כנסת פתוחה

משותפת מדע-חוקה - המהפכה הטכנולוגית בבתי המשפט

1
2
ועדת המדע והטכנולוגיה בשיתוף ועדת חוקה, חוק ומשפט
28.2.2005

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול
מישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה - 119
וועדת החוקה, חוק ומשפט - 426
יום שני, י"ט באדר א' התשס"ה (28.2.05), שעה 12:10

המהפכה הטכנולוגית בבתי המשפט

חברי הוועדה: לאה נס- יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה
מיכאל איתן- יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
נעמי בלומנטל
ויקטור בריילובסקי

עבד אלמלכ- דהאמשה
רשף חן
אליעזר כהן

השופט בועז אוקון, מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט
אתי אקרלינג, יועצת מחשוב, הנהלת בתי המשפט
יואב ארמוני, סמנכ"ל חברת "נס טכנולוגיות"
רונן ברונר, מנהל מערכות מידע, משרד המשפטים
עו"ד רון גזית, לשכת עורכי הדין
בועז דולב, מנהל פרויקט תהיל"ה, משרד האוצר
ירדן ירדני, יועץ מחשוב, הנהלת בתי המשפט
איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
שלומית לוי, מנהלת תחום מב"ת 2000, הנהלת בתי המשפט
לבנה ליטני, יועצת מחשוב, הנהלת בתי המשפט
עו"ד טל שביב, משרד עורכי דין "בנועם"

דורית ואג

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ




המהפכה הטכנולוגית בבתי המשפט

צהריים טובים לכולם, אני מתכבדת לפתוח ישיבת ועדה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה עם ועדת חוקה, עם עמיתי חבר הכנסת מיכאל איתן. בישיבה הזו תוצג בפנינו המהפכה במחשוב במערכת בתי המשפט ביוזמתו המבורכת של מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון. התוכנית הזאת נקראת "בתי המשפט, הדור הבא" ואם ירצה השם היא תצא לדרך כבר ביולי 2005.

המשמעות, בוא נגיד אפילו הפשוטה, של התוכנית הזאת זה בעצם העברה של כל ההליכים המשפטים מהניירת למחשב. אני חושבת שהתהליך הזה, כמובן שבעידן שלנו המודרני, עם כמובן ועדת המדע, אם הטכנולוגיה מתקדמת, אך טבעי הוא שהמהפכה הזו תגיע גם לבתי המשפט ותקצר הליכים, תמנע סחבת, אבל כמו כל דבר טוב, חופן בחובו גם בעיות מסוימות שנוכל לדון בזה גם בישיבה הזו, בעיות של הגנת צנעת הפרט, אבטחת המידע ועוד נושאים שיעלו פה בישיבה. את הדיון יפתח מנהל בתי המשפט שיציג את התוכנית ואנחנו נפתח את זה לדיון. אתה רוצה עכשיו להציג את הדברים או שבמהלך הישיבה?

אני רוצה להגיד רק משפט אחד, שאני אומר אותו בכל הזדמנות שאנחנו מטפלים בנושאים של ממשל זמין והטמעת הטכנולוגיה. ההטמעה או כמו כל טכנולוגיה, טכנולוגיה היא מקדמת בני אדם, פריצה של טכנולוגיות חדשות צריכה להיעשות מתוך תשומת לב לכך שבגלל פערים כלכליים וחברתיים ההטמעה של הטכנולוגיה בצורה לא שוויונית מובילה לכך שהפערים האלה מתרחבים.

ואם רוצים לעשות שני דברים, גם להשיג צדק חברתי, שהחברה תהיה יותר חזקה ולצמצם פערים וגם להרוויח מבחינת ההתפתחות הטכנולוגית ולתת לפריצת הדרך הזאת המשך כלכלי טבעי, צריך להגדיל את מספר המשתמשים. ככל שמספר המשתמשים יהיה יותר גדול, אנחנו נוכל גם להתקדם ולשפר את פריצות הדרך ולעבור לשלבים הבאים.

ולכן אני חושב שהממשלה צריכה להיות יותר מודעת לנושא של צמצום הפערים הדיגיטאליים ובצד ההשקעות שהיא עושה שמכוונות היום רק לאלה שכבר קלטו את הטכנולוגיה ומטבע הדברים זה השכבות היותר מבוססות, היא צריכה לעשות מאמץ גדול שהשירותים האלה יהיו נגישים ושווים לכל נפש.

תודה רבה, למרות שפה במערכת המשפט יש לזה השלכות אחרות, לא בדיוק צמצום הפערים בנושא הזה---

גברתי, עם כל הכבוד לך, יש גם נאשמים ובעלי דין שיושבים בבית ואין להם אינטרנט כמו לאחרים, הם יכולים לראות בדיוק מתי המשפט ומה עם התיק שלהם וכל הדברים האלה והמדינה מעניקה את האפשרות רק לאלה שיש לראות ולקבל את השירות. משקיעים עכשיו כל כך הרבה כסף זה לאנשים שהם בתוך הטכנולוגיה.

תודה רבה.

אני רק רוצה לפתוח ולהגיד, את אמרת שזה תוכנית שאני מוליך אותה, אז רק בשביל שהדברים יהיו מדויקים, זה כמו מרוץ שליחים, בעצם התוכנית נהגתה עוד בתקופתו של הנשיא דן ארבל, אני פשוט ממשיך את הדברים.

המצגת הזו זה בעצם אפיון העל של המערכת ובדרך כלל שאנחנו מציגים את זה אנחנו פותחים את זה, אבל זה לא טוב כי זה עכשיו פרסומות חינם, זה פרסומת שעשה בשעתו השבועון TIME והשבועון TIME עשה פרסומת שבו הוא אמר למה כדאי לקרוא את השבועון TIME וסמך על המשל המפורסם על הפיל שהכניסו פיל לתערוכה ושיכנו אותו בבית אפל ואז הכניסו אנשים שלא ראו אף פעם פיל ושאלו אותם מזה. אז מי שהחזיק ברגל אמר הפיל הוא כמו עמוד בטון, מי שהחזיק בחדק אמר, הפיל הוא עמוד מים, מי שהחזיק באוזן אמר הפיל הוא כמו מניפה ענקית, בקיצור כל אחד ראה בו משהו אחר. וה- TIME אמר, רק מי שקורא את ה- TIME יכול לראות את התמונה במלואה.

למה אני פותח במשל של הפיל? משתי סיבות, הסיבה הראשונה שהמערכת הזאת היא מאוד יומרנית, לפחות כמו הפרסומת הזאת, מפני שהיא נועדה להקיף את כל העבודה של בית המשפט, משלב הגשת החומר ועד שלב יישום ההחלטות, הכול בצורה ממוחשבת, זה דבר שלא קיים היום במערכות הנוכחיות. והדבר השני שנקשר לדברים שאמר חבר הכנסת איתן, כל פיל יש לו סכנה להפוך עם הזמן לפיל לבן, או מייד בהתחלה להפוך לפיל לבן, בעיקר אם יש לו בעיות של הטמעה, השתלבות וסינכרוניזציה עם גופים אחרים.

זאת אומרת, מערכת בתי המשפט יכולה להיות לה מערכת מצוינת, את אמרת אם ירצה השם, אבל אם המערכת תהיה מצוינת, אפילו אם ירצה השם, ולא יהיו מערכות של גופים אחרים שמשתלבים עם המערכת כמו, בעיקר, עורכי הדין במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי, אז היא עלולה להפוך לפיל לבן.

הפרקליטות?

הפרקליטות, המגזר הפרטי והציבורי.

המשטרה, בתי משפט?

כן, כן, כל הגופים, הפרקליטות, המשטרה, בתי המשפט, עורכי הדין הפרטיים---

שירות בתי הסוהר.

שירות בתי הסוהר, בדרך כלל הניסיון מלמד שבסוף הכול מסתדר, שירות בתי הסוהר בדרך כלל הוא מגיב תמיד בצורה מתאימה. המערכת, אני אעמוד על העקרונות שלה, המטרה היא בעצם להפוך את בית המשפט להיי טקי תוך שיעבוד של כלים של טכנולוגיה מתקדמת, אני לא אקרא כל שקף ושקף מה שכתוב, אבל בעיקרו של דבר שלושה מרכיבים חשוב מאוד להדגיש אותם והמערכת היא דמוית אאוט לוק.

מבחינת המשתמש, ואגב יש היום אב טיפוס שלה שעובד בחברת נס ואתם מוזמנים לבוא לראות אותו שם. היא נראית כמו אאוט לוק, יש לה מנוע תהליכים חכם שאני אעמוד על התפקידים שלו בהמשך והיא מבוססת על שימוש בחתימה אלקטרונית למרות שהמרכיב הזה הוא לא מרכיב חיוני לעבודת המערכת, הוא מרכיב מומלץ לעבודת המערכת ואנחנו נשתמש בו בהנחה, שוב אנחנו נוגעים לנקודת האינטגרציה עם גופים אחרים, בהנחה שנוכל להגיע למצב שיחולקו תעודות חכמות ויאפשרו את התהליך של חתימה אלקטרונית.

אפשר לשאול שאלה, מה אתם מצפים במערכת בהשוואה למה שיש עכשיו?

הציפייה היא שכל המערכת כולה תשלט באמצעות המערכת הזו, כל התהליך של העבודה, אפשר יהיה להגיש חומר מרחוק לבית המשפט כמו בדואר אלקטרוני. השופטים יוכלו לקבל את החומר כמו בדואר אלקטרוני, תיחסך, אתה תראה בהמשך, הרבה מאוד עבודה שחורה מכל המשתמשים, זאת אומרת עבודה טכנית שלא נחוצה שיקול דעת, המערכת תתמודד איתה ותפתור אותה והתהליך של הגישה לבית המשפט תהיה הרבה יותר קלה והרבה יותר רחבה. אתה תראה בהמשך, זה מה שאנחנו מצפים.

