כנסת פתוחה

שילוב המגזר החרדי בענף ההייטק

5
ועדת המדע והטכנולוגיה
21.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י"ב אדר א' התשס"ה, (21 בפברואר, 2005) שעה 12:00

שילוב המגזר החרדי בענף ההייטק.

חברי הוועדה: לאה נס - היו"ר
יעקב מרגי – מ"מ יו"ר
ויקטור בריילובסקי
אראלה גולן
משה גפני
ניסים זאב
יעקב מרגי
משולם נהרי
אברהם רביץ

איציק כהן: - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
זכריה אביגל - מפקח מגזר חרדי, האגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת
רון בר יוסף - ממונה על הסבת אקדמאים, האגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת
רבקה פאלוך - יועצת ראש הממשלה לענייני דת, משרד ראש הממשלה
אליעזר רוזנפלד - יועץ מדעים מדוייקים, משרד המדע והטכנולוגיה
רפי הוידה - סגן המדען הראשי, משרד התקשורת
אמנון צ'רניקה - מנהל המחלקה העל-תיכונית, משרד החינוך, התרבות והספורט
הרשל קליין - רכז ארצי להכשרה מקצועית, ג'ויינט ישראל
יוחאי חקק - המינהלת לקידום ולפיתוח התעסוקה, משרד התמ"ת והג'ויינט
ראובן גורבט - מנהל השמה בפרוייקט תעסוקה לחרדים, ג'ויינט ישראל
בצלאל כהן - המינהלת לקידום ולפיתוח התעסוקה, משרד התמ"ת והג'ויינט
יוסף נתן-קליין - רכז הכשרה מקצועית מחוז הצפון, ג'ויינט ישראל
עמיר בן צבי -מנהל פרוייקט "פרנסה בכבוד", ג'ויינט ישראל
חנה גור -ממונה על תחום תקצוב מכללות, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה
להשכלה גבוהה
ד"ר אורי אולמן -מנהל החטיבה לתכנון אסטרטגי, עיריית ירושלים
שושי בר - מנהלת תחום הבטחת הכנסה, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
ברזילי הילה - הביטוח הלאומי
זיו מנדל - מנכ"ל משותף ג'ון ברייס, קבוצת מטריקס
ליבי אפין - מנהלת פרוייקט "תלפיות", חברת מטריקס
יעקב נוי - מנכ"ל חברת DSIT (חברת תוכנה)
שלמה פארי - מנהל משאבי אנוש, חברת NDS טכנולוגיות
דניאל פריימן - עורך דין, לשכת עורכי הדין
עזרי לוי - מנהל הרשות לפיתוח ירושלים

- מנכ"ל בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מכון לב ירושלים
אריה קורנגוט - יועץ, מכון לב
ד"ר יעקב לופו - חוקר במכון פלורסהיימר, מומחה למגזר החרדי, קרן ירושלים
יובל פלג - פסיכולוג ויועץ בחירת לימודים ומקצוע, תיל אינטרנשיונל
שי הורוויץ - מנהל פירסום "נטו", הג'ויינט
יחזקאל רוזנבלום - מנהל מינהל קהילתי בוכרים-גאולה
הרב יניב כהן - מנהל מחלקת מלונות ואולמות, הרבנות הראשית לישראל

ענת לוי

רותי וייס








שילוב המגזר החרדי בענף ההיי- טק

בוקר טוב. הנושא של ועדת המדע והטכנולוגיה היום הוא שילוב המגזר החרדי בענף ההייטק. ראשית כל אני חייבת גילוי דעת, אני בכל אופן מרגישה את עצמי שייכת למגזר הזה, לא בטוח שהמגזר מוכן לומר שאני שייכת אליו, אבל אני בכל אופן מרגישה שייכת למגזר הזה כך שנוח לי ומוכר לי מאד לדבר על הנושא. בישיבה הזו נחשוף פן חדש או פן חיובי נוסף על החברה החרדית שלא מכירים אותה. נהוג לחשוב שאם המגזר החרדי עובד אז הוא בוודאי משולב בעיקר בתחומי ההוראה או בשירותי הדת כמו רבנים שוחטים ועוד, ולא אפרט את הכל. יחד עם הפריחה והתנופה של ענף ההייטק, שבעצם זה הענף או הטכנולוגיה והמדע, התחומים שמובילים את הצמיחה במשק הישראלי ומאפיינים את ההון האנושי המיוחד לנו, ובעצם רק זה מה שיש לנו, מסתבר שהמגזר החרדי שעסוק ושוקד על תורתו אמונתו, משייף את התאים האפורים גם בלימוד הגמרא וגם אם הוא לא השלים את כל החינוך הרגיל הפורמלי הוא מספיק מוכשר ויכול להשתלב בענף זה.

אני חושבת שבעידן של היום, התוכנית הכלכלית, הרי הכל חייב להיות כלכלי, התוכנית הכלכלית ששר האוצר מריץ אותה עכשיו היא תוכנית שתוציא את האנשים למעגל העבודה, אז פה אנחנו רואים רצון לצאת למעגל העבודה בקרב מגזר שלא נחשב עד כה כמגזר יצרני ועוד לתחום ההייטק שהוא התחום העיקרי היום, הסעיף המרכזי בתקציב שמעלה צמיחה. זהו דבר ידוע שעליו אי אפשר להתווכח. אני אגב, באמת מתווכחת עם אנשי האוצר כיצד יכול להיות שמגיעים לסעיף הזה ומורידים תקציב עמוק כשבעצם כל התוכנית הקשה שלנו באה כדי להתייעל ולהגיע לצמיחה וכשמגיעים לסעיף שמעלה צמיחה, במקום להעלות אותו, מקצצים. אבל זה דיון נפרד שעשינו ונמשיך לעשות.

אבל אם פה יש לנו כמו שאומרים שתי ציפורים ביד אחת, גם מגזר שרוצה להשתלב בעבודה ובתחום ההייטק, תחום שמעלה צמיחה במשק, אני חושבת שאנחנו חייבים לעשות הכל כדי לעודד את זה לכן הזמנו לכאן את נציגי משרדי הממשלה וגם את הגורמים שיציגו את הנושא כדי לתת לו תנופה. כבר עכשיו, בחמש השנים האחרונות יותר מאלף איש עברו הכשרה בנושאי טכנולוגיה ותוכנה. 75 אחוזים מתוכן הן נשים שגם זה מראה על אופי מיוחד למגזר. אבל התמונה לא כל כך ורודה. גם אלו שעברו את ההכשרה ומתאימים לעבודה לא מצליחים להשתלב ולא מוצאים עבודה וזו בעצם מטרת הישיבה. גם להעלות את מספר האנשים שיקבלו את ההכשרה הזו וגם את מספר העובדים בתחום זה.

