כנסת פתוחה

שינוי בסדר עדיפויות של משטרת ישראל ודלות האמצעים העומדים לרשותה המסכנים את מילוי תפקידה המרכזי במלחמה בפשיעה

5
ועדה לענייני ביקורת המדינה
8.3.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 166
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ"ז באדר א' התשס"ה (8.3.2005), שעה 14:30

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: שינוי בסדר עדיפויות של משטרת ישראל ודלות האמצעים העומדים לרשותה המסכנים את מילוי תפקידה המרכזי במלחמה בפשיעה.

חברי הועדה: יורי שטרן – היו"ר
עבד אלמאלכ דהאמשה
מלי פולישוק – בלוך

השר לבטחון פנים גדעון עזרא – השר לביטחון פנים
מבקר המדינה אליעזר גולדברג
רב ניצב משה קראדי - מפכ"ל המשטרה
מחמוד אבו ליל - יו"ר המועצה המקומית עין מאהל
עו"ד עמירם בוגט - מבקר מערכת בטחון הפנים
מוחמד ג'בארון - יו"ר המועצה המקומית מעלה עירון
אבי דנינו - ממלא מקום ראש עירית ראשון לציון
יוחנן דנינו – ראש מטה מבצעי – משטרת ישראל
שמחה יוסיפוב - ראש עירית אור עקיבא
מתי יצחק - סגן וממלא מקום ראש עירית ראש העין
דניאל יצחק - קב"ט עירית ראש העין
זוהיר יחיא - יו"ר המועצה המקומית כפר קרע
חנה יזראלוביץ - סגן מנהל בכיר, משרד מבקר המדינה
אריק יקואל - ראש אג"ת – משטרת ישראל
צביקה יעקובזון - מנהל סיעת ש"ס
אבי כהן - יועץ ראש עירית ראשון לציון לענייני בטחון
שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה
משה סיני - ראש עירית ראש העין
מטר עמר - יו"ר המועצה המקומית נחף
מיכל קורקוס - ראש יחידה לתכנון תקציבי
יהושוע רוט - עוזר בכיר למבקר המדינה
בני רגב - ראש עירית לוד
רוכברגר יצחק - ראש עירית רמת השרון

חנה פריידין

חבר המתרגמים בע"מ

אני מתכבד לפתוח את הישיבה הזאת.

ברצוני לברך ולהודות למבקר המדינה, השופט בדימוס גולדברג על כך שהוא מכבד אותנו בנוכחותו, את השר לביטחון פנים השר לבטחון פנים גדעון עזרא ואת מפכ"ל המשטרה, משה קראדי וכמובן את שאר המשתתפים המכובדים הכולל ראשי ערים ונציגים של כמה מערכות ציבוריות.

ביקשתי לכנס את הישיבה הזאת בדחיפות ולבקש את חוות דעתו של מבקר המדינה, בנסיבות הבאות: גם בעיתונות זה הופיע אבל לפני כל עיתונות, אלה מאתנו שקצת עוקבים אחרי מה שקורה במשטרת ישראל, ואני בהיותי יושב ראש ועדת הפנים, עסקתי בזה רבות. כולנו יודעים שמשטרה היום בקושי עומדת במשימות שיש עליה לעשות, משטרת ישראל היא יחסית לגודל האוכלוסייה שלנו אחת הקטנות בעולם המתקדם, ובכל שנה מקצצים למשטרת ישראל בתקציב.

משטרת ישראל, לעומת שאר המשטרות בעולם, יש לה חזית נוספת מאד קשה שנרגעה עכשיו אבל היא קיימת כל הזמן, וזאת חזית הטרור. עכשיו, מעמיסים על אותה משטרה משימה חדשה, ההתנתקות, עם 18 אלף שוטרים שצריכים להיות מרותקים למקום מסוים. אני שואל, מה יקרה ברחובות הערים שלנו? מה יקרה לאזרח הפשוט שבשנים האחרונות פחות ופחות מקבל את השירות המשטרתי הבסיסי? כי המשטרה היא לא נגד הטרור ולא נגד הפשיעה המאורגנת והסיפורים עם הבנקים, המשטרה היא בשביל כל אחד מאתנו כדי שיחיה בבית שלא פורצים אליו, יסע ברכב שלא גונבים אותו ויסתובב ברחובות מבלי שמישהו ישדוד או ידקור אותו חלילה. בשביל זה המשטרה נמצאת עבור האזרח הקטן, וזאת המשימה הראשונה והאחרונה של כל משטרה בעולם.

ברגע שאין את זה, שום דבר אחר לא יעזור והציבור הרחב מפסיק להרגיש את עצמו מוגן, מאבד את האמון שלו במערכת השלטונית שצריכה להגן עליו, הערים מתחילות להקים מיליציות משלהן וכל אחד בונה את המבצר שלו, מי שיש לו יכולת, מי שאין לו נשאר חשוף לכל גניבה ולכל פריצה ולכל דקירה.

לכן אני ביקשתי שמבקר המדינה יתייחס למצב שבו על אותה משטרה עם תוספת קטנה מאד בתקציב באופן חד פעמי שלא מאפשרת גיוס, אלו הן השאלות- איך המשטרה תעמוד עד כה במשימה נגיד כפולה, היום לפחות משולשת? מדינת ישראל ששמה את הכל על מזבח ההתנתקות, שום דבר כבר לא משנה, כמו שצוטט היום בעיתון מישהו מבכירי משרד ראש הממשלה שאפילו אם החמאס יצביע בעד התקציב נקבל את זה. שום דבר היום לא שווה, הכל מדברים ועוסקים בהתנתקות, ואותי מדאיגה הסיטואציה הזאת, גם ההתנתקות שאני חושב שזאת תוכנית הגרועה ביותר שהיתה לממשלת ישראל אי פעם, אבל לא חשוב, כעת אני שם פוליטיקה בצד ואני בודאי לא רוצה לערב את המשטרה בדיונים האלה.

אני שואל מבחינת העמידה במשימות ובזווית הראיה של האזרח הפשוט, אם זה אזרח ערבי, אזרח דרוזי, אזרח יהודי. איך הוא איזה שרות הוא יקבל ממשטרת ישראל ברגע ששמונה עשרה אלף שוטרים יהיו מגויסים באופן ישיר לביצוע משימת ההתנתקות, זאת אומרת, לגרש את היהודים מחבל עזה, מצפון שומרון, לפרק את הבתים, לא יודע בדיוק מה יטילו על המשטרה ומה יהיה עם הפשיעה שמדי יום הולכת להיות גרועה יותר, גסה יותר, הנה כבר כלים יש לפושעים ומהן העדיפויות של המשטרה ומהם המשאבים שהממשלה נותנת למשטרה לביצוע משימות מסובכות כל אחת בשל עצמה וכולן ביחד לדעתי, כאלה שיוצרות סיבוך שקשה מאד לצאת ממנו. אז אלו הן השאלות. אני רציתי קודם כל לשאול את מבקר המדינה, אם תרצה, אדוני להתייחס. אז בבקשה נתחיל מהשר.

אדוני, יושב ראש הועדה, אדוני מבקר המדינה, חבריי חברי הכנסת, המפכ"ל וקציני משטרת ישראל. אני מוכרח לומר שאני מודה לך על קיומה של הישיבה ולא רק בגלל התקופה של ההתנתקות אלא בסך הכל עבודת המשטרה בשנת 2005 . ניסיתי בתוכנית העבודה והמדיניות שלי לגבי המשטרה לשנת 2005, לכתוב את אותם נושאים שלפי דעתי המשטרה צריכה לעמוד בהם וכאשר אתה מפרט את הנקודות האלו ואני לא אקרא אותן פה אלא אני אתן למפכ"ל לדבר, אתה רואה שכל משימה ומשימה כבדה מן השניה ומשטרת ישראל אם היא לא תדע לסווג את המשימות לפי סדר עדיפויות, בשום פנים ואופן היא לא תוכל לעמוד בכל המשימות. אני יודע שראש הממשלה לאחרונה מבין את הצרכים הכבדים שיש למשטרת ישראל והוא גם עושה להעלאת היכולות שלה. אני מאד מקווה שהדבר יבוא גם לידי ביטוי בתקציב שנקבע לשנת 2005 עם שינויים שיתבקשו בנושא ההתנתקות ונושאים נוספים, בעיקר בנושא טכנולוגיה. ואני מציע שאת הסקירה יתחיל מפכ"ל המשטרה ולאחר מכן חברי.

כבוד המפכ"ל, אני רק אבקש שבתחילת הדיון תזכיר לנו כמה נתונים כוללים, סדרי הכוח של המשטרה וגם הנתון הזה של מספר השוטרים לאלף תושבים, כמה יש לנו וכמה במדינות אירופאיות למשל.

אדוני היושב ראש, שאלה ברשותך. אנחנו הוזמנו לכאן לנושא של אלימות כנגד ראשי ערים וכל העניין הזה. ככה הודיעו לנו. אז למה אנחנו פה, ראשי הערים?

אמר לי משה סיני, ראש העיר ראש העין, שהמצב מבחינת ראשי ערים מתחיל להיות קטסטרופלי וכמו שראשון לציון הקימה כבר את כוחות האבטחה משלה, ככה רשויות רבות תאלצנה להקים מיליציות משלהן ולצורך זה הוזמנתם. אני לא ביקשתי להתייחס וגם לא העברתי את זה למשטרה, לנושא הזה של האלימות כנגד ראשי ערים.

צהריים טובים לכולם. אנחנו ניתן באמת סקירה קצרה יחסית של עשרים דקות כאשר נחלק אותה לשניים, כפי שביקשת, היו"ר, אנחנו ניתן קצת נתונים לגבי הפעילות והמשאבים שקיימים למשטרה, אנחנו ניתן סקירה לגידול בביקוש לשירותי משטרה, אנחנו נציג את המשבר התקציבי שבו נתונה משטרת ישראל ואנחנו נתייחס גם לפערים. אני רק, בפתח הדברים באמת מבקש כי הזכרת היושב ראש את נושא ההתנתקות, אנחנו לובשי מדים, נא לא לגרור אותנו לויכוח הציבורי, אנחנו לא צד לעניין.

רק במובן המבצעי.

בסדר, לכן אני אומר, אנחנו נתייחס לנושא המשטרה אבל אנחנו לא צד לויכוח אלא אנחנו גוף שמרגע שההחלטה התקבלה על הממשלה וגם על הכנסת הוטלה עלינו המשימה , אנחנו הולכים לבצע אותה כפי שגוף מבצעי צריך לבצע אותה ואין שום ספק שהדבר הזה דורש גם קשב, גם מאמצים, גם כוחות אבל אנחנו נציג את זה. אנחנו נתייחס רק לאופן ביצוע המשימה.

אני רוצה לומר משהו בפתיחה, אולי למישהו שלא מכיר ואתה ניסית להשוות את המשטרה שלנו למשטרות אחרות בעולם. משטרת ישראל, עד שנת 74, הבסיס המרכזי או החוקי שלה לפעילות היה סעיף 3 לפקודת המשטרה שהוא דומה למדינות אחרות בעולם, שנותן לה להתעסק בעיקר במשימות הקלאסיות של משטרת ישראל כפי שהן מוכרות לכולנו כמו, הבאת עבריינים לדין, תפיסתם, טיפול בעבירות רכוש, טיפול בתאונות הדרכים, טיפול בסדר הציבורי וכל מה שמוכר בכל מדינה אחרת.

החל משנת 74' התקבלה החלטת הממשלה שהטילה במדינת ישראל על משטרת ישראל להיות אחראית גם על נושא ביטחון הפנים שבעצם על פי המציאות הישראלית, גורם למשטרת ישראל מעת לעת, על פי המציאות המשתנה, להיות מושקעת גם בנושא הזה שהוא שונה ממדינות אחרות בעולם ואולי הראייה הטובה ביותר היא באמת 3 השנים שחלפו שכפו על משטרת ישראל להתעסק באופן מובהק בשמירה על חייהם של התושבים, קרי, פעילות שהופנתה בעיקר למלחמה בטרור. אחד משלושת אבני היסוד של פעילות המשטרה כשאני מסתכל על טרור מצד אחד, המלחמה בפשיעה מהצד השני והשמירה על הסדר הציבורי מהצד השלישי, אז אין שום ספק בנתונים שהציגה המשטרה כבר כמה פעמים, ניתן לראות בצורה מובהקת את היחס שהופנה למשימה הזאת.

כמה נתונים על פי בקשתכם על תעודת הזהות של המשטרה ואני אקח נתונים שנכונים לשנת 2004. אז היום במשטרת ישראל, משרתים במסגרת כוח האדם כ- 19,500 שוטרים במימון של קבע ישיר ועוד כ- 7000 שוטרים שהם שוטרי חובה בעיקר במשמר הגבול וגם במשטרה הכחולה שהם מוקצים על ידי צה"ל. התקציב הישיר של משטרת ישראל מגיע הוא 5.8 מיליארד, בשנת 2004 התעסקנו עם כ- 2400 אירועי טרור, סך הכל התיקים הפליליים בשנת 2004 הגיעו לכדי 517 אלף תיקים פליליים שזאת עלייה יחסית מתונה של 2.2 אחוז בהשוואה לשנת 2003. לגבי תאונות דרכים, מטפלים בכ- 18 אלף תאונות בשנה.