המערכת מבוססת על תיק אלקטרוני ללא נייר, אנחנו בדרך כלל היום רגילים לדעת שיש לנו עבודה לבין זה ששמים לנו ניירות על השולחן ואליהם אנחנו צריכים להתייחס. במקום הניירות יהיו משימות שהתהליך של קביעת המשימות ויצירת משימה חדשה במקום משימה קודמת ישלט על ידי מנוע תהליכים שנקרא BPM. והמערכת היא מערכת לומדת, זאת אומרת באמצעות אותו BPM נוכל לזהות שכיחות של תהליכים ובמענה למה ששאלת קודם, לחסוך עוד עבודות שחורות כאשר אנחנו רואים שהדבר מוצדק, הדברים האלה אני אפרט אותם בהמשך בדוגמאות.

העקרונות זה שלכל אחד, לכל גורם בבית המשפט יהיה סל עבודה, בצורה הזאת חלוקת העבודה בין הגורמים השונים בבתי המשפט תהיה יותר מושכלת, הקצאת העבודה תהיה יותר נכונה. יהיה יומן דיונים אחד שיאחד את כל הדיונים בבתי המשפט. המערכת היא מערכת פתוחה לכל המשתמשים, בעלי דין ועורכי דין משתלבים בתהליך העבודה מאותו מאגר נתונים. היתרונות זה שהמערכת מאפשרת תכנון לאורך זמן, היא מעודדת או מאשפרת שקיפות מלאה ובעניי כל תהליך של שקיפות מעודד שיתוף פעולה בין כל הגורמים שמעורבים בתהליך העבודה. המערכת גם מאפשרת לאתר נתונים בדרך של תוכנות משפטיות, זאת אומרת שאפשר לכתוב ירדן ירדני שיושב כאן לידי והמערכת תגיד בכל המקומות איפה הוא מופיע.

המטרה היא בין היתר לחסוך את התופעות האלה שקיימות היום בבתי המשפט, הן תופסות גם מקום, אבל בעיקר מכבידות מאוד על תהליך העבודה. אני יכול להראות לכם עוד תופעות כאלה, הגומיות, הסרוכים, שעד היום מתייקים, אין שינוי מהתקופה העותמנית בעניין התיוקים בבתי המשפט, הגומיות כל הנושאים האלה.

בנוסף לזה, המערכת מבוססת על עיקרון של מחסן אלקטרוני, בערך 50% מהתיקים בבתי המשפט השלום, נגמרים מבלי שהם באים לשופט, הרעיון הוא שהמערכת תטפל בתיקים האלה מבלי שהם יצטרכו לעבור את התהליך הפקידותי שהיום הם חשופים אליו ושמסרבל מאוד את העבודה של בתי המשפט. זה סביבת עבודה טובה יחסית של שופט, אבל גם, אתם רואים את עומס התיקים, במובן הזה תהיה קצת יותר רחבה בלשכות השופטים.

אבני היסוד של המערכת זה תיק אלקטרוני, משימה, סל עבודה, יומן ומנוע תהליכים, אני אעמוד בקיצור על כל אחד ואחד מהם ובאמת אם יש שאלות תוך כדי זה, אז אני מציע שישאלו כי אני לא אכנס ליותר מידי פרטים טכניים. כששופט יכנס למסך העבודה שלו זה יהיה התיק האלקטרוני שהוא יראה. המרכיבים המרכזיים של התיק האלקטרוני זה ששתי השורות הראשונות מכילות את האינפורמציה שהיום קיימת בעצם על כריכת התיק, שם בית המשפט, שמות הצדדים, תאריכי הדיונים וכל מיני נתונים שרושמים כדי לדעת את מידת הדחיפות של התיק. למשל, אם ניתן סעד זמני בהליך אזרחי, קובעים לתיק דחיפות. אם החשוד נתון במעצר, אז יהיה כתוב שהחשוד נתון במעצר.

בצד הזה מופיע כל החומר שבתיק, אבל במקום השיטה הקיימת שהיום פשוט מתייקים בתוך התיק, עורמים את החומר, החומר יהיה מסודר לפי נושאים. אם למשל נעמוד על תיקיית כתבי טענות, נראה את כל כתבי הטענות שבתיק ובצד יהיה אפשר לראות את כתב הטענות עצמו. צריך להסתכל על זה כאילו זה מסך מחשב, אם נעמוד על בקשות והוראות נראה את כל הבקשות שיש בתיק כשאפשר לדפדף בין הבקשות השונות בצורה הזאת ועל החצי השני של המסך לראות את כל הבקשות.

אני רוצה להזכיר כאן עוד נתון שנוגע לתיק ואם יהיה צורך אני אגע בו בהמשך, התיקים, המספורים היום של תיקי בתי המשפט, כל בית משפט ממספר מחדש את התיקים שלו, כל בית משפט ממספר גם כל סוג הליכים בנפרד, הליכים פליליים, הליכים אזרחיים. המערכת עוברת לשיטת מספור שהיא שיטת מספור אחידה, לכל התיקים בכל הארץ, במטרה ליצור טיפול אחיד בתיקים על ידי כל בתי המשפט. כמובן אפשר, זה עניין של כל מחשב, אפשר להגביל את הבקשות השונות ולהעלות אותן על כל המסך.

בנוסף, המערכת מאפשר מה שכל מערכת מחשב מאפשרת, הצגה מסודרת של לוחות נתונים. כאן אנחנו רואים את שמות הצדדים, אנחנו רואים את שם הצד, מי מייצג אותו וכל צד תמיד יזוהה עם השם והכינוי. אם יופיע לנו השם משה ישראל, המערכת תמיד תאמר לנו שמשה ישראל, יש לו איזה שהוא תפקיד בתיק, במקרה הזה זה מקבל הודאה של צד שלישי. לזה יש חשיבות גדולה מאוד כי יש תיקים שיש בהם הרבה מאוד גורמים, למשל, בבית המשפט העליון יש תיקים שיש בהם 200 משיבים, אז לפעמים כשמשיב מסוים מגיש תגובה, אנחנו כבר לא יודעים מה התפקיד שלו בתיק, המערכת תגיד המשיב הזה---

כמה תפקידים יש?

יש בעצם אין סוף.

אין לכם רשימה של תפקידים?

יש רשימה סגורה של תפקידים שקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, יש בערך משהו כמו עשרה גורמים בכינוי, אבל בכל גורם יכולים להיות מאה אנשים שממלאים את התפקיד.

כמה תארים יש?

תארים יש בערך עשרה.

זאת אומרת המערכת יודעת, הם לא יכולים להכניס כינוי.

לא, אי אפשר, יש טבלאות שאפשר למלא רק מתוכן. בנוסף לזה, יש למערכת, כפי שאנחנו יודעים יש שונאי שינויים, עמדת על זה בהתחלת הדברים, לא הגדרת את זה כך. אז מי שירצה יוכל, הוא אומר, לי לא נוח שמסדרים לי את הדברים, אני רגיל שהדברים הם מבולבלים, אני אוהב לעבוד בערבוביה, אז המערכת מאפשרת להציג את התיק גם בצורה הישנה שלו, בצורה הזו בעצם יוכל המשתמש לדפדף בתיק בצורה הרגילה. ותראו איך זה נעשה פה, קודם יש כתב הגנה ואחר כך פתאום יש אחרי כתב הגנה, יש פתאום ייפוי כוח ואחרי זה יש כתב תביעה, למה? כי מי שתייק את התיק קודם שם את כתבי ההגנה בצד ואחר כך כשהיה צריך לתת פשוט זרק את זה לתוך התיק לפי הסדר. למרות זאת, גם מי שעובד בשיטה הזו יוכל להיזקק לתוכן עניינים ולרוץ אם הוא רוצה ישר לתצהיר, אבל בדרך של דפדוף, מה ששומר לו את התחושה הישנה.

אז בעצם, זה המרכיבים של התיק האלקטרוני, המסמכים מאורגנים על פי חלוקה עניינית, תיתכן אבל גם הצגה כרונולוגית, זה התיק הישן. התיק האלקטרוני כולל את כל הבקשות, הוא יכלול גם את ההודאות לצד השלישי ואת הדיון שכנגד---

מי יכול להיכנס לתיק הזה?

שופט יכול להיכנס לתיק, כל המזכירות יכולה להיכנס לתיק ובעלי הדין יכולים להיכנס לתיק בשתי רמות גדולות. בעל דין, עורך דין שמופיע בתיק יכול בעצם להיכנס לכל המסמכים שבתיק, הציבור הרחב יכול להיכנס לאותם מסמכים שבתיק שלפי תקנות העיון תותר הכניסה אליהם. שאנחנו מתכוונים להרחיב את היקף העיון שמתאפשר בתיק גם לאזרחים מהשורה. אנחנו לא נאפשר כנראה להיכנס לחוות דעת, כי שם הרבה פעמים יש נושאים פרטיים או נושאים אינטימיים. אבל כתבי טענות, פסקי דין, אנחנו נאפשר לכל אחד מהציבור להיכנס. אנחנו מאפשרים את זה היום בעצם לעיתונאים, ואין סיבה שמה שעיתונאי יכול לראות לא יוכל לראות גם כל אחד מהציבור אם הוא רוצה לגלוש באינטרנט. התיק ימוספר באופן ארצי, לתמיכה בניהול מחסן אלקטרוני ואיתור העבודה השחורה.

אבן היסוד השנייה זאת המשימה, המשימה זה בעצם החידוש של המערכת ובמובן הזה יש עוד תרומה לעבודה בבית המשפט. כמו שאמרתי במקום נייר יהיו משימות שיגיעו לכל בעלי הדין כמו שהיום מגיע אלינו דואר אלקטרוני, בתור שורה. בעוד רגע, בהמשך אני אראה איך זה עובד. כל משימה משויכת לאחד מעובדי המערכת וכעיקרון של המערכת לכל משימה, חוץ מהכתובת שאומרת זה לעבודה של השופט פלוני, יש תאריך יעד, יש תקופה שבתום התקופה אותה כתובת, אותו אדם חייב לבצע את המשימה, אם הוא לא מבצע את המשימה נוצר תהליך של אסקלציה, זאת אומרת זה עובר לגורם אחר שבודק מדוע העבודה לא בוצעה.