כמובן שלמגזר הזה כמו לכל מגזר, לכל אוכלוסייה ולכל ציבור יש את המאפיינים לו שצריך לקחת אותם בחשבון גם למעסיק וגם למועסק. ואנחנו בישיבה הזו נוכל ללמוד מעט את הנושא. יש לנו מספר אנשים שרוצים להציג ולהתייחס, אחר כך הדיון יהיה פתוח וכל אחד יוכל להשתתף בדיון. הייתי רוצה שיפתח את הדיון מר עמיר בן צבי, מנהל פרוייקט "פרנסה בכבוד" של ג'וינט ישראל שיוכל להציג את הנושא.

יושבת ראש הוועדה, חברי כנסת, ומוזמנים. הנושא כפי שהוצג על ידי יושבת ראש הוועדה הוא נושא שאנחנו רואים אותו כקריטי וחשוב מאד ולכן בתוך המערך של תוכניות תעסוקה בג'וינט, התוכנית הזו זוכה לעדיפות. אומר כמה מילים על התוכנית בכללותה אנחנו לא מכוונים את ההכשרות שלנו רק לתחומי ה IT אלא גם לתחומים נוספים, אומר על כך כמה מילים ונחזור לתחומי ה IT. דבר ראשון, מיותר להציג ולכן לא אציג בצורה רחבה, את הקשר ארוך השנים של הג'וינט העולמי עם האוכלוסיה החרדית, החל מפעולות במזרח אירופה, פעולות הצלה בצפון אפריקה ותימן. למעשה כשאנחנו באים לקהילה החרדית ועובדים איתה, הקהילה הג'וינט מוכרים ברחוב. אמנם המושג ג'וינט עושה קונוטציה לדברים אחרים בחברה הישראלית, אך בציבור החרדי ג'וינט הנו מושג מוכר, ולכן לאורך השנים נרקם קשר טוב מאד בין הג'וינט עולמי, ג'וינט ישראל והקהילה החרדית. בתשעים ושש חל איזשהו מפנה שמזוהה גם במחקרים, שגם ד"ר יעקב לופו שנמצא כאן כותב על כך, וגם יוחאי חקק שנמצא עימנו מתייחס לכך והכוונה למיפנה שחל בחברה החרדית, שאחד הדברים בהם הוא בא לידי ביטוי הוא המעבר לתעסוקה ושימת דגש גדול מאד על תעסוקה. הג'וינט הרים את הכפפה, כפפה שלמעשה הוצגה בפניו על ידי אנשי קשר בקהילה, ומתשעים ושש תשעים ושבע אנחנו פועלים בתחום של הכשרה מקצועית והסבה. מ200 2001 הפרוייקט זוכה לשיתוף פעולה מלא, במימון כמובן משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. והיום הפרוייקט הוא פרוייקט משותף לג'וינט ישראל ולמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

בשנות הפרוייקט, מ 96 ועד היום, למעלה מ 1500 איש הוכשרו בתחומים שונים ולמעלה משישים אחוזים מאותם 1500 הוכשרו בתחום ה I T . אנחנו יכולים להגיד שכמו בכל הענף, השנים הטובות שלו גרמו לקליטה רחבה מאד של חרדים לשוק העבודה בתחום הטכנולוגיית מידע, תחום שכמו שאמרת מתאים מאד לרקע עמו בא האדם החרדי או האישה החרדית. למעשה מעסיקים ראו בזה פוטנציאל גדול וקלטו אנשים חרדים במסות. אחוזי ההשמה שלנו היו בשנים האלה למעלה משמונים אחוזים, שזה משהו שהוא לגמרי חסר פרופורציות, לחיוב כמובן. עם ההאטה במשק והמיתון ראינו ירידה גדולה מאד שגרמה למשהו כמו אבעים ומשהו אחוזי השמה. כעת השוק מתעורר ואיתו גם ההשמות. רק אתמול פתחנו קורס נוסף בנושא תכנות. והיום בערב אנחנו פותחים אחד כזה בירושלים.

למעשה אנו מזהים, כמו כל התעוררות המשק גם התעוררות אצל קהל היעד. כשחלק מהדברים שמעסיקים רואים בהם יתרון זה שלושה דברים עיקריים. אחד מהם הוא נאמנות והתמדה במקום העבודה. אדם חרדי שבא לעבוד, לפחות מהנסיון של הפרוייקט שלנו, לא בא בשביל משכורת 13 או בילוי במלון עם הצוות. הוא בא כדי להביא פרנסה למשפחה, ומעריכים מאד את מקום העבודה ונשארים בו. הדבר השני הוא עקומת למידה עולה ומתמדת. גם לפני הכניסה לעבודה וגם תוך כדי עבודה, דבר שהוא קריטי במקום עתיר ידע. אותו עובד חרדי ניחן בתכונות היוצאות מהכלל האלה. הדבר השלישי שאנחנו רואים אותו, ואינני יודע אם להגדיר בחיוב או בשלילה, אבל היום בשוק מחפשים עובדים טובים אבל גם שעולים פחות אז אדם חרדי חסר נסיון עדיין בשוק, בדרך כלל משלמים לו פחות, אנחנו רואים שזה משתנה ולכן איננו רואים בזה משהו שהוא כרגע שלילי או חיובי.

למרות שעל אף שני הסעיפים הראשונים שאמרת על החיוב, זה היה אמור בעצם להשפיע על הסעיף השלישי אם כך. אם הם כאלו עובדים מהימנים ומתמידים וכו', זה צריך להשפיע גם על השכר גם אם למישהו אין את הנסיון.

דעתי היא איתך.

למה שנגיד את זה בצנעה? נגיד את זה ברבים. הוועדה משודרת בטלביזיה. אני לא יודעת כמה מהציבור הזה צופים בטלביזיה. אולי רק חברי הכנסת. חבר הכנסת הרב גפני, ערוץ הכנסת 99 רואים במגזר החרד? השאלה אם יש לנו הרבה צופים מהמגזר החרדי שהישיבה הזו היום תעודד אותם?

מה את ממנה אותי לרב של הוועדה?

