כנסת פתוחה

תקנון הקרן לקליטת חיילים משוחררים

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 363
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ראשון, י"חבאדר א' התשס"ה – 27 בפברואר 2005 – בשעה 14:40

תקנון הקרן לקליטת חיילים משוחררים

חבר הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

ניר רייס, תקציבים, משרד האוצר
אמירה חכמון, רפרנטית ביטחון, משרד האוצר
חיים אומן, מנהל הקרן וראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים, הקרן
לקליטת חיילים משוחררים
עו"ד ערן יוסף, לשכה משפטית, משרד הביטחון
סא"ל עמנואל יהודה, תקציבן, משרד הביטחון

שמרית שקד

וילמה מאור

הדס דויטש


תקנון הקרן לקליטת חיילים משוחררים

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני מברך את כל אנשי הקרן וכל אנשי משרד הביטחון.

אציג את העניין; כפי שכתבנו ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ב-94' חוקק חוק קליטת חיילים משוחררים, ונקבע בו שכל שינוי בחוק או בתקנון טעונים אישור שר הדתות, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה. עבר מאז פרק זמן לא קטן, ולאחרונה בהנהלת הקרן החלטנו להשלים את סבב האישורים, מספר תיקונים שביקשנו להכניס ושאושר בינתיים על ידי שר הביטחון, שר האוצר וצריך להיות מאושר על ידי ועדת העבודה הרווחה. לכן אנו יושבים פה, חבריי יכולים להציג את השינויים.

יש שינוי בהגדרות?

ההגדרה של מכינה קדם אקדמית, ההגדרה לא תואמת להגדרה בחוק.

החוק מדבר רק על מכינה קדם אקדמית, וכל הסוגים נכנסים פנימה. אנו בתקנון פיצלנו בין שני סוגים – בין מכינה קדם אקדמית שהיא הכנה ללימודים גבוהים באוניברסיטה ומוסד להכשרה מקצועית, שזה בא להחליף את הנושא של מכינה קדם הנדסאית. הכל בפנים, מחולק לשתי תתי הגדרות.

עד סוף עמ' 4 יש שינוי ממה שהיה?

התקנון הקודם לא השלים את סבב האישורים שלו. ועדת העבודה והרווחה מעולם לא אישרה אותו, מכל מיני סיבות, כך שזה הדיון הראשון שבו מאשרים את התקנון על ידי ועדת העבודה והרווחה.

אני מבקש שתעירו, אם יש משהו שמשנה ממה שיש בפועל? שנדע מה אנו מביאים על עצמנו.

התקנון בא לבטא את מה שכתוב בחוק, את נהלי הקרן.

כלומר אם עכשיו מאשרים את התקנון, לא השתנה שום דבר ממה שאתם נוהגים כל הזמן לגבי צבא, שירות לאומי, נח"ל, מכינה קדם צבאית, ישיבות הסדר - שום דבר לא משתנה?

נכון. כשנכנסתי לתפקיד שאלתי, והתברר לי שזה אף פעם לא עבר אישור של ועדת העבודה והרווחה. אז החלטנו להתכנס כמו שצריך, בהנהלת הקרן, ולהביא את זה לאישור מי שצריך לאשר את זה.

לגבי הקרן הזו נקבע בחוק שעד שייקבעו נהלים וכללים, יפעלו הכללים שהיו בתוקף עד לפני חקיקת החוק. גם כללים חדשים לא הובאו לאישור, ומה שיש כאן זה חיבור של הכללים שהיו בתוקף משנת 94' עם כל מיני נהלים שהתווספו עליהם בעבודת הקרן עם השנים. אם אפשר לדבר על שינוי, זה הדבר היחיד שמובא באופן רשמי פעם ראשונה.

אני בעמוד 5, מכינה קדם אקדמית, זה מעבר למענק השחרור.

קורא הגדרת מכינה קדם אקדמית. מה זה מבחנים פסיכומטריים?

