הצעת החוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] (תיקון מס' 5) (דרגנוע)

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (368) 5
1/3/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 368
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, כ' באדר א התשס"ה (‏1 במרץ, 2005), שעה 12:15

1. הצעת החוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] (תיקון מס' 5) (דרגנוע), התשס"ה-2005, פ/561, של חה"כ אמנון כהן

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

חה"כ אמנון כהן
עו"ד שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
זאב דיבס - הפיקוח על העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד ליאורה עופרי - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
צבי פז - מנהל אגף הנדסה, המוסד לבטיחות ולגיהות
עמי לוסטיג - מנהל, לוסטיג מהנדסים יועצים בע"מ
ציון יפרח - שינדלר-נחושתן מעליות ומדרגות בע"מ
מיכאל הררי - שינדלר נחושתן מעליות ומדרגות בע"מ
יהושע הולצמן - מהנדס, בודק מוסמך למעליות, מתקני הרמה וקולטי אור

שמרית שקד

וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש]
(תיקון מס' 5) (דרגנוע), התשס"ה-2005, פ/561

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (תיקון מס' 5) (דרגנוע), התשס"ה-2005, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אמנון כהן, שמכבד אותנו בנוכחותו למרות היותו עמוס כיושב-ראש ועדת הכלכלה.

היום אנחנו רוצים לסיים את הכנת החוק לקריאה ראשונה. אני מבין שנעשו הרבה ישיבות והרבה בדיקות בעניין הזה. לפנינו מונחת הצעת חוק הדרגנוע, אחרי שעברה עיבוד על-ידי המשפטנים. האם למישהו יש הערות מהותיות לנוסח שמונח בפנינו?

אני מרכז את נושא הבטיחות באגף הפיקוח במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני רוצה להעיר, או להאיר, שיש כאן לדעתי מצב קצת אבסורדי, בעצם העובדה שהדרישות על הדרגנוע מחמירות יותר וברורות יותר מאשר הדרישות על מעלית. אני חושב שהיות והמעלית והדרגנוע נמצאים באותה משפחה, לא יעלה על הדעת שהשינוי שמוצע כרגע, בניגוד לנייר שהוגש לנו לפני יומיים - - -

אדוני אומר "לא יעלה על הדעת", אבל זה כן עולה על הדעת.

לדעתי זה לא הגיוני. לכן אני חושב שהחלק העוסק בדרגנוע צריך להיות כרוך בכריכה אחת עם כל התיקונים שנעשים לגבי מעליות.

אדוני היושב-ראש, אני לא מבין מה הוא קיבל לפני יומיים שלא תואם את מה שהוגש היום. אדוני דיבר על משהו מהותי. מה מהותי?

לא יעלה על הדעת שהדרישות מהדרגנוע יהיו מחמירות הרבה יותר מאשר מהמעלית.

לפני יומיים הן היו פחות מחמירות?

צריכות להיות דרישות זהות במעלית ובדרגנוע, על-פי התיקונים שנעשו כאן, מעבר לעניין של תדירות הבדיקה. היות ואנחנו יודעים שהסיכון בדרגנוע קטן יותר מאשר במעלית, אז שינינו בסך הכול את תדירות הבדיקה, במקום בדיקה מדי 6 חודשים – בדיקה מדי 12 חודשים. אבל לגבי שאר הדברים – הדרגנוע צריך להיות בכפיפה אחת עם המעלית. בניגוד למה שנעשה כאן בישיבות הקודמות, הורדנו בכוונה את כל הפרמטרים האחרים, שיועלו בהמשך כהצעת חוק ממשלתית. אבל המעלית והדרגנוע צריכים להיות בכפיפה אחת.

