פרק י"ג-שונות, סעיף 53 בעניין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית

2
ועדת הכלכלה
8/3/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז באדר א התשס"ה (8 במרץ 2005), שעה 09:30

פרק י"ג-שונות, סעיף 53 בעניין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2004.

חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר
דוד טל
אליעזר כהן

שי יפתח - אגף תקציבים, משרד האוצר
ערן ניצן - משרד האוצר
עו"ד אסי מסינג - לשכה משפטית, משרד האוצר
משה ריגל - משנה למנכ"ל משרד התיירות
ירון ארגז - משרד התיירות
עו"ד עדי ביתן - לשכה משפטית, משרד הפנים
גלית כהן - המשרד לאיכות הסביבה
דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר
אבי רותם - מהנדס מועצה אזורית תמר
אודי זוכרמן - יו"ר התאחדות מלונות ים המלח
עודד רונן - מלון נירוונה
אשר סגל - מהנדס מחוז דרום, מע"צ
סילביאן ניידמן - מע"צ
מנחם צין - סמנכ"ל בכיר לתפעול, מפעלי ים המלח
משה חסון - סמנכ"ל טכני, מפעלי ים המלח
עו"ד עדי קפלן - מפעלי ים המלח
רן חקלאי - כלכלן, נציבות הדורות הבאים
שלמה שוהם

אתי בנדלר

לאה ורון

איה לנצ'בסקי


פרק י"ג-שונות, סעיף 53 בעניין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר,
מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2004.

בוקר טוב, הנושא היום הוא פרק יג' שונות: סעיף 53 בעניין הגנת החוף במתחם בתי המלון בחמי זוהר, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004.

כפי שידוע אני אישית נגד זה שהאוצר יביא חוקים דרך חוק ההסדרים, לא משנה אם זה חוק קשה או קל לכל חוק יש את המשמעויות שלו ואת ההשלכות שלו לעתיד. כרגע זה נמצא על שולחננו, אבל אנחנו מצפים שבשנים הבאות תצמצמו או תבטלו את חוק ההסדרים לגמרי, שכל הנושא יבוא במהלך השנה, ועדת הכלכלה עובדת כל השנה לא צריך לחכות לחוק ההסדרים, ואם יש נושאים חשובים וזקוקים לטיפול אנחנו עומדים לרשותכם, תיעזרו כמה שפחות בחוק ההסדרים.

יש לי הצעה לסדר.

תכף אני אתן לך לומר אותה, נשמע את הצדדים המוזמנים, נקריא את החוק ונכין אותו להצבעה שתהיה במועד אחר.

אני רוצה להמשיך את מה שאדוני אמר בקשר לחוק ההסדרים, שהחוק עצמו הוא חוק חשוב מאד יש מקום לדון בו להתעמק וללמוד אותו ואולי יש מקום גם להרחיב אותו, וצריך לראות אם יש אינטרס לאומי בעצם הצעת החוק. אבל להביא את זה בחוק ההסדרים, מה החיפזון? אנחנו חוזרים על זה כמו מנטרה פעם אחר פעם, אז נאה דורש ונאה מקיים, ברוך אומר ועושה, ככה נאמר במקורותינו, אני חשוב שפעם אחת יו"ר ועדת הכלכלה יזמן את שר האוצר ואת פקידי האוצר ויגיד להם עד כאן ותו לא.

משנה הבאה ותו לא.

אדוני יודע שבשנה הבאה הוא יהיה שר ולא יו"ר הוועדה לכן הוא מעביר את זה לשנה הבאה. אנחנו צריכים לעקור את העשבים השוטים שנכנסים לתוך חוק ההסדרים שיש לו רק מטרה אחת ולא יותר מכך, לדידי היה גם מקום למחוק את חוק ההסדרים בכלל, השופט זמיר נגע בזה והוא אמר אז שזה היה נכון לאותה עת 83, 85 שהייתה בעיה כלכלית חריפה מאד. הוא סבר אז כמו היום שזה היה נכון לאותה עת, ואז היו רק 15 עמודים כשהיום זה 150 עמודים.

אני חושב שאם לא נעשה מהלך אנשי האוצר ימשיכו לצחוק על חברי הכנסת על עצם ההצהרות שלהם ולא על עצם המעשים שלהם.

אני פוחד שאם נוציא את זה מהחוק ונבוא לנירוונה בקיץ אז כבר לא יהיה לנו איפה להיות. אני רוצה שנקבל החלטה טובה היום. בבקשה משרד האוצר, למה לא הבאתם את זה לפני חודשיים, גם הייתי מאשר לכם, למה לא בחוק ההסדרים?

האמת היא שכרונולוגית ציפינו שחוק ההסדרים וחוק התקציב יאושר ב- 31 בדצמבר ולא כך קרה, במובן הזה זו המערכת הפוליטית אבל אם היינו יודעים שכך יהיה אולי היינו מביאים את זה בנפרד. מעבר לזה צריך לזכור שמדובר בהצעת חוק שמסדירה הוצאה תקציבית של הממשלה, לכן השילוב בחוק ההסדרים ובתכנית הכלכלית הוא שילוב מתבקש ושילוב ענייני, וכל עוד חוק ההסדרים מלווה את התכנית הכלכלית וחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אכן מאשרת את זה שצריך ללוות אז נושאים כאלו מן הסתם ישולבו שם.

מה היה קורה אם היית מביא את זה בינואר היינו דנים בזה עד פברואר והיינו מאשרים לך את זה לקראת סוף מרץ. אז היית עומד בספירה הרבה יותר חיובית ולא היית יוצר אנטגוניזם קבוע.

הכוונה פה היא לא להעביר חוקים בלי שהכנסת עמדה על העקרונות והפרטים שלהם. לעצם העניין, אנחנו מדברים על תיקון לחוק ההסדרים הקודם, אנחנו מדברים על הגנות ים המלח. אני אתן רקע כללי ואחר כך נוכל לראות את הדברים באופן יותר מפורט וממשי במצגת שהכין מר משה ריגל המשנה למנכ"ל במשרד התיירות.

הגנות ים המלח נדרשות כתוצאה ממה שקורה בבריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח. מפעלי ים המלח מזרימים לבריכה מספר 5 מצפון ים המלח מי ים. בבריכה מספר 5 מתבצע תהליך של אידוי מה שיוצר משקעים בתחתית הבריכה והצטברות המשקעים היא בקצב של כ- 20 ס"מ בשנה ובהתאם מפלס הבריכה עולה.

אפשר לראות בתצלום האוויר שתלוי מצפון לדרום מצד מזרח את הבריכה של מפעלי ים המלח, ושני מתחמים של בתי מלון, מתחם עין בוקק הצפוני ומתחם חמי זוהר הדרומי. מפעלי ים המלח מזרימים מים מהחלק הצפוני לבריכה מספר 5, יש תהליך של אידוי והצטברות משקעים בקרקעית הבריכה וכך המפלס עולה.

זאת אומרת שמי שגורם את בעיה הם מפעלי ים המלח?

הפעילות של מפעלי ים המלח גורמת לעליית המפלס אבל מצד שני אם אין את מפעלי ים המלח גם אין בריכה ואז אין מלונות.

אם אין בריכה יש מלונות אבל אין מים

והמלונות בכל זאת חיים מהמים ומהתכונות שלהם, אחד מזין את השני. בסופו של דבר עליית המפלס גורמת לחדירה של מים לכיוון החוף וזה מסכן את יסודות בתי המלון בגלל תכונות המים, זה גורם לקורוזיה ולהתפוררות היסודות מה שעלול לגרום להתמוטטות.

לכן אנחנו יוצרים שורה של הגנות שאמורות למנוע חדירה של מים מכיוון הבריכה לכיוון היסודות. את ההגנות התחלנו הרבה אחורה, מה שהקימו בעבר זה קיר שיגומים, קיר שנכנס לתוך האדמה, אמור למנוע חדירה של מים, ובנוסף יש משאבות שאמורות להעביר מי תהום ממערב למזרח לכיוון הבריכה.

