משותפת כספים-פנים - הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)

5
ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת הפנים ואיכות הסביבה
01/03/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ' באדר א' התשס"ה (1 במרץ 2005), שעה 13:30

הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה),

סעיף 19 - תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת
יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)
סעיף 20 - תיקון חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)





נכחו: חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
גדעון סער - מ"מ היו"ר
ג'מאל מג'אדלה - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
חמי דורון
דני יתום
עסאם מח'ול
ניסן סמילנסקי

השופט (בדימוס) מנחם אילן - יו"ר הוועדה הציבורית
לקביעת שיעור יחידת המימון
אודי בן-דרור - משרד האוצר, רכז פנים
ואיכות סביבה, משרד האוצר
ערן פולק - רפרנט פנים ואיכות סביבה,
משרד האוצר

טמיר כהן

מירי פרנקל-שור

חפציבה צנעני


הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004 (מ-143):

סעיף 19 - תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת
יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)
סעיף 20 - תיקון חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

אני פותח את הישיבה, ומתנצל בפני מוזמנים שלא הוזמנו כראוי. אנו מדברים על פרק ה' בחוק ההסדרים בנושא רשויות מקומיות - סעיפים 19 ו-20 מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004. זו ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אנו לא מצביעים היום.

אני מבקש לדבר אחרי נציג האוצר, כי עלי להיות בשעה 14:00 בישיבת ועדת החוקה.

גם אני צריך לצאת.

אם כך, אני שמח שנסיים עד השעה 14:00.

עוברים ישר לסעיפים בלי הגדרה לגבי המדיניות הכלכלית והכל.

חבר-הכנסת סלומינסקי, אני מודה לאדוני. עתה, מדבר נציג האוצר.

מונחים לפני הוועדה שני סעיפים שעוסקים במימון הבחירות ברשויות המקומיות. סעיף 19 מציע להאריך הוראת-שעה שעוסקת ביחידת המימון שקובעת את גובה מימון הבחירות ברשויות המקומיות.

לא מתוכננות בחירות ב-2005.

יש בחירות בחדרה, כך שזה חל על זה.

החישוב הוא אחר.

לא מדובר על שנת בחירות. אם זה לא נוגע ל-2005, מה 'בוער' לחוק ההסדרים?

אסביר את הרלוונטיות לחוק ההסדרים. נכון שהרלוונטיות היא לְבחירות כשיש בחירות, אבל יש בחירות מיוחדות בשנת 2005 למשל בחדרה ובטבעון.

זה עולה כסף.

כשראש רשות מפסיק לכהן, המימון הוא מימון של כל בחירות לרשויות מקומיות, וזה נקבע לפי אותה יחידת מימון.

לגבי חדרה, חבר-הכנסת גדעון סער אמר שזה לא רלוונטי. איפה יש עוד?

בקרית-טבעון.

בכל המקומות זה לא רלוונטי.

זה רלוונטי.

האם אתה יודע כמה אנו לחוצים לגבי חוק ההסדרים והתקציב?! מה זה 'בוער' לחוק ההסדרים?

היחידה, לפיה נקבע המימון ברשויות המקומיות, נקבעת לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותה רשות ומוכפל ביחידת מימון. גובה יחידת המימון הוקפא בהוראת-שעה עד סוף שנת 2004 על גובה של 49 שקל, וללא ההקפאה הזאת גובה יחידת המימון יעמוד על כ-60 שקל. המשמעות היא: כ-20% הפרש בעלות הבחירות ברשויות מקומיות. משמע, היכן שמתקיימות בחירות ההפרש הזה רלוונטי. השנה ובשנת 2005 זה רלוונטי לגבי אותן רשויות שאנו יודעים כבר עליהן למשל: חדרה וטבעון.

אני שומע מהם שזה לא רלוונטי.

אינני בטוח, ואינני יודע על סמך מה זה נאמר. למיטב ידיעתי, זה רלוונטי בכל בחירות.

אלה לא בחירות למועצת העיר, אלא בחירות מיוחדות.

המימון רלוונטי גם כאשר הבחירות הן למועצה וגם כאשר הן לראש הרשות. בכל מקרה, המימון נקבע לפי אותה יחידת מימון.