עכשיו, המערכת לא מכתיבה את התאריכים, היא רק דורשת שיהיה תאריך, כל בית משפט אבל יצטרך להתחיל ולהתארגן ולקבוע לעצמו לוחות עבודה צפויים לצורך התמודדות עם החומר שמגיע בפניו. אז בית משפט יכול להגיד, תיק אזרחי אצלי לוקח שלוש שנים כי זה כוח האדם שיש לי, זה מספר השופטים שיש לי, זה מספר עובדי המזכירות שיש לי ולכן אני יכול לטפל בתיק אזרחי שלוש שנים. אז הוא יקבע לעצמו תחנות עבודה שהן המשימות לשלוש שנים, אבל מצפים ממנו שבתוך התקופה של שלוש שנים הוא יוכל להתמודד עם העניין. איך זה ילך? ---

רק שנייה, חלק מהעניין הזה גם לקצר את התהליכים הארוכים והמסורבלים, השאלה היא שבגלל שאתם מורידים עכשיו, כמו שאמרת, הרבה עבודה שחורה שגוזלת זמן, אם אתם הולכים גם לשדרג את עניין הטיימינג שהוא יהיה הרבה יותר מקוצר בתהליכים, שערכת אותה כמו שאתה אומר לשנה, התאריך יעד של המשימה יהיה קצר יותר בגלל המערכת הזו?

זה מורכב אבל משני נטבחים, בכל מה שנוגע לעבודת המזכירות, אתם תראו גם בהמשך, שיהיה קיצור דרך, זאת אומרת הרבה תהליכים מזכירותיים יחסכו. לעומת זאת המערכת לא מסוגלת להפעיל שיקול דעת במקום השופטים---

אמרתי בהכוונה, הם מכוונים את זה.

אז יהיו שני דברים, אנחנו מניחים שחלק מהתהליכים יתקצרו ובמובן הזה יהיה קיצור דרך, מצד שני אם באותם מקומות שצוואר הבקבוק הוא העבודה השיפוטית, אז המערכת יכולה להקל על העבודה של השופטים וככל שהיא מקלה היא תורמת לקיצור ההליכים. כיוון שהיא לא יכולה להחליף את העבודה של השופטים אז במובן הזה חלק מהבעייתיות שקיימת גם היום בעבודת בתי המשפט, המערכת הזאת נושאת איתה. אבלת תראי בהמשך שיש מספר נושאים שאנחנו מצפים שהעבודה תהיה יותר מהירה ותהיה יותר קלה ובמובן הזה באופן כללי אפשר לצפות לחסכון בזמן.

המרכיב שאני עמדתי עליו בקשר לתוכנית שבעניי הוא יותר משמעותי מבחינת המערכת, זה שכיוון שהמערכת דורשת תוכנית עבודה, זאת אומרת היא קובעת תהליך, היא אומרת שהיא צופה כמה זמן תהליך ייקח, אני חושב שכל פעם שקובעים תוכנית מתייעלים. אם היום אומרים אנחנו אפילו לא מוכנים להתחייב אם תיק נכנס כמה זמן אנחנו צופים שהוא ייקח, אז אנחנו בעצם אומרים שלא חשוב כמה זמן הוא ייקח. אם אנחנו אומרים, אנחנו צופים שבתהליך נורמאלי תיק נגמר תוך שלוש שנים, כבר השגנו איזה שהוא יעד ביעד של התייעלות. את תראי גם שבהמשך המערכת יכולה להראות לנו איפה נמצאים צווארי הבקבוק וניגע בזה, במובן הזה היא יכולה להקל עלינו גם.

מה שפשוט מטריד אותי זה שהתרגלנו שבבתי המשפט משפטים נמשכים חמש שנים ויותר, אז מלכתחילה יש כזה אשראי שבגלל שהמערכת הייתה רגילה, אני מתכוונת שהאשראי יהיה פשוט נמוך.

אני חושב שמה שבעצם היא הייתה רוצה שבשרשרת המשימות שתוסיפו גם את השיפוט כמשימה ואז זה ייצור אוטומטית, יהיה כתבי טענו, ויהיה איזה מוח לוגי שינתח ויוציא את פסק הדין.

הרעיון הוא לא לומר מראש במערכת---

השאלה היא אם יש פה ראייה חדשה, ברגע שהמערכת הזאת עובדת כמושלמת, יש פה ראייה חדשה איך דברים צריכים להיעשות ולהראות, כי העקב אכילס שלנו זה באמת הזמן שהמשפטים נמשכים ולכן הראייה צריכה להיות שעכשיו בתהליך הזה, יהיה לזה ראייה אחרת ומלכתחילה יקציבו איזה משהו באמת אטרקטיבי.

זה נכון, אבל גם העובדה שעורכי דין, בעלי דין לא יצטרכו על כל דבר לרוץ לבית למשפט, אז זה גם בלי קשר חוסך מסביב הרבה דברים.

אני רוצה להסביר שהבעיה של אורך הדיונים בבית המשפט מורכבת בעצם משלושה, אחד זה תרבות, בכלל שהיא תרבות כוללת של כולנו, גם הרבה פעמים המתדיינים, הדיון הוא לא דחוף להם, המתדיינים על כל, אני מדבר על המתדיינים כגוף כללי, בעלי הדין עצמם, עורכי הדין, הפרקליטויות. או שהם מצויים בעומס עבודה, אני יכול לתת לך דוגמאות, למשל, בתיקים של איחוד משפחות, הבעיה היא לא בבתי המשפט, בתי המשפט נותנים את ההחלטות עצמן במהירות גדולה מאוד. פרק הזמן שהפרקליטות צריכה כדי להגיש לבית המשפט תגובה, לפעמים יכול להיות שלושה חודשים, אז התהליך יהיה תהליך שהוא איטי, אז זה בעיה אחת.

בעיה שנייה זה בעיה של מספר השופטים, שופטים מסוגלים לעמוד בכמות מסוימת של משימות, מעבר לזה הם לא יוכלו לעשות. וכאן, אם למשל נשווה את מספר השופטים למספר עורכי הדין במדינה, או את מספר השופטים לאוכלוסייה בכללותה, אז מספר השופטים הוא נמוך מאוד. נושא שלישי, הוא באמת הנושא הארגוני. המערכת נועדה להתמודד עם הנושא הארגוני ולפחות בקטע הזה, ככל האפשר ליצור התייעלות. ואני שב ואומר שבעצם העובדה שנוצרת מחויבות לאיזה שהיא תוכנית, כבר לפי דעתי מתחיל תהליך של שיפור.

עכשיו, הרעיון של שרשרת משימות אומר, שתהליך העבודה בבית המשפט, נוצרו משימות שצופות את התהליך מתחילתו ועד סופו. ביצוע משימה מול בניית משימה חדשה, אי ביצוע משימה, יוליד גם הוא משימה שאומרת המשימה לא בוצעה, למה היא לא בוצעה. במובן הזה לא יהיה יותר תיקי מדף, לא יהיה תיקים שפתאום משום מה לא יודעים איפה הם נמצאים בתהליך העבודה, אלא כל התיקים תמיד אנחנו יודעים איפה הם נמצאים.

אני נותן דוגמה של שרשרת משימות ואני מראה את החיסכון שיש בתהליך העבודה, אני מאפשר לשרשרת המשימות להשלים את עצמה ועכשיו אני אסביר. אם הוגש ערעור המערכת יודעת לקבוע את האגרה ומשולמת האגרה. המערכת יודעת לקבוע את העירבון, בכל ערעור משלמים עירבון, המערכת יודעת לקבוע את העירבון בעצמה. תשלום העירבון, המערכת יודעת לבדוק אם הוא שולם. המתנה להגשת ערעור שכנגד, זה ספירת ימים, המערכת יודעת לספור ימים. קביעת מועד דיון, אני אראה בהמשך, המערכת יודעת לקבוע מועד דיון. הגשת עיקרי טיעון, זה מספר ימים לפני מועד הדיון, המערכת יודעת לספור ימים. בעצם, רק פה מתחילה העבודה המזכירותית, המזכירות יכולה לבדוק שהתיק אכן מוכן לדיון, שנשלחו הודעות לכולם, שיש בתיק את כל החומר, שהחומר מסודר, ואז התיק יגיע לדיון. במצב הזה יהיו פחות דיונים שירדו לטמיון בגלל שהם לא היו מוכנים, כי כל התהליך הזה בעצם ישלט על ידי המערכת.

דוגמה אחרת לשרשרת משימות, הוגש כתב תביעה בסדר דין מקוצר, ממתינים להגשת בקשות רשות להתגונן, הוגשה הבקשה, ממתין להקצאה לשופט. אבל כאן יש המון בקשות שבהן לא מגישים בקשות רשות להתגונן, המערכת תטפל בזה לבד ובמובן הזה היא תחסוך הרבה מאוד רעש, להבדיל מצליל, זאת אומרת הרבה מאוד עבודת ניירת שהיום נעשית במערכת, כל הפעולה הזו, חלף המועד, התרעה למחיקה מחוסר מעש, חלף המועד, מחיקה מחוסר מעש, התיק נמחק, הכול יגמר. העיקרון הוא שלכל משימה יש תאריך יעד וכתובת בחלוף המועד תקפוץ תזכורת אוטומטית שמחייבת יצירת משימה חדשה.

עכשיו, היתרונות של המשימות זה שזה מאפשר גם חלוקת עבודה מושכלת. אנחנו יכולים לזהות בתהליך העבודה של כל התיקים במערכת באיזה תהליך עבודה הם נמצאים ולהגיד תנו לי את כל התיקים שנמצאים בתהליך עבודה מסוים ועל ידי פעולה אחת לבצע בכל התיקים האלה את פעולת הקידום של התיק. אני אתן לכם דוגמה, למשל בשיבוץ תיקים, לוקחים את כל התיקים של בית המשפט השלום בתל אביב בהליך אזרחי, ואומרים אנחנו מבקשים לקחת את כל התיקים מסוג שסוג התביעה בהם הוא עד 50 אלף שקל ולחלק אותם בין שופטים.

עכשיו אנחנו מבקשים את התיקים שעונים על התנאי, אנחנו מבקשים להוסיף עוד תנאי, כל התיקים מסוג חוזים ואז במצב הזה אנחנו מבקשים להפעיל את השיבוץ. זאת אומרת, בפעולה אחת אנחנו לוקחים את כל התיקים שממתינים לקביעת מועד דיון שהיום מגיעים תיק, תיק למישהו והוא צריך להגיד ילך לשופט הזה ואומרים, תחלק אותם בין השופטים פלוני ואלמוני, מפעיל את השיבוץ ואז המערכת תגיד לנו כמה תיקים היא חלקה לפי הכללים לפי הכללים, איזה תיקים היא לא הצליחה לחלק. היא תוכל להגיד לנו איזה תיקים חולקו לכל שופט ובעצם בפעולה אחת חילקנו את כל התיקים של בית המשפט.

