הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – עידוד הנקה לתקופה ממושכת)



5
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
8.3.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי





פרוטוקול מס' 373
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ז אדר א' התשס"ה (8 במרץ 2005), שעה 09:00

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – עידוד הנקה לתקופה ממושכת), התשס"ד – 2003 של חה"כ גילה גמליאל (פ/1491).

חברי הוועדה: אריה אלדד – היו"ר
אראלה גולן
גילה גמליאל
נסים דהן

ברכה ארג'ואני – ארגון זכויות הדיור וקואליציית משפחות חד הוריות
מוריה אשכנזי - יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור טיפות חלב בי"ס
עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית לדיני עבודה,נעמ"ת
משה בר סימנטוב - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר
איה דביר - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד נועה וגנר - משרד התמ"ת
עו"ד הלית כהן - מחלקה משפטית, שדולת הנשים
איריס לוי - אחות אזורית טיפת חלב י-ם, קופת חולים מכבי
עו"ד אודליה לוי-אטינגר - לשכת עורכי הדין
שמואל מועלם - משנה למכ"ל, קופ"ח מאוחדת
דר' דורית ניצן–קלוסקי - ראש שירותי מזון, משרד הבריאות
עו"ד סיגל סודאי - יועמ"ש, איגוד לשכות המסחר
עו"ד שי סומך - מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יאיר עמיקם - סמנכ"ל הסברה, משרד הבריאות
אורלי עמרם - אחות
עו"ד ציונה קניג-יאיר - שדולת הנשים
מרדכי רון - ממונה על קשרי חוץ, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
עו"ד שוש שחם - לשכת עורכי הדין
עו"ד רבקה שקד - ממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה,נציבות שרות המדינה

עו"ד שמרית שקד

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ




הצעת חוק עבודת נשים, התשס"ד- 2003

בוקר טוב לאורחים, בוקר טוב לצוות הוועדה, בוקר טוב לחברת הכנסת גמליאל.

אנחנו מכונסים הבוקר לדון בקריאה ראשונה בהצעת בחוק של חברת הכנסת גילה גמליאל, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – עידוד הנקה לתקופה ממושכת). אני מחליפו של היושב ראש הקבוע של הוועדה, חבר הכנסת יהלום ואני אנצל את הרקע המקצועי שלי כרופא לסקירה של שתי דקות למרות שאני מתחום הפלסטיקה ולא המיילדות או רפואת הנשים או הפדיאטריה או הניאונטולוגיה, אני אנצל את הידע המקצועי שלי כרופא לסקירה קצרה שמיועדת גם למאזינות שפתחו את הערוץ לכבוד יום האישה הבינלאומי חשוב גם לומר כמה דברים בשבחי ההנקה ובחשיבות העצומה שיש לה.

היום זו מדיניותו הרשמית של ארגון הבריאות הבינלאומי ה-WHO וגם יוניטף, הארגון למען הילד של האו"ם מבצע מסעי הסברה נרחבים מסביב לעולם כדי להסביר את החשיבות העצומה שיש בדבר הזה, אין היום ספק מבחינה רפואית שהנקה כדרך הזנה בלעדית בששת החודשים הראשונים ללידה מפחיתה את זיהומי ודלקות האוזניים של הילדים, אפילו את שכיחות דלקת קרום המוח החיידקית את כמות השלשולים אצל התינוקות, כנראה מקטינה גם את שכיחות המוות בעריסה את שכיחות האסטמה והשמנת היתר כשאנו לא לגמרי מבינים את המנגנונים האלה בגיל יותר מאוחר יותר קל לנו להבין איך זה קשור בהזנה אבל גם המספרים האלה הובאו במחקרים שונים.

המעניין הוא שגם בצד השני של ההנקה, אצל האם המניקה, יש יתרונות בריאותיים מובהקים להנקה כדרך הזנה בששת החודשים הראשונים כאשר אנחנו יודעים להצביע על ירידה בשכיחות סרטן השד וסרטן השחלות אצל הנשים וכנראה, קרוב לוודאי שיש גם הוכחה סטטיסטית מובהקת לירידה בשכיחות שברים בצוואר הירך וירידה בשכיחות האוסטיאופורוזיס- הידלדלות העצם מסידן בגיל מבוגר יותר. אני חושב שברמת ההרצאה המדעית היה לנו מספיק לשעה המוקדמת הזו של הבוקר ואני אבקש מחברת הכנסת גמליאל להציג את הצעת החוק שלה.

ראשית, אני רוצה לברך את היושב הראש לישיבה הנ"ל, אני חושבת שהסקירה הזו רק מעידה על חשיבות העניין, לא רק לתינוק אלא גם לאם וזה חלק מהעניים על מנת לעודד לבצע את ההנקה גם לתקופה ממושכת אף יותר ממחצית השנה ותכף גם ניגע באלמנטים הרפואיים בנושא הזה.

אבל, בוודאי וודאי ארצה לפתוח ולציין שהיום זה יום האישה הבינלאומי, בזכות זה זכינו היום גם בוועדה הזו לקדם שני חוקים היום המהלך הישיבות, בעניין גם של נשים בהיריון וגם נושא ההנקה שהפך לנהיות הסמל והדגל של אפליית נשים כתוצאה מכל אותם עגמות ועוולות שנעשות שהפכו מעין תופעה לפטורי נשים בהיריון שגם את הפרצה שהייתה בחוק הצלחנו במהלך השנה האחרונה להעביר בחקיקה ולמנוע את אותה פרצה מדוברת של פטורי נשים בהיריון ועוד קבלת אישורים רטרואקטיביים וכל הנושא של איסור אפליה של קבלה לעבודה של נשים בהיריון שגם בזה התקדמנו צעד והחקיקה כבר חוקקה בכנסת.

הדברים האלה כחלק אינטגרל ממהלך כללי כפי שאני רואה אותו בכל מה שקשור לשוויון בין המינים אז שאנחנו כנשים קיבלנו את הפריבילגיה של גם להמשיך את החיים בעולם ולהיכנס להיריון ואף ללדת ילדים בטח ובטח צריך מבחינה חברתית ולא עניין של מלחמן של נשים להיות העניין שמבחינתנו צריך לא רק למנוע או לפגוע אלא גם לקדם, לעודד וזה חלק מהצעת החוק.

החוק המדובר, כבר לשמחתי מעוגן הלכה למעשה בכל שירות המדינה. נשים שעובדות בשרות המדינה אכן מקבלות את האפשרות להמשיך את תקופת ההנקה עד הגיעו של התינוק לגיל שנה. המחקרים המדוברים מעידים על כך שהמשך ההנקה נכון שמדבור לא בהנקה בלעדית אלא גם בתוספי מזון נוספים אבל עצם האפשרות שצריכה להינתן לאותן נשים לממש את השעה במהלך יום עבודה עמוס על מנת לדאוג לכל מה שקשור להנקה, אז או שזו הנקה בפועל או שזה שאיבות או כל שאר הדברים שאישה צריכה לקבל. לצערי, עדיין לא מבחינה חקיקתית ולא מבחינה ממסדית ולא מבחינה ציבורית שאנו רואים בכל המוסדות הציבוריים למיניהם עדיין אין חדרי הנקה.

התבשרנו על ידי יושב ראש הכנסת חבר הכנסת ראובן ריבלין שהוא ידאג להקמת חדרי הנקה בכנסת ישראל שכבר לשמחתי יוכל אולי לשמש את המודל ואת ההתחלה לעצם מה שצריך להיות בפועל בכל המקומות הציבוריים כך שאישה גם שמידה והיא מקבלת את ההטבה שאנחנו מדברים עליה כרגע היא תצטרך אולי לעיתים אף ליישם אותה גם בשירותים, דיברנו אפרופו קודם.