כאן כתובים סכומים קצת שונים? מהם הסכומים?

צריך לתקן טעות סופר. בדברי ההסבר כתוב סכום של 45 שקל, אבל זה 49 שקל.

מקור טעות הסופר - משרד האוצר הציע 45 שקל, והפשרה היתה 49 שקל. לא עידכנתם זאת. זה מה שהיה בתכנית הכלכלית לפני שנתיים. אני זוכר מה היה.

אני מתקן טעויות. אם כך, זה 20%.

אנו לא מצביעים על ההסברים.

הבחירות המיוחדות הן בחירות שאיננו יודעים לצפותן מראש, כמו שקרה למשל בחדרה ובטבעון. יכולים להיות עוד מקרים כאלה.

יכולות להיות בחירות לכנסת.

הבחירות לכנסת לא עוסקות באותה יחידת מימון. מדובר פה ביחידות מימון אחרות.

ככל שהרשות גדולה יותר ויש בה יותר בעלי זכות בחירה, המשמעות התקציבית גדולה יותר. סעיף 19 מציע להאריך את אותה הוראת-שעה.

סעיף 20 עוסק בנושא אחר. כיום, יש שלושה סוגי סיעות שמתמודדות למועצה ברשות מקומית: סיעה עצמאית שהיה לה ייצוג במועצה הקודמת, סיעה עצמאית שלא היה לה ייצוג במועצה הקודמת וסיעות-בנות של מפלגות-אם בכנסת. במקרה של סיעות עצמאיות, סיעה מקבלת מקדמה בגובה של 60% מהמימון שהיא אמורה לקבל, והיא חייבת להפקיד ערבות שמחולטת תוך תשעה חודשים אם היא לא החזירה את אותם הסכומים שהיא קיבלה בְּיתר. במקרה שיש סיעת-אם בכנסת, כל המימון נעשה דרך הסיעה בכנסת. מה שקורה הוא שכשמשולמות מקדמות יתר - וזה קורה לא מעט - הנטל התקציבי נופל על מפלגת-האם, ואז פורשים למפלגה את המימון שמתקזז לה ממימון המפלגות. אנו מציעים לתת את הסמכות לפרוש את ההחזרים לוועדה הציבורית בראשות השופט אילן--

--במקום ליושב-ראש הכנסת.

--ולתחום את התקופה שאפשר לפרוש את הפרישה הזאת ל-24 חודשים, ובמקרים מסויימים - לעוד 24 חודשים.

זה נגד מפלגת העבודה שעשתה עסקה לעשר שנים.

כן, הם עשו עד שנת 2010.

זה לא רטרואקטיבי.

זה לא חל על הפרישות שכבר נעשו, אלא רק על פרישות חדשות.

אני רוצה להבין למה הגיעו לחוק.

אתה צודק, כי הרי מצבם האלקטורלי והכספי לא ישתפר, ולכן אתה מניח את ההנחה שלך.

חבר-הכנסת גדעון סער, למה אתה מביא את הדברים מוועדת הכנסת לפה? יש פה אוירה אחרת, וזו לא אוירה של ועדת כנסת.

יש הגיון בהצעת התיקון הזאת, מפני שהפרישה יכולה לבוא מתוך מימון המפלגות שבסופו של דבר נקבע ע"י הוועדה. יכול להיות שהוועדה גם יכולה לדון בשאלה הזאת. זה לא הכרחי שזה יהיה כך. אבל, יש הגיון בקשר.

אבל, אני צריך להביא לידיעתכם שבְּדיונים שהיו בוועדה בקשר לרפורמה כללית, שאנו רוצים להציע לגבי מימון מפלגות, נדונה השאלה האם לא כדאי להעביר את נושא מימון הבחירות ברשויות מקומיות לוועדה בדיוק כפי שזה קיים לגבי הבחירות לכנסת. לא כתבנו המלצה בעניין הזה, מפני שזה נראה יותר מסובך ממה שזה נשמע. בחירות לרשויות מקומיות מתקיימות לעתים עוד יותר תכופות ובפרישה על פני כל הארץ, ולפעמים יש רשימות שאינן קשורות עם שום מפלגת-אם - יש פה רשימות מקומיות - והעניין הרבה יותר מסובך. עקרונית, לא יכול להיות לוועדה שלנו שום דבר נגד התיקון הקטן הזה, אבל הוא מתייחס למקרה שיש מפלגת-אם שיכולה לעזור לפרוש את החוב הזה. זה לא פותר את הבעיה, מפני שיש הרבה רשימות שאין להן מפלגת-אם. נראה לי שזה העניין העיקרי.