עכשיו, אנחנו יכולים לתת גם הוראה מתמדת, להגיד למערכת כל תיק שנכנס מסוג שיבוב, אז התיק לא יחכה---

מאיזה סוג?

סוג שיבוב, שיבוב זה התביעות של חברות ביטוח על זה שבצעם---

כמה כאלה סוגים יש?

יש טבלה שלמה, 200 בערך. אבל ה-200 לא יוצגו לכל משתמש שיצטרך לבחור 200, אלא ברגע שהוא יגיד תיק אזרחי אז זה מפולח לו לקבוצות, אז הוא יראה. בבחירה השתדלנו שתמיד יהיה מקסימום עשרה ערכים לבחירה, לא יותר מעשרה ערכים, זאת אומרת שהמשתמש יהיה לו על המסך והוא יוכל בקלות לבחור את מה שהוא רוצה, אבל הוא יסייע לנו בצורה הזו אחר כך ברגע שהתיק הוא שיבוב, הוא כבר יכול בעצם, אפשר לקבוע לו את מועד הדיון אצל השופטת פיגלמן, הוא לא מחכה לכל התהליך שזה עולה ויורד, במובן הזה יש את הנקודה שאת הזכרת.

באותו אופן, הדוחות הניהוליים של המערכת יהיו הרבה יותר מדויקים, כי במקום לקבל את מה שאנחנו מקבלים היום כך וכך תיקים נכנסו וכך וכך תיקים נסגרו, שגם זה שיפור גדול, נוכל לבקש מהמערכת להגיד לנו, תנו לנו את כל התיקים שהסתיים בהם מועד ההוכחות ומחכים לפסק דין. ואז פשוט נקבל את כל התיקים שנמצאים במצב הזה. באותו אופן נוכל להגיד, תנו לנו את כל התיקים שנמצאים במלאי, אבל תחלקו אותם לתחנות המרכזיות בעבודת בית המשפט. ואז אנחנו מקבלים את התמונה הבאה, כמה תיקים ממתינים לקדם, כמה תיקים ממתינים להוכחות, כמה תיקים ממתינים לפסקי דין. זה מאפשר שוב לווסת את העבודה השיפוטית בהתאם לתהליך הזה, אם אנחנו רואים שיש יותר מידי תיקים שמחכים לקדם, זאת אומרת שפחות מידי שופטים יושבים בתהליכי הקדם.

אני רוצה להזכיר כבר עכשיו, אני עושה היום רכישות למערכת המשפט, שאני חושב שהמערכת הזו, אולי אפילו איציק כהן יסכים לאפשר, זו אחת המערכות היחידות שיודעת להגיד היום על השופטים שעובדים בה בעצם כמה תיקים מחכים להם בכל שלב של העבודה. אין הרבה מערכות שיודעות להגיד, תנו לנו את כל העובדים ותגידו לנו, מה מחכה להם, כמה זמן זה מחכה להם ומתי צופים שזה יגמר. ואת זה המערכת הזאת תדע להגיד, למשל, ברמה של הפרט, אפשר להראות את זה בצורה הזה.

הנושא השלישי הוא סל העבודה, וסל העבודה יערום בצעם את כל המשימות שמחכות לכל עובד, אני אראה את זה בדוגמה. אנחנו נכנסים בעצם למערכת שהיא דומה למערכת של האאוט לוק ואנחנו יכולים להיכנס מתוך---

אפשר להשים שם, מנהל בתי המשפט, השופט אוקון, התחיל היום---

אנחנו, אפשר להיכנס מכאן ללוח השנה של השופט, אז הוא רואה את כל הדיונים שקבועים לו, אבל הוא יכול מכאן להיכנס גם למשימות שמוטלות עליו. ואז אתם רואים שהמשימות הן בדיוק בצורה שבה אנחנו רואים את הדואר האלקטרוני, כשורות. אם נלחץ על אחת השורות, אנחנו חוזרים לאותו תיק אלקטרוני יחד עם הבקשה המוסכמת לדחיית מועד דיון, כאילו הבקשה מונחת על התיק. מכאן השופט יכול כמובן להיכנס לכל התיקיות, אם הוא צריך את זה כדי לבצע את העבודה שלו. הוא יכול ישר לכתוב את ההחלטה על המסמך הזה, הוא יכול תמיד לחזור אל יומן העבודה שלו.

זאת אומרת, יש לנו מערכת כאן שהיא פשוט כמו המערכת של האאוט לוק, אנחנו עוברים מהיומן אל המשימות, שזה בעצם הדואר האלקטרוני, זה בנוי גם כשורות של דואר אלקטרוני.

איך אתם התגברתם על הבעיות של כניסה לתיקים ויכולת לתת מצד אחד לאנשים לעבוד על התיקים ומצד שני למנוע שינוי של הטקסטים?

הפעם הקול זה קול עשיו והידיים זה ידי יעקב, מי זה ידי יעקב? ולבנה, ואתי ויואב וירדן שיושבים כאן שעושים את העבודה בעזרה גם של אנשי החשב הכללי, נמצא איציק כהן, דוקטור בועז דולב ויש עוד אנשים וכבר את שלומית הזכירו, אז אני רק יודע להגיד את הדברים.

באופן בסיסי, המערכת כלפי חוץ היא בעצם מערכת מועתקת, המשתמשים החיצוניים לא עובדים על המערכת שלנו, המערכת שלנו היא סגורה, היא רק מעבירה, מה שהם עובדים בחוץ עובר אל המערכת שלנו, אבל ירדן ידע להסביר את זה באופן יותר טכני.

כן, אבל גם במדינה שלנו יש לך בתוך המערכת שלך גורמים שונים שאתה נותן להם כן להיכנס, ברמת הרשאה אפילו זהה כמעט ועלולות להיות שם בעיות.

מסמך שנחתם בחתימה אלקטרונית, אי אפשר יותר לשנות אותו---

זה ברור, אבל המסמך בתוך התיק---

המסמכים נחתמים, ברגע שנגמר שלב העבודה, למשל על ידי השופט, הם נחתמים בחתימה אלקטרונית. המזכירות גומרת את שלב העבודה, היא חותמת. עכשיו, צריך לזכור, חוששים תמיד מהמחשב שכביכול המחשב חושף ליותר סיכונים של אבטחה מאשר הנייר, המצב הוא בדיוק הפוך, פשוט לא שמים לב, היום מערכת בתי המשפט, כל אחד יכול להיכנס, בוחר לעצמו בבית המשפט העליון שופט, בבתי המשפט האחרים מישהו אחר, יכול להדפיס מה שהוא רוצה, להוסיף למטה במתכונת בועז אוקון, להוסיף לזה קשקוש, ובזה כולם נדמה להם שהמסמך הוא אוטנטי ואף אחד לא צועק יש בעיות של אבטחה.

זאת אומרת, המערכת הזאת, דווקא בגלל העובדה שיש שרשרת של השראות ובעיקר בגלל שהיא מתעדת כל פעולה שנעשית. אם מישהו נכנס לאיזה שהוא נייר ומבצע פעולה, המערכת מתעדת את העובדה, יש רשומה שאומרת שהוא ביצע את הפעולה, במובן הזה, זה הרבה יותר מאובטח ממה שקורה היום, שאנשים ואגב לפעמים זה קורה, שאנשים יכולים להיכנס לתוך התיק, להוציא ניירות. למשל נותנים תיק לעיון, אנשים מדפדפים בתיק, חוץ מזה שאחר כך זה חוזר בצורה מבולגנת, את לא יכולה לדעת אם חזר הכול.

יש היום תופעה בבתי המשפט שלמשל אישורי המצאה שעשו בעלי הדין, בית המשפט מעדיף לא לשמור אצלו, אלא להחזיר לעורכת הדין שביצע, משום שעלול להיות מצב שאישור המסירה יכנס אל התיק, יבוא מישהו לעיין, ימשוך את אישור המסירה ואחר כך יטען אני לא קיבלתי את החומר וכמו שאומרים בשפת העם, לכי תוכיחי. אז במובן הזה, המערכת הזאת היא הרבה יותר מוגנת.

יש לי שאלה, האם יש כוונה חוץ מהשרשרת לבנות ארכיון של תיקים שכבר נסגרו?

כן, בוודאי. המערכת שומרת בהחלט בצורה של סריקה, יהיה ארכיון של כל התיקים שנסגרו. אם אתה שואל גם על תיקים שנסגרו גם בשיטת הנייר, גם התיקים האלה. על זה אחראית אתי, כרגע אנחנו עושים הסבה שבעיקר שומרת על ה- Data של הנתונים, שמות הצדדים, מה היה, אבל עם הזמן נעשה גם תהליך של סריקה, זה פשוט תהליך שעולה כסף ולוקח זמן, אנחנו מתכננים להעביר את הכול בצעם לארכיונים אלקטרונים.

אבל אם יש ארכיון כזה, אז אפשר למצוא תקדים---

כן, כן, אפשר לעשות חיפוש בצורה טובה יותר. כיוון שהאחסנה האלקטרונית היא יותר זולה, אז היינו מעדיפים ללכת לאחסנה אלקטרונית של כל מה שצריך לשמור לפי הכללים. כאן יש שאלה של תיקון תקנות נוספות שנוגעות לתקנות הארכיונים, לתקנות נוספות שעליהן מופקדת לאה, שהלכה, וזה פעולות שיעשו. בעיקרו של דבר, אנחנו מעדיפים את האחסנה האלקטרונית על האחסנה של הנייר, קודם כל היא יותר נוחה למשתמשים, כמו שנאמר כאן הגישה אליה היא יותר קלה, ודבר שני היא הרבה יותר זולה למדינה ויש לזה חשיבות גדולה.

אפשר לשמור את זה חמישים שנה, שישים שנה, מה המגבלה?

אני חושב שבאיזה שהוא שלב נגלה שזה כמו הנייר, שגם הזבל האלקטרוני בסופו של דבר, אין מקום להחזיק אותו. אבל בעיקרו של דבר זה נכון שהנפחים, שאלת הנפחים משתנה בצורה טוטאלית.

