משותפת כספים-כלכלה - פרק ט' – תקשורת (סעיפים 41-43) מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005

5
ועדה משותפת כספים-כלכלה
03.03.05

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת הכלכלה
לדיון פרק ט'- תקשורת
מיום חמישי, כ"ב באדר א', התשס"ה (3 במרץ, 2005) בשעה 13:30

פרק ט' – תקשורת (סעיפים 41-43) מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
אמנון כהן – יו"ר ועדת הכלכלה
חיים אורון
אליעזר כהן
ניסן סלומינסקי

אמיר לוי - משרד האוצר
חיים פרננדס - משרד האוצר
חיים גירון – סמנכ"ל בכיר אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת
עידית צ'רנוביץ – יועצת בכירה לשר התקשורת
דנה אדמוני - משרד התקשורת
מישאל וקנין - חברת סלקום
צ'יקו דורי - חברת סלקום
אריק שניצר - חברת מירס
אבי רימון - חברת מירס
עופר גלבוע - חברת מירס
שרון פליישר – "מוטורולה"
עו"ד קרן בירמן - חברת קווי זהב
אסתי שטרנבך - חברת קווי זהב
משה ונגל - חברת קווי זהב
דוד מזרחי – חברת בזק
עידו דיסנצ'יק - גלובקול
עדי בירן – חברת פרטנר
אילן זולברג – יו"ר ארגון יועצי תקשורת
מיקי ברקאי
יובל צעירי – נטוויז'ן

אתי בנדלר

טמיר כהן



פרק ט' – תקשורת (סעיפים 41-43) מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו ממשיכים בדיון לגבי ניידות מספרים.

אני רק מזכיר מה שהצגנו בדיון הקודם – משרד התקשורת ואנחנו הצגנו בדיון את נושא ניידות המספרים. נתנו סקירה על המצב הקיים מבחינת שוק התקשורת. הצגנו שהבעיה הקיימת היא שלא ניתן לעבור ממפעיל למפעיל תוך כדי שמירה על המספר הקיים, בין אם זה לעבור מחברה סלולרית אחת לחברה אחרת ובין אם לעבור מתחום הנייח – כלומר מחברת "בזק" לחברה נייחת אחרת, חברת HOT למשל, שאמורה להתחיל לספק שירותים, או חברות אחרות, בעתיד, שאמורות להיכנס לתחום הזה. מה שמונח בהצעת החוק זה בעצם לאפשר מצב שבו ניתן לעבור עם מספר טלפון, בין נייד לנייד, ובין נייד לנייח, ולהפוך בעצם את מספר הטלפון למספר שהוא כמו תעודת זהות. ציינו שהמטרה, בעצם, היא להגדיל את חופש הפעולה של הצרכן ואת יכולת העמידה והמיקוח שלו מול המפעילים.

מבחינת לוחות זמנים, הכוונה היא בעצם שהחקיקה המסמיכה תסתיים עם חוק התוכנית הכלכלית, ובפברואר, 2006, הכוונה שהשירות הזה יתחיל להיות מסופק על ידי המפעילים השונים, ואני מזכיר רק שהזכרנו שזה נולד אחרי שתי המלצות של שתי ועדות ציבוריות, אחת – ועדת רוזן, בשנת 97, והשניה – ועדת קרול, בשנת 2002. כמו כן נתנו דוגמאות של מדינות שבהן יש שירות של ניידות מספרים: ארצות הברית, אנגליה, הולנד, ספרד. היתה רשימה ארוכה. סיימנו עם ציטטות, גם מה- FCC וגם מהדירקטיבה של האיחוד האירופי, שהמשותף לשתיהן, בתמצית: ששוק לא יכול להיחשב לשוק תחרותי באמת אם אין בו שירות של ניידות מספרים.

אתה יכול להסביר לי שב- FCC יש גם חוק הסדרים, שצריך להכניס את זה כאן? נניח שאני חושב שהחוק מצוין. מה בוער לי?

מבחינת העיתוי של זה אמרתי שחוק ההסדרים – אני מזכיר שזה חוק התוכנית הכלכלית, ובמסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה - - -

כמה מיליארדים זה יכניס?

אני אתייחס. במסגרת חוק התוכנית הכלכלית יש רפורמות מבניות שהן חלק מהתוכנית הכלכלית. יש שינויים בענפים מסוימים ובסופו של דבר המטרה היא לא רק לטפל בצד התקציבי, אלא גם להביא לצמיחת המשק, כאשר צמיחת המשק והפחתת מחירים ורפורמות מבניות, בסופו של דבר משרתות את תקציב המדינה והמשק, שיהיה משק יותר כלכלי ושמבוסס טוב יותר. לדעתנו, אחת הרפורמות – ניידות מספרים, יש בה כדי להפחית את המחירים ויכול להיות שגם להגדיל צמיחה בענף הזה.

היום יש את "בזק" ו- HOT. שתי חברות מתחרות. מה דינם שם?

היום, התחרות בין "בזק" ל- HOT, היא כרגע, בפועל, במקטע של האינטרנט המהיר. החל מחודש נובמבר, 2004 חברת HOT השיקה שירותי טלפוניה. אני מניח שיש להם נציגים כאן והם יוכלו להתייחס לנושא טוב ממני. לפחות לפי תנאי המיזוג, תנאי הרשיון שלהם, הם אמורים לתת שירותי טלפוניה בכל הארץ תוך שלוש שנים - - -

באותו מספר? זאת אומרת – מי שיעבור מחברת "בזק" ישמור על אותו מספר?

אני אתייחס לזה – הכוונה, אם החקיקה הזו אכן תעבור כמו שאנחנו מציעים, שיש כאן כלי שיכול לאפשר למתחרה חדש, במקרה הזה- HOT, ובמקרה של שוק הסלולר – חברת "מירס" או בעתיד, אם יתפרסם מכרז – מפעיל סלולרי חמישי, יש כאן יכולת ל – HOT, המתחרה החדש, בעצם לקחת לקוחות, מן הסתם בתקופה הקרובה או הראשונה הם יפנו למגזר העסקי ושם חסם המעבר הוא יותר גדול, ולהציע לאותם לקוחות - - -

זאת אומרת שאתה מסכים להכניס בחוק ההסדרים גם את HOT ו – "בזק".

זה לא שאני מסכים – זה מופיע בהצעת החוק. אני חוזר ומדגיש שהכוונה היא לאפשר מעבר של - -

איך זה מופיע בחוק?

כשנקריא אני אראה את זה. הכוונה לאפשר מעבר של צרכנים מתחום הנייח - - הכוונה פה היא לתת אפשרות לעבור מחברת "בזק" לחברת HOT, שזה המתחרה החדש, ולעבור מחברה סלולרית אחת לחברה אחרת.

היום, למעשה, גם HOT וגם מתחרים פוטנציאלים אחרים שפתחו כרגע רשיונות לניסוי שיווקי, אבל לחלקם, לפחות, יש כוונה להתחרות ב "בזק" – יש 5 חברות כאלה: 012 קווי זהב, "ברק", "בזק בינלאומי", "נטוויזיון" ו "אינטרנט זהב", בעצם השירות שלהם נכה מבחינה מסוימת. הם יכולים לתת שירותים רק בקידומות חדשות כמו 072, 073 וכך הלאה, אבל הם לא יכולים להציע ללקוח לעבור אליהם עם אותו מספר שהיה לו. הדבר הזה מהווה חסם מעבר רציני ביותר גם במגזר הפרטי, ועוד יותר מזה – במגזר העסקי, גם בשירותים רגילים וגם בשירותים מיוחדים, למשל – במספרי החינם, 800-1. הרי אם יבואו, נניח לחברת AIG שיש לה את הפרסומת המפורסמת – 400-400-800-1 ויבקשו ממנה לעבור, השאלה הראשונה שהם ישאלו זה אם הם יעברו עם המספר. הם הרי השקיעו מיליונים בפרסומת למספר הזה, וכל אחד כבר מדקלם אותו. אז אם אי אפשר להציע להם את אותו מספר בדיוק, זה מונע את המעבר של חלק גדול מהאנשים. אנחנו כבר בפיגור בנושא הזה של ניידות מספרים. זה מונע כניסה לתחרות. אם זה יעבור עכשיו, אז בעוד שנה, אם ירצה השם, תהיה ניידות מספרים.

תודה רבה. עדי בירן, מחברת "פרטנר".

תודה לך, אדוני, שנתת לי את הזכות לפתוח. בדיון הקודם, העלו חברי כנסת את השאלה: אם ניידות מספרים – מדוע בין נייח לנייח ובין נייד לנייד, ולא בין כולם לבין כולם, כלומר, בין נייד לנייח ובין נייח לנייד. פירושו שאם הטלפון אצל הלקוח מספרו – 7356935 – 03 והוא רוצה לעבור עם המספר הזה לחברת "פרטנר" - -

או לירושלים.

לא, אני קודם כל מדבר על המעבר מנייח לנייד. אם הוא עובר לירושלים – הוא עובר בתוך "בזק", ואם הוא עובר לתוך HOT זה מעבר בין נייח לנייח. אבל אם הוא רוצה לעבור לחברת "פרטנר" ולשמור על אותו מספר – 03 וכן הלאה. מדוע אנחנו לא מאפשרים לו זאת?

יש מספר אחד פחות.

המספר האחד פחות הוא נושא שאם "בזק" היתה מצייתת למשרד התקשורת כבר מזמן היה סגור, כי "בזק" הצטוותה לשנות את תבנית המספור - - -

אתה מבקש עכשיו שבגלל זה יוסיפו לכולם עוד מספר? רק זה חסר לנו.