אם הוועדה רוצה לדעת מהי עמדת הוועדה שלנו, הרי שלא תהיה לנו התנגדות לקבל על עצמנו את התפקיד לדון גם באפשרות של פרישה כאשר מדובר בכספים שבאים מתוך מימון מפלגות. וזאת, כמובן אחרי שנצטרך לעשות שימוע לצדדים שמבקשים זאת. אבל, זה נראה לי תיקון של פסיק בעניין שצריך בעצם תיקון הרבה יותר- - -

(יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב ליצמן, יוצא מחדר הישיבות.)

רפורמה אמיתית.

כן. אני אומר שזה תיקון של פסיק במקום שצריך למעשה רפורמה אמיתית.

התבקשתי ע"י יושב-ראש הוועדה למלא את מקומו לזמן קצר ובעוד זמן קצר אלך לישיבה של וועדת החוקה. לאחר שרשמתי את חברי-הכנסת חמי דורון ודני יתום לרשות הדיבור, אנצל את ההזדמנות, כיושב-ראש הישיבה, לתת לעצמי רשות דיבור.

בדרך כלל, היושב-ראש מדבר בסוף.

כפי שהבנתי, באופן כללי, הוזמנו יושבי-ראש סיעות. ברצוני להתייחס בתמציתיות לשני חלקי ההצעה. החלק הראשון, עניינו הארכת מועד קביעת יחידת המימון החדשה, שזה בעצם תיקון שעשינו אותו לפני שנתיים במסגרת התכנית הכלכלית, ואני חושב שעשינו דבר נכון. דרך אגב, ההצעה המקורית של משרד האוצר היתה 45 שקל - מכיון שלא רציתי לתקוף מפלגות אחרות לא אציין אלו - אבל מפלגות אחרות, שנושא בזבוז כספי הציבור פחות חשוב להן, דרשו להעלות זאת, ולכן הגענו לפשרה על 49 שקל. חבל שחבר-הכנסת ליצמן אינו בחדר, אבל אני חושב שזה יהיה נכון להאריך את ההוראה הזאת, מכיון שאנו חוסכים פה כספי ציבור. אם המערכת הפוליטית בינתיים עברה מערכת בחירות מוניציפלית בכלל הזה - בין אם מדובר על מערכות בחירות רנדומליות שיהיו, כפי שצויין פה, בחלק ממערכות הבחירות לאורך הדרך, וגם לגבי מערכת הבחירות שתהיה ב-2008 - אין סיבה להקפיץ זאת בחזרה ל-60 שקל.

האם הבחירות הן למועצה או לראש הרשות?

נאמר לי כאן ע"י האוצר, ואני מניח שהם יודעים על מה הם מדברים, שגם בבחירות מיוחדות שיטת החישוב מושפעת מהמודל. הם אולי מייד יסבירו זאת. חבר-הכנסת אורון דיבר על זה אתמול.

האם זה צריך להיות כתוב במפורש? אם נתקן זאת פה, האם זה יתקן גם שם?

זה יתקן את הכל. לגבי כל בחירות למועצה או לראש רשות, גובה המימון נקבע לפי מספר בעלי זכות הבחירה כפול 49 שקל.

אנו אומרים, שאנו רוצים להיות חסכוניים כמה שאנו יכולים להיות בהוצאת כספי הציבור בעניינים האלה של מערכת בחירות.

יש פה נקודה אחת שאולי אפשר להתפשר בה, ואני אומר זאת לאוצר. מאחר שביקשתם הארכת הוראת-השעה לחמש שנים עד סוף 2009 והבחירות המוניציפליות בכללותן יהיו באוקטובר 2008, יכול להיות שאפשר לעשות זאת עד סוף דצמבר 2008, שכן אז אתה תופס את כל מערכות הבחירות עד למערכת הבחירות המוניציפלית הכללית של 2008. ואז, אתה עושה הארכת מועד של כמעט ארבע שנים.

