שירותי דת לאוכלוסיה המוסלמית












15
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
7.3.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 400

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, כ"ו באדר א' התשס"ה (7 במרץ 2005), שעה 11:15

שירותי דת לאוכלוסיה המוסלמית – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת אלסאנע.

חברי הוועדה: ר'אלב מג'אדלה - היו"ר
טלב אלסאנע
עבד אלמאלכ דהאמשה
ואסל טאהא

משרד הפנים:
ישראל עינב - סמנכ"ל וממונה על אגף עדות
יעקב סלמה - מנהל אגף עדות לא יהודיות

אמנון דה-הרטוך - רפרנט דתות, משרד המשפטים
חנן ארליך - מתמחה של עו"ד דה הרטוך, מ. המשפטים
ערן פולק - משרד האוצר
מחמוד מואסי - יו"ר אגודת מורי הדת האיסלאמיים
שיח' סאלח אבו חמיד
שיח' אחמד נאטור - יו"ר בתי המשפט השרעיים.
מוסא אבו עאייד - נציג המועצה המוסלמית בדרום
געפר פרח - מרכז מוסאווא
שאוקי חטיב - יו"ר ועדת המעקב

יפה שפירא

חנה כהן



שירותי דת לאוכלוסיה המוסלמית - הצעה לסדר היום של חבר הכנסת טלב אלסאנע

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בהצעה לסדר של חבר הכנסת טלב אלסאנע בעניין שירותי דת לאוכלוסיה המוסלמית. חבר הכנסת אלסאנע, בבקשה.

אני מודה ליושב ראש על זה שראה לנכון לזרז את הדיון בהצעה שנדונה במליאת הכנסת ועברה לוועדה זו. אני מקדם בברכה את יושב-ראש ועדת המעקב, מר שאוקי חטיב, ושאר המשתתפים בדיון.

לדעתי הדיון נוגע לסוגיה שחשובה מאוד ל-20% מאזרחי המדינה הלא יהודים – מוסלמים, דרוזים, נוצרים וצ'רקסים. אחת הבעיות הברורות היא היעדר מדיניות שוויונית בחלוקת המשאבים והתקציבים. הפערים מדהימים, עד כדי כך שחלקם של המוסלמים בתקציב משרד הדתות אינו עולה על 2% לעומת 20% חלקם היחסי באוכלוסיה. התקציב המיועד לשיפוץ מסגדים, בתי קברות ומבני דת הוא זעום וגם אין פיקוח, בקרה וקריטריונים ברורים לחלוקת המשאבים.

הדבר בולט ובזמנו היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, הודה בקיפוח והאפליה בתחום הזה. מבקר המדינה התייחס לכך וזה הגיע גם לדיון בבג"ץ, אשר קבע שיש מדיניות מפלה, לא שוויונית, אבל הוא לא נתן את הסעד המבוקש, כי טען שהעתירה לא מספיק מפורטת, כלומר לא התייחסו לכול סעיף וסעיף ולא דרשו סעיפים מוגדרים.

המדיניות השוויונית הזאת, גם בקשר למקומות הקדושים, מופיעה גם במגילת העצמאות של מדינת ישראל, שם נאמר שמדינת ישראל תדאג לשוויון בין כל אזרחיה ותבטיח חופש דת וכל הדברים הטובים להלכה, אבל למעשה הם בגדר חלום ואינם חלק מהמדיניות הממשלתית.

היום במשרד הדתות, אפילו בתחום שאמור לשרת את האוכלוסיה, אין מוסד מוגדר שאמור לתת את השירות לאוכלוסיה הזאת. יש 350 מסגדים שאין בהם אימאמים. אני לא יודע אם נשמע כאן ממר יעקב סלמה לגבי מספר התקנים המוקצים לאזרחים המוסלמים. לדעתי יש מחסור בכ-200 תקנים במסגדים השונים. גם השכר שלהם בעייתי - הם לא מוגדרים כעובדי מדינה, השכר שלהם הוא שכר מינימום, הדירוג הוא הדירוג הכי נמוך שניתן להעלות על הדעת. הייתי רוצה לשמוע השוואה בין השכר שמקבלים נותני שירותי דת אצל המוסלמים לעומת רבנים או אחרים אצל היהודים. לא בדקתי, אבל אני מאמין שהפערים בתחום זה גדולים. אינני יודע וחושב שיש הסבר לפערים הלא מוצדקים האלה.

בזמנו, השר שמעון שטרית, בתקופה הקצרה שבה היה שר הדתות, הגיש תוכנית לרפורמה תחת הכותרת: תוכנית להסדרים חדשים בשרותי הדת למוסלמים, דרוזים ונוצרים. בין היתר הוא המליץ שיוקם מינהל לשירותי דת למוסלמים. הוא דיבר על הקמת מינהל לשירותי דת למוסלמים אשר יעסוק בטיפול במכלול שירותי הדת למוסלמים, ינהל את מערך כלי הקודש המשרתים את העדה המוסלמית ויטפל בבתי התפילה - המסגדים - המוסלמים ובכל מיני מטרות אחרות. הוא דיבר על מועצה דתית ארצית מוסלמית, כדי שיהיה גוף אשר ינתב את השירות הזה. היום אין גוף מוכר שיפעל מול המדינה לשפר את שירותי הדת. אין גוף שמייצג, יש תנועות מוסלמיות, אבל אין גוף ממלכתי שיש לו על-פי חוק את הסמכות לטפל, לקדם, לעזור ולסייע.

אתה אומר את זה גם בהיעדר משרד דתות.

עוד יותר גרוע. לדעתי זה צריך להיות גם אם אין משרד דתות שמאגד את זה ברמה של המדינה. צריך שיהיה גוף שייצג ותהיה לו סמכות על-פי חוק.

בנוסף לכך הומלץ על שיפור מעמדם של אנשי הדת המוסלמים המועסקים על-ידי המדינה. דובר על צורך בהגדלה ניכרת של ההקצבות של משרד הדתות למקומות הקדושים למוסלמים. דובר גם על הקמת עמותת "חאג'" אשר תטפל בכל הנושאים הקשורים לעליית עולי רגל למכה. דובר על כך שתהיינה לה סמכויות מוגדרות ושהיא תדאג לרווחתו של עולה הרגל ושלא יהיה מצב שאם יש בעיה עולה הרגל צריך לדאוג לעצמו.

כמו כן, דובר על הקמת מרכז לפיתוח שירותי דת ומבני דת למוסלמים. עד היום לא מקבלים הקצבות מקרן העזבונות לפי אותם הקריטריונים הנהוגים לגבי היהודים. דובר על שיפור מבני הדת של בתי הדין השרעיים. לדעתי בתקופה האחרונה היה שיפור משמעותי וגם מבחינת התנאים והדרישות בעניין השכלה משפטית לקאדים.