יש דוח חמור של מבקר המדינה בנושא, האם התייחסתם לזה?

הערותיו של מבקר המדינה מטופלות באופן שוטף בנפרד, זה כרגע בתהליך של טיפול.

הייתה בעיה עם הבריכות, עם המשאבות, היה גם מקרה של טביעה.

זה כרגע בתהליך של טיפול.

התשובה הזו שזה עדין בתהליך צריכה לקומם אותך בגלל שהיית בוועדת ביקורת המדינה, אנשים לא עשו דבר בעניין אז להגיד דבר כזה סתמי, להלעיט את חברי הכנסת ולזרות חול בעיניהם זה לא נכון ולא ראוי, תאמר לי באיזה תהליך זה נמצא? אני חבר כנסת שעומד להצביע על הצעת חוק חשובה, אז תגיד לי מה התהליכים בבקשה.

ההגנות הקודמות נכשלו, מתחת לקיר השיגומים חדרו מים. אני לא יכול להסביר אם אתה קוטע אותי כל הזמן. קיר השיגומים היה אמור למנוע חדירה של מים מהבריכה ליסודות, בפועל הוא לא מונע מעבר של מים לכן יש כבר תהליך של התקשרות עם חברה בינלאומית שתכננה מערך משאבות של כ- 70 משאבות שידאגו להעביר את המים מהצד המערבי לצד המזרחי, לבטל את הבעיה של חדירת המים.

זה התהליך ברמה הטכנית ויש התקשרות עם החברה הזו ויוכל לעדכן בה משה ריגל, הוקצו כבר מיליון יורו למימון הראשוני, יוקצו עוד כספים למימון ההתקשרות עם החברה ובניגוד להתקשרויות מהעבר שהשאירו את הצדדים שמטפלים בפרויקט בצד וברגע שזה נכשל אף אחד לא עמד מאחורי זה. כאן החברה עומדת מאחורי הפתרון והיא תוסיף משאבות ככל שנדרש במידה והפתרון לא יעבוד. זו חברה עם המון ניסיון לפי מה שהם הציגו את עצמם.

מה סך עלות פרטים.

אתה לא מתאר את כל הדברים.

יש פה בעיה קשה כי לפי החוק מי שאמור לאשר את תקציב הפרויקט זה הממונה על התקציבים והם שלחו לנו לפני כמה שבועות תקציב בסך של 70 מיליון ₪, אחרי כמה ימים אמרו שזה לא 70 מיליון אלא הרבה יותר ואפילו אנחנו לא יודעים להגיד בכמה זה יותר. תגידו לנו כדי שנדע מה אנחנו מאשרים כי אני לא יכול לאשר היום 70 מיליון כשאני יודע שמחר בבוקר זה יעלה הרבה יותר. זה לשאלתך על עלות הפרויקט ואם למישהו יש תשובה יותר טובה אני אשמח לשמוע.

מבחינת ההגנות, החוק הקיים מטיל את העלות על ארבעה גופים, על המדינה על מפעלי ים המלח על המועצה אזורית תמר ועל המלונות, הן שבמתחם חמי זוהר והן במלונות שבעין בוקק. נוצר מצב בעייתי שגם המלונות בחמי זוהר צריכים הגנה אבל החוק מאפשר ביצוע הגנות רק בעין בוקק, וזה מהות התיקון שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים להרחיב את זה גם למתחם חמי זוהר כדי שנוכל לבצע גם שם את ההגנות, ועל פי חוות דעת המומחים שהוצגו לנו יש צורך ביצוע ההגנות הללו וחלק מה- 70 מיליון שקלים כוללים גם הגנות במתחם חמי זוהר.

בעתיד זה יורחב גם ליושבים באזור?

הועלו טענות על ידי המועצה האזורית תמר שיכול להיות שבעתיד, אני מניח בטווח של שנתיים שלוש, נצטרך להתייחס לנושא של נווה זוהר. אנחנו לא מכירים את זה עדיין, זה שונה לחלוטין, פה אנחנו מדברים על מתחם של מלונות עם שותפות של המלונות במימון, וזה דבר שונה לחלוטין. הייתה לי שיחה עם ראש המועצה והבטחנו שניכנס לתהליך של בחינה אובייקטיבית ועניינית של הנושא ונראה איך נתקדם עם זה, כרגע אין לי תשובה מעבר למתחם של חמי זוהר.

אני מוכן לדון בזה בצורה חיובית אבל אתה אומר לי שהצעת החוק מדברת על פתרון למלונות שהם בבעלות פרטית ורק עוד שנתיים שלוש אולי, אם בכלל, תהיו מוכנים לדון בנתינת פתרונות לאזרחים במדינת ישראל שגרים בישוב נווה זוהר.

אתה חושב שזה נכון וראוי שמכספי הקופה הציבורית אתה הולך לממן את המלונות, ואני לא נגדם, אבל את האזרחים, שהם לפני הכול, בהם אתה לא דן. אם אתה אומר שבמסגרת החוק נדאג לשניהם הייתי מוכן להסתכל על זה בצורה הרבה יותר חיובית אבל כשזה רק המלונות אני מתקומם מפני ששוב אתה דואג רק לבעלי העסקים ואתם לא דואגים לאזרח הקטן במדינת ישראל.

נשמע את המועצה האזורית תמר ואת משרד התיירות אם יש הערכות ואומדנים כדי שנדע מול מה אנחנו עומדים.

כמו שהיושב ראש הקדים ואמר שהבסיס לדיון הוא דוח מבקר המדינה ואנחנו נמצאים בעיצומה של בעיה שנוצרה לפני הרבה שנים, עצם ההקמה של בתי מלון מול בריכה תעשייתית, ועל זה העיר מבקר המדינה את הערותיו. כפי ששי אמר, הדברים הסתבכו בכך שדברים שנעשו בשנות ה- 90 התבררו כלא ראויים וגרמו לכך שישובים השתנו.

מתי הוקמו בתי המלון?

לפני 10, 20 ,30 שנה.

והרשויות לא בדקו את הקרקע? או שידעו והוסיפו חטא על פשע ונתנו גם אישור להקמת בית מלון על מקום שידעו שהמים יחלחלו ויפגעו ביסודות.

אני רק יכול לכוון את כבוד חבר הכנסת לדוח מבקר המדינה שם מסבירים את הכול, אבל אנחנו לא דנים בזה. ידעו או לא ידעו, עובדה שאישרו עודדו נתנו מענקים ובנו מה שבנו.

לפי דוח מבקר המדינה כולם ידעו והם ידעו שכשיגיע הזמן המדינה תפצה.

ומכאן באה הצעת החוק שהמדינה צריכה לפצות.

מדינת ישראל החליטה לפני כמה שנים שלגבי עין בוקק הם מוכנים לתת על השלב הנוכחי לביצוע השתתפות ב- 50% כאשר יתר הגופים אמורים להשתתף בשליש שזה מפעלי ים המלח מועצה אזורית תמר ובתי המלון.

אנחנו התייחסנו רק לעין בוקק מאותה סיבה שלמעשה לא הייתה מודעות מכל הצדדים, כולל בתי המלון שיש בעיה לא פחות חריפה מאשר בעין בוקק. לכן אנחנו נערכים לקראת ביצוע בדיקות לגבי חמי זוהר שזה מתייחס בעיקר למלון אחד, בחמי זוהר יש שלושה בתי מלון שניים על החוף ואחד למעלה שאין לו בעיה מבחינת הגנות מים המלח.

