כנסת פתוחה

היערכותה של הסוכנות היהודית ברוסיה ובחבר-המדינות - הצגת תוכניתה בנושא החינוך והקצאת משאבים לכך

2

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
8._3.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 219
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז באדר א' התשס"ה (8.3.2005), שעה 11:00

דיווח של משה ויגדור - מנכ"ל הסוכנות היהודית בנושאים:
- היערכותה של הסוכנות היהודית ברוסיה ובחבר-המדינות.
- הצגת תוכניתה בנושא החינוך והקצאת משאבים לכך.

קולט אביטל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
יגאל יאסינוב
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין

משה ויגדור - מנכ"ל הסוכנות היהודית
גרדה פוירשטיין - מנהלת החטיבה לחינוך בחמ"ע - הסוכנות
קרול אונגר - מנהל חטיבת עליה מזרח - הסוכנות
יוחנן בן-יעקב - מנהל חפציבה - משרד החינוך
דוד מונדשטיין - מנכ"ל רשת החינוך "אור אבנר"
טל רבינא - יועץ אסטרטגיה ותקשורת
אלי ולק - סגן יו"ר איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ





דיווח של משה ויגדור - מנכ"ל הסוכנות היהודית בנושאים:

- היערכותה של הסוכנות היהודית ברוסיה ובחבר-המדינות.
- הצגת תוכניתה בנושא החינוך והקצאת משאבים לכך.

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ואלה שמבינינו שהן נשים, אני רוצה לאחל יום אישה מוצלח, טוב ופורה לכולנו. ובשנה הבאה ניפגש עם יותר הישגים.

אנחנו רוצים להקדיש את הדיון הבוקר ועוד מעט נהיה גם בשידור ישיר, להיערכותה החדשה של הסוכנות היהודית. ובהקשר הזה הייתי רוצה אולי להוסיף כמה דברים או כמה דברי פתיחה.

לפני שנה ומשהו, יצאנו בשליחות הסוכנות קבוצה של חברי-כנסת לביקור ברוסיה. ועם שובנו, ערכנו לפחות ישיבה אחת שבה השתתפו אנשי הסוכנות היהודית שבה דיווחנו את הרשמים שלנו. והעלינו אז כמה שאלות.

השאלה הראשונה נגעה במישרין או בעקיפין לעבודה שבסך-הכל הרושם שקיבלנו קודם כל, שהגל הגדול של העלייה מחבר העמים, מרוסיה בפרט, הולך ופוחת. שאת אותם האנשים שאנחנו פגשנו ברוסיה, שני שליש זכאי חוק השבות, נראה לנו שלא מצאנו עניין גדול לעלות לישראל.

אנחנו שאלנו במישרין, בעקיפין, במקומות שבהם יכלו לענות, בעיקר בקרב בני-נוער. נתקלנו בתשובות מהסוג: "בעצם טוב לנו כאן, אין לנו סיבה מיוחדת עכשיו לעלות". אנחנו גילינו פוטנציאל יותר טוב בקרב ילדי יורדים. זאת אומרת, מבין אותם הרוסים או יוצאי חבר העמים שהגיעו לארץ, חזרו לברית-המועצות לשעבר, לחבר העמים, מסיבות כלכליות.

הילדים עדיין קשורים לארץ. לילדים האלה אין בעצם מסגרת מתאימה, אבל הם כן פוטנציאל חזרה לארץ. אבל שוב פעם, אם נסתכל על הסטטיסטיקות נראה שבעצם השנה עלו מחבר העמים לא יותר מ12- אלף עולים. אני יודעת שהיום הנטייה להגר לגרמניה יותר גדולה.

גרמניה החליטה גם היא לסגור טיפה את הברז. וממה שאנחנו שומעים לאחרונה יש כוונה להקטין את מספר האשרות שתינתנה. אבל זה עדיין לא הגביל את גל העלייה אלינו. ואנחנו שואלים כיצד אנחנו אמורים לפעול בהקשר הזה.

נושא שני שעלה באותו הדיון ואני ניסיתי לטפל בו בשיא העדינות, הוא מה שאנחנו ראינו שם כפריסה מאוד מאוד גדולה של איזה 1,400 איש, חלקם שליחים, חלקם עובדים מקומיים. ונראה היה לנו אז לעומת הפוטנציאל ולעומת ההשקעה פר-קפיטה מספר השליחים רב יותר.

וחשבנו וזה גם אמרנו כשהיינו אצל ראש-הממשלה שאולי הפריסה צריכה להיות שונה; אולי פחות שליחים מרובים ויותר אנשים שעוסקים בנושא החינוך כדי לנסות להביא לטווח ארוך אנשים שיגיעו אלינו.

ונושא שלישי, שאני חושבת שאולי כדאי להעלות אותו והוא עלה לא פעם במסגרת ישיבות של הוועדה הזאת. זאת העובדה שאנחנו מתרשמים שבמצב הנוכחי לפעמים כשאין כמעט התעניינות גדולה בעלייה - יש גורמים שמנסים מדי פעם לגרד בתחתית החבית ולנסות למצוא אנשים שלא כולם בהכרח זכאי חוק השבות ולא כולם בהכרח יישארו בארץ. ולא כולם בהכרח ייהפכו לאזרחים במדינת ישראל.

אלה הסוגיות שרצינו להעלות. אנחנו הבנו שיש היערכות חדשה בסוכנות היהודית. אם לשמוע או להאזין או להקשיב או לנסות להבין, לפי מה שהתפרסם בתקשורת, ההיערכות החדשה הזאת אומרת באמת פחות שליחים, יותר התמקדות בנוער.

אלה בהחלט סוג היעדים שאנחנו יכולים להזדהות אתם. היינו רוצים לשמוע על כך יותר. יש עוד כמה נושאים שעלו בזמן בתקשורת, כמו תשלומים ליועצים מיוחדים שהיינו רוצים לנסות להבין מהם ומיהם היועצים המיוחדים. אבל זה בשולי הדברים.

ואני הייתי רוצה שנדון בעיקר ופחות בתפל. ואנחנו מתכבדים כמובן היום לארח אצלנו את מנכ"ל הסוכנות היהודית. זאת לא הישיבה הראשונה ולמרות שכבר ייחלנו לך הצלחה בתפקידך, נעשה את זה עוד פעם היום. כי היום אתה מככב אצלנו כדובר עיקרי.

ואני רוצה לפנות שאנחנו נותנים את רשות הדיבור למנכ"ל הסוכנות, לשאול את חבריי, חברי-הכנסת אם הם רוצים להוסיף שאלות, הקדמות. בבקשה חבר-הכנסת יאסינוב.

גבירתי היושבת-ראש, אני קודם כל חייב בגילוי נאות להודיע שאני במשך מספר שנים משמש כציר קונגרס ציוני עולמי ועדיין אני נמצא בתפקיד הזה. כמובן שנבחרתי לכנסת, התפטרתי מהתפקידים האחרים שהייתי בהם בהסתדרות הציונית העולמית.

אבל מותר לך להיות ציר.

לא, ציר, אבל לא בתפקידים אחרים, כי הייתי בעצרת ובוועד הפועל. אז אני הייתי חייב להודיע את זה למען הגילוי הנאות. והשאלה שלי היא קצרה. שמענו שהסוכנות מחלקת מחדש, מארגנת מחדש את פעילותה בחבר המדינות.

האם אתם לא חושבים שעלייה אמיתית, עתיד העלייה מהמדינות גוש הסובייטי לשעבר, תהיה לא מהערים הגדולות, אלא מהפריפריה. כי זה לא סוד שבמוסקבה ובערים הגדולות האחרות, תנאי החיים הם השתפרו יחסית ורוב היהודים נמצאים שם הם מבוססים.

אני בעצמי מתלבט ש-15 שנה הדלתות היו פתוחות ולא באים. אני אתך בזה שאולי לא צריך להיות הרבה שם נציגי שטח בחינם, כמו שאומרים. מי שצריך היה להגיע - הוא הגיע. מי שלא רוצה - אני לא חושב שאנחנו צריכים להשקיע הרבה כסף כדי שיבוא מישהו אחר-כך ויהיה בעיות, יהודי לא יהודי.

אני ליברלי בדברים כאלה, אבל אתם יודעים כל הזמן יש ויכוחים כאלה. בגלל זה אני רוצה לשמוע מה חושבת הסוכנות על זה.

אני נזכרת בעוד שאלה ואני מקווה שהיא תעלה. אחת הבעיות שאנחנו גילינו שהיינו ברוסיה היתה העדר תפקוד מתאים של מערכת החינוך שהועברה מ"נתיב" לסוכנות היהודית. יכול להיות שזו היתה תקופת הביניים.

ההתרשמות היתה שהמערכת שקלטה את הנושא מ"נתיב" לא היתה ערוכה לזה. וממילא גם תכניות אמיתיות פדגוגיות לא היו מוכנות. ובמסגרת הזו אחד הנושאים שנפל בין הכיסאות ונראה לנו מאוד קשה ומאוד חבל, זה כל הנושא של חינוך יום ראשון.