ההגדרה הזו רלוונטית לשני דברים; אל"ף, חייל משוחרר יכול לנצל את הפיקדון ללימודים גבוהים ולהכנה ללימודים גבוהים, וזה נכנס להגדרה הזו. אחד הדברים שאפשר להשתמש זה למכינה קדם אקדמית.

פעם שנייה, מהקרן לסיוע נוסף אפשר לקבל מימון נוסף, בין ללימודים ובין לדמי קיום, ללומדים במכינה קדם אקדמית. שם המבחנים הפסיכומטריים כבר לא נכנסים, מדובר רק במכינות הקדם אקדמיות שיושבות לצד המוסדות להשכלה גבוהה, שם אפשר לקבל את המימון הנוסף.

אתה אומר שכן נכנס סוציואקונומי או לא נכנס?

החלק השני של תמיכה מהקרן לסיוע נוסף הוא על פי מבחנים סוציואקונומיים.

כלומר חייל משתחרר עשיר לא יוכל לקבל. כאן מדובר תמיד אחרי השירות?

כן.

אין פה עתודה. מה זה מוסד להכנה למבחנים פסיכומטריים?

מוסדות להכנה למבחנים פסיכומטריים לא רלוונטיים לקרן לסיוע נוסף, כי הם לא מוסד שיושב ליד מוסד להשכלה גבוהה, אבל ההגדרה הזו נועדה כדי שאפשר יהיה לממש את הפיקדון ללימודים לקראת לימודים גבוהים, ובין היתר להכנה פסיכומטרית. זה מופיע גם היום בחוק.

כלומר אם לי יש מענק בסך 30,000 ₪, אתה אומר: אני יכול להוציא אותו למוסד להשכלה גבוהה או למוסד להכנה למבחנים פסיכומטריים, אך זה לא מהקרן המיוחדת. מה אני יכול מהקרן המיוחדת?

מכינות קדם אקדמיות שיושבות ליד מוסדות להשכלה גבוהה ומהוות מעין שנת קדם אקדמיות.

אז למה למכון ללימודים פסיכוטכניים אני לא יכול להוציא מהקרן לסיוע מיוחד? מה ההגיון? אם אתה אומר: יש לי מטרה, שכמה שיותר חיילים יהיו אקדמאים, ולכן אני נותן להם אפשרות להיות על חשבון הקרן המיוחדת במכינה, שיישב שנה וילמד, ואני עושה לו מבחן סוציואקונומי. אותו אדם אומר לך: חלק מהקבלה שלי לאוניברסיטה זה מבחן פסיכומטרי.

מי שנמצא במכינות הקדם אקדמיות, שנת הלימודים הזו מהווה תחליף גם להשלמת הבגרות וגם למבחנים הפסיכומטריים, כך שאין מצב שאתה גם עושה שנה קדם אקדמית וגם מבחן פסיכומטרי.

לא. אני רוצה רק מבחן פסיכומטרי. יש לי בגרות. למה לא?

יכול להשתמש בכספי הפיקדון.

אך למה מהקרן לסיוע מיוחד הוא יכול למכינה הקדם אקדמית, ולמכינה הפסיכומטרית הוא לא יכול, ובשניהם יש מבחן הכנסות. אני לא מבקש לעשירים, רק לעניים. הגעתי ל-8 בבגרות, אני רוצה להתקבל לאוניברסיטה, ולחמן, נגיד, שוחטים אותי. אם אני נותן למכינה, יש לי קו חשיבה. למה לא למכון הפסיכומטרי?

רציתי להוסיף לשאלת היו"ר; איך אתם אוכפים את ההבחנה הזו?