לא. "בזק" צריכה לעבור ל- 10 ספרות ללא קשר לניידות המספרים. אני מדבר על ניידות בין נייח לנייד ובין נייד לנייח, ואסף כהן, בדיון הקודם, שאל אותי, נקט בשמי: עדי בירן, שיקום ויסביר מדוע צריך ניידות מספרים בין נייח לנייד. התשובה היא ברורה: אם בכוונתנו להקל על האזרח, ואני מכבד זאת, אתם רוצים ואנחנו רוצים לאפשר לאזרחים לעבור בין מפעיל למפעיל. נקל על האזרח ונאפשר לו באמת להיות עם מספר טלפון אחד, יהא זה מספר טלפון של "בזק", של HOT, של "פרטנר", והטכנולוגיה מאפשרת זאת, ואת כל השיחות הוא יקבל במספר הטלפון הזה. הוא לא יצטרך להסתובב עם כרטיס ביקור שיש עליו מספרי טלפון מכאן ועד הודעה חדשה.

אז המלצתי הראשונה לוועדה היא, שאם הוועדה מחליטה על ניידות מספרים כדרישתם של משרד האוצר ומשרד התקשורת, שהיא תחייב את אלה שרוצים לעשות זאת, לאפשר ניידות כוללת בין כולם לכולם.

בחלק השני של דבריי אני רוצה להתייחס למשוואה מאד פשוטה, לצערי. ניידות מספרים שווה – העלאת תעריפים ברשתות הסלולריות. אני חוזר על דבריי: ניידות מספרים שווה העלאת תעריפים ברשתות הסלולריות. וכל זה למה? הנה, בימים האחרונים, וביום שני יש דיון אצל ראש ועדת הכלכלה בנושא הזה, היו שינויים בתעריפים של החברות הסלולריות, וכולם זעקו. אז לזעקה עצמה אנחנו נתייחס, ביום שני, בוועדה. אבל האיש היקר שיושב שם בפינה, אסף כהן, אמר ולא הסתיר, אם שמתם לב לדבריו בדיון האחרון: אני רוצה ניידות מספרים, אבל יחד עם ניידות המספרים אני רוצה להשוות את מחיר השיחה בתוך הרשת הסלולרית למחיר השיחה בין רשתות סלולריות. "תעריף אחיד" הוא קורא לזה. כעת, רבותיי, לא צריך כאן מתמטיקה גבוהה. המשמעות של מה שרוצה משרד התקשורת היא העלאת תעריפים ברשתות הסלולריות. העלאת תעריפים שאין עמה תועלת, כיוון שניידות המספרים, נושא שאמנם קיים בהרבה מקומות בעולם, אבל יש ספק גדול בתועלת שהוא מביא, לא שווה. אני חוזר: לא שווה את מה שזה יעלה לציבור כתוצאה מהשקיפות, לכאורה, שאסף כהן דורש בהעלאת תעריפי השיחה בתוך הרשת ובהורדת תעריפי השיחה - -

למה הייתי כל כך בטוח שבעקבות זה יעלו את המחירים? אני קורא עיתונות, אני לא מבין בתקשורת. קראתי, במקרה, שהשר אולמרט עשה איזה שינוי בקישוריות - - אמרי לוי:

10.7% - - -

אני לא יודע, אבל פתאום העלו את המחירים בסעיף הזה. אז הייתי בטוח שדבר ראשון תגידו שתעלו מחירים. לא חשבתי לרגע אחד - - -

יש תחרות ביניהם. אני מאושר תמיד לצטט את ביבי. יש תחרות ועלו המחירים.

- - -

אני יושב ראש ארגון יועצי מערכות תקשורת. הארגון שלנו מונה כמעט 50 חברות שעוסקות בייעוץ למערכות תקשורת בארץ. כמעט כ- 200 איש, שהם רוב יועצי התקשורת בארץ. אנחנו בדר כלל מציגים עמדה מקצועית, ניטרלית, שמיועדת להיות לטובת הלקוח או הצרכן שאנחנו מייצגים אותו, אם כי אנחנו בקיאים מאד בכל הצד המקצועי והמסחרי. הסוגיה הזו – אנחנו מזהים שני מאפיינים עיקריים. אחד, זה נושא השיוך המספרי. אדם שהוא בעל מספר טלפון בדרך כלל המספר מזוהה אתו, כמו שהוסבר קודם על ידי חיים גירון, ומי שרוצה לעבור למפעיל אחר חושש לעשות זאת, כי הוא יאבד את המספר שהוא כל כך השקיע בו. מצד שני, הניידות - אם הגבולות של הניידות יטשטשו – היוזם של השיחה לא יידע לאיזה רשת הוא מתקשר, והוא לא ידע איזה תעריף הוא ישלם עבור אותה שיחה. לכן חשוב לדעת איזשהו זיהוי. כלומר, יש פה איזושהי סתירה בין שני הדברים.

לצורך התייחסות או הצגת עמדה בסוגיה החשובה הזו, אנחנו, בארגון, הקמנו צוות חשיבה שיגבש עמדה לנושא הזה. בראש הצוות עומד מיקי בקראי, ואני מבקש שהוא ירחיב ויעמיק בסוגיה, ויציג את הדברים.

שלושה משפטים, ברשותכם. דבר ראשון- הארגון תומך בניידות מספרים. הניידות היא צורך צרכני חשוב. אני חושב שהצורך הזה הודגש עוד יותר בעקבות העלאת המחירים האחרונה.

אולי תסביר מה הקשר.

למעשה, האיום על החברות הסלולריות מצד הצרכן היום הוא לא רב, כמו שכבר אמרו כמה אנשים לפני. אנשים מהססים לעבור מחברה לחברה, כדי לא לאבד את מספר הטלפון שלהם. זה נכון גם בנושא סלולרי וגם בין סלולר ל "בזק" וההפך.

המחיר אכן יעלה, כפי שאומרים כאן?

לדעתי, המחיר ירד. התחרות תגבר, ותוכל להעניש את המפעיל שלך בזה שתוכל לעבור.

בכל זאת, באופן מקצועי, אם אנשי החברות אומרים שזה יחייב העלאת תעריפים – מה הביסוס המקצועי לזה? יש פה איזושהי טכנולוגיה נוספת שמתחייבת? יש פה תכנון משאבים? יש משהו שגורם לזה?

כשהחוק יאושר מישהו יצטרך לבצע דברים, אנחנו לא מתעלמים מזה. אבל עדיין, אני חושב שהשיקול העיקרי בהעלאת מחירים הוא לא עלות המוצר אלא שיקול שיווקי. למשל, אם נסתכל במאזנים של החברות הסלולריות – המאזנים הם רווחיים מאד, ומשאירים להם מרווח יפה להחליט אם הם רוצים להעלות או להוריד תעריפים.

אני רוצה להגיד עוד משפט מסיים. אני חושב שלעת עתה, כדאי, מסיבות מעשיות בלבד, להתחיל את הניידות בתוך המגזר הנייד – לחוד, ובתוך המגזר הנייח – לחוד, ובחוק ההסדרים הבא תוכל לבקש גם את ההצלבה בין הדברים האלה.

אני מייצג קבוצת משקיעים שרוצה להקים תשתית לניידות מספרים. צריך לעשות את ההשקעה בישראל בהקמת תשתית לניוד מספרים, כך שבסופו של דבר החברות הסלולריות, "בזק" או HOT יצטרכו להשקיע מעט מאד, ועיקר ההשקעה תיפול על הקבוצה שאני מייצג.

כמה הערות – קודם כל, ניידות מספרים היא צורך צרכני מובהק. אני חושב שיש הסכמה בכל העולם המערבי שכאשר אין ניידות מספרים אז אין תחרות. יש מדינות בודדות, בעיקר במזרח אירופה: אלבניה, אזרביז'אן ועוד, שאין בהן גם ניידות מספרים, וכמובן גם בישראל, שבה עדיין אין ניידות מספרים. זה נושא צרכני. זה עובד אם זה נוח לצרכן. אם הצרכן יודע שיש לו אופציה כזו והוא יכול לקבל אותה בפשטות, אם היא עובדת כמו שצריך. אבל צריך לזכור שניידות מספרים זה פשוט מאד למימוש בטכנולוגיה של היום. כדי לא לרדת לפרטים טכניים – בהונגריה, שעכשיו, כשהם חששו שיפריעו להם להיכנס לשוק המשותף, תוך 6 שבועות מההחלטה הם יישמו ניידות מספרים.

שם אין מספרי טלפון.

יש יותר טלפונים בהונגריה מאשר בישראל, והם יישמו את זה תוך פחות מחודשיים. אני מדבר על ניידות מספרים בין הנייד לבין הנייח, לא מוצלבת.

על מה זה מעיד, על פתיחות? כי אתה אומר ש- -

לא, אני מנסה להגיד שזה קל למימוש, זה לא צריך לקחת הרבה זמן. לכן אני מאד מתפלא שתיקון החקיקה, שאני מאד תומך בו, מדבר על תאריך של פברואר 2006. חשבתי שידברו על אפריל 2005. זה מספיק. למה לחכות עד פברואר 2006?

הנושא הבא – הסלולרי הוא הרבה יותר חשוב מהנייח. לא שהנייח לא חשוב, אבל לרשת הסלולר יש יותר מנויים ויש יותר ממי לעבור למה, כי כבר יש כמה מפעילים, ובנייח התחרות היא רק בתחילתה. זה מאד חשוב גם לתחרות בנייח, כמובן, ואני חושב שבלי ניידות מספרים לא תהיה תחרות בנייח, אבל בסלולרי זה יביא תועלת צרכנית מיידית.