אלה דברים שנראים לנו בעלי עדיפות ראשונה במעלה. זאת שאלה שאנחנו מבקשים את ההתייחסות שלך גם כן. ונושא נוסף, מה מידת ההיענות או ההיערכות או התיאום בין הגורמים השונים שעוסקים בחינוך היהודי. איך הפריסה, איך חלוקת העבודה. כי שוב פעם, כאמור, לנו ואני חושבת שיש בינינו הסכמה, לטווח הארוך, ואם בכלל יש לנו עוד סיכוי לעלייה, הנושא של החינוך היהודי הוא זה שצריך לעניין את כולנו.

בבקשה אדוני המנכ"ל.

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת קולט אביטל ולחברי הכנסת ולכל הנוכחים. זה בהחלט כבוד לי להיות כאן בוועדה הזאת בפעם הראשונה שאני מופיע בתפקיד הזה ובכנסת. אני אתן איזשהו סקירה קצרה ואנסה גם לענות על השאלות. ואם יהיו שאלות נוספות - אני אשמח.

אני רק מבקש אחר-כך מחבריי שנמצאים אתי, הגב' גרדה פוירשטיין שהיא מנהלת החטיבה לחינוך בחמ"ע של המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית. וגם מר קרול אונגר שהוא מנהל החטיבה לעלייה מזרח. להשלים אחר-כך ככל שיידרש. ואני מקווה שנוכל באמת לתת לכם תמונה מלאה על מה שנעשה בנושא הזה ובנושאים רחבים יותר בסוכנות בימים אלה.

הסוכנות נמצאת היום בתהליך של חשיבה על מטרותיה ועל דרכי פעילותה בעתיד. וזה תהליך שהחל כבר ביוזמתו של יושב-ראש הנהלת הסוכנות, סלי מרידור, לפני כשנה. ואנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך. אנחנו כבר בשלב שבעצם חבר הנאמנים אישר את התכנית האסטרטגית בעיקרון.

וכבר אישר פרקים ספציפיים שלה במושב שהיה לפני כחודש, בפברואר. ואמור לאשר את יתרת התכנית אחרי שנשלים אותה, ואני אתייחס גם בהמשך כדי לשתף אתכם במה שאנחנו עושים לקראת מושב יוני. וכך אנחנו מקווים מיד לאחר מכן כבר נוכל להיכנס בקצב מואץ לשינויים שנדרשים.

המשמעות של התכנית היא בעצם, על הסוכנות עוברים שינויים ויעברו שינויים רבים בשנה שנתיים הקרובות. שינויים בתחומים שונים, גם בדרכי הפעולה, גם בדרכי ההתייחסות לנושאים וגם בהיערכות בארצות השונות שבהן עוסקת ובעצם שינויי היערכות בכל העולם.

לא פחות מזה נושאים שקשורים בהכנסת טכנולוגיה, מודרניזציה, טרמינולוגיות מודרניות, כשמדובר בעולם פתוח וחופשי. ובעיקר התייחסות גם נוספת וחוזרת לעלייה מבחירה. לעלייה מארצות מערביות. ואנחנו אגב רואים שבהחלט בחלק מהמקומות בברית המועצות לשעבר, העלייה עלייה לבחירה.

המצב בברית המועצות שלעבר, בכל הארצות, בחבר מדינות העמים, מאוד השתנה. השתנה בשנים האחרונות השתנה בשנים האחרונות והסוכנות כבר פועלת וזה גם בהמשך לסיור שהוזכר על-ידי יושבת-ראש הוועדה, בהמשך לסיור שהיה לפני שנה, הסוכנות נקטה מספר פעולות. וכבר מספר שנים נמצאת בתהליך של התאמה להיערכות חדשה.

ואני אתחיל קודם כל מהמחלקה לחמ"ע. כפי שידוע בסוכנות היו ארבע מחלקות: המחלקה לחינוך - ציוני ויהודי; המחלקה לעליה וקליטה; המחלקה לישראל והמחלקה לחבר מדינות העמים. בזמנו היה צורך במחלקה מיוחדת שתטפל בנושאים מיוחדים בחבר מדינות העמים.

היה קשה לפעול, היה מסובך להגיע. המידע לא זרם תמיד כמו שצריך. היה קשה ביותר, היתה נחוצה היערכות מיוחדת. לכן הוקמה המחלקה לחמ"ע. מחלקה שגם אספה מידע, מחלקה שגם נתנה דוחות סטטיסטיים. מחלקה שגם נתנה להנהלת הסוכנות ולגופים נוספים מידע על תופעות אנטישמיות, מידע על תופעות אחרות. וגם מידע בנושא של תנועה של דמוגרפיות יהודיות ברחבי ברית המועצות לשעבר.

הגענו למסקנה לאחר ניתוח ולאחר בדיקת השינויים שקרו וקורים כל הזמן שינויים בחמ"ע. זאת אומרת, לא היה שינוי והעסק התייצב, אנחנו יודעים שבחמ"ע המערכת לא יציבה. אבל בכל זאת לאור השינויים שהיו החלטנו שהמחלקה לחמ"ע, כבר לפני מספר שנים, צריכה לעבור שינויים.

ולפני מספר שנים כבר כל הנושא של החינוך היהודי, הזהות היהודית, החינוך הציוני, הקשר לארץ-ישראל, שהיה מטופל על-ידי המחלקה לחמ"ע עבר למחלקה לחינוך. הוקמה חטיבה לחינוך יהודי בחמ"ע. חטיבה שנמצאים בה להערכתנו האנשים המקצועיים והטובים ביותר שאפשר להשיג בארץ בתחומים האלה.

ואני מתייחס בכמה מלים כמובן למה שהם עושים, אפשר יהיה להרחיב אחר-כך ולשמוע ממנהלת החטיבה. ובהמשך לזה גם היו מחשבות מה באמת נכון שייעשה על-ידי המחלקה לחמ"ע. המחלקה לחמ"ע לא נסגרה כפי שפה ושם נאמר, אלא פשוט הפכה למשרד. ממעמד של מחלקה שיש לו איזה סטטוס ולפי תקנון הסוכנות עם ועדות מלוות ועם תקציבים כאלה או אחרים.

הוחלט פעילויות שהיו בה להעביר למחלקות הרלוונטיות ולהפוך אותה למשרד. משרד לענייני חמ"ע, כאשר בשונה למשרדים אחרים עדיין אנחנו שומרים את הליווי של אנשי הציבור שעמדו בראש הוועדה ויהיו גם בראש המשרד הזה. וזה אנשי ציבור גם מישראל וגם מחוץ-לארץ.

משום שאנחנו חושבים שנכון מאוד שיהדות העולם תהיה עדיין מעורבת ברמה של המלצות, ברמה של חשיבה כללית, ברמה של ועדות היגוי, לגבי מה שקורה בחמ"ע. ותוכל לעשות בצורה הזו גם איזשהו סוג של "מוניטורינג" על מה שעושה הסוכנות בתחומים האלה דרך המחלקות המקצועיות שלה.

בחבר הנאמנים האחרון לפני חודש, אושר המעבר של המחלקה לחמ"ע למעמד של משרד. זה אומר שאנחנו נמשיך אגב בפרוייקט המאוד חשוב שהם מאוד שזה פרוייקט "עמי", פרויקט התיעוד, בעצם פרוייקט הקשר לכל היהודים בחמ"ע. אנחנו רוצים לדעת איפה נמצאים יהודים, איפה הם גרים, מה שמם, מה הקשרים המשפחתיים ביניהם.

וזה פרוייקט שהחלו בו כבר עדיין במחלקה בחמ"ע, ימשיכו בו במשרד לחמ"ע. המשרד גם ימשיך לאסוף נתונים ולתת למערך הסוכנות בארץ ובחוץ-לארץ במי שרלוונטי לו אינפורמציה על מה שקורה בחמ"ע בתחומים שונים. בתחומים סטטיסטיים וגם בתחומים שקשורים לדברים ספציפיים כמו אנטישמיות, כמו דברים נוספים.

זה לגבי המחלקה לחמ"ע. במקביל נערכה חשיבה ובימים אלה אנחנו שוקדים על המיסוד שלה ועל הכנסת מה שקרוי אצלנו "מפות השליחות". השינויים בנוכחות, במקומות, בהדגשים, בהרכבים, על-פי השינויים שהיו בחמ"ע. ובמסגרת הזו אנחנו חושבים שצריך לתת תשובות למספר דילמות ולמספר בעיות.

קודם כל, קיימת דילמה שעלתה גם בכנס השליחים שנערך לפני שבוע בקייב, כל שליחי חמ"ע הובאו לקייב ודנו בנושאים עקרוניים של עבודתם ושל תפיסות העולם של הסוכנות לגבי תפקידה בחמ"ע. ועלתה בהחלט השאלה שנשאלה פה כאן על-ידי חבר-הכנסת, האם פריפריה או מרכז? דילמה לא פשוטה. ואני אתייחס אליה ואני אבקש אחר-כך מגרדה פוירשטיין להתייחס אליה.

זה נושא שאנחנו הצפנו אותו לדיון בעקבות הערות ומחשבות שונות של השליחים מהשטח. אנחנו נביא גם אותו ערכי ועקרוני בימים אלה בסוכנות, כדי להגיע באמת להחלטה נכונה. משום שיש שם כמה אספקטים. יש אספקט של איפה באמת פוטנציאל העלייה. ורק לצורך המספרים, סדר גודל של 400, 430 אלף יהודים מתגוררים בשלוש הערים הגדולות: מוסקבה, סנט-פטרבורג וקייב.