צריך לזכור שכל בתי המלון מלבד אחד חתמו מול מפעלי ים המלח שהם יודעים שהמפלס עולה והם חתומים גם שלא יהיו תביעות והם ישאו באחריות. למרות הכל, ולמרות שיש מכתב כזה, ממשלת ישראל התחייבה לממן חלק מההגנות ומה שמקובל היום על הממשלה שאנחנו מממנים 50% של השלב הנוכחי.

כפי שאמרתי, בגלל כשלון של הפתרון משנות ה- 90, שנודע רק לפני שנה, התקציב הלך ותפח, כאשר מלכתחילה התקציב המשותף היה כ-20 מיליון ובשלב זה אנחנו מדברים על 80 מיליון ₪. חלק מהניפוח של התקציב שצריך להתעשר בחוק התקציב לכן הנושא דחוף. המסגרת החוקית הזו משלימה מסגרת תקציבית שצריכה להתעשר ואנחנו התחייבנו כבר על חשבון התקציב שטרם אושר על מיליון יורו מול חברה בלגית שצריכה להתחיל לעבוד, לכן זה דחוף.

אני לא נכנס לנושא אם זה חוק הסדרים או לא חוק הסדרים, אני נכנס לנושא של דחיפות האישור.

לכן אמרנו שאם הוא היה מביא לנו בינואר היינו מאשרים את זה עד פברואר.

אני הבנתי שזה היה כבר בחוק ההסדרים יחד עם התקציב בנובמבר דצמבר והם חשבו שיאשרו לפני דצמבר. בתוספת התקציב שאנחנו מדברים יש גם תוספת תקציב הקשורה לפעילות בחמי זוהר. לכן אנחנו נורא מבקשים שהנושא יאושר.

אתה מוכן להתייחס למה באותה הזדמנות לא ננסה לפתור את הבעיה של הישוב נווה זוהר? אמרת שבעלי בתי המלון חתמו שאין להם שום טענה ושום תביעה ולא תהיה להם תביעה ולמרות זאת ואף על פי כן הממשלה באה ורוצה לפצות אותם ונניח שזה בסדר, אבל למה אזרחים של מדינת ישראל בישוב נווה זוהר לא יכולים לקבל את אותו דבר? הם לא חתמו שאין תביעות והם באו להתיישב שם, כמו שהמדינה שלחה אותם לגוש קטיף, היא שלחה אותם גם לשם.

המדינה הקימה את הישוב הזה.

על אחת כמה וכמה, אתה זורה לי מלח מים המלח על הפצעים.

אני ממשרד התיירות ויושב ראש ועדה שעל פי חוק מטפלת בנושא מסוים הקשור לתיירות וקשור למוקדי המלונאות זה הנושא של הוועדה של מה שאני מייצג. לגבי נווה זוהר יכול להיות שיש בעיה אבל היא לא קשורה למסגרת הזו.

הזמנו את אנשי המועצה האזורית תמר, ראש המועצה בבקשה.

בתשובה לשאלות ששאלת את שי יפתח מהאוצר לגבי ההגנות, הנושא עדין מקרטע ויש ויכוח על המימון. אנחנו אמרנו, קודם תצאו לביצוע ההגנות של הפרויקט ואחר כך תתווכחו על המימון כי מדובר בחיי אדם.

אם אין כסף איך תצא לביצוע?

יש כסף, האוצר צריך להפריש 50%, הוא לא מוכן לצאת לביצוע עד שהוא לא מקבל חתימות מכולם, מבתי המלון מפעלי ים המלח ומהמועצה האזורית תמר.

איש עסקים לא יצא לפרויקט אם אין לו את המימון, אם אין לו את המימון, איך הוא יצא לביצוע? באמצע הביצוע הוא יעצור?

קודם כל מדובר בתיקון מחדל שהמדינה בנתה. הפרויקט הוא תיקון מחדל של ההגנה הראשונה שהמדינה עשתה, אני לא חושב שהגופים שלא היו שותפים בהקמת ההגנה הזו צריכים להשתתף היום בעוד כמאה מיליון ₪ בתיקון המחדל הזה ומי שצריך לעשות את זה זו המדינה כי היא זו שעשתה את הפרויקט.

פה נאמר על ידי האוצר ש- 50% במימון האוצר, שישית המועצה האזורית תמר, שישית מפעלי ים המלח ושישית המלונות, מי לא מוכן לממן?

הסכמנו לשלם שישית מהפרויקט הראשון כשהיה מדובר על 18 מיליון ₪, זה לא אותו פרויקט ואתה מטעה את האנשים. הפרויקט שמדובר עליו עכשיו זה תיקון מחדל של א/1 ואנחנו סיכמנו שאנחנו משלמים שישית מפרויקט א/2 וגם שילמנו על א/1 אבל מדובר על תיקון מחדל, של הרחבה מ- 18 מיליון ₪ לכמעט 100 מיליון ₪.

אתם רוצים להשתית את המאה מיליון ₪, את השישית הזו, על כל הגופים האחרים שלא היו שותפים למחדל הזה. צריך להיעשות צדק וקודם כל צריך לתקן את המחדל ואת מה שקרה ואחר כך להתווכח ולחפש את המימון.

עדין לא הבנתי מי לא מימן את החלק שלו.

את התוספת מ- 18 מיליון ₪ ל- מאה מיליון ₪ מועצה אזורית תמר סירבה לממן את השישית הזו כיוון שאמרנו שלא היינו אחראים על הטיפול. מדובר על כ-12 מיליון ₪ שזו השישית, וזה מתקשר לעוד דברים נוספים.

אז הוא לא יכול להתקדם אם אין לו תקציב.

לגבי הנושא של ההגנה על הישוב נווה זוהר, אנחנו תומכים תמיכה מלאה בהגנה על מלון נירוונה כי הוא חלק מאתנו, כמו שהישוב הוא חלק מאתנו. זה כמו שאני אקבל החלטה להציל את הבן הזה ולהמית את הבן השני, ברור שאנחנו תומכים בהגנה על נירוונה ואנחנו משתתפים וגם דוחפים את הנושא הזה גם במימון.

אני מדבר על זה שלא יכול להיות שבריכה מספר 5 באזור המלונות מסתיימת במלון נירוונה, לא יכול להיות שההגנות יסתכמו כאן, שיגנו עד לכאן ואת הישוב ישאירו. הישוב הזה לא חתם על שום דבר ומדינת ישראל לא חתמה על שום דבר. יש אומדנים וביקשנו להעלות את זה בוועדת ההיגוי של משרד התיירות, זה עלה אבל סרבו לדון בנושא הזה.

כי זה לא שייך לתיירות.

זה שייך לתיירות כי גם כאן יש תכנית של הרחבת הישוב עם בניה של 400 צימרים ומי שחושב שתיירות כפרית זו לא תיירות אז אני מצטער, כשמדינת ישראל עוסקת בתיירות היא עוסקת בכל המכלול של התיירות וישוב תיירותי זה לא רק בתי מלון, יש גם תיירות היסטורית תיירות חקלאית, תיירות כפרית של צימרים ומשרד התיירות עוסק בכל המכלול.

הישוב הזה הוא אולי האפשרות היחידה היום להרחבת ההתיישבות בים מלח. כל הזמן מדברים שיש רק מאה תושבים, שמנו בראש סדר העדיפויות את הפיתוח הדמוגראפי באזור. לא יכול להיות שהיום כתוצאה מזה גם זה לא יתבצע. יש כבר צימרים בישוב הישן אבל מדובר פה בהרחבה של 140 יחידות דיור כשכול אחת יכולה לבנות בין שניים לארבעה צימרים.

מה לוח הזמנים.

מנהל מקרקעי ישראל אמור לצאת לשיווק המגרשים באוגוסט הקרוב. דרך אגב, תחנת השאיבה של הביוב שאתה רואה פה כבר טבולה במים וקווי חשמל של מתח גבוה של חברת החשמל נמצאים כבר בתוך מים.

תגיד למפעלי ים המלח שיוציאו את זה משם.