הבחירות למועצות האזוריות מתוכננות להתבצע ב-1 בינואר 2009.

אתה רוצה לתפוש גם את הבחירות למועצות. אם כך, אתה יכול לעשות זאת עד סוף ינואר 2009. פה זה עד סוף דצמבר 2009. זה כדי שלמחוקק אחר כך יהיה שיקול דעת: יראו מה המצב ואולי ירצו להוריד יותר או להעלות. אתה יודע מה אתה מחיל את החוק.

כמה זה היה בבחירות האחרונות?

49 שקל, וזה מה שיש גם היום. זה לא מהווה שום שינוי. הוא מאריך את מועד החוק.

בהנחה שלא תהיה לך אינפלציה, זה בסדר.

זה סכום קבוע.

נקודה שניה נוגעת להגבלת הסמכות גם לפרישה של החזרי התשלומים וגם להעברה מיושב-ראש הכנסת לוועדה. אני מבקש כאן שהות להתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים במפלגתי ועם יושב-ראש הכנסת עצמו כי זה נוגע לסמכויותיו. בסופו של דבר, יש הגיון במגבלה על הפרישה. אינני יודע אם זה 24 חודשים, ואולי זה יכול להיות כגודל קדנציה. כלומר, אם בתחום המוניציפלי זה חמש שנים - אתה יכול לפרוש לחמש שנים באופן הגיוני. ואז, זה לא לשבע שנים, שזה יותר מקדנציה, ואינך יודע מה קורה אחרי אותה קדנציה. צריך לחשוב על הנקודה הזאת.

לא צריך פה לחשוש בעניין ה"קיפוח". דווקא הליכוד בעניין הזה לא חשוד, כי מצבו הכלכלי בסדר, אך יש מפלגות אחרות שהן במצב יותר קשה. כאשר תגביל בצורה קיצונית את יכולת הפרישה שלהן, אתה יכול להעמידן בפני מצבים קשים ביותר. אני אומר זאת ברמת ההגינות שצריכה להיות.

צריך לשקול או לשכנע מדוע זה לא יושב-ראש הכנסת. בסופו של דבר, יושב-ראש הכנסת מכיר את הנושא הזה גם במובן הפעלת שיקול דעת ציבורי ראוי וגם במובן הכרת המצוקות של המפלגות וכדו'. לכן, בנקודה הזו אני מבקש להתייעץ עם יושב-ראש הכנסת ועם מפלגתי. זו עמדתי.

סעיף 19 - לפי מה שאתם אומרים, דווקא בגלל שבאמת יש בחירות מיוחדות, ניתן להבין ולקבל שאתם רוצים להכניסו כהוראת-שעה במסגרת חוק ההסדרים.

אבל, סעיף 20 - אין שום סיבה שהוא יהיה בחוק ההסדרים, מבחינה חוקתית. הוא לא דחוף, והבחירות הבאות, שבהן מדובר, יהיו ב-2008. אבקש לפצל את סעיף 20 בחוק ההסדרים, ולעשות זאת בהליך חקיקה נורמטיבי ורגיל של הכנסת כפי שצריך להיות ולא באיזה שהוא הליך של 'חאפ-לאפ' וע"י ועדה משותפת שחייבת לגמור מהר כי עד ה-31 במרץ יש לסיים זאת. אין שום סיבה בעולם שזה יקרה. אינני נכנס כלל למהות הסעיף. לדעתי, חוקתית, אין מקום לסעיף הזה בחוק ההסדרים והוא לא צריך להיות כאן.

כאמור, אני מקבל את סעיף 19, כי אנו ממש לחוצים שכן יש בחירות תוך 60 יום בחדרה ובעוד שבועיים בקרית-טבעון. לגבי סעיף 20, כאשר יביאו זאת להליך חקיקה רגיל, כל אחד מחברי הוועדה יוכל להתייחס לזה בצורה רצינית ויסודית. יש לי הרבה מה לומר בסעיף הזה.

האם אתה תומך בסעיף 19?