בכל אופן מה שרציתי להשלים לעניין הזה, ויש פה מעסיקים שאולי יצדיקו את מה שאני אומר. ברגע שהשניים הראשונים, האלמנטים הראשונים מתמלאים, יש שכר בהתאם ומה שחשוב למעסיק זה עובד טוב שמביא יתרונות לאירגון. הדברים האחרים הם כמובן שוליים. הכיוונים שלנו היום הם יותר ויותר בתחום ה IT. וגם בתוך זה בתחומים שהם מחוברים למעסיק. זאת אומרת הכשרות פנים מיפעליות על-פי מסלול של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. שלמעשה מעלה את אחוזי ההשמה בתוך התחום הזה. הדבר דורש כמובן מאיתנו להגיע לאותן חברות ולשכנע אותן שאותם עובדים הם חשובים ושזה ישתלם להם גם מבחינת ההכשרה. אני חושב שהכיוון הזה הוא כיוון מאד חיובי.

דבר נוסף שאומר, אני מבין שהוקדשו לי חמש דקות אז אני מצמצם, דיברת קצת על חסמים או על דברים שיכולים להפריע. אני אגיד כמה דברים. אני מתייחס לסטריאוטיפים או לסטיגמות על האדם החרדי כמרכיב שהוא מבחינתנו מרכיב קיים, אבל הוא לא המרכיב העיקרי. יש לנו אוכלוסיות נוספות במדינה שמקטלגים אותן לכאן ולכאן, אני חושב שההצלחות של העובדים הראשונים שנכנסו לחברות, למשל אם נזכיר את EDS או NDS או נס, לאותם מעסיקים אותו עובד חרדי אין עליו סטיגמה ואם יש היא חיובית בגלל העובדים הקודמים שהם קלטו כך שאני לא רואה את זה כדבר העיקרי. הדבר העיקרי הוא נסיון בעבודה. היום מעסיקים רוצים אדם עם שלוש שנים נסיון, תואר ראשון או שני וזה לא הכיוון שלנו. אנחנו יכולים לדבר על תואר ראשון, אני חושב שהמסות הגדולות בתחום הזה זה לא תארים מתקדמים, בוודאי לא באוניברסיטאות, ואם זה בצורה אקדמית זה יהיה באופן שאוכל לפרט אותו בהמשך אבל בצורה אחרת ממה שהאקדמיה בישראל רגילה. לכן אנחנו שמים דגש גדול על הנסיון בעבודה ועל החיבורים עם מעסיקים לצורך רכישת אותו נסיון.

הדבר השני הוא באמת פתיחות שדיברנו עליה קצת, הפתיחות של החברות לקבל עובדים גם חסרי נסיון וגם אחרים, נקרא לזה. אבל העניין של נסיון הוא קריטי וזה דבר שהוא על שולחן העבודה של ועדה זו. אני חושב שהנושא של רכישת נסיון עם חוק עידוד השקעות בתעסוקה, שאני מקווה שייכנס בתקציב 2005, שני הדברים האלה יחד יכולים מאד להשפיע על רכישת אותו ניסיון. כמה דברים שחשוב לי להגיד לסיום, לאווים שחשובים לנו מהניסיון של העבודה של הג'וינט כגוף א פוליטי, שנכנס ומסייע לקהילה ולמעשה מחבר בין הקהילה לבין המימסד בכיוונים וביכולות זה לא לנסות להעמיס מערכות לא דתיות או לא חרדיות על מערכות כאלה. ומה שאני מתכוון זה לפעמים שאנחנו כאנשי מקצוע וכאנשים שיושבים במישכן, ממהרים להעמיס מתודות מוצלחות בתוך הציבור החילוני על מערכות חרדיות, כשזה נעשה על אותם תנאים זה לא עובד, זה פוגע בקהילה, זה פוגע ברגישות.

לא כל כך הבנתי, אתה יכול לתת דוגמא על איזה עומס אתה מתכוון?

דבר ראשון אני מדבר על דברים עתידיים כך שפה זה איזושהי נורת אזהרה. אבל בכל אופן אני אגיד על החיוב. אנחנו מפעילים את הפרוייקט בצורה של הפרדה על ידי מכללות שעושות את זה עם הפרדה בין נשים לגברים ובין גברים אחרים שפועלים באותו מקום. מקומות העבודה שאנחנו מפנים את האנשים אליהם הם מקומות עבודה שיקבלו אותם כמות שהם, אנחנו לא עושים שם שום דבר חדש לגמרי אבל אנחנו לא דורשים בגרות, ואנחנו לא דורשים פסיכומטרי כי זה לא מדבר אל אותם אנשים.

אלה הם הדברים שאני מציג ומה שחשוב זה להתמקד ביצירת פתרונות שמתאימים לאותה אוכלוסייה. לעניין ההנחות זה לא דורש שום הנחות. אותו עובד חרדי יכול להגיע לאותם ביצועים של כל עובד אחר ואפילו יותר מזה. לסיום אני חייב לומר שזו תוכנית שגם כעובד ג'וינט וגם כאזרח במדינה אנחנו מגדירים אותה כתוכנית בעלת חשיבות של פרוייקט לאומי ומעבר לכך גם באופן אישי.

קודם כל, יישר כוח גדול לכם, אבל באמת המטרה של הישיבה כאן זה שגופים נוספים כולל המימשל עצמו ייזום את הפרוייקטים, פרוייקטים גדולים כאלה כדי שזה באמת יתרחב. אתם אמנם מהווים את החץ ואת הדוגמא הטובה ביותר אבל כמו שאני אומרת אתם הדוגמא להמשך.

אני חייב להדגיש שיש פה שיתוף פעולה מלא עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, זה פרוייקט ממשלתי.

אנחנו יודעים שאתם עובדים ביחד אבל אנחנו רוצים להעצים ולהרחיב את העניין וכמו שאמרתי בהתחלה, זה מתאים מאד לתוכנית הכלכלית שמתנהלת היום במדינה. מאד מתאים, זה בדיוק הדברים עליהם ידבר פה נציג משרד האוצר, בדיוק על זה מדברים, עבודה והתחום שהכי מעלה צמיחה הוא ההייטק. אנחנו כאן בוועדה לא מסתפקים במועט. סך הכל רוב האנשים אינם מועסקים. אנחנו מראים פה דוגמא מאד מוצלחת אבל מבחינתנו זה המעט שבמעט. חבר הכנסת מרגי רצה לשאול קודם משהו.

היה שפל, היה משבר בהייטק. אותם אנשים שנקלטו בקול תרועה גדולה נפלטו בתקופת המשבר וזה לגיטימי. מאז ועד היום עדיין לא הגענו לאותן רמות של התעוררות, נוצר מצב שאותם אנשים יכול להיות שיש להם חסר, אם הם ישתלבו היום הם לא יהיו כל כך מתאימים אחרי הזמן שעבר מאז , השאלה אם לקחתם זאת בחשבון.

