כנסת פתוחה

סיור בנצרת

2
ועדת החינוך
06.03.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 411
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, כ"ה אדר א' התשס"ה (6.3.2005)

סיור בנצרת

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר

יהודית גידלי




סיור בנצרת

זה בית ספר מקיף שש שנתי. בית הספר הוא הטרוגני. יש לנו היום כ-1,350 תלמידים בשתי החטיבות. מספר הכיתות בשתי החטיבות פחות או יותר זהה – 19-22 כיתות, קרוב ל- 40 כיתות, כולל חינוך מיוחד. אנחנו בית ספר לא סלקטיבי, אנחנו פתוחים לכל הילדים. יש לנו פרויקט עליה, ויש לנו קרוב ל- 70 עולים חדשים. קלטנו עולים, כאלה שלא היתה להם שום זיקה למסורת, לארץ וליהדות.

למה הם הגיעו הנה?

כי 7 דורות אחורה הם היו יהודים.

שאלתי למה הם הגיעו הנה אם לא היתה להם שום זיקה.

זו שאלה שאני לא יודע להשיב עליה.

איך הם הגיעו אליכם?

זו כנראה שאלה של הזדמנות. זה הזדמן. זה מה שניתן.

אנחנו עיר פיתוח , בדרגה 5. אני שומע שאנחנו הרבה הרבה יותר. רק כדי לסבר את האוזן – קיבלתי חשבון חשמל. חשבתי שאני צרכן חשמל פראי. מסתבר שהממוצע השנתי שלי הוא קרוב ל-1000 שקלים בחודשיים. רק לסבר את האוזן – הממוצע היישובי של צריכת חשמל, את יודעת כמה הוא?

לא.

300 ומשהו שקלים. הממוצע הארצי – למעלה מ- 1000 שקלים. זו העדות היותר בוטה למצבה של האוכלוסייה שלנו כאן. אני לא יודע אם אתם יודעים מה נעשה כאן, ביישוב. מספר החד הוריות כאן הוא מהגבוה בארץ. כנ"ל גם מספר מקבלי השלמת הכנסה, שהוא מהגבוה בארץ. אז זה ביטוי כלשהו לאיזושהי מצוקה.

יש לנו כאן את כל המקצועות ה- - שקיימים, כולל שפות. אלה הן העליות שלנו.

אתה יכול לתת חלוקה כמה יש בכל מקצוע? סדרי גודל.

זה משתנה.

סדרי גודל – במדעי החברה, מדעים, שפות.

מדעי החברה מתחלק לפסיכולוגיה וסוציולוגיה - - -5 יחידות. מדובר בקבוצה גדולה ביותר. יש לנו במחזור הסיום כרגע – 30 תלמידים. לימודי דמוקרטיה – זה משתנה, בסביבות ה- 30. מדובר במקצועות בחירה ישירים. על פיזיקה דיברנו – יש כ- 40 תלמידים, ויותר. כימיה- בסביבות 30. ביולוגיה – כ-45. מחשב- קרוב ל-30. מתמטיקה – קרוב ל- 40% מ- - שלומדים מתמטיקה. נקודת המוצא שלנו היא לא הכי גבוהה.

כמה לומדים ערבית?

בודדים.

למה יהודים לא לומדים ערבית?

מכיוון שקודם כל, יש עליה - - לצערנו.

אתם לא מעודדים ללמוד ערבית?

מאד מעודדים. המזל הוא שאנחנו מקבלים תמיכה חיצונית, ולכן אפשר לקיים את זה גם אם הקבוצות הקטנות, אבל אנחנו במפורש אמרנו שלא נבטל את העניין הזה כיוון שזה צורך לאומי אמיתי.

לא כל ילד מחויב בשפה שניה?

אין דבר כזה - - תלוי - -

עברית, אנגלית ובוכרית. יש גם ספרדית, צרפתית. לא חייבים שפה שניה, אבל מקבלים את זה כאופציה.

תקשורת, קולנוע וטלוויזיה. יש היום מגמה חדשה של מדעי ההנדסה. זה מופעל כבר שנה שניה.

אנחנו עוסקים בחמישה נושאים בעיקר – בגישור על פערים - -
בית הספר שלנו קולט עליה, מטפח איכויות אזרחיות, כיבוד החוק, מסביר מה היא אזרחות טובה, קשר לארץ, למולדת.

