הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)

2
ועדת הכלכלה
06.03.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 371
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ה באדר א' התשס"ה (6 במרץ 2005), שעה 09:30

הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה),
פרק ט' - תקשורת, סעיפים 39-40.

חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר
דוד טל
אילן ליבוביץ

משרד התקשורת: אבי בלשניקוב - מנכ"ל משרד התקשורת
משה גלילי - המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל בכיר אגף ספקטרום
עידית צ'רנוביץ - יועצת השרה
עו"ד הילה שמיר - לשכה משפטית

מוטי שקלאר - מנכ"ל
משה שוורץ - עוזר מנכ"ל
מנשה סמירה - יו"ר המועצה
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי

דוד בן-בסט - יו"ר ההתאחדות ומנכ"ל רדיוס 100 FM
עו"ד ליאור חריש - יועץ משפטי
עידו מור - מנכ"ל רדיו ללא הפסקה
דן ארנון - מנכ"ל רדיו חיפה
משה זיגדון - מנכ"ל רדיו ירושלים

עו"ד נגה רובינשטיין- משרד המשפטים
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס - אגף התקציבים, משרד האוצר
יוני בן מנחם - מנהל הרדיו, רשות השידור
ירון אנוש - יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים
מיכל אבן חן - מעונינת להתמודד במכרז על רדיו אזורי
תמר דולב

אתי בנדלר

לאה ורון

סיגל גורדון
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
פרק ט' - תקשורת (סעיפים 39-40)

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום נדון בפרק ט', תקשורת, סעיפים 39-40 בתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005. הממשלה רוצה להעביר את חוק ההסדרים יחד עם התקציב, כמובן לוועדה יש אחריות לעניין. באופן אישי אני לא מסכים לחוק ההסדרים, אני חושב שכל הסעיפים צריכים להיות נידונים בצורה רצופה במהלך השנה, אבל אלה החלטות הממשלה ואנחנו צריכים לסייע בידה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה הצעה לסדר.

לאחר ההצעה לסדר של חבר הכנסת טל, אני מבקש לשמוע את המשלחות הנוכחות כאן, שיגידו לנו איך נראית החקיקה החדשה. אני חושב שזה חשוב שתהיה תחרות ושתיכנס קדמה חדשה. מצד שני, אנחנו מדינה קטנה, אני לא יודע אם יש מקום ל-50 ערוצים שיעבדו כאן, אבל הזמן יעשה את שלו, מי שהכי טוב הוא כנראה זה שישרוד.

לפני שחבר הכנסת טל יעלה את הצעתו לסדר, אני רוצה לומר, הפסקנו את הדיון הקודם כי שני השרים לא הגיעו להבנות והסכמות. עודכנתי שהשרים הגיעו להסכמות, לכן ראיתי לנכון לחדש את הדיון. במהלך הדיון נשמע לאיזה הסכמות הם הגיעו והוועדה גם תאמר את דברה בנוגע להסכמות.

אדוני היושב ראש, מכובדי, אני מבין, שהמשמעות שאדוני מחדש את הדיון היא משום שהשרים הגיעו להבנה. כך אמרת אדוני. מתוך זה אני מבין, שאם שר התשתיות ושר האוצר לא יגיעו להבנה בנושא שדנו בו בפעם הקודמת, לא נמשיך את הדיון בנושא.

הוועדה תחליט מה לעשות.

בכל אופן, אדוני היושב ראש אמר, שהממשלה רוצה להעביר את חוק ההסדרים, היא רוצה, אבל אנחנו לא חייבים להעביר את חוק ההסדרים, לא בצורה כזאת, לא בצורה אחרת. מה עוד שאדוני אומר, שהוא מתנגד שהצעת החוק הזאת תיכנס בחוק ההסדרים. אחריות הוועדה היא, לא לתת יד להצעת החוק הזאת ולא להעבירה. הצעת החוק כשלעצמה היא חשובה, חשוב שנדון בה ושנראה את ההתפתחות הטכנולוגית כפי שאדוני אומר, שחשוב להכניס את הקדמה למערכת הזאת, אבל לא באכסניה הזאת של חוק ההסדרים. אשר על כן, אני מבקש מאדוני, אם ייאות - אודה לו מאוד, להעלות את זה כרגע בוועדה אם אנחנו ממשיכים לדון בחוק הזה, אולי נחליט בצורה דמוקרטית, האם אנחנו דנים בהצעת החוק ומקדמים אותה או שאנחנו מתנגדים לה.

אדוני היושב ראש, אני לא יכול שלא להסכים לדבריו של חבר הכנסת טל, מה גם שאני מקבל חיזוק ממשרד האוצר בעניין הזה. אני מחזיק כאן מסמך של סגן הממונה על התקציבים, אמיר לוי, שבגלל לוח הזמנים - הוא אומר כך: אנו מסכימים כי לאור הדחייה באישור הצעת החוק, יש מקום לדחות את לוחות הזמנים המופיעים בהצעת החוק. אם דוחים את לוחות הזמנים, אנחנו כבר לא מדברים על מאי, אי לכך, אני לא מבין, מה הלחץ להכניס אותנו לסד של שבוע לסיים את כל העניין ולגמור מכיוון שראש הממשלה החליט להעלות את הנושא למליאה בשבוע הבא. מדוע אנחנו צריכים להיכנס לכזה לוח זמנים ולהעביר את הדברים בצורה חפוזה ולא אחראית, בעוד שעל פי עמדתם המהלך הולך להידחות. אם המהלך הולך להידחות ולא נפתח במאי, ייקח עוד חודש ונשב על המדוכה בצורה רצינית ונגמור את זה בחודש הבא.

כבר נאמר, המהירות מן השטן.

יחד עם זאת, אם מכובדנו אמיר לוי היה מדבר עם שר האוצר, שימשוך את הצעת החוק, למעשה היו עושים לנו את העבודה ולא היינו צריכים לדון בזה. אבל כל עוד זה נמצא על שולחן הוועדה, אנחנו צריכים לדון בנושא. אני לא אומר שנצביע היום, אבל צריכים לדון, צריך להתקדם, לשמוע את הנציגים שהגיעו לכאן ונראה היכן אנחנו עומדים. ייתכן ולאחר שנשמע את הדברים, נקבל החלטה אחרת. כרגע נשמע את הנציגים הנוכחים כאן, איך הם רואים את הדברים. ראשון הדוברים, יוני בן-מנחם, רשות השידור.

עמדת רשות השידור היא, שאנחנו מבקשים שלא יעבירו את ערוצי הרדיו לרדיו הדיגיטלי כי אנחנו מעבירים את השידור הדיגיטלי של הרדיו באמצעות שני לוויינים, "עמוס" - - - -

סליחה, אדוני מתכוון, שאת הרדיו הדיגיטלי, שאם אקנה בעתיד, אני לא יכול לקלוט - - -

תוכל לקלוט.

לפי מה שאתה אומר - - -

לא על הפלטפורמה הזאת אלא בנפרד. כבר עכשיו יש לנו העברה של הרדיו לערוצים הדיגיטליים, כל לוויין שמעביר ערוץ טלוויזיה, אנחנו יכולים להעביר אליו ארבעה ערוצי רדיו, אנחנו רוצים לעבור שם ולא בפלטפורמה הזאת.

אתה יכול להסביר מדוע? אני לא מבין את החשיבות הלווינית, מדוע חשובה הפלטפורמה הלוויינית?

לפי ההצעה כעת, רוצים שנעבור לפלטפורמה הזאת ורשות השידור תשלם על כך כסף.

אתה רשאי, אתה לא חייב. לא מחייבים אתכם.

אנחנו מבקשים לא להיות חלק מזה.

אם לא תרצו - לא תהיו.

אנחנו רוצים לעבור בנפרד בפלטפורמה הלוויינית שלנו, שהיא דיגיטלית. זה מה שאנחנו מבקשים.

דבר שני, ההסגות שלנו על הצעת האוצר זה בכל נושא הפרסום. חלוקת עוגת הפרסום הולכת לפגוע קשה מאוד בשידור הציבורי, אף אחד לא נתן על זה את הדעת או שכן נתנו את הדעת וזה מכוון, אבל זה יגרום נזק קשה מאוד להכנסות רשות השידור אם עוגת הפרסום, במקום שתתחלק כפי שהיא מתחלקת כיום, היא תתחלק על 40 ערוצי רדיו ארציים. אלה שתי ההסגות העיקריות שלנו.

בדיון הקודם שאלנו שאלות את האוצר.

ענינו לכם על נייר כתוב, עם חוות דעת.

סליחה, את החוברת קיבלתי ברגע זה, אני צריך להתעמק בתשובות. היות ונציג האוצר נמצא כאן, אם יאות, שיענה לנו על השאלות, ואז תוך כדי הצגת התשובות שלו, נוכל לשאול שאילתא נוספת כדי להבהיר את הנושא. אז לפני שנצביע על הנושא, חשוב לקבל את כל התשובות, אם אפשר גם על נקודה נוספת שהזכיר אדוני היושב ראש, של 50 ערוצים. אדוני לא ישב כאן בקדנציה הקודמת כאשר דנו בנושא של ערוץ 10, שעתיד לבוא אלינו. אחת הטענות היתה, כנראה שהשוק של מדינת ישראל לא בנוי להחיל כל כך הרבה ערוצים. אז שכולם יעלו לאוויר, אבל אז תהיה קריסה מוחלטת. כשמדברים על עוגת פרסום קטנה, אי אפשר לתת ל-50 ערוצים להיכנס לתוך הדבר הזה כי אז לא יישאר אף אחד. לכן צריך לתת את הדעת לנושא הזה.

אתחיל בתשובות לחברי ועדת הכלכלה. השאלה הראשונה היתה של חבר הכנסת אבשלום וילן וחבר הכנסת אילן ליבוביץ, שניהם התייחסו לשאלה, האם נערך איזשהו ניתוח על שוק הפרסום, השפעה על רשות השידור ותחזית הכנסות צפויות מדמי מנוי. אני רוצה להפנות אתכם לעמוד 17 בחוות הדעת שנכתבה על-ידי משרד התקשורת, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ועל ידי משרד האוצר. לא אקריא את כל חוות הדעת, רק אמקד אתכם במספר נקודות. אחת, ניסינו לנתח, מה ייקרה לשוק הפרסום בשנים הקרובות כתוצאה משני שינויים, שינוי ראשון הוא גידול בתוצר. על בסיס נתונים אמפיריים, אנחנו יודעים שגידול של 1% בתוצר משמעותו 0.83% גידול בעוגת הפרסום. שינוי שני הוא שוק מרובה מפעילים, מה קורה לשוק כאשר משתנים תנאי השוק, כלומר, כשנכנסים שחקנים חדשים. שם לקחנו אינדיקציות משני מקורות, האחד, כניסה של תחנות הרדיו הארציות. בתחתית עמוד 17 אתם יכולים לראות: "גדל חלקו של תחום הרדיו בעוגת הפרסום מ-4% ל-7%. השני, כניסה של ערוץ 10, שם אנחנו רואים עלייה מ-25% לכ-34%, מה שאומר, שכניסה של שחקנים חדשים, מעבר לגידול בתוצר, בעצם מגדילה את השוק.

אתה עושה הבחנה, שקודם הכנסת אזורי, זאת אומרת, שמיני מרקט יוסי באילת פרסם רק ברדיו "קול הים האדום" ועכשיו אתה עושה תחנות בפריסה ארצית?

אם אתם זוכרים, בדיון הראשון הסברנו, שגם התחנות האזוריות יוכלו להישאר אזוריות. דבר שני, התחנות הארציות שיתמזגו, בשעות מסוימות יוכלו לתת שידורים רק לאזור בשעות מסוימות ולכן גם הפרסומות באותן שעות יוכלו להישאר באותו אזור. דבר נוסף, אין לנו צל של ספק, כאשר יגדל מספר תחנות הרדיו הארציות, מחירי הפרסום ירדו בצורה כזאת, שיאפשרו גם לשחקנים קטנים יותר להשתתף.

אם אתה אומר שמחירי הפרסום ירדו, אולי באותה תחנה נקודתית הם ירדו, אבל אם פעם פרסמתי והפרסומות שלי היתה איקס שקלים ופורסמה בכל הארץ, פתאום צריך לפרסם בתחנה הזאת ובתחנה ההיא ובתחנה ההיא, בסך הכל העלות שלי תהיה גדולה יותר.

את אותם טיעונים אמרו עם הכניסה של ערוץ 10, שעכשיו נצטרך לפרסם גם בערוץ 2, גם בערוץ 10, אנחנו רואים כי מאז כניסתו של ערוץ 10 לשוק, המחירים צנחו ב-25%, אנחנו רואים שמפרסמים משלמים פחות.

רק ביום שישי קראתי, שבערוץ 10 מתכוונים להעלות את מחירי הפרסום.

אני אומר, שמאז כניסתו של ערוץ 10, המחירים ירדו ב-25%. אין הרבה שווקים שהיתה ירידה כל כך משמעותית במחירים בתקופה כל כך קצרה. האמת, אני לא מכיר מודל כלכלי אחד שיסתור את זה. אני לא חושב שהמקרה של הרדיו הוא שונה, להיפך, אנחנו רואים שהכניסה של הרדיו האזורי גם הרחיבה את השוק וגם הפחיתה מחירים. מן הסתם אנחנו מניחים שכך ייקרה.

אני רוצה להתקדם, בואו ניקח את ההנחות הללו קדימה, בעמוד 18 ניסינו לשים טבלה שבעצם לוקחת את שתי ההנחות הללו, היא מניחה גידול בתוצר צנוע של 3%, למרות שאנחנו מקווים שזה יהיה מעבר לזה, אבל הלכנו על הצד השמרני. אתם רואים, שבשנת 2004, הוצאות לפרסום ברדיו של 223 מיליון שקלים, תוך עשר שנים אנחנו צפויים להכפיל את זה ולהגיע ל-450 מיליון שקל. ניסינו לנתח מה ייקרה אז לרשות השידור ולגלי צה"ל - שאלות של חבר הכנסת וילן וחבר הכנסת ליבוביץ - אתם יכולים לראות את הניתוח של רשות השידור בעמוד 19, אנחנו אומרים, שהכנסות רשות השידור מפרסום ברדיו לא צפויות לקטון במעבר הזה. אומנם נתח השוק שלה אמור לקטון, היא תחזיק בנתח קטן יותר, אבל תזכרו שהשוק גדל. אני מזכיר לכם את הטבלה הקודמת. אני רוצה לחזק את זה, תזכרו שלרשות השידור יש הכנסות מאגרות רדיו. נניח שאנחנו טועים כאן ב-10%-20%, נלך על שגיאה קיצונית, מודל כלכלי לא נכון, טעינו ב-20%, תזכרו שלרשות השידור יש עוד 234 מיליון שקל הכנסות מאגרות ברדיו, אין את זה לאף גורם אחר. זאת אומרת, יש לה כאן "רשת ביטחון".

בכל שנה אתם מורידים מזה 12%.

יש מקדם התייעלות של 2% על אגרת רדיו. מצד שני, יש גידול במצבת כלי הרכב. לכן, הטענה האחרונה שצריכה להישמע, שיש פגיעה ברשות השידור.

בעניין גלי צה"ל אני מפנה אתכם לעמוד הבא, תזכרו שהכנסות גלי צה"ל מתחלקות לשניים, כ-15 מיליון שקל הכנסות מתקציב משרד הביטחון והרפורמה שיש כאן לא משפיעה.