את זה חברת חשמל צריכה להוציא. אני מייצג את כל הצדדים, המלון צריך לקבל פתרון מיידי כי זורמים אליו מים ויש סיורים ואנחנו מכניסים את האנשים שבאים לבקר ליסודות של בתי המלון ורואים מים זורמים מהקרקע לתוך חדר המכונות של בית המלון. זה צריך לקבל פתרון מיידי.

אנחנו מבקשים מהאוצר שייתנו לנו לוח זמנים, אם לא רוצים להכניס את זה בהרחבה עכשיו, אנחנו מבקשים לדון בזה באופן דחוף ומיידי ולקבל פתרון גם לישוב.

אם רק תכננתם ועתידה להיות בעיה כפי שיש בעיה עם המלון, למה שלא תזיזו את כל המגרשים?

אי אפשר בגלל כביש 90 ובגלל המצוק, הישוב הזה עבר את כל האישורים של הוועדה המחוזית, הגנת הקבע שאמורה להיות, הלאגונה או הסוללה שאמורה להגן, תיבנה רק ב- 2010 למה כל הזמן הפרויקט עולה ועולה וימשיך לעלות, כי לא ניגשים לפתרון של בעיית הקבע וליצירת הסוללות אז כל יום שאנחנו דוחים את זה יהיו עוד 10 מיליון.

אני רוצה לבקש משי שנעשה את זה כלכלית, אם עומדים לבנות שם צימרים שהמכרז יוצא באוגוסט אז כבר תכתוב במכרז שכל מי שיזכה במכרז ידע שהוא צריך להשתתף במימון כמו שמשתתפים המלונות.

אני לא רואה טעם בבניית הצימרים כשיש בעיה מול העיניים, זה לחזור על טעויות העבר בצורה הכי סוריאליסטית שיש. ברגע שנצא מכאן אני מתכוון לבקש מיעקב אפרתי שיעצור באופן מיידי את המכרז כי זה נראה לי סוריאליסטי שמישהו משווק קרקעות בים המלח כשיש הצפה.

הרשות המבצעת, שאתה נמנה עליהם, נתנה את אישור לזה.

אני מסכים אתך אני לא בא בטענות נגד המחוקק, צריך לעצור את זה.

אי אפשר להקדים את הפתרון היסודי של 2010?

נשתדל לעשות אותו כמה שיותר מהר, הוצאנו כבר 10 מיליון ₪ לתכנון. הכוונה לפתור את הבעיה, זה לא פתרון ארוך טווח, זה פתרון רק עד שנת 2028, משהו כזה, פחות או יותר עד תום תקופת הזיכיון. זה פתרון לטווח מאד ארוך, ואנחנו מנסים להקדים עד כמה שרק ניתן את ביצוע ויישום החוק מדובר על עשרות ומאות מיליוני דולרים.

זה נראה לא טוב שאנחנו נגן על מלונות, ואני רוצה להגן עליהם, ולא נטפל בישוב. אני לא יכול להזניח מקום אחד ולהגיד לך תמשוך את החוק ותביא לי הצעה מתוקנת, אני נוהג באחריות. בואו ניקח לוח זמנים, כמו שאמר יו"ר המועצה האזורית שהוא ניגש ודחו אותו על הסף, תיכנס בעובי הקורה תקים ועדה אחרת, אולי זו לא צריכה להיות ועדת תיירות ואני רוצה שתוך שלושה חודשים תבחנו את הנושא מבחינת עלויות, שותפים ותציגו את זה בוועדה.

אני אומר שתשבו ביחד עם כל הצדדים, המטרה שנצא מפה כשאנחנו יודעים שהנושא מקבל את הביטוי שלו בטיפול, אבחנה ותקציבים. אנחנו כוועדה חייבים להיות אחראים ולדאוג גם לאזרחים שקנו במיטב כספם את המקום, זו גם שליחות לגור במקום כזה והם נמצאים שם למרות כל הקשיים ואנחנו צריכים לטפל בהם ברמה לאומית. כמו שאנחנו מוצאים פתרון לכל דבר אז גם פה המועצה האזורית תיתן את חלקה, כשהמטרה היא להתקדם עם זה.

אני רוצה להוסיף על ההצעה הטובה שלך, שבמקום לבקש מהם להקים ועדה, שאדוני, כיו"ר ועדת הכלכלה, יקים ועדת משנה ויעמיד בראשה אחד מחברי הוועדה, והוועדה הזו, בליווי אנשי האוצר והאנשים הרלוונטיים תקדם את הנושא, ויתרה מכך, נתנה את העברת החוק הזה, אם בכלל, בקיום המלצות אותה ועדה. אז נדע שמשרד האוצר הולך בכיוון חיובי בנושא הזה ולא מנצל את זה רק למחטף ודוחה את הבעיה של נווה זוהר.

נשקול את זה. חבר הכנסת אליעזר כהן בבקשה.

לפני כארבע שנים ועדת מדע הסתובבה עם גדולי המדענים והפרופסורים באזור ים המלח הנקודה הראשונה שלי היא שאנחנו נמצאים על אחד מהשברים הגיאו-פיזיים הגדולים ביותר, יחד עם הבולענים, ייבוש ים המלח, אי החדרת מים לים המלח. אפרופו הצונאמי, אחד המקומות המסומנים לרעידת אדמה קשה במדינת ישראל, הלב שלו הוא ים מלח.

על הרקע הזה מה שעושים זה נותנים למפעלי ים המלח שנציגיו יושבים פה, עם כל זה שהמפעל יצרני ומייצא אדיר, ואני בטוח שהם לא עוברים את החוק, זה ברמה של ועדת חקירה ממלכתית מי אישר להם את בריכה 5? איך הגענו לזה? זה החלק של החלב שנשפך. מצוין בהצעות שלכם שזה נושא רב נתונים, זה עסק ענק של הרבה כסף, האם הסוללה היא 12 ק"מ או 8 ק"מ? ההצעה שלך לא רק מצוינת, היא הכרחית אין לנו מספיק נתונים לדון בזה.

אני רוצה להגיד דבר נוסף, נוסיף על מנת טמטום שהייתה עם בריכת 5 את הטמטום שלנו אם נלך על גדר מגנה על נירוונה ולא על מקום אחר, צריך ללכת על הסוללה כפתרון מיידי. מדינת ישראל יכולה לגמור את זה בכמה חודשים לא בכמה שנים, קח את כל פסולת הבניה של אזור באר שבע, ותכניס לשם. אין לכם מושג איזה נזקים נעשו כבר נגרמו למערכות החשמל ולמערכות הביוב, הכול מוצף והולך לאיבוד. אין לי טענות אליהם רק למי שאישר את הבריכה.

אני רוצה להבהיר שבריכה 5 קיימת משנות ה- 60 והיא באה לפני בתי המלון ולפני התשתיות. ב- 1969 נבנה המלון הראשון וב- 1971 לפני שהיו בתי מלון נוספים בשטח יצא מכתב ומנכ"ל מפעלי ים המלח יידע את כל העולם והודיע שהמפלס של בריכה 5 עומד לעלות באופן קבוע ב- 20 ס"מ מידי שנה וצריכים לקחת את זה בחשבון בתכנון השטח, זה הבסיס לדוח מבקר המדינה. יידעו את כולם מה שקורה ולמרות זאת הקימו את בתי המלון.

שרי אוצר ותיירות לדורותיהם... התאחדות בתי המלון בבקשה, אתם משתתפים במימון?

אנחנו לא משתתפים וגם נסביר מדוע. אני רוצה להתייחס בראשונה לנושא הישוב, אנחנו בוודאי לא מתנגדים להרחבת הישוב אבל אין מה לכלול את זה בתוך חוק ההסדרים שמתייחס למתחם המלונות והרצון להעמיס את ההשתתפות, שאנחנו לא מסכימים, על המלונות. זה צריך לעבור את החלק היחסי, אם רוצים לעשות היקש בנושא חוק ההסדרים אז שיעשו את זה במסגרת החוק.