קודם כול, כפי שאמרתי לך, זה עולה על הדעת. אנחנו גם ועדת הבריאות וכוועדת הבריאות אולי נעסוק בהוראות כיצד להתגונן מפני שפעת. יבוא מישהו ויגיד: אתה לא יכול לקבוע הוראות להתגוננות מפני שפעת שהן חמורות יותר מאשר הוראות ההתגוננות מפני התקף לב או דלקת ריאות. ואני אגיד: זה לא שייך. החקיקה מתקדמת. אם היום אני עוסק בשפעת ומשפר את הטיפול בשפעת, נכון שדלקת ריאות קשה יותר משפעת, אז יבוא משרד הבריאות או המציע ויציע למחרת שיפור החוק ויגיד את מה שאתה אומר. הוא יגיד: לא יעלה על הדעת, ויציע תיקון לחוק. אבל אנחנו צריכים לדון לגופו, לא באופן יחסי. זה שיש הוראות חשובות מאוד, או הוראות קשות מאוד לגבי הדרגנוע, השאלה אם צריך אותן או לא. השאלה היא לא אם יש משהו אחר שלא כלול כאן. זה לא שייך.

סעיף 70א - מבנה

"(א) לא ייבנה דרגנוע אלא אם הוא תואם את דרישות התקן המחייב; לעניין סעיף זה "תקן מחייב" – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופאי 115 EN או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות כעל תקן מחייב.

התקן המחייב יופקד לעיון במכון התקנים כמשמעותו בחוק התקנים, ובמוסד לבטיחות ולגיהות שהוקם לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לענין מבנה הדרגנוע."

מה רע בזה? אם לא כתוב כך במעליות, צריך יהיה לתקן את החוק בהקשר למעליות.

סעיף 70ב – הפעלה ראשונה

"(א) לא ייעשה שימוש ראשוני בדרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית (לרבות בדיקה בעומס) בידי בודק מוסמך, שאישר את הפעלתו בתסקיר שבו מפורש עומס העבודה הבטוח שלו."

זאת אומרת, צריך להיות בודק שאישר את העניין הזה. אם לא יהיה בודק אז ישימו על הדרגנוע עומס גדול יותר וזה יכול להרוס את הדרגנוע ולפגום בו.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא היתה הבדיקה בעומס מעשית בנסיבות הענין, יפרט הבודק המוסמך בתסקיר הבדיקה את הסיבות לכך."

סעיף 70ג – בדיקה תקופתית

"לא ייעשה שימוש בדרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בתוך שנים עשר החודשים שקדמו לשימוש, בידי בודק מוסמך שאישר בתסקיר את הפעלתו."

אתה בעצמך אמרת שזה בסדר. כפול ממעלית.

סעיף 70ד – בדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותי

"לא ייעשה שימוש בדרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, או שנאסרה הפעלתו בצו בטיחות בהתאם לסעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך, שאישר בתסקיר את הפעלתו."

הרי זה ברור, אם בוצע שינוי בדרגנוע הוא צריך לעבור בדיקה שתקבע שמבחינה בטיחותית הכול בסדר.

סעיף 70ה – חובת הצמדת תווית בדרגנוע

"בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע, במקום בולט לעין, תווית בדבר הבדיקה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית והפריטים שייקבעו בה."

בודק מוסמך ישים את התווית הצהובה, כדי שנדע שהדרגנוע נבדק.

סעיף 70ו - תקנות

על כל זה יכול השר להתקין תקנות.

ובסעיפים הבאים יש תיקונים עקיפים, על הפיקוח ועל כל הדברים האלה.

סעיף 8 – תחילה ותחולה

"(א) תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה").

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 70א(א) כנוסחו בחוק זה יחול על דרגנועים שייבנו בתום שנה מיום התחילה ואילך."

התחילה היא 6 חודשים מיום פרסומו כדי שתוכלו לתקן את חוקי המעלית בהתאם.

אנחנו מאשרים את החוק לקריאה ראשונה, ואם יהיו הערות, מעבר לזה - - -

הערות נוסח. כמו למשל, "בדיקה בעומס" לגבי דרגנוע.

אני לא אכנס לזה. יש לכם 24 שעות לדבר עם עו"ד שמרית שקד על כל שינוי שייראה לכם בנוסח. אנחנו מאשרים באופן מהותי את הצעת החוק לקריאה ראשונה, כל עוד הנוסח לא השתנה בצורה מהותי. כל ההערות הנוספות ייעלו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מציע שעד אז תביאו לנו הצעה לגבי מעליות ונוכל לכלול אותה בחוק.