לדעתי יש צורך לאגד את כל המשימות האלה תחת מטרייה אחרת. היום יש העניין של מחלקת הדתות, שבזמנו היה אחראי עליה אדם בשם נסים דנה. הוא כיהן שם במשך שלושים שנה, אבל הוא לא קידם ולא טיפל בשום דבר. גם אחר כך לא חל שום שינוי משמעותי.

אני סבור שהמצב הקיים לא יכול להימשך ואסור שיימשך. צריך להיות שינוי מדיניות. צריכה להיות בדיקה מעמיקה וההצעה של השר שמעון שטרית יכולה להיות בסיס לשינוי. אדוני היושב-ראש, בתקופתך כיושב ראש ועדת הפנים, אתה יכול לתרום לקידום העניין.

בעניין המסגדים דובר על מחסור באימאמים. מלבד אימאם צריך בכל מסגד גם מואזין. רק לפני שבוע קיבלתי תשובה ממשרד הפנים שבמחצית מהמסגדים אין בכלל תקנים ואין להם אימאמים, שלא לדבר על מואזינים ושרתים למסגדים.

לגבי נכסי הוואקף המוסלמים – אני מקווה שהוקפא סופית עניין מכירת בית הקברות בחיפה והעברת כביש בבית הקברות ממלוקיה ביפו. זה מביא אותנו לוועדות נאמנים, ממונים מטעם שהממשלה מינתה. הם מונו כדי שיהיו כלי עזר כדי הממשלה תמכור את נכסי הוואקף המוסלמי בכל המקומות, במיוחד בערים. אנחנו יודעים לאן הוואקף הגיע. אף אחד לא יודע כמה מכניס הוואקף המוסלמי. חבר הכנסת בשארה ואנוכי ניסינו כמה פעמים לברר את זה, הגשנו שאילתות וכו', כדי לדעת כמה הוואקף מכניס לממשלה. ביקשנו לדעת כמה מכניסים נכסי הוואקף ולמה ההכנסות האלה אינן מופנות לטובת המוסלמים. האוצר התחמק בכל מיני דרכים ואף פעם לא קיבלנו תשובה. אני זורק אתגר ליושב-ראש, לברר את הנושא ואולי פעם אחת ולתמיד אפשר יהיה לדעת כמה מכניס הוואקף המוסלמי לממשלת ישראל בכל שנה. אז נדע אם הם נותנים לשירותי הדת המוסלמים חצי אחוז, מאה אחוז או כל מספר אחר.

לגבי ועדות הנאמנים – תנו למוסלמים בכל מקום לבחור את הנאמנים לוואקף שלהם. מדוע בעניין הכי דתי זה צריך להיות ממונה על-ידי יועץ של שר או של ראש ממשלה? העניין הזה טעון בירור נוקב, בירור צודק ונכון. רק כך הבעיה תיפתר ולא נראה דברים שלא מתקבלים על הדעת, כמו מכירת בית קברות. אומרים רוצים למכור את זה ליזם שיבנה דירות לצעירים מוסלמים. דווקא על בית קברות? הבושות האלה חייבות להיפסק. אם זה היה קורה במדינה ערבית, או בכל מקום בעולם, שמוכרים בית קברות יהודי כדי להקים עליו שכונה, כולם יודעים מה היו התגובות.

אני מברך על הדיון הזה, לא רק לשם הדיון אלא גם כדי שתתקבלנה החלטות אופרטיביות. כנראה שיש בכל מקום קיפוח. נפגשתי עם שרת התקשורת שהתפלאה שבערוץ 10 אין אפילו תחקירן ערבי אחד מכל 300 התחקירנים. בערוץ 2 יש אולי תחקירן ערבי אחד. אנחנו לא קיימים בתקשורת וכנראה שגם התקשורת אינה מעונינת להעלות את העניינים האלה. אם היינו קיימים שם, היתה אפשרות שהיו מעלים את הסוגיה על סדר היום הציבורי.

הדבר החמור מכל, והייתי מצפה מהאגף האחראי על הנושא הזה, שיגלה יוזמה. עד היום מנסים להציל בית קברות או מסגד שמנוצל לשימושים חורגים, אבל זה לא מספיק. אני מצפה שתהיה פנייה לשר הפנים, שהיום הוא האחראי על שירותי הדת, שתהיה יוזמה של תכנון בהליך מהיר מאוד, לתוכנית מתאר ארצית לכל המקומות הקדושים של כל הדתות במדינה, כולל בתי הקברות. כך יסומנו כל הבניינים האלה בתוכנית מתאר ארצית עם קו כחול לכל מבנה ולכל בית קברות, ויידע כל ראש עיר, שהמוסד או הבניין נמצא בתחומו, שהוא לא יכול לגעת במרחב הזה ואף יזם לא יוכל ליזום על אותו מתחם, בגלל הקדושה שלו, בין אם זה בית קברות, כנסיה , מסגד וכו'. אני מציע שתהיה פנייה מוועדה זו לשר הפנים כדי שייזום הכנת תוכנית מתאר ארצית של כל המקומות הקדושים, כדי לשמרם לעתיד. לנו, לוועדת המעקב, יש את כל הנתונים ונוכל להעבירם למשרד הפנים. עשינו סקרים מהצפון ועד הנגב וסימנו את כל המקומות הקדושים שאנחנו חושבים שיש לסמנם בתוכנית מתאר ארצית. כך ייפסק הזלזול והפגיעה בכל המוסדות. אנחנו מוכנים לספק את כל הנתונים. יש לנו סקרים שנעשו באמצעות שני מוסדות.

זה קשור למועצה הארצית לתכנון ובנייה ולכן זה בסמכות הוועדה הזאת.

המועצה הארצית יכולה להוביל תוכנית לסימון, אבל אנחנו צריכים להיות שותפים בהכנת התוכנית הזאת. אנחנו נספק את כל המידע שנאסף בסקרים שעשו שתי הוועדות. השקענו מספיק משאבים בתחום הזה ואנחנו מוכנים לספק את כל החומר, בתנאי שגם נהיה שותפים במלאכה זו.

בצפת יש שלושה-ארבעה מסגדים, אחד משמש לאומנים, אחד משמש לחאפלות ואחד לרפת. בחמת גדר המסגד משמש למחסן. במלחה המסגד משמש כבית מגורים. יש מסגדים שכל אחד עושה בהם מה שהוא רוצה. המבנים האלה נבנו מראש כמסגדים, כך הם צריכים להיות, אבל כל אחד עושה בהם מה שהוא רוצה. הכי גרוע הוא שיש מסגדים שנעשים בהם מעשים שהדעת לא יכולה לסבול אותם, כמו הפיכת מסגד למקום חאפלות ושתיית שיכר. הגיע הזמן שיושם קץ לחרפה הזאת. המדינה חייבת להתבייש במצב הזה ולהפסיק אותו. אני לא שר ולא ראש ממשלה ואני לא יכול ללכת מחר לצפת ולשנות את הדברים האלה.