אלה הבעיות היותר קשות שאותן אנחנו נצטרך גם לראות אל מול עינינו כפי שעוגן בהרבה מקומות הנושא של חדרי ההחתלה למיניהם צריך גם לוודא שעניין מקומות ההנקה יעוגן גם המשך. אבל בודאי ובוודאי שבתחילת הדרך כפי שאני אומרת תמיד בנושא של קידום נשים אנחנו תמיד עוברות עוד דבר ועוד דבר ואז משם אנחנו יכולות להמשיך ולהתקדם הלאה. אז כאן הצעת החוק בדיוק מדברת על ליישם את מה שקורה כבר היום בנציבות שרות המדינה על כלל העובדות במדינת ישראל ואני רוצה לומר שהרצאה מעלפת יותר ממה שאתה הצגת כרגע בדבר המעלות גם לתינוק וגם לאישה אני חושבת שהצגת את זה בצורה מצוינת ואין לי עוד מה להוסיף.

תודה רבה, אני חושב שהנוסח של הצעת החוק הוא לגמרי פשוט ולכן נשמע את משרד המשפטים, משרד התמ"ת ואם הם יסכימו נוכל לסגור את הישיבה בעוד 5 דקות, אנחנו לא רוצים לקלקל. משרד הבריאות גם לא יתנגד, אני מעריך, אני מעריך שלא דר' ניצן קלוסקי בוודאי לא תביע התנגדות. אז אם חס ושלום יקרה מצב בו הממשלה כולה תתאחד לתמוך בחוק אנחנו נמצא דרכים מועילות להעביר את הזמן.

הממשלה תומכת בהצעת החוק. יש לי הערה אחת לנוסח. הנוסח הנוכחי של החוק, ההערה מתייחסת לתקופת הזכאות, קובע שארבעה חודשים, ואם הצעת החוק תתקבל זה יהיה תשעה חודשים נספרים אכן מתום חופשת הלידה. אני מציע נוסח שיאמר שתקופת הזכאות תהיה עד שימלאו לילד שנה, מה ההבדל בין הנוסחים? בדרך כלל אין הבדל, כשחופשת הלידה הסטנדרטית היא שלושה חודשים אז אין הבדל בין הנוסחים. ההבדל הוא כאשר יש הארכה של חופשת הלידה, והיו לא מעט הארכות: לידת פג, לידה מרובת עוברים אשפוז של האישה.

יש שלושה נימוקים שתומכים בנוסח שאני מציע. הנימוק הראשון הוא שאורכת חופשת הלידה אז יש פחות הנקה, זאת אומרת כאשר נולד פג אי אפשר להתחיל בהנקה, כאשר אישה מאושפזת זה הרבה יותר קשה וגם בלידה מרובת עוברים לכן אין היגיון להאריך את תקופת הזכאות מעבר לגיל שנה. הנימוק השני זה התחשבות במעביד וכל פעם החוק עבודת נשים אנחנו מנסים לעשות את האיזונים, הרבה פעמים הארכת חופשת לידה מתחילים בטיפולי פוריות עם כל ההגנות בדיני העבודה שיש על טיפולי פוריות, אחר כך יש היריון ויש הסתברות גבוהה יותר לשמירת היריון ואז אחר כך יש הסתברות גבוהה יותר ללידת פג וללידה מרובת עוברים ואז יש הארכת של חופשת הלידה, זאת אומרת יש איזשהו נטל על המעסיקים ולכן לא נכון להאריך את תקופת הזכאות מעבר לשנה. הנימוק השלישי הוא שבשרות המדינה זה עד שנה, זאת אומרת עד שהילד בן שנה ואם רוצים לצלם את המצב אז נראה שבעניין הזה צריכים גם---

בחוק עצמו, בהסבר לחוק, מצוין כי במקביל לחוק עבודת נשים, אכן זכאית אישה להעדר מעבודתה במלאת לילד שנה אחת, את אותה נוסח אתה ממליץ להעתיק? מבחינתי זה בסדר גמור.

נדמה לי שזה נכון גם בראייה של מצבים, יש מצבים שאת חופשת הלידה לוקח דווקא הגבר ולא האישה, הרי לא נחייב אותו להתחיל להניק. לכן נראה לי שההגדרה של שנים עשר חודשים זה מקובל על המציאה של החוק.

מקובל, ההערה במקומה, וגם זו בדיוק מטרת החוק, שהילד והאם יקבלו בדיוק את הצרכים הפיזיולוגיים.

חשוב להבנתי לבדוק גם את נקודת המבט של משרד התמ"ת וגם את נקודת המבט של המעסיקים. תמיד יש לחשוש במקרים האלה שכשאנחנו מגנים יותר מדי על האם, אני מכיר את זה משאלת חיילי המילואים למשל, בסוף אנחנו נמצאים מקלקלים במקום מועילים ואנשים אומרים אה, אתה משרת במילואים ביחידה קרבית בדיוק הגיע בן אדם מצוין לפניך והוא קיבל את העבודה. אני חושש שאם נגן יותר מדי על נשים אנחנו עלולים לקלק שלא מרצוננו על ידי זה שתהיה העדפה או אפליה של נשים, שאומרים אני רוצה עובד במשרה מלאה ולא במשרה חלקית.

כבוד היושב ראש, ברשותך אני רוצה הערה בעניין הזה. אלה תמיד הטיעונים שמתריסים בעניין, אבל אם נדאג לאכוף את החוק ואותם מעסיקים שיפלו נשים בעקבות החוק הקיים אז בטח ובטח צריך לדעת איפה לשים את האצבע ולאכוף את החוקים שכנסת ישראל מחוקקת.

אני מלשכת המסחר, ארגון המעסיקים. אנחנו כמובן מקבלים זאת.

יום האישה הבינלאומי, אין לך סיכוי להתנגד לחוק הזה.

יום האישה הבינלאומי, לי כאישה גם יותר קשה להתנגד לעניין הזה באופן אישי, אבל אני גם כן שש שנים מייצגת מעבידים ואני יודעת מתוך השטח, מתוך המציאות מה קורה עם הגנת יתר ויש כאן בפירוש הגנת יתר. בעיקר כשאנחנו יודעים וגם גב' גמליאל הזכירה את זה ששעת הנקה כמו שהיא בעגה העממית זה שעת הנקה בשישה חודשים היא בלעדית, זה כמעט המזון העיקרי הבלעדי , או הנקה או חלב, אחרי שישה חודשים יש גם מזונות אחרים זאת אומרת השעה הזו היא לא כל כך אקוטית או כל כך שימושית על מנת שיאריכו את התקופה.

מה עוד שיש גם אמצעים טכנולוגיים, שאיבה או דברים כאלה שיכולים לשמש תחליף ומעבר לזה יש הרבה נשים שמה לעשות שהן לא מניקות, לי יש באופן אישי חברות וגם עובדות שאני עובדת איתן שהן לא הניקו אז כולם נהנים מההגנה הזאת או מההטבה הזו כשאין באמת, כשהמציאות היא לא מצדיקה את זה. זה בהיבט הענייני, אבל מבחינת המעסיקים אני אתמול עברתי על האינטרנט-בשלוש השנים האחרונות וחוקים שהתפרסמו שהם נוגעים בכלל כל נושא משפט העבודה שיש בהם הכבדה עם נטל כלכלי או נטל שמפריע את שגרת העבודה של המעסיקים או של העבודה – 54 חוקים, אני לא חושבת שיש כל כך הרבה חקיקה כל כך אינטנסיבית ומכבידה.

כנראה שזה אומר שאין כל כך הרבה נושאים שיש בהם כזו אפליה שצריך לעגן בחקיקה.