סדר גודל דומה לפי דוחות דמוגרפיים של פרופסור דה-פרגולה, פחות או יותר דומה, מתגוררים בפריפריה, במקומות שונים. בריכוזים שיכולים לנוע בחמשת אלפים נפש, עשרת אלפים נפש, שמונת אלפים נפש. מאוד משתנה. מאוד מסובך במרחבים העצומים לתת לעניין הזה תשובה חד-משמעית. אבל אנחנו בהחלט מתלבטים בעניין.

אנחנו מאמינים שכנראה יש פוטנציאל עלייה גדול ורוב בפריפריה של זכאי חוק השבות. וזה דורש טיפול ולא זנחנו את העניין ואנחנו ממשיכים בשליחים במקומות ששמה הפוטנציאל גבוה. והפעלנו מה שקרוי "שליחים רב תכליתיים" שעוסקים גם בעלייה, גם בחינוך, גם בנושאים נוספים.

ואנחנו מפעילים גם מערכות נוספות של שליחים ניידים שמקום מושבים יהיה בארץ ויהיו בקשר על-פי הצורך עם ריכוזים בפריפריה. על-מנת לא ליצור מצב של שליח שיושב באיזה שהיא קהילה קטנה, לא זז משם ועוסק רק בעלייה, כשהעלייה שם היא לא מי יודע מה גדולה.

האם אתה יכול להגיד מה קורה עם הכרזה על הקמת פדרציה ציונית ברוסיה?

אני אתייחס לזה תכף.

משה, מה שאני מבקשת זה התייחסות למאמר של שלמה אבינרי.

כן, אני אתייחס גם לזה. בכל מקרה ברור לנו שבמרכז יש צורך בנוכחות משמעותית וכבר זה היה ברור לסוכנות לפני מספר שנים. והנוכחות שם היא בתחום החינוך. אני מדבר על שלוש הערים הגדולות. אתם מכירים את הנושאים האלה מצוין, אני לא חושב שאני צריך לתת לכם רקע רחב על המשברים המיוחדים שהיו ביהדות ברית-המועצות לשעבר ועל הדילמות שעוברות עליהם.

אבל אנחנו הגענו למסקנה לפני מספר שנים שצריך להתמקד בנושאים של חינוך. ובסיור משותף שנעשה עם הפדרציות בארצות-הברית ועם הג'וינט ועם הסוכנות לפני כחודשיים, היתה הזדמנות לראות גם את פעילות הסוכנות וגם את פעילות הג'וינט ולהשוות ביניהן ולראות אם הן משלימות או נוגדות. יש הרי דילמות לכאן ולכאן.

הג'וינט כפי שכולם יודעים מאוד פעיל בהקמת הקהילות ובשיקום הקהילות ובתמיכה בקהילות החדשות שנוצרות בשטח. ואנחנו היינו מאוד גאים במה שיכולנו להציג. יכולנו להציג מערכת חינוך רב שלבית מאוד מרשימה.

מערכת שקודם כל עוסקת בחינוך בלתי פורמלי. של מועדונים, של מחנות קיץ, שלא עוסקת רק בנוער אלא במשפחות. התפיסה היא תפיסה של המשפחות. על-מנת ליצור את הזהות היהודית ואת הקשר הציוני והקשר עם מדינת ישראל בצורה הרבה יותר רחבה. מעבר לחינוך הבלתי פורמלי, חינוך משלים.

האולפנים, מערכות האולפנים שהם בעצם מערכות של פלטפורמה שמאפשרות לימוד עברית לא רק לצעיר ולצעירה שבאים, אלא גם לסבא או לסבתא שמביאים אותם. בו זמנית יש עיסוק, זה עוד פעם ראיה הוליסטית של כל העניין. וגם כמובן זהות יהודית וגם היכרות עם נושא שואה, היכרות עם נושאים שונים שהם בעלי חשיבות כדי ליצור את הזהות ואת הקשר גם למדינת ישראל וגם לעם היהודי.

ובנוסף לשני הרבדים האלה שזה חינוך בלתי פורמלי וחינוך משלים, גם את החינוך הפורמלי שבו יש שיתופי פעולה יוצאים מהכלל גם במסגרת של חפציבה. זה אותה רשת בתי-ספר שלקחה הסוכנות על עצמה בתיאום עם משרד החינוך. זה אני חושב שמה שגם הוזכר על-ידי חברת-הכנסת קולט אביטל לגבי מערכת שהושארה בזמנו על-ידי "נתיב" והסוכנות לקחה על עצמה.

גם שיתופי פעולה יוצאים מהכלל עם רשת "אבנר" עם "לב לבייב". שיתופי פעולה יוצאים מהכלל גם עם "חב"ד". כדי להיות בעצם בכל הרבדים של החינוך הפורמלי. כשבתוך זה צריך גם לציין כיתות מיוחדות שראינו כמותן במינס בבית-ספר רגיל, בבית-ספר עירוני רגיל, מספר 348 או משהו כזה. שיש בו כיתה שלומדים בו קורסים מיוחדים בנושא יהדות, בנושא ציונות. ומשתלב מצוין עם כל מה שקורה בבית-הספר.

כך שאני חושב שהדבר הזה נתן תשובה לפעילות שלמה בתחום החינוך. עכשיו אני מוכרח לומר קיימת דילמה גם בנושאים האלה. והרי הנושאים שאנחנו עוסקים בהם הם לא נושאים פתורים, חופשיים מדילמות ומהתלבטויות. אנחנו מאמינים שהחינוך נחוץ, משום החינוך בסופו של דבר גם יחזק את הקשר למדינת ישראל ולציונות ולעם היהודי ודאי.

אבל גם בסופו של דבר יביא לעוד עלייה. והרי הסוכנות מאמינה בתהליך של העלייה. הסוכנות מאמינה שתפקידה בנושא העלייה שריר וקיים. והסוכנות הרי התחייבה וגם אמרה שהתכנית האסטרטגית שלה אומרת, שבתוך 10 עד 15 שנה היא צריכה להביא לכאן סדר גודל של מיליון עולים מכל התפוצות, מכל העולם. בדרכים שונות.

נפש בנפש בארצות-הברית והתכנית החדשה שקוראים לה "עמי" מצרפת, הפוטנציאל הקיים ללא ספק בחבר מדינות העמים. זאת אומרת, זה תפקידה של הסוכנות. הדילמה הקיימת ואני משתף אתכם בצורה גלויה, החינוך. החינוך האם הוא שלב בתהליך לקראת עלייה; האם הוא דבר בפני עצמו והאם העלייה לא קשורה בחינוך. וללא ספק שזה נושא שאנחנו גם בימים אלה נדרשים לו. אין לנו ספק אבל שצריך להתמיד בנושא החינוך ולהבטיח שנושא החינוך יבצע את ייעודו.

אני מוכרח לתת טיפה מספרים. הסוכנות משקיעה, זה קצת לא נוח לדבר במונחים עסקיים, משקיעה בחבר מדינות העמים, אבל הסוכנות הוצאותיה על דברים חשובים בתחום החינוך והעלייה בחבר מדינות העמים. והרוב זה סדר גודל של 30 מיליון דולר בשנה. בתוך זה כלול גם כמובן גם מימון הבאת צעירים במסגרת "תגלית" לשבוע. בתוך זה כלול גם תכניות מיוחדות.

יש "תגלית" שבאים לשבוע פה כמו "תגלית" שבאים מארצות-הברית ושם הם במסגרת פילנתרופיה של פילנתרופים והקהילות שמממנים את הבאתם. הסוכנות מממנת את הבאתם של צעירים מחבר מדינות העמים למשך שבוע במסגרת זו על-מנת שיכירו ויהיו קרובים למה שקורה כאן.

יש תכניות נוספות כמו "סלע" ו"נעלה". כשבנעל"ה יש מימון נוסף של סדר גודל של 11 מיליון דולר, שנעשה בארץ. כי הרי קולטים את הצעירים ומלווים אותם ומראים להם. תכנית מאוד שאפתנית שהסוכנות נכנסה אליה ותכלול כמובן גם את חבר מדינות העמים. זה תכנית מסע. תכנית מסע מיועדת להביא אחד מכל צעיר או צעירה, אחד מכל חמישה צעיר או צעירה יהודים בעולם, כל שנה למדינת ישראל למשך שנה ללימודים, להתנדבות, להיכרות.

זה תכנית שנתמכה באופן מאוד משמעותי ומאוד מעודד על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי הממשלה. זה תכנית שתמומן על-ידי הסוכנות, ממשלת ישראל והקהילות היהודיות בארצות-הברית בעיקר ובצפון אמריקה בכלל. ועל-ידי תקציב הסוכנות כמובן בא מקהילות יהודיות מכל העולם. היא תכנית שבמסגרתה יבואו צעירים וצעירות רבים, גם מחמ"ע שלא החליטו לעשות עלייה, שטוב להם במקומות שבהם הם נמצאים ושהם מרוצים.

כי הרי בסך-הכל הם השתלבו בסביבה שהשתפרה מבחינת התנאים שלה ומבחינת ההשכלה שהיא מציעה להם. אבל יוכלו לבוא לשנה להשתלב כאן, לראות. אין לנו ספק גם מתוך היכרות שלנו ומתוך ניסיון, שמי שהיה פה תקופה של שבוע, בוודאי תקופה של שנה, שומר על קשר תמידי עם מדינת ישראל, עם הציונות, עם הזהות היהודית.

