הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 6) (הארכת מועדים ;בבחירות מיוחדות – הוראת שעה)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
28.2.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 393
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום שני י"ט אדר א' התשס"ה (28 בפברואר 2005) בשעה 9:00

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 6) (הארכת מועדים
בבחירות מיוחדות – הוראת שעה), התשס"ה – 2005 של חברי הכנסת גדעון סער,
משה כחלון ואיתן כבל.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר
חמי דורון

גדעון סער
איתן כבל
איוב קרא

עו"ד אהוד שילת – המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
עו"ד שרה ליפשיץ – לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד דלית דרור – משרד המשפטים
ערן פולק – רפרנט פנים אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד נועה בן-אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו – סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון המקומי
שאול קמיסה – מרכז השלטון המקומי
יצחק קדוש – קריית טבעון

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

שרון רפאלי




הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 6) (הארכת מועדים
בבחירות מיוחדות – הוראת שעה), התשס"ה – 2005 של חברי הכנסת גדעון סער,
משה כחלון ואיתן כבל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא חוק הרשויות המקומיות בבחירות המקומיות – הוראת שעה.

אני מבינה שלאהוד יש תיקון.

כן. אני אקריא את הצעת החוק, ואז אעיר.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 6) (והארכת מועדים בבחירות מיוחדות- הוראת שעה), התשס"ה-2005

למה הארכת מועדים? למה השם הזה? זה מוזר לי.

הממונה על נוסח החוק החליטה שזה יהיה תיקון מספר 6, אבל יש כאן גם בסיפא הוראת שעה. יהיה פה תיקון לחוק הרגיל; כלומר, כל הנושא של מימון בחירות מיוחדות יהיה הוראת קבע, אבל צריך לציין שיש פה גם סעיף של הוראת שעה לגבי דבר מסוים.

בסדר.

(הקראה)

תיקון סעיף 1
1.
בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג- [footnoteRef:1]1993 (להלן- החוק העיקרי), בסעיף 1- [1: ס"ח התשנ"ג, עמ' 146; התשנ"ח, עמ' 340.]




(1)
בהגדרה "הבחירות", אחרי "ולראש הרשות, לרבות בחירות חוזרות" יבוא "ובחירות מיוחדות לראש הרשות," ואחרי "לראש מועצה אזורית לרבות בחירות חוזרות" יבוא "ובחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית";



(2)
בהגדרה "מועמד לראש מועצה אזורית", סופה יבוא "לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית";



(3)
בהגדרה "תקופת בחירות", אחרי "או לגבי מועמד לראש מועצה אזורית המשתתף בבחירות חוזרות" יבוא "או לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(4)

""בחירות מיוחדות לראש רשות"- בחירות לראש רשות מקומית לפי סעיף 24א בחוק הבחירה הישירה;
"בחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית" – בחירות לראש מועצה אזורית לפי סעיף 6ו בחוק המועצות האזוריות;";



חוק המועצות האזוריות מוגדר שם?

כן, זה היה כתוב ב- 6ב, אבל זה בעצם 6ו.

לא, אבל אין חוק מועצות אזוריות; יש חוק מועצות אזוריות (מועדי- -

נכון. בחירות פליליות – ביקורת לראש המועצה.

אז צריך להוסיף פה.

אבל אני חושבת שיש הגדרה.

אז זה מה שאני שואל.

חוק המועצות האזוריות זה "חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש מועצה) התשמ"ט – 1988 – יש הגדרה כזאת.

(הקראה)



(5)
בהגדרה "הוצאות הבחירות" במקום "ושל מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "של מועמד לראש מועצה אזורית ושל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות", ובמקום "ובקשר עם מערכת הבחירות" יבוא "או בקשר למערכת הבחירות";



(6)
בהגדרה "היום הקובע"-




(א)
בפסקה (1), בסופה יבוא "ואולם בבחירות מיוחדות לראש רשות יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות";




(ב)
בפסקה (2), בסופה יבוא "ואולם בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות".

תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 בחוק העיקרי, במקום "וכל מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "כל מועמד לראש מועצה אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 7
3.
בסעיף 7 בחוק העיקרי -



(1)
בכותרת השוליים, במקום "לרשימה" יבוא "לרשימה, למועמד בבחירות מיוחדות";



(2)
אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א2) סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1) בשינויים המחויבים.";



(3)
בסעיף קטן (ב) -




(א)
ברישה, במקום "או למועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות", ובמקום "לפי סעיף קטן (א) או (א1)" יבוא "לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין";




(ב)
בפסקה (1), במקום "לפי סעיף קטן (א) או (א1)" יבוא "לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין", ובמקום "ישולם מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות" יבוא "ישולם בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות כאמור בסעיף 71 לחוק הבחירות או בסעיף 218 לצו המועצות האזוריות; ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות לפי סעיף 72 לחוק הבחירות או לפי סעיף 222 לצו המועצות האזוריות ישולם הסכום האמור בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות";



(4)
בסעיף קטן (ג), במקום "או של מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 9
4.
בסעיף 9 בחוק העיקרי -


(1) אחרי סעיף (ב1) יבוא:
"(ב2) סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות מיוחדות, הוא כאמור בסעיף קטן (ב1), בשינויים המחויבים.";

פה כתוב: "סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות מיוחדות"; צריך להיות – בבחירות חוזרות. הרי יש מצב של בחירות חוזרות אחרי בחירות מיוחדות. סעיף 9 עוסק בבחירות חוזרות. לכן פה צריך להיות בפעם השנייה "בחירות חוזרות".

אבל בבחירות חוזרות בבחירות מיוחדות.

כן. אני מקריא שוב: "סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות חוזרות".

בבחירות חוזרות בבחירות מיוחדות.

לא.

אז זה הולך לבחירות חוזרות כמו ב(ב1).

בדיוק. אנחנו נמצאים באותו סעיף ב- 9 של בחירות חוזרות; אבל זה בחירות חוזרות של בחירות מיוחדות. לכן בפעם השנייה צריך להיות "בבחירות חוזרות".

(הקראה)



(2)
בסעיף קטן (ג), במקום "או למועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות" ובמקום "(א), (ב) או (ב2)" יבוא "(א) עד (ב2)".

תיקון סעיף 10
5.
בסעיף 10(ה) בחוק העיקרי, אחרי "מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי הענין,".

תיקון סעיף 12א
6.
בסעיף 12א בחוק העיקרי -



(1)
בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
בסעיף קטן (א) -




(א)
ברישה, אחרי "למומעד לראש מועצה אזורית" יבוא "ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";




(ב)
בפסקה (3), במקום "שהמועמד לראש המועצה האזורית" יבוא "שהמועמד" ובסופה יבוא "מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יציין בתצהיר כאמור כי חשבונות הבנק האמורים בפסקה (4) יוחדו למימון הבחירות המיוחדות, לפי חוק זה";



(3)
בסעיף קטן (ב), אחרי "מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

מר שילת, מה קורה במקרה שלנו לגבי הפסקה שהקראת עכשיו, כאשר הבחירות או כאשר הבקשה תוגש לאחר תום הבחירות כשמדובר באותו תצהיר שצריך לציין, כפי שאתה אומר?

גם מי שמגיש את הבקשה אחרי הבחירות, את כל הבוחלטריה וההתנהלות הכספית שלו הוא חייב לנהל כל הזמן לפי החוק הזה. כשהוא יודיע שהוא רוצה מימון הוא יודיע על חשבונות הבנק, והחשבונות האלה חייבים להיות מיוחדים רק לעניין של הבחירות. זאת אומרת, חשבון הבנק, לפי דרישות מבקר המדינה, לא חייב להיות על שם הסיעה או על שם המועמד לבחירות.

אבל את כל זה הוא לא ידע עד פרסום החוק.

הם שאלו אותי, ואמרתי להם שמי שרוצה מימון ורוצה גם לא להפסיד את 15% האחוזים שלו, צריך להתנהל כאילו החוק חל.

ברור. אתה אומר שלפי הסטנדרטים שקיימים, מקום שיש מימון.

יש גם סעיף שהחוק הזה חל גם על מי שלא ביקש מימון בכלל, ועדיין הוראות החוק חלות עליו. יש סעיף כזה בסוף החוק. מבקר המדינה מתלונן שאין לסעיף ההוא שיניים, אבל הוראה שהחוק חל – יש. עדיין יש הבדל בין בחירות מיוחדות שבכלל החוק לא חל לגביהן לבין בחירות שהחוק חל עליהן, ומישהו לא ביקש מימון. השאלה שלך מבחינה זאת צודקת, אבל רוב המועמדים צלצלו אליי ושאלו, ואמרתי להם שיתנהגו כאילו החוק חל עליהם כי יש סיכוי טוב שהוא יעבור.