לא, אני עשיתי בדיקה לעומת, אין תחום משפטי אחר שיש בו כל כך הרבה חקיקה שמגנה עליו ואני לא נגד להגן על עובדים כי אני חושבת שצריך להגן על עובדים אבל צריך לאזן ולראות גם כן את הצד השני של המעסיקים וכמו שאלדד הזכיר הגנת יתר זה לדעתי בסופו של דבר לרעת העובדות גם במובן הזה שלא התקבלו לעבודה עובדות בגיל הפוריות, וגם כשאני רואה שעובדות שהן עובדות זאת אומרת בצמוד לעובדות אחרות זה על חשבון עובדות אחרות הן לא יכולות לקחת חופש, הן לא יכולות להעדר מהעבודה כי עובדת אחרת שעובדת איתן נאלצת, לא נאלצת, נעדרת שעה אחת ואז זה נופל עליהן. הנטל נופל גם על עובדות אחרות מעבר לכך שיש גם נטל כלכלי על המעסיק.

כשאת אומרת מעסיקים את מתכוונת גם למעסיקות נכון?

גם למעסיקות, ויש לי חברות שהן מעסיקות והן לא מוכנות לקבל עובדות כי הן בעצמן ילדו והן אומרות לי – אני לא מוכנה לקחת עובדות. עכשיו נורא קשה לאכוף—

הסיבה היא, כי הן בעצמן ילדו וזו סיבה מאוד מוצדקת.

יש לי שתי חברות שיש להן משרד לרואי חשבון, והן לא מוכנות לקבל עובדות.

אני מציעה שאולי תכנסי את כל החברות שלך, ואני גם מזמינה אותך, ללכת לסדנה בשדולת הנשים בישראל על מנת לקבל קצת יותר אינפורמציה בעניין.

במשרדים קטנים שאין הרבה עובדות, כשאחת יכולה לפצות על עבודה של מישהי אחרת זה פשוט בלתי אפשרי, פשוט כל מערך העבודה משתבש כשיש פקידה אחת או מזכירה אחת במקום.

אנחנו במאה ה-21 ואנחנו שומעים את אותם דברים.

אני אומרת דברים ששמעתי מעסיקים, אני עובדת שש שנים עם מעסיקים, זה לא חדש.

מה שכן, אני אמליץ לאקדמיה בהזדמנות הזו, בזמן שמלמדים גם בין היתר משפטים, גם להראות את האפליה המאוד מאוד עמוקה שקיימת בין המינים.

גבירתי, אני מבקש, צריך לקיים פה דיון.

זה לא עוזר שזה מקומם אותך, כי המצלמות לא קולטות, המיקרופון לא קולט כשכולם מדברים יחד אין שום תועלת למהומה. אנחנו פה מאוחדים בכוונה לקדם את החוק הזה כך שנצעק כולם ביחד לא נסביר אותו יותר טוב.

עוד נקודה אחרונה, זאת אומרת אם בכל זאת רוצים והולכים לעשות את זה אני חושבת בהיבט הכלכלי לא צריך להטיל עוד עומס כלכלי על המעסיק במקרה שזה כן יתקבל אז לפחות שאת השעת הנקה הזו, מעבר לארבעה חודשים הראשונים, זה יהיה כמו חופשה ללא תשלום על חשבון העובדת כך אני רואה שיש פה איזשהו סוג של איזון.

אנחנו רואים בחיוב את הצעת החוק הזו שבאה לקדם מטרות נעלות כפי שהצגת, כבוד היושב ראש וכפי שהציגה חברת הכנסת גילה גמליאל, יחד עם זה אני חושבת שמה שאמרה עכשיו הגברת לא צריך להתנפל עליה כי זו לא דעתה היא פשוט מבטאת כאן דעה שלצערנו קיימת וקיימת עמוקות בציבור, הדעה השלילית כנגד לבוא לקראתן של נשים בהיריון ונשים מניקות ושיקולי הכסף הם לפעמים לא מאוזנים.

הצעת החוק הזו באה לאזן כמו שהצגת מבחינה חברתית תוצאה חברתית חיובית אבל יש בה איזושהי נקודת תורפה כפי שאני רואה אותה, הנקודה היא התאום של אותה שעה כי אם אותה שעה היא בשעה הראשונה של העבודה או השעה האחרונה של העבודה או אם אותה שעה היא בשעה של אמצע היום יש הבדל משמעותי ואין לזה שום התייחסות וכדאי מאוד שתהיה איזושהי התייחסות בחוק. אם העובדת גרה במקום שהנסיעה מהבית לעבודה היא כמעט שעה רק לכיוון אחד אז בעצם החוק הזה לגביה הוא ריק מתוכן.

יכול להיות שצריך לחשוב גם על אפשרות שבחוק עצמו יהיה כתוב שעדיפות ראשונה תהיה לכך שזה תהיה או בשעה הראשונה או בשעה האחרונה או אם זה באמצע היום יכול להיות שיש נסיבות מסוימות ששעה היא לא מספיקה.

אני לא חושבת שבעניין הזה החוק צריך ממש להיצמד, זה עניין שכבר בין המעסיק / מעסיקה לבין העובדת. אני רוצה רק להעיר הערה אחת, עצם החקיקה הזו היא גם לא עניין של נשים בלבד צריך לזכור שאולי לא בכל המקרים אבל במרבית המקרים לנשים האלה יש גם בעלים ולבעלים האלה יש בנות, ובסופו של דבר אלה תהליכים חברתיים.

כשאני לפעמים מדברת עם גברים שיש בהם את האלמנט השוביניזם הטהור לגבי הבת שלהם אז זה פתאום נשמע להם מה פתאום, בוודאי שרוצים לראות את תמונת המצב אחרת ואותו דבר גם כאן, עכשיו לגבי ההערה של השעה או לא שעה אני חושבת שספר החוקים של כנסת ישראל לא אמור להיכנס לאיזשהם בעיות שעלולות להיווצר בהסכמה בין העובדת לבין המעסיק, בעניין הזה בוודאי ובוודאי שאם אישה יש לה מרחק נסיעה של שעה החוק אומר יש לך רק שעה ותתכנני את זמנך בהתאם להסכמה עם המעסיקים וזה נקודת האיזון המדוברת מבחינתנו כשבאים לחוקק את החוק.

איפה החוק אומר את זה?

הוא לא אומר את זה, במקום שהוא לא אומר הוא משאיר את זה לאותן הסכמות מדוברות בין המעסיקים/ מעסיקות לבין העובדות וזו הנקודה החשובה, החוק לא צריך ממש לכתוב 'בשעה הראשונה' ואם אני אציג את זה בתמונה מסוימת החזה גדוש בחלב רק בשעה האחרונה, כלומר יש אלמנטים גם פיזיולוגיים שלא ניתן לבוא ולחוקק את זה בעניין הזה , זה כבר נתון לעצם ההסכמות ולעצם הצרכים שאמורים להיות בזמן אמת.

אז יכול להיות שצריך להוסיף כאן ,"על פי צרכיה של האם".

זה ברור מאליו.

אבל יש דברים, שלנו המחוקק הם ברורים מאליו ואחר כך בפקולטה למשפטים כשלומדים את פסקי הדין אומרים פה כוונת המחוקק הייתה כזו.

אבל מי יקבע מהם צרכיה של האישה, נציג האוצר איתנו? אולי תוכל להתקרב למיקרופון ולהגיד לנו משהו על עלויות החוק, אני מבין שהממשלה תומכת בו.

הממשלה וגם שר האוצר תמכו בהצעת החוק, אין עלויות תקציביות ישירות לביצוע החוק משום שבשירות המדינה הנוהג הזה קיים ממילא כפי שמצוין בדברי ההסבר של הצעת החוק. אנחנו סבורים שאם הדברים ייעשו כפי שחברת הכנסת הציגה כאן, כלומר באמת בתאום, אנחנו סבורים שהעניין הזה הוא יותר בתחום יחסי העבודה הישירים בין העובדת למעסיקה ואם הדברים באמת ייעשו בתאום כפי שציינה חברת הכנסת אז סביר שהעלויות יחסית יהיו זהירות.

אתה אומר שאין משמעות לשעת עבודה?