אני מוכרח לציין לקראת סיום של הסקירה שלי עוד דבר אחד שהוא בעל חשיבות. בסיור שערכנו עם הג'וינט, דיברנו על כך שחשוב מאוד להעמיק גם את שיתוף הפעולה בין הסוכנות והג'וינט בעידוד פעילויות חינוך ופעילויות גם עלייה בהקשר הזה בחבר מדינות העמים. והוחלט על פרוייקט משותף של הג'וינט ושל הסוכנות בחמ"ע. במימון הקהילות בארצות-הברית, בצפון אמריקה.

ואנחנו מדברים על פרוייקט שצריך לנוע בסביבות 20 מיליון דולר. אנחנו בימים אלה שוקדים, מנכ"ל המחלקה לחינוך של הסוכנות, אלן הופמן ונציג של הג'וינט, אשר אוסטן, שוקדים בימים אלה על הכנת הצעה מסודרת שתובא לקהילות. ואנחנו מקווים שהיא תצליח. זה נושא בעל חשיבות משום שהוא גם חשוב בתחום הקשר שלנו עם הג'וינט ובתחום שיתוף הפעולה. אבל גם בתחום מה שייעשה למען יהדות חמ"ע, בתחומים שבהם אנחנו עוסקים, חינוך ועלייה. תודה רבה.

אני לא התייחסתי לשני נושאים שאם אתם רוצים אני אתייחס אליהם. אני אתייחס אולי קודם כל לכתבה של שלמה אבינרי שהופיע אתמול בעיתון ידיעות אחרונות, אם אני לא טועה. מה שעושה הסוכנות - הסוכנות פועלת על-פי מה שנקבע בחוק של מדינת ישראל - חוק השבות והחוק שמאפשר את התאזרחות בדור שלישי.

במקביל גם מאוד פעילה הסוכנות בנושא גיור. משום שאחד הנושאים שיבטיחו שכאשר מגיעים באמת בני דור שלישי לארץ, הם יוכלו לעבור תהליך גיור מהיר יחסית ופחות בעייתי. ובעניין הזה אני מוכרח לציין שבימים אלה כשכל נושא הגיור נמצא במשרד ראש הממשלה והרב דרוקמן מרכז אותו, ולידו הרב קליין שגם השתתף בכנס בחמ"ע. אנחנו בהחלט רואים שיפור בנושא הזה של הגיור.

אתה מדבר על גיור במקום?

על גיור כאן.

אנחנו לא ראינו שיפור רב, אני מוכרחה להגיד.

לא, אני חושב שאנחנו ראינו כמה מדדים, אבל אני מקבל את הביקורת הזאת. עכשיו אני לא יודע באמת למה בדיוק התכוון שלמה אבינרי, אם הוא התכוון לדור שלישי, אנחנו חושבים שדור שלישי זה נכון גם מבחינת החוק, זה מאפשר להם את הזכות להתאזרח.

ואני חושב שזה חובתנו כן לקרב אותם ליהדות, לקרב אותם לציונות. אחרי שלושה דורות אבודים שהיו בחבר מדינות העמים. זה נכון לעשות את זה, זה נכון לתת להם את חופשי הבחירה ולאפשר להם את המהלך הזה. ולכן אנחנו חושבים שאנחנו פועלים בעניין הזה נכון.

בלי להתעלם כמובן ממה שנאמר פה, כי כל דבר דורש כפי שאמרתי, גם חשיבה, אבל עמדתנו בעניין הזה כמדיניות של הסוכנות מאוד נחושה לפעול על-פי מה שקבע החוק וכן למצוא את הדור השלישי ולקרב אותו ליהדות ולציונות. והוא אחר-כך יבחר באיזה מידה הוא מעוניין להתקרב ומה בדיוק הוא מעוניין לעשות.

לגבי הפדרציה - אני לא חושב שיש לי מה להעיר בנושא הזה.

אני רק רוצה להסביר לחברים ולצופים מה זה פדרציה. בכל מדינה בעולם קיימת פדרציה ציונית, זה הגוף שמייצג, הקונגרס הציוני העולמי באותה מדינה והוא חלק מהנהלת הקונגרס הציוני ודרך זה הוא גם משפיע להנהלת הסוכנות וכו' וכו'.

יש החלטת קונגרס על הקמת פדרציות במדינות חבר העמים. ואז השאלה שלי היתה על קירוב הזמן הזה שיהיו פדרציות. דרך אגב, גם צריך להודיע שלפחות שלוש שנים ברצף בכל הפדרציות ממלאים את הטפסים, המסמכים הנדרשים, מעבירים אותם לסוכנות ואין תשובה. תודה.

אני לא יכול לענות לך על העניין הזה תשובה מפורטת. זה נושא שצריך לבדוק ואני אחזור אליך עם תשובה.

בנושא נקרא לזה "ההשתלטות היותר נכונה על מערכת החינוך הפורמלית". בתי הספר של "נתיב שעברו לרשותכם, חפציבה, האם יש כבר תכנית מסודרת ודובר על התווית קוריקולום. זה דבר אחד. דבר שני, כיוון שאתה בעצמך הזכרת את העניין שחלק מהלימודים הם במסגרת שעות הלימודים בבתי-הספר. בבתי-הספר הכלליים וגם את זה ראינו שם.

אנחנו שמענו במקום שקיימת בעיה קשה, כי הם לא יכולים לעבור את מספר השעות המוקצה ולא יכולים להישאר מעבר לזמן. ובמסגרת שעות הלימוד הדבר לא מתאפשר. והיו בעיות מאוד קשות מול מערכת החינוך המקומית. אז היינו רוצים לשמוע על כך וגם על בתי-הספר של יום ראשון.

מאה אחוז. אולי אני אבקש גם מגרדה פוירשטיין וגם מנציג משרד החינוך להתייחס לנושאים האלה.

רק שניה, כי חברת-הכנסת סולודקין רוצה להוסיף שאלה.

אני רציתי להתייחס למה שאנחנו שמענו ממנכ"ל הסוכנות וגם למאמר של פרופסור שלמה אבינרי שאני מאוד מעריכה אותו. ואני חושבת שהוא בין הגדולים במדינת ישראל. אבל מה לעשות, אני לא מסכימה למה שכתוב ואני לא אהבתי את הנימה ומה שכתוב בין השורות.

בגלל ששלמה אבינרי אומר שהסוכנות עושה פעילות לא ברוכה, שהוא רוצה לקרב להתאחדות אנשים. ששלמה אבינרי לא רואה כיהודים. וגם הוא אפילו דורש מהממשלה לעשות החלטות אסטרטגיות לשנות את חוק השבות.

אני חושבת שהמצב ברוסיה ובכל ברית המועצות לשעבר זה של אי יציבות פוליטית. זה מצב של אנטישמיות בולטת עכשיו ברוסיה. וקריאות כאלה שסוגרות דלתות של מדינה - אני חושבת שהם לא במקום. דבר שני, יש גישות שונות לעלייה מברית-המועצות.

אני לא אישה דתית, אבל אני חושבת שמה שקורה אולי זה ניסיון של הקדוש ברוך הוא לאסוף את כל טיפות הדם היהודי כאן במדינת ישראל. והמשימה שלנו זה לקרב לשפה, מסורת, הדת היהודית ולעזור לאנשים האלה להיקלט בארץ ולעשות שילוב לעם היהודי אחרי, כמו שאתם אמרתם, שלושה דורות האבודים שאני מאוד זוכרת מה זה השלושה הדורות האלה.

גם כשהיינו במשלחת, קולט, בראשותך, ראינו את הפעילות הברוכה של הרב ברלזר, גם שפה, גם מסורת, גם דת, גם גיור.

יש שם מרכז מאוד מפואר, מאוד יפה.

אז יפה. קולט, את לא יודעת שכשאני גרתי במוסקבה אז אנחנו לא הלכנו לבית-הכנסת הגדול בגלל ששם היו הרבה סוכנים של הקג"ב. הלכנו למרנ-רושיה, למקום שעכשיו יש. אבל איזה בנין זה היה, מכוער ולא מתאים לדת היהודית. אז מה שהוא עשה זה גם לומר לציבור ברוסיה שיש ליהודים שורשים, שיש להם גם תרבות וגם מסורת.

וגם אנחנו כאן בוועדת העלייה וקליטה שמענו את הרב שטיינזלץ שגם נותן את האור של השפה והמסורת לאנשים שלא היה להם הזדמנות היסטורית ללמוד את זה. אז בגלל זה גם אני חושבת, אני לא רואה הרבה מדינות שכל שנה מגיעים 12 אלף איש. ואני יודעת שיש פעילות של הסוכנות גם במדינות אחרות וגם יש שליחים, אבל אף אחד לא שואל את השאלה מה אנחנו עושים. שאין עלייה מרוסיה, אוקראינה ומדינות אחרות יש עליה.

יש לי יועץ דמוגרפיה שעוזר לי להבין מה קורה שם. יש מיליון איש בשטח של ברית-המועצות שיש להם זיקה חזקה מאוד לעם היהודי. ואם הסוכנות יכולה לתת להם אמצעים להיקלט כאן בצורה טובה ביותר - זה טוב מאוד. גם אני חושבת שיש מאזן של פעילות של הסוכנות.