צריך שיהיה גוף שייצג את האוכלוסיה המוסלמית וייקח את כל העניינים האלה על עצמו. אני מציע לעשות השוואה איך מתייחסים למקומות הקדושים ליהודים במקומות שונים בעולם ובמדינות ערב ואיך מתייחסים כאן למסגדים ולבתי הקברות של המוסלמים.

אני מודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע על העלאת הנושא לסדר היום. הנושא רגיש וחמור מאוד. לפני קום המדינה, כשהשלטון היה בידי המוסלמים, הם היו האדונים ובעלי הקרקע על המסגדים. לאחר שהשלטון האיסלאמי נעלם ובא שלטון מדינת ישראל, התייחסו למוסלמים כאל עדה, כאשר בזמנו הדת האיסלאמית היתה דת האומה של פלסטין.

אני לא חושב שהנושא הוא הזנחה של מקום כזה או אחר, אלא המדיניות של הממשלה. צריך שיהיה משהו רציני בעניינם של המוסלמים. הדוח האחרון של מבקר המדינה מדבר על הזלזול כלפי האוכלוסיה המוסלמית. תארו לעצמכם, מי שממנה אימאם במסגד הם היהודים. יש ועדה, שחבריה רובם יהודים, והיא קובעת מי יהיה האימאם של מסגד מסוים. זה אבסורד שחייבים להפסיקו. כך גם לגבי ועדות הנאמנים - צריך לסלק את הוועדות הללו שחבריה ממונים מטעם המדינה, כי הם לא מייצגים את המוסלמים.


לגבי לימוד הדת – גם בזה יש זלזול. יש בתי ספר ערבים שלא מלמדים בהם את דת האיסלאם. היום יש כל מיני הכשרות לאימאמים, אבל הן לא מתאימות ולא סבירות.

אל לנו להיכנס לעניין תוכניות הלימודים בבתי הספר. היות שהנושא של החינוך חשוב, כדאי להמליץ בפני ועדת החינוך לקיים על כך דיון.

יש מחסור בבתי קברות. היום יש בהרבה מקומות מחסור בבתי קברות ולמוסלמים אין מקום לקבורה.

יש גם את עניין השמירה ושיפוץ של מסגדים בערים מעורבות. אני חושב שהגיע הזמן שענייני המוסלמים ינוהלו על-ידי המוסלמים ולא בידי אחרים.

רציתי להדגיש כמה דברים. לגבי תוכנית מתאר ארצית – צריך לעשות מיפוי בכל עיר וכפר ולסמן כל מקום קדוש - אם זה בית קברות או מסגד.

אם הבנתי נכון את דבריו של מר חטיב, אזי הוא התכוון לאתרים לא פעילים.

יש כל מיני תמ"א - תוכנית מתאר ארצית - לירוקים, לגבעות, למשאבי מים, אתרים ארכיאולוגיים וכו'. אני רוצה תוכנית מתאר ארצית לכול המקומות הקדושים וסימונם בתוך התוכנית. אילו בית הקברות בחיפה היה מסומן, לא יכלו לחשוב על הפרוייקט שם. עיריית צפת למשל לא היתה יכולה לתת רשיון עסק למקום שמסומן כמסגד.

לכן אמרתי שיש צורך במיפוי. אפשר שהממונים על שירותי הדת יעשו את זה בעזרת הוועדה המסוימת של אנשי הדת המוסלמים. צריך לעשות מיפוי מהיר, כדי שכל עירייה שיש בתחומה מקום קדוש, הוא יהיה מסומן. היום המקומות הקדושים אינם מסומנים. מסגד יכול להיות מסומן בתוכניות המתאר השונות שיש כבית נטוש, הרוס. הסימון הזה חשוב, כי השימוש בחלקם פוגע בלב לבו של כל מוסלמי.

בקשר לוואקף - ההתייחסות של הממשלה לוואקף היא כאילו נוכח –נעדר. מתייחסים אליו כאל אדם נעדר, שעזב, בו בזמן שהעדה המוסלמית קיימת. לא ייתכן להתייחס לוואקף כאילו הוא נוכח-נעדר והרכוש שלו ואדמותיו הם בידי הממשלה ואז היא אחראית על כל ההכנסות וההוצאות. חבר הכנסת דהאמשה ביקש בצדק לדעת מה ההכנסות של הוואקף. אני הייתי רוצה גם לדעת כמה מזה מושקע בשירותי הדת של המוסלמים. מי שאחראים וקובעים בתחום הזה הם אנשים שאין להם כל קשר למוסלמים. זה מאוד פוגע, כי זה לא כך בשאר הדתות. לכול הדתות האחרות יש אוטונומיה מוחלטת והם שולטים בנכסים שלהם ובכל דבר שקשור אליהם. כך זה אצל היהודים, הדרוזים והנוצרים ורק העדה המוסלמית מקופחת בנושא הזה. יש לעשות את המכסימום על מנת להוכיח שיש צדק.

הנושא הזה אינו חדש, הוא בעייתי, שהועלה כמה פעמים בפורומים שונים, אך לצערי הרב עד עכשיו הרשות המבצעת וגם המחוקקת לא נתנו תשובה הראויה לבעיה קשה זו. הייתי מסכם את בעיות שירותי הדת המוסלמים בכמה נקודות: הנקודה הראשונה היא הפקעת הוואקף המוסלמי על-פי חוק נכסי נפקדים מ-1950. זה היה חוק דרקוני, חוק קשה, שנישל את האוכלוסיה המוסלמים מהנכסים שלה בטענה של נכסי נפקדים, כאילו שמדובר בבעלים נפקדים, למרות שהוואקף הוא רכוש האל שניתן לשירות האוכלוסיה, בין היתר לשירותי דת.

אנחנו לא חדלים לבקש לשחרר את הוואקף הזה ולהחזירו לבעליו החוקיים והאמיתיים. אין כל הצדקה להשאיר את זה בידי המדינה. הפקעת הוואקף הפכה את האוכלוסיה המוסלמית לאוכלוסיה ענייה ביותר שאיננה מצליחה אפילו לעמוד על הרגליים ואינה מצליחה לקיים את שירותי הדת המינימליים ביותר. לדוגמה, כל העדות מקיימות את הטכסים הדתיים בחגים, האוכלוסיה המוסלמית אינה מצליחה לקיים אפילו טכס אחד פורמלי, מרכזי, בחגים המרכזיים של המוסלמים בגלל חוסר אמצעים. כמובן שניהול הוואקף הפך לדבר סודי שאף אחד לא יודע איך הוא נעשה. יש לי הרגשה שהמוסד הזה חוסל, כאילו שרשויות המדינה מעבירים בעלות גם על נכסי ההקדש, לפעמים לידיים פרטיות, דבר שאינו מתקבל על הדעת.