בוודאי שיש משמעות, לא ישירות לתקציב המדינה, למשק הלאומי בוודאי שיש כי מדובר על עוד תוספת של נשים שיעשו את זה אבל אנחנו סבורים שזה שיקול סביר, כלומר אם הדברים באמת ייעשו בתאום בין העובדת למעסיקה נראה לנו שזה ייעשה ממילא, לאו דווקא צריך את הוראת החוק אם אם מניקה מעל ארבעה חושים והדברים נעשים בתאום עם המעסיק אז אם צריך להישאר שעה ואם צריך היא תבוא שעה קודם כדי לצאת השעה יותר מוקדמת, אנחנו חושבים שהדברים יסתדרו.

אבל, שוב כאן באמת חשוב ה הנקודה שציינה חברת הכנסת שהדברים צריכים להיעשות באמת בתאום ולא צריך החוק עצמו להיכנס לפרטי פרטים ולומר 'בשעה הראשונה' או תיאורים פלסטיים אחרים שציינה חברת הכנסת, אז לכן גם שר האוצר החליט לתמוך בהצעה.

מצוין.

תודה רבה אדוני. דר' דורית ניצן-קלוסקי, משרד הבריאות.

קודם כל, אני באמת רוצה להודות, יושב כאן גם סמנכ"ל ההסברה שלנו יאיר עמיקם, ואנחנו בנוכחות כזו כדי להראות שאנחנו באמת מודים לכם על הפעילות הזו. אנו רואים בזה צעד חשוב, אני מקבלת את מה שנאמר שהדעה ששמענו היא דעה שבאמת נפוצה ואנשים טועים בה מהסיבה הפשוטה שאנחנו צריכים לדעת שהנקה היא חוץ מאשר מה שאמרת ודברים אחרים העלות למדינה ולמעסיק בסופו של דבר יורדת בגלל אובדן ימי עבדוה פחותים, האימא פחות נעדרת מהעבודה כשהיא מניקה בסופו של דבר כי הילד פחות חולה, זאת אומרת יש לזה גם המון יתרונות למעסיק ובמדינות הנאורות. למשל אם תיקחו את המדינות הסקנדינביות המעסיקים הם אלה שפנו לפרלמנט וביקשו לסייע לנשים המניקות בקרבם, אני חושבת שצריך להסתכל בצורה ההפוכה ולהבין מי המרוויחים זה כולנו, זה מצב ממש טוב.

אנחנו, יחד עם מכבי שירותי בריאות פתחנו קמפיין כזה מיוחד שבו קראנו למעסיקים לקבל תעודה מיוחדת, תעודת הוקרה למקום עבודה ידידותי לאם ולתינוק, המקום הזה פועל לקידום הנקה, יש לנו עד היום כמאה מקומות שנרשמו, אנחנו עושים פיקוח בקרה למקום הזה מקבלים במסגרת המקום, בודקים שיש מקום להניק במצב סביר, היחס לעובדות הוא טוב ואנחנו מאוד מעודדים אותם יש הענות רצינית מאוד מהמגזר הפרטי ואנחנו מודים באמת לכל מעסיק שבא אלינו ואומר לנו 'תנו לנו לעזור ולנשים לעשות את מה שהן צריכות', לכן אני חושבת שהחוק הזה מתבקש, ממש ממש תודה.

אני מברך את משרד הבריאות ואת קופת חולים מכבי על היוזמה, אולי יש לך נתונים. בארצות הברית הסטטיסטיקה אומרת שאחוז גדול מהנשים מניקות בשבעה הימים הראשונים, שבעים שמונים אחוז, אבל רק ארבעה עשר אחוז בערך מניקות בסוף חודש השישי.

יש לנו את הנתונים מישראל, הם מראים שכתשעים אחוזים מהנשים מתחילות להניק בימים הראשונים אחר הלידה בערך מחצית מהן ממשיכות להניק למשך חופשת הלידה, אלה שמאריכות את חופשת הלידה ממשיכות להניק יותר בשיעור גבוה, בחודש השישי יש לנו כשניים עשר אחוזים מהנשים בישראל מניקות וזה עצוב מאוד.

אנחנו בדקנו את החזרה לעבודה, כתשעים אחוזים מהנשים שחוזרות לעבודה מפסיקות להניק בגלל בהן חוזרות לעבודה, הן אומרות לך את זה. למה הפסקת להניק? בגלל החזרה לעבודה ויתרה מכך אנחנו הרי מבקשים להניק שניים עשר שבועות חלקן כבר מתכוננות לקראת החזרה לעבודה ומתחילות להזין את הילד בהשלמה של חברות מזון לתינוקות כדי להתכונן לזה שהן לא יכולות להניק.

יש שישה חודשים. הן חזרו לעבודה אחרי שלושה חודשים יש עוד שלושה חודשים שהן עדיין עובדות והן מפסיקות אחרי שלושה חודשים, זאת אומרת בחודש השישי בערך הן כבר, יש ירידה דרסטית בשיעור ההנקה, למה?

אלה שרוצות להניק מאריכות את חופשת הלידה.

בכל מקרה, אבל בחודש השישי של הילד יש ירידה דרסטית בהנקה לכן התוספת הזאת, של שעת הנקה מעבר לחודש השישי אני לא יודעת כמה היא באמת תורמת.

מאוד יעזור, ואנחנו בדקנו את זה. יש לנו סקר מבט להנקה שנערך, בדקנו מה הנשים מבקשות, מבקשות להאריך את חופשת הלידה שזה עוד חזון אבל מועד כמובן ודבר השני לשפר את התנאים שלהם להזין את התינוק גם כשהן חוזרות למעגל העבודה, על מה אנחנו מדברים היום, מדברים על שאיבה. שאיבה זה תהליך פיזיולוגי, כמו שאמרה חברת הכנסת, באמת אי אפשר לקבוע את השעה, מתי שיש את סדר הזמנים מתי האישה גדושה מספיק כדי לשאוב, אנחנו צריכים לתת לה את התנאים האלה. 'יד שרה' עושה עבודה מדהימה, הארגון עושה עבודה מדהימה, נותן את המשאבות החשמליות המשובחות האלה שאפשר לקבל אותן כל--

הייתי שמחה אם תציגי בפני הנוכחות את הנתון מדוע זה חשוב גם כעבור חצי שנה מבחינה בריאותית למרות שיש גם את תוספי המזון שנאמר כאן קודם.

כפי שאמר פרופסור אלדד, אנחנו ממליצים יחד עם הארגונים הבינלאומיים חצי שנה הנקה בלעדית ומחצי שנה הנקה פלוס תוספים של מזונות, מזונות משלימים. למה? כמו שאמר פרופסור אלדד, ההשפעה על בריאות התינוק היא כבירה, בכלל מעבר למה שאי פעם תיארו. משך שנים הארגונים שקידמו הנקה נחשבו לארגונים מוקצים של נשים קיצוניות.

עם השנים הרופאים והאחיות נכנסו לתחום הזה, ועושים מחקר והמחקר היום מראה חד וחלק התינוק בריא יותר לא רק למשך שנת החיים הראשונה, זה לא רק מונע זיהומים אלא גם בעתיד, זה תינוק שיהיו לו פחות שיעורים של מחלות לב וכלי דם, הסינדרום המטבולי, השמנה נאמר ויתרה מכך ה-איי. קיו, הפעילות האינטלקטואלית הקוגניטיבית של תינוק שינק, היא הרבה יותר טובה מאשר תינוק שאינו יונק, יחסית. תינוק כזה מתחיל מה שאנחנו קוראים head start, זאת אומרת עם תנופה, תנופה לדרך לחיים יותר בריאים. כמובן שגם תרומה לאם, לחברה למשפחה אני לא מדברת על העניין הכלכלי הנקה זה דבר הרבה יותר זול מתרכובות מזון לתינוקות, לא מדברת על העניין הבטיחותי, אנחנו יודעים שתרכובות מזון לתינוקות זה דבר בכל זאת שלוקחים חלב פרה, מייבשים אותו מוסיפים לו ויטמינים מינרלים--

עוד לא אמרנו רמדיה.

