות צודקת כאן בטענה שהנושא הזה מבחינתה הוא עקרוני ומהותי. אני לא מעלה על דעתי שבסופו של דבר לא נמצא פתרון לגבי הסעיף הזה, גם להנחת דעתה של ההתאחדות. אנחנו מנסים לגבש פיתרון.

עברנו על הרבה מאוד סעיפים בצורה מקיפה מאוד, וזה אולי הדבר המרכזי ביותר שהשתנה. אני פשוט רוצה לשים על כך את הדגש.

יש עשרות דברים נוספים שהשתנו לטובת התעשיה.

אבקש לרשום הסתייגות שלי.

נמשיך בהקראת החוק.

מסלול אירלנד – מס דיבידנד לגבי תושב חוץ – לא היתה לנו הסכמה עם האוצר. הבנתי שיש איזשהו פיתרון אבל לא שמענו אותו עדיין.

על פי החלטת היושב ראש, אנחנו אמורים לחזור לכל מה שדן במסלול אירלנד ובמסלול האסטרטגי.

סעיף 11

"אחרי סעיף 73א יבוא:

"סעיף 73ב – דין חברה מוטבת

בלי לגרוע מהאמור בסימן ב' לפרק השביעי, חברה הזכאית להטבות לפי אותו סימן בשל מפעל מוטב שבבעלותה, יראו אותה, לכל דבר וענין, למעט לענין הטבות לפי חוק זה, כאילו היא בעלת מפעל מאושר.";"

סעיף 12

במקום סעיף 74 יבוא:

סעיף 74 – מפעל מעורב

(א) בסעיף זה –

הפרש ההרחבה" – סכום המחושב בהתאם להוראות אלה, לפי הענין:

(1) היתה במפעל הרחבה אחת – סכום השווה למחזור המפעל בשנת המס, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה;

(2) היו במפעל כמה הרחבות-לענין ההרחבה האחרונה – הסכום האמור בפסקה (1), ולענין כל הרחבה אחרת שקדמה לה (בהגדרה זו – ההרחבה האחרת) – סכום השווה למחזור הבסיס המתואם של ההרחבה הראשונה שלאחר ההרחבה האחרת שלגביה הפרש ההרחבה הוא סכום חיובי, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של ההרחבה האחרת; לא היתה, לאחר ההרחבה האחרת, הרחבה שלגביה הפרש ההרחבה הוא סכום חיובי, יהיה הפרש ההרחבה לגבי ההרחבה האחרת – מחזור המפעל בשנת המס, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה;

(3) היה הסכום לפי הוראות פסקאות (1) או (2), סכום שלילי, יהיה הפרש ההרחבה - אפס;

(4) היתה ההרחבה מפעל קשור למפעל שבבעלות אדם אחר (בפסקה זו – המפעל האחר), ובשנת המס פחת מחזורו של המפעל האחר ממחזורו בשנת הבסיס של ההרחבה, כשהמחזור כאמור מתואם לשינוי בשיעור המדד, מתום שנת הבסיס ועד לתום שנת המס , יופחת ממחזור המפעל לצורך חישוב הפרש ההרחבה לפי הוראות פסקאות (1) ו- (2) סיפה, ההפרש שבין מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כאמור, למחזורו בשנת המס, כשההפרש מתואם לשינוי בשיעור המדד מתום שנת הבסיס ועד תום שנת המס;"

"כשההפרש מתואם לשינוי בשינוי הממד מתום שנת הבסיס ועד תום שנת המס" – זה תיאום אינפלציה? הוא בוטל.

זה לא קשור.

זה החוק ל-30 שנה.

"הרחבה", של מפעל – לענין חלק מוטב - כהגדרתה בסעיף 51, ולענין חלק מאושר – בהתאם להחלטת המינהלה;

השנה הקובעת" –

(1) לענין חלק מאושר – שנת ההפעלה של אותו חלק, שעליה החליטה המינהלה;

(2) לענין חלק מוטב – שנת הבחירה;

"ידע" – כהגדרתו בסעיף 18(א1);

"מדד" – מדד המחירים הסיטוניים של התפוקה התעשייתית, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או מדד אחר שקבעו השרים;

באישור ועדת הכספים.

אני חושבת שהיום זה ללא ועדת הכספים.

אז אני צריך שזה יהיה באישורה של ועדת הכספים. ברגע שבו השרים רוצים להחליף מדד, שיבואו לוועדת הכספים.