אתם מבקשים להוסיף עוד שימושים. אם אני יכול לחשוב על הבחנה, מבחן פסיכומטרי הוא מסלול שכל אדם צריך לעשות. הקרן לסיוע באה לתמוך באוכלוסיות שלא מצליחות לעבור את הסף הראשוני של כניסה לאוניברסיטאות, כלומר לא מישהו שעשה בגרות ומבחן פסיכומטרי והכל טוב ויפה, אלא לאוכלוסיות שנותנים להן הזדמנות שנייה להשלים מה שהן לא הצליחו לעשות בתיכון כדי שיוכלו להיכנס למוסד להשכלה גבוהה. כמובן, אפשר לשנות.

לצורך התזה, אין כפילות. אתה אומר: חלק מההזדמנות השנייה זה גם לעמוד בקריטריונים של האוניברסיטה, לצלוח במבחן הפסיכומטרי. מדובר לפעמים באנגלית, יש לו 6 באנגלית, הוא לא הולך לשפר את הבגרות, אבל הוכח שבאחוזים קלים הפסיכומטרי עוזר. אני לא בטוח שזה ייקח יותר כסף.

אתה מדבר על אוכלוסייה שעד היום לא נהנתה בכלל מסיוע נוסף. אתה מדבר על להוסיף קבוצה, של כל מי שלא הולך למכינה קדם אקדמית אבל עושה מבחן פסיכומטרי או משפר בגרות בעצמו במכונים פרטיים, ואתה פותח את זה בפניהם. גם ברמה הפרקטית יש עם זה בעיה, כי היום מי שעושה את הסינון והבדיקה של מי זכאי ומי עומד בקריטריונים סוציואקונומיים הם המכינות. אם תפתח את זה, לא נוכל לתת לבית ספר פרטי לעשות את העבודה, נצטרך להקים יחידה שתעשה את הבדיקות, זה מורכב.

האם יכול להיות חבר הנהלת קרן ללא הגבלה? אפשר שלוש שנים ועוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים?

תיאורטית כן.

אתם לא חושבים שצריך להגביל?

אין הרבה קופצים לעניין הזה. זה בהתנדבות.

יותר מחצי מחברי ההנהלה הם נציגי משרדי הממשלה. אם משרד החינוך רוצה לשלוח אותו נציג ברצף 10 קדנציות, אני לא חושב שיש עם זה בעיה.

קורא: חישוב תקופה מזכה.

ואם היה 14 יום? אתה יכול לתת לו צ'ופר, אבל אל תפגע בו. מה קורה עם האמצע?

צריך לחתוך איפשהו. אי אפשר לתת לו על חצי חודש.

למה לא? על 14 יום נותנים לו 14 יום? את אומרת שלא.

כי הוחלט שזה יהיה ברמה של חודש.

אבל אם 15, את מכפילה לו. לפחות תני לו 14. למה תורידו ממנו? האם אדם ששירת 30 חודש ו-10 ימים, האם הוא יקבל עבור 30 חודש או עבור 30 חודש ועשרה ימים?

בתחילת הדרך של החוק דיברו על חודשי שירות. אז לא נתנו אפילו למישהו שעשה 29 יום באותו חודש. בשינוי החקיקה החליטו על 15 יום.

איפה זה כתוב? זה מחייב אותנו לחוק?

נחפש, אולי נמצא את זה תוך דיון.

מה מספר החודשים המקסימלי לשירות?

אין מגבלה. המגבלה היחידה היא שתקופות שלט לא יכולות להוסיף מעל 36.

נגיע לזה.

עמ' 14 – מהו היום הקובע?

לעניין 30 יום: פחות ממחצית החודש הוא לא כחודש שירות.

אבל איפה כתוב לך שמותר למחוק את זה?

התשלום הוא על חודשי שירות. בסעיף שמדבר על חודשי שירות כתוב: גם לחודש שבו שירת חייל מעל 15 יום- -

לעניין חוק זה, תקופת שירות העולה על מחצית חודש שלם תוכר כחודש שירות. כלומר איפה שאין, יש פחות ממחצית חודש שירות, אין חודש, ולכן אין תשלום, כי התשלום הוא על פי חודשי שירות.