עוד לא אמרנו רמדיה, ועוד לא אמרנו כלום. זאת אומרת אנחנו מדברים על דברים שהם באמת אחרים. חלב האם זה דבר כל כך טבעי כל כך נכון. אני אספר את הסיפור שאני תמיד אוהבת לספר, על הקנגורו. הקנגורו כשיוצא זוחל, הרי הוא עובר, יוצא ונכנס לכיס יוצק פיטמת אימא קנגורו כזאת שהחלה אם שלה מתאים לקנגורו פיצי. כשהקנגורו גדל קצת הוא עולה בסולם הדרגות יוצאת עוד פיטמה והיא מתאימה עצמה עם חלב האם לקנגורו קצת יותר גדול, כך זה קורה עד שקנגורו קטן כזה קופץ בשדה והפטמה הבאה מתאימה לו בזמן שקנגורו קטנצ'יק זחל לכיס.

מה אני אומרת? החלב אם הוא בעצם דבר שמהטבע קיבלנו מתנה שמתאימה עצמה ומשתנה, ההרכב של חלב האם זה לא דבר שאפשר לקחת ולהקפיא אותו ולהגיד זה כך. מתחילת ההנקה ועד סופה בכל ישיבה וישיבה יש הרכב שונה. ביום הראשון לאחר הלידה, תשוו את ההרכב לשבוע אחר כך, לחודש אחר כך, לשנה אחר כך, שונה . הוא מתאים את עצמו לחיי התינוק ולכל יום יש משמעות, אנחנו ממליצים על הנקה מעבר לגיל שנה, לא עד גיל שנה. אנחנו לא אומרים מתי להפסיק, ההחלטה להפסיק להניק היא החלטה של יחידת האם/תינוק, הם אלה שיחליטו, אנחנו נותנים לאם את הבחירה. אם שבוחרת לא להניק אנחנו נתמוך בה לאורך כל הדרך ונסייע לה גם אם היא בחרה לא להניק, אחיות של בריאות הציבור ברחבי הארץ עושות את הכול לסייע גם לאם שמחליטה לא להניק, אנחנו לא שמים עליה סטיגמה. אבל לנו מאוד חשוב כמשרד בריאות להבין ולהסביר שהנקה היא חשובה לבריאות האוכלוסייה שלנו.

תודה רבה.

כבוד היושב ראש וחברת הכנסת גילה גמליאל, קודם כל אני רוצה לברך על הדיון.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת אראלה גולן.

תבורכי על הפעילות הזו כי אני חושבת שבאמת את מפעילה והולכת בקידום של מעמד האישה מה שאני מכירה אותך, שבאמת אני מרגישה שינויים בעשייה שלך. אני רוצה לחלק את מה שאני רוצה לומר לשניים. בפסקה הראשונה, בבית ראשון בשורה האחרונה מדובר היום ביום האישה ומדובר על קיפוחים, מדובר על קיפוח בשכר שמענו בכל החדשות שהנשים מרוויחות פחות, יש יחס שונה ואפילו שמעתי את יולי תמיר שאומרת שאפילו הצבא אין שום סיכוי לבחורה להתקדם ולהגיע לאיזשהו תפקיד על.

כתוב כאן 'בלבד שהיא מועסקת במשרה שלמה', המדיניות של משרד האוצר, כפי מה ששמעתי את חבר הכנסת בנימין נתניהו מדבר על משרות חלקיות, הרבה עובדות עוסקות במשרה חלקית לאו דווקא במשרה שלמה והייתי מציעה לפסוק הזה להוסיף אם ניתן שעל פי חלקיות המשרה שלה כך שתקבל את הזכות הזו, כל אימא כל מניקה.

זה בדיוק ההבדל בין הטבת שכר לעידוד הנקה. אנחנו עוסקים בחוק הזה בעידוד הנקה בגלל היתרונות שלו ולא בהטבות שכר. אם אישה עובדת ארבע שעות ביום אז יכול להיות שאנחנו רוצים לתת הטבות שכר אבל זה לא במסגרת החוק הזה. החוק הזה בא לעודד הנקה ולאפשר הנקה, לכן אישה שעובדת שמונה שעות היא זו שצריכה את השעה.

אבל למה לא אותה אימא שעובדת שלושת רבעי משרה, למה שהיא לא תהנה על פי חלקיות המשרה שלה כמו שהיא מקבלת חופשה, כמו שהיא זכאית לימי מחלה.

זה בדיוק ההבדל בין זכויות סוציאליות ועידוד הנקה.

אני אסביר, החוק יוצא מנקודת הנחה שאם שעובדת משרה חלקית יכולה לממש את האפשרות להנקה ממושכת, אם במשרה מלאה נבצר ממנה לממש את היכולת להניק את התינוק שלה ומכיוון שכך החוק נועד על מנת לעודד את ההנקה לאותן נשים שעובדות משרה מלאה וזאת הסיבה, שהשעה הזו היא מאוד מאוד קריטית מבחינתה על מנת לממש את המשך ההנקה.

עכשיו, מבחינת מעסיקים אני חושבת שלמעשה ההטבה הזו מצויה רק למי שקשור לתקשיר, לא מדובר במעסיקים פרטיים, שם יש להם חשבונאות שונה לחלוטין אני חושבת שההרחבה צריכה להיות כאן—

לא ,זה התיקון לחוק, החוק אומר שכל אישה העובדת במשרה מלאה, למי שלא הבין, בכל מקום תינתן לה האפשרות להניק את ילדה עד גיל שנה, זה מה שהחוק אומר.

אבל אני חושבת שהגענו כבר אל מקום העבודה של האישה, כאשר בתהליך הראשוני שלה היא הגיעה לטיפת חלב ואני רוצה להציג פה חברת ועד שלנו מלשכת הבריאות, שתתאר את ההכנה של אותה אימא מניקה לקראת יציאתה לעבודה עם כל מה שקשור, בבקשה.

אני אחות אחראית של טיפת חלב בשדרות ומרכזת את תחום ההנקה בלשכת בריאות אשקלון. רק רציתי לומר שרבות נאמר פה על יתרונות ההנקה לאם ולתינוק אבל לא מעט מחקרים עוסקים ביתרונות ההנקה למשפחה ולחברה. ואנחנו רואים, דורית הרחיבה בזה ואני רוצה להוסיף עוד קצת, אפילו דבר שלא נשמע כל כך עם קשר ישיר כמו שבמשפחות מניקות רואים פחות אלימות במשפחה, פחות ניצול מיני, היתרונות הם אינספור.

מישהו הזכיר פה פגים ואני רוצה לספר שאני חוזרת מכנס בנושא פגים והנקה בארצות הברית ושם כבר לא מדברים על הרגשת אשמה שיוצרים אצל אישה מניקה משום שמדובר בהצלת חיים, בויטליות ובחיוניות ובתחושת החובה של הנקה לאותו הישרדות של פג.

רציתי להוסיף שהשעה הזו היא קריטית, כמי שמדריכה נשים, אני מנהלת שיחה קבועה לקראת חזרה לעבודה והמשך ההנקה והרבה פעמים השעה הזו היא זו שעושה את ההבדל בין ההצלחה לבין הכישלון משום שמדובר בתוספת, בזכות אותה שעה, בתוספת נוספת של שאיבה. ומי שלא חווה שאיבה, היא אולי נחשבת לתהליך פיזיולוגי אבל היא לא דבר פשוט. שאיבה זה לא תינוק שמוצמד לשד, זה לא אותה תחושה זה לא אותה התחברות למשאבה, לא קל לשאוב. גם איך לשאוב צריך לתת הדרכה מסוימת ולא כל הנשים מצליחות בשאיבה. אז זה הרע במיעוטו והדרך האידיאלית אולי היא קצת שונה ועם זה אנחנו עובדים, הצורך לשאוב הוא לא פשוט, מה גם שמחקרים נוספים מראים ששאיבה מורידה את כמות החלב בסופו של העניין, כלומר אני ארצה שאישה תניק יותר ולא תשאב יותר, השעה הזו היא קריטית, לצורך העניין כולם חושבים על משרה של שמונה שעות, אבל אני בשדרות רואה נשים שעובדות גם שתיים עשרה שעות, ואולי זה לא חוקי אבל זו המציאות היום ועם זה גם צריך להתמודד איך אותה אישה שורדת בהמשך ההנקה.