דבר שני, תשדירי שירות וחסויות. תשימו לב, סך ההכנסות של גלי צה"ל כמעט ולא משתנות, הן פחות או יותר באותה רמה במשך כל התקופה, למרות שנתח השוק שלהם יורד אבל זה לא רלוונטי. מה שחשוב, שהם נשארים באותם 30 מיליון שקל.

איך הגעת ל-30 מיליון, אני חושב שאישרנו 15 מיליון.

ועוד 15 מיליון מתקציב משרד הביטחון. אם אנחנו טועים פה, טעינו בענק והם ירדו ב-20%, עדיין יש להם את תקציב משרד הביטחון. גם במקרה של רשות השידור וגם במקרה של גלי צה"ל, יש להם הכנסות חוץ פרסומיות, אגרה וכו', מה שאין לאחרים.

לגבי שאלתו של חבר הכנסת כחלון, יש לוחות זמנים, אמרנו, שאפשר לדחות במספר חודשים, להתאים את לוחות הזמנים, כשנציג את ההסכמות בין השרים נתייחס לסעיף הזה של לוחות זמנים.

אני מתייחס לשאלתו של יוני בן מנחם, האם הוא יכול להישאר אוטונומי, כמו שהוא נמצא היום?

רשות השידור לא חייבת לעלות על הפלטפורמה הדיגיטלית, נתנו לה אפשרות לעשות את זה כי חשבנו, שכדי לשמר את השידור הציבורי, לא נכון יהיה שכלל התחנות יעלו על הפלטפורמה הזאת ורשות השידור לא תעלה. אם רשות השידור לא תרצה לעלות על הפלטפורמה הדיגיטלית, אין חובה, כמו שאם "ערוץ 1" לא יירצה שיעבירו אותו בכבלים ובלווין, הכבלים והלווין לא יכריחו אותו, אם הוא רוצה לשדר עצמאית, שלא יעלה על הכבלים והלווין. אבל אין לי ספק שהוא כן יירצה לעלות, אני לא מעלה על דעתי ש"ערוץ 1" יאמר, תודה רבה, אני רוצה להפיץ עצמאית, לכן אני גם לא מעלה על דעתי מצב, שרשות השידור תגיד, שהיא לא רוצה להיות על הפלטפורמה הדיגיטלית.

תעלה על דעתך כי אנחנו אומרים.

אז אתם לא חייבים, לא רוצים, לא חייבים.

לגבי שאלות חבר הכנסת דוד טל, עלויות ציוד קצה - אני מפנה אתכם לחוות הדעת בעמוד 24, יש שם פירוט מלא גם של התשתית וגם של מחיר המקלט, זה מופיע בעמוד 24 בצורה מאוד מפורטת.

כשאתה אומר שהיקפי ההשקעות הנדרשות נמוכות יחסית, למה בדיוק אתה מתכוון, יחסית למי, למה, להשקעות של הכנסת למשל?

תסתכל בטבלה בעמוד 24, יש עלות הקמה 50-100 מיליון שקל, זאת התשתית שמפיצה לשידורי הרדיו. השאר עלויות שוטפות שהן די קטנות. בוא ניקח את ה-50-100 מיליון שקל האלה, כשאתה משווה את זה לעלות הקמת רשת סלולארית או עלות הקמת רשת אינטרנט מהיר או שדרוג שהכבלים עשו, עלויות של טלפוניה נייחת, עלויות תשתית אחרות בשוק התקשורת, אתה מגלה שכאן מדובר בעלות יחסית נמוכה. על כן התייחסו שהיא נמוכה יחסית, אנחנו משווים את זה רק לשוק התקשורת, זאת נקודת הייחוס שלנו.

אתה אומר שזה בעצם לא תלוי במספר התחנות שהוא צריך לשלם אלא זאת התשתית שאפשר כמה תחנות.

זה כן תלוי במספר התחנות, ככל שמספר התחנות גדל, גם העלות גדלה, אתה צריך להפיץ יותר. יש עלות מסוימת והיא קבועה.

על מה זה בנוי?

לכל ה-50 תחנות. יהיה מכרז, אנחנו עושים רק אומדן.

שאלתו השנייה של חבר הכנסת טל, כיצד יוסדר נושא התשתית והתוכן - הסברנו במצגת, זה מופיע בעמודים 12-14, מבחינת התשתית יהיה מכרז שהממשלה תפרסם, ועדת מכרזים שתמנה שרת התקשורת, מי שיזכה במכרז יהיה חייב להעביר את כל תחנות ה-MUST CARRY, שזה הרדיו האזורי, רשות השידור וגלי צה"ל. יש מספר תחנות לכל פלטפורמה. אלה התחנות הקיימות. מעבר לזה, הוא יהיה חייב להפיץ את כל אלה שיקבלו רשיונות מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בוא נניח שמחר חבר הכנסת טל רוצה תחנת רדיו, חבר כנסת אחר רוצה תחנת רדיו, אני רוצה תחנת רדיו, כל אחד בנושא, שלושתנו הולכים לרשות השנייה ומגישים בקשה לרשיון, היה ועמדנו בתנאי הסף שקבעה מועצת הרשות השנייה, אנחנו זכאים לקבל רשיון. אני רוצה להדגיש, לפני ההחלטה, האם אנחנו יכולים לקחת רשיון או שאנחנו צריכים להתמודד במכרז, יש החלטה מקדמית, האם זה שיטת רשיונות וזיכיונות, מן הסתם זה יהיה פונקציה של ביקושים. אם יהיו מאות אנשים שיבקשו רשיונות, יוחלט על מכרז. ואם יהיה פחות מהקיבולת בפלטפורמה, מן הסתם זה יהיה רשיון לכל דורש.

הפלטפורמה מוגבלת לאורך זמן? יכול להיות שזה יהיה תאריך של טפטוף במהלך זמן, האם כל הקודם זוכה?

תהיה איזה שהיא תחזית מסוימת לנקודת הפתיחה, יש מספר חודשים עד שיפרסמו את המכרז ועד שאותו אחד שזכה במכרז הקים את הפלטפורמה, הכל זה זמן היערכות של הרשות השנייה. בזמן ההיערכות הרשות תצטרך להחליט מהם תנאי הסף הנדרשים, איך נותנים את זה - - -

אם ארצה לבקש רשיון לשדר מוזיקה קלאסית או מוזיקה מזרחית, יכול להיות שהרשות השנייה תיתן רשיון כזה גם לי וגם לאילן ליבוביץ.

לפי החוק כן, אבל אני מציע שמוטי שקלאר יתייחס לשאלה הזאת, הוא מייצג את הרשות השנייה.

התחנות החינוכיות הקיימות היום במסגרת משרד החינוך, נכנסות ל-MUST CARRY או שהן הולכות לאיבוד?

זה לא תחנות של משרד החינוך.

חלקן מתוקצבות על-ידי משרד החינוך.

על-ידי "קול-ישראל".

הן ממילא אזוריות במידה מאוד מוגבלות.

הן לא MUST CARRY אבל הן יוכלו ללכת לרשות השנייה ולקבל רשיון. מה שיפה במהלך הזה, שתיווצר כאן קיבולת לאפשר מגוון רב מאוד של תחנות. נתתם כאן דוגמה של מוזיקה קלאסית, של 106, הסברנו בדיון הראשון שיש בערך 150 תחנות פיראטיות, זאת האינדיקציה הכי טובה לצרכים בלתי ממומשים של ציבור הצרכנים או ציבור המאזנים, על כן לדעתנו, קיבולת של 40-50 תחנות רדיו, די בה כדי לענות על לא מעט - - -

40-50 תחנות רדיו לאיזה תקופה, לעשר השנים הקרובות, על מה מדובר? התחזית שהרשות השנייה צריכה לעשות, במהלך שנת 2005 היא צריכה לצפות איזה ביקושים יהיו לעשר השנים הקרובות?

יש גוף רגולטורי והוא אמור להסדיר את זה, אנחנו לא מתכוונים להתערב להם.

ייתכן וחברי הכנסת רוצים איזה שהיא אינדיקציה, אולי הם רוצים להביע עמדה והשאלה אם זה יהיה רשיונות או זיכיונות.

רשיונות וזיכיונות זאת החלטה שיצטרכו לקבל השרים בנקודת המוצא בהתאם לביקושים. אחר כך איך נותנים את זה, בין אם זה שיטת מכרז ובין אם זה רשיונות, איך קובעים את הכללים, בשביל זה יש מועצת הרשות השנייה.

תיאורטית, להסתכלות של 5-10 שנים קדימה נוכל לספק כל כמות שתידרש עד כדי מאות תחנות.

זה לגבי שאלת חבר הכנסת דוד טל על הסדרת נושא תשתית ותוכן. שאלה נוספת של חבר הכנסת דוד טל, בעניין תיאור אופן יישום המהלך. בעמוד 11-15 יש פירוט מדויק, בגדול תזכרו, שיש פה הפרדה בין תשתית לתוכן. לגבי לוחות זמנים, תוך קריאת החוק, יש סיכום בין השרים ואנחנו נתייחס לסעיף הזה.

שאלה אחרונה היתה של חבר הכנסת אליעזר כהן על ההשקעה הצפויה בתשתיות, היא חוזרת על שאלתו של חבר הכנסת דוד טל והתייחסתי אליה קודם בעמוד 24-25.

ראשית אני רוצה לומר, שאנחנו בעיקרון לא נגד הכנסת טכנולוגיות חדשות, אנחנו יודעים שהטכנולוגיות האלה הוכנסו בעולם ונצטרך להתיישר יחד עם כל העולם בהכנסת הטכנולוגיה. הבעיה היא בדרך שבה החוק מובא לכאן, שפה לא נעשתה עבודה כלכלית, הבעיה היא, שבמספרים שנתן כאן האוצר, שמעתי אותם לפני עשר שנים כאשר תחנות הרדיו האזוריות עלו ואף אחד לא נתן את הדעת למה שעומד להיות כאן.

מה שקרה בפועל, כל התוכניות העסקיות של תחנות הרדיו האזוריות, שדיברו על 100 דולר תשדיר ירדו ל-100 שקל תשדיר. מה שקורה כרגע, אני מתפלא על אמיר לוי שאומר את הדברים - לדעתי ללא בדיקה - גם בערוץ 10 וגם מה שקורה בתוכניות רדיו אזוריות, זה נכון, המחירים ירדו אבל אף אחד מהחדר הזה לא שם לב לעובדה, שכמות דקות הפרסום בתחנות הרדיו מוגבלת, גם בטלוויזיה, במידה וזה ירד מתחת לסכום מסוים, התחנות יהיו מלאות בפרסום, 20 דקות, 30 דקות פרסום, מישהו יאזין לזה? אי אפשר לשים שעה פרסום, במחירים האלה אין אפשרות להתקרב לאיזון כלכלי. זה בדיוק מה שקרה בתחנות הרדיו האזורית, המדינה הבינה את זה, הרשות השנייה הבינה את זה, גם הכנסת הבינה את זה ושינוי חוקים מסוימים כדי לאפשר לנו להתקיים. הרי חלק מתחנות הרדיו כמעט קרסו. עד היום תחנות הרדיו האזוריות לא הגיעו לאיזון כלכלי, חלקן לא החזירו את ההשקעה שלהן בכלל, אז על מה אנחנו מדברים, שמחירי הפרסום ירדו? עד כמה הם ירדו? זה בדיוק מה שקורה היום בערוץ 10, הם מלאים בפרסום, המחירים כל כך נמוכים בגלל הרייטינג הנמוך, מעט מאוד אנשים מוכנים לשלם מחירים גבוהים. זה בדיוק מה שקרה ברדיו האזורי וזה בדיוק מה שייקרה עכשיו. זה קורה כיום, כמות הפרסומות הארציות מאוד קטנה יחסית למה שקורה בקול ישראל בהיותם ארציים.

מה הפתרון שלך לבעיה הזאת?

הפתרון שלי, קודם כל לתת את הדעת, איך מפצים את הרדיו האזורי ולעשות את אותן פעולות שנדרשות, ולא בדרך כזאת שאף אחד לא נתן על זה את הדעת.

הוא אומר, יש לכם אופציה להתאחד בשעות מסוימות, בשעות מסוימות להמשיך לשדר ברדיו האזורי ובשעות אחרות להתאחד.

נניח שזה נכון וזה יתנהל כך, אבל אתה מוריד בפרסום.

אם יש תחנה אזורית באילת, מה קשורה חנות באילת למרכז תל-אביב. בשעות מסוימות ניתן להמשיך לשדר שם - - -

כוחות השוק יהפכו את המצב לכך, שאנחנו עוברים לתחנות ארציות, יהיו 50 תחנות ארציות, אין יותר רדיו אזורי מרגע שאישרת את הצעת החוק הזאת. אני מוכן שתבדקו אותי בעוד שנה שנתיים, אף אחד לא יישאר לשדר באילת כשהוא יכול לשדר ברמה ארצית כי המכולת של יוסי נותנת לו 100 שקל וברמה הארצית הוא יקבל את ה-100 שקל אבל זה ייתן לו פריסה בכל הארץ.

אני חושב שאדוני צודק, יתרה מזאת, במידה וכולם ירכבו על הפלטפורמה הזאת ויהיו שם 40-50 תחנות רדיו, אין בכלל אפשרות להעלות מחירים, המחירים יתרסקו, כמה יוכל לשדר? צריך לעשות חשבון כלכלי מאוד פשוט. באריתמטיקה פשוטה אפשר לראות, אם תיקחו 50 שקל לתשתית - זה הצפי של מה שייקרה - תכפילו את זה במספר הדקות של כל התחנות, אין אפשרות להגיע לאיזון. אני לא מדבר על רווח בכלל. אף אחד לא נתן את הדעת על כך. אני מתפלא על משרד האוצר, שלא בא עם עבודה כלכלית שמראה לכמה ירדו מחירי התשדירים. הרי זה מה שקורה היום בפועל.

איך פותרים את הבעיה? העברנו את נייר העמדה שלנו גם לאוצר וגם למשרד התקשורת. אני לא רוצה שיובן, שאנחנו נגד הרדיו הדיגיטלי, אנחנו בעד הרדיו הדיגיטלי אבל לא בדרך הזאת. נתנו את חוות הדעת שלנו לשרים הממונים, אני חושב שהרדיו האזורי צריך להיות מפוצה בצורה ברורה מאוד, בשמונה שנים זיכיון נוסף. כי הרי במקביל יעבדו הדיגיטלי והאנלוגי. בישיבה הקודמת נאמר, שתוך שבע-שמונה שנים יהיה מצב של נדנדה, הרדיו הדיגיטלי יעלה והרדיו האנלוגי ירד. נניח שזה מה שייקרה. אז מה ייקרה לתחנות הרדיו האזוריות בינתיים? הרי אם לא תתנו להן הארכת זיכיון, חלק מהתחנות שיהיו עוד ארבע שנים יקרסו, אין מצב שיישאר רדיו אנלוגי.

יש לנו עוד הרבה מה לומר, הייתי מבקש מהיועץ המשפטי שלנו לומר כמה משפטים.