זוהי הסתייגות.

זו לא הסתייגות, זו הסכמה של הוועדה. אתה נגד?

זה מאוד טכני.

חבר הכנסת דהן, אני מבין שזה חלק מהטרטור.

זה לא טרטור. אני מתכוון ברצינות.

זו הסתייגות של חבר הכנסת דהן.

יש היום תקנה שמסדרת את כל הדברים. אני מציע לקשור את זה לתקנה.

ברגע שבו אנחנו שומרים את אותו מנגנון, לפי חוק הפרשנות זה מחליף את זה אוטומטית. אבל אם נתחיל לשנות שזה יהיה בהסכמת ועדת שרים, יכול להיות - - -

את אומרת שזה הולך היום לתקנה? הסעיף המסמיך התבטל.

זה לא משנה. היום הסעיף המסמיך הוא זה.

נמשיך בקריאת החוק.

"מחזור", של מפעל – סך כל ההכנסה בשנת המס מכל אחד מאלה:,

(1) הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, הן בחלקיו המאושרים או המוטבים של המפעל והן בחלקיו האחרים, לרבות ממכירת רכיבים שיוצרו באותו מפעל;"

הגדרה שמופיעה בעמ' 2 היא שונה. אתם רוצים בוודאי להתאים אותה.

כן.

בנוגע למכירת רכיבים – יש הגדרה אחרת לגבי רכיבים שיוצרו מפעל אחר.

"- - - לרבות רכיבים שיוצרו במפעל אחר". צריך להעתיק משם.

יש כאן שינוי: זה גם החלקים הנקשרים וגם המורכבים. זה צריך להיות – זה שונה. היתה הערה לסעיף 18א(1). היא תחזור בכל הסעיפים הרלוונטיים. בפסקה (2) אקריא כבר את הנוסח המתוקן:

(2) "הכנסת המפעל ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלותו של קרובו, על פי ידע שפותח על ידי המפעל;"

מחקנו את הנושא של תושב חוץ.

(3) "הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות (1) ו- (2);

(4) הכנסה ממתן זכות שימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל;

(5) הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש בידע או בתוכנה כאמור בפסקה (4);

(6) הכנסה משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים;

והכל בניכוי הנחות, ובלבד שמקור ההכנסה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל;"

אני לא רואה כאן הכנסה מהשכרה של חלק מהמפעל.

זה פרק ז' בחוק השקעות הון.

השכרה - - - דיברנו.

דיברנו על כך – MRI.

עד היום לא ניתנו אישורים במרכז ההשקעות להשכרה.

של ציוד.

לא משנה על מה. האפשרות היחידה להנות מהחוק לעידוד השקעות הון בהשכרה היא השכרת בניינים.

מה עם ליסינג? מי שיקים ליסינג בארץ - - -

ליסינג זה שירותים ולא תעשיה.

ייצרתי מכונה ואני משכיר אותה בליסינג.

שמעתי אתמול את הדברים שהוא אמר, וצריך לשקול את זה בכובד ראש. אין לנו כוונה לתת הקלות של פטור ממס או הפחתת מס על הכנסה מדמי שכירות.

אדם השקיע במפעל מיליון דולר, והוא מייצר רק מכונות במטרה להשכיר אותן בליסינג.

אני אבדוק את הנושא. ראשית, הוא צריך להשכיר אותן בחו"ל.

25% הוא יכול בארץ. אבל עד 25% לא תכיר לו אפילו בשקל.

אם נמצא פתרון אני אביא אותו.

היום מפעלים כאלה כן היו מקבלים על מודל עסקי כזה - - -

תראה לי אישור אחד.

אני אראה לך.

יש לך - - - תמלוגים.

תמלוגים נכנס בחוק.

לימור, תביאי אישור אחד.

אני אביא.

"מחזור הבסיס " – המחזור הממוצע בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת;

"מחזור הבסיס המתואם" – מחזור הבסיס, כשהוא מתואם לשינוי בשיעור המדד, מתום שנת הבסיס ועד לתום שנת המס, ובלבד שלא יעלה על מחזור המפעל בשנת המס;

"מפעל מוטב", "מפעל קשור", "שנת הבחירה", "קרוב" – כהגדרתם בסעיף 51;"

הוספתי "קרוב" כי עשיתי שינוי קודם בפסקה (2) לדרישת התעשיינים, ולכן אני מוסיפה הגדרה של קרוב, ואני מקריאה לכם כבר עם התיקון.