היהודים גרים בערים הגדולות ודי מוצלחים במוסקבה, סנט-פטרבורג ובקייב. בפריפריה היהודים פחות מוצלחים. אז אולי גם שעובדים בפריפריות יש משם יותר עלייה. אבל זיקה צריכים לשמור בכל מקום. אז בגלל זה גם הפעילות חשובה.

מה שאני אומרת, כשארצות-הברית מקבלת אנשים מהודו, ממדינות אחרות וגם ארמנים וגם יהודים - הכל בסדר. שמדינת ישראל עם חוק השבות וחוק כניסה, מקבלת רק אנשים שיש להם זיקה לעם היהודי, כל הזמן שואלים את השאלה. אני חושבת שמאזן הדמוגרפי במדינה שלנו שאפילו לשאול את השאלות האלה - זה לא נכון. תודה.

תודה. מרינה, אולי אני קראתי בין השורות דברים אחרים אבל אני חושבת כולנו נסכים להם. קודם כל אני חושבת שמה ששלמה אבינרי אומר שחוק השבות הוא אחד מהחוקים הכי הומניים שיש. וזה דבר תסכימי לזה.

נכון.

והדבר השני שאני כן חושבת, לפחות מבחינתי שבולט במאמר הזה ולדעתי הוא העיקר, וזה מה שצריך לעניין את כולנו. הבעיה היא יותר אסטרטגית. אם אנחנו מביאים, אם בין אלה שמגיעים לארץ 70 אחוז אינם מוגדרים כיהודים במלוא מובן המילה, ואנחנו נתקלים בבעיות מאוד קשות פה בארץ. זאת אומרת, מצד אחד אנחנו מביאים אותם.

מצד שני הם נתקלים במציאות בלתי סבירה בארץ בגלל חוסר יכולתם להפוך באמת לאזרחים שווה זכויות ולהתחתן כמו כולם. כי אז זאת לדעתי אחת הבעיות שאנחנו לא יכולים לטאטא מתחת לפני השטח.

את צודקת, זה דבר נכון.

בסדר, זה גם העיקר במאמר הזה.

אבל הבעיה שהוא עושה קצת בלשנות את המבט. כי לא אשמים אותם אנשים.

לא, הוא לא אומר שהם אשמים. הוא אומר שמי אשם זה הממסד הדתי בארץ. סליחה.

נכון, אבל מה שקורה שלא אותם אנשים שכביכול באו לפה ואז יש להם בעיה שהם לא יכולים להתחתן וכו' וכו', הם לא אשמים בזה. הם לא אשמים שאין דור שלישי של יהודי.

אף אחד לא אשם, חבר-הכנסת יאסינוב, אבל אין לנו אסטרטגיה כוללת. כי יד אחת מביאה אותם לארץ ויד שניה מאמללת אותם בארץ.

אני חוזר ברשותך לסיים את המשפט. הם לא אשמים שהם דור שלישי ושמדינת ישראל לא ערוכה לקבלתם ולתת להם את הזכויות. הם לא אשמים בזה. זאת אומרת, שלא אנחנו נחליט להשאיר אותם בגלות לעוד שנים, לעוד דורות. מה שנאמר בכתבה שאין צורך להביא אותם כי הם גם ככה לא. הם לא יהודים ואין להם זיקה ולא יהיה להם זיקה.

ואז צריך לשנות את חוק השבות זה בעצם בדיוק כמו להגיד, "אז בואו ניקח כאלה שבאו ונגרש אותם" - אין הבדל. האנשים לא אשמים - מי שאשם זה הממסד ולתקן וצריך לא את חוק השבות אלא הממסד צריך לחוקק חוקים אזרחיים בישראל.

אני מציעה שאולי נשמע מגב' גרדה פורישטיין, בבקשה.

תודה. אני רוצה להתחיל אולי מנקודה שמתייחסת גם לדיון האחרון וגם להצגת עצם הפעילות של הסוכנות היהודית בחמ"ע. והיא הנתון המעניין שהתבהר יותר ויותר כאשר העלייה מחמ"ע פחתה בהדרגה, וכל מסגרות החינוך של הסוכנות היהודית, החל מאולפנים דרך הסמינרים והמועדונים של הנוער והסטודנטים, הלכו והתמלאו.

זאת אומרת, כאשר אנחנו ניתחנו את הנתונים, גם את מגמות העלייה וגם את מגמות ההשתתפות בפעילות החינוך והתרבות. זיהינו בעצם מגמות סותרות. מבחינתנו המסקנה היא בעצם שופכת אור נוסף על הדיון שהתקיים כאן. שגם אותם אנשים שבחרו שלא לעלות לישראל נכון לעכשיו, וגם אותם אנשים שמוגדרים בהגדרה הרחבה כזכאי חוק השבות ולאו דווקא כיהודים על-פי ההגדרה - מבטאים את הזיקה שלהם למדינת ישראל.

בכל אותם אופנים של למשל להגיע מדי יום ראשון, שזה היום החופשי היחיד במזג אויר בלתי נסבל לאולפן שבמקומות המרוחקים הוא לפעמים קר. ואני כאורחת יושבת ולא מצליחה להבין מנין המוטיבציה החזקה של האנשים האלה לבוא וללמוד עברית, גם שהם לא עולים בעוד חודשיים וגם לא בהכרח שהם מוגדרים כיהודים הלכתיים או יהודים כן על-פי החוק של מדינת ישראל. זאת הדרך לבטא זיקה.

זאת אומרת, בעיני הגרף הזה של עלייה בצריכת פעילות. ושוב סליחה על המינוח "צריכה" של פעילות החינוך היהודי-ציוני בחמ"ע, בעיני מתייחסת לשני הדיונים שהתקיימו כאן. גם למורכבות הזאת של עלייה מול הישארות ומה התפקיד שלנו כסוכנות היהודית בתוך הנושא הזה. וגם לגבי אי החפיפה בין סוגיית הזיקה וסוגיית ההגדרה החוקית של אותו אדם. אני מאוד מבקשת להדגיש את הנקודה הזאת.


עכשיו רק הדגמה אחת קלה, כל מי שהגיע לכאן לארץ מהתפוצה הזאת מכיר את זה מאוד חזק על בשרו. ואני מניחה שגם האחרים כבר מכירים כבר את הסוגייה. בברית-המועצה אדם שהגיע לגיל הבגרות שבא ממשפחה מעורבת, שאחד ההורים הוא יהודי והשני לא, אמור היה לבחור בעצם בלאום שאותו הוא כתב באותו סעיף חמישי מפורסם, בתעודת הזהות שלו.

הרבה מאוד פעמים אדם שאביו היה יהודי ואמו לא, שבחר באופן מודע כבחירה שלו, הבחירה המושכלת והמודעת שלו, לכתוב, להירשם בסעיף החמישי כיהודי. אותו אדם מבחינת ביטוי הזיקה שלו היה הרבה יותר יהודי בתודעתו מאשר אדם אחר שאולי נולד לאם יהודיה, אבל יכול היה באותה בחירה, באותו אקט של בחירה, גם לבחור בלאום של האב הלא יהודי.

גם שם משפחה יהודי לפי האבא.

גם שם משפחה יהודי. ולכן אותו אדם כאשר הוא מגיע עם שם משפחה שנגמר ב"שטנוברג" או כל דבר דומה.

או "ליפשיץ".

והוא בחר בכך והוא בכלל ביטא באופן משמעי לאן הוא שייך. המציאות של החברה הישראלי לחלוטין שוברת את כל מהלך חייו, את כל מסלול ההזדהות שלו עם העם היהודי ועם החלק הזה של ה ציויליזציה האנושית נאמר. ואנחנו חייבים לזכור.

את יודעת, יורדים לקנדה בגלל המשבר של זכות השיבה שעושים כאן.

זה משבר גדול. אני גם כמו כולנו אני מלווה מספר משפחות כאלה, גם ברמת קרובי משפחה וגם ברמת חברים שעוברים כאן משברים לא פשוטים, דווקא מתוך הגעה לכאן עם רגש יהודי חזק מאוד.

תרצי להתייחס גם לשאלות שאנחנו שאלנו, הספציפיות.

שאלה ראשונה שאני מבקשת להתייחס במספר מלים, מרכז פריפריה. הוצגו כאן על-ידי מנכ"ל הסוכנות היהודית הנתונים לגבי התרכזות הציבור היהודי בערים הגדולות. אגב, אני הייתי מוסיפה לשלושת המרכזים הגדולים גם מספר ערים גדולות נוספות שלא נכנה אותן כאן בטעות פריפריה והן מאכלסות ציבור גדול בכלל וציבור יהודי גדול.

וזה?

נובוסיבירסק, אודסה, חרקוב, טשקנט עדיין, ועוד מקומות שגם מבחינת הקהילה היהודית הם לחלוטין משמעותיים. ואם אנחנו מכניסים יחד את המספרים האלה, אנחנו בהחלט מגיעים, שוב בעיני, למסקנה מאוד ברורה, שההתמודדות של מדינת ישראל והעם היהודי והסוכנות היהודית כנציגתה לשנים הבאות על סדר היום של הציבור היהודי בחמ"ע, צריך להתבצע במרכזים.