נניח שאתה חייב לשלם לעובד שפיטרת פיצויים לפי חודשי שירותו, יום לכל חודש, 1,000 ₪ לכל חודש, נניח שהיה חוק כזה במדינה – פיצויי פיטורים ישולמו לפי חודשי עבודתו של העובד על פי 1,000 ₪ לכל חודש עבודה, כלומר אם הוא עבד 10 ימים, לא מגיע לו שליש חודש?

כן.

הסעיף הזה מעלה בקודש, לא מוריד. יש לפעמים בונוסים בבחינות. מגיע לך כך וכך, אני נותן לך בונוס. אני אומר: אני לא מתחשבן אתך על חצי חודש, קח חודש שלם. זה אומר שמותר לי להוריד 14 יום?

זה פרשנות אפשרית, אבל גם על 29 ימים לא נתנו כלום, רק על חודשי שירות מלא ניתן תשלום, בא המחוקק ותיקן והוסיף, בזמן שזה המצב הקיים, ש-29 ימים לא ניתן תשלום, הוסיף סעיף שאומר: מ-15 יום ומעלה יינתן תשלום.

גם את מבינה את זה כך?

כן.

קורא: חישוב תקופה מזכה, ד.

מהו היום הקובע?

1.1.94. עדיין אנו מטפלים בספיחים של כאלה שהתגייסו לפני 94'.

קורא: חישוב תקופה מזכה, ה.

כלומר חייל ששירת 25 חודשים בשירות רגיל ועוד 7 חודשים בשלט, יקבל 36 חודשים.

כלומר פרק השלט יוכר כאילו שירות בפועל.

אם נצברו חודשים מעבר ל-36 חודשים לגבר או 24 לאשה, חודשי השלט הנוספים לא ייספרו. כלומר אם עשה שירות רגיל 38 חודשים, אין דבר כזה, אבל אם עשה 36 חודשים- -

ה-36 חודשים – איפה כתוב שלא יעלה על זה?

בסעיף 11 בחוק.

קורא סעיף 11.

כלומר עד 36 מחשיבים להם גם את השלט.

מה זה "לא שולמו דמי שירות"?

חופשות ללא תשלום וכו'.

אך אם יש להם יום חופש?

אפשר לצאת לחופשות, אבל אם עשתה חופשה ללא תשלום של שנה וחזרה להשלמה בשנה לאחר מכן, מן הסתם היא לא תקבל על שנתיים.

אז תכתוב: למעט חופשה.

ברגע שהביטוח הלאומי משלם להם על דמי שירות, בין אם זה חופשה, מחלה, אבל וכו', זה שירות לכל דבר. אם התשלום הזה נעצר ויש פרק זמן שגם הביטוח הלאומי לא מכיר להם בשירות בתקופה הזו, גם לצורך תשלום הקרן לא יהיה תשלום.

זה נגזר ממה שהצבא מכיר כשירות.

ניקח שירות סדיר. כשאני הייתי בשירות סדיר, היה לי יום אחד בחודש רגילה, כלומר יכולתי לצבור אותן ולצאת לשבועיים. בצבא לא שמו לב, אני יכול לצאת. נניח שהשירות הלאומי נותן חופשה ולא משלם בחופשה.

אין דבר כזה. הוא נותן חופשה שמגיעה לבת השירות על פי דין, הוא ישלם על זה שכר. למה הדבר דומה; חייל שמבקש דחיית שירות, במהלך השירות שלו הוא רוצה לנסוע לחודש לחו"ל, ונותנים לו חודש דחייה, ובלבד שישלים את החודש לאחר מכן. הוא לא יקבל מענק ל-37 חודשים, אלא רק ל-36.