"מפעל מעורב" – מפעל שנעשתה בו הרחבה, אחת או יותר, ושמתקיים בו אחד מאלה:

(1) חלקו הוא מפעל מאושר (בסעיף זה – החלק המאושר) וחלקו אינו מפעל מאושר;

(2) חלקו הוא מפעל מוטב (בסעיף זה – החלק המוטב) וחלקו אינו מפעל מוטב;

(3) יש בו מספר חלקים מאושרים או מספר חלקים מוטבים, שהוקמו במועדים שונים;

"שנת הבסיס" – שנת המס שקדמה לשנה הקובעת.

(ב) לכל מונח אחר בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

(ג) בעל מפעל מעורב זכאי להטבות הקבועות בחוק זה למפעל מאושר או למפעל מוטב, רק לגבי החלק המאושר או החלק המוטב, לפי הענין, ואם יש בו מספר חלקים מאושרים או מוטבים – לגבי כל חלק, בהתאם למועד שבו אושר, או לשנת הבחירה, לפי הענין.

(ד) לענין חישוב המס על הכנסה חייבת ממפעל מעורב, בשנת המס, יחולו הוראות אלה :

(1) ייחוס ההכנסה החייבת לכל חלק מחלקי המפעל שנוסף בשל הרחבת המפעל, ייעשה על פי הגידול במחזור המפעל, על ידי הכפלת ההכנסה החייבת של המפעל, בשנת המס, ביחס שבין הפרש ההרחבה של אותה הרחבה לבין מחזור המפעל בשנת המס;"

הכנסה חייבת היא למעשה הכנסה אחרי כל הניכויים. היום חוק תיאומים בשל אינפלציה מאפשר לקזז ניכוי בשל אינפלציה החל מההכנסה בעלת שיעור המס ביותר. בטכניקה שבה נעשה כאן החישוב, האפשרות הזאת למעשה לא קיימת לנישומים. יש כאן הרעה באופן חישוב המס ביחס להוראת חוק שמאפשרת אחרת.

זה במודע – זה נועד כדי לפשט. גם נכסים הורדנו כדי לפשט, ולכן הכל בא ביחד. זה ימנע חילוקי דעות רבים בין פקידי השומה לביניכם. אתם יודעים את זה היטב.

לא מדובר בענין חוק ניכוי בשל אינפלציה. היום נישום יכול לקזז את זה מההכנסה בשיעור מס רגיל, וכאן מאלצים אותו לקזז את זה מהכנסה בשיעור אפס.

בשיעור אפס או בשיער 25% - תלוי לפי חוקי המפעל; או לפי 36% - לפי הפרופורציה.

יש כאן הרעה?

תלוי. יש נישומים שלגביהם זו הרעה, ויש נישומים שלגביהם זו הטבה.

זו תמיד הרעה.

מאז ומתמיד זאת היתה הפרשנות שלנו. אם תסתכלו בטפסים של חוק התיאומים תראו שזה גם הדבר הזה. אנחנו עכשיו בתקופה שבה האינפלציה הסתיימה. לכן החוק הוא לשלוש שנים. לא נראה לי שבשלושת השנים הבאות אנחנו צפויים לאיזושהי אינפלציה.

הסעיף הזה לא מוגבל בזמן. המסלול החלופי לא מוגבל לשלוש שנים.

אוסקר, אתה מתקן את חוק התיאומים. אתה מתקן חוק אחר לגמרי דרך החוק לעידוד השקעות הון.

כתוב: "כללה ההכנסה החייבת הכנסות שנקבעו לגביהן - - -"

גיא, האם לדעתך כאיש מקצוע נכון להכניס את זה?

כל החוק הזה לא מוצא חן בעיניי. לא נכנס עכשיו ונדון בכל סעיף. יכול להיות שאני מסכים אתך, אבל - - -

כלכלית, זה נכון או לא.

יכול להיות שכן. הבעיה היא שאם הולכים כלכלית, יש לי בעיות כלכליות נוספות. אתה לא יכול ללכת רק לנקודה מסוימת, לגביה אני מסכים.

הרי לא מדובר בסעיף חדש.

לא היתה הסכמה לגביו.

גם לא היתה הערה עד היום.