סך הכל אירועי סדר ציבורי אנחנו דיברנו בשנת 2004 על כ-1600 שהם, דרך אגב, גידול של 72 אחוז בהשוואה לשנת 2003 וזה אולי הנושא לשאלתך, הכוונה להפנות, מחאות, חסימת כבישים וכו'. אבל זה דווקא מסוג הפעילויות שאנחנו מניחים שבשנת 2005 יגדל באופן יותר משמעותי, אנחנו יודעים לזהות את זה על רקע תוכנית ההתנתקות ומשטרת ישראל תימצא שם כדי לשמור על הסדר הציבורי וכדי לאכוף את החוק. יש במשטרת ישראל כ- 9.5 מיליון קריאות למוקד 100 בשנה. אלה ממש באופן כללי נתונים על תעודת הזהות שהמשטרה מבצעת.

אני יכול לומר, אם אני לוקח היום את התרחישים, תרחישי הייחוס כפי שמשטרת ישראל יודעת לזהות אותם וכפי שהיא אמורה להתעסק בהם, ואני מדבר על המרכזיים שבהם, לא כולם, אז משטרת ישראל אמורה להתעסק או מכינה את עצמה וכשאני אומר, אמורה להתעסק, זה קודם כל מכינה את עצמה בהצטיידות, בהכשרה וכמובן בהקצאת הכוחות לפעילות.

לגבי הטרור, לשמחתנו התקופה האחרונה מלמדת על רגיעה יחסית, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הנחת העבודה הזאת לאורך זמן ולכן כרגע אנחנו מפנים ומסיתים באופן מובהק כוחות מהלחימה בטרור ללחימה בפשיעה אבל אנחנו חייבים לשמור על המוכנות המבצעית כדי שתהיה לנו היכולת לטפל גם בתחום הזה בכל דבר. בפיגוע רגיל ואם מדובר בפיגוע אסטרטגי כזה או אחר, הדבר דורש ממשטרת ישראל הנחיות של יחידות מיוחדות, ציודן והכשרתן.

הנושא השני הוא כמובן נושא תאונות הדרכים שבסוף השבוע הזה גבה מחיר מאד יקר אבל לא רק בסוף השבוע הזה. זהו נושא שאנחנו פועלים בו במסגרת כוחות מקצועיים אבל מעת לעת נאלצים גם להפנות כוחות ומשאבים גם למשימות אחרות, למשימה הזאת. הפשיעה המאורגנת שכמעט לוקחת את המגוון הרחב של העשייה המשטרתית, גם בתחום הסחר בסמים, גם ביבוא הסמים, גם בסחר ובשימוש באמל"ח, ייבוא וסחר בנשים, כל הנושאים שאתם מכירים אותם בתקשורת זה נושא שהוא לא רק חוצה מבחינתנו גבולות בין מחוזות אלא הוא חוצה גם בין מדינות ולכן ההתפתחות הזאת היא התפתחות מבחינתנו חלק מהביטויים אולי של הגלובליזציה אבל משטרת ישראל נערכת גם לתחומים האלה.

יש לנו כמובן גם היערכויות סביב נושאים שלא מחייבם אותנו אלא בהכנות בלבד וזה לאסונות המוניים, שלא נדע. משטרת ישראל משקיעה מירב משאבים גם בכוח אדם וגם בטכנולוגיה לסכנה סביב סוגיית הר הבית או לחילופין, פגיעה במקומות קדושים אחרים לכל הדתות ולכל העדות, הדבר הזה הוא רגיש במדינת ישראל ואנחנו על פי האיומים מפנים למשימה הזאת כוחות, מעת לעת.

אנחנו כמובן רואים בשתי תופעות בחברה הישראלית כתופעות שצריך לבלום את התפתחותן ולהן אנחנו משקיעים עכשיו כוחות יתר אחת זה פשיעת הנוער והשניה זה האלימות בחברה הישראלית, שבא לידי ביטוי גם במגרשי הכדורגל, גם בבתי הספר וגם ברחוב, כמעט על כל דבר ועניין. סך הכל אמרתי, בשנת 2005 היו 517 אלף תיקים שמלמדים על עלייה של 2.2 אחוז בהשוואה ל- 2003 אבל דווקא בפשיעת הרכוש שהיא מעניינו של הציבור, הפגיעה באיכות החיים שלו, היתה ירידה קטנה לצורך העניין הייתי בא ואומר שבנושא הזה יש או היתה התייצבות.

הפשיעה החמורה והמאורגנת בין השנים 98' ל- 2004 מבחינתנו, הוגדרה כיעד מרכזי ולכן משטרת ישראל השקיעה בתחום הזה של הפשיעה המאורגנת והפשיעה החמורה, די כוח אדם ממקורות אחרים ואני מדבר בעיקר פה על יחידות מיוחדות. מדובר על עבירות חשיפה שכפי שאנחנו רואים, בשנת 2003 ו- 2004 הגיעו לכדי 27 אלף תיקים שבהם טיפלה משטרת ישראל. גם בעבירות החשיפה האחרות, בסך הכל ובסופו של דבר ואני רוצה להסביר לקהל, עבירות חשיפה זה עבירות שבדרך כלל המשטרה חושפת אותן כי לא תמיד לצדן יש מתלונן. כשיש עסקת סמים, לא הקונה ולא המוכר יש לו עניין להתלונן למשטרה ולכן המשטרה פועלת לחשוף עבירות שלא תמיד מגיעות לפתחה בדרך רגילה, כמו כן בעבירות הנוער שבדרך כלל גם הן מביאות לידי ביטוי עבירות חשיפה.

לכן אני אומר, בכל תיקי הסמים, תיקי הנוער ועבירות החשיפה האחרות יש גידול די משמעותי בפעילות המשטרה. התקציב שדיברתי עליו מהווה ביחס לתקציב המדינה כ- 2.66 אחוזים, הבעיה המרכזית של התקציב של משטרת ישראל שחלקו הגדול, הייתי אומר כדי 84 עד 85 אחוז ממנו הוא תקציבה שמופנה לשכר גם לפעילים וגם לגימלאים, משאיר למשטרת ישראל כ- 14 אחוז תקציב ביכולת להתפתח ולקנות.

כמובן שככל שאנחנו חורגים בתחום הזה של השכר ותכף ראש אג"ת יציג את החריגות, אנחנו גולשים לתקציב הפיתוח והקניות וכמובן שמשיטים על משטרת ישראל קיצוצים וכאלה הושטו בארבע השנים האחרונות באופן ניכר, עד כדי כמעט 480 מיליון שקל, הרי שהם לא באים לידי ביטוי בתקציב השכר בדרך כלל, אלא הם באים לידי ביטוי בתקציב הפיתוח מה שמקשה על משטרת ישראל במבנה של התקציב ובתמהיל הזה של בין שכר ופיתוח להשקיע משאבים נוספים לטיפול בבעיות כפי שהיא מזהה אותן. אנחנו נעבור לסקירת התקציב ולסקירת המשמעויות של משימת ההתנתקות לפעילות של משטרת ישראל.

אני רוצה שתנתחו את זה ותחתכו את זה לא רק במושגים של התקציב אלא גם מבחינת כוח אדם. למשל, אני כבר אשאל את השאלה ואבקש להתייחס. אם במשטרה ישנם 19,500 שוטרים שלא כולם שוטרי שטח ויש עוד כ- 7000 שוטרי חובה שחלקם מג"ב, שזה לא למשימה של פעילות שוטפת מול הפשיעה. ותוכנית ההתנתקות וזה גם כתוב בחומר שלכם, תדרוש 18 אלף שוטרים יוצא שלכל שטחי ישראל, לכל שאר המשימות, נגיד נוריד את הטרור אז נשארים כמה? 2000, 3000, 4000 שוטרים?

בסדר, אנחנו נתייחס לזה. אני רק אוסיף כמה מילים לשאלתך על נושא כוח אדם כי יש לו קשר גם לאוכלוסייה והשאלה ששאלת אותנו לגבי יחס בין שוטרים לאוכלוסייה אז זה נכון. לצערנו במדינת ישראל לא קיימת תופעה של טייס אוטומטי שבעצם קובע את גודלה של המשטרה ביחס לגידול באוכלוסייה. מדינת ישראל גדלה ואת זה דווקא נציגי הרשויות המקומיות יכולים להגיד אפילו יותר טוב ממני. מדינת ישראל גדלה בשנים האחרונות באופן מאד משמעותי באוכלוסייה שלה, המדינה או במקומות אחרים זה בא לידי ביטוי בתוספות של משאבים בנושא של חינוך, רווחה, יותר טיפות חלב, יותר בתי ספר, יותר כיתות לימוד, לא בהכרח או כמעט הייתי אומר שלא בהכרח היתה עלייה בין גידול האוכלוסייה לבין גידול כוח האדם במשטרה ולכן היחס של שוטרים בין 1000 תושבים במדינת ישראל, הוא רחוק מאד ממה שנהוג במערב אירופה ובטח שהוא רחוק מאד למה שנהוג בארצות הברית.

הגידול בביקושים של פעילות במשטרה לא רק בא לידי ביטוי במה שאנחנו יודעים להכיר כצרכים של האזרח אלא הוא בא כמעט בכל אותם תחומים שמשפיעים בסופו של דבר על עבודת המשטרה, הוא בתחום ביטחון הפנים, הוא בא בתחום המדיני, בתחום הפלילי, בתחום הכלכלי, ובתחום הפוליטי-חברתי. בכל אחד מחמשת התחומים האלה כשיש שינוי כזה או אחר, משטרת ישראל בסופו של דבר מוצאת את עצמה ככזאת שצריכה לתת או שירות או הגנה לאוכלוסייה כזאת או אחרת, בתחום כזה או אחר.

אם אני אקח את הנושא הפוליטי החברתי אז כמעט כל מחלוקת או כל ויכוח בציבור לכאן או לכאן, גם אנחנו מדברים על השלב המדיני, בסופו של דבר משטרת ישראל תמצא את עצמה ככזאת שצריכה להגן על אותה אוכלוסייה להביע את דעתה או לחילופין לטפל באלה שמפירים את הסדר אל מול סוגייה כזאת או אחרת. אני חושב שהביטוי הטוב ביותר לצורך של הגידול במשטרה בא לידי ביטוי בניסיונות דווקא של המועצה הלאומית לביטחון לאומי בניסיון להגדיר את החוסן הלאומי של מדינת ישראל וכשרואים את הניסיון או את המרכיבים בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, רואים שיותר ויותר בתוך ההגדרה הזאת, במיוחד בתקופה האחרונה, נכנסים אלמנטים חברתיים כלכליים שרלבנטיים לפעילות המשטרה מתוך האיומים הפנימיים שקיימים בחברה הישראלית והם גדלו בשנים האחרונות אפילו על חשבון האיומים החיצוניים. אריק בבקשה.

ברשותכם, אנחנו נראה כמה נתונים על גבי השקפים. אני אמשיך את דברי המפכ"ל. אני חושב שאני לא אחטא לאמת אם אומר, אני אמשיך את דברי המפכ"ל שבנתונים של היום המשטרה קטנה למדינה והמדינה צריכה משטרה יותר גדולה. התקציב של המשטרה קטן על המשטרה, עם התקציב הזה אי אפשר לנהל ולכלכל את המשטרה הזאת והמשטרה כרגע, אפשר בהחלט להגדיר שהיא נמצאת במשבר תקציבי.

כמה מילים על התקציב. החלק של המשרד לביטחון הפנים, בתוך תקציב המדינה הוא כמו שהמפכ"ל אמר, 2.6 אחוז או 2.7 בתוך זה, התקציב של שמטרת ישראל עומד על 5 מיליארד ושמונה מאות מיליון. ההתפלגות הפנימית של התקציב היא כמו שאתם רואים, אתם רואים פה את מרכיב השכר שהוא כ- 58 אחוז, אתם רואים את הגימלאות ומה שנשאר זה התקציב שבאמצעותו בעצם מניעים את המשטרה. כשכתוב קניות מדובר על דלק לניידות ולמסוקים ועל חשמל ועל מים ועל ארנונה ועל כל מיני דברים שבעצם מחזיקים משטרה במדינה.

אני יכול לשאול אותך לרגע, אני יודע שהחישוב התקציבי בצה"ל הוא דומה החלק הזה של גימלאות ופיצויים הולך ותופח ובפועל זה אומר שהתקציב השוטף מתקצץ, זאת אומרת שיש לך פחות ופחות משאבים. כביכול זה אותו חלק מתקציב המדינה אבל בפועל החלק הפעיל שאתה מפעיל אותו לפעילות של המשטרה הוא מצטמצם בתוך התקציב הזה. האם זה נכון גם?

זה נכון מאד ובאמת אנחנו מיד נגיע לנושא של הגמישות התקציבית והיכולת לתפעל את הגוף. היא באמת נפגעת מאד כתוצאה מזה שהמרכיב העיקרי הופך להיות מרכבי קשיח לכוח אדם וגימלאות. אני לא רוצה לדבר פה על נתונים של צה"ל כי לא קיבלתי את אישורם לחשוף נתונים שלהם אבל אני רק יכול להגיד שהלוואי והיינו לקרובים להתפלגות הפנימית, לתמהיל הפנימי של התקציב הצהלי. אנחנו רחוקים ממנו מאד.