נחזור לפרשה שהיתה לי, איך אנו יוצרים מצב שלא נצטרך להתווכח בעתיד? הרי אנשים התחילו מסלול של בני ישיבות לצורך העניין ועברו אחרי חודש למסלול רגיל. הוויכוח היה, איך אנו מסתכלים עליהם – מיום התחלת השירות הרגיל או מיום בקו"ם. במקרה זה נפל בינואר 2001, אחרת זה לא היה רלוונטי. איך אנו יכולים לעשות, שאם יקרו מקרים כאלה בעתיד, לא נתווכח, אלא מסתכלים על השירות הסדיר, שהוא עשה שלוש שנים כיום הקובע?

היות שההחלטה של הנהלת הקרן בעניין שאנו מדברים היתה החלטה לפנים משורת הדין, ניתנו חוות דעת לכאן ולכאן והיה על זה ויכוח לא פשוט- -

לא. היא החליטה לכיוון של אחד לא ושל כספי כן. הגישו לפניה שתי חוות דעת והיא החליטה לפי חוות דעת אחת. זה לא לפנים משורת הדין.

זה כן.

לדידך.

זה כתוב במפורש.

בוא נראה את הצדק. הצדק אומר: שירתי שלוש שנים אחרי ינואר 2001. זה שלפני כן עשיתי חודש, אל תרע לי כי רציתי ללכת למסלול אחר ובסוף הלכתי למסלול הקרבי של שלוש שנים, אז שרתי עם חבריי בגולני ושנינו סיימנו שלוש שנים רציפות ושכבנו יחד במארבים, ועכשיו אנו באים להשתחרר יחד בבקו"ם, אל תגיד: באותו יום השתחררתם, אתם לא מקבלים אותו דבר כי לך היה חודש או יומיים של בקו"ם.

אין לי ויכוח אתך על זה.

אז בוא נסדר את הפורמליות.

היה פה מקרה של כשל בחקיקה, היא לא היתה מספיק ברורה, היא השאירה מקום לפרשנות לכאן ולכאן. הנהלת הקרן פירשה את המקרה הספציפי הזה כדרכך. אני מכבד את זה.

הבעיה שלי, אם יהיה עוד פעם.

אם יהיה עוד תיקון לחוק, נצטרך להקפיד אחרי הניסיון שהיה לנו הפעם, שהתיקון לחוק יהיה מספיק בהיר, ולא ישתמש במונחים שאפשר לפרשם לשני כיוונים.

אם יהיה תיקון בחוק שנותן יותר.

כל תיקון שיהיה לו מועד תחילה.

כלומר אתה אומר שכרגע זה לא רלוונטי.

כרגע זה לא רלוונטי. אני חושב שהתקבלה החלטה טובה.

אתה אומר: אנו צריכים לשים לב, לא בתקנות האלה אלא בתיקון לחוק שנרצה לשנות את הסכומים.

הפיקדון, ד. כאן הורדתם את הישיבה.

השאלה היא אם הוא נכנס להגדרה.

לא נכנס.

השאלה אם זה לא מכללה או מוסד על תיכוני ששר החינוך הכיר בהם. לדעתי, כן.

אך אז הוא לא יכול על מכינה לומר שזו ישיבה.

הוא רק צריך לומר שזה מוסד על תיכוני שהוא הכיר בו לעניין החוק.

מה אכפת לך שזה יהיה כתוב, אפילו בצורה מפורשת? הרי בחוק הוא לא הכניס את זה. הוא אמר: לימודים במוסד להשכלה גבוהה או בישיבה על תיכונית. אני מסכים שזה לא כל ישיבה, אלא שהשר וכו'. אני רוצה להכניס את זה פעמיים – פעם אחת ב-ד, לימודים או בישיבה על תיכונית, ופעם אחת בהגדרות, מוסד להשכלה גבוהה, אז נכניס גם ישיבה על תיכונית, מוסד על תיכוני ללימודים תורניים ששר החינוך הכיר – בהגדרת מוסד להשכלה גבוהה.

ובכן, בהגדרות, אחרי מוסד להשכלה גבוהה תבוא הגדרה, לפני היום הקובע, ישיבה על תיכונית, מוסד ללימודים תורניים על תיכוניים ששר החינוך הכיר בו לעניין החוק.