אני חייב דבר ראשון לתקן קצת את הנתונים. אמנם המספרים הם אינם אותם מספרים של תקופת הגאות אבל עדיין יש הצלחות. אם אתה משווה את זה באחוזים אני חושב שיש יותר הצלחות מכשלונות. יותר אנשים נכנסים לשוק מאשר אנשים שמחכים להיכנס. על השאלה שלך אני חייב לומר, תראה, האנשים שנקלטו אצלנו בתקופת הגאות, וזה נתונים שבדקנו טלפונית עם אותם אנשים, מצאנו שמעט מאד מהם נפלטו. אם החברה קרסה אז אותו אדם נפלט אבל לרוב אותם עובדים חרדיים שנקלטו ב 99 2000 2001 הם אלה שנשארו. כשהחברה פיטרה עובדים הם אלה שנשארו בגלל אותם דברים שאמרתי קודם. ועל השאלה השנייה שלך אז כן. אנחנו קוראים לאותם אנשים היום, כשאנחנו עושים הכשרות פנים מפעליות עם שידרוגים אנחנו קוראים לאותם אנשים להצטרף.

תודה. חבר הכנסת בריילובסקי רצית להעיר משהו, אם אפשר בקצרה.

אתם מדברים על איזשהו קורסים להכשרה או מכללה ספציפית, איזה מסגרת יש לעניין?

מסגרת ארצית ממגדל העמק עד באר שבע ונתיבות על פי מיכרזים של משרד התעשייה המסחר ותעסוקה אנחנו עובדים עם כעשר מכללות.

בהמשך נשמע את כל הגופים שנותנים את ההכשרה.

דבר ראשון אני רוצה לברך את כל המגמה הזאת, אני חושב שזה מאד חשוב ואני יודע שבאמריקה יש הצלחה גדולה של שילוב חרדים בתחומי ההייטק.

תגיד לתומי שיש דברים טובים אצל החרדים.

אני יודע.

אתה יודע אבל תומי לא יודע.

אני חושב שהוא גם כן יודע. אבל זה אינו הנושא. עכשיו אנחנו ראינו שבתחום של הייטק יש דרישה גדולה לבעלי תואר ראשון ושני ואולי כמה תארים, ולא כל כך גדולה לבוגרי קורסים שונים וכן הלאה. האם יש אפשרות לקדם את כל המגמה הזאת עד התואר הראשון.

תודה. תהיה התייחסות לכך בהמשך. נשמע כעת את ד"ר שמעון וייס, מנכ"ל בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מכון לב שמהווה גם דוגמא למערכת ההכשרה.

ברשות גבירתי היושבת ראש, חברי הכנסת ונציגים מכובדים מכל המגזרים. אני באמת רוצה לברך את הוועדה על היוזמה הזו של העלאת הנושא לסדר היום הציבורי. באמת מתרחשים עכשיו במציאות בארץ שני תהליכים, האחד התעוררות מחדש של כל נושא ההייטק שאת ניצניו הראשונים אנחנו כבר רואים בכל מיני מדדי משק, והשני הוא שאכן יש גם תמורות בציבור החרדי בו הולכת וגוברת ההתעניינות ברכישת מקצוע במטרה להתפרנס. בית הספר הגבוה לטכנולוגיה החל את פעילותו עם הציבור החרדי בשלב ראשון בהכשרת מתכנתים ומתכנתות לפני שנים רבות.

אני חושב שלפני יותר מ 15 שנה.

בית הספר הגבוה לטכנולוגיה היה קיים לפני כן. כבר שלושים ושש שנה הוא קיים אבל הפעילות הראשונה במגזר החרדי הייתה בשיתוף עם ג'וינט ישראל ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אז הייתה פעילות לא אקדמית אבל היום יש גם לימודים אקדמים רבים. צריך לציין שההצלחה הרבה יותר היא בקרב נשים. נשים מגיעות מוכנות הרבה יותר ללימודים אקדמים כי בנושא התכנים הקדם אקדמים המקבילים לבית הספר התיכון, אצלן כמעט ולא נדרשת שום תוספת או השלמה. הדבר שונה בקרב גברים ששם התכנים התיכוניים והקדם אקדמים דורשים הרבה יותר השלמה נדרשת מכינה לפעמים של שנה ולעיתים אף יותר, שם הפערים גדולים הרבה יותר ויש להשלים אותם. אכן בקרב הנשים ההצלחה שלנו הרבה יותר גדולה.

דרך אגב, השילוב גם של הגברים, אמנם שמענו פה על הנשים, אבל מבחינת השילוב של הגברים במערכת והמוכנות שלהם היא כזאת שלא מרגישים את הפער בלימודים מבחינת ההשתלבות וזו גם נקודה למחשבה. אמרתי, כנראה בלימוד הגמרא יש משהו שמשלים את פעילות הליבה.

זה לא צריך להיות במקום לימוד הליבה.

אנחנו מדברים על אוכלוסיות שזה מתאים להם וגם במגזר החרדי ישנן מספר סוגי אוכלוסיות. יש אוכלוסייה שמתאים לה והיא יכולה ללמוד תורה ולעשות זאת כמו שצריך ויש אוכלוסייה שזה פחות מתאים לה והיא משתלבת בתוכניות הלימוד הללו.

אני לא בטוח שדרושים באמת כל מקצועות הליבה אלא בעיקר מתמטיקה ואנגלית, אלו המקצועות שדרושים ואולי לאו דווקא כל מקצועות הליבה. ואחזור לנושא. הפעילות האקדמית שלנו בקרב הנשים מתקיימת במכון טל. זה אחד מהקמפוסים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה. שם לומדות היום כ 350 נשים חרדיות רובן בוגרות בית יעקב והן מוכשרות שם במקצועות של הנדסת מחשבים, ניהול ושווק טכנולוגיה ומדעי המחשב.

כמו שאמרו לך, אראלה גולן, יש הרבה דברים יפים שאת לא מכירה בציבור החרדי.

בסדר גמור.