אני רק מדבר על ההגדלה של הקטע הזה של הגימלאות שזה בעצם לא חלק מהתקציב השוטף האמיתי.

נכון. אבל אני התייחסתי גם לזה. אני התייחסתי לחלק הזה של המרכיב הזה של הגימלאות או התקציב בתוך השכר, אצלנו המצב הרבה פחות טוב מאשר בגופים אחרים כמו צה"ל. אם אנחנו סומכים את המרכיב של קבע ושכר ביחד, אנחנו מגלים שבעצם זה בדיוק עונה לשאלתך, אדוני, אנחנו מגלים שבדיוק 14 אחוז צריכים להחזיק את אותם 86 אחוז. זה יחס תקציב בלתי סביר, לא ניתן לתפקד באמצעותו. הוא קשיח לחלוטין. גם ה- 16 אחוז, גם ה- 14 אחוז האלה חלקם הארי כמעט כולם קשיחים לחלוטין. היכולת לשחק או היכולת לשנות המרכיבים הקשיחים של חשמל, מים, ארנונה, דלק וכן הלאה כמעט לא קיימת שמחזיקים סדר גודל כזה של כוחות, צי כזה של רכב, כמות כזאת של בנינים, הדברים האלה הם אוטומטיים, אי אפשר כמעט ואי אפשר לשלוט בהם ולכן התקציב הזה הוא קשיח מאד.

המפכ"ל כבר דיבר על זה, אבל יש שקף ואני אראה אותו, זה הגידול באוכלוסייה במדינת ישראל. האמת היא שבמרכיבים שונים יש מה שנקרא טייס אוטומטי כשבונים שכונה חדשה אז אני מניח שבונים שם בית כנסת, אבל לא בהכרח שבונים ישוב חדש בונים בו תחנת משטרה חדשה ובעצם אפשר פה לראות את ההתפתחות, הגידול באוכלוסייה, אלה הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אפשר לראות שהגידול הוא בקו עולה במשך השנים וטוב שכך, אבל הגידול במשטרה הוא לא בהתאם ולכן היחס הוא הולך ורע במשך השנים. אני אדבר מילה על מצבה התקציבי של משטרת ישראל.

לפני כן, בכל זאת אני בקשתי את ההשוואה הזאת כי פעם נתתם, לפני שנתיים נתתם מספר שוטרים לאלף תושבים אצלנו, זה 3.3 וזה בירידה. כמה זה באירופה למשל? או כמה זה בארצות הברית? כי היו לכם את הנתונים.

אני חושב שיש קושי רב מאד להשוות אותנו למשטרות אחרות, וההשוואה הזאת תהיה לא הוגנת לשני הצדדים ואני מיד אסביר. המשטרה במדינת ישראל היא משטרה שונה מן המשטרות האחרות. ארצות הברית זו בכלל דוגמא לא טובה. אני לא יודע להשוות לצרפת ואני אחזור ואומר למה אני חושב גם שההשוואה הזאת תחטא לשני הצדדים. כי המשטרה במדינת ישראל עושה סדרה של משימות שבמדינות אחרות יש גופים שונים שעושים אותם. ואנחנו בתוך המשטרה מחזיקים גם משטרה ירוקה וגם כחולה, אנחנו משימות שבמדינות אחרים עושה אותם, מה שקוראים ז'נדרמריה ולכן ההשוואה הזאת היא לא הוגנת. היא לא נותנת שום דבר ולכן אנחנו גם נמנעים מלהציג אותה. ואפשר לשחק עם הנתונים.

זאת פשוט הערת אגב שלי אבל אני חושב שאתם לא צודקים כי ממה שאני זוכר, בלי שום תוספות, בלי ז'נדרמריה, בלי כלום, עדיין המשטרות ברוב מדינות אירופה גדולות בהרבה, יחסית לאוכלוסייה וכשאתה אומר שכשהמשטרה בעצם אצלנו מטפלת בדברים ששם מטפלים בהם כוחות נוספים, אז אתה רק מחזק את ההשוואה הזאת. אם היא מטעה אז כלפי מטה כשההפרש האמיתי הוא הרבה יותר גדול. לכן אני כן הייתי מבקש מכם לבדוק את הנושא הזה כי אני אומר, הבדיקה הזאת פעם נעשתה, אני זוכר שההשוואה היתה מאד מרגיזה, הייתי אומר.

הנושא ייבדק.

אני מבקש לרגע לרדת מהמצגת היפה ומהנתונים ולעמוד עם שתי רגליים על קרקע המציאות. אני ראיתי שאחת המטרות שהמשטרה שמה לנגד עיניה היא שיפור תדמית המשטרה בקרב הציבור. זאת בהחלט משימה ראויה והשאלה שלי היא כיצד חושבת המשטרה לשפר את התדמית? ולמה אני שואל את זה? גם אני נוהג בכביש, ומה שאני רואה רואים גם נהגים אחרים. ההפקרות ניכרת על הכביש, מהרגע שאתה נכנס למכונית. כל זה נעשה מתוך ידיעה ברורה של הנהג האלים, שהוא לא ייתפס מפני שלא רואים את השוטרים, לא רואים את אותה ניידת סמויה שפתאום צצה לה מתוך הסמטה ומגיעה בצפירה רמה עד לנהג המשתולל , עוצרת אותו, לוקחת לו את הרשיון, מעכבת הרשיון ל- 12 שעות או 24 שעות ולמחרת מביאה אותו לדין ובצורה כזאת אפשר יהיה לשפר את התדמית של המשטרה.

אנשים שמתלוננים על כך שפרצו לבתיהם כמעט שלא נענים. והשאלה שלי עוד הפעם, נעזוב לרגע את המצגת היפה, איך המשטרה מתכוננת או מתכננת לשפר את תדמיתה בקרב הציבור? התדמית היא תולדה של היום יום, היא לא תולדה של מצגות, התדמית היא נוצרת מרגע שהאזרח יוצא מביתו וחוזר לביתו, כך נוצרת התדמית ושאלתי, ואני חוזר עוד הפעם, מה תעשה המשטרה? ואני יודע שיש בעיות תקציב, אני יודע שיש בעיות של משאבים, אבל בכל זאת השאלה נשאלת ואני מבקשת את התשובה.

אדוני המבקר, עצם העובדה שהנושא הזה הוצג כאחת מן המשימות של המשטרה והמשרד לביטחון פנים זה בעצם מלמד על העובדה שזה נושא שעומד בראש סדר העדיפות שלנו. זה נושא להצעה בפני עצמה שלא נמצאת כאן לפנינו אבל אולי אתה נתת את נושא התנועה אז אני רק אתייחס לעניין הזה כי פורסם בכלי התקשורת על מרשם אסטרטגי שנעשה באגף התנועה שבסופו של דבר, בתצורה האחרונה זה מתייחס בדיוק לנקודות שאתה נגעת שאנחנו במסגרת התיעדוף של המשאבים תדמיתה של המשטרה נוצרת, בסופו של דבר מאותן אלפי נקודות חיכוך שוטר-אזרח, זה נכון בבית, זה נכון ברכב, זה נכון בדו"ח התנועה.

אני אתן את הדוגמה של נושא התנועה, הולך להביא לידי ביטוי בדיוק את הטיפול כנגד העבריינים או כמו שאנחנו קוראים להם – בריוני הכביש- ולאו דווקא כלפי אותה אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה נורמטיבית שיכול להיות שמעת לעת היא טועה אבל אפשר גם לטפל בה בדרך אחרת ולאו דווקא בדרך של רשימת דו"ח תנועה. זה נושא מורכב שהוא הרצאה בפני עצמה ואני אשמח שתזמין אותנו ונעשה בפניכם הרצאה על הנושא.

יפה, אני יודע שהנושא איננו קל אבל אולי חשבתי לקבל קווים כלליים ואני אומר לך, אני, בעברי הרחוק הייתי גם שופט תעבורה, בעברי הרחוק הרחוק ואני זוכר את אותם אופנועים על הכביש שאיך שהם היו דולקים אחרי העבריינים ופחדם נפל על כל אלה שנסעו בכביש וזה היום ההרתעה איננה ניכרת.

אולי בגלל שאין כסף.

יכול להיות. אני לא אמרתי, אני אמרתי מקודם שאינני מתעלם מן הבעיות , בעיות תקציב ובעיות משאבים אבל בכל זאת, למרות הכל מה משיבה המשטרה לאזרח? האם זאת תשובה לומר, אין לנו כסף? אין לנו משאבים?

נחזיר את השאלה למשטרה.

הנקודה שאתה מעלה היא מאד חשובה, אני רוצה להתייחס ברגע אחד לתנועה. מספר ושטרי התנועה ב- 1997 אולי זה כבר אחרי תנועת האופנועים שאותה אתה זוכר ול- 2005 זה אותו מספר של שוטרי תנועה. כאשר כמויות הרכב שנוספו וכמות האוכלוסייה שגדלה בצורה מאד משמעותית. יחד עם זאת, אנחנו במשטרת ישראל המגמה כרגע ולפי האסטרטגיה של ראש אגף התנועה, המגמה היא לא להילחם בחניות הפשוטות אלא להילחם בעבירות החמורות. וזה שינוי מגמה והוא יפנה שוטרים למקומות הנכונים.

יחד עם זאת, בשיפור, אני לגבי פניות האזרחים למשטרה. משטרת ישראל לפי דעתי צרכיה להגיד לאזרח, בחלק גדול מהמקרים, התשובה של האזרח כאשר גובלת במכוניתו, התשובה הטובה ביותר שיחזירו לו את האוטו וזה לא תמיד אפשר ולכן, כאשר האזרח מתלונן במשטרה והוא לא זוכה לכך שמה שנגנב ממנו הוחזר לו והרכב שנגנב הוחזר לו, האזרח יוצא מתוסכל ואומר, המשטרה לא שווה.

אני אומר לך אדוני המבקר, שלפי דעתי מוטב לה למשטרה להתרכז בדברים החשובים. למשל, כאשר אזרח אומר, היתה אצלי גניבה בבית, תן למשטרה להחליט אם היא תבוא לביתו של האזרח או תעשה דבר יותר חשוב באותה שעה. הכל ואני אומר לך, חלק משמעותי מאד מעבודת המשטרה זה חוסר מודיעין ומענה לבעיות שקיימות והנושא של המודיעין והמשטרה והחקיקה התורמת שתתרום ליכולת עבודת המשטרה, היום להביא עד זה דבר בלתי אפשרי משום שאתה לא יכול להגן על העד והכל מתחיל ונגמר במודיעין, כולל הנושא שלשמו קראו לכאן לראשי הרשויות, לחלק מראשי הרשויות, בנושא שתוקפים אותם ואין מידע מי תקף אותם.

המשטרה לפי דעתי, מדי פעם, בימים האחרונים ראינו את הסיכול, את נושא הלבנת ההון בבנק הפועלים בסניף הירקון מצד אחד והמקרה השני, אני חושב שהמשטרה עשתה עבודה גדולה כמובן שזה ל צריך להיות מוכח. והדבר השני, זה מניעת הפיגוע באמצעות טיל לאו על אחד מראשי חבורות הפשע שההשקעה בכל אחד ואחד מהדברים הללו זה שנות עבודה רבות של הרבה מאד עובדים והמשטרה איננה יכולה להקדיש לכל נושא בגודל שלה, היא לא יכולה להקדיש לכל נושא את הכל.

דבר נוסף זה יחסו של השוטר בדיבור הפשוט והרגיל עם האוכלוסייה, הדבר הנוסף זה שהמשטרה והדוברות של המשטרה תהיה דוברות נכונה, לא להתבייש להגיד טעיתי, לא להתבייש לבוא ולהגיד שכחתי, לא להתבייש לבוא ולהגיד עשיתי את זה בשיתוף פעולה של גורמים אחרים. כל זה שייך לתדמית המשטרה ובסוף בסוף אני אומר גם, שבאיזה מידה הכנסת תסייע לעבודת המשטרה, משרדי הממשלה יסייעו לעבודת המשטרה, יש פה במצגת כמה עבודת משטרה יכולה לחסוך למדינה, אתה בטח תראה את זה אז אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה. ואני אומר לך רק דבר אחד, צריך לצאת מהדיון הזה עם תשבוחות גדולות גם לשוטרי משטרת ישראל וגם למתנדבים של משטרת ישראל שהם מאד משמעותיים.

התפקיד שלי לבקר ולא לתת תשבוחות.

ברשותכם נמשיך בהצגת הנתונים. אין לי מחלוקת עם דברי המבקר אבל אני חושב שמה שנראה על השקפים בכל זאת מסביר מה שקורה ברחובות כי זה מתחיל מכאן ותמונת המצב שאני מציג על גבי השקף כרגע זה שהמשטרה נמצאת במשבר תקציבי שמביא לשני דברים.