בעיקרו של דבר, סל העבודה חוסך לנו הרמת מסמכים, רק כדי שתראו איך זה נראה היום, זה תיק אחד היום בבית משפט שלום בתל אביב, במחוזי זה יכול להיות שיהיו שמונה ארגזים שזה תיק אחד. אם מגישים בקשה כזאת לדחיית מועד דיון כמו שראינו קודם שזה עמוד אחד, מעלים את שני הארגזים האלה, יחד עם הנייר אל השופט, למה? כי אם יעלו רק את הנייר, חוששים שאולי הנייר ילך לאיבוד, שנית, אולי כשהשופט יראה את הנייר הוא ירצה לעיין באיזה שהוא תיק מתוך הארגזים האלה. אז צריך לסחוב ארגזים ולהשים את הארגזים על השולחנות של השופטים ששולחן נורמאלי נראה ככה, אבל יש שולחנות שיש עליהם גם את הארגזים האלה. המערכת חוסכת את זה, כי בעצם היא מביאה לנו את אותה שורה של דואר אלקטרוני ואם לוחצים מקבלים את התיק כמו שראינו קודם.

האבן הבאה שהיא אחת האבנים החשובות זה יומן העבודה. יומן העבודה הוא סל עבודה מסוג מיוחד שתומך בשיבוץ התיקים לימי הדיון, איך זה הולך? שופט נכנס עוד פעם לתוך סל העבודה שלו, הוא נכנס ללוח השנה, הוא קודם כל רואה את כל התיקים שיש לו, אם הוא עושה פעולת סנכרון, הוא יקבל דיווח מהפעם האחרונה איזה תיקים נוספו לו ולמתי. בנוסף לזה, היומן יעזור לשופטים למסור את הדיווחים על השתלמויות, על מילואים, על חופשות, על מחלות, אל הגורמים המאשרים.

אבל הנקודה המרכזית ביומן זה שאפשר יהיה לבנות סכמת עבודה לשופטים או כל שופט יוכל לבנות לעצמו סכמת עבודה. ואז המערכת, אם הוא אומר, אני ביום ראשון רוצה לשמוע קדמי משפט, ומהצהרים הוכחות. ביום חמישי אני רוצה לשמוע צווי הגנה, אז מה שיקרה במצב הזה זה שהמערכת כשיבקשו חפש מועד דיון, היא תשווה את היומן של השופט בפועל לסכמה שהוא יצר לעצמו ותציע מועד דיון. ובצורה הזו בעצם יקלו מאוד על חלוקת התיקים והקצאת התיקים בין השופטים, בנוסף לזה היומן יתמוך בשני דברים, אפשר מתוך היומן לצלול לתוך התיק עצמו, אז לא יצטרכו להעלות את התיקים לשופטים לצורך עיון, כשהשופטים רוצים ללמוד מראש את התיק, קשה מאוד, המזכירות לא רוצה להעלות להם, כי היא חוששת שאם יגיע חומר, אז הם יצטרכו לרוץ אחרי השופט. השופטים רוצים את החומר מראש, הם יוכלו פשוט דרך היומן לצלול אל התיק. בנוסף לזה, מתוך היומן אפשר יהיה לצלול אל הפרוטוקולים.

היומן כמובן גם יתמוך בקביעת העתקים הרכבים, זה מובן מאילו, אני לא אעמוד על הנקודה הזו. אנחנו בעצם מתקרבים אל הסוף, היומן כמו שאמרתי שולט על הדיונים ועל העניינים האישיים של השופטים, והמנוע תהליכים.

ביסוד המערכת עומד מנוע תהליכים, זה האבן האחרונה. המערכת מסוגלת לתמוך בשרשרת משימות שהסברתי עליהם קודם, היא שומרת על ההיסטוריה של המשימות, אחת מול השנייה מאפשרת לנו ללמוד מה קורה בפועל בעבודה של בית המשפט. אני כאן לא אכנס למרכיבים הטכניים של המערכת הזו, אלא אם כן ישאלו בהמשך.

אני רק רוצה לציין שלגבי עורכי הדין, עורכי הדין יוכלו לעבוד, אחת השיטות שעורכי דין יוכלו לעבוד זה שעורכי הדין יוכלו לעבוד מתוך המשרדים שלהם, אני אעבור ישר לנקודה הזו, בדרך הבאה, עורך הדין יכול לעבוד במשרד שלו, לבחור לעצמו למשל, מתוך העודכנית, אם יש לו כזו מערכת או מערכות אחרות מקבילות, את שם הצד וכשהוא בוחר את שם הצד, הוא ממלא את זה בכתב הטענות ובאותו רגע שהוא ממלא את זה בכתב הטענות, אצלו במסך, זה גם יתמלא במסכים אצלנו. זאת אומרת, בצורה הזו נחסכת הקלדה, ברגע שהוא ממלא אצלו, אותו טופס ואותו נייר מתמלא אצלנו.

המערכת מבוססת על יסודות של נתונים, זה, חבר הכנסת איתן, מה ששאלת קודם, יסודות של נתונים בסיסיים, סוגי התיקים, יש מערכות שלמות של סוגי תיקים, אתה רואה כאן חלק מהטבלה, של תיק אזרחי, של המרצת פתיחה, ברגע שהוא בוחר המרצת פתיחה הוא יקבל את הבחירה הזאת, זאת אומרת שדות מוגבלים.

אחד הדברים שאני נתקלתי בהם שחשבתי עליהם, גם מבחינת הנושאים וגם מבחינת הטיפול הרב מערכתי, זה יצירת מזהים שיאפשרו לזהות גם בבתי המשפט, גם בפרקליטות, גם במשטרה, כלומר, אם למשל אני מדבר על עבירה, איך אני מגיע למצב שאני יכול דרך העבירה להגיע לטיפול של משטרה, שכולם יסמנו את אותה עבירה באותו קוד, או אותו נושא. למשל, אתה אומר פלילי, אזרחי, אתה אומרת בתוך הפלילי עבירות מין, אתה אומר עבירות מיסוי. עכשיו, הרי בסוף אנחנו נרצה להגיע למצב שכולם ידברו עם כולם, השאלה אם אנחנו חושבים על זה מעכשיו, במערכת שלכם שהיא המובילה ביותר?

יש לזה שתי תשובות. התשובה הראשונה היא, בכל מה שנוגע לקודים של ההליכים האזרחים, זה קודים שמערכת בתי המשפט היא המוסמכת לפרסם אותם, הטבלה כבר פורסמה ואלה הקודים שלפיהם עובדים שהקודים האלה נקבעו לפי פרקטיקת העבודה שנעשית ממילא עם עורכי הדין ונמצא כאן רוצן כזין שמייצג את עורכי הדין, וזה מה שתקף בפרקטיקה הקיימת. בכל הנוגע לתיקים הפליליים, יש את חוק העונשים, שאותו הכנסת מחוקקת, הוא השפה המשותפת שמחייבת את כל הגורמים.

עכשיו, מבחינת מערכת בתי המשפט, בנקודה הזו יש לה יתרון, כי בעצם מערכת בתי המשפט מסוגלת להכתיב את השפה לכל המשתמשים. עד גבול מסוים המערכת הזו באה לקראת גופים אחרים. המשטרה ביקשה לעשות מאמץ ולקבוע---

לצד הפרקטי, תבין מה מציק לי. יש לנו עכשיו, אנחנו עובדים חזק על הנושא של זכויות נפגעי עבירה. עכשיו, לנפגעי עבירה יש המון זכויות אצל המון גורמים והתיקים עוברים ממקום למקום וחלק מהדברים זה מידע, הם צריכים לדעת למשל, מתי הוגשה תלונה, אז הם רוצים לדעת מה קרה עם החשוד, האם נפתח נגדו כתב אישום, כן או לא. האם יש לו שימוע, האם הוא במעצר, האם הוא שוחרר ממעצר. אחר כך בא ההליך המשפטי, מה ההליך המשפטי, אחר כך הוא הולך לבית סוהר, האם הוא יוצא לחופשה, האם הגיש בקשה לחנינה. וכל המערכת הזאת צריכה בסוף לתת מידע לאותו נפגע עבירה.

השאלה אם אנחנו יכולים להגיע יום אחד שאותה מערכת תוכל להתלכד ומבחינתו זה לא יהיה משנה שהוא עבר כבר משלב של חקירת משטרה לפרקליטות ומפרקליטות הוא עבר לבית משפט ומבית משפט לשירות בתי הסוהר, כי כולם השתמשו באותה מערכת שיכולה לתת דיווח.

זה חלק מהמטרות של המערכת בכלל, שהיא מערכת יותר גדולה שממשל זמין מנסה לגרום. השאלה, מערכת בתי המשפט בכל הנוגע לדיווח על גורמים, זה יש מענה. אנחנו מקימים ממשקים ומראש, בדברים שאנחנו חייבים לדווח, אנחנו נעביר את הדיווחים, או בנייר או בצורה אלקטרונית. צורת הדיווח שאנחנו נעביר לאותם גורמים יכולה להיות בשני דפוסים, דפוס אחד שיתאים למערכת המחשוב שלא אותם גורמים ואז התהליך יהיה---

איזה שהיא מערכת מענה טלפוני, שנפגע עבירה יוכל לקבל קוד, יוכל להתקשר וזה מערכת ממוחשבת שתיתן לו מענה על מה שקורה עם החשוד או משהו כזה. אז השאלה אם אחר כך שהוא הופך להיות נאשם, אנחנו צריכים להמציא את הגלגל מחדש, או שאפשר לחשוב על הכול?

לא, מהכיוון הזה, אם מישהו היה במשטרה נאשם, למשטרה יהיה תמיד מושג איזה תיק, מה מספר התיק שנמצא אצלנו. וגם המשטרה אחר כך תקבל את החומר הלאה. השאלה אם המשטרה לדוגמה תקבל את החומר הלאה באופן שיאפשר לה באופן אוטומטי להזרים את החומר הזה למרשם הפלילי, שזה מה שאני מבין, תלויה גם במשטרה.