בעיית החינוך האיסלאמי – כיום אין תוכנית לימודים רצינית במשרד החינוך ללימודי האיסלאם. כפי שידוע לכולם, מערכת החינוך היחידה שיש לאוכלוסיה המוסלמית היא המערכת הרשמית-הממלכתית של המדינה והיא שקובעת את התכנים. בתוכנית הלימודים של משרד החינוך אין התייחסות לדת האיסלאם, אין מפקח ללימודי האיסלאם וגם אין בחינת בגרות בנושא. אפילו ועדת דוברת, שהתיימרה לעשות מהפכה בתחום הזה, התעלמה מהחינוך האיסלאמי.

לגבי המקומות הקדושים – דובר על מיפוי ועל תוכנית מתאר. קיים מיפוי שנעשה על ידי שתי אגודות אל-אקצה. שתי האגודות עשו את העבודה על חשבונן. עיקר הבעיה היא בהתעלמות רשויות המדינה מביצוע החוק. כפי שידוע לכולם, חוק העונשין קובע סנקציה פלילית על מי שמחלל מקום קדוש בכוונה לפגוע ברגשותיהם של המאמינים. למרות שהיו פגיעות קשות בבתי קברות מוסלמים ואף הוגשו תלונות למשטרה, המשטרה ישבה בחיבוק ידיים ולא עשתה את המוטל עליה. לא שמעתי שמישהו הובא לדין בגין חילול בית קברות מוסלמי. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. פניתי לכול רשויות המדינה, החל מנשיא המדינה ועד השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה, כדי שינחו את המשטרה לאכוף את החוק, אבל לצערי הרב לא נעשה דבר.

אנחנו עדים למקרים חוזרים ונשנים של פגיעה במקומות קדושים, כמו שריפת מסגד, או המסגד של טבריה, המסגד של צפת שמשמש כגלריה ויש בו פסלים. לגבי המסגד של קיסריה יש הבטחה של ממשלת ישראל שהוא ייפתח לתפילה, אבל עד היום הדבר לא בוצע.

זו הבטחה מאז ממשלת רבין.

וגם של חבר הכנסת יוסי שריד, בזמן שהיה השר לאיכות הסביבה. על-פי הדין רשות הגנים הלאומיים נוהגת כך לגבי כל מוסדות התפילה של כל הדתות, אבל כשזה מגיע למוסלמים זה דבר אחר והמדיניות משתנה. החברה שם לא ביצעה את החלטת השר ולצערי הרב עד היום המסגד לא נפתח לתפילה.

יש דוגמאות רבות גם לגבי בתי קברות. לא שמעתי שהאפוטרופוס על נכסי נפקדים, שמחזיק בנכסים האלה, יזם פעם פעולה לשפץ מקום כזה. הוא מחזיק בידו את הדברים האלה, אבל לא עושה דבר לשיקומם. לצערי החוק הפך אותו לבעלים, למרות שבעבר זה היה בנאמנות. מ-1965 האפוטרופוס הוא הבעלים של הנכסים.

כדי שהוא יוכל למכור אותם למדינה. המדינה לא יכולה לרכוש אם אין גוף שימכור לה. הפכו את הנאמנים כאילו לבעלים ואחר המדינה עשתה עסקה ורכשה מהנאמנים את הנכסים.

האירוניה בסיפור הזה היא שהתיקון לחוק שנעשה ב-65' ביוזמת הממשלה נקרא חוק לשחרור נכסי הוואקף. לאמיתו של דבר זה חיזק את ידי האפוטרופוס על "צוואר" הנכסים האלה על-ידי כך שהוא הקנה לו את הבעלות על הנכסים. אף אחד לא משפץ וכשיש פגיעה במסגדים כאלה לא נותנים רשיון לשוב ולבנות אותם מחדש. התוצאה היא שאנחנו עדים למצב עגום של בניינים אלה.

צר לנו שבדור שלנו אנחנו מאבדים את המקומות הקדושים החשובים ביותר בהיסטוריה המוסלמית. יש לנו מקומות חשובים בקנה מידה כלל-איסלאמי. לכן האחריות ההיסטורית הזאת מוטל גם על מדינת ישראל וגם על המוסלמים בארץ לשמור על המקומות האלה, כי הם נמצאים בסולם החשיבות הגבוה ביותר מבחינת ההיסטוריה. למשל, בית הקברות בממילא הוא בית קברות עתיק שטמונים בו חשובי המוסלמים, גם הקאדים של ירושלים מתקופת סאלח א-דין ואפילו לפני כן, אפילו מתקופת הממלוקים, אבל היום משתמשים ברוב בית הקברות לכל מיני מטרות אחרות, כמו הקמת שני בתי ספר, בית מלון, סופר מרקט ולאחרונה אפילו מגרש חנייה.

המצב העגום הזה הפך את האוכלוסיה המוסלמית לענייה שאינה מצליחה לקיים את הצרכים הדתיים שלה. התקציב שהמדינה נותנת לאוכלוסיה המוסלמית זעום ביותר. לאחרונה הבנתי שמשרד האוצר לא משחרר תקנים למחלקה המוסלמית, כדי למנות אימאמים, דבר שלא מאפשר למחלקה הזאת לקיים את חובתה. מתוך 316 תקנים שנמצאים ברשות המחלקה, נדמה לי שיש קרוב ל-60 תקנים שאי אפשר לאיישם כבר כמה שנים. משמעות הדבר היא שבמקום שאימאם מסיים את תפקידו, אי אפשר למנות מישהו אחר במקומו. שלא לדבר על כך שיש הרבה מסגדים שאין להם תקנים ולכן אין בהם אימאמים. כמו כן, השכר שהמדינה קובעת לאימאמים האלה הוא שכר מאוד נמוך, למרות שהיתה החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר, להשוות אותם לרבני ספר. המדינה עדיין לא יישמה את ההחלטה הזאת.

הגיע הזמן שיאפשרו הקמת גוף מוסלמי נבחר שינהל את העניינים של שירותי הדת המוסלמיים כיאה לכל עדה אחרת. לאחרונה ביקשתי מהנשיא ומשר המשפטים לקבץ את שירותי הדת המוסלמים עם בתי הדין השרעיים, בנוסח של הרבנות הראשית, למרות שהרבנות הראשית אינה האידיאל שלנו מבחינת המבנה, אבל זה הרבה יותר טוב מאשר הפיזור הקיים היום.

היכן לרכז את זה?