קודם כל, מה שרואים בצד ימין זה קיצוצים מצטברים. ב- 3 השנים האחרונות בתוכניות הכלכליות השונות ובקיצוצים הרוחביים השונים שהושתו על משרדי הממשלה, תקציב משטרת ישראל קוצץ בצורה משמעותית מאד. אני אראה את המספרים אחר כך, אנחנו מדברים על מאות מיליוני שקלים מתוך עוגה קשיחה שראיתם. מה שקורה בצד שמאל זה כתוצאה מהעניין הזה תמונת המצב היא כזאת שמערך הרכב נמצא במצוקה אמיתית. מתוך צי כלי רכב של 4300, כ- 50 אחוז הם כאלה שהם ברי החלפה, זאת אומרת, עברו מעל 300 אלף ק"מ ב- 5 שנים. זאת אומרת, חצי מהצי של משטרת ישראל הוא כלי רכב ישנים שקשה מאד לדלוק אחרי עבריינים איתם ואני אומר, כי זאת האמת.

נגיד את זה בצורה אחרת. אלה כלי רכב שלהחזיק אותם עולה יותר יקר מאשר להחליף אותם.

אמת. והדבר השני שרואים שם שנפגע הוא פיתוח ורכש מינימליים שאינם מאפשרים להחזיק את הקיים ויש המון מצוקה בכל מה שקשור בנושא תשתיות, אני לא אכנס כמובן לפרטים אבל אני רק רוצה לתת את התמונה הכוללת. בסך הכל הפער התקציבי הוא פער עצום.

אולי תעשו מועדון הרכב הישן ואז תרוויחו כסף מהתצוגה.

אני רוצה להגיד לאדוני שיותר יקר להיות עני מאשר להיות עשיר, להחזיק רכב ישן עולה הרבה יותר יקר מאשר להחזיק רכב חדש וזה בא לידי ביטוי כי זה מן מעגל קסמים. היות וכלי הרכב הם ישנים, מוציאים יותר כסף על תיקונים, יש פחות כסף להחליף וזה מן מעגל שצריך פעם אחת לפרוץ אותו ולצאת ממנו. איך הסתדרנו עד היום, אני לא אכנס לכל הפרטים אבל מה שעשינו ב- 2 או 3 מילים, עשינו כמה דברים של בלית ברירה. אחד, אנחנו החזקנו פערים גדולים במצבת כוח האדם שלנו, במילים פשוטות, אנחנו לא גייסנו אנשים. לא גייסנו אנשים ככמות התקנים או יותר נכון, כי כמות השיאים התקציביים שלנו שמרנו על פער כדי שאנחנו נוכל לספוג את הפערים שיש לנו בתקציב.

הדבר השני, אנחנו לא ביצענו רכש, כלי הרכב הם דוגמה אחת קיצונית לעניין הזה, אנחנו פשוט לא ביצענו רכש בצורה ארוכה של דברים והדבר בא לידי ביטוי בשחיקת הציוד והאמצעים של משטרת ישראל. והדבר השלישי, פגענו בכל מיני תקציבים שקשורים החל בבינוי ותשתיות וכלה בתנאי השירות של השוטרים. התמהיל הלא סביר שאותו הצגתי ש- 86 אחוזים מתוך תקציב המשטרה הוא קשיח, הוא הולך לשכר וגימלאות ורק 14 אחוזים הולכים לדברים האחרים. הוא כדור שלג שמזין את עצמו כל הזמן היות והקיצוצים הרוחביים הם בדרך כלל בתקציבי הקניות אז היחס בין תקציב הקניות לבין השכר הולך ומשתנה לרעה כל הזמן ובסופו של דבר, תמונת המצב הסופית, אתם רואים שם את השמן והרזה, תמונת המצב הסופית היא כזאת שהמשטרה לא מצליחה לספק לשוטרים את האמצעים כדי לבצע את משימותיהם בדרך הראויה.

כלי הרכב היתה דוגמה אחת אבל אני יכול לתת דוגמאות גם בתחום הטכנולוגיה וגם בתחומים אחרים ואני מקבל את המחמאה שאנחנו, שחלק מהטכנולוגיות שלנו הן באמת מהמובילות בארץ. למציאות שבה אנחנו נמצאים יש שני פתרונות אפשריים. ורק שניים. אחד, שמישהו והמישהו הזה זה האוצר, יתגבר את תקציב הקניות של משטרת ישראל. לא את השכר, לא את הגימלאות, אלא יתגבר משמעותית את תקציב הקניות והפיתוח כדי שהיחס הזה יהיה שונה כדי שיהיה אפשר לנהל משטרה אחרת. אני פה אכניס מילה שהיא לא תקציבית אבל אני חושב שהיא חשובה והיא קשורה גם למה שנאמר פה במהלך הדיון.

משטרה טובה היא לא רק משטרה שרצה לטפל בפשעים אחרי ביצועם. משטרה טובה היא משטרה מרתיעה, שמונעת את היווצרות הפשע. משטרה שכשמי שעולות במוחו מחשבות קרימינליות הוא נמנע מלעשותן בשל זה שהוא יודע בהסתברות גדולה הוא ייתפס ובטווח לא רחוק הוא יגיע לגזר דין ולמיצוי הדין. ולכן הדרך הנכונה היא לתגבר את תקציב המשטרה כדי שאפשר, אני אומר שוב, לא את כוח האדם אלא את הדברים האחרים כדי שאפשר יהיה להגיע למשטרה יותר אפקטיבית, יותר מרתיעה. אנחנו מדברים על סדרי גודל של מאות מיליוני שקלים. נורא או לא זה תלוי באיזה צד של המפה נמצאים, בצד שזה חסר זה נורא מאד. זאת דרך אחת. הדרך השניה בהנחה שאף אחד לא מוכן לתת להגדיל את העוגה הזאת אז הדרך השניה היא לשנות את התמהיל הפנימי והדרך של שינוי התמהיל הפנימי היא רק באמצעות הורדת כוח אדם.

שהוא גם ככה חסר, ובגדול.

זה נכון אבל אנחנו נמצאים במילכוד מסוים ואני כבר הראיתי את תמהיל התקציב שבמצב הנוכחי אי אפשר להמשיך, זה לא מצב סטטי אלא זה מצב שאי אפשר להמשיך בו. היות והיו סידרה של קיצוצים במהלך השנים האחרונות, הסכום המצטבר של הקיצוצים בשלושת השנים האחרונות מגיע לכ- 460 מיליון שקל, היות וכך, במצב הנוכחי אי אפשר להמשיך.

כן, אבל אז יבוא המבקר ויגיד לך שאין לך שום הרתעה כי הקצת שיש היום לא יהיה לך מחר אז איך אתה יכול להרשות לעצמך לקצץ עוד?

על זה אומרים, "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי". נכון, יבוא המבקר וזה מה שהוא יגיד.

אני חושבת שאסור להראות לכם את החלופה הזאת כי היא פשוט לא קיימת.

זה לא קשור לחלופה, זה קשור לניהול כלכלי. אם האוצר או אם המדינה היתה מחליטה שהיא פותרת את הבעיה באמצעות זה שהיא מקצה למשטרה כגודל הקיצוץ שהיה במהלך שנים אז לא היינו מראים חלופה אחרת. היות ולא הציגו את החלופה הזאת, אף אחד לא מוכן לשים את הסכום הזה, אין לנו ברירה, זאת לא חלופה שאנחנו מציגים, זאת חלופה של אין ברירה.

לשאלתך, לא רק שאנחנו חושבים שלא צריך להוריד אלף שוטרים אלא אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לפחות עוד כחמשת 5000 שוטרים כדי להתמודד עם המציאות שבה אנחנו חיים.

זה נמצא במצב שבו אנחנו אומרים, עד כאן, אי אפשר להמשיך. ישובים פה אנשי האוצר ואת יכולה לשמוע מהם, אם אנחנו ממשיכים במצב הנוכחי, תקציב הדלק של המשטרה ייגמר בחודש הבא. עכשיו, אין דרך כזאת, ז את אומרת אז הביקורת לא תהיה על זה שאנחנו לא דולקים אחרי עבריינים.

אז במצב כזה אתה תקפוץ לי בבקשה לסוף המצגת ותגיד לי מה תעשו עם ההתנתקות ואיזה סדר כוחות אתם מקציבים לעניין הזה ומה יישאר לנו כאזרחי המדינה המסתובבים ברחובות, או בקניונים או יושבים בבית בתקווה שלא יבוא גנב. מה יישאר לנו להגנה יומיומית שלנו?

אני מיד אומר אבל ברשותך, אדוני היושב ראש, היות והמצגת מסודרת באיזה לוגיקה הייתי מעדיף ללכת בה ולהגיע לשקף של ההתנתקות. מה שנסגר, בסופו של דבר, עם האוצר בהנחות שאותן אמרתי זה שאנחנו עושים שני מהלכים, אחד, אנחנו עושים צעדי ריסון מידיים שכוללים מספר קיצוצים פנימיים בתוך המשטרה והסטת משאבים והשני , אנחנו נכנסים לתוכנית של 3 שנים שבה בסופו שלדבר אנחנו מורידים כ- 2000 שוטרים. 1000 משנת 2005 ואם לא נמצא פתרונות תקציביים אחרים לא תיוותר בידינו הברירה.

פעם אני זוכר שכשעוד משה קראדי היה מפקד המחוז אני זוכר שהיו רכבים לכל מיני דרגות פיקוד כאשר היו חסרים רכבים בשטח והיו כל מיני ניפוחים במערכת ואני התרשמתי שזה לא שנגמר אבל קוצץ מאד. מאיפה היום אתם מורידים 1000 איש כאשר חסרים שוטרים בשטח?

אז זאת בדיוק הבעיה כי לשאלה שלך, אם לא יהיה וזה חשוב להבהיר כאן, אם לא תהיה תוספת תקציב, כפי שאמר ראש אג"ת, בנושא הקניות, כדי להמשיך ולהתקיים במציאות הזאת, אנחנו צריכים להוריד 1000 שוטרים ב- 2005 ו- 1000 שוטרים ב- 2006 – 2007 וזה להוריד 2000 שוטרים כאשר לדעתנו להוריד מספר כזה של שוטרים ברור לך מה המשמעות. מאיפה להוריד את זה? בסופו של דבר מכל המקומות ומכל המקומות זה אומר, שוב, פגיעה ביכולת לתת שירות יותר טוב לאזרח והגנה יותר טובה לאזרח ותכף אריק ימשיך ואתה תראה בעצם איך זה מביא לידי ביטוי את יכולת צמצום הפעילות של משטרת ישראל.

אנחנו מתכונים להוריד בשנת 2005 1000 שוטרים ועוד 150 כלי רכב. שנת 2006 ו- 2007 אם לא נמצא מקורות תקציביים אחרים אנחנו נצטרך להוריד 1000 שוטרים נוספים ועוד כ- 100 כלי רכב נוספים. במילים אחריות ופשוטות, המשטרה תהיה יותר קטנה ובהמשך לשאלתך, אדוני, לגבי הדברים הפנימיים שאנחנו עושים, אחד מהצעדים שנעשים זה גם קיצוץ של 13 אחוז בכל הדרגות במשטרת ישראל. כל דרגה תקוצץ ב- 13 אחוז ואנחנו הולכים להיות עם פחות מכל דבר כדי לנסות להתכנס לתוך המסגרות היותר מצומצמות.

שזה אומר בין היתר הורדת המוטיבציה לשוטרים להישאר בשירות כי הפרספקטיבה באמת להתקדמות היא תצומצם מאד. אני גם רוצה להזכיר, לא כולם יודעים שמשטרת ישראל היא נמצאת בתחתית בעצם של סולם המשכורות, אפילו בשירות הציבורי ולכן יכולת הקידום היא הכרחית כמעט בשביל שלשוטר יהיה רצון באמת להמשיך לשרת. הוא מקבל מעט כסף אבל יש לפחות את העלייה ההדרגתית הזאת. ברגע שמצמצמים בדרגות היותר גבוהות אז השוטר הוא תקוע.

האוצר, אל מול הסיכום הזה אמור להכניס 195 מיליון שקל כדי לסגור את הפער ואנחנו קיבלנו במקביל עוד 700 שיאים של שוטרי חובה, זה אומר בעצם חיילים שישרתו במשטרה, יעשו את שירותם הצבאי במסגרת המשטרה, מה שנקרא- שח"ם- שירות חובה משטרה.

שזה מג"ב.

זה לא מג"ב, אלה שוטרים כחולים והם עושים את שירות החובה שלהם במשטרה.

זאת אומרת שהקיצוץ השנה יהיה 300 שוטרים. או שזה לא מתקזז?

זה לא מתקזז כי שוטר חובה הוא לא שוטר. שוטר זה מקצוע. זה חלופה יחסית שנותנת חלק מהפתרון, לא פתרון מלא.

אני אומר מספר מילים על ההתנתקות ואם יהיו שאלות אז אענה וארחיב.

אז רק אומר משפט אחד לפני שאריק ממשיך, שהתוכנית הזאת שהוצגה כאן וסוכמה עם האוצר היא לפני שמשטרת ישראל ידעה שיש תוכנית התנתקות ושהמשימה גם תוטל עליה. זאת אומרת, כרגע אריק נכנס לשינויים שחלו כתוצאה מזה.