יישר כוח.

(הקראה)

תיקון סעיף 13
7.
בסעיף 13 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (א), במקום "או למועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "שזכאים הסיעה, הרשימה או המועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "שהסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות המיוחדות לראש רשות, זכאים".

תיקון סעיף 14
8.
בסעיף 14 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (א), במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות", ובמקום "מן הבנק הערב" יבוא "מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית לפי סעיף 13(א) (בחוק זה – הבנק הערב)";



(2)
בסעיף קטן (ד), אחרי "מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "או מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות", ובמקום "המועמד" יבוא "אותו מועמד";



(3)
בסעיף קטן (ה), במקום הרישה עד המילים "שניתנו בבחירות לראש המועצה" יבוא "לא קיבל מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפחות 20% מהקולות הכשרים של הבוחרים שניתנו בבחירות לראש המועצה או לראש הרשות".

תיקון סעיף 15
9.
בסעיף 15 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (ג) אחרי "מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות" ואחרי סעיף 7(א1) יבוא "או (א2), לפי הענין";



(2)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) לענין סעיף זה, אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או בידי כל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם."

איך זה יכול להיות כאשר בבחירות שהן בחירות מיוחדות, לפי החוק, בעצם לא יכול להיות מועמד מטעם סיעה או רשימה כמובנן בחוק?

התיקון לא מתייחס דווקא למועמד לראש רשות, לפי העניין; התיקון הזה מדבר על כל האפשרויות: סיעה, רשימה או מועמד למועצה אזורית או מועמד לבחירות מיוחדות. גם מועמד לראש מועצה אזורית לא מוגש בידי סיעה כלשהי – זה מועמד עצמאי. לכן הם טובים בשני המקרים האלה. אבל הסעיף עוסק גם בסיעה וברשימה. לכן אדם שפועל למענם או בזיקה אליהם יכול להיות מצב שקיים.

מה ההבדל בין "למענם" לבין "בזיקה אליהם"?

זה לקוח מהבחירות הכלליות.

זה בעייתי: אם פועל "בזיקה אליו", אתה יכול להגיד לגבי כל בן-אדם אם הוא פועל בזיקה למישהו.

לדעתי, צריך להוריד את המילים "ובזיקה אליהם".

יש כמה הנחות של מבקר המדינה מה נחשב זיקה ומה לא.

מה נחשב זיקה?

יש מבחנים.

אני מבקש להוריד את שתי המילים האלה.

כדאי לשמוע את מבקר המדינה בעניין הזה.

אולי "למען מועמד". מה זה "פעולה בזיקה למועמד" – לחייב בדברים אמורפיים?

אנחנו מכירים את הבעיה שבאים כל מיני גופים גם לא בבחירות לרשויות המקומיות.

שיוכיחו שזה למענם.

הם שמים שלטים ועוזרים בתעמולה כאילו אף אחד לא ביקש מהם לעשות את זה.

זה "למענם".

ברמה העקרונית אני מבין שהחוק הזה שחברי הכנסת המציעים הגישו מדבר על בחירות מיוחדות לראש רשות, ואני מבין שמנסים להכניס אליו את הנוהל שקיים גם בבחירות למועצות אזוריות.

לגבי מועצות אזוריות כבר יש הסדר בחוק.

מנסים להחיל את ההסדר שקיים בחוק על מועצות אזוריות גם על הצעת החוק הזאת. העילה לבחירות מיוחדות היא כאשר ראש הרשות מתפטר באמצע הקדנציה או הולך לעולמו – רחמנא ליצלן – ואז עושים בחירות שבהן בוחרים אך ורק את ראש הרשות ולא את כל המועצה. אז לא כל-כך ברור לי למה מהלך מאוד פשוט הופך להיות חוק כל-כך גדול.

כיוון שצריך להיכנס לכל סעיף וסעיף.

אני לא מבין למה צריך להחיל כאן את התנאים של מועצות אזוריות רק מכיוון שיש דמיון מסוים.

אנחנו לא מחילים תנאים של מועצות אזוריות.

אני רואה שכן.

לא, היות שהיינו צריכים לעשות תיקונים טכניים.

מערבבים פה שני דברים שאינם קשורים זה לזה. זה מה שכתוב כאן.

יש דמיון לא רק מבחינה חיצונית, אלא גם במהות בין בחירות לראש מועצה אזורית לבין בחירות מיוחדות לראש רשות. הדמיון נובע מכך שהחוק הזה כשנעשה לפני ראש מועצה אזורית, הרעיון שלו שהמימון ניתן לפי מספר המנדטים שרשימה זכתה בהם. יש יחידת מימון לכל יישוב – 49 ₪ כפול מספר הבוחרים, וזה מתחלק במספר המנדטים שנבחרו ביישוב.

בישיבות מיוחדות לראש רשות ובבחירות לראש מועצה אזורית אין מנדטים; בבחירות לראש עירייה ולראש מועצה מקומית בבחירות רגילות הכנסת רתמה בחוק הבחירה הישירה לראשי רשויות את ראש הרשות לאחת מרשימות המועמדים. אין מועמד חופשי; מועמד הוא תמיד ראשון ברשימת מועמדים כלשהי. לכן המימון שהוא מקבל בשביל התמודדות לראש רשות הוא לא מימון נפרד, אלא זה נקבע לפי מספר המנדטים שהסיעה שלו זכתה. כאן בשני המקרים של ראש מועצה אזורית ובחירות מיוחדות אין זכייה במנדטים, לכן שיטת החישוב היא אחרת לגמרי. כשקובעים מימון בבחירות מיוחדות הצענו שינקטו בדיוק אותה שיטה. זה לא רק עניין חיצוני שמתמודד פה מישהו, אלא במהות – אי-אפשר להחיל את החוק כפי שהוא על בחירות מיוחדות כמו שאי-אפשר היה להחיל אותו על בחירות לראש מועצה אזורית.

אפשר היה לעשות תוספת לחוק, ואז אפשר להחיל אותו על בחירות מיוחדות. בסך-הכול צריך להוסיף סעיף.

ממש לא.

ממש כן, כי את חוק הבחירה הישירה לרשות מקומית אני מכיר יוצא מן הכלל אחרי שלוש מערכות בחירות מקומיות, ואחרי הרבה מאוד שיחות טלפוניות ביני לבין עורך דין שילת בשנים האלו. לדעתי, מאוד מסרבלים את הנושא כי זה מקרה שלא יכול לקרות הרבה. גם אם בתקופה של 5 שנים בין בחירות לבחירות קורה שצריך לעשות בשניים, בשלושה, בעשרה יישובים במדינת ישראל בחירות מיוחדות – נכון שצריך לעשות שיטת מימון לבחירות מצד אחד; אבל מצד שני אם מדברים על ערים קצת יותר גדולות סביר להניח שאדם שאין מאחוריו סיעה ברשות המקומית ואינו חבר מועצה הוא לא יתמודד. הסיכוי שהוא יתמודד לראשות העיר כשהוא יהיה בודד ומולו מועצה לאומתית של 17 חברים שאין לו יד ורגל שם – אין לו מה לחפש שם בתור ראש רשות. לכן מעשית הוא לא יוכל לעבוד. צריך להיות אדם משוגע בקנה מידה גדול מאוד כדי לעשות את זה. ואם הוא ינצח – עם מי הוא בדיוק יעבוד? עם עצמו? אין לו סיעה. ואם הוא ייכנס לסיעה הוא ייחשב לחבר העודף במועצה.

מה אתה מציע?

לא צריך מימון?

להפך. חייבים מימון. במסגרת הבחירות הרגילות לראש רשות אפשר להוסיף סעיף שמתייחס לבחירות מיוחדות, כי אף פעם לא התייחסו לזה.

יש סעיף: 24א רבתי.

אבל לא התייחסו מבחינת המימון.

המימון הוא חוק אחר לחלוטין. יש בחוק הרשויות המקומיות חוק שמדבר על מימון בחירות בבחירה ישירה ברשות מקומית- -

אני צריך לצאת לישיבה אצל היושב ראש, אבל אני אהיה זמין. אני קראתי שוב את סעיף הזיקה, ומאחר שנראה לי שזה תנאי מצטבר גם "למענם" וגם ב"זיקה אליהם" זה בסדר, ולכן זה בסדר להשאיר את הנוסחים.

אולי חבר הכנסת כבל יגיע.

הוא לא יכול. נמצא כאן העוזר שלי, ואם יש צורך אני אגיע.