עכשיו, בזה יש תגובות שונות של גופים שונים, יש גופים שרמת שיתוף הפעולה איתם היא גבוהה מאוד ואנחנו מניחים למשל שעם הפרקליטות כן נגיע לסנכרון המלא הזה, בסוף התהליך, בדיוק מה שאתה אומרת, שכולם מדברים בשפה אחת, ולכן גם האינפורמציה מבחינת המשתמש תהיה זמינה על ידי הקלדה אחת הוא יכול לראות את התמונה שלו בכל המקומות, כמו שממשל זמין חותר להשיג בעניינים אחרים. גופים שלא משתפים פעולה, זאת אומרת גופים שאומרים או שאתם תתחילו עכשיו לעשות את כל העבודה שלנו---

השאלה, בשלבים האלה, מאחר ואתם המערכת המובילה, בראייה המערכתית הכוללת---

כל הפלטפורמות משותפות, אנחנו לא עובדים במנותק, במקרה כולם עובדים ביחד, נפגשים פעם בחודש---

השאלה עם המערכות של המשטרה, אפילו מבחינת החומרה, יכולות בכלל להשתלב בזה?

עם המשטרה יש קשיים, אם אנחנו מדברים על המשטרה, אני לא יודע אם יש פה נציג של המשטרה, אבל עם המשטרה יש קשיים.

עצם זה שאין נציג, זה מראה כבר שיש לנו בעיה.

עם המשטרה יש קשיים, איציק, לא מהכיוון שלכם, יש קשיים אבל כיוון שהם לא נמצאים כאן אז עדיף שאני לא אגיד איזה סוג. אבל יש קשיים עם המשטרה, גם קשיים של חומרה ועל זה נגיד אפשר להתגבר, אבל גם קשיים אחרים.

אני אומר לאיציק עכשיו, יש כאן, אנחנו מוכרחים לראות את הדברים האלה בראייה ממש כוללת. הרבה פעמים אני יושב כאן בוועדת החוקה ואני צריך לחוקק חוקים, ואני מסתכל, אני מבקש נתונים, אני לא מצליח לקבל נתונים. כמה אנשים הועמדו לדין בגין עבירה מסוימת, או כמה היו חשודים שבסוף עברו להרשעה וקיבלו ומה העונשים שקיבלו, זה דברים מאוד חשובים בשביל תהליך קבלת ההחלטות, שהיום תהליך קבלת ההחלטות הוא מושכל, כי אנשים פה באים ואומרים מתחושות בטן. תחוקקו ככה, אני אומר, טוב תגידו לי נתון שאני אדע, לא נותנים עונשים מספיק כבדים, טוב תגידו לי כמה קיבלו, אף אחד לא יודע. אז איך אני יכול לתת תשובה שבא אלי בן אדם ואומר, אז זה לפי איך שאותו אדם, אם הוא כזה יותר משכנע אני משתכנע, אם הוא כזה שקט. אבל זה לא שיטה. וכאן שהולכים היום ומכינים מערכת כזאת מתוחכמת, צריכה להיות מודעות לכל הגורמים מסביב שהם צריכים להתמשק אליה וכבר בשלבי התכנון להיות מוכנים לזה.

אולי יענה לנו איציק כהן.

אנחנו בונים את המודל של חמש השכבות, הדבר הראשון שאנחנו הולכים לעשות בחודש הקרוב, זה לחבר את כל הסקטור הציבורי יחד עם הסקטור הממשלתי במכרז ענק. זאת אומרת אין יותר טוענת, קח תיק רפואי ממוחשב, זה בדיוק כמו שהוא מדבר, כמו תיק רפואי כך צריך להיות תיק משפטי. תיק רפואי ממוחשב, היום, אנחנו לוקחים מה שקופות חולים עושים פלוס בתי חולים, שמים מעל זה פורטל ולא חשוב עם קופת חולים איקס עושה בטכנולוגיה כזו וקופת חולים זו עושה בטכנולוגיה אחרת, מאז עשינו פורטל שאזרחי ישראל יקבלו אותו תיק מכולם. זאת אומרת, ברגע שאתה עובר מבית חולים אחד לשני, כך צריך להיות עם התיק המשפטי. בדיוק ככה צריך להיות עם המשטרה, עם משרד המשפטים ועם בתי המשפט.

אני מסכים אבל אני לא איש טכנולוגיה, אבל ברור לי בלי להיות איש טכנולוגי, שאם אני יודע היום שתיק שמתחיל במשטרה עובר אחר כך לבית משפט, לפרקליטות, מהפרקליטות למשטרה ומהמשטרה לשב"ס ומשם עולה אחר כך לנשיא המדינה לחנינה, ולסעד לקצין מבחן ולכאן ולכאן. אם אני עובד עם כל הגורמים האלה מהרגע הראשון שאני מכונן את המערכת, אני פותר הרבה בעיות, נדמה לי ככה. ואם אני עובד כשהם לא כולם שותפים, אז אחר כך להתאים זה אחרת.

אני רוצה להגיד על זה מילה, קודם כל אני חושב שמה שראינו כאן זה מערכת מדהימה, פשוט מערכת מדהימה, הנהלת בתי המשפט---

אני חייב להגיד, יושב כאן שופט שהפעיל את המערכות מהפלטפורמה של האינטרנט, כולל המרכבה שכמה כאלה שמערערים על יכולתה, הוא השתמש במערכת המרכבה, מערכת לוגיסטית מכסית במשאבי אנוש בצורה היעילה ביותר, ניצול מערכת הכי טוב שיכול להיות, הלוואי שהיה לנו עוד טופ יוזר, צר לי שאני קורא לך טופ יוזר, כמוהו בכל משרדי הממשלה.

אני רוצה להתנצל כי אני צריכה לצאת, אז אני בטוחה שיסכם את זה חבר הכנסת איתן, שהמערכת מדהימה, אבל הדיון אמור להיות פתוח גם לגבי כל מיני נקודות טורפה שעדיין, למרות שאמרת שמערכת בנייר היום אפשר לזייף ולעשות דברים שנוגדים לאבטחת מידע, לי בכל אופן, עדיין גורם לחשש הנושא הזה, אבל קיבלתי פה תשובה, אין ספק שזה עדיין מטריד, למרות שאני בטוחה שיהיה קודי שימוש לכל מיני גורמים אחרים, כדי שלא כל אחד יוכל להיכנס לחומרים.

אנחנו הולכים לעשות כרטיס חכם לכל עורכי הדין.

אני יודעת, אבל אמרתי לך, עדיין לאזרח המצוי, אתה יודע מערכת כזאת נראה שאפשר להיכנס, יודעים הרי לשבור ולפענח קודים ולעשות, אבל אני מקבלת את זה בהחלט. אני שותפה להערה הזו שבהחלט המערכת הזו צריכה להיות משולבת, שוב בגלל שזה מערכת מדהימה, אפשר באמת לעשות את הפיניש עם כל המערכות האחרות כדי להפיק ממנה את המרב, אז תודה וסליחה.

אני רק אשלים את מה שאמרתי, תראה, בעצם מיקי, היום יש גוף במדינה, בממשלה, שמרים היום את אחד הפרויקטים היפים ביותר שמשלבים את החזון שלך, את החזון שלנו בנושא של חתימה אלקטרונית, בנושא של טיפול במסמכים. אנחנו יודעים שהתשתית הזאת שמוקמת היום תוכל לשמש אותך או את כל מי שמבקש אחרי זה, בסגירת מעגלים יותר רחבים. אבל חייבים קודם כל להקים את התשתית הזאת ולראות שהיא עובדת לפני שאתה מגיע לנפגעי עבירה וזה ברור שזה ישתלב וזה נמצא גם בתכנון. אבל אנחנו כבר למדנו ואתה יודע יותר טוב ממני שאם לא מתחילים מאבני בניין בסיסיות ועליהם עולים למעלה, בסוף כל הבניין קורס.

בוא לא נדבר על דברים מופשטים, בוא נדבר על דברים מאוד קונקרטיים.

הדבר היחיד שעובד זה התשתית.

בטוח מאה אחוז שהמערכת הזאת תצטרך לעבוד גם עם המשטרה.

קודם כל מה דעתך על המערכת הזאת?

אין ספק, אז אני שואל למה המשטרה לא יושבת פה עכשיו.

אם אנחנו אנשי משטרה היינו יכולים לתת לך תשובה, אנחנו לא אנשי משטרה נכון?

לא, אבל אתם המתאמים.

אבל יושב משרד המשפטים שהוא מתואם, הוא עובד יחד עם בועז על הנושא הזה.

זה הפרקליטות.

מה שחשוב להדגיש, שבכל זאת לא יהיה תחושה שהנקודה היא פתוחה, אנחנו עובדים לפי שפה שבעצם החשב הכללי, שאיציק ובועז מכתיבים אותה. במובן הזה, זה לא מערכת שהיא סגורה, כל אחד שידבר בשפה של ממשל זמין, יוכל להתחבר אליה. עכשיו, הבעיה עם המשטרה זה לא אם היא תוכל להתחבר או לא, היא תוכל, השאלה מתי היא תעשה את זה? שזה שאלות פנימיות של המשטרה. בפרקליטות, אנחנו כבר יודעים שנמצאים בפנים, זאת אומרת מקימים את נקודות, את הממשקים. עם המשטרה העניין הוא יותר מורכב בכל מיני עניינים, אבל השפה של המשטרה תהיה חייבת להיות השפה שלנו כי השפה שלנו זה השפה שלהם וזה השפה של המדינה.

אנחנו מכירים את זה מהיום הראשון שאפשר לעשות כל מיני ממשקים שמחברים בין סינית לפורטוגזית, זה לא משנה. אז אפשר, אבל ברור שהדברות סינית עם סינית זה יותר נכון?

נכון.

אז מה שאני מנסה להגיד כל הזמן, שהם צריכים לדאוג שגם המשטרה, הם צריכים לדאוג להגיד למשטרה, הם צריכים להיות חלק מהעניין הזה וגם לשכת עורכי הדין צריכה לשתף פעולה.

לשכת עורכי הדין דווקא היא, זה לא משפיע על אף אחד, אבל דווקא המגזר הפרטי המהיר ביותר בתגובות והקל ביותר בתגובות.