אנחנו העברנו נייר מפורט לאדוני, שכולל את ההתייחסות שלנו גם הכללית וגם הספציפית לסעיפי הצעת החוק. היו גם מספר פגישות של נציגי התחנות האזוריות עם נציגי משרד האוצר ומשרד התקשורת, נאמר לנו, שהם מודעים לבעייתיות בכל הקשור להצעת החוק ביחס למצבן של תחנות הרדיו האזוריות ושהעניין יבוא לידי ביטוי בסדרה של צעדים שיינקטו, שאנחנו עדיין לא יודעים מהם, כדי לפצות את התחנות האזוריות על הפגיעה שתיגרם לתחנות האזוריות. הנושא הזה של הארכת תקופת הזיכיון, אולי מבחינת התחנות האזוריות, הדבר הבסיסי ביותר והמינימלי שחייב להיעשות בסיטואציה הזאת על מנת לאפשר לתחנות האזוריות את האפשרות להתקיים ולהתחרות בפלטפורמה החדשה הזאת, שתהיה אטרקטיבית יותר מהשידורים שלהם, גם מבחינת היקף הכיסוי וגם מבחינת איכות השידור, אנחנו צריכים להוסיף ולזכור, שהתחנות האנלוגיות, התחנות האזוריות, נמצאות במצב, שלרובן נשארה תקופת זיכיון די קצרה. כאשר אנחנו מנסים לעודד כניסה של גורמים עסקיים לתחום הרדיו, צריך לזכור, שאם לא יינתן לתחנות הללו אופק השקעה, דהיינו, איזשהו מרווח של קיום קדימה למשקיעים עתידיים, כולם ינטשו את התחום הזה ויעברו לתחנות הדיגיטליות ששם אנחנו מדברים על תקופות רשיון הרבה יותר משמעותיות.

יש לנו סעיפים ספציפיים שהתייחסו אליהם בהצעת החוק, נקודה אחת חשובה שהיינו רוצים להדגיש, בנושא הרדיו הפירטי ובנושא אגרות התדרים. אני לא יודע אם חברי הוועדה מודעים לכך, שיש הליך משפטי תלוי ועומד שהגישו תחנות הרדיו האזוריות כנגד מדינת ישראל, בין היתר בגלל כל הנושא של מה שהתחנות מכנות "המחדלים של מדינת ישראל" בכל הקשור לטיפול ברדיו הפירטי. אמר כאן נציג האוצר, אמיר לוי, שכיום יש 150 תחנות רדיו פירטיות שפועלות במדינת ישראל ומשרד האוצר רואה בזה דוגמה לרצון של הצרכנים - - -

זה גם מה שאתה אומר כרגע, שיש 150 תחנות פירטיות? נכון להיום כמה יש?

אנחנו אומרים שיש הרבה יותר.

אני ספרתי 167.

אתה צודק.

אבל לי נמסר מגורמים מאוד חשובים, שהם סגרו כמעט את כולן. זה לא נכון?

סגרו מגמתית כמה מסוימות.

בנייר האחרון שהפיץ משרד האוצר לכל חברי הוועדה ולכל הגורמים הרלוונטיים צוין במפורש המספר של 150 תחנות ונאמר יותר מזה, שמדובר בתופעה שספק בכלל אם אפשר למגר אותה.


במקביל, אנחנו מדברים על מצב שבו התחנות האזוריות נדרשות על-ידי מדינת ישראל לשלם סכומים של מיליוני שקלים בגין חובות של אגרות תדרים, לעומת תחנות הרדיו הפירטיות שאינן נדרשות לשלם דבר, ובמצב שבו תחנות הרדיו האזוריות צריכות להגביר את ההספקים שלהן ולהשתמש במשדרים נוספים על מנת להגיע לכיסוי שיאפשר את כיסוי אזור הזיכיון שלהן בהתחשב בתחנות הפירטיות. בסיטואציה הנוכחית שבה אנחנו מסדירים גם את נושא הרדיו הדיגיטלי, כדאי לפתור אחת ולתמיד גם את הבעיות שיש עדיין מתחילת הדרך בנושא של הרדיו האנלוגי והתחנות האזוריות, בין היתר הגיע הזמן לתת את הדעת, האם אין מקום לטפל בנושא הזה של הפחתת אגרות התדרים שמאיימות להפיל לחלוטין את התחנות האזוריות.

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שעלתה כאן בנושא הארכת הזיכיון, עמדת הממשלה כולה היא להתנגד לכל הארכה נוספת של זיכיון תחנות הרדיו האזוריות. הזיכיון הזה הוארך פעם אחת בארבע שנים נוספות לפי החוק המקורי, היה תיקון נוסף שבו ניתנה הארכה נוספת של ארבע שנים נוספות לכלל 12 שנים לתחנות הרדיו האזוריות. מכיוון שהזיכיון ממילא עומד לפוג בשנת 2008, אנחנו לא יודעים מתי תחליט הרפורמה ומה יהיו שיעורי החדירה בהתחלה, הניסיון מארצות אחרות מורה לנו, ששיעורי החדירה בהתחלה לא כל כך גדולים, מכיוון שניתנת האפשרות לתחנות הרדיו האזוריות לעלות גם לשידורים הדיגיטליים, לא ברור לנו, מדוע יש צורך במתן הארכה כזאת. ממילא אם הנכס נפגע, מה הרציונאל בהארכה? אפשר במכרז חדש שיתקיים בשנת 2008 להביא בחשבון שיש איזה שהיא פגיעה בתחנות הרדיו האזוריות ולשנות את תנאי המכרז, אפשר לדבר גם על הקלות אחרות שביקשתם. אבל בנושא הארכת הזיכיון יש פגיעה בשוויון, פגיעה בצדדים שהיו מתמודדים בו, היו מתמודדים בעבר או יהיו מתמודדים בעתיד, יש פה חוסר פרופורציה טוטאלי לגבי תקופת המכרז מלכתחילה.

מעבר לכך, לפי סעיף 119 לתקנון הכנסת, לדעתי מדובר בנושא חדש. אני אזכיר, לפני שנתיים-שלוש, במרץ 2002, ועדת הכנסת החליטה, שבנושא הארכת הזיכיון לטלוויזיה, ערוץ 2, דובר על נושא חדש ושם היתה זיקה עניינית משמעותית יותר מאשר במקרה הזה.

זה נכון, אבל זה שהחליטו בנושא מסוים, אם ועדת הכנסת החליטה שזה נושא חדש, זה לא מחייב גם כאן. אם תועלה הצעה כזאת מטעם אחד מחברי הכנסת לתקן את הצעת החוק בנושא האזורי, בנושא שאינו כלול בהצעת החוק, כמובן שמורה לכם זכותכם לטעון כ"נושא חדש" ואז זה יעבור להכרעת ועדת הכנסת.

אדוני היושב ראש, ברשותך, לא שמעתי את עמדת משרד התקשורת או עמדת משרד האוצר התומכת במה שהגברת הנחמדה הזאת אומרת, חד משמעי זה אינו נכון. לא שמעתי שזה נאמר ולכן אני לא יודע מדוע דוברת משרד המשפטים דוברת בשם הממשלה. אני יודע שזה לא נכון.

יש הצעת חוק ממשלתית.

עם כל הכבוד, יש שרים ממונים והשרים הממונים לא אמרו את מה שאת אומרת.

יש ממשלה היא יכולה להביא הצעת חוק.

אני לא הפרעתי לך. אני רוצה להסב את תשומת לבה של הוועדה הזאת, כאשר יצאו מכרזים באזורים נוספים, היו אזורים שבגלל הבעיות הכל כך גדולות של הרדיו האזורי, הן אפילו לא ניגשו למרות שיכלו לגשת. במקומות נוספים ניגש רק אחד מתוך כמה שיכלו לגשת. לכן, לא רק שזה איננו נכון, זה אפילו פוגע באמת כפי שהיא.

מה הקשר, מה פוגע באמת במה שאמרתי?

את אומרת שזה פוגע בעיקרון של אנשים אחרים שרוצים לגשת. התעשייה לא כל כך משגשגת שכל העולם רץ לזה.

צר לי, אבל יש חוסר הבנה, אם אנשים היו יודעים מלכתחילה שמדובר בזיכיון ל-12 שנים, צריך לתת להם את האפשרות, אם ממילא אתם חושבים שאתם היחידים שיכולים להמשיך לפעול בתחום, מה הבעיה שבשנת 2008 יהיה מכרז כפי שקבוע בחוק?

הבעיה היא, שאם את לא עושה את זה כרגע, מה שייקרה בפועל, שתחנות יקרסו כי לחלק מהתחנות נגמר הזיכיון בעוד שלוש שנים.

יש שתי נקודות שאני רוצה לציין מעבר למה שהועלה כאן. האחת, לחזק בצורה משמעותית את מה שהזכיר חבר הכנסת ליבוביץ. לא ברור לאנשים, שהחוק הזה עלול להביא לחיסולו של הרדיו האזורי כפי שהוחלט עליו בזמנו. בזמנו, כאשר סוכם על רדיו אזורי, דובר על מענה לצורכי התקשורת האזוריים בפריפריה. ברגע שייתנו לעוד 30-40 תחנות ארציות לעלות לשידור, במידה ולא תעשו משהו בנושא הרדיו האזורי, הואיל וסך כל המאזינים יתחלקו על 30-40 תחנות, לא תהיה זכות קיום לתחנה אזורית, בין אם זה בעמקים, בין אם זה בצפון ובין אם זה באילת. זה נושא מאוד משמעותי כי בשעתו, כל חוק הרשות השנייה שטיפל ברדיו האזורי, בא כדי לתת מענה לצרכים האזוריים ולא רק לתת תחרות בשוק הפרסום לעוד תחנות רדיו.

ואם אכן התסריט הזה ייקרה כפי שאתה מעריך אותו, הערכתך היא, שזה ייקרה לפני תום תקופת הזיכיון שלהם, דהיינו לפני 2008?

לא.

כלומר, שבמצב המשפטי הנוכחי זה לא אמור לפגוע בכם.

אני כרגע לא מדבר על הנושא המשפטי, אני מדבר על הנושא הציבורי. התחנות האזוריות, כל הייעוד שלהן, למעשה מחסלים פה את הרדיו האזורי במסגרת החוק הזה. אם לא יינתן מענה לרדיו האזורי במסגרת החוק - - -

בחוק אין מענה לרדיו האזורי.

נכון.

זאת אומרת, מה שאתה אומר, שלא יהיה מענה לצרכים האזוריים, שזה בעצם מונח ביסוד הקמת תחנות הרדיו האזוריות.

אמת ויציב. אני אגיד לך למה, הרדיו שלך שיושב היום בעמקים ונותן מענה לאזור שלו, 50% מההכנסה שלו היום היא מפרסמים ארציים, אין מנוס כי כל הארץ הזאת הפכה לרשתות ולגופים עסקיים שמאוגדים בתוך עצמם. במידה ומחר תהיה אלטרנטיבה לפרסם בעוד איקס תנות ארציות, הם לא ישדרו אצל חיים הכט, הוא יצטרך לסגור את התחנה. את המסגרת הזאת של התחנות האזוריות צריך להשאיר, אולי לחזק, אולי להשיט עליהן פחות עלויות, צריך למצוא פתרון לחנות האזוריות - אם אתם חושבים שזה חשוב מבחינה ציבורית. הנושא הזה מחסל אותן מבלי ששמתם לב לעניין הזה.

נושא שני קטן יותר הוא בנושא העלויות הצולבות. הנושא הזה מקבל מדי פעם תיקון בוועדה או בכנסת בגין כל מיני צרכים אמיתיים שקיימים. בני גאון היה צריך לגשת לרדיו הערבי והוא גם בעלים בטלעד, מייד מצאו תיקון לחוק, ואין לי שום דבר נגד. מה שאני אומר, הנושא הזה לא מצא את פתרונו הנאות, בין אם זה הרשות השנייה, משרד המשפטים או הוועדה, צריכים לבדוק את הנושא בכללותו. שאלתי כמה מהגורמים, האם אני כבעלים תחנת רדיו בחיפה, יכול להיות בעלים של 6% או 26% בתחנה בתל-אביב, לא קיבלתי תשובה חד משמעית כי מדובר בערים גדולות. מצד שני, אני יכול להתאחד עם תחנה בתל אביב כי איחוד תחנות מותר. יש דברים עם סתירות פנימיות שצריך לבדוק אותם.

אולי יאמר לי מנכ"ל הרשות השנייה, מה החשיבות של הרדיו האזורי? אני אדע אם אני יכול לוותר על הרדיו האזורי או שאני חייב לתמוך בו שיישאר.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, התחושה שנוצרה אצלנו, כמו אצל חלק מהאנשים כאן, שהנושא הזה לא נבדק עד הסוף ולא בא לידי ביטוי בצרכים של הציבור.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שעלו כאן, האחת לרדיו הפירטי, השנייה בנושא האגרות. בנושא הרדיו הפירטי, בשנת 2004 נסגרו 265 תחנות רדיו פירטיות. דבר שני, אנחנו לא יודעים אם יש 100 תחנות או 150 תחנות, המספר באמצע, לדעתנו הוא ירד בזמן האחרון. האוצר בחר לקח את המספר הגבוה יותר, אני לא אריב אתו על זה.

לפני כחצי שנה, בחודש אוגוסט, עבר חוק בכנסת על איסור פרסומות לתחנות שעובדות שלא כדין. אנחנו כבר רואים שיש פחות תחנות רדיו פירטיות בעקבות החוק. הגשנו מספר תלונות למשטרה ואנחנו נערכים להשתמש בחוק הזה.

דבר נוסף שאני רוצה לומר לגבי הרדיו הפירטי, חלק מהרדיו הפירטי ירד כאשר אותם גורמים שרוצים לשדר ולא יכולים לשדר בצורה אחרת, כשהחוק יאפשר להם הם ישדרו, הראיה, זה קרה לנו לפני עשר שנים, גם בתחנות הרדיו האזוריות היו תחנות רדיו פירטיות, הן הפסיקו לשדר והשתתפו במכרזים - אפילו כמה שדיברו לפניי, הרדיו שלהם היה פירטי והם עברו להיות חוקיים, החוק אפשר את זה, הוא אמר, תפסיק להיות פירטי חצי שנה, תשתתף במכרזים ותוכל להיות רדיו חוקי. אנחנו ממשיכים להיערך עם המשטרה, הבעיה היא לא הסגירה, הבעיה היא הענישה והבאה לדין, על זה אנחנו שמים דגש יחד עם המשטרה, להעמיק את הנושא הזה.

לגבי אגרות, ישנה הצעת פשרה של החשב הכללי, משרד התקשורת, יחד עם הרדיו האזורי, היא נמצאת עכשיו על השולחן, הם צריכים לתת על כך תשובה. חשוב שיידעו חברי הכנסת הנכבדים, שישנה הצעת פשרה.

אני אחלק את הדברים לשניים, האחד לעצם החוק, השני, לגבי תחנות הרדיו האזוריות. תחנות הרדיו האזוריות, במהלך כל השנים נקלעו למצוקה, זה לאורך כל הדרך, חלק גדול באשמת הממשלה, חלק גדול בראשיתו של החוק שלא נתן דעתו על כך שלא צריך כל כך הרבה תחנות רדיו אזוריות, בוודאי לא באותו אזור וכו'. אבל בשורה התחתונה, בסופו של דבר תמיד נמצאו מפסידים.

אין ספק שהמהלך הזה יעמיד עוד יותר בסימן שאלה את עצם הקיום של התחנות, לכן צריך למצוא כל דרך על מנת לפצות אותן גם על העבר. אם החוק הזה מאפשר בדרך כזאת או אחרת לפצות אותן, הדבר נכון. לכן צריך לתת להן הארכת זיכיון.

אני חוזר שוב, צריך למצוא דרך להארכת הזיכיון לכמה שנים, זה דיון שלא צריך לקיימו עכשיו.

יש בכלל טעם להאריך להן את הזיכיון כשאתה פותח את זה לארצי?

אני אגיע לזה מעצם הפיצוי שמדינת ישראל חייבת להן. זאת נקודת המוצא שלי.

שיתבטא בהארכת הזיכיון שלהן, מה הפיצוי המוצע?

כן, בין היתר.

אני אבקש, שדורון אבני יתייחס לבעיה, האם הוא לא חושב שיש כאן איזה שהיא בעייתיות משפטית בהארכת הזיכיון פעם נוספת.