כמה מהבוגרים שלכם הולכים לצבא?

קיבלנו נתונים טובים מאד על - - . יחסית לממוצע הארצי במספר המתגייסים אנחנו מעל לממוצע הארצי. יש לנו אחוז גבוה מעל ומעבר לממוצע של מתגייסים ליחידות קרביות. 92% מתגייסים.

בנים ובנות?

בנות – קצת פחות.

92 זה ממוצע של בנים ובנות ביחד?

אני דיברתי בעיקר על בנים.

כמה בנות הולכות לצבא?

זה בערך לפי הממוצע. אני מדבר על נתונים שקיבלתי.

אתה שוכח לראות את הכוכבית למטה – הממוצע הארצי, אם אתה לוקח בחשבון את הדתיות והערביות, שלא מתגייסות – זה משהו אחר. אתה מדבר, כפי שאמרה היושבת ראש - על האוכלוסייה היהודית – הממלכתית.

יש לכם דתיים בבית הספר?

מעט ביותר.

אין לנו בבית הספר מסגרת דתי.

כל הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם הם בנושאים המרכזיים שהזכרתי. אז יש לנו כל מיני פרויקטים – תוכניות מיוחדות לעולים חדשים, פרויקטים של התאמה וטיפוח. יש לנו פרויקטים של טרום לימודים, עבודות נושא, פרויקטים של שיתוף פעולה עם המכללה, עבודות חקר, יזמות וכן הלאה.

עבודות נושא זה למצטיינים?

זה למצטיינים שיש להם גם מוטיבציה מיוחדת. זה מתחיל בכיתה ז', בחטיבת ביניים.

כמה יש בממוצע?

בכיתה יש בממוצע 30 ילדים. בנים ובנות.

ותיקים ועולים.

בערך חצי-חצי?

זה לא פרויקט של "אורט", זה פרויקט של המכללה הארצית.

מכיוון שמדובר בבית ספר שש שנתי, עשיתי חלוקה לשניים של הפרויקטים, אבל זה אותם הנושאים בדיוק, כאשר כל אחד מהחטיבות – יש לה את הסממנים התמיכתיים שבה - -

הדבר האחרון שאני חייב לומר – כדי שנוכל לעמוד על ההישגים של בית הספר, אני באמת חושב שהדברים הכי חשובים - -

אנחנו סיימנו עם 189 תלמידים, מתוכם, ל- 151 תלמידים יש תעודת בגרות. זה אומר שזה קרוב ל- 80% בכל שנה.

ה- 189 התחילו גם?

לא, לצערי הרב לא. היום התבשרנו שתלמידה ארגנטינאית, שעלתה לא מזמן לארץ, עוברת לאילת, משום ששם הוריה ימצאו עבודה. זה קורה על הזמן. אין לנו שליטה על זה. אם את שואלת אם אנחנו . אם את שואלת אם אנחנו מאפשרים – לא. זה בית ספר לא סלקטיבי, עם תלמידים מופסקים מבתיהם – בשום פנים ואופן - -

מתוך 7 כיתות של המחזור, 2 כיתות הן כיתות הכוון. נקודת המוצא היא שצריך לעבוד דווקא עם התלמידים החלשים. לו זה היה בית ספר סלקטיבי - -

אני שואלת מה קרה מג' ל-ד' שקפצתם?

מחזור קטן יותר.

אבל היתה השקעת משאבים רצינית.

אני שואלת לגבי הזכאות, שעלתה ב- 15%.

אל"ף, קיבלנו משאבים משמעותיים ביותר. גם הצלחנו, בשילוב נכון של דברים, למצות את - - אין לנו זמן להיכנס לזה. יש לנו מצגת שלמה שהצגנו למנכ"ל "אורט" איך עשינו את זה. אנחנו נותנים לכל ילד את המענה לדרישות האישיות שלו. אנחנו מתאימים לו את המערכת האישית, ונותנים לו מערכת תמיכה. זה לא בית ספר שבונה מערכת והתלמידים מתאימים את עצמם אליה. אנחנו מתאימים לכל ילד את מה שהוא מצליח לעשות לאחר שהוא מתנסה. אחר כך אנחנו דואגים ללוות אותו במערך תמיכה של שיעורים – בין אם זה בקבוצה, או שיעורים אישיים. אנחנו, באמת, רודפים אחרי הילדים. אנחנו פשוט רודפים אחריהם. הילדים כאן לפעמים אחר הצוהריים לשיעורי עזר – אין להם כוח, אין להם חשק - -

עד איזה שעה בית הספר פתוח?