בפרק הפיקדון, סעיף ד, ייווסף סעיף, לפני רכישת דירה מגורים או בנייתה, לימודים בישיבה על תיכונית.

מכיוון שלשר הביטחון יש סמכות להוסיף מטרות נוספות בתוספת, האם לא ראוי היה לכתוב פה: למטרות הבאות ולכל מטרה נוספת שתיקבע בחוק, כדי שאם תיקבע מטרה נוספת, לא תצטרכו שוב לשנות את התקנון באישור שר האוצר, באישור ועדת העבודה וכו'?

אני מקבל את ההערה, הערה מצוינת.

אתם יכולים לתת לנו נתונים לגבי פרק הפיקדון, סעיף ו – כמה חיילים אחרי שבע שנים לא מושכים?

הבעיה היא אם יש קושי להגיע, והיו לנו קשיים להגיע לכתובות, היום יושבים אנשים בטלפונים, ואנו מנסים להגיע לכל חייל וחייל.

נתקלנו בסוגייה הזו ממש עכשיו בפעם הראשונה. שלוש שנים פלוס שבע שנים מתחילת החוק הגיעו עכשיו. המקרים הראשונים הם מהשנה האחרונה.

כמה מקרים כאלה יש?

בודדים.

מדי רבעון אנו מסתכלים על המחזור הבא של מי שהולכים לסיים את שבע השנים. אנו מוציאים לכל אחד שיש לו יתרה, עושים בדיקה מול המחשב של משרד הפנים, כי יכול להיות מצב שהוא שינה כתובת, ושולחים, אם אני לא טועה, מדי שלושה חודשים, בערך 500 מכתבים, עם אחוזי הצלחה של מעל 50% שאותם חיילים באים לקחת את הכסף. הבעיה, שמי שהשתחרר ב-95' או 96' בכלל לא ידע שעוד 5 שנים הוא יכול למשוך את הכסף במזומן, כי בזמנו לא דיברו על זה בחוק. מי שהשתחרר אחרי יולי 2000 כבר קיבל את זה ביום השחרור, שאם נשארת לך יתרה אחרי חמש שנים, תיקח את הכסף במזומן.

זה תקנה או בחוק, שאחרי שבע שנים- -

בחוק, אחרת נצטרך לשמור אצלנו את העודפים תמיד. מתחת ל-50 ₪ ממילא הוא לא יכול למשוך במזומן, אחרי חמש שנים הוא לא יקבל את זה. היום זה מעל 54 ₪, הוא יקבל. כל חייל מקבל הודעה מדי שנה על היתרה שנשארת לו בפיקדון.

אז בוא נכניס את זה לתקנות, שהקרן תשלח לכל חייל הודעה אחת לשנה.

אולי כדאי לעשות את זה אחת לשנה. מי שיודע- -

את שולחת בעברית והוא יודע רוסית.

אני מניחה שמי שחי פה שבע שנים ושירת בצבא, יודע לקרוא עברית.

יש אנשים שלא הולכים לדואר לקחת. תודיעי לו.

אנו עושים עדכון של הכתובת מול המחשב של משרד הפנים.

בוא נכתוב בתקנות שאחת לשנה תשלח הקרן מכתב לחייל ובו יתרת זכותו.

יש פה הרבה עלויות.

בהתאם לחוק אתם חייבים בכל אחת מחמש השנים. היו"ר מציע בכל אחת משבע. זו לא אמורה להיות תוספת עלות מאוד גבוהה, לאור העובדה שכבר חייבים. זה סעיף 9ד לחוק.

זה נעשה בפועל.

במקום אחרי חמש שנים, את רואה ששנתיים הוא לא לוקח את הכסף, זה כסף שלו. את כבר מתכננת לכאורה לקחת את זה. זה יותר חשוב מחמש השנים.