זה אולי המקום לקרוא למעסיקים גדולים שיכולים להרשות לעצמם להקים מעונות לילדים כדי שאפשר יהיה ליישם את החוק הזה ככתבו וכלשונו, ובאמת בהרבה יותר מקרים לצאת להניק את התינוק במקום העבודה.

אני רואה שינוי מדהים באוניברסיטאות כשאני סיימתי את התואר השני, הייתי שואבת בחדר של המנהלת כי היא הייתה פרו הנקה מאוד והייתה אישה מאוד מיוחדת. היום אתה יכול לראות שאוניברסיטאות מקדישות חדרים עם אפשרות לשאיבה ולהנקה ובחלק מהן מאפשרות להביא את התינוקות, יש פה שינוי תפיסתי וחברתי ואני רוצה להתייחס למה שאת אמרת, דיברת על האווירה במשרד שבו עובדות נוספות נדרשות לחפות או להשלים שעות עבור אותה אישה שיוצאת מוקדם יותר כאשר אנחנו מדברים על תפיסה תרבותית אחרת על תפיסה של תרבות מקדמת הנקה, ומן הסתם עובדות שעדיין לא התנסו בהריון ולידה משום שהיום זה אני ומחר זו את ואני עובדת במקום , אמנם אני עובדת בטיפת חלב ואנחנו בוודאי הראשונים שמקדמים ואני יכולה לספר שהיום היא חיפתה עליי ומחר אני עליה ואנחנו רואים את הילודה ואני רואה את האפשרות של אותה אישה לבוא להניק אצלי, יש פה שינוי חברתי שנדרש.

אני מבקש להזכיר שבנציבות שרות המדינה יש תפקיד של ממונה על קידום ושילוב נשים בשירות במדינה. ועו"ד רבקה שקד באה משם.

אני הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה, יש לי שתי הערות האחת עניינית והחשובה יותר אולי משפטית. קודם כל, שרות המדינה גאה בהיותו מעביד נאור שמבחינת זכויות של נשים הוא מסמן דרך לגבי כל הנשים במשק, אצלנו הזכות הזו קיימת מקדמת דנה, בתוקף הסכמים עם ארגוני העובדים והיא מוקנית לכל אישה שעובדת שש שעות ביום. פחות משש שעות אינה זכאית, משש שעות זכאית.

אני בכל אופן עם כל הכבוד לקמפיין לעידוד הנקה אני חושבת שחוויתי את דעתי כבר בכמה פעמים, לא רק שזה לא ענייני זה גם לא פרקטי לקשור את הזכות להנקה לעובדה שהאישה מניקה, אמנם בלשון החוק זה לא משתמע אבל הזכות הזו של שעה מקוצרת גם באותם ארבעה חודשים שהחוק אפשר עד עכשיו גם וודאי בשרות המדינה היא מזמן כבר איננה קשורה לעניין ההנקה מבחינה חוקית, אני מתכוונת לא בחינת רעיונית או buy product שיש מזה, שזה בסופו של דבר אכן וודאי יעודד הנקה—

לכן החוק מוגדר עידוד הנקה, אנחנו מכינים את התשתית שמאפשרת לנשים אנחנו לא יכולים לחייב בוודאי לא לבדוק.

כן, אבל עלול להיווצר מצב שמה שהיום לא קיים ומה שלא קיבל גיבוי בפסיקה של בתי הדין לעבודה אף פעם, שמעבידים יגידו לעובדת "את רוצה את השעה הזו תביאי אישור שאת מניקה, תראי לי את השד שלך כל בוקר ותראי שיש בו חלב, תראי את המשאבה שלך", הדבר עלול לגרום לפגיעה נוראה בחופש הפרט ובזכויות האישה לפרטיות. לכן עדיף להשאיר את דברי ההסבר ל buy product ובכל זאת להקפיד על הזכות של אישה, אם לתינוק, ליום עבודה מקוצר, לאור הקושי הגדול של הקריירה הכפולה של עבודת הנשים במשרה גם בבית גם בעבודה, עם תינוק קטן בבית. העלויות והסיכונים שכבר למדנו עליהם לא מעט, של מתן השגחה ושכירת מטפלת וכו', ולא למותר להזכיר בהקשר זה שהחוק, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מאפשר את קבלת הזכות הזו גם לבן הזוג, הוא וודאי אינו יכול להניק. אבל הוא זכאי, אשתו יכולה לוותר על הזכות הזו והוא זכאי לקבל את הזכות הזו במקומה וזה מהטעמים של שוויון ניהול משק הבית והתמודדות של הזוג עם גידול ילדים.

אין קשר כלל בין הדברים הנאמרים כאן, לעצם הצעת החוק והרעיון שבבסיסו אני באופן אישי הגשתי את הצעת החוק אני רוצה לומר יותר מזה אני רוצה שיהיו מעל 50% נשים בכנסת ישראל אז זהו.

אין ויכוח, אני מזהירה על המצב שעלול להיווצר בנוסח הזה של דברי ההסבר.

הייתי מאוד שמחה שנשים תקבלנה פריבילגיות במידה והן יראו לנכון אני באופן אישי לא חושבת שהייתי רוצה יום עבודה מקוצר אבל אני אומרת הלוואי שהייתה פריבילגיה כזו, למי שמעוניינת גם למי שמעוניין אבל הדברים האלה באמת צריכים להתייחס לגופו של עניין—

אבל זה קיים בחוק, את חייבת לתת את זה גם לגבר, מרגע והתיקון הזה יעבור את חייבת—

אני רוצה לעודד הנקה , מה לעשות שאלוהים החליט שאני לא יכולה לתת לגבר את האפשרות להניק.

את חייבת, חוק שוויון הזדמנויות נותן את זה לגבר, זו לא שעת הנקה.

יש חוק שבא לעודד הנקה, הוא לא בא במוצהר לתת הטבות סוציאליות וזו החשיבות שלו.

אם אתה לוקח את החוק הזה פלוס חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התוצאה ברורה.

יסכים איתנו משרד המשפטים? תבדוק את זה בחוק, בינתיים עורכת הדין הלית כהן משדולת הנשים תאמר את דעתה בעניין, אני בטוח שתתנגדי בחריפות.

בגלל שזה יום האישה הבינלאומי אני חייבת להתחיל מלברך את חברת הכנסת גילה גמליאל כי באמת זכינו לשיתוף פעולה מאז שהיא מכהנת כחברת כנסת בכל הסוגיות שקשורות לתיקוני חקיקה שכל המטרה שלהם הם בעצם לקדם שוויון הזדמנויות לנשים ואני חושבת שהצעת החוק הזאת היא אחד מהצעדים לקדם שוויון הזדמנויות לנשים וליצור סיטואציות בהן שוק העבודה מתאים את עצמו לצרכים שמיוחדים שקיימים לנשים. כי עד לשנים האחרונות באמת שוק העבודה היה בנוי בצורה כזאתי שהייתה איזושהי התעלמות או חוסר התחשבות שלנשים מה לעשות יש צרכים מיוחדים משלהן ושוק העבודה צריך לבוא וליצור את ההתאמה כמו שציינת מקודם בנושא של מעונות במקומות העבודה. דובר פה בנושא של מעסיקים והאיזון בין הנטל הכלכלי של המעסיק או דברים אחרים שקשורים לצרכי העבודה של המעסיק עצמו ואני כבר חשבתי על שלוש נקודות של איזון שהחוק כבר עושה אותן.