ההתנתקות קודם כל המשימה. אנחנו מדברים על משימת הפינוי אבל המשימה משטרת ישראל היא לא רק בפינוי, המשימה של משטרת ישראל היא גם בתוך הארץ, אני חושב שאני פטור מלהסביר את נושא הפרות הסדר, חסימות הצירים ושאר גילויי המחאה שטורדים את משטרת ישראל ודורשים ממנה גם כוחות וגם משאבים בהיקפים רחבים וזה צפוי להיות לאורך זמן. אני מיד אראה איך אנחנו רואים את התמונה הסופית ולגבי הסד"כים המספרים כבר פורסמו, אנחנו מתכוונים להכניס כ- 2500 שוטרים פנימה למשימת הפינוי יחד עם עוד 2500 חיילים. לשאלתך של מי יישאר לאחור, נקבעה שגרה של קו אדום. יש קו אדום של שוטרים שיעשו את משימות הברזל שלנו.

אני ברשותך אפרט את זה באופן מאד ברור. סך הכל סדר הגודל של הכוח של השוטרים שיעמדו לרשות משטרת ישראל הוא כ- 18 אלף שוטרים. מתוכם כ- 2500 יעסקו במשימה תחת פיקודו של צה"ל בפינוי הישובים תחת פיקודו של צה"ל. כ- 10,000 שוטרים ימשיכו לעשות משימות קו אדום. כשאני מדבר על משימות קו אדום, משטרת ישראל בשלושת החודשים של הפינוי תעבור לעבוד, שוטרי משמרת ישראל בשתי משמרות ולא בשלוש משמרות. זאת אומרת, כדי לתת שירות סביר לציבור, השוטרים יעבדו במשך 3 חודשים בשתי משמרות ביממה ולא ב- 3 משמרות ביממה שמקדם השחיקה של העבודה.

זאת אומרת, המשמרת תהיה ארוכה יותר?

היא תהיה 12 שעות ולא 8 שעות כפי שהיום. ולפרק של זמן של 3 חודשים מדובר בשחיקה, מקדם שחיקה גבוה ולאחר מכן יוותרו בידי משטרת ישראל כ- 5000 או 4500 שוטרים כדי לטפל בכל שאר המשימות שאנחנו כרגע לא יודעים על קיומן, אבל אנחנו מניחים, כפי שאמר אריק שהמשימה הזאת תגרור אחריה גם משימות של מחאה כאן בתוך מדינת ישראל סביב משרדי ממשלה, סביב הכנסת, בצמתים שיחייבו השקעה של כוחות נוספים.

אם אני מפרש את זה נכון, אם אתה בונה שתי משמרות במקום 3 זה אומר שהכוח המשטרתי למשימות השוטפות המינימליות הוא מתקצץ בכשליש כי אז אתה מעסיק את האנשים במקום 8 שעות 12 שעות. עכשיו, אני לא יודע אם מבחינת הסכמי עבודה וכו' וחוקים בכלל אפשר 3 חודשים להחזיק אנשים במשמרות כאלה ארוכות ולמה זה יביא. אני שואל את השאלה שהיא לא רטורית, תיתן את זה במספרים אבסולוטיים, כלומר, נכון להיום אתה מעסיק למשימות השוטפות תוריד כמה שניתן להפריד פה נגיד מלחמה בטרור, תוריד את הפשיעה המאורגנת דברים כאלה ייחודיים, כמה בשוטף יש לנו כאזרחים שוטרים לרשותנו היום וכמה יישאר בשלושה חודשים האלה של פינוי.

קשה לעשות את ההבחנה הזאת משום שהשר דיבר על מודיעין אז כדי לתת לך את התשובה מה יהיה ביולי, אוגוסט, ספטמבר אנחנו צריכים לדעת מה יהיה. נכון לעכשיו, אנחנו יודעים רק דבר אחד ש- 2500 שוטרים מהמשטרה הולכים לבצע את המשימה. כל השאר הדברים תלויים בעצם בהתפתחויות שיהיו. אנחנו כרגע חיים על הנחות עבודה אבל אנחנו אומרים, כדי לעמוד במשימה מינימלית לשירות הציבור אחד הדברים שאנחנו עושים, אנחנו מגייסים את כל 18 אלף השוטרים למשימות ושיטת עבודה ובהיקף פעילות וברמת פעילות של שתי משמרות במקום שלוש משמרות.

מדובר פה על היערכות גם היא היערכות עקיפה כתוצאה ממשימת הפינוי וזה היערכות של משטרת ישראל לאו דווקא בפינוי הישובים אלא במשימות שאמורות לדוגמא למנוע או לאכוף את החוק שקבעה הכנסת שביום מסוים במידה כשיחליט ראש הממשלה על איסור הכניסה לגוש קטיף או לצפון השומרון את החוק הזה צריך לאכוף וכדי לאכוף את החוק הזה צריך להציב שוטרים למשימה הזאת. זאת אומרת, זה הקצאה של שוטרים נוספים למשימה של מניעת כניסת תושבים למקום שהחוק אוסר כניסתם, זה גם תוספת של עוד 1000 שוטרים למשימה הזאת למשל.

אולי השקף הזה יענה על שאלות שאדוני שואל. אני אנסה להסביר מה אנחנו רואים פה. אנחנו רואים פה את הקו הזה שהוא קו השגרה. זה מה שעושים ביום יום מבחינת היקף פעילות, מבחינת סד"כים שפורסמו בשטח וכן הלאה. הקו הסגול הזה שעולה בצורה חדה הוא הקו שמראה את משימת הפינוי הוא לתקופה קצרה יחסית ובהיקף משאבים גדול ובמאמץ ארגוני גדול. הקו הצהוב שצמוד אליו שהוא קצת יותר רחב אנחנו רואים שהוא מתחיל לפני ונמשך גם אחרי. אנחנו זה היקף המשאבים שיידרש בתוך תחומי הקו הירוק להפרות הסדר וחסימות הצירים ולהפגנות שדיבר עליהן המפכ"ל אל מול משרדי הממשלה והכנסת וכן הלאה ואנחנו את המשאבים האלה כבר התחלנו להקצות ונדרשנו להם.

אם אנחנו נסכם את כל המשאבים המוקצים לטובת כל המשימה אנחנו נקבל את הקו האדום העליון שהוא השילוב של השניים יחד. אנחנו רואים שנדרשת ממשטרת ישראל, במהלך התקופה הזאת, נדרש מנה מאמץ קשה וגדול בהשקעת משאבים ולכן התולדה היא שהקו שאנחנו רואים פה למטה שמייצג את השירות לציבור יהיה יותר נמוך. במילים פשוטות, בלית ברירה אנחנו באותה תקופה נצטרך לתת לציבור שירות יותר נמוך במגוון הפעילויות שאנחנו נותנים, נמוך מאשר אנחנו מסוגלים לתת היום. נמוך מול הקיים היום.

שוב אני חוזר לזה. האזרח ואני שומע את זה בתדירות הולכת וגדלה, האזרח אומר, איו לי שום הגנה שהמשטרה נותנת לי. אני התלוננתי על פריצה, אני ביקשתי לטפל בגניבה, אני הותקפתי ברחוב והשוטר בקושי הסכים לרשום וכשהסכים לרשום נתן לי להבין ששום דבר לא ייצא מזה. הרי השוטרים הם בני אדם, הם בסך הכל משדרים לאזרח את מה שהם יודעים. ולעומת זאת תהיה עוד נסיגה. אם התהליך הזה יקרה ואני עדיין מקווה שנוכל למנוע אותו, אבל אם יקרה, אתם יוצאים מהתקופה הזאת עם שוטרים מותשים לחלוטין, אלה שהשתתפו בפינוי יהיו שבורים.

למה? לא תהיה שם התנגדות.

תהיה התנגדות. אלה שישתתפו יהיו שבורים, אלה שיעסקו במילוי כל המשימות ואני חושב שגם ארגוני טרור מבינים איזה אופציה זה נותן להם וכו', אז הם יהיו פשוט באפיסת כוחות מוחלטת ואתה צריך אחר כך להמשיך להעסיק אותם. התקופה הזאת ארגוני פשע וסתם פושעים יקבלו אחיזה נוספת במקומות כלומר, התשתית העבריינית תתחזק ואחר כך ל ערוך אותה יהיה הרבה יותר קשה מאשר לטפל בה בטרם היא קמה או למנוע את הקמתה או את חיזוקה ולכן המשימה הזאת, כפי שהיא מתוכננת, היא הרסנית למשטרת ישראל ולחוק הסדר והסדר הציבורי.

עכשיו אני אומר, אם הממשלה מחליטה לעשות את התוכנית ושוב, אני מתנגד לה טוטאלית, אני חושב ששום דבר טוב לא ייצא מזה אלא הרס, הרס והרס. אבל, אם הממשלה מקבלת את ההחלטה ופה הפנייה שלי למבקר המדינה, אנחנו לא מבקרים פה את הטיב הפוליטי של ההחלטה אלא העניין של תהליכי קבלת ההחלטות. איך אפשר לקבל החלטה כזאת ולהניף את המשימה הזאת על המשטרה ובו זמנית לקצץ לה עוד? לדרוש ממנה פיטורים של השוטרים? לא לתת שום תוספת אמיתית לפחות לאותה תקופה.

מה זה שלושה חודשים? שלושה חודשים אתה מתרגל את האנשים, אתה לוקח אותם כבר היום לתרגילים שזה אומר שהם לא מופעלים למשימות השוטפות. גם היום יש לך כבר קיצוץ. מעניין לדעת מה הוא בפועל, 5 אחוז, או 10 אחוז ואתה לוקח סך הכל של מאזן הזמן של השוטרים כמה מזה עכשיו הכנות להתנתקות וכמה אחר כך טיפול בתוצאות וההפגנות לא תיגמרנה, לאחר הפינוי יהיה עוד יותר. זאת אומרת שבסך הכל אנחנו נכנסים לתקופה של הרס מערכת החוק והסדר במדינת ישראל. פשוט אחרי זה יישאר חורבן. ואז אם מקבלים החלטות ההחלטות צריכות להיות מגובות בשורה שלמה של החלטות משנה לביצוע. אי אפשר על מה שקיים להניף שינוי כזה מהותי במשימות ובנטל.

אני פונה אליך, השר לביטחון הפנים, אתה צריך להגיד את זה בפומבי, כי אתה מבין, אתה איש מקצוע, אני גם מכיר אותם מבחינת תרבות העבודה שלך שהיא בעיני מאד גבוהה, אתה לא מאלה שככה מקבל לקראת הופעתך איזה שהוא נאום שמישהו כתב לך ומדקלם אותו, אתה יודע להיכנס וזה גם תחום שאתה מכיר. אז אי אפשר וזאת אחריות מיניסטריאלית ציבורית שלך קודם כל.

להגיד את זה בפה מלא ולהגיד, זה לא ייתכן. לא ייתכן שהצבא יטפל בזה, היו החלטות על גבי החלטות ואני גם מאלה שחושב שצבא צריך להיות כמה שיותר רחוק מביצוע משימות כאלה אזרחיות שהן במחלוקת אז זה על המשטרה, המשטרה חייבת תגבור. אפרופו אני אומר למבקר המדינה ובכלל, מה זה הקיצוץ הרוחבי? הקיצוץ הרוחבי בתקציב זה אי יכולת מוחלטת לשפוט ולתת סדר עדיפויות. כי כשזה רוחבי זה אומר אני לא יודע מה חשוב היום ומה פחות חשוב, אני לא רוצה להתעסק מול כל שר ושר, תקצצו כל אחד אותו אחוז.

ממשלה נורמלית שמתפקדת נכון צריכה להגיד: השנה במשטרת ישראל אין קיצוצים, השנה במשטרת ישראל יש תוספת תקציב וכל קיצוץ הוא כואב אבל לא יכול להיות כמו שבבית אין משכורת כמו שהיתה, איבדו את העבודה אז יודעים שבלחם מקצצים ככה ועל עוגות אחרת. אז הממשלה לא יודעת איפה אצלה הלחם ואיפה העוגות.

זה בתהליך של שינוי. מה שהציגו כאן זה מה שהיה בתקציב 2005 מאז השתנו המון דברים.

כדי להציג את התמונה המלאה ולהסביר, אני לא יכול ולא רוצה להתפרץ לדברי היושב ראש.

אתה אמרת כמה מילים על התנתקות, חשבתי ככה.

אז כדי להראות גם את החצי השני משטרת ישראל קילה לטובת ההתנתקות 370 מיליון שקל שחלקם הגדול הולך לנושא הצטיידות מיוחדת ולהשלמת פערים וחלק מהם זה גם כדי להחזיק את סד"כ כוח האדם ולא להוריד אותו כרגע זאת אומרת שהגזירה נדחית לסוף התהליך. לתקופה הזאת של ההתנתקות אנחנו ננסה להחזיק את כוח האדם הקיים ולא לקצץ אותו למרות הקיצוץ בתקציב מהתוספת החד פעמית הזאת. העקומה התחתית היא נכונה בכל מקרה.

היא נכונה בכל מקרה גם כשיש לך את 1000 השוטרים האלה עדיין אנחנו בנסיגה.