בנושא התעריפים – אני לא חושב שצריך לכרוך בין הנושא של השוואת תעריפים, מה שנקרא "תעריף אחיד" לבין ניידות מספרים. הבעיה הזו מופיעה בכל אירופה, ובאירופה פתרו את זה על ידי צליל אזהרה – אם אתה מחייג בשיחה למנוי ברשת אחרת, שומעים צליל אזהרה באוזן, ואז יודעים שהשיחה עולה יותר. כך פתרו את זה ברוב אירופה. במדינות רבות לא עשו את זה, אבל מתכוונים לעשות את זה, לפי מה שאני מבין. זה מתאים גם לארץ, ואז אפשר לבודד, אין בעיה, בין שינוי התעריפים לבעיית הניידות, וזה מה שאני ממליץ לעשות.

אני רוצה להבין – בגלל המסקנות - -?

אני חושב שהמסקנות שלי הן מאד מאד היסטוריות. דו"ח ועדת רוזן - -

לא. שאלתי אם הופעת בוועדה.

הופעתי בוועדה כי ממשרד התקשורת התקשרו אלי לפני שעה וביקש שאבוא. דו"ח רוזן, אפילו שהיה דו"ח מאד נכון והניח הרבה מאד יסודות שנכונים גם היום – קרו הרבה מאד דברים בענף. ענף התקשורת של היום לא נראה כמו ענף התקשורת של 97. מצד אחד הוא יותר תחרותי, ומצד שני יש פה כשלים שאז לא היו, כי אז רק דיברו מה יהיה, ובינתיים קרו הרבה דברים. אני חושב שהיום, ניידות מספרים היא חיונית יותר מתמיד בישראל.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר שהתכונה הנוכחית של ענף התקשורת היא שמפעילים סלולריים עוברים למה שקוראים 3 ה- G: girls, gambling, gaming ל- 3D: deny, delay, degrade. העיקר שלא תהיה ניידות מספרים. העיקר לדחות את זה. מביאים טיעונים מהגורן ומהיקב. ברוב העולם המערבי הם לא כל כך הצליחו. נראה מה יהיה בארץ.

בדרך כלל אנחנו רוצים להשוות את עצמנו לחוץ לארץ.

אני מ"בזק". קודם כל, נתחיל בזה שנגיד שאנחנו לא מתנגדים לניידות מספרים. זה לא בגלל שאנחנו אוהבים את הרעיון, לא אנחנו ולא מפעילים אחרים, אבל אני חושב שברור לכולם שהכיוון הוא נכון, כיוון שקרה בכל העולם. השאלה היא - -

- - -

כמו שאמרתי, אנחנו לא מתנגדים. העניין הוא שאני לא מכיר את כל הנושאים שעולים במסגרת חוק ההסדרים, אבל לדעתנו אין נושא שהוא פחות מתאים לחוק ההסדרים מהנושא הזה. מדובר בנושא מורכב מאד, סבוך. אם תרצו שניכנס פה לכל ההיבטים – יש פה את המומחים שיכולים לדבר על זה. תאמינו לי שזה ייקח דיון שלם רק לדבר על כל הבעיות הרוחביות של זה.

נעשה את זה.

הנושא מאד מורכב. היום, לשרת התקשורת יש סמכות בחוק להורות על ניידות מספרים. זה כבר מלפני כמה שנים. אם משרד התקשורת חושב שנכון להפעיל ניידות מספרים בישראל, אפשר להיכנס לתהליך עבודה, ללמוד את כל המשמעויות, את כל ההיבטים - -

כמה זמן צריך, לדעתך?

יש מקומות שעשו את זה בשנה-שנתיים, יש מקומות שלקח ארבע שנים.

דני רוזן שאל למה לא במרץ. אתה מדבר על עוד שנתיים.

דני רוזן מכיר טוב את רשת "בזק" ואת המורכבות שלה. הוא יכול להעריך מה לדעתו זמן ריאלי. אני חושב שהוא יסכים שבשישה שבועות בישראל אי אפשר ליישם את זה.

אני משוכנע שבישראל אפשר לעשות את זה תוך חודשיים-שלושה.

ב "בזק" אפשר תוך חודשיים-שלושה?

ל "בזק" יש רשת מאד מודרנית, מאד מתקדמת והתהליך - - -

בוא תראה לנו איך עושים את זה.

אני מחברת "פלאפון". אני אחזור על מה שנאמר כאן לגבי העניין של חוק ההסדרים. מעבר לעניין שאנחנו באמת חושבים שלעניין הזה אין שום קשר לתקציב המדינה, ולחוק ההסדרים, מדובר בנושא מקצועי לחלוטין שנוגע למשרד התקשורת, ואני חושבת שמי שגם צריך להוביל את הדבר הזה זה משרד התקשורת ולא - - -

הם מובילים, הנה, יושב כאן סמנכ"ל - - -

זה מובל כמשהו שמשרד האוצר מביא אותו במסגרת חוק ההסדרים, כנושא כלכלי. זה נושא מקצועי לחלוטין ולא נושא כלכלי. בכל מקום בעולם - - -

אני מניח שזה חלק מההסכמות גם בין שר האוצר לשרת התקשורת.

זה היה עוד קודם.

בכל מקום בעולם כשהוחלט על ניידות מספרים, אותו גוף שהיה אחראי על נושא התקשורת, אם זה משרד ממשלתי או אם זו רשות תקשורת, במדינות מסוימות – עשו עבודה מקיפה על מנת לראות מה הן התוצאות בסוף, לא רק לקבל החלטה כזו. מעבר לזה, ברוב המקומות, כמו שחשבנו שגם אמור להיות בישראל, יש איזושהי מדיניות ארוכת טווח, שקובעת משהו שהצרכנים יכולים לדעת קדימה מה יהיה. פה יש מדיניות של משרד התקשורת שפורסמה על ידו כתוכנית המספור, ובעצם מה שנעשה כאן זו סטייה מאותה תוכנית מספור למה שנוח פתאום לעשות. תוכנית המספור דיברה על זה שיהיה מעבר לחיוג של 10 ספרות ברט"ן. אכן זה נעשה. אחרי השלב הזה היה צריך להיות מעבר של חיוג ל- 10 ספרות - - -

בישיבה הקודמת שאלנו את שר התקשורת למה כאשר עשו את הוספת המספר לא עשו את זה גם כאן.

קל להגיד אחר כך – לא חשבנו על זה, אז, אבל זה גם לא קל לשגע את החברות ואת הציבור בכל כמה חודשים במשהו חדש. מעבר לזה שאני חושבת שמאד חשוב לעשות איזושהי חשיבה קדימה, להראות מה הם חושבים שתהיינה התוצאות. זה דבר מאד דומה למה שנעשה בקישוריות. היה אתמול מאמר בעיתון של סבר פלוצקר, שבדיוק כתב את זה. אף אחד לא עשה איזשהו חישוב לפני כן, לפני שעשו את כל המהלך הזה, וחשב שהחברות יעלו את התעריפים אחרי שיקרה המהלך? בואו תחשבו קודם מה יהיה הסוף לפני שאתם עושים כזה מהלך מורכב, שיכול לשגע את כל הצרכנים, לעלות הרבה כסף - - -

אני לא מבין בזה כלום. על מה עוד לחשוב? אני צריך לקבל החלטה. על מה עוד לחשוב?

אני אגיד לך על מה: על השיטה האמריקאית. אני רוצה את השיטה האמריקאית. במקום שהיא תבוא לי בעוד שלושה שלבים, אני רוצה אותה היום. זה הכל.

בשוק הסלולר, אם מישהו יבדוק את המספרים, הוא ילמד לדעת שיש בערך מעבר של פחות או יותר מיליון לקוחות בשנה בין החברות. מיליון לקוחות עוברים בין החברות בלי שום קשר לניידות מספרים. יכול מאד להיות שהנתון הזה של מספר הוא לא משהו שהוא כל כך חשוב ללקוח. יכול להיות שיש כמה לקוחות שבאמת זה חשוב להם, ואולי אותם לקוחות שוקלים את זה כשיקול מאד חשוב, אבל יש הרבה לקוחות, כנראה – אם מיליון כאלה עוברים בשנה בין החברות, כנראה שהשיקול הזה הוא לא הדבר הכי חשוב בעיניהם. אולי התעריף הוא משהו שיותר חשוב לאותו צרכן.

בהקשר לתעריף אני אשלים פה את מה שאמר קודם עדי בירן, מ "פרטנר". המבנה החדש שהולך להיווצר יבטל את השקיפות שקיימת היום. היום, כשהלקוח מתקשר בתוך רשת סלולרית אחת, הוא יודע שהוא צלצל באותה רשת, ויש לו תעריף מסוים לשיחה פנים רשתית, ותעריף שונה לשיחה חוץ רשתית. ברגע שאני, במספר שלי, מ "פלאפון" אעבור להיות עכשיו לקוחה של "סלקום" ואתה לא תדע שעברתי, למעשה תצטרך שיהיה תעריף אחיד לכל השיחות האלה – מה שכנראה יעלה את התעריף של השיחות היום בפנים הרשת, שהן יותר זולות, ויגרום לכך שלא תהיה שקיפות, לאיזה רשת אתה מתקשר.

מי אומר שצריך את השקיפות הזו?

כרגע, במבנה התעריפים שקיים היום במדינת ישראל, צריך שקיפות. אתה רוצה לדעת אם אתה משלם על השיחה שקל או 40 אגורות.