אני לא מתנגד לחוק הזה, להפך: זה חוק חשוב, והיה צריך לחקוק אותו מזמן. אבל מערבבים פה יותר מדי דברים ויוצרים יותר מדי תנאים. למשל, במועצה אזורית אם אתה לא מקבל 20% מהקולות אתה לא זוכה למימון.

גם בשלטון המקומי זה כך.

בבחירות מיוחדות זה תנאי לא סביר כי זו בחירה מיוחדת. בתנאים כאלה קל מאוד לקנות ראש רשות. אהוד שילת יודע את זה, משרד המשפטים יודע את זה, ואני יודע את זה. בא קבלן, שם חצי מיליון שקל – זה לא הרבה כסף – וקנה את ראש העיר הבא. זה מה שאתם עושים.

מה ההבדל בין ראש מועצה אזורית בבחירות מיוחדות לעניין של 20%? אם זה לא צודק צריך לתקן גם שם.

אני לא נכנס למועצות האזוריות, אני מודה ומתוודה שאינני מכיר את הנושא הזה מספיק כדי להתווכח על זה. אבל רשויות מקומיות אני מכיר היטב, ולכן לדעתי, 20% הוא סף לא סביר. בב בחירות מיוחדות צריך לתת סכום, לאסור לחלוטין על תרומות; להבדיל מבחירות רגילות ששם רשימה זכאית לקבל תרומות. בבחירות מיוחדות לראש רשות צריך לתת מימון, לאסור תרומות לחלוטין, ואז לא צריך 20%, אלא אפשר להסתפק בסף נמוך יותר שיהיה יותר הגיוני ויותר סביר.

אתה מעלה נקודה ספציפית ומהותית, אבל מימון זה משהו אחר.

מה קורה כאשר ראש רשות הורשע בפלילים בעבירה שיש עמה קלון, וממלא מקום מחליף אותו – כמה זמן אפשר למשוך דבר כזה? אני מכיר רשות מסוימת שכבר למעלה מ- 90 יום ממלא המקום נמצא, וכל פעם יש עתירה ובלבול מוח עם אותה מפלגה, וזה נמשך כבר כמה חודשים טובים. כמה זמן ראש רשות כזה יכול להיות בחוץ וממלא המקום שלו ינהל את הרשות?

הוא התפטר?

השעו אותו, אבל הוא לא מתפטר. החוק צריך להתייחס גם לעניין הזה.

הוא הורשע?

הוא הורשע בפלילים בעבירה שיש עמה קלון; השעו אותו, וכבר למעלה מ- 90 ממלא מקומו בתפקיד.

הדיחו אותו.

הדיחו אותו, והוא ערער, ואז הוא כאילו על תקן של מושעה.

אין פסק דין סופי.

ברור, אבל הוא יכול לגלגל את זה ככה כמה שנים. איפה הגבול?

אני צריך לבדוק את זה, קשה לי לתת לך תשובה. זה לא שייך למימון.

זה חשוב, אבל זה לא קשור לזה.

זה קשור לזה. צריך לקבוע כמה זמן ראש רשות יכול להמשיך לבלבל את המוח למערכת. אולי הוא מבין שבסופו של דבר הוא ייצא מורשע עם קלון.

איך אתה יודע, אתה בית משפט?

בחוק הרשויות המקומיות, בחירת ראש הרשות או סגניו זה לא שאלה של מימון. התשובה היא בסעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות.

זה שייך לבחירות מיוחדות, כי אם הוא היה מקבל את פסק הדין היו נערכות שם בחירות מיוחדות.

החוק קבע מהם המקרים שבגינם נערכות בחירות מיוחדות, וכולם מצבים שראש הרשות חדל מלכהן.

הוא חדל. הוא רק עושה מניפולציות. צריך להגדיר כמה זמן.

התיקון לא יכול להיות בחוק המימון, אלא בחוק הבחירה הישירה לראשי רשויות. שם צריך להגדיר את האלמנט שהוא יכול להיות מושעה למשך זמן מסוים, ואחר-כך הוא חדל לכהן לחלוטין. זה לא קשור לחוק המימון.

אני חושב שהתשובה של עורך דין שילת מספקת. זו סוגייה במקום אחר.

הוגש ערעור על החלק של הקלון.

אז זה לא פסק דין סופי. כהונתו פוקעת, לפי כהונת ראש רשות.

הבעיה היא במערכת המשפט שיכולה למשוך את זה 5 שנים.

הבעיה היא פשוטה: זה נבחר ציבור שנתלתה בו סרחה, וצריך למצוא את שביל הזהב בין בעיטה בנבחר ציבור לבין ביצוע עבירה שיש עמה קלון. החוק מצא את שביל הזהב – להשעות אותו עד שיהיה פסק דין סופי. יכול להיות שזה נגרר קצת יותר זמן – אי-אפשר להגיד שכל נבחר ציבור שיש אתו משהו קודם כל צריך להעיף אותו ולזרוק אותו; היו הרבה משפטים של נבחרי ציבור – גם ראשי ערים – שיצאו זכאים. אז למה לחסל אותם?

אבל על ההרשעה אין ערעור, על הקלון יש ערעור.

בסדר, זה מהותי. צריך להתאזר בסבלנות עד שיהיה פסק דין סופי.

ההליך הוא משפטי, הוא לא קשור לרשות.

עורך דין שילת, אתה רוצה להשיב לשאלה של חבר הכנסת דורון?

אני לא שאלתי, אני אמרתי.

אני לא יודע איך מתקנים בשלב הזה. אתה רוצה משהו אחר ממה שכתוב כאן. החוק נראה סבוך, מתקנים הרבה סעיפים משום שגם אתה מסכים שצריך לתת מימון בבחירות- -

חד-משמעית.

אז צריך לומר שגם בבחירות מיוחדות צריך דין וחשבון כספי, וגם בבחירות מיוחדות הוא צריך חשבון בנק מיוחד. לכן יש תיקון כמעט בכל סעיף כדי שזה יחול גם עליו. לכן זה נראה מסובך, אבל זה לא מסובך, אלא דבר טכני. אתה רוצה שיטת מימון אחרת?

אני לא רוצה שיטת מימון אחרת.

איסור תרומות למועמד לראש רשות.

הרי לא מתמודדת פה סיעה. על-פי החוק, סיעה רשאית לקבל תרומות, לא ראש רשות לבד. בבחירות רגילות המועמד לא יכול לקבל תרומות לבד; מי שמקבל תרומות זו הסיעה שהוא עומד בראשה.

ראש הרשות – לא, אבל ראש מועצה אזורית – כן.

זו בדיוק הבעיה, ולכן החיבור הזה לא נכון.

אתה רוצה לתקן שני דברים בחוק: לדעתך, מה שנתנו לראש מועצה אזורית לא מעניין; אתה רוצה לקבוע כללים אחרים לחלוקת הכסף – כמה כסף ואופן חלוקתו.

ומה יהיה סף הפיצוי?

יש כללים אחרים איך מחלקים את הכסף – מתי, למי וכמה.

דבר שני, אתה רוצה לאסור כליל תרומות בבחירות מיוחדות.

נכון.

אין לך בעיה שאני קובע בסעיף מסוים שחלה עליו חובת ניהול חשבונות וחשבון בנק- -

להפך, אני חושב שזה צריך להיות.

בסדר. מירי, איך עושים תיקון כזה?

אני חושבת שזה לא עניינו, זה לא נושא שנדון בקריאה ראשונה. אתה מבקש לקבוע פה קונספציה אחרת. נכון שנשב עם אהוד שילת ונגיש הצעת חוק כמותית לנושא הזה, מכיוון שהסעיף הזה בא לקבע שיטת מימון בחירות קבועה ומחילה אותה על בחירות מיוחדות לראש רשות. בכל הצעת החוק הארוכה הזאת זה בדיוק התיקון. אתה מבקש לקבוע קונספציה אחרת.

יש כאן גם שאלה עקרונית. המימון הוא כדי לעזור, אבל מצד שני אם אתה מונע ממנו לקחת תרומות לאור השמש – אני חושש מאוד מהסיטואציה שעלולה להיגרם.

להפך.

כיוון ששנינו בעלי ניסיון כבר ראינו הכול, אז בוא לא נגיד מי צודק יותר בעניין הזה. זה שווה, זה לא נושא שעכשיו באמצע אנחנו מחליטים לתת לו פתרון, הוא הרבה יותר מורכב.

בבחירות מיוחדות התרומות מהוות אבן נגף הרבה יותר מאשר בבחירות רגילות. לכן אני מעדיף שהמדינה תקבע סכום מסוים כי הרבה יותר קל לתקצב את זה, וזה גם סכום הרבה יותר נמוך בסך-הכול, ותקופת הבחירות היא הרבה יותר קצרה, ואתה מונע את זה.