זה ברור שכשהפעילויות עולות אז רמת הישרות יורדת. השורה התחתונה, השקף האחרון, כמו שהסברתי בהרחבה התקציב קשיח ברובו ואין בו גמישות, יש גירעונות מובנים שנובעים מהקיצוצים שנעשו במהלך השנים האחרונות, אין מספיק כלי רכש ואמצעים ובודאי לא לפיתוח וטכנולוגיה, מה שהופך את המשטרה לפחות אפקטיבית מאשר היא היתה לו היו מקצים לטובת הנושאים האלה והיחס היה יותר נכון. אני כבר אמרתי, חוסר בתקציבי הטכנולוגיה, בתקציבי החלפת הרכב, יש עוד שורה של נושאי חקיקה שמטילים על משטרת ישראל, מעמסות שונות.

מה למשל? כי חקיקה זה מענייננו. הגנת העדים שתקוע אצל משרד האוצר כי הגנת העדים זה עלות לא קטנה של הגנת העדים ומשרד האוצר תקע את זה. אני חבר בועדת החקירה לסחר בנשים ושם אנחנו הרבה טיפלנו בזה.

יש לנו חקיקות יותר מורכבות. גם בנושא דרכים יש את הסיפור של רמת כלי רכב שאנשים שעוברים עבירות, יש את הנושא של חסינות והצורך להביא עדים לכל משפט ומשפט. יש הרבה מאד בצינור של החקיקה שצריכים לעשות.

יש את ועדת גולדברג שמחייבת הקלטה ותמלול של כל העדויות שהמשמעות היא שם עשרות מיליוני שקלים.

רבותיי, השאלה שאני רוצה לשאול מה משיב האוצר לשאלות שהתעוררו כאן. מה אומר מי שצריך לתת את הכסף? מה תשובתו?

אני יודע מה תשובתו אבל לא חושב שאנחנו צריכים לתת את התשובות.

פה יושבים מה שנקרא "מבכירי האוצר" שהם בסך הכל מבצעים את מה שמוטל עליהם. הם קיבלו מסגרת תקציב והם בודאי יודעים יותר טוב מכל גוף אחר איפה לקצץ. הם מקבלים המלצות שאיש לא יודע לבצע אותן אבל הם לא מחליטים על סדר עדיפויות.

הם לא צריכים להחליט על סדר עדיפויות. הממשלה צריכה להחליט על סדר עדיפויות אבל האוצר צריך ראשית להציג את עמדתו.

אתם מוכנים להציג את עמדת משרד האוצר? לספר לנו מה קורה? בבקשה.

אני אסף רגב מאגף תקציבים ממשרד האוצר. ראשית רציתי להגיד שהאינטרס של כולנו הוא אינטרס שתהיה משטרה חזקה גם במשמעויות החברתיות וגם במשמעויות הכלכליות רק צריך לזכרו את ההסמכה התקציבית אצלנו. צר לי שאנחנו צריכים כל פעם להזכיר את זה ודיברת קודם על השוואה בינלאומית, דיברת השוואה לארצות הברית.

מאיפה יימצא עכשיו כסף אם יגדילו את קצבאות הילדים?

צריך לזכור שהתוצר לנפש אצלנו נמוך בכ- 30 אחוז מארצות הברית ובהתאם לכך גם רמת השירותים שניתן לתת ובנוסף צריך לזכור את בעיות הביטחון שלנו, תקציב הביטחון יחסית לתוצר הוא באחוזים הרבה יותר גבוהים מאשר במדינות אחרות. לנו יש נתונים קצת שונים על מה שקרה במשטרה בשנים האחרונות, משנת 2001 המשטרה קיבלה לגבי תקציב הגימלאות כ- 900 מיליון שקל שחלקם הלכו להקמת שתי יחידות חדשות והן משטרת ההגירה והיחידה לאכיפת פשיעה כלכלית. כשאתה מנקה את הגידול בגימלאות נקי לתקציבה, המשטרה קיבלה 900 מיליון שקל .

אז איפה זה מופיע אם כן?

מופיע בגרף התקציבי.

מה שהוא אומר, אם אני מבין נכון שמגיע עכשיו לאוצר עודף מהמשטרה. מפני שבשנה שעברה היא קיבלה יותר מדי.

הנתונים שמופיעים במצגת והנתונים שלכם שונים בסכומים.

יש פה את הנתונים מספר התקציב, אתה יכול לראות שמשנת 2001 את הגידול בתקציב המשטרה. מה שהמשטרה דיברה עכשיו זה בשנה שנתיים האחרונות. צריך להסתכל מה קרה בכמה שנים האחרונות ולא בהשפעה של שנה אחת או שנתיים.

פה אני לא קונה את זה מסיבה אחת פשוטה, אלו היו השנים הקשות ביותר מבחינת הנטל על המשטרה. אלה היו השנים שבעצם משטרת ישראל מבחינת הביצועים שלה היתה נאלצת לעשות הרבה מעבר למה שהיא עשתה קודם חוץ מהתחום של פשיעה יומיומית שלדעתי הוא פשוט הפקר. אבל בכל מה שנוגע לטרור קודם כל וגם מלחמה בתאונות הדרכים ששם היו משקיעים מאמצים הרבה יותר גדולים מקודם ועוד ועוד. אז לכן אני עוקף דווקא את השנים האלה ולא לוקח את ההיסטוריה.

המשטרה ספרה רק את הקציצים. צריך לספור יחד עם זה את התוספות שהם קיבלו. אם אתה מסתכל על זה.

קח את השנים האלה ותראה.

אם את המסתכל על הסך הכל אז התקציב גדל בקצב שנתי של 3.5 אחוזים שזה משנת 2001 . אם תקח מ- 99' הגידול הוא יותר גדול.

אסף, אולי גם תאמר בהגינות שכל מה שאתה מדבר זה למשימות שהן צבועות ולכן אותו גידול שאתה מדבר עליו בכוח אדם אתה אומר למשימות כמו לדוגמא מנהלת ההגירה, כמו היחידה לאכיפה כלכלית, כמו עוקף ירושלים, כמו קו התפר שאלה משימות שבסופו של דבר צבועות גם בתקציב וגם בכוח אדם ואין למשטרה יכולת לעשות בהן שימוש לסדר העדיפות שלה.

אני אענה על זה. לי קוראים שרון, הייתי בתפקיד של אסף עד לפני חודש. לעניין ה- 900 מיליון שקל. ה- 900 מיליון שקל הם מעבר למשימות צבועות ואם מישהו רוצה פה את הפירוט של אותם 900 מיליון שקל אפשר לתת אותו, הוא מופיע אצלנו כאן.

תיקח נתון אחד מה- 900 מיליון, אחד שהוא הכי ככה מובלט וברור ותציין אותו ואני רוצה לשמוע את התייחסות המשטרה.

לאור אירועי אוקטובר 2000 ועוד בטרם ועדת אור סיימה את דיוניה וועדת לפיד בחנה את מסקנותיה, אנחנו לא ישבנו על המדוכה וחיכינו שיקבלו החלטות, המשטרה באה בדרישות להגדיל את אמצעי ההצטיידות שלה. יש הצטיידות באמצעי מיגון ופיתוח 14.5 מיליון שקל בשנת 2000 , הכל חד פעמי. אני לא אמרתי אחד, הקפאת קיצוץ של 500 שוטרים ו- 300 כלי רכב – 10 מיליון שקל, סיכום שנת 2000 .

זה לא תוספת, זה הקפאת קיצוץ.

כשיש החלטת משמלה על קיצוץ ואתה מבטל את זה זה תוספת. אבל אני אעזוב הקפאת קיצוצים, אני אלך רק לתוספות. תוספת של 116 שוטרים למגזר הערבי- 80 מיליון שקלים במהלך 4 שנים.

שבוטל השנה.

כן, בהתאם לסיכום אתכם. זה לא בוטל. השוטרים עדיין קיימים.

השוטרים ולא התקציב. אבל ה- 29 מיליון שקל קוצץ.

בסדר אבל זה בסיכום בינינו. קיבלתם 190 מיליון שקלים לנושאים אחרים והתחייבתם את המשימה הזאת להמשיך. מה שהתחייבנו לבצע מולכם ב- 4 שנים ביצענו. אני אמשיך, תגבור מחוז ירושלים והר הבית ב- 200 שוטרים ואמצעים – 13 מיליון שקל.

איך הר הבית עוזר לי בביתי?

סליחה, שאלת על תוספות שהיו במהלך השנים. אז אני נותן פירוט.

שרון תראה, מה שמעניין אותנו לצורך הדיון הזה זה אך ורק דבר אחד. יש למשטרה X כוחות לפעילות השוטפת שלה, לטרור, לפשיעה והיום גם להתנתקות. ישנה משימה חדשה ובמילוי המשימות השוטפות האלה אני עדיין לא שומע תוספות בשוטף. כי אם זה חד פעמי ניתן להצטיידות או משהו זה לא עוזר ואם אתם דורשים קיצוץ של 1000 תקנים מבחינת כוח האדם אז אני מבין שיהיו לנו פחות שוטרים ולא יותר. אז אני אומר, עכשיו הצטרפה לזה משימת ההתנתקות.

אם אתה רוצה שאני אסיים את הרשימה של ה- 900 אין בעיה. ביקשת דוגמאות אז נתתי.

תן לי משהו ב- 900 שהוא מנוגד או סותר את מה שאמרה המשטרה על המצוקות שלה.

אני לא אמרתי. אתה שאלת איזה תוספות היו ואני לא אמרתי שיש פה משהו בניגוד למה שהמשטרה אמרה. רק אמרנו שהמשטרה החסירה חלק מהפרטים שהיו. היתה תוספת של 900 מילון שקלים לדברים שהם מעבר לאותן משימות תיעודיות שהמפכ"ל צודק. מעבר ל- 900 האל היו משימות פרמנטיות כמו למשל הקמת מנהלת ההגירה, תוספת של למעלה מ- 100 מיליון שקלים שאני לא סופר פה ב- 900, כי היתה תוספת של היחידה לאכיפה כלכלית, תוספת של מעל 100 מיליון שקל אני גם לא סופר, היתה תוספת למרחב התפר ולעוקף ירושלים ואני גם לא סופר אותם. אלה דברים שהם בחוץ. אם אני אספור גם את אלה זה עוד מאות מיליונים.

פה אני אומר, מעבר למשימות שהן או הצטיידות או שוטף. עכשיו שלאלתך לתקציב 2005 – בתקציב 2005 באה המשטרה, מופיע פה שקף לפני קיצוץ אוצר זה בסדר בכותרת אבל אני מציע לקרוא את הסיכומים בינינו הרי יש סיכום בין האוצר והמשטרה. האוצר והמשטרה הגיעו למסקנה משותפת שהתמהיל בין כוח אדם וקניות לא מאוזן, הוא לסביר שבאמת התקציב קניות קטן על תקציב המשטרה.

עצור לרגע. זה נכון והמשטרה אישרה את זה והיא אומר ככה, היות ולא מוסיפים לי כסף וזה פשוט בלתי סביר להחזיק אנשים כאשר תה לא יכול לא לצייד אותם ואפילו לא לתת להם אולי נייר לעבודה שוטפת אז אתה צריך לקצץ בכוח אדם בשביל ליצור פרופורציה יותר נכונה אבל זה תוך כדי אינוס.

לא מדויק.

מה לא מדויק? אתה בעצמך אומר את זה.

לאורך השנים כשהיו מפכ"לים אחרים ושרים אחרים כולם חשבו שנכון להוסיף קודם כל כוח אדם. אני לא מדבר על המשימות היהודיות, אם היית נותן למפכ"ל או לשר 100 מיליון שקלים ואומר לו, תקצה את זה בהתאם לסדר העדיפויות שלך הדבר הראשון שהיה מוסיף זה שוטר לרחוב. היה פחות חשוב לו הטכנולוגיה וכל הדברים מסביב והאמצעים וכו', קודם כל השוטר ואת המגמה הזאת אני יכול להראות פה.

יש לי פה גרף משנת 2001 ל- 2004 שסך הכל השוטרים גדלו מ- 24,922 ל- 27,362 . חלק מזה משימות צבועות וחלק זה כל מיני הקצאות שוטרים, אריק זוכר את זה, 500 תגבור ועוד 500 תגבור לא צבועים למשימות ספציפיות. אז חלק מהבעיה של התמהיל הלא מאוזן היא תולדה של רצון של המשטרה. עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה שגם המשטרה וגם אנחנו הבנו שצריך לשנות את היחס. לא מדויק לבוא ולהגיד שאנחנו לא הבאנו כסף למשטרה במהלך הזה. בחנו יחד את הבעיה, את הגירעון, את החור שיש בתקציב המשטרה והגענו למסקנה משותפת שהחור הוא בהיקף של כ- 450 מילון שקלים, בעיה שזה גירעונות שכר, גירעונות קניות ודברים אחרים.

זה ללא משימת ההתנתקות כן?

זה לפני ההתנתקות ותיכף אתייחס גם להתנתקות. זה היה בחודשים מאי עד אוגוסט 2004 כשדנו על תקציב 2005 שמשימת ההתנתקות הופקדה על המשטרה, נפלה על המשטרה בעצם בספטמבר, אם אני לא טועה, חודש אחרי שסוכם התקציב, מיד אחרי שסיכמנו את התקציב. מה שהוחלט זה לקחת את אותו גירעון מובנה, את אותם 400 ומשהו מיליון שקל ולטפל בהם במשותף כשבמגביל מטפלים באותו תמהיל לא מאוזן בין שוטרים וקניות. מה שהוחלט שם זה שמשרד האוצר מביא כמחצית מאותו גירעון, אותם 195 מיליון שקלים שאריק ציין מקודם ומתקציבי המשטרה נחסכים תקציבים בהיקף דומה, בהיקף של כ- 200 מיליון שקלים שעיקר החיסכון יבוא בעצם משכר. איך משכר? בכל שנה יש פרישה טבעית של כ- 1000 שוטרים.