היתה הערה בדיון ב-31 - - -

אדוני היושב ראש, יש לי שאילתה. אני חייב לעלות למליאה.

יש לי אישור לקיים את הדיון. אנחנו נסיים את הקראת החוק היום.

אדוני היושב ראש, אתה יודע שבשעה 11:00 יש שאילתות בעל פה. יש לי שאילתה. אי אפשר להמשיך את הדיון.

אני מסיים רק את ההקראה. בכל מקרה אין הצבעה היום.

יש לי הערות על כל מילה מכאן ועד הסוף.

חבר הכנסת יצחק כהן יחליף אותך.

בכל אופן, לגבי הסעיף הזה אנחנו מבקשים התייחסות של חברי הוועדה לגבי ההרעה שיש בסעיף הזה בהשוואה למצב הקיים.

(2) "החישוב לצורך ייחוס ההכנסה החייבת של חלקי המפעל, כאמור בפסקה (1), ייעשה החל בחלק שנוסף למפעל בשל ההרחבה האחרונה שנעשתה בו, ועד החלק שהוסף למפעל בשל ההרחבה הראשונה שנעשתה בו, לפי הסדר;

(3) נעשה במפעל שימוש במכונות או בציוד אחר שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יופחת מסכום ההכנסה החייבת של המפעל המעורב, שבשלה זכאי המפעל להטבות לפי חוק זה, סכום ההכנסה החייבת הנובע מהשימוש במכונות או בציוד האמורים, בהתאם לכללים שקבע מנהל רשות המסים;"

אוסקר הזכיר קודם דבר כללי: אם חברה יכולה לרכוש מחשבים או מכונות אחרות מחברה אחרת שנסגרת במחיר זול בהרבה ולחסוך ייבוא - למה לא לתת לה את האפשרות הזאת? למה לעבוד בצורה מאוד לא כלכלית עם יתרות המט"ח של המדינה? הייתי מציע לאפשר אחוז מסוים לנכסים של המפעל שכן יוכל לקנות משומש, ולא להגיע למצב שבו מייבאים ציוד נוסף לארץ.

החוק נועד לעודד ייבוא של הון למדינת ישראל. למעשה יש ציוד קיים, ומעבירים אותו ממפעל למפעל. בהמשך, אם אנחנו מדברים על ציוד שבגינו התקבלו מענקים, אנחנו מתחילים לקבל כאן סחר בהטבות. זה בעייתי מאוד. אנחנו מדברים על עידוד השקעה – להגדיל את מלאי ההון הפיזי - - - זוהי מטרת החוק. אגב, זהו המצב הקיים היום בחוק. זה לא שונה. מרכז ההשקעות עמד על כך – זוהי הוראה שכתובה בחוק ולא איזושהי מדיניות. לכן צריך להשאיר את זה כמו שזה.

- - -

מה קורה עם ההון הלא מנוצל?

ההון הלא מנוצל לא נעלם - - -

- - -

ההערה נרשמה. אם חבר הכנסת כהן ירצה הוא יוכל להגיש הסתייגות.

אם הוא פשט את הרגל, והציוד עומד במחסן כאבן שאין לה הופכין. יצרן שני לקח אותה - - - אתה מעדיף שהוא ייבא ושתיתן לו הטבה על ההשקעות?

יכול להיות שאתה צודק – באותו מקרה שבו אדם הקים מפעל בשנה שעברה, רכש ציוד חדש רב ופשט את הרגל או התפרק עוד לפני שהתחיל להפעיל את הציוד. יכול להיות שזהו מקרה מתאים. אבל איפה אני אשים את הגבול? אנחנו מדברים על מסלול ירוק. במסלול ירוק הדברים חייבים להיות ברורים וחדים יותר.

אז איך תחדד את זה? איך מנסחים את זה בחוק כדי למנוע מצב אבסורדי שבו יצרן ב', שבא ורוצה כעת ליזום את הפעילות הזאת, יסתכל על הציוד ויחליט שמשתלם לו יותר לייבא.

אני חושב שבמערכת הכללית נכון יותר שלא להכניס מקרה כזה לתוך החוק מאשר להשקיע כעת משאבים ותשומות בבדיקה ביחס לשאלה אם הוא התפרק או לא, אחרי שנתיים או פחות משנתיים.

אבל יש מציאות יומיומית כזאת.