הנשים לומדות גם מערכות מידע, אלו המקצועות לתואר ראשון שאנחנו מכשירים אותן במכון טל. יש קבוצה של כמאה וחמישים בנות חרדיות שלומדות כעת במכון טל. בנוסף למקצועות שאמרתי הן לומדות גם הנדסת תעשייה וניהול, וגם הנדסת אלקטרו אופטיקה, מעט אבל לומדות. בשלוש השנים האחרונות יצאו ממכון לוסטיג מאה וחמישים בוגרות, תשעים אחוז מהבוגרות האלה מועסקות היום בחברות בארץ כולל שלוש שנים של השפל, זאת ביחס לדברים שאמרחבר הכנסת מרגי. אותן נשים כן הצליחו להיקלט, בזכות התואר הראשון במיפעלים רצויים כגון יעל תוכנה ומערכות, טים, אל אופ, תבונה, מלניום, אני אפרט את שמות המיפעלים כדי שתבינו במה מדובר. ספיינס, אי,די,אס, מטריקס, קומברס ובנקים למיניהם, אלו מקומות בהן הבנות האלו התקבלו. מכון לוסטיג יוצר כעת גם שיתופי פעולה עם מיזמים וחברות למסגרות של קורסי הכנה מיוחדים. אנחנו מדברים על קורסי הכנה למערכת הבנקאית. קורס הכשרה מיוחד בשיתוף פעולה עם ספיינס, קורס בתוכנית חרמש, פיתוח תשתיות טכנולוגיות של בנק לאומי, תוכנית משותפת עם חברות מטריקס, אנ.די.אס. וכו'. אלו דברים רציניים ביותר בקידמת הטכנולוגיה העילית שמתרחשת היום במדינת ישראל.

מה נשאר לחילוניים?

כפי שאמרתי, אלו המקומות בהן נקלטות הבוגרות של מכון לוסטיג, ולא כבודדים, אלא אפילו כקבוצות. הפוך. אנחנו מעודדים קליטה כקבוצות כי היא הרבה יותר טובה ומוצלחת והן גם עוברות איזשהו תהליך הכנה לקליטה. הן מצד החברות שאנחנו מכינים את החברות, כיצד להתייחס ואיזה תנאים סביבתיים צריך ליצור כדי לקלוט את הבוגרות בדרך הטובה ביותר, וגם את הבוגרות מכינים מה זה נקרא סביבת עבודה וכו'. כפי שהזכרתי קודם, לגבי הגברים המצב אינו מזהיר כמו אצל הנשים. היום בקרב נשים אנחנו נמצאים בשלב שההשכלה הגבוהה היא כבר סטנדרט ברכישת מקצוע. בקרב הגברים זה נחלת האליטות בינתיים ועדיין לא הפך לסטנדרט. בציבור המקביל בארצות הברית כשמונים אחוזים מהציבור החרדי הם בעלי תארים אקדמים מתקדמים. בארץ המצב עדיין לא כזה. צריך לזכור שחוץ מלימודים אקדמים יש לפתח גם את הנושאים הקדם אקדמים כי זה הכרחי כדי למלא אחר כך את האקדמיה.

מותר לשאול שאלה?

רק לחברי כנסת מותר להתפרץ.

אני נימוסי, אני מבקש רשות.

זה חשוד, כשאתה נימוסי זה חשוד בעיני מאד.

האישה החרדית בוגרת בית יעקב שמגיעה אליכם, היא צריכה לעבור לימודים נוספים שאישה שאיננה חרדית גם צריכה לעבור? או שהיא לא צריכה בכלל.

היא משלימה אצלנו בקורסי קיץ את החסר לקראת קליטה אצלנו. אבל הגברים צריכים לפחות שנה ובמקרים רבים גם יותר.

החרדי שבא מישיבה לא צריך לעבור פחות השלמה? אין לו ידע מזה שהוא למד שנים ארוכות בישיבה?

כציבור? לא. כבודדים, יש לנו מקרים שניתן להתחשב בהם.

מה זה ציבור? אפשר לחשוב שאנחנו מדברים פה על מליון וחצי.

אנחנו מדברים על כמה עשרות כל שנה. אז כציבור הם צריכים את ההשלמה הזאת שאורכת כשנה, אך כיחידים יש מקרים יפים מאד שמשתלטים על החומר הנלמד בקלות. בשנים האחרונות יש לנו עשרות פניות של בוגרי ישיבות קטנות שמעוניינים לקבל השלמה של לימודים תיכוניים. אנחנו יזמנו וקיים היום מושג שאולי תופתעו לשמוע אותו, עתודה חרדית. במקביל לעתודה אקדמית לצה"ל יש היום עתודה חרדית. אלו אותם בודדים שמאד מצליחים והשלימו את הפערים בפרק זמן קצר והבוגרים הראשונים השתלבו כבר בשנה שעברה במערך של צה"ל במקצועות אקדמיים במקביל לכל התנאים של העתודה האקדמית.

הייתי רוצה לשאול בנושא יצירת, מה שהזכרת, אוירה סביבתית מתאימה לנשים החרדיות. הייתי רוצה שתרחיב קצת את הדיבור על כך. באיזו מידה זה קיים? באיזו מידה קיימת נכונות? ומה עושים כדי שבאמת אישה חרדית תוכל להשתלב במיפעל שיש בו גם אנשים שאינם שומרי מצוות ושתהיה אוירה כזאת שגם האישה, גם משפחתה, גם ההורים, אולי לפעמים הבעל יהיו בטוחים שהיא נמצאת באוירה שמותר להיות שם.

נכון. אנחנו מודעים לזה מאד וזה תנאי הכרחי בשביל לקיים את הלימודים. כלומר,שום
דבר לא שווה אם לא נקיים את התנאים האלה. קיום קמפוס שערוך ללימודי ציבור חרדי.

אני לא מדבר על הלימודים אלא על העבודה.

ד"ר וייס, הרב רביץ מדבר על מקומות העבודה. הרב רביץ, אנחנו נשמע פה נציגים של המעסיקים ואז תוכל לקבל תשובות הרבה יותר מפורטות.

באמת לפני חודשיים כשהיה טקס חלוקת תארים אחרון במכון לוסטיג, התכנסו שם מעסיקים וסיפרו על הנסיון שמתחיל להיות מצטבר של הקליטה. קודם כל מדובר בקבוצה של נשים שמתחילות לעבוד ביחד. המעסיקים טענו שרוצים ליצור להם את הסביבה המתאימה. הדבר החשוב ביותר זה סגנון הדיבור שצריך להתאים לציבור הזה לכן מכינים גם את הבנות מצד אחד וגם את המעסיקים. הדיווחים אומרים שאחרי פעם פעמיים שלוש הציבור משתדל להתחשב בכך, למרות שלא תמיד מצליח.

מתרגלים לסגנון.

המעסיק אומר שקיימת תופעה חדשה, עצם זה שאישה מגיעה בבוקר לעבודה והיא לא מוכנה להעביר כרטיס נוכחות בעבודה אלא רק אחרי שהיא סיימה להתפלל תפילת שחרית ורק אחר כך היא נרשמת לעבודה, הדבר הזה מתקבל בהפתעה ובהחלט אינו מהווה את הנורמה המקובלת. משתדלים באותם מקומות שיש נושא של מזון תוך כדי עבודה, להתאים זאת מלכתחילה שלא תהיינה שום בעיות כדי שזה לא יפריע, דברים מסוג זה. לשון הדיבור היומיומית נאותה בסביבה והתנהגות נורמטיבית של כללי עבודה, אלו הדברים שהמעסיקים משתדלים ליצור עבור הנשים.