חבר הכנסת דורון, גם אם אני מסכים אתך במהות, כרגע אנחנו לא יכולים לעכב את הצעת החוק.

שווה דיון רציני.

אני גם חושב ש- 20% הוא לא נכון.

על 20% אפשר להגיש הסתייגות, אבל איסור תרומות זה נושא להצעת חוק אחרת.

אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק, אנחנו מוגבלים בלוח הזמנים כי יש בחירות.

בחדרה ראש העיר הבטיח שהיום הוא יתפטר.

אתה יודע איך אומרים "הבטחות" ביידיש.

(הקראה)

תיקון סעיף 16
10.
בסעיף 16 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (א), במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין -




(1)
כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), בסכום או בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו;




(2)
כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[footnoteRef:2] [2: ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.]





(3)
כל תרומה, שניתנה בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם.";

למה אתם אומרים שזה לא קשור לחוק? זה בדיוק קשור לחוק. פה הסעיף שאפשר להכניס שבבחירות מיוחדות לא יהיו תרומות – מה הבעיה? הנה המקום, על מה אתם מדברים?

אבל אין פה שינוי, כותבים את זה מחדש בגלל התוספת הקטנה, אבל 5000 ₪ קיימים בחוק.

אז אני יכול לכתוב שבבחירות מיוחדות לא יחול סעיף התרומות.

מה תעשה עם אלה שכבר קיבלו תרומות, למשל, בקריית טבעון?

במידת הצורך אני יכול להחריג מקרה אחד שהוא בעייתי, כמו בקריית טבעון.

אני מציע שתגיש הסתייגות.

זאת שאלה מאוד מהותית, אתה יכול להעלות אותה.

זה נכתב מחדש מבחינה ניסוחית; במקום לכתוב "אחרי זה יבוא", כותבים את זה מחדש, יותר מסודר כדי להוסיף את התרומה בעילום שם.

אבל זה חלק מתיקון החוק. אנחנו צריכים להצביע על הסעיף הזה? אז נצביע על הסעיף הזה. אין שום בעיה מהותית להכניס בדיוק את הסעיף הזה.

מה אתה רוצה להכניס בסעיף 16?

בבחירות מיוחדות ברשות מקומית לא יהיו תרומות. יש מימון.

גם במועצה אזורית יש מימון. מה אתה חושב, שראש מועצה מקבל בבחירות מיוחדות קרן שפע? זה בדיוק אותו דבר.

פה בדיוק הוויכוח.

זה שינוי דרמטי מדי.

חמי, לאיזה סעיף אתה מתכוון?

כשמכניסים בסעיף 16 ממי אני רשאי לקבל תרומות כמועמד לרשות מועצה אזורית, ואתם מוסיפים: "או מועמד לבחירות מיוחדות לראש רשות", אני חושב שצריך לאסור תרומות בבחירות מיוחדות לראש רשות, כי התרומות בבחירות הרגילות ניתנות לסיעה. יש על זה בקרה שונה לגמרי, ולכן אין שום סיבה שבבחירות מיוחדות ראש רשות יקבל תרומה. להפך. זה רק פתח לדברים לא בריאים.

אני מבין מה שהוא אומר, אבל הוא לא מבין שהפתח קיים – האם אתה מסדיר אותו? זה שווה דיון. אתה לא עושה עכשיו מהפכה בהזדמנות הזאת שיש נושא כזה.

סעיף 16 ב לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), קובע: "לא יקבלו סיעה, רשימה או מועמד לראש מועצה אזורית בין לבחירות במישרין או בעקיפין כל תרומה שלא מתאגיד, כאמור בסעיף קטן אה בסכום או בסכומים העולים על 5000 ₪". הצעת החוק, מטרתה לקבוע שגם בבחירות מיוחדות לראש הרשות נחיל את הסעיף הזה. לעניין הזה ספציפית מתנגד חבר הכנסת דורון להחיל את התרומה בבחירות מיוחדות. זה לא נושא חדש כמו הנושא הקודם שהעלית, ואתם צריכים לקבל החלטה.

זה בדיוק מה שאני אומר. הבנו שזה לא נושא חדש, אני רק טוען שזה לא נושא שמתאים להעלות אותו עכשיו.

למה לא?

זה הנושא היחיד שעלה מאז שיצאתי?

בינתיים כן.

סעיף 16ב לחוק הרשויות המקומיות קובע שניתן לקבל תרומה, אבל שלא תעלה על 5000 ₪. את ההוראה הזאת אנחנו מחילים על בחירות מיוחדות. טוען חבר הכנסת חמי דורון שההוראה הספציפית הזאת הוא לא רוצה להפעיל על בחירות מיוחדות.

אני אסביר: אני מפריד לחלוטין את הנושא של בחירות במועצות אזוריות כי אני לא בקיא בהן ולא מכיר איך המערכת עובדת. ברשויות מקומיות הסיעה מקבלת את התרומה בבחירות הרגילות לפי מספר המנדטים; בבחירות מיוחדות יתמודדו אלה שכבר מכהנים כחברי מועצה או לחילופין מישהו שסיעה מסוימת מאוד מעונינת בו, כי אותו אדם שאינו חבר מועצה היום, נכנס למועצה בלי שיהיה לו גב במועצה. צריך ליצור מצב שאם הוא נבחר כראש רשות, תהיה לו תמיכה חיצונית משום שהתמיכה בתוך המועצה לא תהיה שלו. לכן כשהבחירות הן רק לראש הרשות הפתח ל"קומבינות יצירתיות" הוא הרבה יותר גדול ממה שקיים בבחירות הכלליות.

למה?

קומבינה היא קומבינה.

לדעתי, בבחירות מהסוג הזה צריך להיות מימון נורמלי דרך המדינה, ולא ליצור מצב שמקבלים מימון חיצוני מתרומות שאנחנו יודעים איפה מתחילים אותן, ואנחנו יודעים גם איפה הן נגמרות.

נגמרות ב- 5000 ₪.

לא, הן לא נגמרות ב- 5000 ₪.

מה ההבדל? אם הוא החליט לגנוב פה, אז הוא יגנוב שם.

הוא יכול לעבור על החוק בכל מקרה.

זו בדיוק הבעיה.

זה סכום שקיים בכל קמפיין, אפילו בבחירות פנימיות יש סכומים יותר גבוהים.

בבחירות פנימיות אין מימון בחירות.

אבל אז המפלגה משחקת. פה אין מפלגה במשחק, אבל יש מדינה וגם לא לכולם, אלא לרף מסוים.

המדינה צריכה לתת את התשלום, והרף צריך לרדת.

המדינה לא נותנת לכולם.

זה בדיוק הוויכוח, המדינה כן צריכה לתת לכל מי שמתמודד כמימון בחירות, והרף צריך להיות יותר נמוך – לא 20%.

שלא יהיה סמוך לשולחנם של כל מיני אינטרסנטים כלכליים.

נכון. שלא יהיה סמוך לשולחנם של כל מיני קבלנים. בעלי אינטרסים כלכליים נדל"ניים בדרך-כלל הם התומכים הגדולים בבחירות של ראשי רשויות. אם אפשר לנסות למנוע את זה, אנחנו יכולים לנסות את זה, וזאת בדיוק הדרך הקלה.

זה שצריך למנוע – צריך למנוע. אבל אם אתה חושב שזה ימנע את העברת הכספים – אתה טועה. לפחות, תרומה של 5000 ₪ שהוא יכול לקבל – לפחות את זה הוא לא יגנוב. עברנו כמה מערכות בחירות, אתה לא יכול לשבור את הענף.

איתן, זה לא רציני.

אתה מציע הסתייגות שיהיה מימון מאוצר המדינה לבחירות מיוחדות, ולא יהיו תרומות?

כן, שלא יהיו תרומות לבחירות מיוחדות.

- - -

היום הממשלה לא מממנת?

אתה מממן פה הרבה יותר.

לא נכון. אני רוצה להוריד את הסף מ- 20%.

49 ₪ כפול מספר הבוחרים טוב בעיניך?

בוודאי. אין לי בעיה עם זה כי זה גם נותן סכומים סבירים.

אז אתה רק רוצה להוריד את הסף.

כן. כי אם מתמודדים 5 אנשים, לא יכול להיות שהם יוצגו ככלי ריק. הוא יצטרך להביא כסף מהבית להתמודדות על ראש הרשות.

אתה לא חייב לקשור בין הדברים על סכומים של 5000 ₪.

זה לא סכומים של 5000 ₪, זו הבעיה.

תגיש הסתייגות.