כן. יש בו הגיון מבחינת שמירת הכסף, בהנחה שלא ניכנס לאיזו שהיא סחרחורת אינפלציונית, וגם אז אני מבין ש שבמצב כזה מישהו יתקן זאת. במצב הנתון של היום אני בהחלט חושב ש-49 שקל לכל בעל זכות בחירה זה בסדר.

אפשר לעשות זאת צמוד לשכר הממוצע במשק.

בשום פנים ואופן, לא.

אם תובא הצעה כזו, אציע להוריד את הסעיף הזה.

אינני חושב שהיא צריכה להיות צמודה לשום דבר. אתה במינוס 0.6% באינפלציה או ב-1% אינפלציה לשנה.

אינך יודע מה יקרה עוד מעט.

(יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב ליצמן, חוזר לחדר הישיבות.)

אם כך, יהיה מי שיתקן. זו הוראת-שעה, ואפשר לתקנה. זו לא הבעיה.

היושב-ראש ליצמן, אני מבקש לפצל את סעיף 20. אין שום סיבה שידונו בו עכשיו. הוא לא רלוונטי לשנה הקרובה, ולבטח אפשר להעבירו בהליך חקיקה רגיל כמו שהכנסת צריכה לעשות ולא בצורה של 'חאפ-לאפ'.

היועצת המשפטית, אני מבקש גם את תשומת לבך. חשובה לי אחרי זה ההערכה המשפטית שלך לדבריי. אני מסכים שיש טעם להאריך את סעיף 19. אינני בטוח אם באותה הזדמנות צריך להאריכו עד ה-31 בדצמבר 2009, מכיון שאם אנו הופכים את הוראת-השעה מרמה של שנה אחת לרמה ארבע-שנתית צריכות להיות לזה סיבות מאד טובות. היושב-ראש ליצמן וחבר-הכנסת סער, לדעתי, מאחר שאנו נקראים לדון בזה כי תוקף התקנה פג ב-31 בדצמבר 2004, יש טעם להאריך זאת בשנתיים, כדי שלא נידרש פעם נוספת במהירות הבזק לעשות זאת בסוף שנת 2005.

אתן לך נקודה למחשבה שיש לתת עליה את הדעת. אם נאריך בשנתיים, נגיע עד סוף 2006, דהיינו קרוב מאד לבחירות המוניציפליות.

למה? הבחירות הן ב-2008, כלומר זה שנתיים לפני זה.

זה לא שנתיים. אתה יודע שמתחילת 2008 המפלגות כבר יהיו בשנת בחירות במישור המוניציפלי. אינני מציע להעמיד אותנו במצב שנִפְתח את הנושא הזה מבחינת הלחצים שיהיו עלינו לפני שנת בחירות מוניציפליות.

בסדר, אני מקבל זאת.

אנו קובעים הסדר על העקרון. הכסף הגדול יוצא ב-2008 ולא ב-2006.

אני מוטרד מזה שאנו עושים זאת, כאשר הכוונה המקורית היתה לעשות זאת כהוראת-שעה לשנה. מטריד אותי התהליך. הכוונה המקורית היתה לעשות זאת כהוראת-שעה לשנה, והנה אנו נקלעים לסיטואציה שבה הוראת-השעה הסתיימה ולכן אנו צריכים לעשות זאת מהר מאד ונופלות עלינו בחירות מוניציפליות ולכן הדבר הזה מחייב אותנו למשנה מהירות. אנו קובעים משהו, בדיון לא מספיק ממצה כשלא שמענו גורמים נוספים.

אני זוכר שהיה לנו דיון על כך בתכנית הכלכלית, וחבר-הכנסת הרצוג מטעמכם היה מאד מעורב בזה, עד שהגענו לאותו סכום של 49 שקל שהיה סכום סביר לכולם.

בינתיים, הוא הפך להיות שר.