1 – משרה מלאה, הזכות לשעת היעדרות מותנית בעצם בזה שהאישה עובדת במשרה מלאה.
2 – בדומה לחוקים אחרים, חוקי העבודה בנויים בצורה כזו שיש פרורגטיב על המעביד, למשל, להחליט אם להעסיק את העובד בתקופה של ההודעה המוקדמת למשל מתי העובד ייקח חופש.

גם פה זה איזשהו הסדר בין העובדת למעסיק מתי היא תיקח את השעה כשברור שאם המעסיק אומר תיקחי את השעה באמצע היום והיא גרה שעת נסיעה ממקום העבודה הוא מעיין את הזכות מתוכן ובעצם עובר פה על החוק.

יש לה משמעות של שאיבה?

לא, אבל אני אומרת שאם אתה נותן את שעת ההיעדרות באמצע היום, היא רוצה להניק ואתה אומר תיסעי הביתה ותחזרי, וזו בעצם השעה זה מרוקן את הזכות מתוכן ואני יכולה להגיד לך מפניות המגיעות אלינו.

זה לא מרוקן אותן מתוכן כי אנחנו מדברים שאחרי שישה חודשים מומלץ להוסיף להנקה גם תוספות מזון אחרות אז אפשר לקבוע שבאותה שעה--

זה לא עולה, הבעיה הזו לא עולה, מפניות שמגיעות אלינו הבעיה הזו לא עולה, נשים מגיעות להסדרים עם המעסיקים אם זה בתחילת היום אם זה בסוף היום, הבעיות והמצוקות של נשים בהקשר הזה הם גדולות ואחרות ובעיקר בנושא של פיטורין אחרי חופשת לידה, למשל. שאני לא חושבת שמתן שעת הנקה עד גיל שנה של התינוק זה יפגע או ישנה את דעתו של המעסיק לפטר אישה אחרי חופשת לידה ובגלל זה אני לא חושבת שאנחנו עושים איזשהו צעד של חקיקת יתר או הגנת יתר על נשים.

עד שעורך דין סומך מחפש בחוק, אם יש סתירה אפשרית, אני מבקש לשמוע את חברת הכנסת אראלה גולן.

אני חושבת שעידוד הנקה כהנקה לא צריך להיות בחוק, אני חושבת שזה דבר בריא, כולנו יודעים. אני משוכנעת לגמרי שזה הדבר הכי נכון בעולם מבחינה בריאותית וסוציאלית וחברתית ומשפחתית וכו', אני לא חושבת שאישה שחוזרת לעבודה לשמונה שעות עבודה מסוגלת לחזור הביתה לשעה, השעה הזו לא תתרום לה כהוא זה.

מה לגבי שאיבה?

זה כבר לא הנקה, עכשיו אני חושבת שאנחנו צריכים לעבוד על אלמנטים לגמרי אחרים אבל באמת ניכוי ממס ממעונות יום זה נראה לי הרבה יותר חשוב שאישה תצא אז לעבודה , ואני בכוונה הולכת לכיוונים אחרים.

כששינוי הייתה בממשלה, היא הפילה את החוק שלי בעניין הזה.

קודם כל, צריך לציין ששינוי קיבלה החלטה נגד הצעת החוק בצורה גורפת מכיוון שיותר מעניין אותם נושא המעסיקים מאשר נושא הנשים, לשמחתי חלק מהאנשים שם אמרו לי שהן תמנענה בהצבעה והם לא יסכימו להצביע נגד חוק שרוצה לקדם נשים, אבל יש רק 3 נשים בשינוי מתוך 15 גברים , מה אנחנו יכולים לצפות?

אני חושבת שיש אפשרויות אחרות והייתי עובדת עם מה שחבר הכנסת אלדד אמר, להאריך את חופשת הלידה ולמנוע פיטורים של נשים שהאריכו את חופשת הלידה, זה הרבה יותר חשוב בעיניי, בעיניי חשוב יותר לאפשר מעונות יום במקום שילדים יוכלו באמת--

הצעת החוק הזו לא מצליחה לעבור מזה עשור.

כל מה שלא מצליח לעבור, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להמשיך לנסות—כי זה נראה לי הרבה יותר נכון, ואם כבר הזכירו את הנושא של שינוי שהצביעה נגד החוק, שינוי היא בטח לא נגד נשים, צר לי להגיד, ובטח לא אני נגד נשים אני חושבת שזה יכול—

זו הייתה משמעת קואליציונית, אף אחד לא מערב עמדות עם הצבעות.

אז אני מוכרחה להגיד שיש כאן נושא שיכול גם לפגוע בנשים, וזאת הייתה החלטה של ההצבעה שלנו משום שאם מעביד יתחיל לחשוב שהוא מוריד שעה ועוד שעה ועוד שעה אני לא יודעת אם זה לא יכול לפגוע בעבודת נשים וברצון שלהם—

ניכוי ממס על מעונות, בוודאי לא פוגע במעסיק.—

אני בעד האישה כאן שלא ימנע ממנה לצאת לעבודה משום שהיא מבקשת עוד שעה ועוד שעה יכול להיות שמעבידים לא ירצו להעסיק נשים.—

העניין של הגנת יתר מונח כל הזמן בתודעה שלנו, ואנחנו מנסים למצוא את האיזונים.

בגלל זה שינוי הצביעה נגד, זה לא בגלל נגד הנשים, ובוודאי שלא נגד הנקה עם כל הכבוד כאן הייתה חשיבה גם בהחלט לטובת הנשים רווחת הנשים שיש סיכוי שזה יגרום לבעיות בהעסקת נשים, וודאי במשרה מלאה כמו שאומרים.

שלא תעדר מהעבודה אבל שתשאב את החלב.

אין שום התנגדות, גם לא אצלנו, לאפשר לה לצאת שעה מהעבודה.

זה לא לצאת שעה זה מדובר על עידוד ההנקה, להקנות לאמא את כל התנאים המרביים שהיא תמשיך להניק אז אם יש לה לחץ בשעה והיא צריכה לשאוב אז תנו לה את התנאים הסבירים בתוך מקום העבודה שלה.

אישה שצריכה לנסוע הביתה ולהניק, שעה לא מספיקה לה, זה מספיק רק לשאיבה. צריכים לספק לה פינות, ועם זה אין שום בעיות למעסיקים וגם לא לשינוי. אין בעיה לאפשר לה אזורים מסוימים ומקומות לשאיבה.

אני מציע שנצא משדה המוקשים של הפוליטיקה, זה לא דיון פוליטי.

אני רוצה רק להעיר הערה אחת. הגדולה שהייתה בכנסת ישראל זה שהנשים שהגיעו תמיד התעלו מכל ההצבעות בעניין של המשמעות הסיעתיות בכל מה שקשור לנשים, אז זה חלק מהדברים שכדאי באמת לאמץ גם אצלכן.

זו נקודת הנחה שאנחנו יוצאים לטובת הנשים זה לא נגד הנשים.

עו"ד סומך, מצאת איזושהי סתירה בין חוק הזדמנויות שוות בעבודה, לבין האפשרות לעודד הנקה?

הצעת החוק לא מקנה זכות גם לגבר, סעיף 4 לחוק שוויון ההזדמנויות קובע "זכאית עובדת בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים במקום עבודתה בזכות בקשר להורות, תהיה זכות זו גם נתונה לעובד המועסק במקום העבודה, אם יתקיים בו אחד מאלה" זאת אומרת הסעיף מדבר על תנאים הנהוגים במקום העבודה לא תנאים על פי חוק, ולכן זה לא רלוונטי להצעת החוק.