אני מועמד לראשות קריית טבעון. אני רוצה לברך את חברי הכנסת, גדעון סער ואיתן כבל על העזרה שהעניקו לנו להריץ את החוק. בקריית טבעון מתמודדים היום 7 אנשים, ש- 5 מהם אינם חברי מועצת העיר. חובה על המחוקק לסיים במהירות את נושא הסיוע במימון ולסייע לאותם מועמדים שנקלעו למצב של התמודדות מהיום למחר. אני מברך על הפעולה שעושים חברי הכנסת גדעון סער ואיתן כבל. תודה רבה על ההזדמנות.

כיוונו לדרכך, אנחנו מאיצים את החוק.

אנחנו לא מחוקקים כרגע חוק לקריית טבעון, אדוני היושב ראש. אנחנו מחוקקים חוק שיהיה נורמה.

בין היתר.

נכון שקריית טבעון הייתה הקטליזטור, אבל החוק אינו מיועד לקריית טבעון.

ברור.

בהנחה שאנשים בקריית טבעון כבר קיבלו תרומות- -

אנחנו בהחלט יכולים לשקול הורדת הרף ל- 15% כי אני לא חושב שיש השלכות מאוד דרמטיות בין 20% ל- 15%. אבל תרומה של 5000 ₪ זו לא תרומה בסדר גודל שצריך להדיר שינה מעינינו. בקמפיין פנימי אדם יכול לגייס כ- 9000 ₪, וזה לא רע. אלא אם כן קונים מועמדים, אבל לא קונים מועמדים ב- 5000 ₪.

אתה יודע שיש הבדל? למשל, מפלגה יכולה לקבל רק 1800 ₪.

אני הייתי נגד העלאת רף התרומות למפלגות כשמפלגת העבודה הציעה את זה משום שזה יכול להעשיר מפלגה מול מפלגה, כי יש מפלגות שיש להן קהל יותר מבוסס וקהל פחות מבוסס. אבל כאשר מדובר בקמפיין – אני לא חושב שיש בעיה אם זה סכום סביר.

אתה רוצה להוריד את ה- 5000 ₪, והחברים, לפי ההצעה שלהם רוצים להשאיר את זה.

הוא הציע גם להוריד את הרף.

נכון, כי אני חושב שהא בהא תליא.

זו שאלה קונספטואלית, ערכית, שצריך לדון בה ולא במסגרת הצעת החוק.

למה? זה חלק ממה שמופיע כאן.

אנחנו מחילים את ההוראות הקיימות עד בחירות- -עכשיו צריך להחליט על 5000 ₪.

יש שתי הסתייגויות: בסעיף 14 לחוק העיקרי שמדבר מפורשות על 20% מהקולות הכשרים – אפשר להוריד את זה. היות שצריך ממילא להצביע על זה במליאה אין שום סיבה שאני לא אשנה את זה, ואנחנו יכולים לשנות את זה, זה לא דבר חדש.

מ- 20% ל- 15%?

חבר הכנסת גדעון סער אמר 15%, ואני מקבל את זה. אני חשבתי שפחות, אבל אני מוכן לקבל גם 15%.

אם תהיה הוראה בחוק נבצע את זה ככה.

מה אומר נציג האוצר?

בהורדה של הרף יש לזה משמעות תקציבית ברורה. אני לא יודע להגדיר אותה היום. דנו בה בדיון הקודם, ואי-אפשר להתעלם מזה. אנחנו מדברים אמנם כשברקע יש בחירות בקריית טבעון, אבל יכול להיות שבשנה הבאה או אפילו השנה יכול לקרות מצב כזה. זה יכול לקרות בערים יותר גדולות ובסכומים הרבה יותר גדולים. אני מבקש לבדוק טוב יותר את נושא של הורדת הרף כי העלות האפשרית רק עולה.

ב- 5 השנים שבין 98' ל- 2003, כמה בחירות מיוחדות היו בארץ? היו 3 בחירות מיוחדות בשנה האחרונה שלפני השנה שהיו צריכות להיות בחירות בקריית-אונו, בירושלים ובחיפה.

ב- 6 השנים האחרונות היו בחירות מיוחדות במבשרת, בלהבים, בראש-פינה, בעמנואל ובעוד מקום אחד.

ב- 5 רשויות. שימו לב על אילו סכומים אנחנו מדברים.

מספר הרשויות זה לא הדבר הרלוונטי.

זה רלוונטי לגבי ההוצאה הכספית.

אם יהיו בחירות כאלה בירושלים ובתל-אביב, אני לא צריך את להבים ואת עמנואל. זה מספיק.

בסך-הכול אנחנו מדברים על ממוצע מאוד נמוך של בחירות מיוחדות, ולכן ההשלכה הכספית הזאת היא ממש אזוטרית ובשוליים. לכן לומר שיש לזה השלכות תקציביות – זה לא נכון. אין לזה השלכות תקציביות. יש השלכה, אבל היא בשוליים, היא לא השלכה שמכפילה את הסכום במשך השנים, משלשת אותו, או במקום הוצאה של 4 מיליון שקל צריך פתאום להוציא 7 מיליון שקל. אלה לא הסכומים. מדובר על סכומים בסדר גודל נמוך הרבה יותר.

מהי עמדת משרד המשפטים?

אני לא יודעת להסביר למה פה זה 15% וברשות המועצה האזורית זה 20%.

בירושלים זה הרבה כסף.

יחידת מימון בירושלים היא בסביבות- -

35 מיליון.

על כל חברי המועצה.

20% זה לא מספר מחושב, אין פה היגיון.

בבחירות מיוחדות בירושלים מה המקסימום שמועמד עצמאי רשאי להוציא? אני יודע שמועמד לראשות עיר רשאי להוציא 200% אחוז ממקסימום המנדטים שיש ברשותו ערב הבחירות. כמה ראש רשות רשאי להוציא כאן? יש הגבלה?

כן.

מה ההגבלה?

"לא יוציא ראש מועצה אזורית בהוצאת בחירות סכום העולה על 200% מהסכום המגיע לו, לפי סעיף 7א1". 7א1 אומר: "סכום המימון שראש מועצה אזורית זכאי לקבל יהיה אחד מאלו:
נבחר – 60% מסוג המימון שביישוב; אם קיבל יותר מ- 60% כשהוא נבחר הוא מקבל לפי האחוזים שהוא קיבל.

אתם מבינים למה כשמחילים את החוק הזה על בחירות מיוחדות זה הופך להיות טירוף? כי על פי זה, מועמד שנבחר, נניח בעיריית תל-אביב, יכול לקבל 60% מ- 35 מיליון שקל. זה נשמע לכם הגיוני? סביר? עשו פה קישור שהוא פשוט לא שייך, הוא פשוט מטורף. לוקחים את כל הסכום של היישוב. אדוני, משרד האוצר, אני מתנצל, אתה לתת רק למי שעובר רק 95% יכול לקבל כסף. זו המשמעות שמאפשר החוק הזה.

אני לא מתווכח אתך כי אין לי מושג כמה שווה מועמדות בתל-אביב.

בראשון לציון מועמדות שווה 315 אלף שקל כפול 27 מנדטים.

אתה אומר נתונים שאנחנו פשוט לא יודעים איך להגיב עליהם, אנחנו לא יודעים אם אתה צודק או אם אתה לא צודק.

אני מצטער.

איך אנחנו יודעים כמה מועמד שווה בראשון לציון?

אלה מספרים שאני יודע בוודאות כי אני הייתי ראש מטה בחירות בראשון, אז אני יודע בוודאות מה היה בבחירות האחרונות: 315 אלף שקלים למנדטים כפול 27 מנדטים שזה גודל המועצה. זה 8.5 מיליון. 60% מ- 8.5 מיליון זה 5 מיליון שקל. זה בסדר שבעיר כמו ראשון בבחירות מיוחדות המועמד יכול להוציא 5 מיליון שקל?

כמה מימון אתה חושב שאפשר לתת למועמד?

בעיר גדולה כמו תל-אביב, צריך להיות מקסימום מיליון ₪, וזה גם יותר מדי, זה רק לראש רשות. הזיקה הזאת איננה נכונה.

אבל מה שאתה אומר זו החלטה מאוד ערכית, זו לא החלטה משפטית.

היא משפטית, אני לא חושב שמישהו שם לב לזה.

היא לא משפטית. כמה מועמד לראש רשות יכול לקבל בבחירות מיוחדות – צריך לדעת מה היו ההוצאות שלו, מה ההכנסות שלו, וכך להחליט. זו לא שאלה משפטית.

השאלה המשפטית היא ההרכבה בין מועצות אזוריות. אמרו – יש הצעת חוק לגבי ראש רשות, לא יכלו להתמודד עם זה, ואז באו ואמרו שיש מקרה דומה במועצות האזוריות ונחיל את זה.