היא נמצאת כאן. זה מה שהועבר אלינו.

הפרדנו את המעליות מהדרגנוע, בהתאם להחלטת הוועדה. כבר 4 שנים מדברים על כך שתהיה הצעת חוק ממשלתית ושהכול יבוא כמקשה אחת.

רבותי, החוק אושר לקריאה ראשונה. תודה רבה.

סליחה, אדוני היושב-ראש, אתה עושה מאתנו צחוק. לא באנו כדי שאתה תגיד לנו שהצעת החוק עוברת כפי שהיא. היית יכול להודיע לנו על כך בטלפון. בשביל מה באנו לכאן?

אני לא מעוניין לעשות צחוק. שאלתי למי יש הערות ורק נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הצביע.

אני הרמתי את האצבע אחרי שהוא דיבר.

אני חוזר בי. הישיבה לא נעולה. שאלתי למי יש הערות ורק נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הרים את היד.

גם אני הרמתי את היד.

אז הבעיה היא הראייה שלי. אני מתנצל. אני מחדש את הישיבה. אדוני יאמר את דברו, בבקשה.

ראשית, אני תומך במה שאמר מר דיבס במאה אחוזים. פקודת הבטיחות בעבודה היא מ-1947, והוסיפו לה שינויים כלשהם ב-1970. אבל זאת פקודה ישנה מאוד ששום דבר לא כתוב בה. הכול עושה המפקח, הכול קובע המפקח.

אנחנו מסתפקים במועט. אנחנו לא רוצים להסתבך. אנחנו מוכנים לקבל כל הצעה מוסכמת שלכם. מה ההערות שלך, לא הערות יחסיות אלא הערות להצעת החוק שלפנינו?

בישיבה הקודמת דובר על כך שלא יופיע נושא התקן, ולמרות הכול הוא מופיע כאן. יש כאן דברים שהדעת לא סובלת. צריך לעבור סעיף-סעיף.

אני עברתי. תגיד לי בבקשה היכן יש לך הערות.

אני צריך לעבור סעיף-סעיף. רוב הסעיפים כאן לא טובים ולא הגיוני שהם יהיו בתוך תקן.

מה, לשים דרגנוע בלי תקן?

היועצת המשפטית אמרה בפעם הקודמת שמקומו של תקן לא בתוך החוק. אני מבקש לעבור סעיף-סעיף ואני בטוח שכולם כאן יעזרו לי. אני צריך לאט-לאט לקרוא ולהבין.

לא רק סעיף-סעיף אלא מילה-מילה. נמתין לכל הערה שתרצה להעיר.

בסעיף הראשון, יש הגדרה של "בדיקה בעומס". לפי דעתי המקום של הבדיקה בעומס הוא לא כאן.

ההגדרה "בדיקה בעומס" נמחקת. הטענה היא שבדרגנועים אין מקום לעשות בדיקה בעומס.

בוודאי שיש מקום לבדיקה בעומס, אבל זה לא המקום הנכון אלא בתקנות.

""בדיקה בעומס" – בדיקה באמצעות הטלת עומס מבחן בהתאם להוראות היצרן או התקן שלפיו נותר המתקן, ולא פחות מעומס העבודה הבטוח של המתקן;".

ואם היצרן שייצר את הדרגנוע הוא לא יצרן מוכר, או משהו שלא מקובל בישראל למשל? מישהו כאן צריך לאשר את היצרנים.

יש דבר כזה?

בישראל – אין, אבל בחוץ-לארץ. בישראל לא מייצרים דרגנועים.

פועלים על-פי הוראות היצרן.

האם יש יצרן שמייצר דרגנוע ואינו אומר מה העומס שאפשר להטיל עליו? יש דבר כזה בעולם?

במדינות מתוקנות – לא. רובם אומרים שצריך לבדוק בעומס ואיך לבצע את הבדיקה.