אם חתמת שאין לך תביעות - - -

לא חתמתי מול אף אחד. זה לא מדויק, החתימה היא מול מפעלי ים המלח בלבד כי נאלצנו אבל לא מול שום גוף אחר.

מי אילץ אתכם לחתום?

מפעלי ים המלח כי אחרת לא היו נותנים לנו את ההיתרים. קנינו את המגרשים כדת וכדין בתשלום מלא לא הייתה אפליה ובלי הנחות. מצד שני מדינת ישראל עשתה החלטה לתת אפשרות להשקיע במתחם בתי מלון כשהיא יודעת לכל אורך הדרך על הבעיה של עליית המפלס מבריכת מפעלי ים המלח. כלומר מצד אחד מדינת ישראל נותנת את להם זיכיון לעשות את זה ולהרים את המפלס ומצד שני נותנת להשקיע בהקמת המלונות.

במצב הסיטואציה אנחנו הניזוקים בגלל חדירת המים. מבחינתנו זה ברור לחלוטין שמדינת ישראל שנתנה את האפשרות שנבנה, והקמנו את בתי המלון על פי תב"ע שנותנת גובה מקסימאלי של מים מבריכה מס' 5 ועל סמך הדבר הזה בנינו. כל הסיטואציה, כולל הדרישה להמשך הפתרון, הועלה מפלס המים מעל התב"ע שאנחנו חתמנו עליה, זה לא יקום ולא יהיה. הסכמנו בתשלומים שלנו לשלם על א/1 - - -

הדברים ברורים, אנחנו בעדכם. מלון נירוונה בבקשה.

אנחנו יושבים פה בגלל הרחבת חוק ההסדרים שבטעות משרד התיירות ומשרד האוצר שכחו להכליל בתוך החוק את אזור נווה זוהר. מלון נירוונה לא היה ער לכך שפשוט השם נווה זוהר נשכח, כל הזמן חשבנו שאנחנו מקבלים הגנה, עורכי הדין שלנו פנו כבר לפני שנתיים ושלוש למשרד האוצר שהשתכנע שבטעות לא כללו את מלונות נווה זוהר.

ולכן מתקנים את זה היום.

אבל זה דחוף. לא יכול להיות שזה יהיה מותנה בזה שתקום ועדה תוך שלושה חודשים כי המלון ישקע עד אז ומי ייקח על זה אחריות?

התניתי את העברת החוק.

גם דב ציין את זה בדבריו, ואתה אחד הבנים שלו.

התחושה שלי היא שכל השאלות נמצאות על השולחן מלבד השאלה המרכזית. אם אנחנו מסתכלים על זה אנחנו רואים שיש בעיה בין שני גופים מסחריים. אנחנו צריכים לשאול שאלה פשוטה את מפעלי ים המלח שמרוויחים הרבה מאד כסף מהמשאבים שלנו שהיו מיועדים לדור הזה וגם לדורות הבאים, כולל הנושא של פטור מתכנון ובנייה ובדברים אחרים שהם קבלו משום שהיה מדובר על חברה ממשלתית והיום זו חברה פרטית או ציבורית.

את הדבר הזה אנחנו מקבלים ככוח עליון שהבריכה צריכה לעלות, יש מפעל שמרוויח מאות מיליונים והוא יכול לגרום שהבריכות לא יעלו, הוא יכול להפחית גם את כמות השאיבה מה שיעזור למניעת הורדת המפלס בים המלח, הוא לא מוכן אפילו להגיד כמה תהיה הכמות שהוא ימשיך לשאוב. הייתה תכנית בטלוויזיה וביקשנו שהוא יגיד לפחות כמה הוא מתכון להמשיך לשאוב, שיאמר שיש גבול מסוים והם לא היו מוכנים להתחייב לשום דבר, והאשלג הזה שייך לכולנו, לבנינו ונכדינו.

מעבר לזה, יש פה בעיה של גופים מסחריים והיא כולה בין מפעלי ים המלח למלונות, ואפילו שהמדינה כבר התחילה ומדברים על המחדל הקודם, אבל מי אמר שהם בכלל היו צריכים לעשות את זה? וכשמדברים על חלוקה לארבעה, זו לא חלוקה לארבעה זה 50% המדינה ושישית כל אחד מהם. זאת אומרת שהמדינה כבר נכנסה להתחייבות שאולי מלכתחילה לא הייתה צריכה להיות שם משום שלמפעלי ים המלח יש עלות לקצור את המלח ויש לכך פתרון טכני מאד פשוט יש מפלס, שהמפלס יישאר באותו גובה, ובשביל מפלס שיישאר באותו גובה יעלה להם לקצור את המלח בבריכות האלה וזה אולי יפחית את הרווחים שלהם.

הדבר הזה פתאום הפך לטאבו בגלל שהתרגלנו שמפעלי ים המלח הוא משהו ששייך למדינה אבל היום זה גוף פרטי שעושה רווחים פרטיים ואנחנו עומדים כמו עניים בפתח מקבלים מהם תמלוגים ואומרים שאנחנו רוצים לשמור על תמלוגים האלה. זו בעצם הבעיה הראשונית, למה הכנסת צריכה לאשר את זה? אדוני, כאיש מפלגה חברתית וגם חבר הכנסת טל, ימצאו בוודאי לעשות הרבה דברים עם 75 מיליון ₪ וזה עוד הרבה יותר.

למה שנגיד שאנחנו לוקחים עלינו את האחריות הזו? מאיזה סיבה? דרך אגב, אם זה ימשיך כך, גם עם הדייק הבא, אנחנו לא פותרים באמת את הבעיה של המלונות ויש כבר היום כאלה שרוצים לפנות חלק מהמלונות החוצה, זה יצא יותר זול מבניות של כל הדייקים וכל הדברים האחרים, להעביר אותם למקום אחר. ככה לפחות הדברים נאמרים כרגע. אבל מעבר לזה, אני לא רוצה להיכנס לנישה הזו, השאלה הגדולה היא למה בכלל המדינה נמצאת פה? המדינה לא הייתה צריכה להיות פה מלכתחילה ואם יש בעיות אז יכבדו אנשים משני הצדדים ויגישו תביעות משפטיות נגד מפעלי ים המלח - - -

אבל מפעלי ים המלח החתימו אותם שלא יהיו תביעות.

יושב פה רן חקלאי שהיה אז סגן הממונה על התקציבים ומכיר את הדברים מבפנים, הדברים מאד ברורים, המדינה נכנסת למקום שהיא לא צריכה להיות שם. אם יגידו לי זה כבר נמצא, הרי מה שקורה בישראל זה שעושים את הברוך ואחר כך אומרים שהמדינה תפתור. הדבר הזה לדעתי צריך להיות מגולגל קודם כל על מפעלי ים המלח, להגיד לה שיש תב"ע שיש לה מפלס מים מסוים ושמפלס המים הזה קודם כל לא ישתנה.

הם ידברו על עלויות, אז אני לא בדקתי את זה אבל אני לא חושב שהעלויות לקצור את המלח הן כל כך גבוהות שאי אפשר להשאיר את הבריכה באותו מפלס, וזה בוודאי לא עולה בקנה אחד עם הסכומים שמדברים פה. יש פתרון טכני מאד פשוט. השאלה היא גם כמה הם ממשיכים להזרים מים מהקצה הצפוני וכל הנושא הזה הוא נושא שצריך לבדוק אותו. לא יכול להיות שנוציא מאות מיליונים והמועצות ישקיעו הרבה מאד כסף על שאלה שגורם הבעיה שלה לא נמצא פה ולא אומר שהוא מוכן לקחת על עצמו אחריות על העניין הזה.

מי אמר שהוא לא מוכן לקחת?

נתנו שישית למפעלי ים המלח.