הפריפריה תמשיך להתרוקן כמעט מעצמה עם סיוע והכוונה שלנו שתתרוקן לכיוון הנכון, שתתרוקן לכאן ולא לגרמניה או לכל מקום אחר. לפריפריה לפחות בעינינו אין קיום יהודי לאורך זמן. ולכן מה שרציתי להוסיף כאן בהמשך ישיר להצגה של המנכ"ל.

אנחנו לא יכולים להחזיק בו את הדיון הזה for ever. מה שאת אומרת מאוד חשוב, אבל נורא חשוב לנו גם לקבל תמונה אמיתית על הנושא של החינוך שעליו את מופקדת. בבקשה ממך.

בסדר גמור. אז אני רק אסיים את המשפט ועוברת לחינוך.

אנא תתמקדי בבקשה.

בסדר גמור. החינוך היום מתמקד בערים הגדולות בעוד שפעילות המחלקה לעלייה כן מתמקדת בפריפריה. לגבי החינוך - אני אתייחס קודם כל לשאלה שאת הצגת, שאלת המעבר של בתי-הספר שהופעלו בעבר על-ידי משרד החינוך ונתיב והועברו לסוכנות היהודית.

דווקא כאן על העקרון של אין נחתום מעיד על עיסתו וכו', אני אבקש לשמחתי יושבים פה שניים מהשותפים שלנו, נציג משרד החינוך, מר יוחנן בן יעקב ונציג רשת אור אבנר מר דוד מונדשטיין, אני אבקש מהם אולי להתייחס לשאלה של המעבר. כאשר אנחנו מסכמים היום כעבור שנה וחצי של המעבר את הפרוייקט כפרוייקט שיוצב, שמתנהל ללא בעיות טכניות ורץ קדימה בכל הקשור לסיום גיבוש תכניות לימודים.

כמה תלמידים יש היום במערכת הזו של חפציבה?

כ-11 אלף תלמידים.

זה לא הרבה.

זה לא הרבה לצערי. אחת הבעיות הגדולות של המערכת הזאת שעם כל המאמצים המשותפים של כל הגופים - היא עדיין איננה נהנית מיוקרה גבוהה בקרב המשפחות היהודיות. המערכת הזאת סובלת מדימוי יחסית נמוך. שוב בעיקר בקרב האינטליגנציה היהודית ואחד האתגרים הגדולים שלנו ופיתחנו יחד עם השותפים אסטרטגיה להשגת היעד הזה, הוא להעלות את קרנה של מערכת החינוך היומי בחמ"ע, על-מנת למשוך לשם.

כמה מחנכים אתם מעסיקים במערכת הזו?

נמצאים במערכת הזאת 72 מורים מחנכים מישראל. מורים שליחים. אם יוחנן יבחר הוא ירחיב. וכ-160 מורים מקומיים במקצועות היהודיים. יש 44 בתי-ספר.

ובתי-ספר של יום ראשון?

בתי-ספר של יום ראשון אנחנו יצאנו מכנס עם מנהלי בתי-ספר יום א' במשלחת רוסיה. אנחנו עומדים לקיים כנס דומה באוקראינה. גייסנו משאבים חדשים נוספים לטובת המערכת הזאת, בפדרציות בארצות-הברית. וגם המערכת הזאת בדרך לעיצוב.

אני לא יכולה להעיד שבמערכת בתי-הספר יום א' אנחנו נמצאים במקום חלק וזורם כמו במישור בתי-הספר.

כמה בתי-ספר של יום ראשון פתוחים עכשיו, בלי כנסים?

סך-הכל פועלים בשטח כ-250 בתי-ספר יום א'. כאשר מתוכם 108 בתי-ספר בזיקה זו או אחרת עובדים במימון ובתמיכה של הסוכנות היהודית.

ואחרים?

ואחרים, בזיקה לגופים אחרים, כמו הג'וינט וגופים נוספים.

אני ממונה על התכנית במשרד החינוך על התכנית הזאת. למעשה מיום שהיא קמה אני הייתי שותף להקמתה ב-1990 עם פסק זמן קטן שהייתי שליח סוכנות בברית-המועצות שלעבר וחזרתי לרכז אותה.

אני אתחיל אולי מהעובדה שהיום בערב אני מוזמן לכנס של 300 בוגרות של אחד מבתי-הספר הכי קטנים שיש לנו במערכת הזאת, שכולן עלו לארץ. וזה חלק לפני חודשיים התארחו בכפר עציון בשבת 180 בוגרים של גם כן בית-ספר קטנטן אחר.

לפני שלושה חודשים עברתי בקישנייב באופן לגמרי במקרה עם עוד יהודי, הוא החליט שהוא רוצה להראות לי ברחוב איזה אנדרטה לזכר יהודים שהיו בקישנייב ועמדנו שם שני יהודים. הוא הראה לי את האנדרטה על-ידי רחוב ראשי.

מר בן-יעקב זמננו קצר, בוא לא נדבר על אנדרטאות. אני מאוד מבקשת, תן לנו קצת נתונים על מה שקורה היום.

הנתונים הם פשוטים. אנחנו היום עם 45 בתי-ספר יהודים שנמצאים בתוך התכנית. 72 מורים שליחים מישראל; כ-160 מורים לעברית ועוד כ-70-80 מורים למסורת והיסטוריה, מקומיים. אנחנו עובדים מול שלוש רשתות חינוך היום של בתי-ספר, רובם, לא כולם, כל מי שבחר בכך, מאורגנים. חלק ברשת אורט, חלק ברשת אור-אבנר, חלק ברשת שמע ישראל. ובתי-ספר שבחרו להיות לעבוד באופן פרטי, עובדים ועושים.

אורט זה לא שייך לכם. ואור אבנר זה גם כן לא שייך לכם, נכון?

אורט לא שייך לנו ואור אבנר, אבל יש בתוך 45 בתי-הספר יש כ-15 בתי-ספר שמופעלים על-ידינו בשיתוף אור אבנר; כ-15 בתי-ספר שמופעלים על-ידינו בתקצוב מלא שלנו, בשיתוף עם רשת אורט. עוד כ-15 בתי-ספר שעובדים בשיתוף בינינו לבין רשת שנקראת שמע ישראל; ועוד קבוצת בתי-ספר שאינם מאוגדים כי הם בחרו.

התקצוב שלנו זה מה, של ממשלת ישראל?

התקצוב שלנו זה ממשלת ישראל יחד עם הסוכנות היהודית. שממשלת ישראל משקיעה בעניין היום למעלה מ-25 מיליון ש"ח; הסוכנות היהודית משקיעה בזה סכום של עוד כ-15 מיליון ש"ח. וזה כולל גם את המורים השליחים, את אחזקתם, גם את התמיכה השוטפת בבתי הספר; גם פרויקטים שונים שאנחנו עושים אתם כמו הבאת תלמידים לארץ; כמו קיום מסעות שורשים לתלמידים שם; כמו פיתוח תכניות לימודים.

אנחנו עובדים היום עם תכניות לימודים חדשות. גם בשנה שעברה היו תכניות לימודים. זה מאוד מפתיע אותי מה ששמעתי.

זה מה שאמרו לנו המורים.

אז זה מאוד מפתיע אותי כי יכולתי להציג את הדברים. יש היום תכניות לימודים חדשות שחודשו בעברית, במסורת, בהיסטוריה, בספרות. אנחנו עובדים מול שתי אוניברסיטאות בעניין הזה: האוניברסיטה העברית בירושלים, מרכז צ'ייס; אוניברסיטת בר-אילן, מרכז לוקשטיין. שעובדים גם בהנחיית מורים, גם בפיתוח חומרי למידה על בסיס תכניות לימודים קיימות.

יש בעיה עם שעות הלימוד. ובעיית שעות הלימוד היא פשוטה, בברית-המועצות, ברוב המדינות, פועלים שני משרדים שיש להם עניין בכך: המשרד להיגיינה מה גג שמותר להחזיק תלמיד בבית-ספר; משרד החינוך המקומי אומר מה גג השעות שתלמיד חייב ללמוד בהגדרה של מקצועות חובה.

התפר ביניהם הוא קטן מאוד. אנחנו דורשים לתת לכיתה בין 8 ל-10 שעות מקצועות עבריים. רוב מכריע של בתי-הספר עומדים בזה. יש קבוצה קטנה מאוד של בתי-ספר, בגלל קשיים פנימיים מהשלטונות המקומיים שמגיעים ל-4 ו-6 שעות לימוד עברית ומסורת והיסטוריה. קבוצה מאוד קטנה. בעיקר באמת בפינות שונות בפריפריה ובתי-הספר הזה מחולקים, חלק במרכז, חלק בפריפריה.

אנחנו נוכל לקבל מכם איזה דף עם הקוריקולום שפיתחתם?

אין שום בעיה, אנחנו נוכל להעביר את זה. תכניות לימודים מפורטות ביותר שאסף צוות שלם בצ'ייס ועכשיו צוות בהנחייתו של הרב שטנייזלץ וצוות בבר-אילן. יש תכניות לימודים מאוד מאוד מפורטות שהיום אנחנו עוסקים עליהם, על פיתוח חומרי למידה חדשים.