לשכת עורכי הדין משתפת פעולה ואני חייב לומר זה מערכת פנטסטית. שמי רון גזית ואני יושב ראש לשכת המחשוב של לשכת עורכי הדין, גם מחשוב וגם חוקה, הפעם זה מחשוב. מדובר במערכת פנטסטית ויש שיתוף פעולה מקצועי הדוק בין השופט אוקון והצוות שלו ובין הלשכה והצוות שלה. שיתוף הפעולה הזה חיוני משום שרשימת עורכי הדין מוחזקת על פי החוק על ידי הלשכה, זאת אומרת רק הלשכה יודעת מי עורך דין ומי לא עורך דין.

כדי למנוע מצב, מה שאתם מקודם דיברתם על בטיחות שמישהו יתקשר, יציג את עצמו כעורך דין ויודיע שהוא מסכים לביטול צו עיקוב יציאה מן הארץ או מסכים לביטול עיקול וכתוצאה מזה השופט יקבל החלטה ואז יתברר שזה הייתה פנייה שיסודה במרמה. כדי למנוע את הדבר הזה הלשכה תחלק לכל החברים שלה שיש להם קשר לבתי המשפט, מדובר על כ-7000-8000 איש, כרטיסים חכמים וכל מי שירצה להתחבר יצטרך להעביר את הכרטיס ולהזדהות כעורך דין. ברגע שהוא נכנס למערכת המערכת תשאל את המאגר, הנתונים שבלשכה, באותו רגע נתון, האם האיש הוא עורך דין, האם לא נשלל לו הרישיון יום קודם או שבוע קודם. וכך הלשכה תוכל לזהות אם אותו אחד שנכנס הוא עורך דין או לא עורך דין.

הנושא המרכזי בעניין הזה, וזה מה שחבר הכנסת איתן אמר, זה נושא המסה הקריטית. אין לי כל ספק שעורכי הדין במשרדים הגדולים ישתמשו במערכת. המשרדים הגדולים יוכלו להשיג כוח אדם מקצועי שידע לטפל בעסק הזה ואז יהיה להם יתרון שהם יכנסו עד 12 בלילה ובכלל יהיו עורכי דין שיש להם ועורכי דין שאין להם. המטרה שלנו היא שהמערכת תתופעל על ידי המסה הרחבה הקריטית של עורכי הדין, אלה שבפריפריה והצעירים והמבוגרים ולכן היא צריכה להיות זולה.

במובן זה, השופט אוקון ולפניו גם דן ארבל, אם כי לא בתחילת דרכו של דן ארבל, ענה לחלוטין לבקשה שלנו ואפילו עוד ביוזמתו אמר את זה, הכניסה והתפעול לא יעלו כסף לעורכי הדין, זה מאוד חשוב. מצד שני יש את העניין של ההסברה וההטמעה, זה מהפכה, זה מהפכה לפקידות בבתי המשפט, אני מדבר עם שופטים שחוששים מזה מאוד וגם עורכי דין---

מזל שיש משוב, אז יש להם לחשוש ממשהו יותר גדול.

ויש עורכי דין שצריכים להטמיע את זה בתוכם, הטמעה והדרכה. השופט אוקון בעניין הזה ביחד עם הצוות שלו, אכן לקח על עצמו משימה ומופיע בכל המחוזות, הוא הופיע בתל אביב והוא יופיע, אני יודע בנצרת ובחיפה ובירושלים ובבאר שבע ויסביר את העסק וגם אנחנו פתחנו מכרז לחברה שתעסוק בהדרכה והטמעה.

אחרי שברכתי, אני רוצה משפט אחד לומר שהוא אולי פחות נחמד, הכנס המרכזי של לשכת עורכי הדין ביוני באילת, שם מתכנסים אלפי עורכי דין, זה הזדמנות נדירה להטמיע את המערכת שם ולהסביר עליה. עכשיו, אני חושב, חבר הכנסת איתן אורח קבוע בכנס הזה, ואני לא רוצה להיכנס למשוב ואני לא רוצה להיכנס לנושא של חרם השופטים, זה לא בנושא כאן, אני גם לא בא מהמקום הזה. אבל אני חושב ששופט אוקון חייב להיות שם והוא כתב לי מכתב שהוא לא יהיה שם כי זה אירוע חברתי. זאת טעות, אני לא נכנס לשאלה המשפטית אפילו אם זה מותר.

עזוב את זה, הוא לא יכול לבוא.

הוא יכול לבוא. אני אגיד לך למה---

אני הצעתי שיגיע איש מקצוע, למשל ירדן הוא יודע את זה יותר טוב ממני---

החברים לא יגיעו אם יהיה איש מקצוע, החברים יבואו אם יהיה השופט אוקון. השופט אוקון עובד בעניין הזה לא כשופט, כשופט שיחרים, הוא בתפקיד אדמיניסטרטיבי---

שופטים לא מחרימים.

אז למה הם לא באים? אני חושב שבעניין הזה ראוי ורצוי וזה גם יתאים מבחינה חוקית שתבוא לשם.

אני באמת גם לא רוצה להיכנס לעניין של המשוב, זה היה לי בראש על אפרופו העניין של אילת כי במקרה אתמול דיברתי אתמול עם שלמה, אמרתי לו גם את דעתי בסוגיה. אמרתי לו, תשמע, כל זמן, אני גם נגד ההחרמה של השופטים, אבל הם לקחו קו וזה בכל אופן אירוע, זה כן אירוע חברתי---

שלא ילך לקוקטייל אחרי, שיבוא רק לפאנל.

תעשו אירוע נפרד, מקצועי, אז לא יהיה באילת יהיה בחיפה.

לא, זה הוא בא---

כל מחוז ומחוז אני מתייצב, בתוך הכתלים של הלשכה עצמה, אני הגעתי למקום של הלשכה עצמה, בכל לשכה ולשכה אני מתייצב, איפה שהם אומרים לי לבוא וזה גם הרבה יותר מקצועי, זה גם אנשים שזה מה שמעניין אותם. על כל פנים, אני מציע רון, עכשיו לא לקלקל אווירה חגיגית זו.

ככה אני מסתכל, למשל יש לנו כאן, למעלה אני רואה לשון הרע, ולמטה אני רואה עבירת בורר, אבל זה כאילו יכול להיות אותו נושא, יכול להיות שיש בוררות בעניין לשון הרע, מי מחליט מה שייך ללשון הרע, החיתוכים כאן לא ברורים לי ולמעלה יש חוק. חוק החופים, כלומר איך הדברים האלה מסדרים?

המיון הראשוני הוא לפי סוג התיק, ביטול פסק בורר תמיד נפתח בהמלצת פתיחה. מכיוון שכך, כשהוא ירצה לבטל פסק בורר הוא ילך לפה, הוא לא יראה בכלל את אלה, ואז בתוך הפסק בורר יש לו רק את הבחירות האלה, את הבחירות שמופיעות בקשר לזה, אז הוא לא ימצא פה.

הבנתי, זאת אומרת סוג התיק זה לפני סוג העניין, קודם מתחיל סוג בית המשפט, סוג התיק, סוג העניין.

נכון. אם הוא נכנס לשלום, הוא למשל לא יקבל פירוק חברה אף פעם, כי אין. עכשיו בנוסף לזה יש טבלאות נוספות של סוגי הבקשות, אני עוד רגע יראה לך דוגמה אז אני לא אתעכב כאן, אבל באמצעות זאת אנחנו יכולים לחסוך הרבה מאוד עבודה מזכירותית. ויש טבלה נוספת שהיא נוגעת לכל העניין של המשימות, שזה בעצם הלב של העניין, איך משימה תעבור, מאיזה משימה לאיזה משימה.

עכשיו, זה ממש תחנה אחרונה, אני אתן לך דוגמה שעונה על הרבה מאוד שאלות של טיפול בבקשה. יש לנו כאן ארבע עמדות מחשב שכל אחת נמצאת לא חשוב איפה, עורך הדין נכנס לתוך תיק מסוים כיוון שהוא משתמש בכרטיס חכם יודעים מיד מי הוא בתוך אותו תיק, המערכת אומרת לו שלום עורך דין אפטרגוט. עכשיו, הוא יכול לבחור, המערכת תציע לו בשם מי הוא פונה, זה מי שיש לו ייפוי כוח ותציע לו גם מי הם המשיבים. ואגב, אתה רואה פה שהמערכת שומרת על הכינוי, היא אומרת המשיבים, אמנם כאן עכשיו קוראים לו משיב אחד, אבל בעצם זה תובע אחד. סוג הבקשה שהוא בוחר זה בקשה לשינוי מועד בהסכמה---

זאת אומרת בגלל שהוא עורך דין והיא מזהה אותו, אז היא גם יודעת לאיזה מסמכים מותר להיכנס מתוך התיק?

נכון.

למשל, אם יש מסמכים של התביעה שהם חסויים בפניו אז הוא לא יכנס.

נכון. עכשיו, היא גם יודעת להגיד לו בשם מי הוא יכול לפנות, הוא יכול לפנות רק בשם מי שהוא מייצג.

עורכי דין מקבלים גם כרטיס חכם בחינם וגם שירותים בחינם, אז זה הפוך מהמייצגים, שים לב.

הנקודה היא, אתה צרפת את המסמך, עכשיו, התיק במקום לעבור למזכירות שזה מה שהוא היה עושה בדרך כלל, עובר עכשיו ישר למזכירות, למה? כי המנ"ט מוסמך לתת החלטה לכל בקשה בהסכמה. אז הגישו לו בקשה בהסכמה, הוא פשוט פותח פה פתקית, כותב את ההחלטה על הפתקית ועכשיו זה יהיה הפעם הראשונה שהתיק ילך למזכירות.

יהיה טקסט מוכן מראש?

בחלק מהמקרים יהיה גם טקסטים מוכנים מראש. ואז המזכירות כל מה שהיא עושה, היא צריכה בסך הכול, המזכירות נכנסת עוד פעם, היא מקבלת את התיק ביחד עם ההחלטה, היא קובעת את הדיון, יש לה תמיכה במה שראינו קודם, חפש מועד דיון פנוי, היא קובעת את הדיון ואז אחרי שהיא קבעה את הדיון היא צריכה לקבוע משימת המשך, אז היא קובעת, צריך לדווח על התקדמות תהליך הגישור למשל. עכשיו, ברגע שהיא עשתה את זה, זה יופיע פה במשימות מעקב לצדדים, עורכי הדין, באותו הרגע שהמזכירות תגיד, עורכי הדין צריכים לעשות משהו בתיק, יופיע פה במשימות מעקב לצדדים ואז כשהצדדים יכנסו לכאן, הם יוכלו לדעת מה בית המשפט מצפה מהם לעשות, זה בעצם הנקודה.