הוא רוצה יותר וכתוב בחוק רק שישית, הוא לא אמר שהוא לא מוכן. מפעלי ים המלח בבקשה.

הוצע כאן פתרון מאד פשוט, יותר זול מהפתרונות האחרים, כל מה שאתה עושה זה לוקח את חפירה וקוצר את המלח. זה לא כל כך פשוט ואנחנו הראשונים שרוצים ליישם פתרון מהסוג הזה כיוון שהוא הפתרון הכי פשוט אם הוא בר יישום גם מבחינה טכנולוגית ומבחינה כלכלית.

הפתרון הזה הוא אחד הפתרונות האפשריים שנבדקים עכשיו לצורך העניין, קל להגיד תלכו ותחפרו את המלח. אני רוצה להבהיר משהו שאולי לא הובהר קודם, בלוחות הזמנים אנחנו עומדים בשני מישורים יש את המישור של הפתרון הזמני שאנחנו מדברים עליו עכשיו, שזה ההגנות הצמודות ויש את הפתרון הקבע. לפתרון הקבע הוקמה ועדה הייתה ועדת היגוי מדברים עליו יש חמש חלופות.

היו"ר השיג אותך הוא רוצה לשמוע על הנתונים.

פתרון הקבע עצמו, גם אם יחליטו על החלופה המתאימה, ייקח הרבה זמן לביצוע. כשאני אומר הרבה מאד זמן לביצוע אני מדבר על כמה שנים עד שיבצעו אותו בפועל, גם לתכנון גם לבדיקה, גם לבחירת החלופה המתאימה גם אם בסופו של דבר זה יהיה קציר זה פתרון שייקח הרבה זמן.

אם אני מבין נכון, לפני הוועדה יש בעיה אקוטית מיידית שצריך לפתור כרגע, בסך הכול להרחיב את החוק או את המימון של החלק הצפוני גם על החלק הדרומי, מה שפשוט בטעות לא נכנס קודם. לגבי פתרון הקבע אני מסכים, כי מה שנאמר כאן הוא נכון.

סוללה של 12 ק"מ.

לא זה מה שעל סדר היום. מה שאנחנו מדברים כרגע הוא בסך הכול פתרון נקודתי לבעיה מסוימת.

זה בסך הכול בעיה נקודתית, אני רק חושב שצריך לשנות את העוצמות וההשתתפויות, למשל שמפעלי ים המלח ייקחו על עצמם ארבע שישיות מההוצאה, ואז שישית אני מוכן שיהיה מהקופה הציבורית הדלה ואולי שישית נחלק בין המלונות לבין המועצה האזורית תמר, זה נראה לך בסדר?

לא, ואני אסביר למה, מפעלי ים המלח זה גוף מסחרי עושים הון תועפות ומרוויחים הרבה כסף.

ועיננו לא צרה בהם.

כי בסופו של דבר המדינה מקבלת את מה שמגיע לה

היא מקבלת כלום.

הדוחות הכספיים מתפרסמים כל הזמן. המקור לכל הבעיה הזו הוא שלא אנחנו אלא מבקר המדינה הגיע למסקנות האלה, מבקר המדינה אומר שיש רק צדיק אחד בסדום שאלה מפעלי ים המלח שבאו ואמרו שיש בעיה תתכוננו אליה, תדעו עליה. צפצפו, לא שמו לב, נתנו אישורים.

כשקבלתם את הזיכיון בים המלח שילמתם כסף ואמרו שהזיכיון הזה על דעת זה שגובה המפלס יהיה כך וכך?

בנושא שבתי המלון ידעו, לא דברו על תב"ע ולא דברו על גובה מסוים, מה שיש בחתימות של בתי המלון, וזה גם מה שדווחו לכולם, זה שהמפלס עולה מדי שנה ב- 20 ס"מ וימשיך לעלות.

זה לא כוח עליון, יש מישהו שגורם לו לעלות.

אני מדבר כרגע על מה הודיעו ומה ידעו ואיך פעלו. כוח עליון זה שהמלח שוקע כל שנה ב- 20 ס"מ על זה אי אפשר להתגבר. תהליך הייצור הוא כזה, זה לא במכרה של אשלג אלא בים פתוח, זה תהליך של אידוי, וכתוצאה מזה המלח שוקע ב- 20 ס"מ כל שנה. כתוצאה מזה צריך להעלות את המפלס, אז זה לא שהם באו ב- 2005 ואמרו 30 שנה אנחנו יושבים בשקט, לא ספרנו לאף אחד ופתאום צריך להעלות את המפלס. כולם ידעו על זה כל הזמן.

יש החלטת ממשלה שלא יהיו באזור ים המלח יותר מ- X חדרי מלון, כשהפריטו את כימיקלים בישראל, הממשלה קבלה במסגרת החלטת ההפרטה, שבאזור ים המלח לא יאשרו יותר מ- X חדרי בתי מלון וכן אישרו למרות שיש החלטת ממשלה. אז בואו נסתכל על זה בפרספקטיבה הכוללת, אני חושב שהחלוקה זו שנקבעה בחוק ויושמה בעבר, היא חלוקה נכונה והוגנת, היא מחלקת את הנטל בין כולם.

זה מחלק את הנטל על הילדים שלי יותר מאשר עליך.

אני רוצה להתחיל בהקראת החוק.

אני נמצאת בשם מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו לא חולקים על הצורך לבצע את העבודות של ההגנות, אבל אנחנו לא חושבים שיש מקום להשית את המימון באופן הזה על המועצה המקומית תמר, אנחנו חושבים שחלוקת הנטל לא הוגנת ולא ראויה. יש פה גופים מסחריים שנהנים, גם מועצה אזורית תמר נהנית, אבל הם נהנים הרבה יותר ומרוויחים את הרווח הכלכלי וצריכים לשאת בעלויות יותר גדולות מהמועצה האזורית תמר.

את מדברת בשמה של מועצה אזורית תמר, אז הם לא ישתתפו בשישית? יש חוק שמדבר על השתתפות בשישית מהסכום. אם מנכ"ל משרד הפנים ירצה לשנות את זה, שישנה את זה בחוק, לא רק יגיד את רצונו. הוא מנכ"ל משרד ממשלתי, אני לא אוהב לשמוע רצונות, הוא יכול להציע חלוקה אחרת.

הצעת החוק מבקשת בעצם להוסיף על העלות של הצעת החוק המקורית. הצעת החוק המקורית מדברת על השתתפות של המועצה האזורית תמר בשישית מהסכום. עכשיו אנחנו מוסיפים עלות ואנחנו חושבים שזה לא נכון ולא ראוי שבעלות הוספת הזו תשא המועצה האזורית תמר.

אבל בחוק כתוב שישית בכל מקרה. זה לא משנה אם זה שישית ממאה מיליון או מעשרה מיליון. לא הבנתי את הנימוק שלך.

בחוק המקורי היה סכום אחר. הוא מטיל על המועצה האזורית תמר שישית מהסכום עכשיו אנחנו מדברים להוסיף לחוק הזה אזור נוסף והמשמעות התוספת הזו היא עלות תקציבית מסוימת. אנחנו חושבים שלגבי התוספת הזו נכון לחלק אותה אחרת.

שמנכ"ל המשרד יביא לנו את ההצעה וישב עם האוצר.

יש פה הצעת חוק מחייבת.

אתם לא מתואמים? אתם לא יכולים לדבר בשני קולות, תשבו תדברו אם לא הסתדרתם תעבירו למנכ"לים ואם הם לא יסתדרו שיעבירו לשרים.

ואם הם לא יסתדרו שיחזירו לוועדה ואנחנו כבר נסדר את זה.

יש פה הצעת חוק ממשלתית.

שמנכ"ל משרד הפנים לא שותף לה.

הוא מחויב לה ככל מנכ"ל אחר וככל עובד מדינה אחר, אני מאד תמה על הדברים שנאמרו פה על ידי משרד הפנים. ניתנה להם אפשרות להעלות את טענותיהם בישיבת הממשלה שבה נדון הדבר.