אנחנו לא חושבים שיש מקום - - -

אתה חושב שלא ואני חושב שכן. יש לנו ויכוח.

בשנים האחרונות פיטרו אלפי עובדים במשק, ועמדו מחשבים, ציוד ומכונות כאבן שאין לה הופכין. למה צריך לייבא מ"דל" ולשלם להם עוד כסף?

אף אחד לא רוכש מחשבים משומשים מחברות. באמת.

מחרטת CNS.

חבר הכנסת כהן, ביננו – המחרטה תירכש. הטבות המס הן לא אלו שיעשו את ההבדל. בנוסף, אני לא מונע ממנו לרכוש את המחרטה. גם היום לא מנעתי. אני לא רואה ציוד כזה זרוק---

בסופו של יום, לא משתלם לו לרכוש את המחרטה אלא לייבא. שזו תרקב במחסן של כונס הנכסים המסכן.

בעולם שבו אנחנו צריכים חקיקה ברורה ובהירה, אנחנו צריכים לכתוב את הכלל לפי העיקר ולא לפי השוליים.

אבל זה העיקר. במציאות - - - זה העיקר היום.

אפשר להציע אחוז מסוים.

אני מציע שנחריג את זה ותתנו את הדעת על הענין. יש מציאות כזאת. עם כל הכבוד לצמיחה של ביבי, במציאות הכלכלית של מדינת ישראל יש מציאות כזאת. לדוגמה: מפעל אשדות אשקלון – יצרן התעשיה הצבאית - הולך היום להפרטה. הוא יושב על 105 דונם. הממשלה הציעה מחיר מגוחך – רק הנדל"ן שם שווה יותר מהמחיר שהממשלה הציעה. כל אדם עם קצת שכל בקודקודו וכסף בכיסו רוכש את זה, זורק את כל המכונות, לוקח את אותם 105 דונם והופך אותם לנכס נדל"ני. מה לגבי המכונות? במקום להציע אותן לאורדן, לתעשיה הצבאית הם יזרקו את זה - - -

זה פשוט מנוגד למטרת החוק. מטרת החוק היא להגדיל את היקפי הפעילות במשק ולא לשמר את היקפי הפעילות הקיימים.

אני מוכן להשקיע מחשבה לגבי רכישת ציוד ממפעל או מחברה שהתפרקו תוך זמן קצר לאחר רכישת אותם נכסים.

באותו ענין יש לי שאלה נוספת: המדינה נתנה מענקים לאדם שפתח בית מלון. הוא פשט את הרגל, בא משקיע חדש שרוכש את המלון הזה. האם הוא חוזר למסלול?

אני מניח שמדובר בחברה ובמניות. כשמתחלפים בעלי המניות - - -

הוא פשט את הרגל, בא משקיע חדש וקנה את המלון בכונס נכסים רשמי. האם הוא זכאי למענקים?

אין בעיה היום.

למרות שקודם הוא קיבל מענקים?

- - -

הוא יהיה זכאי להטבות במס אם הוא לוקח - - -

אוסקר, אתם מכניסים לכאן הסתייגות שלכם?

אני לא מכניס הסתייגויות. אני מוכן לחשוב על אותו מקרה שציינת – כאשר נרכש ציוד חדש על ידי נישום מסויים, הנישום הזה נכנס לפירוק שלא מרצון ואדם אחר בעל מפעל רכש את הציוד. אני מוכן לחשוב ולהשקיע מחשבה.

אם כן, בבקשה לרשום את זה. נמשיך.

אגב, יש לנו הסמכה לעשות את זה בהתאם לכללים שקבע מנהל רשות המסים.

אבל שזה יהיה בתוך המעטפת. אחרת המצב הוא אבסורדי.

(4) (א) "דיבידנד המשולם בשנת המס מהכנסה חייבת של מפעל מעורב, יראו אותו כמשולם, באופן יחסי, מההכנסה החייבת המיוחסת, לפי סעיף זה, לכל אחד מחלקי המפעל, באותה שנה שמהכנסתה החייבת מחולק הדיבידנד, בניכוי מס החברות החל. "

הסעיף הזה הוא הרעה משמעותית בהשוואה למצב הקיים. הובטח לנו לא אחת שהנוסח הקיים בחוק הישן יועתק במפורש לחוק החדש. זה לא נעשה.

אכן זהו הסיכום של הממשלה.

יש לי פרוטוקול מ-31 בינואר.