הייתי מעדיף שזה יהיה גוף עצמאי ולא תלוי ברשות המבצעת, אבל כשלב ביניים אפשר לדבר על יחידת סמך נפרדת שאינה מנוהלת על ידי משרד הממשלתי, אלא עצמאית.

זה לא צריך להיות חלק מהממסד השלטוני, אלא גוף שייצג את הקהילה עצמה מול השלטון. אני חושב שההצעה לשלב את נציגות הציבור עם בתי השרעיים היא הצעה מצוינת.

כדי להקים גוף נבחר אתה צריך שלב ביניים, כדי להכין את כל המעבר ממצב א' למצב ב'.

הייתי ברוסיה למשל ושם סיפרו לי על האוטונומיה שהמוסלמים נהנים ממנה.

בתקופת השלטון האיסלאמי המוסלמים העניקו אוטונומיה לכל עדה ועדה.

אני יודע שהם מנהלים את ענייניהם בעצמם והם נהנים מתקציבים רשמיים של המדינה, מבלי להפקיע את הוואקף שלהם.

אני מציע לחלק את הנושא הזה לכמה חלקים ולנסות לטפל בהם בנפרד. הנושא של מועצה דתית מוסלמית הוא בעיקרו החלטה פוליטית. אני חושב שזה הזמן לנסות לפנות לשר הפנים, כי בינתיים הסמכויות של שירותי הדת לעדות הלא יהודיות נמצא בסמכות משרדו. צריך ליזום חקיקה מתאימה שתהיה בהסכמה. ראוי לעשות את זה בהקדם בסיוע הממשלה, כי לא נראה לי שאם ההצעה תבוא מהכנסת שהממשלה תקדם אותה. יכול להיות ששר הפנים ישקול את ההצעה ויקדם אותה בממשלה ומשם הדרך תהיה יותר קלה.

לגבי התקציב – בבדיקת הצעת התקציב אנחנו מדברים על 36 מיליון שקל ויחד עם תקציב נוסף שיינתן לרשויות המקומיות נגיע ל-40 מיליון שקל. לפי המידע שיש ממשרד הפנים, צורכי הדת ניתנים היום על ידי 309 אנשי דת שמפעילים כ-250 מסגדים מתוך 380 מסגדים. כלומר, ב-130 מסגדים אין תקן לאנשי הדת שאמורים לתת את השירות.

המשרד אמור להשתתף גם בבניית מסגדים ובשיפוץ מקומות קדושים, דבר שאצל היהודים נעשה דרך משרד השיכון. היום, לאחר הפיזור של משרד הדתות, זה אמור להיעשות דרך משרד השיכון. דרך אגב, במשרד השיכון היה קיצוץ חד בתקציב שמיועד למבני ציבור לאוכלוסיה הערבית. מ-40 מיליון המיועדים שיש במשרד הפנים יקצו גם תקציב לבניית מסגדים ושיפוץ קדושים.

ועדי הנאמנים בערים המוסלמיות עוסקים בין היתר בפעילות הכוללת גידור בתי הקברות, שיפוץ מסגדים בעלי ערך היסטורי ושמירה עליהם. הייתי מזמין אתכם לחיפה כדי שתראו את המצב שם, כי זה לא מה שנעשה. מה שקורה בחיפה זה משהו שגובל בפלילים. מדהים שהמערכות לא עובדות, אלא מתעוררים רק כשבנק הפועלים מוציא את בית הקברות למכירה. כל כמה שנים יש סיפור דומה.

לגבי סקירה וסימון של כל נכסי הדת בתוכנית סטטוטרית, נכסים שאינם נמצאים בתוך יישובים - אני חושב שזה נושא שצריך לדון עליו עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה. צריך לזמן את הממונה ולבקש ממנו שיתחילו את התהליך הזה. זה חלק מהסמכויות שלהם. קיים חומר, אבל אם הם לא יאמצו תוכנית אב כזאת שתשתלב בתמ"א 35, אין סיכוי שזה יקרה.

הכנסות מנכסי הדת המוסלמים והפקעת נכסי הוואקף זה נושא שמשליך גם על המעמד הכלכלי-חברתי של הציבור המוסלמי בישראל בכלל. הציבור הנוצרי המשיך לנהל את הנכסים שלו, את בתי הספר והמערכת החינוכית וזה יצר פער בתוך האוכלוסיה הערבית בין המוסלמים לבין הנוצרים. נוצר פער חברתי, כלכלי והשכלתי. הגיע הזמן שהמערכת תתקן את זה.

לגבי חילול מקומות קדושים – נעשתה יותר מסקירה אחת בנושא הזה. המשרד לביטחון הפנים והמשטרה אמורים לתת תשובות מדוע הם לא מפעילים את חוק העונשין. אם זה היה קורה בבית קברות יהודי בצרפת, מדינת ישראל היתה דופקת על השולחן ומבקשת הבהרות ממשלת צרפת. אני חושב שבהסכם בין ישראל לאיחוד האירופי קיים סעיף שאמור לטפל גם באנטישמיות וגם בגזענות. אני חושב שאולי האיחוד האירופי ישאל את ישראל מדוע היא לא מטפלת בחילול בתי קברות ונכסים קדושים או חשובים לעדה מסוימת. צריך לשאול מה המדינה עושה עם כל רשימת הפגיעות בנכסים קדושים. בדמוקרטיה לא צריך להיות במצב כזה שבתי קברות או מסגדים נמצאים במצב קטסטרופלי.

לגבי העסקת אנשי דת מוסלמים - המשרד מעסיק 312 אנשי דת מוסלמים. אין עוד עדה אחרת במדינת ישראל שעובדי הדת שלה הם עובדי מדינה. היחידים שמועסקים כעובדי מדינה הם המוסלמים. אנחנו מעסיקים 312 אנשי דת, כך שקשה לעשות השוואה עם עדה אחרת.

כי אין גוף אחר שיעסיק אותם.

אנחנו מעסיקים 312 אנשי דת מוסלמים ואין עוד עדה אחרת שמועסקים בה אנשי דת עובדי מדינה. זה לא קיים לא אצל הדרוזים, לא אצל הנוצרים ולא אצל היהודים. היהודים הם עובדי המועצות הדתיות.

בשנה האחרונה הגדלנו את מספר התקנים של אנשי הדת המוסלמים בעוד עשרה תקנים ומנענו קיצוץ של לפחות עשרה תקנים. כלומר, על פי התקציב של 2005 היו צריכים לפטר אנשים. אנחנו מנענו את זה והוספנו תקן לעוד עשרה אנשים. אנחנו נעסיק את 312 האנשים האלה וזה בהתאם לתקנים שעומדים לרשותנו. התקנים האלה אינם מכסים את כל המסגדים. אין 700-800 מסגדים, אלא רק 380. לא נוכל להעסיק אנשי דת בכל המסגדים, כי בצדק בחלקם לא מוכנים שנעסיק אנשים שלנו.