אני בפירוש לא מסכימה עם מה שאתה אומר.

גם במועצות אזוריות זה לא הגיוני לתת 60%.

אתה טוען נגד הקונספציה.

במועצות אזוריות זה יכול להסתכם בחצי מיליון שקל לכל היישוב כי זה 49 שקלים על 100 בעלי זכות בחירה.

ברגע שמועמדות בראשון שווה 5 מיליון שקלים- -

זה נורא נחמד וכדאי לי, אבל זה לא נכון, ולא בסדר למדינה.

אם בראשון משלמים 5 מיליון שקלים זה יהרוג את כל הקבלנים שרצים אחרי ראש הרשות כדי לתת לו.

בבחירות האחרונות אחד המתמודדים שזכה אפילו, הוציא יותר מ- 5 מיליון שקלים אף על פי שהוא דיווח רק על 2.5 מיליון שקלים.

אם כך 5 מיליון שקלים אולי זה סביר, אני לא יודע מה בשוק פה.

זה לא קשור לשוק בכלל. אני מדבר על זה ברמה העקרונית. ברגע שאנחנו נותנים אפשרות להוצאה בבחירות מיוחדות לפי הכתוב בחוק, אנחנו מגיעים לסכומי עתק. אנחנו מזמינים את הקומבינות, אנחנו קוראים לקומבינות ולתרומות האלה.

למה קוראים לקומבינה?

אם הוא מקבל תרומות גדולות הוא לא צריך שום מימון- -

נכון, אם הוא מקבל מימון בשביל מה הוא צריך קומבינות?

בדרך כלל הקבלן נותן את התרומות הגדולות, רק הוא מחלק את זה בין עשרה- -

הוא מקבל את זה מהמדינה, אז למה לחייב אותו להתקשר לקבלן ולעשות עבירה על החוק. הוא מקבל ביושר מהמדינה.

הוא מקבל ביושר, והוא לא צריך להיות סמוך על שולחנם של אחרים.

זו שיטת שני הקצוות של המקל: אתה אומר לתת לו סכום יותר גדול מאוצר המדינה ולמנוע את התרומות; מצד שני זה לא מה שקורה כי מותר לו להוציא יותר כסף – כלומר, הוא יקבל יותר מהמדינה, וגם יקבל תרומות; אבל הדבר השלישי יותר חשוב: אין שום היגיון בבחירות מיוחדות לראש רשות שבהן לוח הזמנים מאוד קצר. מדובר לא על בחירות למועצה, אלא על בחירה אישית של אדם מסוים, ואין צורך לתת סכומים בסדר גודל כזה. צריך למצוא מנגנון אחר למקסימום הוצאה. זה בלתי הגיוני. בירושלים מדברים על 35 מיליון שקל, ו – 60% מהם זה סכום עצום. זה נשמע הגיוני?

אבל זו לא שאלה משפטית, אלא שאלה ערכית. באיזה סכום אתה חושב שהמדינה צריכה לתמוך במועמד לבחירות מיוחדות? אתה אומר 20% - תגיד 20%, אתה אומר 15% - זה עניין של 15%. אבל זו שאלה ערכית.

20% זה משהו אחר.

במקום 60% תגיד 10%.

אבל אני צריך לשנות גם את הצעת החוק.

בסדר, תכף נראה.

לא צריך לשנות את הצעת החוק אם מורידים את גובה האחוז.

אפשר לתקן את זה, אני גם אמרתי שאפשר לתקן את זה.

15ג מפנה ל- 7א1 שמפנה ל- 6.

זה שינוי מהותי, אבל לא משפטי.

אין ספק שבעניין הזה אין מקום להשוואה עם רף ההוצאות שקובעים למועמד לראש רשות מועצה אזורית.

ודאי שלא. כמה תושבים יש במועצה אזורית? 4000 בעלי זכות בחירה – זה הרבה?

אפשר לא לקבוע 60%, אלא איזשהו אחוז אחר יותר נמוך שתקבעו או אחוז מסוים שלא יעלה על סכום מסוים בשקלים.

את יודעת שאני אף פעם לא עומד בצד של האוצר, אני תמיד נגד האוצר, אבל פה זה לא הגיוני.

פה אתה רואה את המדינה.

אני חושש מההשלכות הכספיות של הוצאות מהסוג הזה על הרשויות המקומיות. זה מה שמדאיג אותי, לא מדאיג אותי שהוא יצטרך לשלם סכום יותר גדול.

צריך לקבוע טבלה בחוק שברשויות עד גובה מסוים זה צריך להיות ככה- -

אפשר להשאיר 60%, אבל ברשויות שמספר התושבים שלהן הוא למעלה ממספר התושבים במועצה אזורית אופיינית צריך לקבוע מדרגות אחרות.

הסעיף הזה לא יוחל על בחירות מיוחדות ברשויות מקומיות בערים.

אז מה כן יחול?

זה כל הרעיון של הצעת החוק.

פה מגבילים את סך-הכול ההוצאות המותרות בשווי של שני מנדטים מהמועצה- -

אתה מדבר על המימון או רק על ההוצאות המיוחדות?

כרגע דיברנו על הגבלת ההוצאות.

מקסימום ההוצאות שמותר להוציא. כשאני רץ לבחירות יש לי היום שני מנדטים, ומותר לי להוציא 4 מקסימום. חייבים ליצור מקסימום הגבלה בהוצאות.

אבל אם יש למועמד אלף, ואני אומר לו שמותר לו להוציא רק 500 – מה עשיתי בזה?

לא. המימון שאתה נותן לו צריך להיות בסדר גודל של מנדטים שיש לו- -

אתה נותן 49 ₪ כפול מספר התושבים בעלי זכות הבחירה חלקי מספר חברי המועצה. זו יחידת המימון.

לא, זו יחידת המימון לסיעה, לא למועמד לראש רשות.

כמה היא לראש רשות?

למועצה אזורית – 60% מ- 49 ₪ כפול מספר הבוחרים. לפי הקולות שהוא קיבל, ובלבד שזה למעלה מ- 20%.

זאת אומרת שמקסימום ההוצאות יכול להיות מקסימום המימוש שאתה מתיר. ההבדל בין רשויות מקומיות לבין מועצות אזוריות הוא שאנחנו מגיעים למצב שהסכומים יכולים להיות מטורפים לחלוטין ובלתי הגיוניים, ולכן אני מציע שמקסימום המימון וההוצאה המוכרת צריכים להיות יחידת מימון של 3 מנדטים באותה רשות מקומית. זה די הרבה כסף. זה פחות או יותר צריך להיות המימון, והוא הגיוני. למה 3 מנדטים? במקום כמו קריית-אונו יחידת מימון הייתה בסדר גודל של כ- 30 אלף שקלים; אם לוקחים 3 מנדטים זה כ- 90 אלף שקל. צריך לזכור שכשיש בחירות רגילות, אדם שאין לו מנדטים במועצה בכלל יכול להוציא 150% מנדט אחד – מנדט וחצי. כלומר עם 45 אלף שקלים אפשר היה לעשות קמפיין שלם, כי זו מקסימום ההוצאה המותרת לו. כאן אנחנו מדברים על 3 מנדטים, ולדעתי, זה הגיוני. אבל כשאנחנו אומרים 60% מכלל הוצאות המימון של היישוב – אנחנו אומרים מראש לאנשים: תתפרעו, תוציאו כספים בסדר גודל בלתי הגיוני.

איך אתם רוצים לתקן את זה?

הוא מצביע על בעיה אמיתית של רף הוצאות לא סביר בערים הגדולות. אם אנחנו הולכים לפי המתכונת של מועצה אזורית שבנויה יחסית על מעט תושבים, אנחנו מגיעים למצב לא סביר בערים הגדולות.

חבר הכנסת דורון מציע שמועמד לבחירות מיוחדות לא יקבל כל-כך הרבה כסף.

3 מנדטים.

- -מועצה אזורית- -

אני לא משנה את המועצה האזורית כי שם יש היגיון.

זו לא החלטה משפטית, זו החלטה ערכית.

אני חשבתי על רעיון אחר, אבל אני לא בטוחה שהוא יותר טוב: אני חשבתי להשאיר 60%, אבל לקבוע רף של תושבים, כך שאם מדובר על רשות מקומית שבה מספר התושבים מסוים גבוה ממספר מסוים – אז שם לקבוע גג.

אז את יוצרת מעין אפליה בין היישובים.

הקמפיין הוא בכל זאת לא בפרופורציה ישירה למספר התושבים.