בית הספר פתוח 5 ימים בשבוע מ- - -. זה בית ספר בלי הפסקה.

וביום שישי לומדים כאן?

כן.

אבל אני שואלת – עד איזה שעה לומדים?

בסביבות שתיים, שתיים וחצי.

זה משתנה.

לפי הניקוד שהתלמיד בוחר לעצמו – כך מספר השעות שהוא נשאר.

מה המינימום?

לפחות 34-35 שעות.

אני רוצה להראות לכם - - -

אני מצטערת, התלמידים מחכים לנו.

תודה רבה לכם.




חלק שני (במסעדה)

מה שראינו הוא יוצא דופן, באמת – יפהפה. האוכלוסייה היא לא קלה, ובכל זאת מגיעים אתה להישגים אדירים. אני חושבת שהראיה של המערכת היא נכונה. שאלתי את ישראל, המנהל, מה הסוד הגדול, והוא אמר לי שבעצם אף ילד לא הולך לאיבוד, ולכל ילד יש פתרון. אני חושבת שזה המפתח. גם אם אנחנו מזכירים את דברת, מדי פעם, אז זה הוא הרעיון: שלכל מורה תהיה אחריות על הילדים שהוא מטפח.

כדאי לציין שההסתכלות שלנו היא לא רק הסתכלות מהפן החינוכי אלא באגפים השונים. הישיבות שלנו הן הרבה יותר מורכבות. התוכנית היא תוכנית כוללת לנצרת עלית. זה מכוון לתלמידים מכל הקשת ועם כל השותפים, שזה חלק מאד מאד חשוב, שקשה מאד להגיע אליו דרך משרדי הממשלה השונים. את האיגומים האלה קשה מאד לעשות.

אני אף פעם לא באה בטענות לילדים. צריך לראות איך מטפלים בהם. יש ילדים שבאים ממצוקות אדירות, ולא נותנים להם תשובה. ויש כסף, אני לא אומרת שאין כסף. תמיד טוב שיש עוד, ותמיד אפשר לעשות יותר, אבל אי אפשר לומר שבמערכת החינוך אין כסף. הכסף מבוזבז במקומות שלא צריך. הכסף לא מגיע למערכת החינוך, לא מגיע אליכם בסוף הדרך. לכן, הגישה הזו שמשרד החינוך רוצה להאמין – שרוב הכסף יגיע לתלמיד בכיתה, זו גישה נכונה.

זו גישה. השאלה – מה תוכנית המוצא. הרציונאל הוא נכון, וגם מה שאמר דברת, מבחינת חזון, הוא נכון. ביישום ובהמלצות ליישום יש הרבה מאד דברים שאין מענה להם. אין מענה להרבה מאד שאלות, וזה מה שאנחנו, הסתדרות המורים, רוצים. אנחנו רוצים ברפורמה. רוצים שכספים יגיעו לתלמידים, רוצים שהמערכת תהיה באמת ממש יעילה, ושיבוטלו כל משרות האוויר, שעות האוויר. אנחנו בעד. אנחנו רוצים שהתלמידים יותר. השאלה היא האם ביישום דו"ח דברת יש הבטחה שהתלמידים יקבלו יותר. כי ברגע שכתוב שהחינוך הממלכתי יתבטל, ומאמצים את החינוך הציבורי, זה אומר שהכל תלוי באיש הציבור. כשהוא ירצה – הוא יתרום. יהיה לו – הוא יתרום. יהיה לו פחות – הוא יתרום פחות. מה שייווצר זה פערים. הורים שיכולים ישלמו ויממנו לימודים פרטניים, לפי הפרטה של המערכת. ברעננה לא תהיה בעיה לגייס, אבל בפריפריה – מי יתן ל- 11 בתי ספר בנצרת עילית מימון על מנת שיוכלו לקיים את התוכניות שהם רוצים לקיים?

איפה כתוב שצריך להיות מימון וספונסר? אף פעם לא ראיתי דבר כזה.

כתוב בפירוש – שהמנהל יגייס משאבים על מנת לקיים את כל הדברים שהוא קיבל בחינם ממשרד החינוך.