נשקול באהדה את בקשתכם. אני חושב שזה לא שונה ממה שהיה.

הממשלה תחזיר את הנוסח כפי שהוא היום.

האם מדובר גם על (ב)?

זה היה רק על (א)

(ב) "האמור בפסקת משנה (א) לא יחול לגבי דיבידנד המחולק מהכנסה של חלק מאושר שניתן לגביה פטור לפי הוראות סעיף 47 או מהכנסה של חלק מוטב שניתן לגביה פטור לפי סעיף 51א(א)(1)(א), (2) או (3); לענין זה יראו את החלק המאושר או החלק המוטב האמורים, כמפעל נפרד."

צריך למחוק את המילה "לא", כך שיתקבל המשפט: "האמור בפיסקת משנה (א) יחלו לגבי דיבידנד".

לא צריך למחוק.

(ה) "השרים רשאים לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1) הפחתת מחזור הבסיס, במקרים, בתנאים ובאופן שיקבעו;"

ה- - - הקודם שהיה הסתיים בדצמבר 2003 – שהחוק ייכנס לתוקף ואפשר להתחיל את המשך - - - מ-1.1.2004?

כן. זו ההבנה.

הערה נוספת: אנחנו מבקשים לראות את הנוסחים במקביל לאישור החוק.

הסכמנו על 2004?

כן.

כדי שהיה רצף.

יש כאן מספר דברים שצריכים להיות מנוסחים בתקנות, לרבות הענין של - - -

אנחנו חושבים על זה - - -

לרבות קבלן משנה – ייצוא עקיף?

הכל – כל השינויים.

לפני ההצבעה?

בוודאי. לפני ההצבעה.

(2) " ייחוס הכנסותיה של חברה הפועלת באזורי פיתוח שונים או של חברה הפועלת באזור פיתוח ובאזור אחר, בין אזורי הפעילות השונים.";

זו שוב אותה הערה – אנחנו - - -

אמרו לנו שיביאו תקנות לפני ההצבעה.

תקנות מביאים אחרי ההצבעה.

- - -

יש כאן מינוחים שיכולים לשנות כיוון בתקנות.

האם העיקרון הזה סוכם אתכם?

כן - - -

אם העיקרון הוסכם אתכם, נמשיך הלאה. אני לא עומד לדרוש מהאוצר - - - תקנות לפני שזה מגיע להצבעה. חד משמעית. אם לא היתה הסכמה - - -

האם התקנות יאושרו על ידי ועדת הכספים?

לא.

אם כן, מתי תהיה אינסטנסיה שבה אפשר יהיה להעיר על התקנות?

אני שב ואומר: אם העיקרון מוסכם עליהם, אין לי בעיה.

סעיף 13

"בסעיף 74ב –

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "זכאית להן" יבוא "בשל מפעל מאושר או מפעל מוטב", ובמקום הסיפה המתחילה במילה "המינהלה" יבוא "מנהל רשות המסים, ולגבי הטבות בשל מפעל מאושר – גם אישור המינהלה, והכל בתנאים שיורו";

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "למינהלה" יבוא "לגבי מפעל מאושר – למינהלה, ולגבי מפעל מוטב – למנהל רשות המסים", ובמקום "לנציב" יבוא "למנהל רשות המסים";

(ג) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) לא השיבו המינהלה או מנהל רשות המסים, לפי הענין, בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה.";"

סעיף 14

אחרי סעיף 74ב יבוא:


"סעיף 74ג – סייג לענין חישוב הכנסה בהקמת מפעל חדש

לצורך חישוב ההכנסה שבשלה ינתנו הטבות לפי הוראות חוק זה, בשל הקמת מפעל חדש שהוא מפעל מאושר או מפעל מוטב, שנעשה בו שימוש במכונות או בציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יחולו הוראות סעיף 74(ד) (3) ו-(4), בשינויים המחוייבים; לענין זה, "מפעל חדש" ו"מפעל מוטב" – כהגדרתם בסעיף 51.";

סעיף 15

"סעיף 81א - סמכויות מנהל רשות המסים

(א) מנהל רשות המסים רשאי לקבוע דוחות, טפסים ופרטים שיש להגיש לו לשם ביצוע הוראות חוק זה.