כמה בנות פונות כל שנה להתקבל?

למכון לוסטיג קיבלנו בשנה האחרונה תשעים בנות מתוך קבוצה של 270 בנות. מכון לוסטיג זה אך ורק ציבור חרדי, במכון טל יש כיתות נפרדות לציבור חרדי. במכון טל קיבלנו שישים בנות מתוך קבוצה של מאה שלושים, מאה וארבעים בנות.

תודה רבה, אנחנו נשמע כעת את מר איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי והוא גם יושב ראש
הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע.

אם אפשר ברשותכם חמש דקות לדבר על הנושא הזה מפני שהמטרה של הכינוס היום היא פרנסה ולא איך מלמדים ומה מלמדים. הדבר החשוב ביותר הוא שיש כמה ניפוצי מיתוסים. בואו נתחיל מהקטע, אנחנו מדברים על חרדים לעבודה ולא חרדים מעבודה אבל יש סעיף תקציבי מיוחד תחת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שנקרא "פרנסה בכבוד". יש הקצאה השנה של שלושה מליון שקל ואני אומר שזה לא הסוף והדבר הולך להתרחב הרבה יותר עם שיתוף פעולה מלא עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יחד עם הג'וינט לגבי שילוב חרדים לעבודה. מה הכוונה? דווקא התחום הזה שאתם באים ושואלים, האם הם באים עם תואר? או לא באים עם תואר, בואו תנפצו את המיתוס הזה, היום המקום הרצוי ולא המקום המצוי זה מה שהמימשל עושה. אנחנו היום מעסיקים 2500 עובדים. בתוכם יושבת כאן אישה חרדית בשם ליבי שהיא מנהלת מערכות ההפעלה של משרד החוץ, שתהיה בריאה, יש לה 28 נכדים, שיהיו בריאים, בחורה צעירה והיא מנהלת את העסק הזה הכי טוב בעולם והיא סמל ודוגמא לאישה חרדית שעושה את העבודה נאמנה בנושא הזה.

כשאני אומר מקום רצוי זה לא חוכמה לבוא וללמד היום תכנות. זה לא חוכמה ללמד מקצועות שאין להם שום אפקט. היום הממשלה החליטה לרוץ על מערכת שנקראת מרכבה, תרתי משמע. מערכת רוחבית כוללת בכל מוסדות הממשלה, כמו החזון של הנביא יחזקאל שאומר "בהולכו יילכו ובעומדו יעמודו", מערכת שכל משרדי הממשלה כולל הסקטור הציבורי, בנקים וכל השאר, כולם רוצים אותה. חברי הכנסת, הקטע החשוב הוא להיות במקום הרצוי. חסרים היום 4000 עובדים בתחום הזה. דווקא בוגרי הישיבות, אלו שמתמצאים בגמרא הם החבר'ה הטובים ביותר של המערכת הזו. אתם לומדים תהליכי עבודה מההתחלה ועד הסוף, יש תחום של משאבי אנוש, יש תחום של פיננסי, יש תחום לוגיסטי ויש תחום של נכסים. ארבעה מודמים כאלו. יש כאן ניגוד אינטרסים, מדוע. כי החברות העסקיות המטרה שלהן להכשיר כמה שפחות אנשים בתחום הזה, למה? כי המחירים היום הם בין 200 ל 400 שקל לשעה מפני שזה היצע וביקוש. חסרים היום 4000 איש כאלה. מביאים אותם מספרד.

למה התפרסם שבמודיעין עילית שיש שם את החברה שמעסיקה נשים חרדיות הן מקבלות כמו עובדים בסין, ואפילו לא מתקרבות בשכר לעובדת בתל אביב. החרדיות הפכו להיות העובדים של סין? כי לפי מה שאתה אומר פה נראה לי שאני בגן עדן?

החוכמה היא לא להעסיק ב 300 שקל לשעה, החוכמה היא להעסיק שלושה עובדים במאה שקל לשעה.

אבל למה מעסיקים במגזר החרדי בתשלום הרבה יותר נמוך מאשר התשלום לעובדת אחרת?

לא נכון. לא פחות משישים שקל לשעה. אני חותם לך. הנה יושב נציג החברה כאן, לא פחות משישים שקל לשעה.

בוא נבדוק.

חבר הכנסת גפני, אני מעסיק 2500 עובדים בממשלה בנושא הזה. אין מחיר פחות משבעים שקלים לשעה.

כמה עובדים חרדים יש בממשלה?

הרבה יותר מהחברות עצמן.

אבל הרבה פחות מחלקם היחסי באוכלוסייה.

לא נכון.

כמה דירקטוריונים יש? כמה דירקטורים חרדים יש בחברות ממשלתיות?

אני לא אחראי על הדירקטורים. אצלנו במשרד האוצר יש עשרים אחוז חרדים. בוא. שכל חברה תעסיק עשרים אחוז חרדים. סליחה חרדיות. אין הרבה חרדים, יש הרבה חרדיות. החוכמה היא להכשיר אותם בתחום בו צריך אותם.

לפי מה שאני שומע ממך,אנחנו דווקא מרוצים פה הרב רביץ ואני. אנחנו רק רוצים את השמות של כל החרדים שמועסקים במשרד האוצר, אחר כך נפנה אליהם.

אין שום בעייה. אני אתן לך את כל השמות. רק לתת שימת דגש. דווקא חמש השכבות הטכנולוגיות שאני מדבר עליהן הן בנויות על החרדים. אנחנו מדברים על נושא של רשת תקשורת ממשלתית. ברשת תקשורת ממשלתית היום מחזיקים אותם כמעט בכל אתרי הממשלה אנשים חרדים. במשרד השיכון, במשרד החוץ, אנשים חרדים, למה? כי הם ספצים. אלה שלמדו גמרא הם הכי חזקים במערכות הפעלה, לא יעזור לאף אחד. כל נושאי התפקידים של מערכות ההפעלה בדרך כלל הם אנשים חרדים.

אפילו שלא למדו ליבה?

אפילו שלא למדו ליבה.

רגע, אבל הם משלימים.