אני אומר את עמדת הרשות, לא היועץ המשפטי אומר את עמדת הרשות.

סליחה, אני מבקשת לשמוע עמדה משפטית אז אני רשאית לפנות בנושא הזה ליועץ המשפטי.

הוא ייתן את העמדה המשפטית, אין בעיה, אבל אני חושב שזה לא הוגן לשאול את זה בצורה כזאת.

עצם העובדה שאתה חושב שזה לא הוגן, אתה סבור שיש עם זה בעיה משפטית.

אני קודם כל מדבר על ההוגנות. לצערי אין תמיד חפיפה בין ההוגנות לצד המשפטי, שהוא יבש ולא תמיד רואה את המכלול ואת הקונטקסט.

אני לא מקבלת את הדעה הזאת.

אמרתי את דעתי למרות שלא תמיד יש חפיפה בן הדברים. זה דבר אחד, אני אומר את הדבר ישר על השולחן. לכמה שנים, איך ומה, נראה. להזכירכם, זה לא המקרה הראשון שיש בו הארכת זיכיון.

עובדה שהארכנו פעמיים בחוק.

זה אומר, מה שאני מדבר עליו לא מופרך, גם מבחינה משפטית.

היכן הבעיה בהארכת הזיכיון? תבואו ותאמרו, המימוש הטכנולוגי ייקח זמן, לכן, מה ההיגיון להאריך את הזיכיון כאשר אין עדיין רדיו דיגיטלי? זאת השאלה שיכולה להישאל, לא על עצם הארכת הזיכיון.

שאלתי את השאלה הזאת, האם יש סיכויים שזה יפגע ברדיו האזורי, בקצב ההחדרה הצפוי של הרדיו הדיגיטלי.

בוא נאמר שהיישום הטכנולוגי נדחה מסיבות כאלה ואחרות. אני שואל, במצב של אי ודאות אני צריך להוציא מכרז חדש של תחנות רדיו אזוריות. ישאלו אותי, לכמה כשנים אני מוציא את התחנה, לשנה-שנתיים-שלוש-ארבע, באיזה תנאים? איזה טעם יש להוציא זיכיון במצב כזה? לכן אין ברירה, ממה נפשך. אתה חייב להגיע למצב שבו אתה מאריך את הזיכיון כי אין ברירה אחרת.

אני מזכיר לכם, שהגענו לכאן עם הארכת הזיכיון של "ערוץ 2" זה היה בדיוק מאותה סיבה, כי על-פי החלטת הממשלה שקבעה שצריך לעבור לרשיונות, לא היה ברור, איזה טעם יש לצאת למכרז כאשר יכול להיות שמדינת ישראל מאמצת את אסכולת הרשיונות. לכן הארכנו את הזיכיון. אותו היגיון משפטי שהוא גם הוגן אומר, שצריך ללכת לזיכיון. זה לגבי הארכת הזיכיון.

יש סכנה מסוימת, אני לא מסתיר אותה, בשיחות הרבות שהיו לי עם האוצר דיברנו על כך במיצוב של שידורים דרך השידור הדיגיטלי. יכול להיות שנגיע למצב שבו יש הפרטה טוטלי והתפקיד החשוב והמשמעותי של רדיו, בעיקר רדיו ציבורי, במקרה זה "רשות השידור" "גלי צה"ל" ותחנות רדיו אזוריות שיש להן מרכיב חשוב במרכיב הקהילתי האזורי שלהן, שהן יתמסמסו, יהיו אינסוף תחנות. כפי שיש סכנה עצומה היום לעיתונות הארצית, חלק מהעיתונים נמצאים בתחתית הבור. למה זה קרה? משום שהצעירים נמצאים באינטרנט, הם הפסיקו לקרוא עיתונים. יכול להיות מצב, שערוץ דיגיטלי, דיפרנציאלי לחלוטין, אנשים, בעיקר צעירים, מתרגלים לאופי שידורים מסוים, יפסיקו להאזין לתחנות רדיו. ואז חבר כנסת שיירצה להשמיע את קולו, ישמיע את קולו אבל אף אחד לא ישמע אותו. זאת סכנה בעייתית, שעדיין במדינה קטנה כמו שלנו שנמצאת בשסעים ואיומים, כשאתה מחפש דרך לביטוי לדופק הקולקטיבי, לשותפות הציבורית שלנו, יש סכנה בעניין הזה.

מאידך, הבעיה יוצרת תודעה והטכנולוגיה גם יוצרת תודעה. אתה לא יכול לעמוד מול השינויים הטכנולוגיים, צריך להכיר בהם. לכן, אני מנסה לשקלל בין הדברים, לא להעמיס על הפלטפורמה ביום אחד עשרות או מאות ערוצים. לעשות את זה בשכל כשאני נותן בראש וראשונה עדיפות לתחנות הקיימות מהסיבה הבאה. ברגע שהתחנות הקיימות משתמשות בטכנולוגיה החדשה, הציבור מתרגל ומפנים שהתחנות הללו הן התחנות המובילות. הקושי האדיר של "ערוץ 10" משום שכולם התרגלו ל"ערוץ 2", זה לא משנה מה אופי התוכנית, עובדה, החדשות של "ערוץ 10" לא פחות טובות מ"ערוץ 2" אבל אנשים נשארו ב"ערוץ 2" כי הם התרגלו. אם נעשה את זה מודולארי, זה יהיה בסמכות מועצת הרשות השנייה, לתת רשיונות שתשקלל גם את המרכיב הזה, ברגע שתחנות הרדיו האזוריות יעלו ראשונות לשנה-שנתיים, הציבור ייתן להן עדיפות בהאזנה, הוא יתרגל קודם להאזין להן, ואז אני שומר במידה מסוימת על הערוצים המרכזיים. אחרי זה אני עובר לתחנות נוספות. האם כל מי שרוצה תחנה בכל תחום או בכל נושא מקבל? אני לא בטוח. יכול להיות מצב שבו 15 אנשים יירצו רדיו עם מוזיקה קלאסית, אני אתן? אין לזה היתכנות כלכלית. מחר יהיה 100 תחנות אקטואליה, לתת? אז אני ממסמס הכל על שיח ציבורי. יש תחנות חרדיות, לתת לכולן? אולי לתת רק חמש תחנות. אלה דברים שצריך לסגור, למה להחליט היום בחופזה?

מה אכפת לך ההיתכנות הכלכלית? אתה נותן לו את האישור לעבוד - - -

אבל במדינת ישראל אנחנו במציאות מסוימת, שמי שקורס הוא בא לפה ומבקש דברים נוספים.

לכן אנחנו בעד העניין, כמה תחנות? יכול להיות שזה 20-30 - - -

אתה אומר להגביל את 50 הרשיונות - - -

אני לא חושב שנכון לתת רשיונות בהתאם לביקוש הראשוני כי אחר כך יבוא לכאן ויבכו לפניך. צריך לעשות זאת בשום שכל. מועצת הרשות השנייה, בחוק, בהיותה קובעת את תנאי הסף, תקבע גם את סוג התחנות בהתאם לשוק.

אני מדבר כאן בשני כובעים ברשותכם, האחד, כנציג עיתונאים, בין היתר בתחום הרדיו, השני, כנציג של מי שמתעניינים להיכנס ברמה של גורמים פרטיים לתוך הנושא הזה. כמה הערות. בתוך הקבוצה שלנו למשל קיימים לא מעט עיתונאים שפרשו לאחרונה מרשות השידור, במבצע הפרישה הגדול או הבריחה הגדולה מהרשות. במסגרת הקיימת הזאת, מה שקורה כאן, אנשים פרשו כשלחלק גדול מהם אין מה לעשות בפעילות העיתונאית שלהם כי תחום הרדיו הוא תחום סגור כמעט לחלוטין במדינת ישראל.

מה שמצטייר כאן מכל מה שאני שומע, הן מבעלי התחנות הפרטיות האזוריות, לומר, אנחנו אנשי עסקים פרטיים שבזמנו נכנסו לתחום מסוים, דורשים מהמדינה שתבטיח לנו שלא ניקח שום סיכון ותיתן לנו ביטחונות וערבויות על-ידי כך שתמשיך לסגור את התחום הזה לגורמים חיצוניים לחמש-שש-שמונה שנים, עד שאולי יום אחד נרוויח. סליחה, זה לא קיים בשום תחום אחר שאני מכיר, בטח לא כאן. אנשי עסקים פרטיים נכנסו לתחום עסקי מסוים, יש בתחום הזה סיכוי, יש בתחום הזה סיכון. לבוא ולתת להם היום עוד צ'אנס קדימה ארבע-חמש שנים, כשהעיתונאים עצמם - ואנחנו שומעים את זה בכל תחום - זה שוק שהולך ומצטמצם מבחינת העיתונאי עצמו ברמת העובד האישי, ממשיך לסגור את השוק הזה לעד.

אני מצטער לומר לכם, אני מקבל פה רושם, נראה לי שחלק מהאנשים לא מבין - או שהוא מתעלם, או שהוא לא מבין כנראה מה זה שידור דיגיטלי - ביום שייכנס השידור הדיגיטלי, כל התחנות האזוריות הפכו באותו רגע לתחנות ארציות כי הן משדרות במקביל לתדר הקיים שלהן באנלוגי בתדר ארצי דיגיטלי. תדר דיגיטלי זה לא תדר שעליו אתה יכול להוציא שידור אחד. על התדר הבודד הזה אתה יכול להוציא כמה וכמה תכנים. כלומר, מי שקיבל את הזיכיון על תדר אחד, במקביל יכול לשדר תחנת חדשות, מוזיקה קלאסית וכו' וכו', על אותו תדר. לא רק זאת, הוא גם מסוגל, באותה רמה, לשדר על אותו תדר תכנים אחרים לאזור שלו ותכנים אחרים לאזורים אחרים.

איך הוא יעשה את זה אם הוא יגביל אותו רק למוזיקה או רק לאקטואליה?

אני מודיע לך, אין חיה כזאת. אין דבר כזה.

הייתי מציע ברשותכם, שאיש מקצוע יבוא לוועדה וייתן סקירה מה זה רדיו דיגיטלי, שכל האנשים שיושבים כאן, וחברי כנסת שמתעסקים במאות תחומים, לאו דווקא יכולים לדעת מה קורה, שיקבלו מאיש מקצוע, יש מעט מאוד כאלה בארץ - - -

אחד מהם יושב כאן לידינו, מר גלילי.

מר גלילי התחיל לתת לוועדה סקירה בישיבה הקודמת.

אני מדבר על אדם ברמה של מהנדס שמטפל בדברים האלה.

הוא בדיוק האיש.

מאז שטופל על-ידי מר גלילי, זה היה בשנה שעברה, חלה כמה שינויים בתחום הזה. כדאי מאוד ללמוד את העדכונים שקורים בתחום הזה. אני אגיד גם למשרד האוצר, בבדיקות שעשינו על עלויות של משדרים דיגיטליים וכו', בין המספרים שלכם לבין המציאות יש פער לא קטן.

הערה נוספת לגבי רשות השידור ו"קול ישראל" ועוגת הפרסום. ל"קול ישראל" היה מעין קרטל ברשות השידור לגבי רדיו ארצי ופרסום למעט אותו נתח קטן של חסויות לגלי צה"ל. בימים הטובים של רשות הטובים ברדיו, זה הגיע להכנסות של למעלה מ-200 מיליון שקל בשנה. כאשר בגלל היותה קרטל, רשות השידור אילצה את המפרסמים לחלק את עוגת הפרסום כפי שהיא רצתה ולא כפי שהם רצו. מפרסמים שרצו לשדר פרסומות ברשת ב', שהיתה מבוקשת, נאלצו להעביר חלק מהתקציב לרשת ג', ל-88, לקול המוסיקה ולתחנות אחרות כדי שהם יוכלו לשדר ברשת ב', כי הביקוש היה כל כך גדול. מה שאני מנסה לומר, שבעניין עוגת הפרסום, יש תמונה שונה ממה שמצטיירת.

מה שמדאיג אותי בסיפור, שהחלוקה בחוק בין מתן רשיון לתשתיות לבין מתן רשיונות לתכנים, כלומר לשידור עצמו, יגרום שוב לתופעה שאנחנו מכירים, מי שישלוט בתשתיות יהיה הלקוח הגדול, גם הכלכלי. עם כל הפיקוחים שיהיו עליו, עם כל ועדות הכנסת, הרשות השנייה וכו', ייתכן ויש מקום לחשיבה לשלב בין תשתיות לתכנים, לפחות בחלק מהמכרזים הללו.

בדומה לירון אנוש בכובעו השני, גם אני בקשרים עם כמה גורמים עסקיים ומנסה לעניין אותם בכניסה לרדיו הדיגיטלי, התגובה שאני מקבלת עד עכשיו היא, נחכה ונראה מה ייקרה בתחום הרגולטורי ואז נכלכל את צעדינו כי כיום אנחנו לא יכולים לראות איך התוכנית העסקית תיראה בסופו של דבר.

שמחתי לשמוע את ירון אנוש מפני שזאת הפעם הראשונה בדיוני הוועדה שראיתי ניצוץ בעיניים של מישהו כשהוא מדבר על רדיו דיגיטלי. הסיבה שזה נראה לי כל כך מעניין לאורך זמן מפני שזה בעצם שירות אחר מכל מה שאנחנו מכירים עד עכשיו, זה שירות שמאפשר העברה של מידע על גבי מסכים, זה אומר, כשאני שומע יצירה ברדיו אני יכול לדעת מי המבצע, אני יכול לדעת מה שם השיר, אני יכול לשמור את - - -

וכל זה בזמן נהיגה באוטו?

בזמן נהיגה באוטו, או לחלופין - - -

חבל שלא יושבת פה המועצה לבטיחות בדרכים כי היתה "אוהבת" מאוד את האמירה שלך. שבעה הרוגים בסוף השבוע בתאונות הדרכים.

חבר הכנסת ליבוביץ, ניסיתי להשלים את המשפט ולומר, לחלופין במסגרת המכשירים הסלולאריים שכיום קולטים גם רדיו מעל גלי האתר, לא רק מעל גלים של סלולארי. יש E-P-G, שזה השלט שאנחנו יכולים לתכנת אתו לאיזה תחנה אנחנו הולכים. יש אפשרות להוריד קופונים, זה סוג אחר של פרסום, זה קופונים שמאפשרים לי אחר להשתמש בהם באתרים של מפרסמים. זה עולם אחר של שירותים שאנחנו לא מכירים אותו היום בכלל.

על אף כל האמור לעיל, הגורם המכריע במקום היחיד בעולם, שזה בריטניה, בכניסה של אנשים לרדיו הדיגיטלי וברכישה של מכשירים, הוא הנושא של התכנים. יש היום מעל 50 תחנות שאתה יכול לקלוט אותם רק בלונדון, שעובדות על רדיו דיגיטלי בלבד. התחנה המצליחה ביותר היא של הרדיו הציבורי.

השוק שם דומה לשוק כאן?

לא.

עוגת הפרסום דומה לעוגת הפרסום כאן?

לא, אני אגיע מייד לעוגת הפרסום.

אז איך אפשר לעשות השוואה בכלל?