דלית, אני רוצה לעשות חוק שהוא לא ספציפי, אלא כללי לכל הרשויות המקומיות. בחוק כללי הקריטריונים של החוק צריכים להיות זהים.

אפשר לעשות מדרגות.

השיטה שאני מציע יוצרת מדרגות, אבל גם מבחינה משפטית הקריטריון הוא אחיד – לפי מספר מנדטים. מספר המנדטים הוא פונקציה של מספר התושבים.

אף על פי שזה נשמע לי הגיוני, אני לא מבינה בסכומים: כמה עולה מנדט, כמה אנשים מוציאים בבחירות. יש חברי כנסת כאן שמתמצאים בנושאים האלה הרבה יותר.

אני גם לא יודעת כמה עולה קמפיין, כך שאנחנו לא יודעים אפילו אם מה שאתה מציע הוא נכון או לא.

בקמפיין The sky is the limit מבחינת הסכום. אין גבול להוצאות.

יש בכל זאת מינימום שאתה צריך, נכון?

למה? בקריית-אונו אנשים יצאו עם 45 אלף שקל לקמפיין.

חבר הכנסת דורון, הדרך הכי פשוטה טכנית לעשות את זה היא להגדיר שבבחירות מיוחדות שווי יחידת המימון תהיה 40%-50% מהיחידה הכוללת, ואז לא צריך את המשחק עם האחוזים.

להפך, אתה לא עושה אחוזים, לפי מספר המנדטים. אני קובע ששווי יחידת המימון לצורך בחירות מיוחדות יהיה השווי של 3 מנדטים.

למה 3 מנדטים?

זה שרירותי.

למה 20%?

אבל אם אנחנו משנים, אתה צריך לתת היגיון לשינוי. השאלה היא האם ההיגיון של 3 המנדטים נכון בחתך רוחב לכל אופי יישוב. אין לי מושג איך להתמודד עם זה.

גם מחר לא יהיה לי מושג, כי אני לא יודע כמוך כמה עולה קמפיין. זה נשמע לי סביר.

זה נשמע לי סביר, אבל אין לי כלים להתמודד עם הטענה שלו.

היות שחבר הכנסת דורון צריך להסביר גם את הנושא הזה לחבר הכנסת גדעון סער, אני מציעה, אדוני היושב ראש שנתקדם, נשאיר את זה כרגע פתוח - -

אני מציע שנדלג על הסעיף הזה. נמשיך בקריאת החוק. אתה וחבר הכנסת כבל תגיעו להבנה בעניין ותגידו לנו איזה מדרגות אתה מציע, ואיזו שיטה אתה מציע. אני הבנתי גם מעורכת הדין דלית דרור וגם מעורך-דין שילת שיש הבנה והצדקה למה שאתה אומר.

בתל-אביב זה נכון. אני אומר את זה מניסיון של מי שניהל את המערכת המוניציפלית. כשמדובר ביישוב קטן אתה מוצא שהמועמד צריך לנהל מערכת בחירות עם 30 אלף שקל.

והוא ניהל?

לא.

סליחה. אני לא מוכן לעכב את הדיון. אנחנו מצאנו הבנה למהות שהוא מעלה. זה חל על מועצה אזורית, אבל כשמדובר על עיר גדולה זה המון כסף. תגיעו לנוסחה שמקובלת עליכם, ואנחנו נקבל את זה.

(הקראה)

המשך תיקון סעיף 16
10.
(3)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יפרסמו את שמות התורמים להם וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה.
(ב2) לענין סעיף זה, אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם.";



(4)
בסעיף קטן (ד), במקום "סעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) יבוא "סעיפים קטנים (א) עד (ב1)".

תיקון סעיף 17
11.
בסעיף 17 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (א), במקום "ומועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
בסעיף קטן (ג), במקום "או המועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 18
12.
בסעיף 18(א) בחוק העיקרי, אחרי "לראש מועצה אזורית באותה רשות" יבוא "ושל כל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, באותה רשות".

תיקון סעיף 19
13.
בסעיף 19(א) בחוק העיקרי, במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 20
14.
בסעיף 20 בחוק העיקרי, במקום "רשימת בת או של מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "רשימת בת, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 21
15.
בסעיף 21 בחוק העיקרי -



(1)
סעיפים קטנים (א) ו-(ג), בכל מקום, במקום "רשימה ומועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
בסעיף קטן (ה), במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "וכן מנציגיו של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 22
16.
בסעיף 22 בחוק העיקרי -



(1)
במקום כותרת השוליים יבוא "דוחות של סיעות, רשימות ומועמדים";



(2)
בסעיף קטן (א), במקום "רשימה או של מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(3)
בסעיף קטן (ג), במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 23
17.
בסעיף 23 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "או המועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
בסעיף קטן (ד), במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(3)
בסעיף קטן (ז) -




(א)
בפסקה (1), במקום "רשימה או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות";




(ב)
בפסקה (2), במקום "הרשימות והמועמדים לראש מועצה אזורית" יבוא "הרשימות, המועמדים לראש מועצה מקומית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(4)
בסעיף קטן (י), במקום "הרשימה או המועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

החלפת סעיף 24
18.
במקום סעיף 24 בחוק העיקרי יבוא -


"הודעות והצהרות
24.
הודעות, הצהרות ותצהירים של המנויים להלן לפי חוק זה יימסרו:




(1)
לגבי סיעה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו שנקבעו על פי סעיף 11(א)(1);




(2)
לגבי רשימה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור בסעיף 12(א)029;




(3)
לגבי מועמד לראש מועצה אזורית – יכול שיימסרו על ידו וגם בידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש המועצה כאמור בסעיף 157 לצו המועצות האזוריות, או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור;




(4)
לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – יכול שיימסרו על ידו וגם בידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש הרשות כאמור בסעיף 5(ג) לחוק הבחירה הישירה, או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור."

תיקון סעיף 25
19.
בסעיף 25 בחוק העיקרי, במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 27
20.
בסעיף 27 בחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 28
21.
בסעיף 28 בחוק העיקרי, במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 29
22.
בסעיף 29 בחוק העיקרי במקום "מרשימות וממועמדים לראש מועצה אזורית" יבוא "מרשימות, ממועמדים לראש מועצה אזורית וממועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות",ובמקום "לרשימות ולמועמדים לראש מועצה אזורית" יבוא "לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית ולמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות".

תיקון סעיף 30
23.
בסעיף 30 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (א), במקום "לרשימות ולמועמדים לראש מועצה אזורית" יבוא "לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(2)
בסעיף קטן (ב9, במקום "הרשימות והמועמדים לראש מועצה אזורית" יבוא "הרשימות, המועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות";



(3)
בסעיף קטן (ג)(1), במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות".

בחירות מיוחדות באדר ב' התשס"ה – הוראת שעה
24.
על בחירות מיוחדות שיתקיימו בחודש אדר ב' התשס"ה יחולו הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בשינויים אלה:



(1)
בסעיף 12 א(א) בחוק העיקרי, במקום "לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבחירות" יבוא "לא יאוחר מהיום החמישי שלאחר יום הבחירות";



(2)
בסעיף 29 בחוק העיקרי, במקום "מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות" יבוא "מהיום ה-15 שלאחר יום הבחירות".



אני מבקש להוסיף כאן 3 פסקות:

(3) בסעיף 12א(א) בסופו יבוא: וכן יצהירו כי חשבונות הבנק האמורים
בסעיף 21א, בפסקה 4 להלן ובסעיף קטן (ב) נועדו במיוחד לניהול מערכת הבחירות של המועמד.

האם זה לא צריך להיות "נועדו בלבד למערכת הבחירות"? למה "במיוחד"?

חשבון בנק מיוחד.

אבל כשאתה כותב את זה במינוח הזה "במיוחד", זה אומר שזה במיוחד לזה, אבל זה יכול לתת עוד כמה דברים.

אבל יש לנו חשבון בנק מיוחד.

אבל זה לא אומר שזה נכון. אני חושב שזה צריך להיות "בלבד", זה לא יכול להיות למשהו אחר.

הוא צודק בעניין הזה.

שיהיה "בלבד".

למה לא "במיוחד להוצאות הקמפיין בלבד"? חשבון מיוחד, שאפשר להוציא ממנו רק לקמפיין, בלבד.

ניהול מערכת החשבונות של הקמפיין.

פסקה נוספת בסעיף 24 מתייחסת לסעיף 21 לחוק העיקרי שבו יש שתי פסקות:

4. (א) במקום בחשבונות הבנק שעליהם הודיע, כאמור, בסעיף 11א(5) ו- (ב) יבוא:
בחשבונות בנק שנועדו במיוחד לניהול מערכת הבחירות של הסיעה.
גם פה אותה הערה – במקום "במיוחד", יבוא "בלבד".