בסך הכל, אין לכם הרבה ילדים. זו עיר מבוגרת.

אבל יש פה את האחוז הכי גדול של חד הוריות, שזה אומר – ילד אחד, בדרך כלל.

יש לנו דווקא חד הוריות עם יותר מילד אחד.

החד הוריות האלה – זה עניין אמיתי?

חלק לא.

זה עניין של מס הכנסה.

הבעיה היא שבסוף זה נשאר, עובדתית, באמת – חד הורית פרופר, ואז הבעיה היא מורכבת עוד יותר מאשר אחת עם ילד. מבחינת המערכת.

ביישוב שלנו תמצאי הרבה דברים שאולי אין במקומות אחרים. אני יושב במשרד לפני שנתיים ונכנס אלי כומר. הוא אמר לי שהוא עולה חדש. הסבתא של הסבא של אשתו היה יהודי. שאלתי אותו מה הוא עושה כאן והוא אומר שהוא נבחר ככומר לרכז את אלה שעלו לכאן והם אינם יהודים.

אני קיבלתי עכשיו נתונים על אשדוד ואמרו לי ש- 30% מהעולים שם אינם יהודים.

גם אצלנו יש - - -

שם זה גורם לבעיות, כי אתה גם לא יכול לחייב אותם לחגוג את חגי ישראל. הם לא רוצים.

למה? יש אצלנו בית ספר מעורב, שחלק מהילדים בו לא באים ביום ראשון ללמוד ו - -

השיא ששמעתי אליו הוא בבית ספר מסוים שהילדים היהודים בו מסתירים את העובדה שהם יהודים כי הם פוחדים. רוב הילדים הם נוצרים, עולים חדשים. מיעוטם – ישראלים, יהודים, והילדים היהודים מפחדים שיידעו שהם יהודים. עד כדי כך. זו מדינת ישראל. פשוט לא יאומן.

- - בבית ספר "גלבוע" שאלתי ילד בפרוזדור למה הוא לא בפנים, והוא ענה לי – אני לא משלהם.

בשנה האחרונה הגיעה לפה קבוצה מאד מיוחדת של עולים מדרום אמריקה. אין לי מושג מאיפה הביאו אותם. כל ילד שם אובחן עם בעיות חינוך מיוחד כאלה ואחרות. כל המשפחות הן חד הוריות.

מי הביא אותם?

הסוכנות.

הבעיה היא שממשיכים להביא אותם ליישוב. לא שואלים אותנו. ראש העיר משמיע את דעתו ולא שומעים את דעתו.

אני לא מבינה את המדיניות הזו.

הם רוצים להראות שהם עושים משהו, הסוכנות. תראי אותם באולפן עם צלבים.

אני אומר יותר מזה – היום יושבת קבוצה חדשה, כאן, במכללה. מביאים 30-35 חברה'. 99% מהם לא יהודים. אם הם ירצו – הם יעברו את תהליך הגיור, אם לא – הם לא יעברו. הקבוצה הקודמת מנתה 30 משפחות, לא יהודיות. 6 מהם, בסך הכל, עברו את תהליך הגיור.

תראי מה קרה עם כלה של הנכד שלי. הוא היה בשליחות, חזר מהולנד עם הולנדית ממוצא אינדונזי. שנתיים היא למדה גיור. את הנשמה הוציאו לה, והיא עברה את הגיור. נתנו לה אישור והם התחתנו. מחודש ספטמבר ועד היום אני מבקש את תעודת הגיור. למה לא נותנים? – הרב, שאני מכיר אותו, והוא אדם מאד נכבד, אמר לי: רוצה לחתום רק הרב שמונה, חבר הכנסת דרוקמן. רק הוא רוצה לחתום. ממתינות שם 500 תעודות ועכשיו, בקושי מותר לה להישאר בארץ, בגלל חתימה כזו או אחרת, אחרי שנתיים נוראיות.

איך אתה שורד כל כך הרבה שנים כראש עיר, עם הביורוקרטיה הישראלית, בכל מה שקורה בממשלה.

את האמת – אני מעדיף לדלג עליה, לא להתחשב בה.

ובכל זאת – אתה צריך אותה.

צריך אותה. מה אני יכול לעשות? עושים דברים, מתחשלים, בונים.