אני חייב להגיד לך משהו. זה פשוט שירות לפשע היום להסכים עם קיצוץ כוחות המשטרה. זאת אומרת, כשאתה בונה את התקציב, אתה מסתכל על זה כאילו זו רק משוואה כזאת חשבונאית אתה צריך לדעת שממשטרת ישראל היום להוציא איש אחד מסדר הכוחות של זה פשוט להגדיל את השפע בארץ ולגרום להפסדים ציבוריים. הרבה הרבה יותר גבוהים ולכן שלוות הנפש שלכם שאתם אומרים, כסימנו עם המשטרה והכל, מה סיכמתם? לא נתתם להם כסף הם מבינים ששוטר ללא ציוד או שוטר ללא בגדים או שוטר ללא רכב שנע ולא רק עומד זה לא שוטר אז אין מה לעשות, אז הם מסכימים. 12 מיליארד שקל זאת הערכה שלכם לאובדן לנזק הכלכלי מהפשע ו- 10 מיליארד בעבירות כלכליות.

ועוד 10 מיליארד שקל .

אני לא רוצה לבדוק פה את ההיבט המבצעי מה נכון ומה לא נכון. אני שמעתי טיעונים אחרים במשטרה ששוטר עירום הוא לא שוטר אפקטיבי ושאם בסופו של דבר אותם תקציבים שנחסכים, אותו חיסכון שבסופו של דבר הוא חיסכון שיישאר בבסיס התקציב של המשטרה, ישרת את המשטרה בהתחלה לכיסוי פערים וגירעונות ובהמשך אנחנו מדברים על היקף תקציבי של בין 400 ל- 500 מיליון שקל שהוא כ- 8 אחוז מתקציב במשטרה, הוא ישרת את המשטרה לשיפור טכנולוגיות ואמצעים שיגבירו את הפרודוקטיביות של השוטרים הקיימים.

תרשה לי רגע, אני לא מבין, אולי לא קלטתי קודם. בסופו של דבר כך אמרת, לפי מיטב זכרוני שמשרד האוצר והמשטרה הגעתם להסכמה לגבי התקציב הבא. תראה, יכול להיות שאפשר לשאול אם כך מדוע המשטרה הסכימה להצעה של האוצר ולא דרשה יותר.

מה היתה האלטרנטיבה של המשטרה?

אני לא יודע מה היתה האלטרנטיבה, אני רק שומע שהיתה הסכמה.

מה עם ההתנתקות? אנחנו פשוט צריכים לסיים את הדיון ויש עוד דברים.

צודק המפכ"ל, הסיכום היה בטרם הפקודה על ההתנתקות וברגע שנפלה ההחלטה בעניין הזה הגיעה המשטרה עם דרישות תקציביות, נכנסנו למשא ומתן ארוך ומתיש ובסופו של דבר סוכם על תקציב בהיקף של 370 מיליון שקל למשימה הנקודתית הזאת שנקראת התנתקות שבתוך התקציב הזה בטרם ניתן מענה לשני ושאים. פעם אחת להצטיידות באמצעים שהמשטרה צריכה בתקופת ההתנתקות ופעם שניה לתת מענה זמני לאותם 1000 שוטרים שאמורים בהתאם לתוכנית ההבראה לרדת מהתקן או מהמצבה של משטרת ישראל.

אז מה שאתה אומר זה באמת פשוט מאשר את מה שסיכמנו קודם. התקציב לביצוע משימת ההתנתקות אולי הוא מספיק אולי לא, אני לא יודע הוא בודאי לא משפר כהוא זה את הביצועים השוטפים של המשטרה בתחומים האחרים.

חלק מהדברים ישמשו את המשטרה גם אחר כך.

אחר כך אני לא יודע, בולדוזר למשל. לא יודע. אז אולי בעצם הכלים האלה עוד יהיו שימושיים אבל מבחינת הפעילות השוטפת של המשטרה אין לזה שום משמעות בודאי לא אותה תקופה. עכשיו אתה אומר, נתנו למשטרה מתנה, מה המתנה? 1000 שוטרים שהיו צריכים לזרוק אותם החוצה יישארו במשטרה זאת אומרת, זה לא תוספת כוחות, זה לא תוספת כוחות מול המצב הקיים היום.

לא שהם לא יישארו במשטרה, הם יישארו עד אחרי ההתנתקות.

אבל צריך לזכור שבמקביל אף אחד לא פגע, המשטרה היתה אמורה להביא 1000 שוטרים ולחסוך אבל בכל זאת יש לנו תשובה לזה כי המשטרה היתה אמורה לעשות אתנו סוג של matching בתוכנית ההבראה. היא היתה צריכה לעזור לנו לעזור לה.

סליחה, אתם לא שני גופים עסקיים. זה לא שאתה עכשיו מתדיין עם השותף שלך כמה אתם תשקיעו ומה חלוקת המניות. למשטרת ישראל אין שוטרים בשטח ומה שאמר כבוד השופט שאם אין לך משטרת תנועה מספיקה אין לך אכיפת חוקים בתנועה, אם אין לך מספיק שוטרים בשטח שום טכנולוגיה לא תעזור כי הגנב יגנוב והדוקר ידקור ולכן כשאתה אומר שבתקופת ההתנתקות לא יפטרו 1000 שוטרים זה במקום הדרוש והדרוש הוא להוסיף אולי 3000 או 4000 שוטרים אם אפשר.

זאת אומרת, אתה צריך לפצות את המשטרה על אובדן של כשליש וזה אני מניח הערכה אופטימית, של כוחות השוטפים שלה שיהיו מגויסים לפינוי הישובים ולא יהיו מסוגלים לעשות את העבודה השוטפת, המשטרה תצטרך להעסיק את האנשים שלה 12 שעות ביום, אני לא יודע איך חוקי העבודה במדינת ישראל וההסתדרות וכו' מאפשרים את זה ואתה מספר לנו סיפורים על כך שנתת למשטרה לא לפטר 1000 שוטרים בתקופה הזאת. ומה יקרה אחר כך? אתה מפטר 1000 שוטרים וכולם מותשים, מי ישמור עלינו אחרי כל המשימות? אתם פשוט לא מבינים את המצוקה הזאת בכלל. בבקשה, כבוד השופט גולדברג.

אין לי מה להוסיף בשלב זה.

אתם לא מבינים למה הם מתכוונים אני רוצה לעזור לך. אני מנהל סיעת ש"ס. אתם לא מסבירים את הנקודה הכי חשובה, זה שאתם אומרים המשטרה הסכימה זה מעלה את חמתם ואתם לא קולטים את זה. מה זה המשטרה הסכימה? יש לה ברירה? היא באה אליכם עם ידיים קשורות מאחורה לאיזה מן מסגרת שקבעו להם ואתם אומרים, עכשיו תמצאו את הפתרונות אז הם מנסים את הרע במיעוטו. אבל כשאתם אומרים משפט- זה מה שהמשטרה הסכימה הם הולכים לטפס על קירות מקוב כעס. תמצאו את התשובה הנכונה, תגידו שכפו עליכם, שהממשלה כפתה עליכם אבל אם לא תגידו את התשובה הזו אז אתם יוצאים עם ידיכם על הראש.

זה כמו שמקבלי הבטחת הכנסה הסכימו שקיצצו להם 7 אחוז ואיך לא יסכימו? יצאו להפגין, מה?

זה לא אותו דבר, זו לא אותה אוכלוסייה.

אתם מכבדים את המסגרת שאתם עובדים בתוכה אבל אם אתם אנשי מקצוע ואתם אנשי מקצוע ואתם צריכים גם מדי פעם לתת עצה לממונים עליכם, אני במקומכם הייתי באמת לוקח את המצגת הזאת, מנתח אותה כמו שצריך, בא לראש אגף התקציבים ואחר כך למנכ"ל ואחר כך יחד אתם לשר ואומר, המשטרה תקרוס וחובה עלינו כגוף שאחראי על החלוקה התקציבית לדרוש בתקציב להבטיח למשטרת ישראל תוספת לכך וכך כוך. ואז תבואו בדברים למשטרה ואז הם באמת יסכימו כי לזה הם מוכנים להסכים ולא רק לקבל כגזר דין. הם מסכימים לגזר דין הזה, מה לעשות? אז לכן לסיכום ואני עוד רוצה להתייחס לפרשת הבנקים בקצרה כי אני חושב שזה דבר מזעזע.

יש אפשרות לשנות את כל שיטת קביעת התקציב גם הממשלתי וגם המשרדי. יש אפשרות לשנות את כל השיטה. יכול מאד להיות שהשיטה הקיימת היום איננה השיטה הראויה. אני לא מדבר דווקא על המשטרה אלא על הכל.

קיצוץ רוחבי כשיטת חיסכון במגזר הציבורי הקיצוץ הרוחבי מצביע על חוסר יכולת מוחלט לקבוע סדר עדיפויות ובאמת לתקצב, זה לא רק במשטרה אבל הגענו למצב שבגלל שמטילים על כל משרדי הממשלה את הקיצוצים האלה, איפה הם יכולים לקצץ? אף אחד לא יכול לקצץ בכוח אדם, אז מקצצים בתקציבי הפעילות. אז למה אנחנו מגיעים? מגיעים למצב אבסורדי הרבה יותר מבחינת יעילות המערכת. יש לך את הפקידות הממשלתית באותם סדרי גודל כמו שהיו קודם אבל ללא תקציב פעילות, אנשים פשוט יושבים במשרדים כאשר אין להם מה לעשות.

הפכנו את הבירוקרטיה שלנו לא במובן שלילי, זאת אומרת, הכוח הפקידותי נוטרל לחלוטין והוא מיותר כי כשהשיטה הזאת של תקצוב היא מביאה לאבסורדים. עכשיו, המשטרה כל הכבוד לה שהיא באמת, אני אומר כל הכבוד שהיא בחשיבה שלה הסכימה לדבר שהוא בלתי אפשרי מבחינת המשימות שלה אבל הוא לפחות אומר הגיון פשוט שאם אני נשאר עם תקציב כזה וכזה אז במקום לשמור את כוח העבודה שלי שיהיה ערום פשוט.

סליחה, אני מוכרח להגיד פה מילה אחת. בחצי השנה האחרונה נפלו כמה דברים במדינת ישראל. מעבר לתהליך של ההתנתקות גם חלה החמרה בהרבה מאד נושאי פשיעה מאחר ונשוא הביטחון ירד יש יותר נושאים ויותר גורמים שנכנסים אל תוך גבולות מדינת ישראל שלא נכנסו קודם לכן. בנושאי הפרות סדר אז נאמר ש- 72 אחוז עליה היתה השנה ותהיה עליה יותר גדולה.

יש את הנושאים של סכינאות ששמעתם לאחרונה, יש עליה ברצח נשים, אנחנו עומדים היום עם 6 מקרים בחודשיים מול 11 מקרים כל השנה שעברה . ברצח של בן זוג את בת זוגתו או ילד את אביו. גם זה קרה לנו. תאונות דרכים, בחצי שנה האחרונה יש החמרה לנוכח הדברים הללו תוסיף לכך את הנושא של ההתנתקות שהיא מעורפלת בצורה כזאת או אחרת, תוסיף לכך את הצרכים שבכלל לא הזכרנו של שירות בתי הסוהר, תוסיף על כך את הצורך במקומות מעצר נוספים ואני לא רוצה לדבר על מערכת השפיטה.

כבוד השופט גולדברג, כל הנושא של ועדת גולדברג באמת הנושא של התמלול אנחנו מצווים להוציא כספים וההתלבטות שלנו בנושא הזה כאשר אתה חושב שהפרקליטות תחליט לא לפתוח תיק, האם שם לתמלל או לא לתמלל? אנחנו לא יכולים להקצות כסף לדברים האלה, אני צודק הנושא הזה. אנחנו פשוט אין לנו כספים ואין לנו את היכולת לעמוד בדברים האלו. אנחנו לא מעלים את המשכורות, אנחנו לא עושים שום דבר חריג, אנחנו מקצצים בתקנים כאלו ואחרים. אני מחפש הנה למשל עכשיו מקימים מחדש גוף של גניבות רכב בגלל העלייה בגניבות הרכב.

תשאלו כל אחד מהערים לאורך המקומות שבהם אין גדר, תשאלו מה קורה בירושלים, תראו מה קוררה בראש העין, תראו מה קורה באזור של בית שמש ודרומה, תראו מה קורה בנושא של גניבות מצד אחד והחדרות סמים מצד שני בגבול הדרומי, פשוט לא יאומן מה שקרה בחצי שנה האחרונה. ואני נכנסתי למשטרה אחרי האישור של התקציב, אני קיבלתי את התקציב כנתון וראיתי שכל הזמן יש החמרה בכמה וכמה נושאים. אתה קראת פה כמה משטרה יכולה לגרום לחיסכון למדינת ישראל על ידי השקעה קטנה אפשר להביא לחיסכון גדול אבל פה במשימות אני ניסיתי לחשוב על איזה משימה אני יכול לוותר, אין אף משימה של המשטרה שאפשר לוותר עליה.