אנחנו נזדקק פה להמלצה של עורך דין ממשרד המשפטים ונקבל את עמדתו, אני מבקש התייחסויות של דקה.

עורכת הדין רבקה שקד התייחסה קודם לנושא של הסבר של החוק וכותרת החוק לא לצמצם אותה להנקה ורציתי להסביר את ההשתלשלות שהייתה. בזמנו, שעת ההיעדרות הזו נועדה להנקה בלבד, ואז דרשו מהאישה להביא אישור שהיא מניקה והייתה פרוצדורה מאוד מאוד מסובכת בנושא הזה.

ארבעת החודשים המוענקים היום, לא דורשים שזה יהיה לצורך הנקה בלבד וזה ראוי כי אישה זכאית להיעדרות הזו בין אם היא מניקה ובין אם אינה מניקה, ואני פשוט רציתי להבהיר שזה בעצם דברים אם אני הבנתי נכון את מה שאומרת עורכת הדין רבקה שקד, זה בעצם הדברים, לא להצטמצם לא להיות דבקנים רק לנושא ההנקה, נושא ההנקה בין שאר המחויבויות של אותה אם צעירה שזכאית לאותה שעת הנקה אבל בסך הכול הצעת החוק, החוק כשלעצמו לא שולל את זה והממשלה תומכת בחוק הזה.

החוק לא בא לשלול את זה, צודק שר הבריאות לשעבר נסים דהן שנמצא איתנו.

אבל בחוק המקורי לא כתוב שיש צורך.

לא יהיה כתוב ואינני רואה בעיה עם זה.

ואני לא רואה שום בעיה, להיפך מי שהולך נגד זה הולך נגד הנשים--

אנחנו תומכים בהצעת החוק כמו שהיא, אנחנו גם תומכים בתיקון להצעה כפי שהוצע על ידי משרד המשפטים ללכת על הגדרה של גיל הילד במקום החודשים אני רק רוצה להוסיף פה עוד שתי הערות. קודם כל, ההערה שנאמרה לכן לגבי חקיקה מרובה, חקיקה מרובה בנושא חוקי עבודת נשים היא תוצאה ישירה של כשל נוראי בתחום הזה, אי אכיפה של חוקי העבודה ותופעה המונית של פיטורים של נשים בשוק העבודה בגלל מין, הורות והיריון. זאת הסיבה שיש חקיקה רבה, זה לא סימן שהתחום מטופל, זה סימן שהתחום לא מטופל ויש עוד המון המון עבודה לפנינו וזה צעד אחד קטן וחשוב.

אני רוצה להזכיר שבמגזר הפרטי שעליו אנחנו מדברים עכשיו רובו עבר לשבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים ולכן יום עבודה הוא תשע שעות, ולא שמונה שעות כפי שנאמר כאן. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על לקצר לאימא המניקה את השעה התשיעית לעבודה, היא תעבוד רק שמונה שעות ולא תשע. אם דו"ח דברת ייושם, ואנחנו לא יודעים אם הוא ייושם מגזרים שלמים במדינה שלנו שעד היום לא עבדו שבוע מקוצר יעברו גם הם לשבוע מקוצר ולכן העשה הזו היא מאוד מאוד משמעותית ודרמטית.

אני רוצה להגיד עוד מילה פה לחברת הכנסת גולן שמביעה חשש בצדק שאולי מרוב שאנחנו מגנים אנחנו נמצא עושים שרות דב לנשים. אני לא חושבת שזה יגרום למעסיקים לא להעסיק נשים, מעסיקים תמיד ימשיכו להעסיק נשים, הם כוח עבודה טוב ולצערנו הם כוח עבודה זול ולכן הם תמיד יעסיקו אותם והתפקיד שלנו הוא להעביר חוקים שיגנו עליהן בתוך מסגרת ההעסקה הזו.

לגבי השעה, כאימא זה בעיניי הרבה יותר נכון כשיש הגדרה, לצורך הנקה זה נשמע לא נכון.

אני רוצה לנסות עוד משפט כדי לשכנע אותך. התופעה הכי מטרידה שאנו עדים לה היום זה שיש תופעה של אי החזרת נשים אחרי חופשת לידה לשוק העבודה, זו המגיפה היום. עכשיו, את זה מעסיקים עושים. אחת השיטות, וזה אני אומרת לך כמי שרואה עשרות נשים כאלה שנאבקות בתופעה הזו, של מעסיק להיפטר מאימא טרייה מבלי לעבור על חוקי העבודה זה לא לאפשר לה להתאים את שעות העבודה להנקה.

אנחנו עדים לנשים שמתפתות כאילו מרצונן בעוד שאם הייתה להן את האפשרות הזו לקצר את השעה ולהניק או להגיע הביתה שעה קודם, הן היו נשארות לעבוד. מבחינה זו, את תחזירי למעגל העבודה נשים רבות היום שמוותרות על האפשרות לחזור לעבודה כי הן לא יכולות לחזור לתשע שעות ביום כשיש תינוק בין שלושה חודשים או שישה חודשים בבית.

תודה רבה. חבר הכנסת דהן, שר הבריאות לשעבר.

היה לי את העונג לשרת את מדינת ישראל, כמו שאמרת, בתפקיד שר הבריאות ובאחד הדיונים שלי בארגון הבריאות העולמי הייתה החלטה חד משמעית של הארגון הבריאות העולמי להמליץ לכל המדינות לחוקק חוקים ולתקן תקנות כדי שנשים יוכלו להמשיך להניק את בניהן ובנותיהן לפחות עד שישה חודשים והחוק מדבר על ארבעה חודשים.

אנחנו מדברים מהחודש השמיני של הילד.

אני רוצה להזכיר, שיש ארצות בסקנדינביה שחופשת הלידה היא של 18 חודשים.

ארגון הבריאות העולמי מדבר על לפחות שישה חודשים, זאת אומרת זה המינימום של המינימום, זה נקרא לפחות. עכשיו, המציאות העולמית בעצם מראה שכשם שנמשכת תקופת הנקה התינוק בריא יותר, וכמובן הדור הבא בריא יותר. שירותי הבריאות יצטמצמו בדור הבא וכמובן בהצטרך שירותי המניעה הטובים שיש במדינת ישראל ולא יהרסו אותם באוצר.

אז בסך הכול מסתבר, שבדור הבא נוכל לחיות בחברה בריאה יותר ואף אחד מאיתנו לא רוצה למנוע את זה ולכן, אני חושב שהחוק הזה נכון צריך כמובן לכתוב עוד סעיף אחד שמשרד הרווחה, או משרד רלוונטי אחר או משרד העבודה יכתוב תקנות איך אוכפים את החוק הזה ואיך לא נותנים למעסיקים להתחמק או לעשות מזה בעיה, אבל זה לא אומר שהחוק הזה לא נכון, החוק הזה הוא מחויב המציאות אולי צריך לתקן עוד תקנות אבל זה נקודת המוצא, החוק הזה.

חבר הכנסת דהן, אני מציע שאם תרצה לצרף את זה נכניס את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית בהסתייגויות—

מסכים.

אני מבקש להעלות כרגע את החוק להצבעה, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – עידוד הנקה לתקופה ממושכת).

אני רוצה שלא יקראו לזה חוק ההנקה.

אנו מעלים אותו להצבעה. התיקון הוא של סעיף 7 (1) "בחוק עבודת נשים תשי"ד 1954", בסעיף 7ג. בפסקה שלוש במקום "ועד תום ארבעה חודשים" יבוא "ועד מלאת לילד שנה אחת":

בעד התיקון 3
נגד – 1
אין נמנעים

תודה רבה לכם.

אני מבקש להודות לחברת הכנסת גמליאל שהגישה את הצעת החוק הזו, אני מקווה שבקרוב נוכל להעלות אותה לקריאה שנייה ושלישית ולהוסיף עוד נדבך בהגנה על נשים ובעידוד הנקה.

תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:00