בעניין סעיף 20 יש שתי משמעויות. משמעות אחת היא שלא צריך לדון בו בחוק ההסדרים. משמעות שניה היא: לגוף העניין, לדעתי, אנו צריכים להתנגד לו, מכיון שראשית - נדרשת כאן העברת סמכות מיושב-ראש הכנסת שלא לצורך. מדובר על סיעות בכנסת, ואנו רוצים לשמור ולשמר, בין היתר, באותם מקומות שבהם צריך לשמור ולשמר, את סמכויות היושב-ראש כמו גם את סמכויות הכנסת. אינני חושב שעלה איזה שהוא צורך מיוחד ואינני זוכר שהיתה איזו שהיא קטסטרופה שבעטיה יושב-ראש הכנסת נכשל בעניין הזה ולכן צריך להעביר זאת לוועדת השופט אילן. שנית - אינני חושב שצריך לקצוב את הפרישה: לא ל-24 חודשים ולא ל-48 חודשים, מכיון שכאשר מדובר על סיעה בכנסת עניין החובות בגין סיעות-בת זה רק אחד העניינים הפיננסיים, התקציביים, שעוסקת בה סיעה בכנסת. מאחר שיש לה אפשרות לפרוש חובות אחרים מסוגים אחרים בצורה לא מוגבלת, אלא אם כן יתקנו אותי, אינני רואה שיש צורך להגביל במקרה הזה. זה נכון שיש כאן איפה ואיפה, אך מאחר ולסיעה-אם יש גם צרכים נוספים, אינני חושב שנכון לפצל את הדרך שבה היא עוסקת בצורך הזה אל מול הצרכים הפיננסיים האחרים שלה. בגלל שני הטעמים האלה, אני אתנגד לסעיף 20, אם יוחלט בכל זאת להשאירו בחוק ההסדרים.

אם ברור לנו שסעיף 19 כן צריך להישאר, הרי שלמעשה סעיף 20 הוא אותו דבר. גם אם, נניח, יש עכשיו בחירות לראש רשות ואם הוא הולך תחת מפלגת-אם, הכל הולך למפלגה והכל חל אותו דבר. אם זה כך - אזי אם אנו אומרים שסעיף 19 רלוונטי בגלל שיש בחירות עכשיו בחדרה, אז גם סעיף 20 צריך להיות רלוונטי.

לחלוטין לא. אין שום קשר.

למה לא? מה אם זה אותו דבר?

לא, זה לא אותו דבר. פה מדובר בסוגיית פרישת החובות.

כן, יש לו פרישת חובות. נניח, שראש העיר חדרה הלך תחת מפלגת המפד"ל - בעבר הוא היה מפד"ל - ועכשיו יש חובות. אם הכל עובר לסיעת-האם, זה רלוונטי גם עכשיו. איך זה יסתדר?

אינני מבין מה הקשר.

אם כך, אל תשנה את זה. נכון לעכשיו, סעיף 20- - -

לא. אני אומר שהוא רלוונטי.

חבר-הכנסת סלומינסקי, האם יש קונצנזוס על סעיף 19?

לגבי סעיף 19, אני אסכים ולא אתנגד. מתי יהיו הבחירות בחדרה?

הן יהיו תוך 60 יום מיום שהוא הודיע על ההתפטרות, כלומר מאתמול.

כלומר, לא יספיקו לחוקק חוק רגיל ב-60 יום.

חבר-הכנסת סלומינסקי, זה קורה לי לעתים רחוקות אך אינני מבין אותך. מה הקשר בין סעיף 19 לסעיף 20? ממש אין קשר.

חבר-הכנסת סלומינסקי, סעיף 19 אומר שאי-אפשר יהיה לתת יותר מאשר 49 שקל.

אתה אומר שאתה לא מוציא את סעיף 19 מחוק ההסדרים, כי הוא רלוונטי לבחירות - למרות שאין בחירות - בגלל הבחירות בחדרה. כלומר, סעיף 19 רלוונטי לכך שיש בחירות בחדרה. אחרת, הוא לא רלוונטי עד הבחירות המוניציפליות. האם בחירות מיוחדות שקורות בחדרה יכולות ליצור את הסיטואציה שיש, כתוצאה מהבחירות האלה, חובות?

נכון. זה יכול להיות.

מי משלם את החובות האלה: את המקדמות ואת הכל? האם סיעת-האם משלמת?

סיעת-האם משלמת.

איך סיעת-האם תשלם זאת? האם זה לא כבר נפקא מינא של סעיף 20?

לא.