אז מה הבעיה? זה כתוב.

אני טוען שזה לא צריך להופיע בחקיקה ראשית.

מה אכפת לך שזה כאן? אתה צריך להסביר לנו מה הבעיה המשפטית. אדוני לא יתרגז עלינו, אנחנו בסך הכול משרתי ציבור ואנחנו רוצים להגביר את הבטיחות. לא ראיתי שאדוני הצביע, ואתה רואה שחידשתי את הישיבה. אל תיכנס כאן לשאלות כמו האם זה מופיע בחוק או בתקנות. את זה תשאיר ליועצים המשפטיים. אם היית אומר שצריך לשנות את ההגדרה של "בדיקה בעומס" – כמו שפעם היו בודקים משקל של כביסה עם מין קפיץ, היית אומר: עומס זה לא לשים אלא להרים, הייתי מבין. אבל אתה אומר בסך הכול שזה לא צריך להיות בחוק אלא בתקנות. עזוב את זה. בשביל זה יש יועצים משפטיים שמקבלים שכר.

יש כאן הגדרה של "דרגנוע", ואחרי זה הגדרה של "שינוי מהותי": "שינוי במבנה או במערכת הפיקוד, לרבות הוספה או תיקון של רכיב בעל משמעות בטיחותית, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי".

איך אתה יכול להגדיר בדיוק "שינוי מהותי"? אין ברירה. בכל דבר תמיד מגדירים עד כמה שאפשר קרוב לכוונה.

ואחר-כך יש הגדרה של "תיקון מהותי": "שיפוץ או החלפת רכיב בעל משמעות בטיחותית על-ידי השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים," – ונותנים דוגמה – "כגון ריתוך במבנה למעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש", שאז זה לא "תיקון מהותי" אלא "תיקון".

בסעיף 70א כן הכנסנו תקן, כי יש תקן לדרגנועים, שנקרא "115 EN". אימצנו את התקן האירופאי. אם תגיד לי שזה לא תקן לדרגנועים, נשמע את ההערה.

"התקן יופקד לעיון" – כדי שכל אדם יידע. מי שירצה לבדוק יוכל תמיד להתקשר למכון התקנים ויגידו לו ששם זה שמור והוא יכול לראות את התקן.

בהמשך יש הוראות נוספות. אם פתאום משהו מחייב התקנת סככה על הדרגנוע או משהו כזה, נותנים לשר סמכות לקבוע הוראות נוספות.

בסעיף 70ב כותבים שחייבים לפני ההפעלה הראשונה לעשות בדיקה בעומס. יקראו לבודק המוסמך מר יהושע הולצמן ויאמרו לו לעשות את הבדיקה. הוא יגיד: קודם כול אני צריך לעשות בדיקה בעומס.

"לא ייעשה שימוש ראשוני בדרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית" – כמו שעושים במעליות כך יעשו בדרגנוע.

מופיע פה תקן 115 EN, שהוא תקן אירופאי. למה לא מאמצים את התקן האמריקאי שהוא מחמיר יותר? בישיבה הקודמת נאמר שלא יצוין תקן בכלל.

מר זאב דיבס, למה אימצנו את התקן האירופאי ולא את התקן האמריקאי?

כי התקן האירופאי רחב הרבה יותר. נכון שבמקרים מסוימים התקן האמריקאי מחמיר יותר. בשנים האחרונות הנטייה שלנו היא ללכת באימוץ תקנים. התקנים הישראלים מבוססים בעיקר על התקנים האירופאים ולא על התקנים האמריקאים.

לגופו של עניין, אני חושב שההערה הזאת לא כל-כך רלוונטית, בטח לא לדיון, ואני מניח שגם אדון הולצמן יסכים אתי, כי כתוב כאן: "או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו". זה אומר שתיאורטית מחר בבוקר אני יכול לאמץ גם תקן אמריקאי ותקן סקנדינבי ותקן יוגוסלבי ותקן אוסטרלי וכדומה. אם מפקח העבודה הראשי ישתכנע שאכן התקנים האלה טובים והגיוניים ורלוונטיים לעניין, אפשר לאמץ תקנים נוספים, אין שום בעיה בעניין הזה.