צריך לומר שהיו ועבדנו עם תכניות ועם חומרי למידה גם בעבר. שעות הלימודים אנחנו מגיעים ברוב המקומות ל-8 עד 10 שעות לימוד עברית, מסורת והיסטוריה. יש מקומות שבהם באמת השלטונות לא מאפשרים את זה. ואז בכל מקום מנסים לפתור בוריאציות שונות של חוגים או לימודי העשרה נוספים מעבר לתכנית הפורמלית.

יש מקומות שהדבר הזה הוא מאוד מסובך. עכשיו צריך לומר שבשנה שעברה היו קשיים עצומים בקליטת התכנית. זה לא סוד שאנחנו מצאנו את עצמנו עם אדמה חרוכה, השלכה אחת של זה קיימת עד היום ובכנס האחרון שהיינו בקייב.

סליחה, מה זה "אדמה חרוכה" מאיזה בחינה?

לשכת הקשר סירבה לשתף פעולה עם העברת התכנית מעבודה של משרד החינוך בשיתוף לשכת הקשר. ואז אגב, במימון מלא של מדינת ישראל לעבודה משותפת עם הסוכנות, שבה הסוכנות גם משתתפת בתקציב. כשליש מתקציב התכנית הזאת ממומן על-ידי הסוכנות.

זה הסיכום בין שרת החינוך לבין יושב-ראש הסוכנות. שהסוכנות תיקח חלק מהנטל, בגלל קיצוצים, בגלל בעיות, גם בגלל רצון לשתף פעולה מרמת טיפול בגני-ילדים ועד האקדמיה. חינוך פורמלי ובחינוך בלתי פורמלי. ואנחנו מכירים את המאבקים שהיו עד שזה עבר. ברוך השם המאבקים האלה היום אינם.

אני יודעת, אבל השאלה ניתן אפשרות משפט להגיב.

אני רק רוצה לתקן שני דברים.

לתקן את מי?

לתקן גם את מה שנאמר בפרוטוקול פה של הישיבה הקודמת, שנתקלתי בו לגמרי, מישהו שלח לי אותו. וגם מה שנאמר פה עכשיו. זה נכון שהיו בחודשים הראשונים בעיות קליטה, בגלל חוסר הנכונות של לשכת הקשר לשתף פעולה ולהעביר את התכנית.

אתה מדבר על מה? אנחנו באנו, היינו חמישה חברי-כנסת או ארבעה, באמת מוועדת הקליטה ומוועדת החינוך, ללא כל קשר להשתייכות המפלגתית שלנו.

אני לא מדבר על מפלגתי.

ואנחנו לגמרי התרשמנו מאותו הדבר. זה מה שאמרו לנו בשטח.

אל"ף, חבל שלא הוזמן נציג גם משרד החינוך לסיור הזה. הוא היחיד שמלווה את התכנית.

תעשה לי טובה, לא אני ארגנתי, תדבר עם הסוכנות היהודית.

אז אני אומר חבל.

ראש ועדת החינוך היה, זאת מסקנה של כולנו.

כל הפעלה של תכנית כזאת נתקלת בבעיות שונות. גם היום יש לנו קשיים בשורה שלמה של בתי-ספר. אבל בסך-הכל אם אתה משווה את התכנית איך שהיא עבדה עד לפני שנה וחצי לאיך שהיא עובדת היום - בעיני אין השוואה. לטובה.

תודה רבה. חבר-הכנסת פרופסור ברייבלוסקי בבקשה.

היה מאוד מעניין לשמוע מה שאני שמעתי פה. אני לא ידעתי על תכנית מסע ואני חושב שזו תכנית מאוד מעניינת ועם פרספקטיבה. כמה מלים. אני חושב שהאינטרס לשפה העברית שגב' פוירשטיין אמרה על זה, זה לא דבר רק רוחני, אני חושב שזה דבר גם פרקטי. למה פרקטי? ברוסיה ולא רק ברוסיה, בחבר העמים בכלל, המצב לא יציב לגבי יהודים. וזה ברור, אנחנו דיברנו על האנטישמיות ואף אחד לא יודע באיזה כיוון זה יתפתח ומה יהיה בעוד חודש או בעוד שנה.

ובגלל שעכשיו כמעט יש הגבלות מאוד גדולות להגירה לגרמניה וגם לאמריקה, אז יכול להיות שתהיה רק דרך יחידה וזה עלייה לישראל. ופה הסיטואציה היא כזאת, עכשיו אנחנו ברמה של 12 אלף אנשים בשנה. אבל יכול להיות שאנחנו בגבול של פיצוץ. שעוד קצת ותהיה עלייה גדולה מה שקוראים "גל שני" וזה מאוד מאוד אפשרי. ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזה.

זה בדיוק מה שאמרתי לחברת-הכנסת סולודקין עכשיו, זה ממש ימצא אותנו מוכנים.

עם ביטול כל הזכויות.

זה ממש ימצא אותנו מוכנים.

נכון. ואני רוצה לומר עוד דבר קטן. אנחנו צריכים לשלוח ליהודים או לזכאי חוק השבות בחבר העמים איזשהו סיגנלים חיוביים. זה מאוד חשוב.

ואם אין מה לשלוח?

ואנחנו שולחים סיגנלים לא כל-כך חיוביים. אני רוצה לתת דוגמה מאוד פשוטה. דוגמה פשוט מאתמול והיום. כל הסיפור הזה גדול עם כותרות גדולות עם הבנקים. עוד אין תוצאות חקירה, עוד אין שום דבר - אבל מדברים על אנשים עשירים מרוסיה עם שמועות ואפילו יחד עם השמועות מדברים שעוד לא ידוע האם הוא … אבל שמועות כבר מדברים.

וזה סיגנל מאוד ברור למי שיושב עכשיו ברוסיה שאנחנו לא רוצים אותם.

עם כסף.

עם כסף. אנחנו רוצים רק בלי כסף. ועם כסף זה קבוצה בעלות השפעה. אם אנחנו לא רוצים אנשים כאלה, אולי תהיה השפעה גם כן לאוכלוסייה אחרת.

תודה רבה. כבוד הרב בבקשה, רצית להוסיף משהו.

רשת החינוך פועלת היום בכל רחבי חבר העמים. מפעילים 76 בתי ספר עם 13 אלף תלמידים. שמתוכם 15 בתי-ספר בשיתוף מלא עם חפציבה, התכנית של הסוכנות ומשרד החינוך. ואנחנו גם עם הפנים קדימה בניסיון לשתף פעולה בבתי-ספר נוספים.

שזה מראה על, אם אפשר לומר, כמה מרוצים אנחנו משיתוף פעולה הנוכחי שכמה שהיו קשיי הסתגלות בהתחלה, אני חושב שעלינו על דרך המלך כמו שיוחנן הזכיר. יש לי היום שיתוף פעולה מלא בכל הרמות, גם ברמת השטח וגם ברמה של תכנון של תכניות לימודים ופיתוח. שיש לנו פה בימים הבאים כמה ישיבות בנושא. גם בפיתוח תכניות לימודים וגם בתכניות העברית.

הזכירו פה את הנושא של הפריסה. הייתי אומר שדווקא הייחודיות של בתי-הספר שלנו זה בפריסה הרחבה שיש בכל רחבי חבר העמים.

כמה תלמידים לומדים במערכת שלכם?

כ-13 אלף.

זאת אומרת שעכשיו אנחנו מדברים בעצם על 13 אלף המערכת הפורמלית?

כן.

והיום אנחנו מדברים בערך על פריסה שיש לנו סך-הכל 13 פלוס 11 אלף, 24 אלף תלמידים?

לא, מתוך ה-13 חלקם חופף. 15 בתי-ספר מהגדולים חופפים.

לעומת כמה בני-נוער שהיינו יכולים אולי לשאוף להגיע אליהם.

100 אלף.

זה החינוך הפורמלי. כמובן שמעבר לזה הקהילות עצמן מהוות עוגן לפעילות כללית עם הנוער באופן שיחבר את הזיקה שלהם לקהילה, ליהדות וכמובן המסרים הם מסרים של ישראל.

נכון, אנחנו יודעים, תודה.

יש לנו תכנית משותפת שאנחנו עובדים עליה עכשיו וזה בהמשך לשיחה שלמר לבייב עם שרת החינוך - לימור לבנת, וביחד עם הסוכנות, על נושא של מקורות שזה מגביל לתכנית של תגלית. בתוך שאיפה שכל ילד לפני שהוא מסיים את בית-הספר מגיע לביקור של 10 ימים בארץ. שבעצם מדובר על גיל צעיר יותר שלא מתאים לקריטריונים של תגלית.

והמימון של מקורות יהיה מאיפה?

המימון לקח על עצמו לבייב, את הנושא הזה. וכבר עשינו פיילוט שנה שעברה ואנחנו מקווים להמשיך את זה בגדול יותר.

ומדובר על נוער דתי, מסורתי?

מדובר על כלל בתי-הספר, לא רק בתי-הספר של אור-אבנר בנושא הזה.

כל הכבוד לכם.

הדגש אולי לחדד את ההבדל. הדגש במילה אחת הוא שאם תגלית מתיימרת להביא את הנוער לאחר שהוא סיים את מוסדות החינוך - אנחנו פשוט מאמינים שהסיור כחלק מתכנית הלימודים ומתכנית החוויה היהודית והישראלית שאנחנו מעניקים.