אם אני אדע שאנחנו כבר בשלב של השקיפות, אז מצבנו יהיה מצוין.

ללקוחות מאד חשוב לדעת מה התעריף שהם משלמים עבור שיחה.

אני מחברת HOT. אני חושב שלא יהיה ויכוח שאנחנו אחד הגורמים הרלבנטיים ביותר לדיון הזה. HOT התחילה לתת שירותי טלפון נייחים בדצמבר, בסוף נובמבר. אנחנו בתקופה של השקה רכה וכבר יש לנו בתקופה הנוכחית, אפילו בשקט, כמה אלפי לקוחות. אנחנו מצרפים כמה מאות ביום. אני עוד אופטימי לגבי היקף הלקוחות שיהיה לנו עד סוף השנה. דווקא היום, על רקע העובדה שאנחנו כבר כמה חודשים בשוק, אני משוכנע עוד יותר היום מאשר בעבר, כי היו הנושא איננו תיאורטי, כמה נושא הניידות הוא קריטי עבורנו, והוא ויטלי. אנחנו, כמובן, תומכים במדיניות הממשלה על פי הצעת החוק, וכפי שאמרתי – הדבר הוא קריטי ביותר מבחינתנו. אין לי ספק שהנושא הזה חשוב בשוק כולו, אבל אולי בשונה ממה שנאמר על ידי דני רוזן, אני חושב שדווקא בשוק שלנו, שמתמודד בו דוד עם כמה לקוחות בלבד, וגוליית עם כמה מיליוני לקוחות, אז כפי שקיים במספרי טלפון – כשיש אותו מספר לאורך זמן, המחסום הפסיכולוגי, המעשי, קל וחומר במגזר העסקי – הוא חזק. בשוק שלנו החשיבות לנושא הזה הרבה יותר קריטית מאשר בשוק הרט"ן. לא אכנס למה שקורה בתוך השוק, כי זה לא כל כך ענייני, אבל בשוק שלנו זה קריטי.

היעדר ניידות מספרים, מבחינתנו, זה מחסום אדיר במעבר לקוחות. לקוחות עוברים לפעמים מספרי טלפון נייד, אבל בבית – אותו מספר נמצא, ואנשים מבוגרים לא רוצים להחליף אותו. עסקים – דיברו קודם על חברת ביטוח. יש עוד הרבה דוגמאות. מספר 9000000 – תשעה מיליון, כולם מכירים. איך אני אשכנע את הלקוח הזה, גם אם יהיה כדאי לו, מבחינה כלכלית, לעבור אלינו, שיעשה את זה, אם לא אוכל לתת לו את אותו מספר טלפון. כך שמבחינתנו, כדי להוות תחרות אמיתית ל "בזק" הנושא הזה הוא בנפשנו. זאת ועוד – בעוד שבשוק הרט"ן הועלה הנושא של שקיפות תעריפים, אני לא יודע אם זו בעיה או לא בעיה, כי דני רוזן דיבר על פתרונות כאלה או אחרים. אצלנו, בשוק שלנו, הנושא הזה לא קיים. הבעיה הזו אינה קיימת משום שתעריפי השיחות on net ו- off net, בתוך הרשת או בינינו לבין הרשת של "בזק" הם אחידים, שקופים, קבועים, והבעיה הזו איננה, כך שאנחנו לא רואים פה שום מגבלה בתחום הזה.

אין ספק שמעבר לאינטרס שלנו, הנושא הזה של ניידות מספרים הוא נושא שהוא במובהק לטובת הצרכנים. זה מאפשר לממש עוד יותר את חופש הבחירה שהיום, יחסית, קיים בשוק, אבל צריך לתת ללקוחות ולצרכנים את ההזדמנות האמיתית לממש את חופש הבחירה וניידות המספרים באמת עושה את זה, מקטינה את המחסומים במעבר בין מפעילים, מונע קשיים של החלפת מספרים, וגם מחסומים פסיכולוגיים, משכלל את התחרות בשוק, מוזיל עלויות. מעבר בין מפעילים, במובן הזה, אני חושב שהצרכנים יוצאים נשכרים בעניין. אין ספק שדיבר עמיתי מ "בזק", שאני מברך על התמיכה שלו בעניין, אם כי אני מסייג בעניין תקופת היישום שלו. לנו, הנושא הזה הוא קריטי באופן מיידי, וארבע שנים זה למעשה בדיחה, זה לא רלבנטי. אבל אין ספק שכדי שהנושא הזה יהיה אפקטיבי גם המעבר הזה צריך להיות מהיר, זול, פשוט, מינימום סחבת ללקוחות עם אחריות מהגורם שמקבל את הפניה – one stop shop, הנושאים הללו קיבלו ביטוי במדינות העולם. אני לא חושב שאנחנו צריכים ללמוד פה מההתחלה. יש מודלים טובים.

אני מ- "012 קווי זהב" שפועלת בתחום השיחות הבינלאומיות על פי רשיון כללי, וקיבלה לאחרונה גם רשיון לניסוי בתחום שירותי הטלפוניה הנייחת. כמובן שהנושא של ניידות מספרים הוא קודם כל בנימי נפשן של החברות הקטנות שרוצות להיכנס לשוק, ובתחום של הטלפוניה הנייחת המצב הוא הכי קשה בישראל, מבחינת רמת התחרות.

שוק הטלפוניה הנייחת בעצם היה צריך להיפתח לתחרות, לפי החלטת ממשלה, בינואר 99. עד היום שוק הטלפוניה הנייח הקיים לא נפתח לתחרות בשל כשלים רבים שהשוק הזה מכיל. אני חושבת שנושא ניידות המספרים יכול להיות אחד הקטליזטורים החשובים ביותר להתפתחותה של התחרות הזו, ולהסרת המכשול שעומד בפני הצרכן כאשר הוא רוצה לעבור למפעיל אחר.

דבר נוסף, שניקח לתשומת לבנו – הדבר הזה קיים בכל מדינות העולם המערבי. הוא תרם מאד להתפתחותה של התחרות. ישראל של היום, של שנת 2005, נמצאת, מבחינת הנושא של ניידות מספרים, ברשימת המדינות המתפתחות. היא מצטרפת לאותן מדינות שבהן אין תחרות מפותחת, אין תקשורת מפותחת, למרות שיש לה את כל הנתונים מבחינת הטכנולוגיה להצטרף דווקא למדינות העולם המערבי, ואני חושבת שבנושא הזה טמונים פתרונות טכנולוגיים שאכן מאפשרים לעשות את זה, בלוח זמנים קצר, ויפה שעה אחת קודם.

אני מחברת 013 – "ברק". לא אלאה את הפורום הזה כיוון שהעובדות נאמרו. אני רק אומר שהעמדה של החברה שלנו זהה לעמדה של שאר החברות שבתחרות, והיא – שצריכה להיות ניידות מספרים בין החברות, מהסביות שפורטו פה גם על ידי "קווי זהב" וגם על ידי החברות האחרות.

אני נציג של חברה שנקראת "גלוב-קול" שעוסקת בתחום מאד צר של ענף התקשורת. החברה בדקה את האפשרות להיות מפעיל של תקשורת נייחת, ואני רוצה פה להצטרף לדעה שאם רוצים לקדם תחרות צריך ל- - - מספרים. לא כדאי אפילו להתווכח על זה. אני רק מסייג את האמירה הזו בזה שאני מתכוון לתחרות באמת, כי פעם, תחרות בענף התקשורת, הכוונה שלה היתה לדפוק את "בזק" ולא לזה אני מתכוון. אני מתכוון לתחרות אחרת.

הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא בהקשר של חוק ההסדרים. אדוני היושב ראש יודע אפילו יותר טוב ממני שמה שלא הולך בכוח, הולך עם יותר כוח, ומה שלא הולך בחוק ההסדרים לא הולך באף חוק אחר. לכן, אם מתכוונים לעשות את זה, צריך לעשות את זה בדרך הזו, ובחוק ההסדרים.

אני מחברת "מוטורולה"."מירס-מוטורולה". מבחינה צרכנית הנושא חשוב. אני כרגע בעצם - -

תומך?

אנחנו, מבחינת "מירס" בודקים את הנושא הזה כרגע. הנושא מאד מורכב, והייתי רוצה לבקש מהמשרד – אסף כהן אמר שהם מפעילים חברת ייעוץ. האם יש אפשרות שאנחנו ניפגש אתם כדי להבין יותר טוב מה הולך לקרות?

אנחנו נצביע על זה בסוף השבוע הבא. אתם יכולים להיפגש אתו? הוא מנסה לחשוב על זה. אני אגיד שגם אנחנו נחשוב על זה. תודה.

מישאל וקנין, מחברת "סלקום" – אחרון הדוברים. הוא הכין מצגת.

אני חושב שהנושא הזה מספיק חשוב כדי שהוא ייבחן בצורה מעמיקה. הגישה של הממשלה בנושא הזה, בעיקר משרד האוצר והרבה פחות משרד התקשורת, לפחות איך שמובילים את הדבר – אני חושב שהיא ראויה לבחינה קצת יותר מעמיקה. עשינו כאן איזושהי מצגת קצרה. למי שלא מכיר בעל פה את סעיף 5 בחוק התקשורת – שנותן לשר התקשורת סמכות להנהיג ניידות מספרים מתי שהוא רוצה. יש לו את הסמכות הזו, ואין צורך בחקיקה ספציפית. החברות מחויבות, היה ויורה להם שר התקשורת – להפעיל את ניידות המספרים.