הנקודה היא, שאנשים נסחפים אחר ריבוי התכנים. ריבוי התכנים לאוו דווקא אומר, שתחנות שהן בבעלות של רדיו ציבורי, בהכרח יוצאת ניזוקות. לראייה, שבמסגרת כל התחרות הזאת, במקרה שם, השכיל הרדיו הציבורי להעמיד את התחנה המצליחה יותר מכולם, שהיא דרך אגב תחנה לילדים. נחפז אחריו הרדיו המסחרי והעמיד גם הוא תחנה לילדים שהוא מעלה בימים אלה. דרך אגב, העובדה שילדים יכולים להאזין לתחנה אל"ף או לתחנה בי"ת, אני לא רואה בה איזשהו כשל מערכתי, זה דווקא נותן אפשרות להורים ולילדים לנווט בין אפשרויות. אני נוסעת מירושלים לתל-אביב והילדים שלי מאחור, אני רוצה שהם יאזינו לרדיו, אני יכולה לאפשר להם לשמוע תחנה אל"ף או תחנה בי"ת, מה רע בכך.

רק שבלונדון יש 10 מיליון תושבים.

לוח התכנים מאפשר גם פילוח של הפרסום ולכן הפרסום יוצא נשכר. אם בארץ בשנה הקודמת המדיה היחידה שירדה בפרסום מבחינת היקף התקציבים היתה המדיה של הרדיו. כל המדיות האחרות, או שנשארו קבועות או שעלו. מדיה אחת ירדה וזה הרדיו הממלכתי והרדיו האזורי לא יצא נשכר. כלומר, יש לנו איזה שהיא בעיה בתחום הפרסום ברדיו.

יש המון אפשרויות. במילה אחת אני רוצה להתייחס למה שאמר ירון אנוש לגבי הפרדה בין תכנים לתשתיות. חלק גדול מהתכנים החדשים המותנה תשתיות - אם תקנו מונופול לבעל תשתיות אחד, לא יוכל בעל התכנים לספק ולהביא שירותים חדשים. לכן, יש יתרון גדול ואפשרות לבעל התכנים, לפחות לברור לו בין מספר ספקי תשתיות. בשונה מתשתית של טלפון ותשתית של טלוויזיה בכבלים, העובדה שבעל תשתית אחד משדר אליי, לא מונעת ממני לקלוט גם מבעלי תשתיות אחרים. כלומר, אין פה מצב של חסימה. לכן, אין היגיון בהקניה של מונופול לבעל תשתיות. אין סיבה לא לאפשר לבעלי תכנים להקים את התשתית של עצמם, או לחלופין, לבחור בין מספר בעלי תשתיות.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו, אעשה את זה בתמצית כי מונח לפניכם נייר עמדה מאוד מסודר.

אבל לא מפורט בו מה חשיבות הרדיו האזורי.

תכף אתייחס לנקודות שלא מפורטות. ראשית אני רוצה לומר לכם איך אנחנו רואים את הדברים מבחינת התפתחות השוק וניסינו לתת לזה ביטוי בנייר. אנחנו לא חושבים שהרדיו הדיגיטלי, מחר בבוקר כולם יזרקו את המכשירים האנלוגיים שלהם, יאמצו את מכשירי הרדיו הדיגיטליים והרדיו הדיגיטלי בישראל יהיה הדבר היחיד שישודר. לא, זה לא המצב. ברור לנו שיש איזה שהיא אבולוציה. הצגנו במצגת, שהדברים לוקחים פרק זמן מסוים, יכול להיות חמש שנים, שבע שנים או שמונה שנים, אף אחד לא יודע להעריך את זה, כמה זמן לוקח עד שהרדיו הדיגיטלי יעמוד פה על הרגליים ויהיה מספיק יציב וחזק.

מבחינת החשיבות של הרדיו האזורי - אנחנו חושבים שהרדיו האזורי ימשיך לפעול ולו מהטעם הראשון שאמרנו בהתחלה, שהרדיו הדיגיטלי הארצי לא ביום אחד יתפוס פה את כל השוק. כלומר, ימשיכו להיות שידורי רדיו אזוריים, שישדרו תכנים מסוימים, לקהלים מסוימים, ליעדים מסוימים, וגם ימומנו לא מעט באמצעות מפרסמים שפונים לפלחי שוק מסוימים בתוך אותו אזור גיאוגרפי.

אני רוצה להזכיר, שבהצעת החוק הזאת אפשרנו את כל מגוון האפשרויות לתחנות הרדיו האזוריות שפועלות היום. למה אני מתכוון? תחנת רדיו אזורית, לפי הצעת החוק הזאת, יכולה להמשיך לפעול כתחנת רדיו אזורית. היא יכולה לעבור לפלטפורמה הדיגיטלית, בין אם לוויינית, בין אם קרקעית, ויכולה להתמזג עם תחנות רדיו אזוריות אחרות, לפי סעיפים וכללים שמוגדרים כאן. כך שלמעשה עומד כל מגוון האפשריות בפני תחנות הרדיו האזוריות, גם להמשיך לשדר כמו שמשדרים היום וגם ללכת לפלטפורמה החדשה. דרך אגב, התכנים לא חייבים להיות אחידים באזור, אתה יכול לשדר תכנים מסוימים לקהל בצפון ולקהל באילת ולשלב רדיו דיגיטלי ארצי עם תכנים אחרים וליהנות מזה שאתה מייצר את התכנים הללו באמצעות תשתית משותפת, חוסך בתקורות, חוסך בעלויות קבועות, אתה מחלק את העלויות הקבועות על יותר הוצאות משתנות ואז אתה יכול להגיע לרווחיות בצורה הרבה יותר נוחה.

אתה בעצם אומר, שתחנת רדיו אזורית היום יכולה בעתיד גם להמשיך בשידורים האנלוגיים וגם הדיגיטליים.

נכון.

ואת האנלוגיים יכולה לייחד לאזורי, ואת הדיגיטלי לכל הארץ.

בדיוק, האפשרות הזאת קיימת.

אבל את התשתית לשידור דיגיטלי לא תאפשר לה להקים בעצמה.

אני אתייחס לנקודת התשתית.

כי אתה התייחסת שזה יותר זול ביחד, אבל אני רוצה לעשות יותר יקר ושזה יהיה - - -

קודם כל, מה שניסינו לומר, לתאר את כל האפשרויות שעומדות בפני תחנת רדיו שפועלת מבחינת התוכן. העלתה הנציגה מהמגזר העסקי, הגברת אבן-חן - אני שמח שיש פה את אלה שמשמיעים את הקול של אנשים שמחכים לטכנולוגיה הזאת ואומרים לנו, תאפשרו לדבר הזה לקרות. טוב לשמוע אותם מעבר לכל הניירות שנכתבים כאן - לגבי הסוגייה של תשתית, תוכן וכו', כמו שתראו בהצעת החוק, הצעת החוק מסמיכה את שרת התקשורת למנות ועדת מכרזים לתשתית של הרדיו הדיגיטלי הקרקעי, לברזלים. מישהו צריך לשים פה ברזלים בארץ, על הברזלים האלה יבואו וירכבו בעלי תוכן. ועדת המכרזים שתמונה היא זאת שתצטרך להכריע, כתוב פה כל השיקולים שלפיהם היא צריכה לפעול, בין היתר בסוגייה של כמה בעלי תשתית יהיו, אחד, שניים, חמישה או עשרה. אני יכול להסכים ברמת העיקרון, שטוב שיהיו כמה שיותר מצד אחד, מצד שני, צריך לראות את המגבלות הקיימות, של תדרים, של קרקע וכו' וכו'. פעם שנייה נצטרך להכריע לגבי הסוגייה של הפרדה בין תשתית לתוכן. יש הפרדה בין תשתית לתוכן, ההפרדה מוגבלת, הפרדה חלקית, אלה מסוג השאלות שוועדת המכרזים תצטרך להתייחס אליהן, וזה גם מוצע בהצעת החוק.

נקודה אחרונה, דיברו כאן על המועצה לבטיחות בדרכים, אז באיזה שהיא אנקדוטה אני רוצה לומר, כשאתה נכנס לאוטו, חבר הכנסת ליבוביץ, ונוסע מהדרום לצפון, אתה צריך להחליף שש פעמים את התדר כשאתה שומע את התחנה של גלי-צה"ל, אז זה אפרופו בטיחות בדרכים. כולנו מכירים את הקטע הזה שמגיעים לאזור ואדי ערה ומתחילים לסרוק תדרים, אז בעולם הדיגיטלי, בתדר אחד תקלוט את התחנה בכל הארץ.

מה לגבי הארכת תקופת הזיכיון של הרדיו האזורי?

לגבי הארכת תקופת הזיכיון של הרדיו האזורי, ראשית אמרה נציגת משרד המשפטים, ובצדק, יש עמדת ממשלה שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק כפי שהוא מונחת כאן לידכם, ואין התייחסות לנושא של הארכת תקופת הזיכיון של הרדיו האזורי מעבר למה שמוגדר בזיכיון. אם בכלל יהיו שינויים כאלה, הם צריכים להיעשות בתיאום עם כל משרדי הממשלה, על דעת כולם. מכיוון שהיושב ראש לא מצביע היום, אני מציע שננסה לנצל את הזמן ולראות אם אנחנו מסוגלים להגיע להסכמה. במידה ולא, עמדת הממשלה היא עמדת הממשלה, היא נאמרה בהצעת החוק.

לי חשוב שלא ייפגע הרדיו האזורי, שנותן פתרון לאוכלוסייה בפריפריה, גם לא בעוד חמש שנים. לאפשר מצב שהם ימשיכו להתקיים, מצד שני, שגם יתמזגו. אני יודע שאם כל התחנות יהיו ארציות, אף אחד לא ישדר בפריפריה, בשדרות, אופקים או אילת, יהיה אינטרס כספי, יחפשו את הכסף, איפה הכסף הגדול.

בנושא של זיכיון תחנות הרדיו האזוריות, אין ספק - - -

אבי, אתה יכול לעמוד על החשיבות של הרדיו האזורי? לא קיבלתי את התשובה.

בנושא זיכיון תחנות הרדיו האזוריות, אין ספק שברגע שהממשלה קובעת כללים חדשים במשחק התקשורתי, היא תהיה חייבת לתת את דעתה לנושא של אורך זמן או הפסקת זמן או הארכת זמן הזיכיון של התחנות הקיימות, שבכל התחנות העסקיות לא היו קיימות כאשר ניגשו והתמודדו על המכרזים.

הם קיבלו זיכיון לארבע שנים?

אנחנו נמצאים כרגע בהארכה שלישית, אסור לנו להיות מנותקים אם זה מהארכת הזיכיונות לזכייניות ב"ערוץ 2", ב"ערוץ 10" והנושא הזה ייבחן - - -

יש עמדת ממשלה.

מותר שיהיו לנו עמדות חלוקות.

לא, יש עמדת ממשלה. סלח לי, אבל יש עמדת ממשלה.

אבל אנחנו לא חלוקים עדיין.

למנכ"ל מותר לדבר, מותר לו גם לשנות מדיניות.

יש מדיניות ממשלה.

אדוני היושב ראש, בדיון הקודם הסבירו לנו, שיש עמדת ממשלה וחד היא.

חבר הכנסת טל אין מחלוקת, אבל במידה והרדיו הדיגיטלי יתחיל לקרום עור וגידים, אנחנו נתייחס לסוגייה הזאת בכובד ראש.

איך זה מתבטא?

עמדה צריכה לבוא עם עמדה מגובשת על גווניה השונים, בחקיקה זה לא מתאים - - -

לגבי הסדרת השוק אני רוצה לומר איך אנחנו מתכננים את השוק, כתבנו את זה גם בנייר העמדה. אנחנו בתפיסה, שאת מספר התדרים ואת תחנות הרדיו שאפשר יהיה לעלות על פלטפורמות דיגיטליות. לא אנחנו ולא רשות השנייה צריך לבוא ולהכריע לגבי אופי התכנים. כלומר, צריך לקבל רשיון וצריך לעמוד בתנאי הסף לקבל את הרשיון. למשל, הון עצמי מינימלי, למשל שלא יהיו שידורי הסתה, לא פורנוגרפיה. אני בטוח שמועצת הרשות השנייה יכולה לתת סל של תנאי סף, אבל מעבר לאותם תנאי סף, מי שצריך להחליט אם הערוץ יהיה ערוץ ג'ז או ספורט, מוזיקה, כלכלה או חדשות, מי שצריך להכריע בסופו של דבר הוא הצרכן. אם היזם לצורך העניין יפתח תחנת רדיו של ג'ז והדבר ירוץ יופי, הוא ימשיך עם הג'ז. אם לג'ז לא יהיו ביקושים, שיעורי ההאזנה יהיו נמוכים, ההכנסות מדמי מנוי/פרסומת תהיינה נמוכות, הג'ז יהפוך למשהו אחר.

זאת אומרת, אין לכם קושי אם תהיינה כמה וכמה בקשות שכולן תאושרנה לתחום של ג'ז.

ממש לא. כתבנו את זה גם בנייר, אני רוצה לתמצת, אמרנו: בשוק עסקי נעדר קשרי חוץ, על גורמי הרגולציה לצמצם את מעורבותם בתחום ולהימנע מקביעת מספר השחקנים שישובו לפעול בתחום, כל עוד זה משאב הנמצא במחסור. יותר מזה אמרנו, בתנאי תחרות חופשית, טעמו של הצרכן הוא זה שיכריע לגבי קצב חדירת הטכנולוגיה ואופי התחנות המשדרות. גופי השידור, בניסיונם להתאים את היצע התחרות לדרישות הציבור, יתרמו למקסום רווחתו של הצרכן ולהקצאת מקורות יעילה. אני לא חושב שאף פקיד צריך לשבת ולהחליט, ג'ז - כן, כלכלה - לא, ספורט - כן, חדשות וכו'.

לאורך כל הדיונים פה, תפיסת העולם שמייצג נציג האוצר, חלקנו עליה, גם בנושא של "ערוץ 2" גם בנושא של "ערוץ 10". להזכירכם, הוויכוח על רשיונות וזיכיונות היה בדיוק על אותו ויכוח ולכן החלטנו על זיכיונות כי אמרנו, כשמתעסקים בתקשורת, זה לא רק פריזמה כלכלית פרופר, יש לזה משמעויות חברתיות וכיו"ב.

העמדה שלנו באה רק לגבי הרדיו, לא לגבי טלוויזיה, בטלוויזיה יש לך מגבלה של תדרים פעם אחת, ובטלוויזיה יש לך פעם שנייה תנאי סף שאתה דורש הפקות מקור, ז'אנר עליון וכו', מה שלא קיים ברדיו.

אני אמרתי, בוא נלך מודולארית, לקפוץ לבריכה זה נחמד, אבל לא תמיד אתה יוצא ממנה.

בכל העולם הרגולטור לא יושב וקובע איזה סוג של רשיונות ותכנים אני נותן.

הגענו למסקנה, שכל אחד נותן דוגמה מהעולם בדברים שמתאימים לו.

לא, בעניין הספציפי הזה שהעלית.

לגבי תחנות הרדיו האזוריות - תחנות הרדיו האזוריות מתחלקות לשתיים, יש תחנות שהעדיפו לייחד את עצמן באפיון מסוים של מוזיקה, תוכניות על דגש לשיחות וכו'. אלה תחנות שהפלטפורמה הדיגיטלית תאפשר להן - כי הן יהפכו לתחנות רדיו ארציות. כלומר, אם יש תחנת רדיו מסוימת, כמו 99FM שהיא מוזיקה שנעה לגילאי 12-16, אין שום סיבה שתהיה רק באזור מסוים. לכן האפשרות להיות ארצית היא לא פוגעת.