יושבים פה ראשי הרשויות שנוסף עליהם הנושא הזה של תקיפת ראשי רשויות שבכלל עוד לא דנו בעניין הזה, בעקבות הבחירות האחרונות ובעקבות פיטורי עובדים וכן הלאה, משימה שבכלל לא היתה בעבר ונוספה לנו עכשיו ולכן האוצר מבין וראש הממשלה מבין והוא הטיל על האוצר לקבל סיכומים שונים מהסיכומים שהיו מקובלים בינינו לבין המשטרה עד עכשיו.

בנושא טכנולוגיה, אני מוכרח להגיד לכם, שב"כ הצליח בצורה בלתי רגילה במלחמה בטרור אחת הסיבות של ההצלחה זה שימוש נכון בטכנולוגיה. משטרת ישראל בגלל חוסר היכולת הטכנולוגית שלה זה מקור מודיעיני ממדרגה ראשונה שבלעדיו אי אפשר בכלל היום ואנחנו אל מול ארגוני פשיעה מתוחכמים ביותר עובדים כמו חובבנים. ראש ועדת הכספים של הכנסת, חבר הכנסת ליצמן הבין את הבעיה הזאת וקבע לאוצר והאוצר עוד לא עשה זאת שהנושא הראשון זה טכנולוגיה במשטרה, הנושא השני כלי רכב נוסעות מכוניות עם 600 אלף ק"מ. זה פשוט לא יאומן הדבר הזה. והנושא השלישי היה התוספת להר הבית.

לפני חצי שנה נושא הר הבית לא עמד במרכז העניינים. היום נושא הר הבית הוא מרכזי ביותר. ולכן זה לא שמנה מה שחשבו וזה לא משנה מה שהמשטרה חשבה, זה חשוב מה שקורה מחר בבוקר ואני אשמח מאד אם כל הגופים יכולים להיות שותפים לדאגה שלנו למה שצריך לקרות במדינה.

תודה, אני רק אזכיר שהיה ראש עיר בניו יורק, ג'וליאני, שהחליט שהפשיעה בעיר הגיעה לממדים שפוגעים גם באיכות החיים וגם בכלכלת העיר. התיירים הפסיקו לבוא, העסקים נסגרו, לקח את המשימה הזאת כמשימה מרכזית, הוסיף כוחות למשטרה והרוויח, העיר הרוויחה, יותר נכון, כי הוא כבר לא ראש העיר אבל העיר הרוויחה המון תוך שנה שנתיים. עכשיו, זה מה שממשלת ישראל היתה צריכה לעשות מול כל מה שקורה בתחום הזה ואני כבר לא מדבר התנתקות, אני מבין שראש הממשלה לא מבין כי אם היה מבין לא היה מביא אותנו להתנתקות אבל שוב, זאת משימה שהיא בלתי אפשרית.

מספיק עם ההתנתקות.

נכון. אתם עכשיו כמשטרה, המשטרה עכשיו היא על סף קריסה?

המשטרה תעבוד רק מה, היא תעבוד על פי תעדוף ויכול להיות שלנו לתת מענה הוא יהיה יותר קטן.

בסדר. אני לסיום אומר, תרשו לי רק להגיד עוד כמה מילים.

אדוני היושב ראש, אם אפשר לסיום להגיד כמה מילים שבמהלך המצגת לא אמרתי והשר הזכיר אותם ואני חושב שכדאי להדגיש אותם. אחד, נעשתה עבודה במשרד לביטחון פנים כדי לבדוק מהם נזקי הפשיעה במדינת ישראל. מדובר על נזקי פשיעה בסדר גודל של 12 מיליארד שקל לשנה, אלה מספרים אחרים מאשר אנחנו מדברים פה עכשיו. עבירות כלכליות האומדן המינימלי של הנזק הנגרם למשק הישראלי עומד על כ- 10 מיליארד שקל, אני חושב שאני פטור מלהסביר היום, לאור האירועים האחרונים, על מה אנחנו מדברים. על נזקי תאונות הדרכים כבר דיברו, גם שם מדובר במיליארדי שקלים.

כל הנושאים האלה שמטופלים על ידי משטרת ישראל יכולים לקבל תפנית ולמשטרת ישראל יש השפעה מקרו כלכלית על המשק הישראלי. זאת נקודה מספר אחת. נקודה מספר שתיים שאני חושב שחשוב להגיד, זה שמשטרת ישראל היא מרכיב אסטרטגי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל וצריך להבין את זה. יש שינוי במפת האיומים על מדינת ישראל. אם לפני שנים מפת האיומים מרכז הכובד היה איומים חיצוניים, היום האיום האסטרטגי על מדינת ישראל הוא איום פנימי, הוא איום חברתי ומשטרת ישראל היא הגוף היחיד או כמעט היחיד במדינת ישראל שצריך לטפל בנושא זה ולכן צריך לעשות שינוי בתיעדוף גם בראייה הלאומית.

הדבר השלישי שכבר אמרתי ואני חושב שחשוב להדגיש, משטרה לא צריכה להיות רק כזו שמטפלת בפשעים אחרי היווצרותם, צריך ליצור במדינת ישראל משטרה שיש לה יכולת הרתעה והשפעה בסופו של דבר, יכולת הרתעה למשטרה כזאת יוצרת חברה יותר בריאה ומה אם לא את זה אנחנו רוצים בעצם.

אנחנו הגענו למצב שבו אנשים מתחילים לרדת מן הארץ ואנשים טובים בעלי מקצועות, בעלי עסקים כי האווירה העבריינית הזאת היא פשוט לא משאירה להם איכות החיים שהם מחפשים. זה נזק כלכלי גרידא. אני, לסיום, אלף רציתי להגיד לניצב אריק יקואל שאני מאד התרשמתי מן ההצגה המקצועית בכל השלבים שלה. ממש כל הכבוד. אני מודה למפכ"ל ולשר לביטחון הפנים, למבקר המדינה ולצוותו, לפני סיום פשוט כמה מילים על פרשת הבנקים, של בנק הפועלים היום.

אני לא יודע מי דחף לזה, מי ממונה על מלחמה בהלבנת הון, מה חלקה של המשטרה בדיווח התקשורתי, נוצר דבר איום ונורא. נפגע המוניטין של המערכת הבנקאית של מדינת ישראל, נזק של לא יודע כמה מיליארדים, נגרם נזק או אולי פסק דין מוות לנכונות של יהודי התפוצות להעביר כסף להפקדה במדינת ישראל, דבר שמעולם מדינת ישראל טיפחה אותו והיתה מרוויחה ממנו המון, על יהדות רוסיה אפשר לשכוח, אנשים שהעבירו לפה כספים הושחרו בעיתונות עם אזכור שמות מבלי שהדבר הכוח, הדבר סומן כהלבנת הון כאשר להלבנת הון הדבר המרכזי שהכסף בא ממקורות של פשע ואני לא שמעתי שיש למישהו הוכחות לכך.

אני לא יודע איך "לאכול" את הפרשה הזאת עכשיו, מבחינת הנזקים והראוותנות הזאת, למה צריכים מול המצלמות להוציא מסמכים? בשביל מה ההצגה הזאת? אתם בתיאטרון? אתם בחגיגת יחסי ציבור? יש לכם מידע ואתם צריכים לטפל בזה, אתם חייבים לטפל בזה, אתם לוקחים בחשבון את כל ההשפעות הסביבתיות של העניין? זה נורא ואיום, מה שקורה זה נורא ואיום, אני פשוט מזדעזע. אנשים שהשלטון הרוסי רודף אותם היום מסיבות פוליטיות הם נזכרים אצלנו כעבריינים מבלי שהדבר הוכח.

מי מזכיר אותם?

אני לא יודע מי מזכיר אותם. אני לא יודע מי מזכיר את השמות האלה. אז אם המשטרה לא הזכירה, חובתכם להודיע לתקשורת בהודעה רשמית שאין לנו שום שמות שאנחנו מפרסמים. כל מה שפורסם אלה המצאות של עיתונאים. זה קודם כל. ואתם מתנצלים בפני אנשים שהוזכרו מבלי שיש עליהם איזה שהוא מידע משחיר. כעת. מה התגלגל בסופו של דבר אני לא יודע. איך הדבר הזה נקרא הלבנת הון? יש לכם באמת בסיס לטעון שהכספים האלה באים מפשע? אצל גוסינסקי? אצל אחרים?

דבר נוסף, אני שמעתי עכשיו שבחקירות מאיימים על אנשים שהחומר יימסר לרוסים, שיהיה חיקור דין ברוסיה וזה לאנשים, באווירה של היום ברוסיה של רדיפה אחרי אוליגרכים, זאת אומרת, בעלי הון שרוב יהודים שפשוט השלטון רוצה לקחת את הונם, האיומים האלה זה שיא של שלילת היסוד הציוני של המדינה. לקחת יהודי ולהגיד, אנחנו נלשין לאלה שרודפים אותך היום. לא ייתכן ואני לא יודע מאיפה יש לכם כסף להצגות האלה. עכשיו, אני אומר, אני לא יודע מה חלקה של המשטרה .

איזה הצגות?

אני רואה כל ערב שוטרים עושים פעילות, מוציאים ארגזים של מסמכים. זה מזכיר לי את ההצגה בביתו של ביבי.

אני מצוי בפרשה הזאת בדיוק כמוך ואני לא מעורב לא בשלבי החקירה ולא בשלבי החקירה היום. אני יודע שהמשטרה דאגה שההודעה לתקשורת תהיה לקונית והיתה הודעה לקונית, לא הוזכר ולו בן אדם אחד עד אשר היו, עד אשר אנשים נלקחו והוצאו נגדם פקודות מעצר למספר אנשים. אף אחד לא ידע במי מדובר והמשטרה תקפיד על כך גם להבא.

אנחנו לא קראנו לתקשורת לרחוב הירקון 104 ולא נקרא לה לשם ואני מאד מקווה שמערכת היחסים בין הציבור הישראלי לבנקים יישאר כפי שהיה עד עכשיו ושהחוק להלבנת הון שנחקק פה בגלל מצוקה שהיתה למדינת ישראל מול ארצות העולם, אנחנו מקיימים את חלקנו בעניין הזה בנאמנות ומבלי לעשות עוול ולו לאזרח אחד אחר. ואני מקווה מאד שבמהרה בימינו הציבור הישראלי כולו ידע מי עשה מה, כיצד, מתי ואם בכלל.

עד אז אנחנו נאבד מיליארדים.

אבל מי הזכיר? זה שהעיתונות מזכירה שמות כאלה ואחרים.

המשטרה היתה צריכה להתייצב מיד ולהגיד שאין לנו שמות, לא מסרנו שמות. כמו שהיא מוסרת הודעות, וכמו שהיא מדליפה מדי פעם.

אני אומר לך, הדלפות מכת מדינה נוראית. אם אתה שואל אותי אדוני, השופט גולדברג, מה פוגע בדימוי של המשטרה זה גם הדלפות במשטרה, זה חלק מהעניין. חלק מהטיפול בדימוי המשטרתי זה גם הנקודה הזאת ואי לנו ואבוי לנו שמידע שפוגע באנשים כאלו ואחרים יוצא החוצה מבלי שליטתה של המשטרה.

טוב, אני מסיים את הישיבה בכך שאנחנו בהחלט קודם כל מוחים על תת תקצוב של משטרת ישראל שנמשך מזה שנים. על כך שקבלת ההחלטות הפוליטיות לא מלווה בהקצבת המשאבים הנדרשים. אנחנו דורשים משרד האוצר וממשטרת ישראל לשנות את התכנון התקציבי לשנה הקרובה, המשטרה צריכה פשוט לדרוש ולדרוש ואתה כשר נקרא לעשות את זה כמה שיותר חזק ויש לך גיבוי, אני מניח באמת מקיר לקיר. אנחנו מבקשים ממבקר המדינה להתייחס לתהליכי קבלת ההחלטות התקציביות בקטע הזה שהוא חלק כמובן מהפגמים האיומים שיש לנו במערכת תקצוב המדינה.

הערה אחת בבקשה. אני רוצה שלהערכת מצב לאומית בתחום החוסן החברתי של מדינת ישראל לדעתי הוא לא ממוצה. כמו שאגף המודיעים, משרד הביטחון, השב"כ והמוסד עושים את ההצגה הגדולה בפני משטרת ישראל לפחות פעם אחת בשנה, הנחת המצב הבטחונית אז אני חושב שפה אף אחד לא שומע על זה.

בדיוק נתתי לשופט עכשיו את הערכת המצב שאני צריך להציג אותה בפני הממשלה.

אבל איך מציגים את זה אחרי שהתקציב כבר נקבע?

זה ללא כל קשר. זה לקראת התקציב הבא. זה לא משנה. אחת לשנה אנחנו חייבים לתת דין וחשבון לממשלה על מצב המשרד. אני מוכן מ- 31 לדצמבר עדיין לא קראו לי בגלל משימות יותר קרובות ואני משוכנע שזה יהיה בימים הקרובים.

טוב, תודה רבה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 16:20 .