אני יכול לומר בבירור, ש-99% מהדרגנועים שנמצאים במדינת ישראל הם דרגנועים אירופאים.

ומה עם "אוטיס" למשל? זה 50% מהשוק.

זה לא 50%.

הדרגנוע של "אוטיס" מיוצר באירופה לפי תקן אירופאי. הוא מתאים גם לתקן האמריקאי וגם לתקן האירופאי.

לכן העניין הזה לא רלוונטי. 98%-99% מהדרגנועים בארץ במילא מיוצרים על-פי התקן האירופאי. זאת הסיבה שכתבנו תקן אירופאי. אבל אמרתי, לא מן הנמנע שנשנה את זה לתקן אחר.

אל תשנה. תוסיף.

אפשר לבטל את 115 EN ולכתוב את התקן האמריקאי. ההיגיון אומר שהאמריקאים הם בדיוק כמו האירופאים.

אתם מתנגדים לאמץ את התקן האמריקאי?

היות ו-99% מהדרגנועים מיוצרים על בסיס תקן אירופאי, זאת הסיבה שרשמנו תקן אירופאי. אתה יכול לשאול אותי באותה מידה למה אני מתנגד לתקן סקנדינבי או לכל תקן אחר.

עובדה שאני לא שואל אותך. אני שואל רק על התקן האמריקאי.

אנחנו מתנגדים לכך כרגע היות וכפי שאמרתי, כמעט כל הדרגנועים שנמצאים בארץ מבוססים על תקן אירופאי. התקן האירופאי מספק לחלוטין. אם יהיה צורך ונשתכנע שבאמת האמריקאים מתחילים להיכנס לשוק עם דרגנועים טובים מאיכות טובה, נאמץ גם את התקן האמריקאי. אין שום סתירה בין הדברים.

כתוב: "או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו".

אני רוצה להסביר כאן עניין ארגוני. כל יצרן של דרגנועים כותב בקטלוג הטכני: אני מייצר את הדרגנוע לפי תקן אירופאי, לפי תקן אמריקאי, לפי תקן אחר, והוא מסמן את ההתאמה של הרכיבים לדרגנועים השונים. בין אם הוא פועל בארצות-הברית או באירופה, הוא יודע לייצר גם לפי התקן הזה וגם לפי התקן הזה.

בארץ, למעט "מיצובישי" שמגיע מיפן ומותאם לתקן האירופאי, כל הדרגנועים מיוצרים באירופה. "אוטיס" מיוצר בגרמניה או בצ'כיה, "שינדלר" מיוצר באוסטריה, "טיסֶן" מיוצר בגרמניה ו"קוֹנֶה" מיוצר בגרמניה.

אז כרגע התקן האירופאי הוא המועדף. אם יהיה צורך, המפקח הראשי יוכל להחליט לאמץ תקן אחר.

בסעיף 70ו, המתחיל במילים "השר רשאי לקבוע/יקבע בתקנות" – אני מבקש לתחום את זה בזמן, תוך 60 ימים מיום שהחוק פורסם ברשומות.

כתוב "השר רשאי". אלה לא תקנות חובה. השארנו כאן שתי אופציות: "השר יקבע בתקנות" או "השר רשאי לקבוע בתקנות". אם הוא רשאי לקבוע אז זה יכול להיות בעוד 3 שנים.

זה לא סותר את החוק. גם אם הוא לא מתקין תקנות, החוק מופעל. אנחנו נאמר "השר רשאי לקבוע".

יכול מאוד להיות שבעוד 10 שנים נרצה לכתוב הנחיות נוספות באמצעות תקנות, ולא בעוד 60 ימים, ויכול להיות שיוחלט לא לעשות כלום.

לדרישת הוועדה, תחילת החוק היא 6 חודשים מיום הפרסום, אולם חובת בניית מתקן לפי התקן האירופאי היא רק שנה מיום התחילה. כלומר, תוך שנה וחצי.