ישנן תחנות שכל ייעודן מכוון למרכיב הקהילתי האזורי, בעיקר בפריפריה, בדרום, רדיו העמקים ועוד מספר תחנות. זה ייחודן, זה ערך המוסף שלהן. ערך המוסף של תחנות רדיו שפונות לקהילה הוא ערך מוסף מאוד משמעותי. זה יוצר נושאים שהם ייחודים לקהילה, בעיקר לקהילות השייכות לפריפריה, גאוות יחידה, דברים שנבנים מתוך עולמות אוטנטיים משלהם וערך המוסף הוא אדיר, עד כדי דברים בעלי ערכים - - -

מה ייקרה לדעתך, ברגע שהרשיונות האלה יהיו רדיו ארצי, הם ימשיכו לשמור - - -

תחנת רדיו קהילתית, אם היא רוצה לחיות ולשמור על קהילתיות, שתשדר גם בארצי, כי סיפור אנושי שנוגע לדרום או לעמק הוא מאוד מעניין. לעיתים יש לך סקרנות רבה לדעת מה קורה אצל האחר. אם ייקחו את המרכיב האזורי ויהפכו אותו לארצי, להערכתי זה מאוד חיובי. להגיד לך שאין סכנה שהמרכיבים הקהילתיים ייעלמו ויתאדו? יש סכנה רבה.

סכנה רבה?

יש סכנה, זה תלוי בתחנות, זאת הבחירה שלהן כי אם התחנות האזוריות ישמרו על המרכיב שלהן, להערתי הן יכולות להעצים את המרכיב הקהילתי. כמו בכל דבר שיש בו פוטנציאל וכוח, הוא יכול להיות הרסני, הוא יכול להיות גם חיובי, תלוי במנהלי התחנות.

אני רוצה לחזק את הדברים של מוטי שקלאר ולתת זווית נוספת. בואו נעשה הבחנה בין התחנה האזורית לבין הרדיו האזורי שנותן מענה לאזור כי התחנות זה סיפור בפני עצמו שנתייחס אליו בעקבות הערה של משרד המשפטים. אנחנו רואים חשיבות מרובה לרדיו האזורי שנותן מענה לגיאוגרפיה, לפריפריה. בואו נפריד, אני לא מדבר כרגע על תחנות גוש-דן, שזה סיפור אחר. בוודאי שהפריפריה חייבת לקבל מענה ובמסגרת החוק אנחנו צריכים למצוא את הדרך לתמרץ את הרדיו האזורי, גם אם יעלה בפלטפורמה הדיגיטלית - - -

אחד הכלים שיעמדו בידינו לסייע לרדיו האזורי זה החל משנת 2006 אנחנו פועלים להפחית דמי התמלוגים שלהם.

כדי שיהיה לו אינטרס להמשיך לעשות רדיו אזורי ולשרת את האזור המוגדר לו.

נקודה שנייה, הפיצוי בתחנות הרדיו. צריך להבין, המדינה, עם כל זה שהיא סגרה 260 תחנות פירטיות, אבל היא עדיין לא יצרה תנאים סבירים לרדיו אזורי שיצליח. עובדה, הוצאנו אותן לדרך, נתנו להן זיכיון, אבל לא אפשרנו להן לעבוד בתנאים סבירים. לכן יש מקום לשקול את הפיצוי הספציפי לתחנות. זה לא שבעלי עסקים נכנסו מראש ופתאום לא הצליחו. אנחנו לא הצלחנו לאפשר להן את התנאים הסבירים שאתם יצאו לדרך, טעינו בפריסה הראשונית עם 14 תחנות, אולי היה צריך לחלק את זה קצת אחרת. לכן בואו נעשה הפרדה, לרדיו האזורי צריך לתת מענה במסגרת החוק כדי שכל מי שזה לא יהיה, יירצה להמשיך לשרת את האזור שלו בנוסף לרדיו הדיגיטלי שיעלה עליו. לתחנות הקיימות, יש מקום להיכנס למשא ומתן על בסיס הנייר שהגישו ולראות, איזה הקלות, איזה התאמות ניתן לעשות כי הן ראויות לכך.

נקודה שלישית, הדיגיטלי נותן מענה לרדיו הייעודי, כל תחנות הרדיו הייעודיות שעומדות לעלות לאוויר, זה יהיה מצוין שהן תוכלנה לטפס ולעלות בצד תחנות רדיו ציבוריות כאלה ואחרות שיעלו על הנישה הזאת. כך צריך לראות את התמונה. זאת קדמה שאי אפשר לעצור אותה.

כל מה שצריך לעשות עכשיו, לוח זמנים מדורג. אני מציע לאוצר כן לשים לב לעניין של כניסה מודולרית היא הכרחית כדי להביא הצלחה, עם כל הכבוד שזה שוק, אני חושב שבעניין הזה צריך לתת את המנדט הזה כמו שאתם כותבים בחוק.

מה שקבוע זה מה שבחוק ומה שאמרתי קודם הוא מה שקיים. לא יישב מישהו ויגיד, רגע, שתי תחנות - - -

יכול להיות שבהתחלה הוא יישב כי זה דבר מדורג, צריך להבטיח הצלחה, אי אפשר לשבור מערכת קיימת ולהיכנס למשהו חדש, צריך לאפשר את זה. לכן, לתת אפשרות למשרד התקשורת, למועצת הרשות השנייה, ביחד עם הנהלת הרשות - - -

איפה אתה רוצה, בתוך החקיקה הזאת או שאתה רוצה חקיקה נפרדת, מה אתה מציע?

בחקיקה הזאת. חבר הכנסת אמנון כהן, הרי אתה לא מביא את זה היום להצבעה, אני חושב שההסכמות שהגיעו אליהן, יש הסכמה עקרונית לדברים - - -

בסדר, אנחנו ננסה.

אני רוצה להבהיר כמה דברים שנאמרו קודם.

כמהנדס?

כן, כמהנדס, תואר שני בשידורים ואנטנות. לגברת אבן חן, שאמרה קודם, למה לא לתת למישהו, שיקים תשתית וישדר מה שהוא רוצה, אני רוצה לומר לה, בשונה מתחנת רדיו FM, וזה לא משנה אם זה רדיו אזורי או רדיו ארצי, מי שמרים, מרים משדר אחד עם אנטנה אחת במקום אחד, אם זה גלי צה"ל, הוא מרים אוסף של משדרים ואז יש לו תוכנית אחת באוויר. הרדיו הדיגיטלי בנוי בצורה כזאת, שמי מרים מערך משדרים הוא בעצם יכול לשדר בין שמונה לעשר תוכניות, אני לא אכנס לפרטים, במשפט אחד אני יכול לומר, זה תלוי באיכות התוכניות, אם רוצים יותר תוכניות באיכות של "קול המוסיקה" או באיכות של אקטואליה, ואז אתה מקים בין שמונה לעשר תוכניות. היום המסגרת היא כזאת, שאפשר להקים כ-40 תוכניות, אז אי אפשר לתת לכל אחד שיקים ושיהיו לו עשר תוכניות.

הרעיון הוא להקים את התשתית בנפרד, הרעיון שלנו לעשות מכרזים כדי שיהיה יותר מאחד שיקים את התשתית. יכול להיות אחד שיקים את כל התשתיות של כולם, אנחנו רוצים שיהיה יותר מאחד כדי שאלה שיקבלו רשיון לתוכן, יוכלו לבוא ליותר מאחד ולקיים תחרות, שלא יהיו כבולים באיזשהו מונופול.

יותר מאחד יוכל גם לשדר או שמראש אתה מגביל אותו?

הצעת החוק אומרת כרגע, שבעל התשתית יוכל לשדר עד 20% מהתוכניות, הוא יוכל להיות גם בעל תוכן.

אלמנט שני שנאמר כאן, לגבי מה עתידו של ה-FM. לפני 50 שנה כשהקימו את ה-FM, כולם חשבו שאחרי שנתיים ייסגר ה-AM. אז נכון שבמדינת ישראל AM יש רק ל"קול-ישראל" באיזה רשת וחצי ולגלי-צה"ל, אבל בעולם, ה-AM עובד ועוד לא הלך לאיבוד. להערכתו, גם ה-FM ימשיך לעבוד עוד עשרות שנים, זה שונה מטלוויזיה שמשנים פורמט.


לעניין המודולריות, מה שנאמר על-ידי הרשות השנייה - לפני כחמש שנים, שר התקשורת דאז, השר בנימין בן-אליעזר, פנה למנכ"ל הרשות השנייה דאז, זה לא היה מוטי שקלאר, מישהו לפניו, ואמר לו, יש אפשרות להקים היום שמונה תוכניות, מערך אחד, ולא הרימו את הכפפה כי אמרו, זה לא מספיק. הלכנו, התאמצנו, מצאנו עוד תדרים כדי להקים 40, אז היום מדברים על מודולריות. אנחנו מדברים על 40, ייקח הרבה זמן עד שנוכל למצוא תדרים לעשות יותר מזה. שאלה אותי היועצת המשפטית, אתי בנדלר, אם אפשר יהיה להרחיב את זה? בהסתכלות לשנים קדימה, התשובה היא כן, אבל זה לא מחר בבוקר. לכן אנחנו מוגבלים במספר הזה של 40 פחות או יותר. אם נלך על יותר אקטואליה ופחות מוזיקה, זה ילך לכיוון ה-50.

שאלתי את זה רק בהקשר לכך, שהרשות צריכה להחליט תוך זמן די קצר, האם לתת רשיונות או לערוך זיכיונות, וזה בהתחשב בצפי הדרישות.

עושים פרסום לציבור, רואים מה ההיצע ומה הביקוש. יכול להיות ש"קול-ישראל יחליט שהוא כן רוצה ללכת למרות שהוא אמר היום שהוא לא רוצה, בסך הכל "קול-ישראל" וגלי-צה"ל והקיימים הם סך הכל כ-25, השאר ילך לחדשים, זה יהיה שוק חופשי.

תודה רבה, אני מכריז על הפסקה, נחדש את הדיון בשעה שתיים עשרה.

אנו מחדשים את הישיבה.

אנו מבקשים שיציגו לנו את החוק מתוך מה שהוגש לוועדה, פרק ט' תקשורת.

אני אתחיל לקרוא, ומייד יצטרפו גם מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת, והם ייקחו את השרביט.

אדוני היושב ראש, לא גילית את דעתך, האם דעתך נוחה מכך שמכניסים את החוק הזה בחוק ההסדרים?

דעתי לא נוחה ואני לא רוצה לדון על שום הצעות חוק ההסדרים שמגישים לוועדות הכנסת בכלל. אני חושב שמן הראוי שכל ההצעות הכה חשובות, שיידונו במהלך כל השנה על ידי חברי הכנסת המוכשרים שנמצאים אתנו בוועדה. ולמרות כל זאת, למרות שאתה מצר על כך שהדברים מובאים בחוק ההסדרים, למרות שהיועצת המשפטית של הוועדה מתריעה לפני כל דיון את הדברים הללו, ויועץ משפטי לממשלה אמר את דעתו גם, למרות כל זה- -

ולמרות דבריו של יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, שהושמעו בראש חוצות נגד הצעות מהסוג הזה...

למרות זאת, אנו לומדים את הנושא וממשיכים. חיים, בבקשה.

קורא: סעיף (1)(א). השינוי פה אומר שמרחיבים את ההגדרה של בעל זיכיון, שהוא שינוי טכני, מתייחס גם לבעל זיכיון כיום שמשדר שידורי רדיו אנלוגיים וגם לאותו בעל רשיון שיבוא בעתיד ששידורי הרדיו הדיגיטליים- -

הדיגיטלי יהיה ברשיון?

הוא יהיה ברשיון בכל מקרה.

קורא סעיף (1)(ב).

אנו לא מצביעים, אך אני מכין את הצעת החוק להצבעה, לכן תגידו כל הערה עכשיו. אחרי שסיכמנו, זה בא רק להצבעה אחר כך, אני לא פותח את זה יותר. אנו גם נתייחס להסתייגויות, ואם לא זה יירד למליאה. נעצור אחרי כל פסקה.

לסעיף (ב), זו הערה טכנית, זיכיון לשידורי רדיו מעניקה מועצת הרשות השנייה, מתייחס אך ורק להיבט התוכן, לא לתשתית. הסיפא של ההגדרה – "ולהקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור" - הרשות השנייה לא מעניקה זיכיון להקמה, קיום והפעלה של תחנת שידור, זה רשיון נפרד שמעניק משרד התקשורת. לכן אנו מציעים למחוק את המלים החל מ"להקמה" עד סוף ההגדרה. כל הסיפא זה רשיון שמעניק משרד התקשורת.

בסדר.

אם כן ההגדרה תיגמר במלה "האנלוגית".

למה לתשתית אתה נותן זיכיון ולתוכן רשיון?

התשתית של הפצת שידורי הרדיו הדיגיטליים הקרקעיים ניתנת בשיטת מכרז, כי אנו לא מניחים שיהיו פה יותר ממפיץ אחד, שניים, שלושה, נראה מה יהיו תוצאות המכרז, לכן אתה נותן את זה לתקופה מוגבלת, ובסוף התקופה הזיכיון חוזר למדינה ויוצאים למכרז חדש. להבדיל מרשיון של תוכן, אנו נותנים לגורם משדר רשיון ואתו הוא רץ לכל התקופה, כמובן, הוא יכול להתחדש כל פרק זמן מסוים. זיכיון אנו נותנים במקום שהמשאב מוגבל, ורשיון כשאין מגבלה.

אתה מדבר על הקמת תשתית שעולה 50-100 מיליון ₪. פה אתה נותן את זה לזיכיון, נגיד לשלושים שנה. בסוף השלושים שנה אתה מוציא מכרז חדש, כשמה קורה עם התשתית של הזכיין?

אני מספר לך את הדברים שוועדת המכרזים תצטרך לשקול; אנו רוצים שתקופת הזמן תהיה כזאת שבסוף תקופת הזיכיון, המשדרים לא שווים, בשפה פשוטה, יוצאים למכרז חדש, הזכיין יוצא מהמקומות שבהם הוא נמצא, קרקעית פיזית עדיין יש כמה קרקעות. אתה זוכה במקום הזכיין הקודם – אתה מביא את הברזלים החדשים שלך ויוצא לתקופת זיכיון נוספת.

בעמ' 142 בסעיף 72ד(ב7) נאמר כך: "ועדת המכרזים תורה את תנאי המכרז, לרבות על הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזיכיון, במהלך תקופת הזיכיון ולאחריה". כלומר אנו לא נדרשים להכריע בזה כעת, אלא ועדת המכרזים היא שתדון.

כשאני צריך לתת את דעתי בשאלה הזו, אני צריך לראות את הקצה, איפה זה נגמר. אם היית אומרת לי שייתנו זיכיון רק לשנתיים, הייתי אומר שזה לא סביר. אך עם כל הכבוד לחיים, הוא לא דייק, ואם אדוני ירשה למר גלילי להרחיב, כי אני חושב שהוא יכול לדייק יותר.

הכוונה היא לעשות מכרז, ואנו מקווים שיותר מאחד יזכו ואז יקימו את התשתית, לא אחד יקים את כל התשתיות, אפשר לעשות את זה עד חמישה מערכי שידור שיהיו ב-15-20 אתרים בארץ. כל אחד מהחמישה יכול לתת 8-10 תוכניות. אפשר להכניס את כל החמישה באותו חדר על אותה אנטנה, את כל החמישה. אז לכאורה זכיין אחד יכול להקים את כל החמישה. המגמה שלנו היא שזה לא יהיה כך, אנו מקווים שיבואו כאלה שירצו להתחרות על זה, כדי שיהיה יותר מאחד.

הנקודות האלה כבר מוגדרים בחוק?