האימאמים הם עובדי מדינה, יש להם מתח דרגות ושכרם נקבע לפי זה. אימאם מתחיל לא מקבל שכר כאימאם ותיק. שכרו של האימאם הוותיק הרבה יותר ממה שאתם חושבים והרבה יותר משכר מינימום. השכר מגיע לכ-6,000 שקלים.

אפשר לקבל את טבלת השכר?

בוודאי, זה לא סוד.

עובדי הדת האלה נבחרים על-ידי ועדת אנשי דת מוסלמים של המשרד, אנשים שאין פקפוק לגבי היכולת הדתית שלהם. הם בוחנים את כל המתאימים לתפקידי אימאם. קליטת כעובדי מדינה היא על-פי נהלים של נציבות שירות המדינה. בוועדה זו חברים גם נציגים מנציבות שירות המדינה, גם מהאגף וגם מהמחלקה המוסלמית, אבל כל זה אחרי שאנשי דת מוסלמים בדקו את התאמתם לתפקיד. זה אומר שלא בא דרוזי או יהודי וממנה אנשי דת מוסלמים, אלא אני דת מוסלמים בודקים אם הם מתאימים לתפקיד ולאחר מכן הם נבחרים בוועדה כמו שיש בכל תפקיד אחר.

מי עומד בראש הוועדה הזאת?

אני.

מר ישראל עינב יתייחס לתקציבי הפיתוח.


ועדי הנאמנים ממונים בחוק. כדי לשנות את זה, צריך לשנות את החוק. היום שר האוצר הוא זה שממליץ על מינוי אנשים ומי שמאשר אותם היא הממשלה. ועדי הנאמנים האלה עושים עבודה מאוד חיונית לטובת העדה המוסלמית ולא למדינה. אני נמצא בתפקיד רק שנתיים וחצי, אבל אני מכיר את ההיסטוריה. בעבר היו שחיתויות, אבל היום ועדי הנאמנים מנהלים את הנכסים שהם באחריותם בצורה טובה, לפחות בעיניי. שיטת הבחירה שלהם היא לפי החוק - על-ידי הממשלה.

לגבי הכשרת האימאמים – אם כל האימאמים אצל המוסלמים יהיו מוכשרים כפי שאני מכשיר את האימאמים שלכם, תגידו תודה. אני מעביר להם קורס שנתי באוניברסיטה על ידי אנשי דת שלכם. בנוסף ללימודים הדתיים שמועברים באמצעות אנשי הדת, אנחנו מעבירים להם נושאים נוספים, כלליים, כי הם חיים במדינה הזאת ותפקידו של אימאם - בנוסף להיותו איש דת - הוא להיות גם מנהיג חברתי. מנהיג חברתי צריך להכיר את כל הנושאים האחרים מעבר ללימודי הדת. אני מעביר להם קורס של 306 שעות באוניברסיטה. מי שירצה אחר כך להמשיך הלאה, זה נחשב לו כחלק מההכשרה לתואר ראשון. מדובר בתוכנית רב שנתית להכשרת כל האימאמים. אני מאמין שזה דבר אשר מעלה את הרמה שלהם.

לגבי לימוד דת במוסדות - פניתי מיוזמתי לאוניברסיטת חיפה ואנחנו מנסים להגיע שיהיה חוג ללימודי דת האיסלאם אשר יקנה גם תואר. היום אין מוסד במדינה שמקנה תואר ללימודי דת האיסלאם.

מר מואסי אומר שיש מכללה שמעניקה תואר בי.אי.די.

אני לא מחייב אף אחד. פניתי לאוניברסיטת חיפה שיפתחו קורס ללימודי דת האיסלאם.

אם אתה רוצה להכשיר אנשים - - -

זה לא כדי להכשיר את האנשים שלי. ראיתי שאין מוסד במדינה שנותן תואר בי.אי. לאנשי דת ולכן יזמתי פנייה לאוניברסיטה.

יש מחלקה מוסלמית שבראשה עומד האחראי על כל האימאמים והמסגדים, שיח' עבד אל-רחמן קבאעה.

מי עומד בראש המחלקה המוסלמית?

מנהלת המחלקה היא חיה יגל. מי שאחראי על האימאמים והמסגדים הוא שיח' עבד אל-רחמן קבאעה. הוא מקביל לחיה יגל.

למה צריכה אישה נכבדה מאוד לנהל את המחלקה המוסלמית?

לא משנה מי מנהל מבחינה מינהלית, אם זה גבר או אישה. זה נושא ניהולי בלבד. מי שאחראי על הנושא הדתי הוא איש הדת המוסלמית.

זה לא עניין של אישה או גבר. אין מוסלמי אחד שיכול לנהל את העניין של המוסלמים?

גברת יגל מנהלת את התחום הניהולי.

אין מוסלמי אחד שיש לו את הכישורים לנהל את המחלקה המוסלמית? אנחנו רואים בזה פסול.

המחלקה מנוהלת על-ידי גברת יגל בצורה הכי טוב שיכולה להיות. מי שאחראי על שירותי הדת הוא מוסלמי. הוא מנהל תחום אחראי על אימאמים ומסגדים. זו ההגדרה של התפקיד שלו.

מנהל תחום הוא לא מנהל המחלקה.

אמרתי שמנהלת המחלקה היא חיה יגל.

אנחנו רוצים שבראש המחלקה המוסלמית יעמוד מוסלמי ראוי שיעבור מכרז ולא גברת מאוד מכובדת, שאני מעריך אותה באופן אישי. אנחנו תובעים שבראש המחלקה המוסלמית יעמוד איש דת מוסלמי ראוי.

מר סלמה, אמרת שזו העדה היחידה ש-316 מקבלים שכר מהמדינה. זו גם העדה היחידה שהוואקף שלה אצל המדינה. הנוצרים מממנים את שירותי הדת שלהם כי הנכסים שלהם הם שלהם. אתה דיברת על חצי הכוס המלאה, אבל לא על חצי הכוס הריקה.

דיברתי גם על חצי הכוס הריקה. אמרתי שאני לא מעסיק בכל המסגדים שקיימים במדינה.

המדינה נותנת לך 36 מיליון שקל כאשר אנחנו בכלל לא יודעים כמה מיליארדים הוואקף מכניס לה הרבה. צריך שזה יהיה מתועד בפרוטוקול. תנו למוסלמים את ההקדשים שלהם והם יוציאו תקציבים מול ההכנסות שלהם.

אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה הנכבדים ולאורחים שמשרד הפנים קיבל את האגף הזה לפני כחצי שנה. אני חושב שבחצי השנה הזאת נעשה רבות בתחום, גם בקריטריונים, גם בהרחבת השכלה, גם בהשתלמויות, גם במאמץ - שבחלקו כבר נשא פרי - להגדיל את מספר האימאמים והכרוזים. אם מסתכלים על תפקוד משרד הפנים בחצי השנה האחרונה, בראייתי עשינו לא מעט בעניין. אנחנו חושבים שצריכים לקבוע קריטריונים ברורים ללא מעט דברים שהיום פועלים ללא קריטריונים. הנחיתי בדבר הזה ומר סלמה מגבש את הקריטריונים האלה.

אנחנו רוצים שתשלבו בזה גם אנשי דת מוסלמים ושלא רק מר סלמה לבד יהיה מופקד על כך.

מר סלמה לבד, כמו כל פקיד ממשלתי אחר, לא עובד לבד.

אני מבקש להקים ועדה שהיא תגבש את הקריטריונים ושבה יהיו שותפים נציגים מוסלמים.

מר סלמה לבד או כל פקיד ממשלתי אחר אינו מגבש לבד קריטריונים.

אנחנו מעסיקים אנשי דת רבים, יכול להיות שאנחנו המעסיק הגדול של אנשי דת מוסלמים. שכרם של האנשים הוא שכר זהה ושווה לכל עובד מדינה בכל מקום, בכך תפקיד, לא שקל אחד פחות, אלא רק בהתאם לדרגה, בלי הבדל גיל, מין, גזע ודת.

באשר לתקציב, אנחנו חושבים שהתקציב שנועד לסיוע למוסדות דת קטן מדיי. הצגנו את עמדתנו בפני האוצר ויש לנו משא ומתן על כך. אני מאוד מקווה שלמרות השנה הלא קלה שעומדת בפנינו, לאחר שיאושר תקציב המדינה, נוכל להגיע גם בתחום זה להישגים. אנחנו חושבים שצריך לגדיל את התקציב. ברגע שהתקציב יוגדל ובהתאם לקריטריונים שנגבש, אנחנו נפעל כך שהחלוקה שלו תהיה יותר צודקת, יותר אמיתית ואני מקווה שגם תשביע את רצונכם. בסך הכול, התקציב יחסית לאוכלוסיה הוא קטן מדיי, אינו מספק ונשאף להגדילו. אני מעריך ששר הפנים, שמאוד רגיש וחרד לצורכי העדה המוסלמית, גם יצליח בזה.

נציג האוצר, בבקשה.

אני מתעסק בעניין הזה מתוקף זה שאני אחראי על התחום של משרד הפנים. לכן גם אני מכיר אותו חודשים מעטים. אני יודע לומר שמשרד הפנים ואנחנו דאגנו שבהעברה ממשרד הדתות למשרד הפנים יעבור כל מה שהיה במשרד הדתות והיה צבוע לנושא של עדות לא יהודיות והמוסלמיות בפרט. הכל עבר כמו שהוא היה במשרד הדתות. גודל התקציב זה עניין של החלטת הממשלה.

היה דיון בבג"ץ בעניין הזה והיתה ביקורת של בג"ץ לגבי אחוז התקציב יחסית לגודל העדה המוסלמית. אתם מצפצפים על החלטת בג"ץ בעניין הזה.

אני לא מצפצף, בטח לא על החלטות של בגץ. נושא הקצאת התקציב וחלוקה לסדרי עדיפויות הוא לפי קביעת הממשלה. הממשלה קובעת מה הצעת התקציב שהיא מעונינת להעביר, היא מעבירה את זה לכנסת והכנסת מאשרת. מה שהממשלה תקבע בעניין הזה, זה מה שיהיה.

תקציב המדינה לשנת 2005 הונח בכנסת, כולל משרד הפנים. אני לא יודע איך משרד הפנים רוצה להגדיל את זה אחר כך, כי התקציב הוא כפי שיודעים עליו היום.

אני רוצה לדבר על המצב החמור בתחום שירותי הדת, במיוחד בדרום. המצב מאוד קשה, מחפיר, מאוד מבייש. לכל השירותים יש אבא, חוץ משירותי הדת. לכל השירותים החברתיים - שירותי החינוך, הבריאות, רווחה - יש לפחות כתובת, אבל לשירות הזה אין כתובת. אני יודע שבמועצות מקומיות אין אפילו חצי תקן לרכז דתות כדי שייתן מעט שירות לאנשים שמגיע להם שירות. כל השירות שניתן בהתנדבות ובאמצעות תרומות.

טוענים שבחלק מהקומות לא מסכימים שימנו שם אימאם, זה משום שלא ייתכן שאנשים משקיעים ולקח להם עשר שנים עד שהקימו את המסגד ופתאום בא להם אחד שאינם מכירים ורוצה לנהל את החיים. אם היו שותפים בבנייה או היתה אפשרות לשיתוף פעולה וקידום.

התקציב שיש היום הוא טיפה בים. האוכלוסיה המוסלמית בנגב מונה יותר מ-150,000 תושבים שיש להם בית דין שרעי אחד. חלק מהאנשים נאלצים לנסוע 150 קילומטר כדי לקבל שירות ולפעמים הם מקבלים תור לעוד שלושה או ארבעה חודשים.

יש יותר מאלף תושבים מוסלמים בבאר שבע וכבר שנים שהם מבקשים לפתוח לתפילה מסגד קיים. הם ניהלו הרבה מלחמות, אפילו בג"ץ התערב וקבע שצריך לפתוח את המסגד לתפילה, אבל עדיין אסור לפתוח אותו. בית הקברות שם הוא במצב מביש, הוא הפך לאתר פסולת. מדובר בבית הקברות העתיק ביותר בדרום.

לפי דעתי הועלתה פה נקודה מאוד חשובה שיכולה לעזור בטיפול בנושא – הקמת גוף שיטפל בענייני הדת המוסלמית. אנחנו נופלים בין המשרדים השונים - בין משרד הפנים למשרד הדתות למשרד ראש הממשלה, בין ועדה כזאת לאחרת, ואין שום החלטה מעשית. לכן אני מברך את יושב-ראש הוועדה ואת חבר הכנסת טלב אלסאנע שההעלה את הנושא הרגיש והדחוף הזה. צריך שאנשים יראו לפחות אור בקצה המנהרה ותהיה החלטה מעשית לטיפול במצב הקשה הזה.

עו"ד אמנון דה-הרטוך, בבקשה. אני מניח שאתה יכול לומר דברים חיוביים מאז שהקאדים עברו למשרד המשפטים.

אין לי אחריות להתקדמות שקרתה בבתי הדין השרעיים. זה לא תחום שאני מטפל בו ולכן הכתר, אם מגיע, לא מגיע לי. יחד עם זאת, אני חושב שנכון לומר שהעברת בתי הדין השרעיים וגם בתי הדין היהודים למשרד המשפטים סייעה וקידמה אותם. ההעברה הזאת סייעה לבתי הדין השרעיים להגיע לשוויון ברמה טובה יותר מול בתי הדין היהודים וגם מול בתי המשפט.