תרשה לי לתקן אותך; אנו לא לוקחים את העודפים לעצמנו, זה נשאר בקרן. לכן נכתב לו מכתב בכל אחת מחמש השנים. אני לא מוצאת תועלת בעוד שנתיים.

זה השנתיים שאת לוקחת מקניינו האישי. נניח שאת לא שולחת ארבע שנים, ובשנה החמישית את אומרת: יש לרשותך 30,000 ₪, הוא בא ולוקח. הייתי מציע לך חמש שנים אחרונות, אך לפי לשון החוק- -

אנו עושים את זה בפועל.

זה תקנות. הששית והשביעית, רק אם נותרה יתרה משמעותית. אם הוא ניצל הכל, אתה לא צריך לכתוב לו. כלומר בין השנים חמש לשבע לגבי חייל שנותרה לו יתרה הניתנת לניצול.

אנו היום נותנים בשני תנאים; אל"ף כשיש שינוי כתובת, כי אם חייל לקראת סוף חמש השנים – שלחנו לו מכתב, אמרנו שעוד חודשיים הוא יכול ללכת לבנק להוציא 10,000 ₪ והוא לא הגיע, סימן שהוא לא קיבל את המכתב כי הכתובת לא נכונה. לכן אם אין שינוי כתובת במשרד הפנים, אין טעם סתם לשלוח עוד מכתב. בי"ת, עוד תנאי, שיש לו יתרה של לפחות 1,000 ₪.

אני לא מבין את זה. קודם כל, מה העושר שנפל עליכם? 700 ₪ זה לא כסף? למה רק 1,000 ₪?

ושנית, יכול להיות שאדם לא היה בבית, שהכלב אכל לו את הנייר, שהמכתב אבד. אם הוא לא בא, זה סימן שהוא עבר כתובת? השנתיים האלה הן קריטיות, שאתה רוצה לקחת ממנו, אז אפילו 80 ₪ זה כסף. אתם משקיעים בעניין הזה את הדואר, מה הבעיה? אני מבקש להכניס שבכל שבע שנים יינתן לחייל, ובשנתיים האחרונות אם הסכום הוא ניתן לניצול, מעל 54.

גם אם זה אחרי שלוש שנים, זה יהיה רק אם זה מעל 54 ₪. אין פה שינוי בשנתיים הנוספות מעל חמש השנים לגבי הסכום.

בסדר, אם אין כסף, לא צריך לשלוח.

נחזור על זה לצורך הפרוטוקול: קרן תשלח לכל חייל הודעה בתום כל אחת מחמש השנים, ובתום כל אחת משתי השנים הנוספות אם נותרה לו יתרה הניתנת לניצול.

חייל רגיל יכול חמש שנים לנצל רק למטרות שקבועות בחוק ואחרי שנתיים הוא יכול בלי הגבלה. לעניין לוחם שסיים את השירות הסדיר וחתם קבע שלוש שנים כלוחם או כתומך לחימה, אחרי זה הוא התחייב לעוד שנה כלוחם או תומך לחימה, מאפשרים לו כבר אחרי שלוש שנים לנצל את הכסף לכל מטרה. כלומר יש לו ארבע שנים שהוא יכול לנצל את הכסף ללא הגבלה, לא רק למטרות הקבועות בחוק. זה הוראה שנועדה להיטיב.

תיאורטית זה נכון. מעשית, אף חייל נכון להיום לא עונה לקריטריון שנקבע בחוק, כי הצבא עוד לא הצליח להגדיר, מהו לוחם בשירות קבע.

למה ארבע שנים? אחרי חמש שנים הוא מקבל אליו הביתה את הכסף.