הם יצטרכו לבוא לשטחים של בזק או שטחים פרטיים אחרים, יש שטחים של הרשות השנייה, יש של בזק, לרשות השידור אין שטחים. מה שאמר חיים, שאחרי 15-20 שנה המשדרים האלה נגמרים, ואתה צריך לשפץ אותם. אך יכול להיות משדר שמתקלקל אחרי שמונה שנים, ואתה מחליף אותו ואחרי עשר שנים הוא כן טוב. כמו שאנו נותנים זיכיונות, אפשר לומר שאחרי X שנים כל מה שהוא עשה - הוא את ההוצאות שלו מוציא, ועכשיו זה עומד לרשות המדינה.

אם יהיה אחד?

יהיה מונופול, והוא יהיה צריך להיות מפוקח על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים.

אני מבקשת התייחסות לשאלת היו"ר לגבי המקרקעין שבהם תוקם התשתית הברזלית, אם אתה רוצה, אתה אומר שהמקרקעין האלה קיימים, קיימים מקרקעין של הרשות השנייה ושל רשות השידור, ואולי גורמים נוספים, אינני יודעת. מי מחייב את הרשות השנייה או את רשות השידור להקצות במקרקעין שלהם מקום להקמת אותה תשתית?

התשתית לא מסובכת. בשונה ממשדר טלוויזיה שצריך בשבילו אנטנה מאוד גבוהה, או משדר AM, ב-FM וברדיו דיגיטלי כמות המקום שצריך בחדר הוא לא דבר מסובך. כמו שיש היום על מלון שלום ועל המלון בכניסה לירושלים, אפשר מחר למצוא מלון אחר ולשים עליו.

המשדרים האלה פולטי קרינה?

הם פולטי קרינה במגבלות של הממונה על ההגבלים העסקיים. שמים אותם מספיק גבוה כדי שלא יזיקו לאנשים.

אתם לא צופים שעלולה להתעורר עם הנושא הזה בעיה?

יבוא יזם, ירצה להקים את זה, יבוא לבזק, יאמר להם: יש לכם אתר, באיזה מחיר אתם נותנים לי? ייתנו לו במחיר סביר – ילך אליהם. לא ייתנו לו – ילך למלון בשורש, שיש שם בתי מלון מספיק גבוהים, וישים את זה עליהם. בצורה עסקית הוא יוכל למצוא.

הרשיון יהיה גנרי, לפני כן. עוד לא כתבנו אותו, אבל הוא יכול להיות רשיון גנרי, וכל מקום שהוא בא, הוא צריך להביא לאישורנו משתי סיבות; אחת, כדי לראות שהתדרים מסתדרים, שתיים, הוא צריך ללכת למשרד לאיכות הסביבה ולקבל אישור.

קוראת (1)(ג). אנו ממשיכים בהוראות שמתאימות את ההגדרות הקיימות למצב החדש. אנו מציעים להוציא את הסיפא, כי בהמשך יש הגדרה לתחנת הזנה לווינית, וננסה לתקן את הנוסח שלה כדי להתאים את שתי ההגדרות, כלומר היום אנו רוצים שההגדרה "רשיון להפעלת תחנת הזנה לווינית" תהיה עד המלים "של תחנת הזנה לווינית".

לסעיף (ג) יש עוד הערה מעבר לזה שאנו מוחקים את המלים? הלאה.

קוראת (1)(ד), (ה).

אין הגדרה לתחנה לשידורים לוויניים. הצעה ראשונית – "מתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללווין של שידורי בעל רשיון לשידורי רדיו, למעט אולפן".

עוד הערה בנושא זה? הלאה.

קוראת (1)(ו), (2), (3). בסעיף (3) במקום "זיכיון", יבוא: "זיכיון לשידורים ורשיון לשידורי רדיו".

קוראת (4)(א), (ב).

קוראת (5).

ב-(ד); אין הגדרה לרשיון, יש הגדרה לרשיון לשידורי רדיו, לכן אחרי "הזיכיון" הייתי כותב: "לשידורים או רשיון לשידורי רדיו", וההמשך כפי שכתוב.

קוראת (6).

קוראת (7). סעיף 36 מתייחס להגבלות והעברת בעלות בזיכיון, כלומר נקבע שזיכיון לא ניתן לשעבוד, לעיקול או להעברה, וגם כתוב מהם התנאים שצריך לקיים בעל זיכיון שהוא תאגיד בעל הון מניות. כאן אנו מנסים להתאים את הוראות הסעיף למשטר החדש ולהחילם גם על בעלי רשיונות. הסעיף שהיושב ראש ביקש להתייחס אליו הוא (ב)(3), שאומר שאם בעל הזיכיון לרדיו הוא תאגיד בעל הון מניות, לא יעביר ולא ירכוש אדם במישרין או בעקיפין אמצעי שליטה בו, שאם הוא יעבירם, יחדל להתקיים בבעל זיכיון התנאים שנתנו לו מלכתחילה לקבל את הזיכיון. כל זה כפוף ל-(ו), שמאפשר לשר באישור ועדת הכלכלה ובאישור מועצת הרשות השנייה לשנות כל מיני הגבלות שנוגעות להחזקות ולהעברת בעלות. מאפשרים לו להצר, להרחיב את המגבלות. אנו רוצים להשאיר את האפשרות שהשר בהתייעצות עם המועצה והוועדה יוכל לשנות את המגבלות. אנו לא משנים את המצב הקיים. גם הסעיפים ששאלת לגביהם בהמשך, 72א(ג) ו-72ג(ג) נוגעים לבעלויות, והם חדשים, נגיע אליהם.

אותה הערה לסעיף 36(ב)(3) וסעיף 36(ה), שניהם מונים שורת סעיפים שעוסקים בבעלות צולבת וריכוז שליטה שמועצת הרשות השנייה צריכה לבחון בכל פעם שיש העברת מניות, ומשניהם נשמט סעיף 72ג. צריך להוסיף לאחר 72א גם את 72ג. ראשית, בסעיף 7ג צריך להוסיף תיקון נוסף: במקום "או 72א" יבוא "72א או 72ג". בסעיף עצמו, אם מסתכלים בחוק העיקרי, מצוין 72א בסיפא ל-36(ב)(3). לא מצוין 72ג. כלומר כאשר מועצת הרשות באה לאשר או לא לאשר העברה מסוימת, סעיף 72ג שקובע את הבעלויות הצולבות לעניין הרדיו הדיגיטלי הוא לא אחד התנאים שהיא בודקת. אותה הערה בדיוק לסעיף 36(ה), שכאן זה (ד).

למיטב הבנתנו, הוגשה הסתייגות על ידי חבר הכנסת בנלולו באמצעות בקשה לתיקון סעיף 35א.

הוא צריך להיות כאן כדי להסביר אותה. אני שומעת שברגע זה הוא נכנס עם הסתייגות, לא ראיתי אותה עד עכשיו.

התחנות האזוריות סבורות שבמצב שבו יש 50 תחנות רדיו אזוריות, אין מקום למגבלות הקשיחות של הבעלות הצולבת שקבועות בסעיף 72א לחוק הרשות השנייה. אנו סבורים שאפשר בכלל לוותר על כל סעיף 72א ולהביא לביטולו לחלוטין. לכן אנו סבורים שסעיפים (ג) ו-(ד) הנמצאים בסעיף 36, צריכים להימחק.

זה אפילו לא חתום על ידו. בחיים לא קיבלתי הסתייגות בצורה כזאת.

אם הוא הגיש הסתייגות, הוא צריך להסביר לנו מה הוא רוצה. אני צריך לשמוע ממנו מה הוא רוצה כדי לדעת אם להעלות את זה להצבעה ולהצביע בעד זה או לדחות.

הסתייגויות לפי תקנון הכנסת הן הצעות, ויכול שהצעתו של חבר הכנסת המציע תתקבל בוועדה.

היות שהוא לא נמצא פה, אני לא יכול להעלות את זה להצבעה. הייתי רוצה לשמוע את דעתו, כדי לדעת כיצד לפעול.

אין לי ייפוי כוח מחבר הכנסת בנלולו, לכן אני מייצג רק את התאחדות תחנות הרדיו האזוריות.

נניח לזה כרגע. כרגע נדלג על הנושא הזה, ונשאיר את האפשרות שהוא יגיש את ההסתייגות ויסביר לנו אותה אחר כך.

אמרתי את מה שסבורות התחנות האזוריות, שמן הראוי למחוק את סעיפים (ג) ו-(ד), כי לדעתנו מן הראוי בכלל לבטל את סעיף 72א לחוק הרשות השנייה.

כלומר שגורם אחד יוכל להחזיק את כל תחנות הרדיו האזוריות.

במצב שבו יש 50 תחנות רדיו מסחריות במדינת ישראל בפריסה ארצית, אין שום משמעות לא לנושא האזוריות, לא לנושא המגבלות- -

דיבר כאן יושב ראש הרשות השנייה, כמה חשוב הפן האזורי, החשיבות של הרדיו האזורי- -

העניין בשורה התחתונה ובסיכומו של יום יהיה בשיקול דעתן של התחנות עצמן. תחנה כמו רדיו קול חי תעדיף כמובן לשמור על הצביון האזורי של התחנה שלה. בהצעת החוק עצמה ממילא מוצע לאפשר איחוד בין בעלי זיכיונות. האיחוד שמוצע לבצע פה הוא איחוד שאינו מעשי. אנו מבקשים שיתאפשר איחוד בין בעלי זיכיונות, שהוא מעבר לסתם איחוד הזיכיון באמצעות מיזוג בין שני גופים פרטיים שאולי ירצו להתמזג ואולי לא, לאפשר כל מיני סוגים של מיזוגים. למשל, היום יש תחנה בתל אביב ובחיפה. הן לא יכולות לשתף פעולה ולהתמזג.

לשתף פעולה הן יכולות.

הן לא יכולות להתמזג, כי סעיף 72א(4), אם אני זוכר, אוסר על תחנות מתל אביב, מירושלים ומחיפה להתמזג, כי הן ערים גדולות. אין לכך משמעות ברגע שאנו מדברים על 50 תחנות רדיו ארציות. זה מאבד לחלוטין מכל המשמעות שלו. לכן במצב כזה שנפתחים השמיים, אין סיבה להשאיר את הידיים של התחנות האזוריות קשורות מאחורי הגב.

חברי כאן מתפרץ לדלת פתוחה לגבי המיזוג של תחנה בחיפה ותחנה בתל אביב, כי נגיע בהמשך הדרך לאפשרות למיזוג כזה. סעיף 72א הוא חשוב ומלווה אותנו מאז צאת חוק הרשות השנייה לאוויר העולם. זה הסעיף שמעגן את האזוריות. אם לא היה הסעיף הזה, גורם אחד יוכל להפעיל את כל תחנות הרדיו האזורי בכל הארץ.

סעיף 72י מאפשר מיזוג ואיחוד של תחנות, אם יש קושי עם הסעיף הספציפי הזה, כשנגיע לנוסח הסעיף נשמח לשמוע את ההתייחסות.

פסקה (7) אם כך נגמרה. יש הצעה של חבר הכנסת בנלולו.

בסעיף 35א- -

לא הוצע לגבי הסעיף הזה שום דבר. לא הוצע לתקן את הסעיף הזה, לא הוצע לגביו שום דבר. הכנתי לוועדה את כל הסעיפים שהוצע לתקן אותם. את הסעיף הזה לא הוצאתי בכלל כי לא הוצע לגביו שום דבר.

מה אומר סעיף 35א?

קוראת סעיף 35א. נעשה שימוש בסעיף הזה להארכת הזיכיון. התחנות נמצאות כרגע בהארכה שלישית.

מי שהולך להיפגע מכל העסק הזה הם בעלי הזיכיונות היום שקיימים. אני מבקש להוסיף תקופה נוספת של 8 שנים, מעבר ל-12.

מאיזו בחינה הם אמורים להיפגע?

ייווספו עוד תחנות.

הזיכיון אמור להסתיים ב-2008. כרגע בהצעת החוק כנראה לא יהיו לוחות זמנים. עד שיעלה הרדיו הדיגיטלי, ייקח תקופת זמן ארוכה. עד שתהיה לו חדירה משמעותית גם ייקח תקופה ארוכה.

אדוני היושב ראש, הנפגעים האמיתיים יושבים פה, תשמע אותם.

שמעתי אותם. אמרתי שאנו לא רוצים לפגוע בהם. עד 2008 יש עוד הרבה זמן. יחד עם זאת גם המנכ"ל אמר שהוא בוחן את הדברים האלה מחדש ויביא לשרה, למצוא פתרון אמיתי וצודק. גם לי כיושב ראש ועדת הכלכלה חשוב הרדיו האזורי, השידורים לפריפריות. אנו צריכים לעזור להם, אך כרגע זה גם לא נמצא לנו.

תביא את זה להצבעה. אם אני צריך להביא את זה כעניין חדש, אני אביא את זה לוועדת הכנסת, נחזיר את זה לכאן, נוסיף את זה פה ונביא להצבעה. אם זה יעבור, טוב. לא יעבור, נעשה את זה אחרי חוק ההסדרים.

אני מאוד בעד דברי היושב ראש גם בתחילת הדיון שדיבר שאנו צריכים להשתדל לגרום פה לאיזונים ולא לפגוע ברדיו האזורי וודאי לא לתת להם לקרוס, אך אני לא יכול לא להיות עקבי. צריך למצוא את הדרך, וטוב אמר המנכ"ל שצריך לבחון את הנושא הזה, כדי שהזכיינים לא ייפגעו. אסור שנגרום מצב שיהיו הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל שלא יהיו שווים בפני החוק. אני חושב שמה שהיושב ראש הציע יהיה הכי נכון, גם חבר הכנסת בנלולו יקבל את זה.

לדיון הבא שיביא חלופה.

מדובר כאן בנושא מהותי. זה הרס תחנות הרדיו. נאמר פה שזה בעוד 8 שנים, זה לא כך. הצעת החוק מדברת על חתימה על נייר שבסופו של דבר, קרי בעוד חודשיים, ארבעה חודשים, התחנות יוכלו להתחיל לשדר. זה שעדיין אין מקלטים, אנו מכירים את זה. מחר יהיו מקלטים לכולם, אז נדון שוב בזה? או זה ישונה עכשיו או זה יוצא מחוק ההסדרים. אי אפשר לאכול את העוגה ושתישאר שלמה. אתם הולכים להרוס את הרדיו האזורי. יש תחנות שיש להן זיכיון לעוד ארבע שנים. אז לא תיתן להן עוד שנתיים? לא ישקיעו יותר בתשתיות? מה יהיה הלאה?

למה דווקא בשיטה של הארכת הזיכיון? סביב השולחן הזה יש כמעט קונצנזוס על כך שיש סבירות גבוהה להניח שכשהשיטה הדיגיטלית תפעל, הרדיו האזורי ייעלם. אתה רוצה פיצוי, אני מבין. למה במקום לתת לך זיכיון לעוד שמונה שנים, לא לומר: תיתן לך נגיד שתיים במקום אחת, שתוכל לשדר שתי תחנות במקום אחת? למה אתה ישר אומר: הפיצוי שאני רוצה זה עוד שמונה שנים? תגיד אני רוצה שלוש תחנות במקום שמונה שנים.