אבל התקן קיים, אנחנו מאמצים תקן. אז למה צריך לחכות?

אנחנו עושים כאן כל מיני הוראות לגבי הדרגנוע – לעניין הבדיקות התקופתיות, הבדיקה היסודית, ההפעלה הראשונה וכולי. זה יחול 6 חודשים מיום הפרסום. שנה וחצי מיום הפרסום הדרגנועים חייבים להיבנות אך ורק על-פי תקן אירופאי, זאת אומרת לא יהיה ניתן לבנות יותר במדינת ישראל דרגנועים שלא על-פי תקן אירופאי, אלא אם כן מפקח העבודה הראשי יכריז על תקן אחר. זאת הכוונה, וזאת המשמעות של סעיף 8.

למה לא תוך 6 חודשים?

מה קורה בדלתא הזאת של השנה? לפי מה יבדקו?

עד שנה וחצי מיום פרסום התיקון אפשר לבנות דרגנועים גם על-פי תקן אמריקאי.

כמו היום.

לפי מה יבדוק הבודק? אם מותר לבנות שלא לפי תקן אירופאי, וכתוב כאן שצריך לבדוק לפי תקן אירופאי כי אין תקן אחר, לפי מה הוא יבדוק?

כפי המצב כיום. הרעיון הוא לא לשנות את מצבם של התעשיינים. אם בן אדם תכנן כבר קניון והזמין כבר דרגנוע שנמצא בדרך לכאן, אנחנו לא יכולים עכשיו לומר לו: הדרישות האלה נכנסות לתוקף ביום שהחוק מתפרסם.

הוא יבדוק את העומס ויעשה בדיקה ראשונית אבל הוא לא יבדוק את הסעיף הזה.

המשמעות של הסעיף היא שאם בעוד 3 חודשים או בעוד חודשיים, כשהחוק עוד לא נכנס לתוקפו, בשל סיבה כזאת או אחרת כבעל קניון אזמין דרגנוע מאפגניסטן או מהונג קונג, אפשר להמשיך לבנות את המתקן והוא ייבדק על-פי דרישות התקן ההונג קונגי.

נכון, לכן נתנו לך שנה אחרי תחילת החוק, שאם בנית כבר את המסילות לדרגנוע תוצרת הונג קונג לא יאמרו לך להרוס חצי קניון. זה שנה וחצי בעצם.

האם גם בלי תקנות יהיה ברור לבודקים כיצד לפעול?

אין כאן בעיה כי כתבנו "השר רשאי". הכנסנו את כל מה שאמר מר הולצמן. לכן זה לא בתקנות אלא בחוק.

השאלה אם הבודקים יידעו באמת מה לבדוק גם בלי תקנות שיתקין השר.

אני חושב שכן.

אני לא רופא אבל אני רוצה לומר שהדוגמה שנתת לגבי השפעת ודלקת הריאות היא דוגמה מצוינת. זאת בדיוק הסיבה שהשמטנו מההצעה המקורית את כל המתקנים האחרים, שעניינם בהצעת חוק שונה לגמרי. כפי שהצעת, אנחנו נציע הצעת חוק כזאת. אני עדיין אומר, היות ואני לא רופא אני לא יכול להגיד איזו מחלה היא דומה מאוד או מאותה משפחה של השפעת. לכן אני סבור שאם אנחנו עושים את אותו חוק לעניין שפעת, אם יש מחלה דומה מאוד לשפעת מן הראוי שזה יחול גם עליה.

אבל היא לא דומה. זה דרגנוע וזה מעלית.

בסעיף 70ו נכתב "השר רשאי לקבוע/יקבע בתקנות".

הוחלט: "השר רשאי".

דעתי עדיין לא נוחה מסעיף 70א, מהכללת התקן שיפורסם ברשומות. זה לא נוהל תקין.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] (תיקון מס' 5) (דרגנוע), התשס"ה-2005.

בהצלחה ותודה רבה לכל הנוכחים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45