לא. סיעת-האם לא משלמת את המקדמות. היא משלמת את החובות.

לא מדובר כאן על מקדמות בכלל. מדובר פה על תשלום פרישת החובות, ואני מוסמך לאשר פרישת חובות ולאיזה היקף של זמן פרישת חובות.

זה לגבי היושב-ראש.

זו העברת הסמכות מהיושב-ראש לוועדה הציבורית ותיחומה בזמן.

האם לפצל זאת עכשיו ולהעביר זאת למליאה?

האם אין חובות בבחירות מוניציפליות?! מי ישלם זאת?

מפלגת-האם תשלם זאת.

איך היא תשלם זאת?

כמו שהיא משלמת היום, אם לא נקבל את סעיף 20.

אם כך, זה רלוונטי גם היום.

למה להעביר זאת לשופט?

זה סיפור נפרד. אבל, זה רלוונטי, וחבר-הכנסת סער לא מצליח להבין אותי.

אם אתה לא משנה זאת, זה נשאר כמו שהוא.

גם אם את זה לא תשנה, זה ישאר כמו שהוא.

לא. כאן אתה סופר כסף, וכאן זה תהליך.

אנו נצביע על סעיף 19, ועל סעיף 20 לא נצביע היום ונשאיר אותו לפיצול או למה שנחליט כאן אחר כך.

נושא הפיצול - אם מפצלים בהצעת החוק, אנו נקבל את האישורים ונביא זאת לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

למה?

אינני חייבת להיות בעמדתכם. אנו נביא את הסעיף לקריאה שניה ולקריאה שלישית עם סעיף רטרואקטיבי, על מנת שזה יחול על כל הרשויות שאמורות להתקיים בהן בחירות. משמעות הדבר היא, שיחידת החישוב היא תהיה מחושבת לפי 49 שקל ולא לפי 61 שקל. אני מדברת על סעיף 19, ואינני נוגעת כרגע בסעיף 20.

אני מציע שנקריא את הסעיף. אסביר למה היא אומרת זאת ואיפה הבעיה.

אם אני מצביע היום, אני יכול לפצל זאת גם מחר.

את לא מתייחסת לסעיף 20. הוא דיבר על פיצול סעיף 20.

אני מציע להקריא את סעיפים 19 ו-20, ואנו נצביע היום על סעיף 19. אבל, אם נפצל או לא, אנו נראה אחר כך.

הערה - הוראת-השעה הסתיימה ב-31 בדצמבר 2004, ואנו כבר במרץ 2005.

זה יהיה רטרואקטיבי.

השאלה היא כמה רטרואקטיבי. בסך-הכל, כולנו באותה סירה, ולאף אחד פה אין אינטרס שזה יפול. הצעתי היא שנלך לרטרואקטיביות לא ל-1 בינואר 2005 אלא ל-1 במרץ, על מנת שנתפוש את הכל.

בסדר.

צריך לנסח זאת.

אין לי בעיה.

[קוראת סעיף 19, בהצעת החוק: "בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנותה כספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, בסעיף 101, ברישה, במקום 'עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004)' יבוא 'עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009)'".]

אני מעמיד להצבעה את סעיף 19. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד - פה אחד
סעיף 19, בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה),
התשס"ה-2004, נתקבל.

סעיף 19 אושר.

[קוראת סעיף 20, בהצעת החוק: "בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, בסעיף 26(ו)(1), במקום 'שיקבע יושב ראש הכנסת' יבוא 'שתקבע הועדה הציבורית, ובלבד שתקופת החזר הסכום החסר לא תעלה על 24 חודשים מיום הבחירות (בסעיף קטן זה - תקופת ההחזר); ואולם רשאית הועדה הציבורית, בנסיבות מיוחדות ואם שוכנעה שאין ביכולתן של סיעת האם ושל המלגות המרכיבות אותה לעמוד בהתחייבויותיהן השוטפות במהלך תקופת ההחזר, להאריך את תקופת ההחזר בתקופה נוספת שלא תעלה על 24 חודשים'".]

אנו נשאיר את סעיף 20 למועד אחר, ונחליט או על פיצולו או על משהו אחר.

אני נועל את הישיבה. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.