אתה שואל שאלה נכונה, אך היות שאנו יודעים שבהתחלה ישדר רק האנלוגי, והדיגיטלי יעלה. אותה תקופה זה בדיוק פרק הזמן שהוצג פה לוועדה בפעם שעברה שדרוש כדי להכניס את זה לתוך מסלול. צריך להסתכל גם מה קרה בחו"ל. בהתחשב במה שקרה בחו"ל, התחנות הקבועות קיבלו רשיונות דיגיטליים, ומשדרים בד בבד. נאמר כאן על ידי מנכ"ל הרשות השנייה, שהוא מבין בעניין הזה, שאי אפשר לחתוך כרגע את הרדיו האנלוגי. יש לנו עוד חלק שנתיים וחצי, חלק עוד ארבע שנים. לחלק תאריך ולחלק לא? לכן אמרתי: שתי תקופות זיכיון. זה נשמע הגיוני. כשאפשר היה להגיש בקשות- -

אדוני המנכ"ל, דיברו אתי מערוץ 10 ואמרו שאתם מביאים חקיקה להאריך את הזיכיון שלהם לעוד כמה שנים. הם דיברו עם השרה וביקשו לעדכן אותי. אולי באותה הצעה תשקלו גם את הנושא של הרדיו האזורי להארכה, מצד אחד שלא יהיה עוול, מצד שני שאט אט ישתלבו גם במהלך החדש.

כשבאים לבחון הארכת זיכיון, יש כאן הרבה השפעות רוחב, אנו בוחנים אותן עכשיו. אחת האפשרויות היא חקיקה ממשלתית בעניין ערוץ 10. אנו מודעים להצעת החוק הפרטית שיש אצלך. השרה, נקבעו לה עוד מספר פגישות עם בעלי עניין עוד השבוע. אני בהחלט מבין את תחנות הרדיו האזוריות, ואי אפשר להתעלם מהסוגייה שאותה הם מעלים. אך איני חושב שבמסגרת דיון קצוב כזה, במסגרת חוק ההסדרים, ואתם יודעים את דעתנו בעניין הרפורמות או ההסדרים החדשים שרוצים להכניס במסגרת חוק ההסדרים, שאנו נגד, במסגרת זו כדרך אגב גם להאריך את הזיכיון בעוד שמונה שנים, בדיון של יום אחד תחת לחץ, אני חושב שזה לא רציני.

אמרנו שאנו בהחלט וכנים לבחון את הסוגייה. לדעתי, עמדת משרד האוצר ידועה לכם.

מהי?

עמדתנו ידועה, עמדת משרד המשפטים ידועה. אנו חייבים לבוא בקול אחד של ממשלה. לנו אין עמדת ממשלה, זה לא רציני שתבוא הגברת ממשרד המשפטים ותאמר את עמדתה ואנו את שלנו והאוצר את שלו, ויכול להיות שזו אותה עמדה. מן הראוי מבחינת סדרי ממשל תקינים, אנו נבחן את הסוגייה ונשיב עליה בבוא העת.

כנראה כולם קיבלו תדרוך מדידי לפני הישיבה...

ממש לא. אנו לא קיימנו רבע דיון עם משרד המשפטים בסוגייה הזו.

מה עמדת משרד האוצר?

במסגרת הטיפול בהצעת החוק הזו גם קיימנו דיאלוג עם תחנות הרדיו האזוריות, כי יש פה שוק שמושפע מהצעה כזאת. במסגרת אותם דיונים שהשתתפו בהם נציגי משרד התקשורת ונציגי הרשות השנייה וגם נציגת משרד המשפטים ככל שהיה ניתן, וכל זה היה במהלך החודש האחרון, הועלו סוגיות כמו גם הארכת הזיכיון שלהם. עמדתנו הובהרה לתחנות הרדיו, ואפשר לפתוח את זה לדיון, למרות שזה לא לחקיקה, אך היו שם קבוצת דרישות, ולרובן הגדול ככל שניתן ניסינו להתייחס בצורה חיובית.

לגבי הסוגייה של הארכת הזיכיון אני חושב שכשמאריכים זיכיון לתחנות הרדיו האזוריות, צריך לראות למה רוצים להאריך. סתם כך לא צריך להאריך. כל בר דעת יגיד – לא קרה שום שינוי בשוק, למה אתה מאריך לו את הזיכיון? שיתמודדו וייכנסו שחקנים חדשים, והטוב ביותר ייקח את הזיכיון החדש. אך כנראה שהצעת החוק הזו עושה שינוי בשוק. זה עמדה של משרד האוצר ולא שגובשה יחד עם משרדי הממשלה האחרים – שבמידה ושידורי רדיו דיגיטליים כן יקרמו עור וגידים במדינת ישראל בצורה אמיתית, מסחרית, אנו חושבים שכן צריך לבדוק את האפשרות של הארכת הזיכיון, מהטעם המבוסס שיש שינוי משמעותי בשוק, הפיידינג-אאוט של האנלוגי, כניסת הדיגיטלי וההשפעה שזה מייצר על תחנות הרדיו האזוריות. זו עמדה שלנו כרגע בתוך האוצר, אנו צריכים לעשות תיאום מלא שלה מול משרדי הממשלה האחרים הרלוונטיים, ואולי תוך תקופה קצרה נוכל לייצר עמדה משותפת ולייצר את הדיון שוב בוועדה.

אנו מתנגדים להארכת הזיכיון ממספר טעמים; תחנות הרדיו האזוריות נכנסו לתקופת זיכיון שמלכתחילה היה קבוע בחוק תקופה של ארבע שנים פלוס אפשרות להארכה של ארבע שנים. הם קיבלו את ההארכה של ארבע שנים נוספות. לאחר מכן בתיקון חקיקה נוספה תקופה נוספת של ארבע שנים, כלומר כרגע אנו עומדים במצב של 12 שנים. ב-2008 מסתיים לכולם. זה לא סוד שהצעת החוק הזו אמנם נוקבת בתאריכים קרובים, אך יש בסיס סביר לדעה שהתאריכים האלה יהיו מאוחרים יותר.

לפי מה?

הרדיו הדיגיטלי לא חודר לכאן מחר בבוקר, וגם במדינות אחרות שיעור החדירה של הרדיו הדיגיטלי לא היה מהיר. כלומר האיום הגדול מצד הרדיו הדיגיטלי אינו ברור, נהפוך הוא, אם מדובר על חדירה מסיבית, היא לא תהיה, סביר להניח, עד 2008.

לכן לא הורד הרדיו האנלוגי. מה שאת אומרת זה להוריד את הרדיו האנלוגי.

במקביל בעולם כולו גם כשיש שידור דיגיטלי חי ובועט, הוא מתקיים במקביל לשידור ה-FM. כלומר תחנות כמו תחנות הרדיו האזוריות ממשיכות לשדר, לכן לא מדובר בהרס ובחיסולן. בוא נדבר על תקופת הזיכיון הספציפית עד 2008. לא הובאה כאן שום הוכחה, וזה גם בלתי אפשרי לדעתי, שתהיה כאן פגיעה עד 2008 כזאת שמחייבת הארכה. אנו חושבים שהארכה שמתבקשת היא בעייתית מאוד, אולי אפילו מבחינה חוקתית, מכיוון שיש פה פגיעה גם אחורה וגם כלפי מי שהיה רוצה להתמודד ב-2008 על הארכת זיכיון ולא יוכל.

מעבר לכך, מה שנטען כאן שהערך של הנכס יהיה שווה יותר, אך בכל זאת רוצים להחזיק בנכס. אנו מתבקשים לא להקלות מסוגים שונים, אלא דווקא להטבה בדמות של הארכת הזיכיון. איך זה מתחבר אם אין לך נכס ששווה פחות כאשר הרדיו הדיגיטלי נכנס?

אני רוצה להסביר למה זה נושא חדש, וזה עניין מהותי. זה לא רק החלטה של ועדת הכנסת, אלא יש פה עניין מהותי, ואולי תשתכנע. אמנון רובינשטיין כתב שהאיסור על העלאת נושא חדש בשלב הדיון בוועדה נועד למנוע מצב שבו יוכרעו בדרך זו ויוגשו לאישור סופי עניינים שלא הציבור ולא מליאת הכנסת יכולים היו לתת עליהם את הדעת, משום שלא הוזכרו בהצעת חוק כפי שפורסמה לקראת הקריאה הראשונה ולא נדונו בעת הקריאה הראשונה במליאת הכנסת. זה בדיוק המצב שבו אנו נמצאים. דיון גלוי ופתוח, אני לא מדברת אתך רק על פרוצדורה, אלא גם על מהות, דיון פתוח שבו כולם יכולים להביע את עמדתם, ואם צריך מתמודדים פוטנציאליים, מתמודדים פוטנציאליים, לא היה, כי אין שום זיקה בין ההצעה להאריך את הזיכיון להצעת החוק שלפנינו. לכן גם מבחינת המהות הטענה של נושא חדש היא נכונה בהקשר הזה.

ההסברים הם נפלאים, אך זה שאתם הוצאתם את סעיף 35 מחוק ההסדרים- -

לא נגענו בו. הדיון הוא רק ברדיו הדיגיטלי, לא האזורי.

אם חבר הכנסת בנלולו לא חוזר בו מההצעה, צריך להביא את זה להכרעת ועדת הכנסת.

נושא חדש.

הצעת החוק הזו כולה מלכתחילה הביאה בחשבון את האפשרות שייגרמו נזקים לתחנות הרדיו האזוריות, שאחרת לא היו מכניסים כבר להצעת החוק הזו סעיפים כמו הקלות בסעיף שמאפשר לתחנות אזוריות למזג את אזור זיכיונן. העובדה שמשרדי הממשלה לא מצאו לנכון באותה הזדמנות גם להביא להארכת הזיכיון, לא עושה את זה נושא חדש. הנושא הזה קשור חד משמעית.

אתה אומר נושא חדש?

אם חבר הכנסת בנלולו מסכים מלכתחילה, הרי שאסור לשלב נושא חדש. אם טוען חבר הכנסת בנלולו שלא מדובר בנושא חדש, וטוענת נציגת הממשלה שזה נושא חדש, אנו חייבים לפי התקנון, זה צריך ללכת לוועדת הכנסת, ואם היא תחליט שזה נושא חדש - סוף סיפור. תחליט ועדת הכנסת שאין מדובר בנושא חדש, צריך הנושא לחזור לדיון בוועדה הזו. הוועדה ממשיכה לסעיפים האחרים. זה לא קשור לסעיפים האחרים.

מצד אחד לא רוצים לשנות את הסעיף, מצד אחד אומרים: להעביר את זה אז איז ולהעביר לוועדה ההיא איזה סעיף חדש.

זה מה שמחייב אותנו תקנון הכנסת, משנטענה הטענה על נושא חדש.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית; אם ביום רביעי שלושת משרדי הממשלה, האוצר, תקשורת והמשפטים מביאים לנו תשובה - טובה או לא, זה סיפור אחר – אם התשובה נראית לנו, בסדר. אם התשובה לא נראית לבעלי הרדיו האזורי, האם אפשר באותו יום להעלות נושא חדש? ואז אני מוכן אז להעלות נושא חדש.

הדיונים חייבים להסתיים השבוע.

אני זוכר שלפעמים תוך חמש דקות ועדת הכנסת התאספו.

אם ועדת הכנסת תתכנס מייד, והוועדה תשוב לדון בנושא, זה בסדר. תפקידי הוא לומר לכם שתשימו לב שאם ועדת הכנסת לא תדון בזה מייד ולא תכריע, יש פה סימני שאלה- -

אני לא רוצה לחיות עם סימני שאלה. אנו ניגש לנושא חדש.

אנו נדאג להכין את זה עד מחר. עד אז אני לא יכול לדון בסעיף הזה, אני ממשיך הלאה.

ההצעה כפי שהועלתה כאן, יש פה חשש לפגיעה בחוקתיות.

תטענו את הטענות האלה בוועדת הכנסת.

אמרתי שבין אם החלטת ועדת הכנסת תהיה כזאת או כזאת, בכל מקרה אנו צריכים לקיים דיון על חוקתיות של סעיף המאריך בשמונה שנים זיכיון שניתן מלכתחילה לארבע ועוד ארבע, וכרגע אנו נמצאים כבר ב-12 שנים.

אבל ה-12 שנים מסתיימות עוד שנתיים.

מה הבעיה מבחינת השוויון; אדם ניגש למכרז והוא יודע שלפניו יש מודל, שבמקרה הזה הוא של ארבע ועוד ארבע, הוא אומר: כך שווה לי או לא?

עוד שבועיים תהיה אותה בעיה בדיוק לגבי ערוץ 10.

אני לא ראיתי הצעת חוק כזאת.

סעיף 35 ירד מהשולחן. כלומר בסעיף 36 סעיפים (ג), (ד) תוקנו. השאר בסדר.

קוראת (8).

הערות? הלאה.

קוראת (9).

קוראת (10). זה נוגע לטלוויזיה ולא לרדיו.

נכון, ורק בגלל רצף המספרים של הסעיפים שבחוק הרשות השנייה התקבלה על זה החלטת ממשלה נפרדת, לא בתוך הרדיו הדיגיטלי. מבחינת הפרוצדורה זה קיים בתוך חוק הרשות השנייה, שהחוק מטפל גם ברדיו וגם בטלוויזיה. מבחינה כרונולוגית זה נכנס בדיוק במספר הזה. הסעיף הזה בא להבהיר שכשזכיינים לא יכולים לקזז הוצאות שוטפות מהתמלוגים - זכייני ערוץ 2 משלמים תמלוגים למדינה. מתוך התמלוגים האלה הם יכולים לקזז את העלות של הקמת המערך. אך את העלויות השוטפות – תחזוקה, דלק, חשמל וכו', אנו עושים פה הבהרה, שכל מה שקשור להפצה השוטפת של השידורים, את זה הם לא יכולים לקזז מהתמלוגים שהם משלמים למדינה.

אתם מרעים את המצב שלהם לטובתכם.

מבחינת הכנסות המדינה, המצב היום, שהוא לא ברור, פוגע בהכנסות המדינה. שתיים, הפגיעה בהכנסות המדינה משתרשרת גם לפגיעה בחוק הקולנוע, כי 50% מהתמלוגים עד 2004 הועברו- -

לא ברור לי. בתחילת הדיון היתה לנו בעיה בעצם הכנסת החוק הזה לחוק ההסדרים. עכשיו הוא גם מכניס לי חוק אחר שקשור לחוק הטלוויזיה, ודרך אגב בחוק ההסדרים מעבירים כבר את הרדיו הדיגיטלי ודרך אגב מכניסים גם את זה וגם את זה.

נשים אותו בצד.

הסוגייה הזו קיבלה החלטת ממשלה נפרדת, לא במסגרת חוק שידורי הרדיו הדיגיטליים. יש החלטת ממשלה שאומרת שברגע שהזכיינים של ערוץ 2 מפיצים את השידורים שלהם, יש להם עלות מסוימת. את העלות הזו הם לא יכולים לקזז מהתמלוגים שהם משלמים למדינה. היום הם חייבים תמלוגים למדינה, ומהם מותר להם לקזז כמה סעיפים. אנו מבהירים פה מצב שמבחינתנו חשוב להבהיר. סוגיות של תפעול שוטף של אותם מערכים, אי אפשר יהיה לנכות את הסכומים האלה מהסכומים שהם אחרי זה אמורים לגלגל לקופת המדינה, לפי חוק.

אך אין פה הזכיינים שיגידו מה עמדתם.

הוזמנו לדיון, כנראה לא מצאו לנכון לבוא, וסיבותיהם עמם.

אני לא רוצה להיכנס כרגע לסעיף 11. אני גם רוצה שנעשה שוב דיון בסעיף 10, הייתי רוצה לשמוע את קול הגופים שנוגעים בזה.

הם לא מוצאים לנכון להגיע. הם הוזמנו פעמיים.

בגלל שעוד לא סיימתי את כל החקיקה ועוד יש נושאים, בסעיף 10 נדון שוב, נזמין שוב את הנוגעים בדבר. נכין את הצעת חבר הכנסת בנלולו כנושא חדש. השבוע נקיים דיון, השבוע נגמור את החוק.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:30.