בחודש האחרון אנחנו שומעים את זה כמו מנטרה, כל פעם נציג האוצר יושב פה ואומר את אותם דברים.

נעבור להקראת החוק.

53. בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002, בסעיף 22, בהגדרה "שלב א/2-
(1) אחרי "שלב א/2"-"יבוא "כל אחד מאלה:"
(2) הקטע החל במילים "תכנון וביצוע" ועד המילים "ותחזוקת הסוללה" יסומן
"(1)" ואחריו יבוא:
"(2) תכנון וביצוע של פעולות להקמת הגנת חוף שלא הייתה קיימת ערב תחילתו של חוק זה , אשר הוקמה במתחם בתי המלון בחמי זוהר כפתרון קצר טווח מפני עליית מפלס המים במתחם האמור, ותחזוקת ההגנה האמורה".

התיקון שאנחנו מציעים הצעה אחת עם משרד המשפטים כדי שלא תהיה חלילה הבנה שיש פה תיקון רטרואקטיבי וזו הייתה למעשה מטרת התיקון, במקום להגיד "שלא הייתה קיימת ערב תחילתו של חוק זה", אז במקום "חוק זה", יהיה החוק המתקן," חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה –2005", במקום חוק ההסדרים שאותו אנחנו מתקנים.

אז, במקום להסתבך עם "הוקמה" או "תוקם", להוריד את המילים "אשר הוקמה", ולכתוב "במתחם בתי המלון בחמי זוהר שנועדה להיות כפתרון קצר טווח מפני עליית מפלס המים".

"(2) תכנון וביצוע של פעולות להקמת הגנת חוף שלא הייתה קיימת ערב תחילתו של חוק מדיניות כלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, במתחם בתי המלון בחמי זוהר שנועדה להיות כפתרון קצר טווח מפני עליית מפלס המים במתחם האמור, ותחזוקת ההגנה האמורה".

לגבי גובה מפלס המים, בתב"ע הנוכחית המאושרת רשום שאפשר להעלות את מפלס המים?

התב"ע לא מאשרת עליית המפלס.

אם התב"ע לא מאשרת את עליית המפלס אז נראה לי שיש פה התנגשות בין החוקים.

אין תב"ע מאושרת לעליית מפלס.

בחוק הזה אנחנו לא מאשרים את עליית מפלס המים, אם אפשר היה להעלים את הבעיה היינו שמחים מאד, אבל אנחנו לא מצליחים להעלים אותה. מי שמאשר את עליית מפלס המים הם שני גופים, הוועדה המחוזית ומתחתית הוועדה המקומית. הם מאשרים ואנחנו נותנים פתרון למה שקורה אבל הם מאשרים.

אתה בחוק נותן היום פתרון כלכלי מסוים למשהו שכרגע אסור על פי החוק.

גם במצב הנוכחי והסבירו את זה המהנדסים, אני עדיין צריך לספק הגנה למתחם חמי זוהר.

אחרי ששמעתי את הדברים יש לי תחושה קשה שתמיד אנחנו מוותרים לבעלי הון שגורמים לנזק סביבתי והציבור משלם על זה, גם כאן, ב- 50% שהמדינה לקחה על עצמה לשלם ובדיוני התקציב אנחנו מקצצים בסל תרופות בקצבאות מקצצים לחד הוריות ופנסיונרים, יש לנו מה לעשות עם הכסף הזה. זה מאד כואב מצד אחד ומצד שני אנחנו מאד רוצים לעזור למלונות שנמצאים שם. גם החלוקה התקציבית ושמענו את ההערות של משרד האוצר, ואני לא יודע את מי להוריד ואת מי להוסיף.

אני רוצה להגיש את זה כהסתייגות, שרוב הנטל יוטל על מפעלי ים המלח.

מעבר להסתייגות נדון איך אפשר לתקן בחוק את החלוקה שתהיה שונה, לא שישית אלא חלוקה שונה עניינית. אני חושב שמן הדין צריך לשנות את זה, כמו שציין מר שוהם, המפעל היה שייך אז למדינה, היום זה בבעלות פרטית ומן הראוי שהחלוקה ונטל ההוצאות יהיה יותר על בעלי העסקים.

אני גם מציע הצעת תיקון, אני חושש מאד שמה שדברנו על שלושה חודשים לא יעמוד ביעדו ואני חושש לתושבים שנמצאים באזור לכן גיבשתי עם היועצת המשפטית נוסח שאני רוצה להכניס ואני רוצה להאריך את הזמן ולעשות הצבעה באותו יום. אם יהיה רוב זה יעבור, אם לא אז נראה. את זה אני רוצה להציע כהצעת ועדה, ששה חודשים ואפילו שנה, שיבואו ויטפלו בזה.

אני מציע שתעלה את זה להצבעה כאן ועכשיו

בבקשה תקריאי את התוספת שלנו:

לפי המנדט שיש לנו מהממשלה הוא מוגבל לחמי זוהר.

אבל יש לך שנה, עד לחוק ההסדרים הבא.

זה יוצר לי הוצאה נוספת ומכניס למצב שבו הממשלה למיטב ידיעתי מחויבת להוצאה תקציבית נוספת.

אתם יכולים לקבוע שהמדינה תישא באפס עלות.

אמרנו שיש כאן נושא חדש.

אתה טוען לנושא חדש? אתה רוצה ללכת עם זה לוועדת הכנסת?

הנושא של נווה זוהר מבחינת משרד האוצר הוא חדש, אנחנו לא מכירים אותו, לא בחנו אותו משפטית, אנחנו מוכנים לקחת אותו לבחון ולחזור עם תשובה לוועדת הכלכלה מה עמדתנו לגבי נווה זוהר. יש הבדל בין מה שכתוב פה למה שאמרתי. מה שביקשתם להכניס כתיקון לחקיקה אומר שנווה זוהר הוא חלק מההגנות ובכל מקרה אתם צריכים להגיש לנו תכנית. זה הבדל שאולי סמנטי אבל מאד משמעותי. במקרה כזה, אם הוועדה עומדת על זה שנדון ביחד גם בנווה זוהר וגם בחמי זוהר, בלית ברירה אני אבקש מהוועדה לבקש לעצור את הדיון בחוק כי אלה ההוראות שיש לי.

נכבד את הבקשה שלו ונפסיק את הדיון.

זה כבר שנתיים אצלם זה לא נושא חדש.

אנחנו נעשה הצבעות ביום חמישי, הנושא מאד חשוב ויש לנו הצעה לפני כן של שלושה חודשים, אבל מהיכרותי את הכנסת אני חושש שאם לא נכניס את זה לחקיקה זה לא יזוז. תשאיר את זה כך כרגע נצביע ביום חמישי, תלך למשרד, תעשה חושבים, תראה אם אתה יכול לחיות עם זה, דבר עם הממונה על התקציבים.

זה אולי גם חוסך עלות בחלוקה של הכספים בחלק הזה.

יש לך את כל החלופות, תשב גם עם משרד הפנים אולי תחליטו על חלוקה שונה, תטילו את 50% על היזמים והמפעלים, שישית תיקח אתה. מעניין אותי להגן על הישוב הזה שייכנס גם לקטגוריה הזו של טיפול. לכן אני לא מצביע כרגע ולא עושה כלום, יש לך עד יום חמישי בבוקר לגבש את הנוסחא שלך אחרי שתשב עם היועצים המשפטיים שלך, גם אני עומד לרשותך וגם שאר חברי הוועדה ומר שוהם.