האם צריך את חוק ההסדרים? היועצת המשפטית של הכנסת, אנה שניידר, אומרת על פרק התקשורת בכלל, ועל ניידות מספרים בוודאי – אין שום השלכה תקציבית, ולכן, אין שום סיבה שניידות מספרים תהיה חלק מחוק ההסדרים.

אבל אנה שניידר גם אמרה שלא צריך להקשיב לה, שאנחנו סוברינים להחליט לבד. אם כבר אתה מצטט אותה – תצטט את הכל.

להקשיב לה תמיד צריך, אבל בנושא הזה חוות הדעת שלה איננה מחייבת את - - -

מה סיפרו לכם במצגת שהיתה כאן לפני 10 ימים והוצגה על ידי אגף התקציבים באוצר ומשרד התקשורת? זו המצגת שחלק מהח"כים ראו. הדבר הראשון שדיברו עליו הוא על הבעייתיות הקיימת במצב הנוכחי, שבו אין ניידות מספרים, והגדיר את זה אמיר לוי, סגן ראש אגף תקציבים שאמר שהלקוח הוא "לקוח שבוי". הוא אמר שיש פגיעה ברווחת כלל הצרכנים, בדגש על הלקוחות העסקיים, שנאלצים להחליף כל הזמן כרטיסי ביקור. אז אותי לימדו שכשמדברים על שבויים – זו תמונה של שבויים עיראקים. כמו שאמרה שרון פליישר – בכל שנה בשוק הסלולרי, אני לא מדבר על השוק הנייח, יש מיליון ישראלים ואפילו קצת יותר שמחליפים את המפעיל הסלולרי שלהם, למרות שהם לא יכולים לקחת אתם את המספר. כולם יודעים. אני, למשל, לפני שהתחלתי לעבוד ב "סלקום" הייתי מנוי בחברה סלולרית אחרת. עד היום, מי שמחפש אותי במספר הישן - -

המספר מאד נמוך בהשוואה למקובל בעולם.

לא עשית סקר מבין אלו – כמה היו רוצים להישאר במספר הישן.

אבל בכל מקרה, ודאי בשוק הסלולרי, אי אפשר לדבר על לקוחות שבויים. אנחנו רואים מעבר מדי יום, גם של לקוחות עסקיים – אני יכול לספר לכם שאפילו גופים שבהם המספר הוא חלק כמעט מה- DNA של הארגון, למשל – "ידיעות אחרונות" שהיה מנוי בחברה סלולרית אחת במשך 12 שנה, ולפני 7 חודשים הם החליטו לעבור לחברה סלולרית אחרת, העביר את כל 1200 העובדים בו, כולל העיתונאים, שהם הבולטים והמרכזיים במדינה, לחברה אחרת. השאירו הודעה בתא הקולי על המעבר למספר אחר, ובזה נגמר הסיפור, בלי צורך לטרטר את כל הציבור.

שאלת אותם אם הם היו מעדיפים לעבור עם המספר הישן שלהם?

אני מזכיר את הנקודה שדיברו על הלקוחות העסקיים – למי שלא זוכר, לפני 4 חודשים נאלצו הרבה מאד לקוחות עסקיים במדינת ישראל – לא בגללנו, אלא בגלל מדיניות של משרד התקשורת – להחליף את כל כרטיסי הביקור שלהם, לעבור מ- 9 ל-10 ספרות. אמרו שזה חשוב לשקיפות, חשוב שאדם יידע לאיזה רשת הוא מתקשר, כי יש קידומת אחת לכל חברה. גם האלמנט הזה כבר לא רלבנטי.

דיברו כאן על שתי ועדות ציבוריות שהמליצו על זה, באותה מצגת, של משרד התקשורת ומשרד האוצר. נמצא כאן דני רוזן שאמר בגילוי לב – שהוא מייצג קבוצת משקיעים שרוצה שתהיה ניידות מספרים כדי להרוויח מהעניין, כדי להקים את המערכת הטכנית של ניידות המספרים - -

- - -

אני לא אומר שלא, אני אומר : אני מייצג את חברת "סלקום", אבל אני אומר: כשוועדת רוזן בדקה את זה, למרות שדני רוזן אומר שזה קצת ישן, אז היא כתבה שאחד הדברים החשובים, וזה ציטוט מלא מדו"ח רוזן: אחד הדברים החשובים ביותר הוא שתהיה תוכנית מספור יציבה במשך 20 שנה. כאן, מה שאנחנו רואים זה לא ניידות מספרים זה ניידות מדיניות.

היא המליצה על ניידות מספרים, אבל החברות הצליחו לעכב את זה - -

ועדת קרול לא דנה בכלל בניידות מספרים. היא הסתפקה באמירה כללית שהנושא הזה הוא נכון, ואני מסכים שהנושא הזה, באופן עקרוני, יש בו מן ההגיון, רק שצריך לעשות את זה בצורה עניינית ומקצועית, וועדת קרול, שאותה הביאו אנשי משרד התקשורת, בכלל לא דנה בשוק הסלולרי.

מה לדעתך זה מקצועי?

כמו שעושים במדינות אחרות. אני כבר מגיע לזה, אדוני היושב ראש

הציגו כאן רשימה של מדינות מאד מפוארת, שבהן יש אמת ניידות מספרים, וזה נכון. אנחנו, במקרה הזה, לא עשינו את מה שעשו בחלק גדול מהמדינות. אבל איך עשו את זה במדינות אחרות? קודם כל, מינו צוותים שבדקו אם צריך או לא צריך. דבר שני – בגלל המורכבות הטכנולוגית, ביצעו פיילוט במספרי 800-1 כמו שדיבר חיים גירון על אותה חברת AIG. שלא תתבלבלו, זה פרויקט מחשובי מאד מורכב. זה בעצם מיני "באג 2000", הדבר הזה, ולכן צריך להשקיע בו הרבה, והתשתית התקשורתית בכלל, ובוודאי התקשורת הסלולרית, היא תשתית חיונית, ולכן צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ומדודה, ולא בריצה כזו שאחר כך אתה לא יודע למה לא עצרת בזמן, וברוב המדינות בעולם המערבי עשו את זה. חילקו את זה לשני שלבים. קודם כל – עשו ניידות ברשת הנייחת, בגלל מה שאמר פה סמנכ"ל משרד התקשורת בתחילת הדיון, שלקראת תחרות, ובגלל שיש מחסור בתחרות ברשת הנייחת, ובאמת, היום – למרות הכוונות הטובות של HOT אין עדיין תחרות ל "בזק" – אז יותר הגיוני להתחיל ברשת הנייחת, ואחר כך לעבור לרשת הניידת. הפער בין שלב 1 לשלב השני הוא בערך שלוש שנים. בארצות הברית, דרך אגב, רק לשם המחשה – דני רוזן הביא כאן את הונגריה, אבל בארצות הברית תיכננו את ניידות המספרים ליישום בשנת 1999. הניידות היתה אמורה להיכנס לתוקף בשנת 1999. בסופו של דבר הניידות בוצעה ונכנסה לתוקף - -

זה היה בגלל תהליכים משפטיים שעיכבו אותה, לא בגלל שלא היה - -

רק בסוף שנת 2003, בין היתר – בגלל בעיות טכנולוגיות מורכבות.

הלאה – דובר פה כמה לקוחות צריכים את זה. בכמה גדל היקף הנטישה בין חברת סלולר אחת לחברה סלולרית אחרת, בעקבות הפעלת ניידות מספרים. כמו שאמרנו קודם : בישראל יש 15% של נטישה מדי שנה, בין חברה סלולרית אחת לשניה, יחסית לעולם אלה מספרים נמוכים, אבל באופן ממוצע בעולם זה גדל בעוד 5%. בסך הכל מדובר כאן בתוספת של עוד 5% בנטישה בין לקוחות הסלולר, ולכן אין כאן בשורה שמדברת לכל הציבור. שלא תטעו. זו תוכנית המספור הרשמית של משרד התקשורת.

בדיון הקודם בוועדת הכספים דיבר חבר הכנסת ליצמן, אז זה הלוגו של חברת "אל קורדיה" שגם עכשיו מייעצת למשרד התקשורת. אותה חברה שמייעצת עכשיו יצאה גם בשנת 2001, זו תוכנית המספור שגם דני רוזן היה חתום עליה, ובתוכנית הזו, בסעיף הראשון – כתוב מה היא תוכנית מספור טובה. הוא אומר שתוכנית טובה היא תוכנית יציבה, שתתקיים ללא שינוי מהותי במשך כ-20 שנה. בתוכנית המספור של משרד התקשורת היתה מפת דרכים מסודרת שאמרה- אנחנו צריכים לעשות שורה של צעדים. אחד מהם היה – העברת רשתות הסלולר לקידומת אחת, מה שקרה לפני 4 חודשים. הדבר השני – הפעלת ניידות מספרים ב- 800-1. הדבכ השלישי: הוספת ספרה במספרי "בזק" כדי שגם "בזק" יהיו ב- 10 ספרות.

- - -

הדבר הנוסף הוא צמצום הקידומות של "בזק", הפחתה של מספר הקידומות של "בזק" לקראת איזשהו חזון שאולי יהיה פעם אזור חיוג אחד, ארצי, וקידומת אחת, כלל ארצית. ובסוף – הרחבת ניידות מספרים.

מה בוצע בפועל? בפועל, לפני 4 חודשים חייבו אותנו לעמוד ב- 1 לנובמבר, 2004 , במעבר ל-10 ספרות. החברות השקיעו 300 מיליון שקל. כל חברה סלולרית השקיעה סדר גודל של 50. "בזק", שלא השתתפה בניידות הזו - -

אל תדאג, אתם תוציאו את זה מהאזרחים.