כשאני בא לפרוייקט המרכבה, ואנחנו מדברים שם על אנשים מומחים מהשורה הראשונה, לא בודקים אותם אם גמרת אוניברסיטת ירושלים או גמרת אוניברסיטה אחרת, ולא אם גמרת ישיבה כזו או אחרת. מדברים איתם האם אתה מכיר מודול פיננסי, מודול לוגיסטי, מודול משאבי אנוש, אתה ספץ בזה? תביא לי את התוצרת. חברת הכנסת נס דיברה על מדיניות האוצר. מדיניות האוצר היא גם לקחת מובטלים, במקום שיהיו נטל על החברה, עושים להם הסבת אקדמאים. יושבים כאן חבר'ה של התמ"ת, יושב מר רון בר יוסף, עושים הסבת אקדמאים, אנחנו מכשירים בסדר גודל של ארבעים איש כל חודש. במקום להביא אנשים מחוץ לארץ, במקום שהמחירים יאמירו עד 300 או 400 שקל לשעה, עדיף להעסיק כמה שיותר עובדים. משרד האוצר לא מעסיק עובדים פחות מ 67 שקל לשעה. תרשום לך את מה שאני אומר בנושא הזה. אני אחראי על תעריפים במשרד האוצר. אני נציגו של ד"ר ירון זליכה בנושאים האלה. אין מחיר פחות מ 67 שקל לשעה לעובד. יש ביקוש גדול מאד לנושאים האלה, אין היום היצע ואנחנו הולכים להכשיר כמה שיותר עובדים. ככל שנכשיר יותר אנשים המחירים יירדו. ככל שהמחירים יירדו נעסיק יותר עובדים. זהו הקנה מידה, להיות במקום הרצוי.

מעבר לזה, אנחנו עושים היום פלטפורמה של מימשל זמין. מימשל זמין זה כל השירותים לאזרחים. אין שום בעייה שהחרדים יישבו במשרד ויענו לטלפונים רק בימי חול כמובן, כי אנחנו לא עובדים בשבתות, ויענו על טלפונים לכל האזרחים 24 שעות, על המערכות שלנו. מערכות מימשל זמין זה לכל משרדי הממשלה. הכוונה היא להביא כמה שיותר את האזרחים לכיוון המימשל, לעשות נתק מבחינת חומות הבירוקרטיה ולקרב כמה שיותר את האזרחים לשלטון. זו נקודה חשובה מאד. הנקודה האחרונה היא, איך למנוע את הפער הדיגיטלי. חברת הכנסת התחילה בנושא הזה של המוגבלים, כל המדריכים שישנם היום מתוכם יכולים להיות בין עשרים לשלושים אחוז חרדים, שילמדו גם על הפער הדיגיטלי. שילמדו להדביק את הפער הדיגיטלי. בכל חמש השכבות האלה יכולים להשתלב חרדים. וכשאני אומר חרדים הכוונה היא לפרנסה בכבוד, ויש הקצאה של משאבים לנושאים האלה אבל החוכמה היא שוב, לא ללמד סתם דברים. החכמה ללמד דברים או מטלות שהמימשל צריך אותם, דברים שיש להם ביקוש ולא דברים מיותרים.

אתה הופך את הציבור החרדי לשואבי מים וחוטבי עצים של ענף ההייטק.

חס וחלילה. אנשי סיסטם זה חוטבי עצים?

של ההייטק התכוונתי, של ההייטק.

אז אתה טועה. אנשי סיסטם זה האנשים הכי בכירים בהייטק.

יש מקום גם להשכלה אקדמית רחבה יותר מאשר הנושאים שתיארת.

תראה. עצם זה שיש נושאים בהם לא צריך הכשרה ויש כל מיני פתרונות שניתן לעשות, זה אינו צריך לסתור. צריך להמשיך בהכשרה האקדמית.

אני ציינתי בדברי שבמקביל צריך לעשות גם את זה אבל לא רק.

אתם רוצים להכשיר אנשים לפרנסה? יש לנו מקור פרנסה אדיר. אנחנו מכשירים דרך התמ"ת בדברים שהם נחוצים. כל המדריכים של התמ"ת הם מדריכים של פרוייקט מרכבה. ביחד נעשה שיתוף פעולה אדיר בין משרד האוצר לבין התמ"ת, יושב שם רון ממשרד התמ"ת שיוזם את הפרוייקטים האלה ואלו דברים שכבר מחר בבוקר מתחילים לעבוד אצלנו. מה החוכמה ללמד אנשים דברים שאחר כך לא תהיה להם עבודה? מה החוכמה בזה? אז מה זה חוטבי עצים? ב 67 שקל לשעה זה חוטבי עצים? זה הרבה יותר מתחומים אחרים שקיימים.

תודה רבה. אולי נשמע מנציג התמ"ת התייחסות לנושא.

שמי זכריה אביגל ואני ממונה על אוכלוסיות מיוחדות בתמ"ת. גבירתי היושבת ראש, חברי הכנסת, חברים. האגף להכשרה מקצועית בתמ"ת בעצם מכשיר בפרוייקטים שונים, ולא רק בפרוייטק "פרנסה בכבוד" שיושב פה עמיר בן צבי, שמגיעות לו הרבה מילות תודה על הפרוייקט המשותף. ורק בהערת ביניים, אני לא יודע היכן לקחו לנו עוד שבעה מליון. הפרוייקט הוא עשרה מליון.

יתנו לכם. כשיהיה תקציב יתנו לכם. תתמכו בתקציב והכל יהיה בסדר.

הפרוייקט פרנסה בכבוד בעצם מיועד לתלמידי כולל שהסטטוס שלהם הוא תורתו אומנותו. והם באים פעמיים שלוש בשבוע בתום יום הלימודים בכולל ולומדים את המקצועות האלה בהצלחה מרובה, ולא רק במקצועות ההייטק אלא גם חשבונאות, ראיית חשבון ולא אחת אני מציין את זה שהבוגרים בקורסים שלנו מקבלים ציונים בממוצע גבוהים ביותר לעומת קורסים מקבילים במגזר הכללי. זאת בעקבות זה שיש להם את כלי הלמידה כתוצאה מלימודי הקודש שהם משקיעים.