יש שאלה של חבר הכנסת כהן.

באיזה שלב של ביצוע זה נמצא? המערכת אמורה לעלות כפיילוט בשלושה בתי משפט בחודש אוגוסט הנוכחי, זה יעלה כפיילוט בשלושה סוגים של עבודה, סוג אחד של עבודה זה יהיה אלקטרוני לחלוטין, סוג אחד זה אלקטרוני לחדש והישן ימשיך להתנהל כרגיל. אם המערכת תעבוד, ב-27 באוקטובר אנחנו מתכננים שכל בתי המשפט, המערכת הזאת תופעל בה, אבל לאו דווקא בצורה האלקטרונית, זאת אומרת בחלק מהמקומות המערכת תתמוך בתהליך העבודה בנייר, זה תלוי הרבה מאוד ברמת התאום שלנו עם לשכת עורכי הדין. אנחנו בעניינים האלה עובדים, הם בעצם היו הראשונים שאיתם התחילו לעבוד וכמו שאמר רון גזית וזה נכון, המערכת בעצם נועדה לשרת את הציבור, אז צריך לראות שהציבור רוצה את השירות הזה. מה-27 באוקטובר נהיה מסוגלים לפרוס את זה בתוך שנה בכל בתי המשפט.

זאת אומרת כל אזרח יוכל להיכנס ולקבל אינפורמציה?

כל מה שנסרק כבר אפשר יהיה לקבל.

שאלתי עוד שאלה ולא ענית לי, זה מגובה בתקציבים?

כן. ההסבר הוא זה, אגף התקציבים, כל הפעולות של בתי המשפט חייב להיות מגובה התקציב, אגף התקציבים יושב כאן מאיר שהוא בא להשגיח, אתה יודע שתמיד הם באים להשגיח גם על מה אנחנו, אז אגף התקציבים חייב אותנו בעצם להעתיק את כל התקציב השותף, כי היה תקציב שותף של פיתוח, הוא אמר, תעזבו את המערכות הישנות, תעתיקו את זה לתקציב החדש ולזה הוא נתן לנו תוספת, כי על כל פרויקט הם תמיד מעודדים.

לכן קשה לענות בדיוק כמה המערכת הזאת עצמה עולה, משום שהתקציב שלה מורכב השוטפים שהיו לנו ממילא יחד עם התקציב הזה. אבל התקציבים האלה לאורך זמן בסך הכול מדובר במאות מיליוני שקלים. בין היתר היה צריך להחליף את כל החומרה בבתי המשפט כדי להתאים את החומרה למערכת החדשה, וזה כשלעצמו עולה מיליוני שקלים. זהו, זה התצוגה שלנו עד עכשיו.

אני יכול לסכם אולי ולומר---

אדוני היושב ראש, אני חושב שאתה צריך לזמן פגישה לפחות שעה ומשהו לידע גם אתכם וגם את עם ישראל בנושא של ממשל זמין.

אז אנחנו נזמן ישיבה מיוחדת, בבקשה. ואני רוצה להגיד, אני אומר את זה לכם איציק ובועז, זה נראה לי פרויקט שהוא בעל חשיבות לא רק ברמת בתי המשפט, אלא זה פרויקט לאומי בהיקפו מבחינת הממשל הזמין לא היה דבר דומה לזה, לא כשאני יודע. הוא פתוח גם ואתה יודע, אני קראתי, אני שומע עכשיו ברדיו שמשרד התחבורה מתפאר שהם פותחים את המשרדים עד שבע וחצי בערב, שאפשר לבוא אליהם בכדי לחדש רישיונות. חשבתי לעצמי איזה קדמה הגענו, שאפשר להגיע אליהם עד שבע וחצי בערב. ואני שואל, אם הייתה מודעות כזאת במשרד התחבורה כמו שכאן יש מודעות, אז לא היו צריכים להגיע עד שבע וחצי.

אצלנו זה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

ההדגש שלי לא היה על שבע וחצי, ההדגש שלי היה על מה צריך לבוא אליהם בכלל, זה השאלה שאני שואל, למה בכלל צריך לבוא אליהם בשביל לחדש רישיונות, בשביל רישיונות נהיגה, רישיונות רכב. אם אנחנו הולכים כבר לרמות כאלה שיכולות לנהל משפטים בנקודות הכי רגישות, עם מסמכים ועורכי דין נכנסים לתיקים.

אז לסיכום, אני באמת מאחל לך הצלחה, אני גם רוצה לומר לך שלא רק רואה בזה פרויקט ברמה לאומית, אלא אני חושב שגם צריך לעמוד מאחוריך ולעזור לך כי יהיו לך עוד זמנים קשים במיוחד לתהליך היישום וההטמעה ואתה תעמוד מול המון דברים שלא עבדו ולא הצליחו והאנשים לא הבינו למה אתה התכוונת והמשתמשים לא תמיד משתמשים. בוא נניח, אנחנו יודעים כולנו שאנחנו לוקחים תוכנה פשוטה כמו וורד, אנחנו משתמשים ב-40% או 30% מהפוטנציאל שלה, זה יקרה גם כאן. החיים יעשו את שלהם וחלק מהפונקציות יישארו ללא שימוש. ויהיו לך זמנים קשים שהרבה ציפיות שלך כנראה לא יתגשמו, אבל בסך הכול, גם אם אותם 40% כן יתגשמו, זה גם יהיה דבר גדול.

אני רוצה רק להגיד, שאולי אם תצטרך, תחשוב שהכנסת יכולה במשהו לעזור, אז אנחנו לרשותך כאן ונעשה כל מאמץ. אני פונה גם לאוצר, נעשה כל מאמץ לעזור ואם יש דברים שאנחנו יכולים לעזור, אז באמת נשמח. עורך דין טל שביב, הוא ביקשה.

יש לי שאלה, אני רוצה גם לדבר על מערכת ממוחשבת לניהול תביעות שקיימת זה מכבר במוסד הביטוח, של חברה שנקראת בנועם, היא עובדת עם איגוד חברות הביטוח. רציתי לשאול אותך לגבי החומר לצורך העניין אם בעל דין מעוניין להעביר חומר דרך המערכת, נניח באמצעות המייל, לבית משפט. השאלה אם זה לא מסוכן מבחינה שהוא יזייף מסמך, או שמסמך באמת לא יהיה תקין או שלא יהיה תואם למקור.

בשלב הגשת המסמכים, זה גם היום חל, בתי המשפט מקבלים כל מסמך שמוגש, הנה עכשיו נשלח מכתב, אני חושב גם אליך, מישהו שלח מכתב ובמסמך שהוא הגיש קיימת המדינה הפלסטינאית. אז אמרו למה בית המשפט קיבל? בית המשפט מקבל כל מסמך אל התיק, שלב הקבילות של המסמך הוא רק במועד הדיון ולכן השאלה, אם הוגש חומר בצורה הזו---

אני מדברת על זיוף של מסמך.

זה לא משנה, גם היום את יכולה להגיש מסמך מזויף לבית משפט, המזכירות מקבלת כל דבר. בשלב של הדיון זה השלב שבו נבדקת האותנטיות והקבילות, לא בשלב ההגשה, בשלב הדיון נשאר כמו שהיה קודם.

אנחנו יודעים שכמובן באמצעות המערכת ניתן לזייף מסמך בצורה אותנטית לגמרי, אנחנו נתקלנו בזה.

להפך, היום במסמך הנייר את יכולה לקחת כל נייר ולהגיש ולטעון שזה נייר של הכנסת ולהכניס אותו לתיק, אז הוא בתיק. עד שלא מגיע שלב ההוכחות, את לא יכולה לבדוק את הנייר הזה, אין שום הבדל בין השלבים.

אני גם רוצה להגיד משהו שנוגע להטמעה, ובכלל משהו שנוגע לאבטחה. צריך לזכור שכל המערכות מבוססות על ההנחה ש-90% מהאנשים הם הגונים, ואני חושב שיותר אנשים הם הגונים. אם בכל מערכת שאנשים מתחילים לעבוד בה, הם 50% לא הגונים, שום מערכת לא יכולה לעשות כלום, כי יש לה תמיד פקק שחייב לבדוק כל דבר ודבר. ההנחה היא שבסך הכול האנשים שעובדים במערכת הם אנשים נורמטיביים, המערכת נותנת תשובה, זה הכוח שלה, לתת תשובה לאותו מיעוט שמנסה לסדר, נקרא לו כך.

אני אגיד לך אבל מה הבעיה עם כל הדברים האלה, אני איתרתי את זה ודיברתי על זה בהרחבה שהיה לנו דיון על ה-DNA, אני שמתי לב שהטבע האנושי מוכן יותר לקבל גם טעויות וגם מעשה עוולה שנעשים על ידי בני אדם מאשר על ידי מכונה. למשל, איך הגעתי לזה, נורא קשה למשל לקבל את הפוליגרף, אבל מסדר הזיהוי לא אכפת לך, ששיעור הטעות במסדר הזיהוי הוא יותר גבוה. אותו הדבר כאן, טיפלנו ב- DNA, ה- DNA אנחנו דורשים שזה יהיה, אמרו אחד למיליון, אז כבר התחילו לפקפק, אבל כל יום בתי מפשט צריכים לשמוע תתי עדויות של בני אדם ובני אנוש, מה קורה שם? ובדיוק כאן אותו דבר.

שאנחנו מדברים, יפרצו למחשבים, יוציאו את האינפורמציה, יעברו את כל המנגנון בטיחות, למה להם לשבת כל כך הרבה שנים, לפרוץ את הקודים והכול, שילכו בלילה למחסן בית המשפט, יפרצו לשם, זה הרבה יותר קל, פחות כוח אדם, פחות שעות עבודה בסך הכול, ואפשר להגיע, ידליקו גפרור ויציתו. אבל לנו יותר קל לקבל את הסיכון הזה מאשר להגיד, אם המכונות, אם המחשבים יכנסו, יוציאו, יזייפו. תודה רבה לכולם, עד כאן.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30