היום אין חיילים כאלה בפועל, כיוון שעוד לא הוגדרה ההגדרה, מהו לוחם בשירות קבע. לכן אין נהלי עבודה בקרן שתומכים באנשים האלה. יבוא החייל הספציפי הזה אחרי שהצבא יגדיר אותו, הוא יקבל, כי החוק מגדיר את הזכאות שלו. לא מצאנו לנכון בתקנון להתייחס לאוכלוסייה שלא קיימת. אין כרגע עדיין מסגרת של שלוש שנים קבע ועוד התחייבות לשירות קבע נוסף כלוחם שתעמוד בהגדרות של החוק. ברגע שיש לי הוראת חוק מפורשת של איך אני צריך לפעול, זה לא מפריע אם הוא יהיה בתקנון- -

אסור שהתקנון יסתור את זה. התקנון לא נותן את האפשרות.

קורא: מענק שחרור. מה קורה אם חייל נפטר במהלך שירותו?

חודשי השירות שהוא ביצע עד הפטירה מזכים אותו, גם אם זה פחות מה-12 חודשים שהם המינימום שקבוע בחוק. הכספים יכולים להיפדות לעיזבונו.

לא צריך לכתוב בהוראות את הטענה הזו?

זה נוהל מפורש שנכתב בחוק.

רוב הדברים נכתבו בחוק. החוק מאוד מפורט.

בתקנון ניסינו מצד אחד להכניס את הסעיפים שמדברים על האוכלוסייה הכללית עם פירוט של הנהלים, נכון שלגבי אוכלוסיות קטנות, לשמחתנו, שיש לגביהן הוראות ספציפיות, לא הכנסנו את כל הנוהל לתקנון, זה קיים בנהלים של הקרן.

למה צריך את 8ג?

לקרן לסיוע נוסף יש שני ענפים – מכינות קדם אקדמיות, יש הכשרה טכנולוגית. אנו ביקשנו בסעיף זה לאפשר מה שגם החוק מאפשר, אפשרות לקרן לפעול בכיוונים נוספים תחת ההגדרה של הכשרה טכנולוגית, כשאנו משאירים את המסלול הנדסאים וקדם הנדסאים שאמרת כדוגמה למשהו שקיים היום, אבל מאפשר גם פעילויות נוספות.

לא כל אחד יכול להיות פרופסור. אנו מסתכלים גם על העקומה של התנהלות העניינים, כמה באמת הולכים למכינות ללימודים גבוהים, כמה הולכים לבתי ספר מקצועיים או להכשרה מהסוג הזה. אנו חייבים להשאיר גמישות. אנו צריכים גם לתת חשיבה לפעמים, האם מה שאנו נותנים היום ככספים לבתי ספר כהכנה לבתי ספר מקצועיים, להוריד או להעלות, תלוי גם בצרכים של המשק. אנו חייבים להשאיר גמישות בתוך הקרן. לכן שמנו את הסעיף הזה, שהוא מאפשר גמישות בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הנושא של לימודים להכשרה מקצועית וכל השאר.

נשאר לנו רק הסעיף הזה, שאנו לא יכולים לאשר אותו בניגוד לחוק, על העניין של שלוש שנים לוחם. ברגע שיודיעו לנו מהקרן, נעשה ישיבה נוספת. הכל אושר, הקרן תדפיס לנו – הכנסנו שלושה שינויים: אחד על הישיבה התיכונית בהגדרות, סעיף 6, ואחד על הדואר לשבע שנים, אז הקרן תכין לנו הצעה עם שלושת התיקונים האלה, ומה שיגיד משרד הביטחון, ונגמור את הכל ונאשר.

אין לנו בעיה להוסיף סעיף, שלגבי לוחמים – במקום חמש שנים יהיה שלוש שנים. הצבא יגדיר אותם.

חבל לעשות עוד ישיבה.

בבקשה. אז אנו מאשרים בזה את התקנון בצירוף ארבעה תיקונים – שלושה אמרתי, ורביעי שנוגע לזכויות לוחם בקבע ותומך לחימה, שיועבר לנו נוסח מדויק, ואישרנו את התקנון בתיקון ארבעת התיקונים האלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 15:50.