אני מבקש לשאול שני דברים שלא כל כך הבנתי – היתה טענה של חבר הכנסת אלסאנע לעניין הקצבות קרן העזבונות. זה תחום שמשרד המשפטים כן מופקד עליו. לא הבנתי במה מדובר.

לגבי חילול המקומות הקדושים – נשמעה טענה די חריפה שמשטרת ישראל מזניחה את הנושא. אני רוצה להעיר בזהירות שלפחות לפי ההקראה של סעיף חוק העונשין הרלוונטי העבירה הפלילית מתגבשת כאשר ישנה כוונה לפגוע ברגשות. כלומר, העובדה שיש בית קברות שמחולל, היא עובדה חמורה, אבל למרבה הצער החילול יכול להתרחש גם בלי כוונה לפגוע ברגשות. לכן לא ודאי שזה שבית הקברות חולל כתוצאה מזה שאין גידור ומישהו עושה דברים שלא ראוי שייעשו שזה מבשיל ליצירתה של עבירה פלילית. יש פעמים גם בבתי קברות יהודים שיש הזנחה שמובילה לכול מיני דברים לא טובים שיכולים להיחשב פוגעניים. השאלה היא במה מדובר. לא ידוע לי על מקרים רבים שבהם הועמדו אנשים לדין פלילי כשנפגע בית קברות יהודי, מפני שחסר היסוד הנפשי בעבירה.

לא צריכה להיות חקירה לפחות כדי לברר את הדבר הזה?

אין לי טענה שלא צריכה להיות חקירה. אם מוגשת תלונה, בוודאי שצריך לבדוק אותה. הבנתי שיש טענה שאנשים לא הועמדו לדין ושמעולם לא נפתח תיק.

לגבי האימאמים עובדי המדינה – לדבר הזה יש משמעות. כולם מודעים למשבר שאירע למועצות הדתיות. הוא אירע במידה רבה בשל העובדה שהמועצות הדתיות הם לא חלק משירות המדינה. העובדים שלהן הם עובדים של גוף סטטוטורי. לא שמענו על מצבים של אימאמים שלא קיבלו שכר, אבל בהחלט ישנם רבנים ועובדי מועצות דתיות שעד היום לא קיבלו שכר במשך חודשים ארוכים, בגלל שהם לא עובדי מדינה. אפילו אם מדובר בחוזים מיוחדים, החוזה מכובד והשכר משולם.

למען הסר ספק, אני רוצה להדגיש שהשכר של עובדי המועצות הדתיות היהודיות נחשב לשכר הנמוך ביותר בכל המגזר הציבורי, כך שככל שישנה טענה שגם השכר של אימאמים הוא נמוך, צריך להיות מודעים לכך שבנושא זה מצבם דומה לכאורה למצבם של עובדי המועצות הדתיות.

בתחום שירותי הדת היהודיים, השירותים האלה מסופקים לפי חוק שירותי הדת היהודיים, כאשר הרשות המקומית אמורה להשתתף ב-60% מהעלויות של אספקת שירותי הדת היהודיים. אין לכך מקבילה בתחום שירותי הדת למוסלמים ולכן צריך לבחון את איכות של שירותי הדת המוסלמים מתוך הבנה שהרשויות המקומיות הערביות אינן משתתפות. החוק אומנם לא מחייב אותן לעשות את זה, אבל אם משווים צריך לבחון עד כמה המדינה בתקציב שלה משתתפת בשירותי הדת היהודיים ועד כמה המדינה משתתפת בשירותי הדת המוסלמים. אין ספק שלכאורה שמצבם של שירותי הדת היהודים הוא בתחומים מסוימים טוב יותר, אבל זה בגלל השתתפות הרשויות המקומיות, מציאות שלא קיימת בתחום של הרשויות הערביות.

מתוך הדברים שאתה מציין, אפשר אולי לחשוב שמצב שירותי הדת אצל היהודים הוא כל כך רע שהמוסלמים צריכים לקנא. היינו מאמצים בשמחה את אותו מודל, כך שיהיו מועצות דתיות ליד הרשויות המקומיות ויקבלו תקציב מהמדינה.

נאמר שנותני שירותי הדת המוסלמים הם עובדי מדינה. זה משום שבמגזר היהודי יש גוף אחר שמתוקצב על ידי המדינה והוא מעסיק אותם. הרשויות המקומיות מתוקצבות בשל כך.

יש פרמטר נוסף להפליה בגלל המועצות הדתיות בחלוקת המענק ממשרד הפנים. בגלל שאין לנו מועצות דתיות אנחנו מופלים.

מכאן נובע הפער בתקציבים. האוכלוסיה המוסלמית מקבלת פחות מ-2.5% מסך כל תקציב משרד הדתות, כאשר חלקה היחסי באוכלוסיה הוא יותר מ-15%. הפער ניתן להסבר בזה שאין גופים שנותנים את השירות ולכן לא מתוקצבים.

לגבי קרן העזבונות - הפרמטרים לחלוקת המענקים שונים בין האוכלוסיה המוסלמית לאוכלוסיה היהודית. צריך לקבוע פרמטרים אחידים.

צריך להדגיש שהכספים המגיעים לוועדת העזבונות הם ברובם כספים מיועדים של תורמים, אשר קובעים לאן ילך הכסף.

זה לא בהכרח של תורמים. הכספים בקרן העזבונות הם גם של אנשים שמותירים את הרכוש והנכסים שלהם למדינה.

אני חושש שהדברים אינם מדויקים.

היות שעלו הרבה נושאים, חלקם עקרוניים וחלקם פרטניים, עלו לפחות 13-14 נושאים, מגיש ההצעה לסדר, חבר הכנסת טלב אלסאנע ואני נגבש מסמך מסודר. אנחנו מוכנים להיעזר בכל מי שרוצה לעזור. המסמך יהיה ברוח הדברים שנאמרו כאן.

לסיכום, הוועדה ממליצה להכין תוכנית מתאר, כפי שהעלו מר חטיב וחבר הכנסת דהמאשה, למבני דת, למקומות קדושים ובתי קברות.

כמו כן, הוועדה סבורה שבראש המחלקה המוסלמית חייב לעמוד איש דת מוסלמי שיש לו את כל הכישורים הדרושים ושייבחר במכרז מסודר. מר עינב, אני מקווה שהדבר הזה יזכה לטיפולך.

הוועדה תמשיך לעקוב אחר הדברים ותזמן מדי פעם את הגורמים הרלוונטיים.

אני מודה לכל החברים שתרמו לדיון המסודר. הישיבה נעולה.



- - - - - -


הישיבה ננעלה בשעה 12:45