(ב) טפסים כאמור בסעיף קטן (א), אין חובה לפרסמם ברשומות והם יפורסמו בדרך שיורה מנהל רשות המסים; נקבעו טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.";

סעיף 16

בסעיף 94 (א), אחרי פסקה (6) יבוא:

(7) הסתיימה תקופת ההטבות לה היה זכאי, לפי סימן ב' לפרק השביעי.

סעיף 45 – תחולה והוראת מעבר

(א) סימן ב' לפרק השביעי לחוק העידוד, כנוסחו בסעיף 44(5) לחוק זה, יחול על מפעל חדש ועל הרחבת מפעל ששנת הבחירה לגביהן היא שנת המס 2004 ואילך, אלא אם כן נכללו בתוכנית שאושרה על ידי המינהלה לפי החוק האמור עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004); ואולם חברה שביקשה הטבות לפי הוראות סעיף 51 לחוק העידוד, כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), לא תהא רשאית לבחור כשנת בחירה לפי הוראות סעיף 51ד לחוק העידוד, כנוסחו אחרי יום התחילה, שנת מס שטרם חלפו לגביה שלוש שנים משנת ההפעלה של המפעל שבשלו ביקשה החברה את ההטבות כאמור.

זו אותה הערה של שלוש השנים, שאנחנו מתנגדים לה.

הערה טכנית: אני חושב שלמעלה צריך להיות 44(6) ולא (44(5).

אנחנו נבדוק.

במקום שלוש שניםאנחנו מבקשים שנתיים.

(ב) "תיקון ההגדרה "השקעת חוץ" שבסעיף 53ח(4), כנוסחה בסעיף 44(9)(4) לחוק זה, יחול בשנת המס 2003 ואילך לגבי מי שהתקיימו בו התנאים הקבועים באותה פסקה."

(ג) הוראות סעיף 74 לחוק העידוד, כנוסחו עד יום התחילה ימשיכו לחול גם לגבי תכניות שאושרו על ידי המינהלה עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) וכן לגבי השקעות שנעשו עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004), ובלבד שאינן חלק מהשקעה מזערית מזכה כהגדרתה בסעיף 51 כנוסחו בסעיף 44(9) לחוק זה.

החוק הוארך עד 31 במרץ.

כיוון שבמילא אין תקציב - - -

ההערה שלך תבדק.

(ד) "המינהלה רשאית להחליט, לגבי תכנית שאושרה לפי חוק העידוד עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) (להלן – התכנית), כי השקעה שנעשתה במהלך התקופה שנקבעה לביצוע כאמור בסעיף 94(5א) לחוק העידוד עד יום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006), בסכום החורג מהסכום שאושר בתכנית, יראו אותה ככלולה בתכנית, ובלבד שההשקעה האמורה נבעה מהתייקרות במחיר מכונות או ציוד או משינוי בתכנית השקעה.

(ה) לכל מונח בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק העידוד, כנוסחו בסעיף 44 לחוק זה, לפי הענין."

יש כאן הגבלה בזמן. ההסכמה היא שלגבי תוכניות ישנות שהמנהלה כבר מטפלת בהם כדי שלא להעמיס על רשות המסים עכשיו אלפי תוכניות ישנות, מי שלא מבקש הרחבה אלא תוספת ימשיך להיות מטופל על ידי מינהלת מרכז השקעות. כאן הם הגבילו את זה עד 31 בדצבמר 2006. זה לא מוסכם עלינו.

אנחנו נבדוק את זה.

אני רוצה להעיר שנפלה טעות דפוס. בעמ' 12, בהגדרת "מפעל קשור". קיבלנו כאן הערה שנשמעה בדיון: בפסקה 2 יש טעות, ואקריא: "הוא ממוקם בנפרד מהמפעל האחר ואולם לגבי מפעל תעשייתי שאינו מפעל לייצור תוכנה ושלא התקיים בו התנאי האמור, כל לקוחותיו וכל נכסיו היצרניים, הם לקוחות ונכסים חדשים; "

הוספתי את המילה "תוכנה".

הערה לסיפה: כפי שנאמר כאן, יש דברים הנמצאים בטיפולה של מינהלת מרכז ההשקעות. אנחנו מבקשים שזה ימשיך להיות מטופל שם - - -

לגבי סעיף 51א.

דילגנו על הסעיף הזה כי המתנו לסיכומים. את לא חושדת בי שאני אדלג על הסעיף הזה. אנחנו נחזור אליו.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

11:20