"בזק" הלכה לממשלה ואמרה לה שניידות המספרים של הסלולר עולה לה כסף, ולכן הממשלה החליטה לתת ל "בזק" 120 מיליון שקל כדי ליישם את ניידות המספרים של חברות הסלולר. ואז אמרו: למה עשינו את הדבר הזה? – כדי ליצור שקיפות. באותה תוכנית מספור של דני רוזן דובר בפירוש שהצעדים הבאים ביישום ניידות מספרים, אחרי שתיושם הניידות ב- 800-1 יתבססו על הניסיון שיירכש מהפעלת ניידות מספרים ומספרי החינם, לקחים של הקמת הפעלה של פורום מפעילים – אני מבין שהוקם ולא יושם, כי היתה איזושהי חברה שעמדה בראשו, ובעצם התאיידה, ולקחים מהתפתחות התחרות. אני לא חושב שמי שעכשיו מציע ניידות מספרים בדק את הדברים האלה וניסה להפיק איזה שהם לקחים.

בואו נראה מה בוצע ומה לא בוצע מתוכנית המספור של משרד התקשורת. אמרנו: הסעיף הראשון יושם. כל הדברים האחרים עדיין לא יושמו. דיבר כאן לדעתי אסף כהן בוועדה, לפני שבוע וחצי, על החשיבות של שקיפות התעריפים. לפני שנה ישבנו בכנסת, בניסיון להבין למה צריך את המעבר ל-10 ספרות בסלולר, בעקבות שאלה של חבר כנסת. אמר מנכ"ל משרד התקשורת שהשקיפות הזו, בעיניהם, היא ערך עצום, כדי שאדם יידע, כשהוא מחייג מ-050 ל- 052 שהוא מחייג לרשת סלולרית שהיא לא הרשת שלו.

בואו נראה מה קורה בשקיפות, במצב החדש. נניח ששני יריבים או חברים טובים רוצים לדבר אחד עם השני, כשאחד הוא מנוי של "פלאפון" וגם השני – כשאחד מחייג אל השני הוא יודע שהוא משלם רק זמן אוויר – 50 אגורות. בהנחה שאותו אדם שאליו חייגנו והוא היה מנוי של חברת "פלאפון" והוא עזב לחברת "פרטנר", והמספר ממשיך להיות המספר הקודם. מחייג אליו חברו, ואותו מחייג לא יודע שהוא כבר עבר לחברה אחרת. אז מציע לנו משרד התקשורת, או משרד האוצר, או שניהם, להסתכל מה קרה בעולם ולמצוא פתרונות. אז יש מדינות, כמו אירלנד, ששם, לפני כל חיוג – אתה יכול לשלוח SMS כדי לברר באיזו רשת היעד שאליו אתה מחייג נמצא. יש פתרון אחר, שלפני כל חיוג – וזה קיים באנגליה – המחייג מתקשר למוקד שירות לקוחות לברר. אפשרות נוספת, שלפני השלמת השיחה, המחייג ישמע הודעה קולית שאומרת: "המנוי הינו לקוח של חברה..." כך וכך. האפשרות האחרונה, שעליה דובר כאן - -

האפשרות האחרונה היא הניידות.

כך עושים ניידות. אחרי שיש ניידות אתה חייב, כדי לפתור את בעיית השקיפות - -

למה אתה לא מזכיר את הצלצול, שהזכיר דני רוזן? זה לא מופיע. אני מסתכל על ארבעת האפשרויות, והאפשרות שקיימת בכל העולם של צלצול מיוחד - -

גם האפשרות של צלצול מיוחד, לטעמנו, היא הטרחה וטרדה.

בסדר, אבל תציג אותה.

האפשרות של צלצול דומה, בעצם, להשמעת הודעה קולית, וגם צלצול, לדעתנו, זו פגיעה בנוחות של הלקוח. משימוש שהוא מאד פשוט, שאדם מחייג ומקבל תשובה, בסוף צריך צפצופים כאלה וצפצופים אחרים – אלה פתרונות שמתאימים לך, חיים גירון, לא ללקוחות. לכן, שיהיה ברור, שכשיש ניידות מספרים בסלולר, אין פתרון יעיל ואמיתי לבעיית השקיפות, שלא יספרו לכם סיפורים אחרים.

עכשיו יש נושא אחד שהוא מאד קטן – בכמה זה יעלה. זה דבר שלא נדון, בכלל. חוץ מאשר שאלה שנשאל סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, בדיון הקודם, ואמר שעל פי הערכות ראשונות זה בין 60 ל- 240 מיליון שקל – אסף דיבר על זה. אני לא מכיר אף פעם שמישהו ממשרדי הממשלה, בטח לא מאגף תקציבים, בא לדיון בכנסת וכשאומרים לו שנושא פרויקט מסוים יעלה בין 60 ל-240 מיליון שקל הוא מוכן לממן אותו. ברור שהדבר הזה יפול עלינו, על החברות, ובסופו של דבר זה יתגלגל על הלקוחות.

אף אחד לא חשד בחברות הסלולר שהן תשלמנה את המחיר.

אנחנו שילמנו את זה בפעם שעברה, ובסוף זה גולגל על הלקוחות. זה מאד באופנה עכשיו לדבר על המחירים בשוק הסלולרי, אבל רק כדי שאנשים כאן יידעו: גם אחרי העלאת המחירים. לפניכם השוואה של אחרי העלאת המחירים האחרונה. עדיין, דקה ממוצעת בסלולר בישראל יותר נמוכה - -

תסביר אבל למה אחרי מה שאולמרט עשה העלתם מחיר?

אני מציע שתבדוק את הדו"ח הכלכלי שכתב סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, אסף כהן, בנושא הפחתת הקישוריות – עמוד 27. הוא אומר שם בפירוש שצפוי שתהיה העלאת מחירים.

אני אומר את זה כל הזמן. השאלה היא האם זה - -שירות או לא.

עוד נקודה אחרונה על התחרות בשוק הסלולרי בהשוואה לשוק הנייח – כמה חברות סלולר יש בישראל, לעומת כמה חברות סלולר יש במדינות אחרות בעולם, אז גם כאן אנחנו נמצאים במקום מאד מאד גבוה יחסית לגודל האוכלוסייה. בישראל יש חברת סלולר על כל 1.8 מיליון תושבים, ובוודאי, בוודאי, הרבה יותר חברות - - -

בכל המדינות ברשימה, אגב, יש ניידות מספרים, פרט לישראל.

אנחנו מציעים שייצמדו לתכנית שרק לפני 4 שנים אמרו שחשוב שהיא תהיה, היא תוכנית יציבה. שיעשו את זה בצורה מדורגת, שיבדקו בכל פעם האם הדבר הזה נחוץ והאם הוא הצליח, כן או לא, ולא ירוצו לחייב אותנו להשקעות מטורפות של מאות מיליונים.

אני אענה לכמה מהסוגיות שהועלו פה. הרעיון להשוות אותנו לארצות הברית איננו רלבנטי, מפני שבארצות הברית שיטת התשלום היא RPP – Recipient Party Pays. מקבל השיחה הסלולרית הוא זה שמשלם עבור השיחה הנכנסת אליו. לכן הוא יכול לקחת את המספר הנייח שלו ולהפוך אותו למספר נייד. הוא משלם את ההפרש ולכן מי שמתקשר אליו זה אינו מעניינו. השיטה הזו איננה קיימת בארץ. היא בוטלה לפני הרבה שנים. זה לחלוטין לא רלבנטי. אני מסיר את הכובע בפני הניסיון להגיד שאם כבר עושים כך וכך, נסבך את זה עוד יותר וגם נשנה את כל שיטת החיוב בארץ.

לגבי שקיפות – כמו שאמר דני רוזן, אין קשר בין הדברים. יש בין 4 ל- 5 שיטות מקובלות בעולם לשמור על שקיפות תעריפים, הישג צרכני ממדרגה ראשונה שהגענו אליו בעקבות התוכנית הקודמת. אני מצהיר לפרוטוקול ולכל מי שרוצה לשמוע: לא תהיה פגיעה בעיקרון של שקיפות התעריפים בין אם תהיה ניידות מספרים ובין אם לא. גם בניידות מספרים נבחר את השיטה המתאימה - - -

תסביר, תסביר, לא מאמינים לך.

במענה לכאלה שאינם מתנגדים אבל אומרים – נדחה את זה ב- 2 עד 4 שנים, אנחנו כבר בפיגור של קרוב ל- 10 שנים לעומת העולם הרחב, הנאור, בנושא של ניידות מספרים. התחרות כבר בפתח. HOT מתדפקת על הדלתות, חברות נוספות, בסלולר אנחנו רואים מה קורה - -

אז למה לא עשית את זה כשהעברת ל- 10 ספרות?

אני אומר כאן משפט, אולי חבריי מהאוצר לא כל כך יאהבו אותו: אין קדושה בעניין הזה שניידות מספרים חייב להיות בחוק ההסדרים דווקא, אבל בנקודת זמן זו, אם אנחנו נוציא את זה מחוק ההסדרים, התוצאה היא דחייה של לפחות שנה או שנתיים בנושא הזה, זאת אומרת: זה לא יהיה בפברואר, 2006. זה אולי יהיה בפברואר 2007 ואולי בפברואר 2008, והתחרות לא יכולה לחכות לזה. HOT לא יכולה לחכות לזה, החברות החדשות לא יכולות לחכות לזה והתחרות בסלולר לא יכולה לחכות לזה.

אנחנו מבקשים שתסביר איך השקיפות לא תיפגע.