את שואלת לגבי נושא התקצוב- אנחנו רשות מקומית, לא גרעונית, ברוך השם. יש 3 סוגי רשויות: כאלה שקרסו, כאלה שקורסות וכאלה שיקרסו. אנחנו בינתיים לא קורסים. אבל מה אני עושה עם תוכנית "אופק"? ואת יודעת מה זו התוכנית הזו. חייבים לי 900 אלף שקל משנה שעברה.

מי מממן את זה, משרד החינוך?

משרד החינוך.

זה לא תוקצב.

ואני שואל: ריבונו של עולם, הלא התחייבתם. אין לנו כסף.

יש להם המון רזרבות.

אני רוצה להגיע לבית המשפט, אז אומרים לי שיש פסק דין של המשנה לנשיא בית המשפט, שהממשלה לא חייבת לכבד את כל הבטחותיה.

לא יכול לראות.

אז אני אראה לך. אמר את זה שופט, דווקא אחד שאני מאמין לו. יש לי את זה בכתב.

אבל אני לא מבינה דבר אחר, משום שלמשרד החינוך יש הרבה מאד רזרבות. מה הבעיה להעביר מסעיף לסעיף?

במשרד הקליטה נבדק תקצוב שיכון עולים. מאות מיליוני שקלים – שלוש שנים לא מוצאים אותם.

אתם מוציאים את זה על תלמידים. מי היום שר הקליטה?

ציפי לבני.

העליתם פה את הנושא של דברת, ואני רוצה לומר שאחת הבעיות ביישוב, שאם את נכנסת אליו – נפתחים בתי ספר עצמאים, "שובו", שהם מוכרים ואינם רשמיים. נוצר מצב אבסורדי. הם יעבדו שישה ימים בשבוע, ואנחנו נישאר ללא אוכלוסייה, כי אוכלוסייה של עולים – לא איכפת לה בדיוק איפה הילדים ילמדו, העיקר שהם ישהו בבית הספר מהבוקר עד הערב, ויקבלו את ארוחת הצוהריים.

אנחנו עוד לא שמענו על ועדת דברת ומה כוונותיה. לפחות שני דברים – הפסקת הלימודים ביום ו' והיעדר חוק ההסעדה, בלעדיהם לא תוכל להיות חוקים. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ילדים הם לא ייראו במוסדות. חד וחלק. אני אומר כי לא ייתכן כזה דבר. לא יילכו עם מה שהם רוצים.

אבל יש בעיה – אם הם לא היו נותנים פטור לחינוך הדתי, היה הרבה יותר קל.

הלכנו לבג"ץ על זה. אנחנו, ב "שינוי" לא מוכנים - או שכל המערכת עובדת כך, או לא. ברור שאחרת – כולם ילכו ולמוסדות החרדים. היום כבר יש גלישה מהחינוך הדתי לחרדי, וגם העולים החדשים ישר הולכים לחינוך החרדי, משום ששם יש לימודים בכל השנה. זה דבר שצריך להפסיק.

דברת התנה את ההמלצות שלו בכך שלא פוטרים אף אחד: לא את הממלכתי-דתי ולא את החרדי. מתוך אילוצים קואליציוניים – את החרדים כבר פטרו מחובת המעבר לחמישה ימים.

כמה זמן אמרת שאתה מחכה לשיחה עם השרה?

ממאי או יוני. בכל פעם שאני מתקשר היא בישיבה.

אותו הדבר עם המנכ"לית.

על כל פנים המצב הוא קשה. הניהול הוא לא נכון. אי אפשר לנהל חינוך בצורה כזו.

ואנחנו עוד רשות שמחזיקה מעמד. מה עושה רשות שלא יכולה להחזיק מעמד?

ראינו מה עושים. ראינו בלוד.

בקרית גת, שהיא בפשיטת רגל. אם הם רוצים לאמץ את המלצות דברת. ממה בדיוק הם יממנו?

הם אמרו שמי שיהיה מהראשונים יקבל יותר תקציבים.

עובדי הרשות המקומית בקרית גת לא קיבלו שכר. אפשר לחשוב שאנחנו מתנגדים. אנחנו לא מתנגדים לרפורמה.

אם כל מה שקורה בליכוד לא בא לידי ביטוי בהצבעה, אז משהו כאן לא תקין במדינה הזו. עם כל הרצון של כולנו שיהיה שקט, שלווה, והתנתקות.