5. במקום סעיף קטן (ב) יבוא: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד
בבחירות מיוחדות לראש רשות יודיעו בכתב למבקר המדינה על פתיחת חשבונות
הבנק האמורים בסעיף קטן (א) תוך שבוע ימים מיום פתיחת חשבון הבנק וכן
יודיע ובכתב למבקר המדינה על כל שינוי במספר החשבון.

למה זה לא תיקון בטקסט של החוק? למה זה רק לגבי הבחירות של אדר ב' תשס"ה?

זה חלק מהתיקון שאנחנו עובדים עליו עכשיו.

אתה עושה משהו ספציפי לבחירות שאמורות להיות בקריית טבעון?

לא. כל ההוראות האלה ייכנסו כתיקון קבוע לחוק לא בשלב הזה. את החוק הזה פיצלנו מתוך הצעת חוק גדולה יותר.

מדוע את התיקון שאמרת עכשיו אתה לא רוצה להכניס כתיקון קבוע? אין שום סיבה לעשות אותו כהוראת שעה.

מצדי, אדרבה, אני לא רציתי להיתקל במצבים שאומרים שזה לא שייך לבחירות המיוחדות, כי זה שייך לתיקון כללי. אבל מבקר המדינה דורש להחיל את זה גם פה בבחירות המיוחדות האלה, לכן הצעתי את זה פה.

אתה מתכוון לתקן את השינוי הזה בחוק הכללי של מימון בחירות?

כן.

זה לא רק לגבי בחירות מיוחדות.

אהוד רוצה קודם כל להכניס את זה לקריית טבעון. אני שאלתי למה זה לא ייכנס כתיקון עיקרי, אז הוא אמר שצריך להגיע עוד חלק לחוק- -

אבל אפשר להכניס את זה לפה כי פה אנחנו מדברים רק על בחירות מיוחדות.

זה לא תיקון שיהיה רק על בחירות מיוחדות, זה תיקון שנתון לאורך חתך רוחב.

אבל היות שזה תיקון שאנחנו מוכנים, אני לא מבין למה זה צריך להיות בהוראת שעה, כי אחר-כך נצטרך לתקן את זה שוב.

הוא רצה להכניס בתיקון רק את הנושא של הבחירות המיוחדות.

למה שלא נכניס את זה באופן קבוע, זה נושא חדש? זה אומר שהחשבונות יהיו בנפרד.

אני לא חושבת שזה נושא חדש.

אם זה מקובל עלייך נכניס את זה כתיקון קבוע.

לא הוראת שעה.

עלינו זה מקובל.

בהחלט כן.

אז לא נכניס ב- 24, אלא במקום המתאים.

ב- 21.

(הקראה)

תיקון טעות בחוק הרשויות המקומיות (בחירות ברשויות מקומיות מסוימות) (הוראת שעה)
25.
בחוק הרשויות המקומיות (בחירות ברשויות מקומיות מסוימות) (הוראת שעה), התשס"ג-2003[footnoteRef:3], בסעיף 17 בכותרת השוליים, המילים "-מס' 6" – יימחקו. [3: ס"ח התשס"ג, עמ' 368.]

אנחנו מאשרים את החוק, מלבד הסעיף שעליו תסכמו את השיטה.

אבל יש לי הסתייגויות.

בהיעדר הסכמה שאני מבקש להיות בה צד, הנוסח לשיטת המימון הוא הנוסח הקיים.

צריכים לקבל על זה החלטה בכל מקרה.

אני מציע שיהיה הנוסח הקיים.

זה לא הגיוני.

חבר הכנסת סער המציע בקיא יותר מכל אחד מאתנו במימון.

בשיטת המימון הנוכחית המשמעות היא שאם יש מחר בחירות לא בקריית טבעון, אלא באחת מעשר הערים הגדולות, המתמודד זוכה למיליונים רבים מכספי מדינה למימון הבחירות שלו, והוא צודק: 60% מ- 49 ₪ כפול בעלי זכות בחירה – זה הרבה מאוד כסף. הוא מציע הצעה אחרת.

אנחנו יכולים לקחת את סך-הכול ההוצאות המותרות. היום בבחירות רגילות מותר להוציא 200% ממספר המנדטים שיש במועצה היום, או לחילופין – אם אין הוא מתמודד חדש, מותר 200% ממנדט אחד, כלומר עד 2 מנדטים ממקסימום ההוצאות המותרות. זה לא אומר שזה מה שתקבל במימון. בבחירות מיוחדות כדי להימנע ולא להיקלע לאפשרות של הוצאה של עשרות מיליונים – שזה בלתי סביר בכל קנה מידה, והאוצר כמעט התעלף כשהוא הבין מה יש לו כאן - -

האוצר לא התעלף, הוא ידע את זה בישיבה הקודמת.

אם אנחנו נעבוד לפי מקסימום הוצאה מותרת שזה יחידת מימון של 3 מנדטים, כלומר לא 200% למי שאין לו, אלא 3 מנדטים- -

כמה כסף זה?

בקריית טבעון, למשל, זה 150 אלף שקל.

זה 60% מ- 150.

לא הבנת.

כשמחליטים על 3 מנדטים, זה לא אותו דבר בכל מקום, נכון?

נכון.

זה 150 אלף שקל הוצאה, לא 60% מזה כי זה 3 מנדטים. אחרת זה 60% מ- 11 מנדטים.

המנצח יקבל 150 אלף?

3 מנדטים זה שווה ערך ל- 150 אלף. לפי הנתונים שאיתן נתן לי של מספר בעלי זכות הבחירה ומספר בעלי המקומות במועצה סך המימון לקריית טבעון יהיה 150 אלף שקל.

לכל קריית טבעון?

למועמד.

והזכאות תישאר אותו דבר כפי שהיא היום.

מי שמקבל זה אדם שהגיע ל- 20%. את זה אתה משאיר בכל מקרה?

אני רוצה להוריד ל- 15%.

אז אתה מרכיב שתי הוראות: אתה נותן לי מימון מקסימלי ומוריד את הרף ל- 15%. זה מקובל על האוצר?

ההורדה של ה- 15 לבד היא בעייתית.

ומה מצד שני?

מצד שני זה מקסימום הוצאה על 3 מנדטים.

למה אתה מוריד את זה ל- 15? איזו הצדקה אתה נותן לזה?

מכיוון ש- 20% הוא רף גבוה מדי ולא סביר.

מהו גובה המימון הכולל לרשות המקומית?

זה לא עניין של גובה כולל לרשות המקומית. סך-הכול שמועמד יוכל להוציא – ואז זה גם המקסימום שהוא יכול לקבל – יהיה מספר המנדטים שנקבע. מדברים פה על 4 מנדטים, ואני מוכן ללכת גם על זה כי גם זה הגיוני.

אם זה לכל מועמד, כמה ייצא לך בתל-אביב?

בתל-אביב זה חצי מיליון שקל למנדט.

זה 2 מיליון שקל למועמד. והוא גם צריך לעבור את הרף.

בוודאי.

בסדר. אבל מה משמעות החלוקה של 60% אם אתה נותן לכל מועמד אותו דבר?

כל מועמד רשאי להגיע עד 60% הוצאה כספית מהסך-הכול.

לא.

כשאתה מחלק למנצח אתה קובע שאתה נותן לו יותר – 60%, אבל הוא קובע פרמטר שוויוני.

הפרמטר שוויוני בהוצאה כי זו בחירה מיוחדת לראש רשות, זה לא בחירות רגילות.

עשית פה סלט.

לא נכון, גדעון.

חמי, השאלה היא האם כרגע נתונים בפני הוועדה מספיק פרמטרים ונתונים- -

נצביע על הצעת החוק מלבד הסעיף הזה.

אני מציע להצביע על הכול כדי לא לעכב את כל התהליך. אף אחת מהרשויות המקומיות לא בתהליך. כיוון שזה נושא רציני אני מציע שנשב יחד ונעשה את התמחור ואת כל הבדיקות עם המשמעויות הכלכליות של העניין, ואז לבוא עם תיקון – אני מוכן לבוא לתקן את זה.

אם כך, אני רוצה את שלוש ההסתייגויות האלה.

בסדר.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק כפי שהונחה עם התוספות של עורך-הדין שלה ועם התיקונים שתוקנו במהלך קריאת סעיפי החוק. מי בעד?

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין

אני בעד החוק, למעט שלוש ההסתייגויות שהעליתי.

בסדר גמור. תגמרו את זה, ואני אודה לכם מאוד.


הישיבה ננעלה ב- 10:45