אם היושב ראש יקצה לי זמן, אני אסביר.

היו הרבה מאד טרוניות למה משרד האוצר מוביל את זה. אני מודיע: זה מאמץ משותף של שני המשרדים, ואני שמח על כל יוזמה להגן עלינו מפני משרד האוצר. אנחנו מוחלים על הדבר הזה.

במשפט אחד, לסוגיית המחיר: אני לא חושב שמישהו חולק על זה שניידות מספרים תגדיל את חופש הבחירה של הצרכן. לא ברור לי איך יכול להיות שבעולם שבו חופש הבחירה של הצרכן גדל המחירים אמורים לעלות. למיטב הבנתי, בכלכלה שאני למדתי, חופש תנועה של צרכן מוביל להורדת מחירים. יכול מישהו ולהגיד שיש איזושהי עלות בהקמה של המערכת, שבאמת נאמדת באיזשהו סכום שהצגנו בפעם הקודמת. אני מזכיר לכולם, שהסכום הזה, גם אם ניקח את הגג שלו, כ- 200 מיליוני שקלים, הוא פחות מאחוז מכל ההכנסות של החברות שיושבות כאן, "בזק" וסלולר יחד. כלומר, גם אם אתה מגלגל את זה לצרכן, ונתעלם כרגע מגמישויות של ביקוש והיצע, בשנה אחת הסכום הזה הוא אחוז ממה שכולנו כצרכנים משלמים. זו נקודה ראשונה.

נקודה שניה שרציתי להתייחס אליה היא נקודת הנטישה. אומרים פה שגם היום צרכנים כבר זזים בין החברות. אז אנחנו תומכים ושמחים על כך שיש נתונים שמראים שהצרכנים זזים. בואו נעשה להם את זה יותר פשוט: כשהוא זז, הוא לא יצטרך לשנות את המספר שלו, יהיה לו יותר נוח, יהיה יותר נוח למי שמתקשר אליו, יותר נוח לפירמות, שלא תצטרכנה להחליף את מספרי הטלפון שלהם, וכן הלאה.

שלוש הערות – אחת, כיוון שנשמעו כאן מספר הערות למה זה בחוק ההסדרים, כן או לא, אני חייבת בכל זאת להגיב על זה, ובקצרה. עדיף היה לולא זה היה נכלל בחוק ההסדרים, ואני מקווה שאנשי האוצר, שמחייכים אלי חיוך גדול כי הם מכירים את ההערות שלי בעניין – הפנימו את העניין, ושבשנה הבאה לא נראה את התיקונים מהסוג הזה בחוק ההסדרים, אלא הם ילכו במסלול הרגיל.

הערה שניה – לעניין תוכנית המספור שנעשתה בשנה שעברה. ועדת הכלכלה קיימה דיון ב- 27 בינואר 2004. אני לא השתתפתי באותו דיון בנושא הזה, אבל קראתי את הפרוטוקול וסימנתי לעצמי כל מיני ציטוטים שבשל קוצר הזמן וחוסר הסבלנות אני לא אקרא אותם עכשיו. רוח הדברים היתה ביקורת די נוקבת על כך שהכנסת, באמצעות ועדת הכלכלה, לא שותפה בהליכים שנעשו בעניין הזה. כשרצו לבקר, לבדוק נושאים מסוימים, כגון עלויות ועוד – הוסבר לוועדת הכלכלה שבעצם השלב שבו נמצאים הוא של חצי הריון, ולכן אי אפשר להפסיק אותו באמצע.

אני מביאה את זה לתשומת לבכם כדי שתשקלו אתם, חברי הכנסת, האם להשאיר את כל נושא תוכנית המספור, תוכנית הניידות, כרגע – להוראות של השר, כפי שמוצע כאן, הוראות של השר – "השר יורה", קרי: ההוראות הזו נעשות בדרך מנהלית, ללא פיקוח פרלמנטרי, או שמא יש לקבוע שלפחות העקרונות של התוכנית הזו ראוי שייעשו בחקיקת משנה באישור ועדה מוועדות הכנסת.

הערה שלישית מתייחסת לנושא של תחילת התוכנית הזו.

בסעיף 42, אפשר יהיה - --

סעיף 42 זה סעיף התחילה, ומייד אגיע אליו. זו ההערה השלישית שלי. ההערה השניה שלי התייחסה דווקא לנוסח המוצע של סעיף 5א (ה) ששם מדובר רק בהוראות של השר: "השר יורה..." לחברות אלה, ולבעלי רשיונות אלה. קרי, כשמשתמשים במילה "מורה" זה אומר שזה ללא פיקוח פרלמנטרי, כיוון שזה לא נעשה בחקיקת משנה.

אז יושב ראש בקשת הכלכלה – היות ונושא התקשורת שייך לכלכלה, ואני מסכים אתו – הוא ביקש להוסיף "באישור ועדת הכלכלה".

שההוראות האלה, או המתווה של ההוראות האלה ייקבע בתקנות.

לכם יש בעיה עם זה.

תסבירו לי משהו – אם השאלה היא לגבי סעיף התחילה.

לא. אל סעיף התחילה אני תכף אגיע. אני מדברת כרגע לגבי תוכנית המספור. הכנת תוכנית המספור – האם לא ראוי שהיה תהיה באישור ועדת הכלכלה? אינני יודעת. אין לי לזה תשובה מוחלטת, אבל בגלל ביקורת שנשמעה, מאד נוקבת, על ידי חברי כנסת מכל הסיעות לגבי תוכנית המספור הקודמת, חשבתי שראוי להעלות את זה בפני הוועדה.

הנושא השלישי הוא שהסעיף מדבר על כך שהשר יכין את תוכנית המספור, ויורה לבעלי הרשיונות על יישום והפעלה של התוכנית עד ה-1 בפברואר, 2006. לעומת זאת, בסעיף 42א נאמר שתחילת הסעיף הזה היא ביום 1 בפברואר, 2006, או במועד מוקדם מזה שייקבעו שר התקשורת ושר האוצר. התוספת הזו איננה אפשרית. אי אפשר להורות להם לסיים את זה במועד מוקדם יותר, כפי שמוצע כאן - -

אז את מציעה להשאיר את פברואר 2006.

או לתקן את התאריך גם בסעיף האופרטיבי. הם לא מתיישבים עכשיו אחד עם השני.

אני אומר- להשאיר את 2006, לא מוקדם יותר. לכן נשאיר את הסעיף.

זאת אומרת: למחוק את "או במועד מוקדם מזה שייקבעו השרים"?

כן. נשאיר את זה 2006.

אני מבקש לפצל את הסעיף הזה, שאני אצביע עליו בעד, ולהצביע עליו יום אחד לפני ה- 17 במרץ, שכפי ששמעתי ברדיו זה התאריך שנצביע בו על החוק כולו, כי אני חושב שהכנסת סעיפים מהסוג הזה לחוק ההסדרים זה דבר לא תקין, לא נכון, ואני לא רוצה לדבר בשפה כפולה.

אז למה אתה מצביע בעד?

תכף תשמע. לכן אני אמרתי – אני מבקש לפצל, ואז תהיה הצבעה נפרדת. אם תהיה הצבעה נפרדת, אין לי שום בעיה.

לגופו של עניין – אני בעד ההצעה הזו. אני לא מצליח להבין למה כשחברה כלשהי מחליטה להשקיע יותר מיליונים מאשר 50 מיליון שקל ברצון להגיע אל הציבור היא אומרת שהיא עושה את זה, ולא באה לכאן להגיד כמה זה יעלה במחיר וכשמותר לה, על ידי הרגולטור, מייד מגישים לנו חשבון. הרי אתם מנהלים עסקים בהיקפים מאד גדולים – משקיעים באל"ף ובבי"ת כדי להתחרות בגורם כזה וגורם אחר, ולא באים אלי לשאול אותי איך זה יסתדר. אני הרי לא יכול לפקח על כל המחיר. יש פה מהלך שהוא לטובת הצרכנים – אני בעדו.

לא בטוח שהוא לטובת הצרכנים.

זה כבר ויכוח אחר. אתה גם אומר – לא עכשיו, לאט, ואתה מציע סדר אחר. אתה לא מציע לא לעשות את זה. אתה אומר לעשות את זה בצורה אחרת.

זה פוגע בנוחות של הצרכן.

אז שלא יבחר בזה.

אבל זה פוגע גם במי שלא בוחר. זה פוגע במי שמחייג אליו. זה פוגע ב- 100% מהלקוחות.

הרי האופציה שלי לעבור כל שבועיים מחברה לחברה ולשגע את אלה שרוצים להתקשר אלי, קיימת גם היום. נכון? וכל השיגעונות האלה קיימים. אם אני מחליט להתנהג באופן לא רציונלי, וזה משליך על כל מיני אנשים אחרים – הם יכירו שיש להם קלינט לא רציונאלי, ויתקשרו אתו או לא. ההלכה הבסיסית היא שהעובדה שאני יכול לעבור עם המספר שלי למקום אחר, היא, מבחינתי, רצון חיובי, שמשפר את השירות, מבחינתי, ולכן אמרו שבכל העולם הולכים עליו.

השאלה האחרונה, שאני משאיר אותה תלויה באוויר, כי לי אין עליה תשובה, אולי לרב ליצמן יהיה פתרון בשישי-שבת במקומות שהוא יימצא בהם: למה בכל זאת יש פה גם כשל שוק? מגבירים תחרות, ופתאום משיתים את המחירים על הצרכן. הרי לצורך העניין זה לא היה צריך לעבוד ככה. גם בקישוריות, גם פה, גם שם. זה מזכיר לי את הדיון לגבי סימון מחירים, שאמרו לנו עד כמה זה לא יעיל ולא כדאי. הסבירו שזה מעלה את המחיר.