מה קורה היום עם הרשות לפיתוח הגליל, מי עומד בראשה? מה עם המנכ"ל שהיה?

הוא נשאר. הוא יוצא מן הכלל.

אני מאד השתדלתי בשבילו שיישאר. הוא באמת איש טוב.

אני שוחחתי אתו ביום רביעי.

אני יודעת שזה מקום למינויים פוליטיים, הגוף הזה. מצד שני, אני חושב שצריך לבדוק את הדברים. יש כמה דברים שצריך לפעול בהם מערכתית, בכל הגליל יחד.

אני מציע שתגידו מה קורה עם הגליל. אני חושב שמדינת ישראל לא יודעת מה קורה עם הגליל. בקו עכו-כרמיאל-שפרעם-נצרת עלית יש 70% לא יהודים. אם חס וחלילה חיזבאללה יתקוף – הכביש הזה חוסם את כל ה - - שיש לנו. מה קורה אצלנו פה, בכרמיאל? כרמיאל במצב קצת יותר קשה מבחינה אחרת. בכרמיאל אין פטור חלקי ממס הכנסה. לנהריה יש 15% פטור. אדם יכול למכור דירה שהוא קיבל אותה פה לערבי שמשלם לו פי כמה, ללכת ליישוב קהילתי וליהנות ממערכת של הנחות. זה לא מגדיל את מספר היהודים. יש עוד בעיה – אם פה יש גבעת האלה, או שמשית, בונים שם בתי ספר. אצלי – בתי הספר מתרוקנים, כי הילדים עברו לשם.

אוכלוסייה חזקה לא תבוא לכאן.

בדיוק. אז אמרתי – למה בשביל זה צריך להיות במועצה אזורית? למה שזו לא תהיה שכונה? שכונה ליד מגדל העמק, ליד כרמיאל, ליד נצרת עלית. במצב הזה, למה זה צריך להיות לחוד? אז בקיבוצים ומושבים מקימים עוד יחידות דיור. זו התיישבות שיש לה אופי משלה. שמשית היא שכונה עירונית לכל דבר.

ואת השירותים אנחנו נותנים. הם עובדים אצלנו, הם קונים אצלנו. הם הולכים לישון בבית.

וגם חינוך – לא אצלנו. למה? למה לא ללמוד עם עולים חדשים?

הייתי בסיור בנהלל ובאזור, בחינוך ההתיישבותי, לפני שבועיים. הם דיברו על ההסעות שעולות להם מיליוני שקלים. באמת בבית הספר החדש בנהלל מגיעים מהסביבה כאן.

לא מגיעים מנצרת עלית.

אבל מהסביבה שלכם – כן.

שמשית, - - הרדוף.

אבל עכשיו תקבלו יותר כסף. ככל שהאוכלוסייה חלשה יותר, והמדד הוא סוציו-אקונומי, אבל מכמה בחינות, לא רק רמת ההשכלה של ההורים.

השכלת האם – זה המרכיב החשוב.

לא הכי חשוב. זה אחד המרכיבים.

אין מבחן הכנסה. קודם כל. זה הדבר הכי חשוב.

צריך לשלוח מכתב למשרד החינוך ולבדוק- הגישה, על פי שושני, בחינוך הדיפרצינאלי – האם המבחן העיקרי הוא באמת, לפי מה שכתוב – המקצוע של האם, או העיסוק של האם. כי במיוחד בקהילת העולים החדשים ההשכלה לא מעידה על עיסוק ועל הכנסה. לכן צריך לבדוק לפי מה הם עושים את זה, בפועל.

יש לנו עזיבות לא רק ליישובים קהילתיים. יש עזיבות את הארץ, יש עזיבות בגילאים מסוימים לפנימיות, וחזרה באמצע השנה. הגענו למצבים שהיינו צריכים להכניס לכיתות ילדים עולים שהגיעו, ולא היה לאן להכניס אותם, מכיוון שהיו צריכים לבקש אישור מיוחד ממשרד החינוך - - . אין פתיחת כיתה באמצע השנה.

היישוב הוא לא גדול, הוא די כפרי בטיבו. הדברים עוברים מפה לאוזן וזה עושה איזשהו משבר. העזיבה היא בעייתית.

יש לכם שכונות יוקרה? יש לכם דבר כזה?

היה לנו דבר כזה.

תודה רבה לכם על האירוח.