הוא פשוט אפקטיבי יותר ויש לזה נדמה לנו גם ממצאים גם בבולטות של הבוגרים של בתי-הספר והפעילויות הללו שלנו בתכניות ההמשך של הסוכנות. זאת אומרת, חשוב להבהיר שזה מערכת שפועלת בצורה מאוד אינטגרטיבית ומתוך רצון גדול לשתף פעולה ולא במקום.

תודה רבה. אולי אני אבקש ממנכ"ל הסוכנות לסכם את הדיון מבחינתו ואני בכל זאת הייתי רוצה לסיכומים, אם אתה יכול לתת לנו, כי דיברת על תכנית אסטרטגית שחלקה כבר מומש וחלקה עוד יאושר. איך אתה רואה עכשיו מבחינת הפריסה החדשה שלך את הפרופורציות בהשוואות בין שליחי העלייה לבין שליחי הסוכנות.

למרות שאמרת שחלק עוסקים גם בזה וגם בזה. אבל מבחינת המשאבים כמה אנחנו הולכים להשקיע יותר בחינוך. ואנחנו בכל זאת רוצים לנצל את נוכחותך פה כדי לשאול, אני קראתי וכולנו קראנו בעיתון, איזה כתבה שאנחנו קצת תמהנו עליה, אולי תוכל להבהיר את זה לכולנו, על העסקת יוצאים חיצוניים בסך 2,500 דולר ליום, קשה לי להאמין שזאת המציאות, אבל בכל הייתי רוצה לדעת אם זה נכון?

לסיכום, אני רוצה לומר באמת את הדבר הבא. אני קודם כל מודה ליושבת-ראש הוועדה ולדיון. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב והדיון הזה הוא גם מפרה ומאפשר גם חשיבה. כי אנחנו הרי בסך-הכל בסוכנות עוסקים בחשיבה ומחפשים גם שותפויות חדשות בנוסף לשותפויות הקיימות היום בחבר מדינות העמים.

גם אגב שותפויות במקום שיש קהילות ואנחנו גם מאמינים אגב בחבר מדינות העמים יש היום אוכלוסייה יהודית שיכולה להשתתף במימון של חלק מהפעולות. כפי שנעשה בעולם המערבי ואנחנו גם רואים ניצנים לזה. ואנחנו מאמינים שזה אפשרי והדבר הזה ללא ספק יפתח את הפעילויות השונות שנעשות בנושאים יהודיים.

לסיכום, כמה דברים. קודם כל, הסוכנות, בניגוד אגב לפרסומים שהיו, כי יש הרי כל מיני פרסומים, ממשיכה להיות מאוד פעילה בחבר מדינות העמים. היא תמשיך להיות מאוד פעילה בנושא חינוך. ואני אתייחס תכף גם לכמויות ולתקציבים וגם בנושא עלייה. ואנחנו כן מאמינים שיש פוטנציאל עלייה שטרם מוצה. גם בפריפריה ללא ספק.

אנחנו אבל גם חושבים שיש קבוצות נוספות מתוך הערים שחלקם יהיו באמת עלייה מתוך בחירה. ושחלקם אחרי שייחשפו באמת לזהות היהודית ויכירו את מה שנעשה כאן - ירצו לבוא. זאת אומרת, יש שם ללא ספק פוטנציאל עלייה שנראה אותו בשנים הקרובות.

נכון שבשנים האחרונות עלו 12 אלף אנשים, היינו רוצים להיות יותר. אנחנו זיהינו בחודשיים האחרונים קצת ירידה מקומית, אבל קשה לראות אם זה תהליך או זה רק עניין מקרי של חודש כזה או אחר. קצת ירידה מבילו-רוסיה, מהבלטיות, אבל זה לא אומר בהכרח שזה מה שיהיה בהמשך.

אני חושב שאנחנו צריכים להתמיד בנושא הזה. הסוכנות חייבת להבטיח שתמשיך להיות עלייה מחבר מדינות העמים. יחד עם זאת, אנחנו ערים גם לצרכים החינוכיים ולכן מקיימים מערכות חינוך. אנחנו משקיעים ונמשיך להשקיע לפחות בסדר גודל של שני שליש על מה שמושקע היום בסך-הכל בפעילות הסוכנות בחבר מדינות העמים, בחינוך.

אנחנו לא משנים את הפרופורציה הזאת. אנחנו גם מקטינים את מספר השליחים שעוסקים בעלייה ויושבים באופן קבוע. אנחנו מקטינים היום, היו לנו בסך-כל שליחים סדר גודל של 58 שליחים בתחומים שונים שבתוכם היו נאמר, שני שליש בחינוך ושליש בעלייה.

יכול להיות שעלייה יהיו פחות ומספר שליחים, אבל במקומם יהיו לעומת זאת שליחים רב תכליתיים. יש כבר הרבה מקומות בחבר מדינות העמים שהשליח איננו רק עלייה או רק חינוך, אלא הוא שליח שעושה גם עלייה וגם חינוך. ואני חושב שזה נותן תשובה נכונה ואנחנו נשאף ליותר שליחים ניידים.

ונשתמש הרבה יותר גם בקאדר היהודי המקומי שכבר עבר את שלב האולפן וכבר מכיר את ישראל ומכיר את התכנים הציוניים והישראליים. כמובן עם המשכיות שלנו, אבל יהיה הרבה יותר פעילות בתחומים האלה. אני חושב שמספרים מדויקים יהיו לנו בתוך שבוע-שבועיים לאחר שנסכם את מפת השליחות.

אנחנו גם עשינו שינוי נוסף בחבר מדינות העמים. בשנים האחרונות היו שם שלוש משלחות. היתה משלחת בטשקנט, משלחת בקייב, משלחת במוסקבה. אנחנו החלטנו כבר על איחוד שתי משלחות, קייב וטשקנט, כי אנחנו חושבים שזה תהליך נכון. לא מחזירים את כל נציגי הסוכנות מטשקנט הביתה ולא מעבירים אותם לקייב, אבל זה לא במעמד משלחת, זה במעמד נציגים ושליחים.

ואנחנו בודקים עכשיו את האפשרות להתמקד ולמרכז את הכל במשלחת אחת שמקומה יהיה במוסקבה. ויהיו לה נציגים עדיין בערים שונות, במקומות שונות ובצורה כזו גם נצליח לחסוך בכסף על משרות, אבל להשתמש באותו כסף לתכנים. המטרה שלנו היא להשתמש ביותר כסף לתכנים.

ופה אני רוצה לומר עוד כמה מלים ואני חוזר פה לתכנית האסטרטגית ולשאלה המסיימת. הסוכנות עומדת לפני שינויים רבים ויהיו שינויים רבים בדרכי פעולתה. היא גם תתייחס לטרמינולוגיה שונה. כשאנחנו מדברים היום על עלייה - אנחנו מדברים היום גם על לקוחות. אנחנו מדברים היום על שירות; אנחנו מדברים היום על לחיות בישראל כמוצר.

זה חלק מטרמינולוגיה שנהוגה היום בעולם והיא טרמינולוגיה שמאפשרת לנו חשיבה חדשה. יש גם סקר שחברת I.BM. עושה לנו שהוא סקר בתחום של אסטרטגיה שיווקית. כי אנחנו חושבים שנושא של עלייה בעיקר מארצות בחירה, דורש חשיבה מגוונת ולא את אותה חשיבה מאוד מסורתית שהיתה עד עכשיו. זה ללא ספק נושא חדשני אבל אני חושב שנצליח בו.

לצורך כך, בתיאום עם הקהילות היהודיות מארצות-הברית, שכרנו שירותים של יועצות אסטרטגיות. מה שהיה בעיתון הוא מוגזם, אני חושב שזה לא היה מדויק. שכר הטרחה ששילמנו אגב, אין יותר התקשרות, ההתקשרות הסתיימה כי הם סיימו כבר את ההתקשרות. ותהיה כנראה התקשרות, אבל היא תהיה בכלל תנאים שונים.

זה לא מדויק, זה היה פחות, זה באישור אגב של חבר הנאמנים מה שהיה. זה היה באישור הקהילות שגם מימנו חלק מהפעילות הזאת. אני חושב שזה מאוד קידם את הסוכנות בזמן יחסית קצר. זה היה מאוד נחוץ, אני חושב שכל החשיבה האסטרטגית בסוכנות הביאה ליכולת להעריך מחדש מה שאנחנו עושים. העלתה על השטח נושאים שונים ורבים ואני חושב שבסך-הכל תאפשר לסוכנות לבנות את עצמה לדור הבא בצורה מודרנית, נאותה יותר לאתגרים החדשים. תודה רבה.

אני רוצה להודות לך אדוני המנכ"ל ולכל מי שהגיע לדיון הזה, גבירתי, אדוני, לכולם. אני חושבת שזה היה דיון טוב ופורה. ואנחנו רק יכולים: אל"ף, לאחל לכם הצלחה. רבים מאתנו חושבים שההיערכות והחשיבה החדשה היו נחוצים מזמן ושאנחנו צריכים ללכת להרבה יותר חשיבה אסטרטגית לעלייה מתוך בחירה. וכמובן שתמצא בנו בצורך הזה שותפים מלאים, הן בחשיבה והן ברצון לעזור לבצע חלק מהדברים האלה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15