נאמר פה על ידי נציג האוצר שעלולה להיות פה הוצאה נוספת. אז ממה שאתי בנדלר אמרה, הוא יכול בהחלט לקבל את ההצעה שלי ואז החלוקה תהיה שעל המדינה לא תהיה אגורה שחוקה אחת. אבל בימים כאלה, שכל חבר מרכז יכול להשפיע על התקציב ולהוסיף לכאן ולשם כספים והם יודעים את זה ומשתפים עם זה פעולה. אנשי האוצר הם משת"פים עם חברי המרכז כדי להעביר את חוק ההסדרים.

בימים אלה אי אפשר לומר לנו, לחברי הכנסת לא לראות את זה בצורה אחראית שאנחנו מגישים שינוי כזה או אחר, זה אפילו מעליב שאתה מוכן לקבל שינויים מחברי מרכז ופה אתה אומר להצעה של היושב ראש שזה מוסיף לכם ואתם לא יכולים לחיות עם זה. היה ראוי שתאמר שאתה הולך לבחון את זה ולבוא עם הצעה חדשה ליושב ראש הוועדה בה תגיד אם אתם יכולים או לא אבל אז תבוא עם ידיים נקיות ותראה לנו שלא קבלת שום הצעה של חבר מרכז להכניס סעיף כזה או אחר בהצעת התקציב.

לי אישית, לממונים עלי ולכפופים לי אין שום שיג ושיח עם חברי מרכז. אם יש מי שמביא את הצעותיו שלא בשמו, זה לא אנחנו. לא מרכז כזה ולא אחר, אנחנו אנשי מקצוע נקודה. מעבר לזה, חבר הכנסת טל, אני אומר בכנות, אין לנו בעיה להיכנס לבחינה של כל ההיבטים של נווה זוהר לנווה זוהר יש כמה היבטים יש את ההיבט ההנדסי הכלכלי ויש את ההיבט המשפטי - - -

ויש את ההיבט האנושי.

נכון יש גם אנשים שעלולים להיפגע, אין לנו בעיה להיכנס לבחינה של זה ולחזור עם תשובה. יש הבדל בין מצב שבו אנחנו נכנסים לבחינה וחוזרים עם תשובה. בוודאי תסכים אתי שזה לגיטימי שנחזור עם תשובה שלילית ובאותה מידה לגיטימי נחזור עם תשובה שהמועצה האזורית תמר ומפעלי ים המלח יסתדרו. אבל מה שהציע היושב ראש זה שהוועדה תשלח את משרדי הממשלה יחד עם הגופים הרלוונטיים לבחון את הסוגיה של נווה זוהר.

יש לך היום מחר ומחרתיים.

אני לא אדע לחזור עם תשובה רצינית ועניינית תוך יומיים לגבי נווה זוהר.

אני רק רוצה להאיר לתשומת הלב, יושב כאן הבעלים של מלון נירוונה שלא רצה כנראה לדבר או שלא נתנו לו לדבר או שלא הספיק לדבר, חדר המכונות של מלון נירוונה מוצף כולו כרגע.

אני מבקש שתיכנסו לבחינה אמיתית של הנושא יש לכם שנה, תיקחו קווים כלליים לבדיקה איפה עומד כל אחד, יש פה את המועצה האזורית את משרד התיירות ומשרד הפנים, אם יש רצון טוב של כולם אז תימצא הדרך.

יש לי שתי בקשות, האחת אם אפשר להוסיף את שר המסחר והתעשייה לשני השרים המכובדים.

מה הקשר שלו? החוק קבע אותם, אני לא יכול להוסיף שר בהינף יד. זה ממילא בא לממשלה וכל אחד שיש לו מה להגיד אומר לממשלה.

דבר שני, אני מבקש להזמין את כל הנוכחים כאן לסיור במפעלי ים המלח. כדי לקבל החלטות רציניות, תנאי הכרחי זה להבין את העבודות ולהכיר אותן.

היינו שם בסיור בוועדה ברשות שלום שמחון וראינו את הבולענים וראינו את המים שנכנסים לחדר המכונות.

אני מזמין אתכם לבקר במפעלי ים המלח, תצאו אוהדים שלנו. המלצה לסיום לפתרון הקבע, אם מתחילים אותו מחר בבוקר, מה שלא יקרה, הקמת סוללה או הסטה של בתי המלון או לגונה, מהיום זה שבע שנים. מר כהן אמר דבר והיפוכו מצד אחד זה אזור עם בעיות ססמיות קשות, אבל מצד שני לבוא ולשפוך פסולת של כל המדינה ותוך שבעה חודשים זה יהיה, זה לא הולך כך. זה לוקח שבע שנים לפחות.

כמה זמן הקציר?

הוועדה המקצועית בדקה שבע חלופות והמליצה על לגונה ואת האחרות היא פסלה מבחינה כלכלית. לקציר אפשר להתארגן תוך שלוש שנים, אם מתחילים להתארגן מחר בבוקר, אבל עד שמתחילים לראות את הפירות זה עניין של חמש שש שנים, בכל מקרה צריך להתחיל מחר בבוקר.

דבר ראשון, אנחנו מבקשים לא לכרוך את הטיפול במלון נירוונה בנווה זוהר. דבר שני, לגבי הטיפול של בעיית עליית המפלס, פתרון הקבע של סוללה, מצד אחד אומרים שנכנסנו מיד לטיפול בנושא, לפני יומיים פורסם צוטט מנכ"ל משרד התיירות ומדובר על כך שנבחנת גם אפשרות של הריסת בתי המלון בקו הראשון.

צריך להבין שהבדיקה הזו לוקחת שנה ורק העלויות שלה הם כסף שהולך לטמיון. יש פתרון אחד וזו הסוללה וצריך להיכנס היום ולעשות אותו. מי שחושב שהריסה של הקו הראשון זה פתרון, זה הרס של כל התשתית התיירותית היום בים המלח והתוצאה של ירידת המפלס והבולענים מהצד השני, לא תהיה אלטרנטיבה מלבד האזור הזה, לבנייה של בתי מלון בים מלח, זו האלטרנטיבה היחידה.

השחלת מבין דבריך שייתכן ומדובר בהצעה תקציבית. בהתאם לחוק יסוד משק המדינה ובהתאם לתקנון הכנסת סומא עליך להביא הערכה לקראת הישיבה הבאה האם אכן מדובר בהערכה מבוססת על נתונים בהצעה תקציבית.

אין לנו הערכה תקציבית ואני לא יכול להתבסס על הערכות תקציביות של גופים חיצוניים ולהגיד אם הם נכונות או לא. אין הערכה תקציבית.

אז אתה לא יכול לטעון להצעה תקציבית.

זו לא הצעת חוק פרטית, אנחנו מוכנים לבחון את הנושא של נווה זוהר, אנחנו לא יכולים להתחייב שהמדינה צריכה להיות חלק מהעשייה.

אז אתה לא טוען שמדובר בהצעה תקציבית? אני רק אומרת שאם אתה טוען שמדובר בהצעה תקציבית אתה חייב לבסס את זה לפי החוק ותקנות.

יש תיקון למען הסר ספק, אני קורא את סעיף קטן (ד) שאומר שחלקם של הגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) (2) עד (4) במימון עלותו של שלב א/2 ומימון עלות הקמה ותחזוקה של הגנות חוף נוספות, לפי הוראות סעיף זה ייגבה בדרך שגובים מס בפקודת המסים גבייה תחול כאילו תחומים אלה הם מס כמשמעותו באותה פקודה. יש שימוש בסעיף (ד) המקורי בפקודת מסים-גבייה לגביית הסכומים.

תגיד לי מה זה אומר.

מציעים לעשות תיקון נוסף בחוק העיקרי בסעיף שאיננו כלול בהצעת החוק.

זה תיקון רק למען הסר ספק, אני מוותר על זה.

יש לי כמה הסתייגויות.

תגיש אותן עד 12:00 היום, כך כתוב לגבי כל הצעות התקציב וההסתייגויות לחוק ההסדרים. תודה רבה לכולם הישיבה הנעולה

הישיבה נעלה בשעה 11:05