הרשתות אמרו את זה.

לכן עשיתי את ההשוואה.

חשבתי הפוך.

אני הפוך בקטע של הכשלי שוק. אתה מכיר את זה לא מהיום. בקטע של הכשלי שוק אתה לא מצליח לשכנע אותי, כי זה לא כשלי שוק, ככה בנוי השוק. השוק בנוי שאם אפשר לקבל מהלקוח יותר – לוקחים. אין איזה מחיר שאומרים שמעבר לו לא יפה לקחת. אני לא מכיר פטנט כזה, גם בעסקים שאני מעורב בהם. אם השוק משלם יותר – לוקחים יותר. ויש פה מומחים הרבה יותר ממני.

ותפקידנו לדאוג שלצד רווחיות החברות - - הלקוח.

תפקידנו לדאוג לתת לצרכן את האפשרות לעבור ממספר למספר. ההנחה שלכם שזה מוריד מחירים – את זה נראה בסוף. אבל ההצעה שלי על פיצול – קיימת.

אני מציע שאם זה מקשה על החקיקה אז השר יכין תוכנית למספור וידווח לוועדת הכלכלה.

אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה. אני חבר בוועדה שלך. אומרים על טייסים שהם לומדים יותר ויותר על יותר ויותר נושאים, עד שהם לא יודעים על הרבה מאד נושאים שום דבר. בהרגשה כזו אני יוצא מהדיון היום. אני חשבתי שאני מבין על מה מדברים כאן. ככל ששמעתי יותר, הבנתי פחות. למה אני אומר את זה? עבר זמן עד שלמדנו, ושכנעו אותנו ש "בזק" חייבת לעבור ל- 10 מספרים. את האסון הזה ואת הנכות הזו אנחנו נמשוך עוד כמה חודשים. עכשיו האוצר והתקשורת דורשים ניידות מספרים, ובחוק ההסדרים. למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים? = אנחנו יודעים, כי עכשיו אין ברירה. אנחנו בפינה של התקציב, ואם לא נעשה את זה עכשיו, צודק עידו דיסנצ'יק – זה לא יהיה. אני שואל את עצמי האם אתם רוצים לראות מצב של עודף תקשורת. לכו לידידי, יושב ראש ועדת החוקה, מיכאל איתן, ותראו איך הוא מתקשר מטלפון אחד לטלפון שני, מהפאלם, ללפ טופ, לנייח, לתקוע, לשקוע. יש לו 50 טלפונים. יש לנו עודף של תקשורת. אילו היה חוסר של תקשורת, הייתי אומר- ניחא. אני בעד קידמה והתקדמות. שיהיו פי אלף יותר אפשרויות. אבל אני אומר: בדיון הקודם דיברנו על ניידים. היום אנחנו מדברים על נייחים. השיטה האמריקאית פתרה את כל הבעיות לנייחים, לניידים, וניידות. אף אחד לא צריך להחליף כרטיסי ביקור. יש מספר אחד לכל המכשירים. שלשום, ביום שלישי, תפסתי את שרת התקשורת החדשה, ושאלתי אותה – את מבררת במשרדך מדוע לא עוברים לשיטה האמריקאית? והיא אמרה לי – זו השאלה הראשונה ששאלתי כשהגעתי למשרד.

מה אני אומר? יש גם נקודה ביטחונית, שלפחות אלה שעוסקים בתקשורת מבינים על מה אני מדבר. השיפור, השליטה והביקורת בנושא ביטחון אנטי טרור ישתפר בהרבה אם נלך לכיוון השיטה האמריקאית. אני שאלתי אותך, ידידי מהאוצר, האם אתם יודעים על השיטה האמריקאית וחושבים עליה. אמרתם לי ש- כן, זה רעיון טוב. אני אומר עכשיו, לסיכום – אני מצביע נגד השיטה הזו, במיוחד אם זה בחוק ההסדרים, אלא אם יגידו לי שהולכים לכיוון השיטה האמריקאית.

תיקונים משפטיים?

- - -

אלה לא תיקונים משפטיים. אלה תיקונים בעקרונות. על הנוסח שלהם אני אשב אתם אחר כך.

אמנם ההסדר הוא הסדר ראשוני בחוק, אבל הוא יצא קצת חסר בכמה נקודות, אפילו ברמה של הסדר ראשוני, לפני תקנות או הוראות מנהל. אני רוצה להסביר למה הכוונה. ניידות מספרים לא כל כך הצליחה בחלק מהמדינות בעולם, משתי סיבות: סיבה אחת היא שהמפעילים הוותיקים, למיניהם, השיתו את כל העלויות על המנוי שנוטש. זאת אומרת: אמרו לו – אתה רוצה לנטוש, לעבור לחברה אחרת? תתכבד ותשלם- כמה עשרות שקלים, כמה מאות שקלים, כל אחד לשיטתו, ועל פי הרגולציה באותה מדינה. הדבר הזה הפך לחסם מעבר פרוהיביטיבי, כי בהרבה מקרים האדם אמר - -

אתה לא רוצה קנס.

אני לא רוצה קנס מעבר, לא על המנוי העובר ולא על החברה שקולטת אותו, כי אם ישיתו את זה גם על החברה שקולטת אותו, אז היא תגלגל את זה על החברה שהוא נטש, וזה יהפוך לחסם מעבר בפני עצמו. לכן אנחנו מבקשים להכניס את העניין שהמעבר ייעשה ללא תמורה וללא תשלום, לא למנוי העובר ולא לחברה שקולטת אותו, וזה חלק מסל ההוצאות.

הנושא השני זה התקופה של המעבר. יש מדינות שבהם הרשו למפעילים למשוך את העסק הזה למשך מספר ימים, או אפילו יום-יומיים. זאת אומרת שאם נטשת חברה, עדיין אתה לא רשום בחברה החדשה, והחברה הראשונה לא מנתבת אליך שיחות. זאת אומרת שאתה מאבד את הקשר למשך יום או יומיים. במדינות אחרות, שהרגישות לתקשורת היא לא כל כך גדולה כמו בישראל זה הפך לחסם מעבר, קל וחומר בישראל, עם הרגישות הביטחונית שלנו. הציבור לא יסכים להפסיד את הקשר הטלפוני למשך זמן ממושך, ואנחנו מציעים שייקבע שהפעולות שכתוב – "ייבצעו את כל הפעולות הנדרשות מהם לשם כך.." - - -

איפה זה מופיע?

זה לא מופיע. אלה תוספות שהם מבקשים להכניס.

זה ייעשה באופן שבו מעבר של מנוי בין בעלי הרשיון הנוגעים לעניין ייעשה בדחיפות המרבית האפשרית - -

- - -

אנחנו לא רוצים לקבוע בחקיקה ראשית אם זה 3 שעות או שעתיים, אבל בדחיפות המרבית האפשרית, ובתוך מספר שעות בודדות.

דהיינו, אני רוצה להבין: "באופן שמעבר בין חברה לחברה יבוצע בתוך שעות" - -

בתוך שעות אחדות.

זה צריך להיות ברור. כפי שהשר יורה.

נקודה טכנית אחת נוספת, תיקון: כתוב בסעיף 41 1 (ו) – "בעל רשיון כללי". חלק גדול מהמפעילים החדשים לא יפעלו מכוח רשיון כללי אלא מכוח רשיון כללי ייחודי, ולכן צריך שיהיה כתוב כאן: "בעל רשיון כללי או כללי יחודי". נקודה נוספת: למרות כתוב כאן שזה חל על המפעילים הפנים ארציים הנייחים וגם על בעלי הסלולריים, ניידות מספרים חלה גם על המפעיל הבינלאומי, כי גם המפעיל הבינלאומי, כשהוא מכניס שיחה לארץ, הוא צריך לדעת שהשיחה, למרות שהמספר - - -

אני מסכים, אני לא אתנגד, כי זה בין כך - - -אבל אני רוצה להגיד לכם שהדברים שאתה מדבר עליהם הם די עקרוניים, וחבל שלא הקשבתם להם בזמן - - . לכן אני אבקש דבר אחד: קודם כל, שתנסחו את החוק ביחד עם היועצת המשפטית, עם התיקונים, ותביאו את זה לקראת ההצבעה, אם תהיה הצבעה, מתי שתהיה הצבעה.

אני מבקש פעם נוספת את רשות הדיבור, לאור התדהמה שאחזה אותי עכשיו, כששמעתי את דבריו של חיים גירון. זה גובל, ואני מתנצל בפניך, חיים, בחוצפה. לבוא ולהטיל כזו פצצה בלי להודיע לנו שזו כוונת המחוקק. איזו זכות יש לרגולטור לומר לנו, חברות פרטיות, לתת שירות ולא לקחת עבורו כסף, כי חיים גירון כך רוצה.

זה כתוב בחוק.

אבל למה הוא לא אמר את זה בתחילת הדיון?

החבורה המכובדת הזו, וכולם אנשים מקצועיים, מסתירה בפניכם עובדה. חיים גירון התחמק מלענות על נושא השקיפות. שימו לב. אני לא התנגדתי לניידות מספרים. להפך. אמרתי – להרחיב אותה. הם מסתירים את נושא השקיפות מכיוון שאם ינהיגו שקיפות כמו שהם רוצים, במתמטיקה פשוטה, המחירים חייבים - - -

תודה לכם, הדיון הסתיים. הצבעה תהיה במועד אחר, בשבוע הבא. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 15:00