הייתי רוצה לבקש כאן מהאוצר. היום נושא ההשמה של הבוגרים שלנו בפרוייקט הזה הוא במינון נמוך. גם הרישום לקורסים הוא נמוך מאחר ולא מוצאים מקומות עבודה. אז ראשית אני מאמץ את הגישה של נציג האוצר, לא רק במקצועות האלה אלא כל מקצוע שיש בו פרנסה, צריך להזרים את האנשים לשם. הפרוייקט שלנו, יחד עם הג'וינט ו"פרנסה בכבוד", פתוח לכל המקצועות שיש בהם פרנסה בקצה. זה המקום לפנות לאוצר לתת פרוייקט מקביל, כמו שיש לגברים כך יש לתת לנשים. ישנן מאות בוגרות של בית יעקב או נשים חרדיות שניתן לשלב אותן במקצועות האלה. הזכרת קודם את שאר הפרוייקטים, ישנו פרוייקט מחשבה שמכון לב משתף איתנו פעולה יפה מאד וגם מכונים שונים אחרים. באשר לפריסה. משרד התמ"ת יוצא במיכרז חוקי לכל הגופים הממשלתיים, לכל המוסדות, ליטול חלק בהכשרת חרדים. פונות למיכרז גם מכללות דתיות וגם כאלו שאינן דתיות. וגם אלה שאינן דתיות מתיישרות לפי התנאים שאנחנו מציגים להם ויש לא אחת ולא שתיים מכללות כאלה שמכשירות את הבנות החרדיות. לנו יש בעיה של השמה אבל זה לא תפקיד של משרד התמ"ת ולא של האגף והייתי מאד מבקש לפנות למעסיקים כאן לקלוט את האנשים האלה, היכולת והתפוקה שלהם מצויינות. תודה.

תודה. רציתי שנשמע נציגים של מעסיקים. נמצא פה מר שלמה פארי, חברת NDS בבקשה.

כבוד יושבת הראש, חברי הכנסת ואורחים. אני מייצג את חברת NDS. אנחנו חברת הייטק שממוקמת בהר חוצבים למעשה מאז יום הקמתה בשנת 88. כאשר בשנים האחרונות אנחנו גדלים במהירות מאד גדולה ומגייסים, רק כדי לסבר את האוזן, מחודש יולי האחרון ועד היום גייסנו למעלה ממאה אנשים. אנחנו אמורים לגייס עוד כמאה נוספים במהלך ארבעת וחמשת החודשים הקרובים. הרבה מהעובדים שלנו, כשישים אחוזים, הם עובדים דתיים ואנחנו מעסיקים גם עובדם חרדים שהגיעו ממסלולים שונים, בעקבות שיתופי פעולה שעשינו עם גורמים שונים בירושלים בעיקר. בין העובדים החרדים שאנחנו מעסיקים ישנם גם נשים וגם גברים. יכול להיות שבאופן אובייקטיבי סביבת העבודה אצלנו היא יותר נוחה בגלל שהרבה מאד מהעובדים הם דתיים ואז יש לנו יכולת ללכת לקראתם מבחינת מקומות עבודה, אם צריך הפרדה כזאת או אחרת. וזה מגיע עד חדר האוכל שיש לנו אפילו ארוחות כשרות למהדרין.

אם נגיע לעניין עצמו. הדרישות שלנו לגיוס אנשים הן מאד מחמירות ומאד קפדניות. ואנחנו לא עושים הנחות, לא משנה אם האדם מגיע כי הוא חרדי או שהוא חילוני או שהוא עלה עכשיו מארצות הברית או מברית המועצות לשעבר. כל העובדים אצלנו חייבים להיות לפחות עם תואר ראשון. וכל תואר מעל זה יבורך. אנחנו מחפשים אנשים שיש להם רקע מתאים ובגיוס האחרון אנחנו מחפשים אנשים עם השכלה ספציפית שזה זמן אמת, כשלצערי המציאות בארץ היא שקשה מאד למצוא היום אנשים כאלה.

מהנסיון שלנו בעבר כשגייסנו עובדים, ולא משנה אם מהמגזר החרדי או לא, תהליך הלמידה אצלנו הוא כתשעה חודשים עד שאנחנו יכולים להפיק עצמאות מה מאותם עובדים אצלנו. כך שאם אנחנו צריכים לקחת עובדים ולהשקיע בהם גם את הלימודים של הטכנולוגיה של החברה ובמקביל ללמד אותם זמן אמת או שפות תכנות אחרות שנחוצןת לנו, העניין כבר לא כדאי מבחינת לוחות הזמנים שאנחנו נמצאים בהם. לבוא ולומר שאנחנו יכולים לגייס עובדים, אפילו חרדים, שאין להם את התואר הראשון, ממש מכניס אותנו לבעיה. ואני חושב שיש לנו קשרים מאד טובים עם מכון לב בהרבה מאד פרוייקטים, וכתוצאה מזה חלק גדול מהעובדים החרדים שבאמת הגיעו הם מהמכון ומאותה הכשרה של הבנות במכון טל.

אני חושבת שזו הדוגמא הטובה לשאלה שנשאלה פה על שואבי מים וחוטבי עצים. זו הייתה בדיוק התשובה. ישנם תחומים שצריך את ההשכלה הגבוהה וצריך להכשיר את הציבור והציבור מוכשר, וישנם תחומים שאפשר להסתפק בהכשרה קצרה יותר, יותר מתאימה כמו התחום שאתה מדבר עליו, שם בהחלט ניתן להסתפק בקורס קצר יותר, והעיקר לתת את המענה גם להכשרה וגם לתעסוקה. תודה רבה. נשמע כעת נציג נוסף של מעסיקים, מר זיו מנדל. בבקשה.

אני מחברת מטריקס. חברת מטריקס היא אחת מחברות IT הגדולות בארץ, מעסיקה כאלפיים עובדים. אנחנו הקמנו לפני בערך כתשעה חודשים מרכז פיתוח חרדי בקריית ספר במודיעין עילית שהייתה אליו כאן איזושהי התייחסות שאני אתקן אותה מייד. כשהרעיון בא בדיוק מהמקום שאנחנו זיהינו שיש אוכלוסייה עם פוטנציאל מאד חזק, גם ברמה של הנדסאי מחשבים ותואר ראשון או מקביל לו. ומצד שני האוכלוסייה הזו מתקשה למצוא עבודה, אפילו ממניעים אישיים ברמה של המגזר החילוני בגלל הנוכחות בתוך חברה שהיא חברה חילונית. לכן הקמנו מרכז פיתוח שממוקם בקריית ספר במודיעין עילית.

אם נתייחס לתנאים, התנאים הם של חברה חרדית, עובדים שם גם חילוניים אבל מה שבעצם מוביל ומה שקובע זה הכללים של הקהילה החרדית. אנחנו עובדים באופן צמוד עם רבנים שמאשרים לנו כל פעולה ופעולה. כל החוקים של הקהילה החרדית אנחנו עובדים על פיהם. המרכז הזה מונה היום כבר כמאה אנשים. הוא עובד בעצם מול השוק הישראלי כשהכוונה היא לעבוד מול השוק העולמי. הנשים שם מתפרנסות בכבוד. לא בשכר יותר נמוך מאשר חילוניים שהיו עוברים את אותו מסלול שאנחנו מעבירים אם זה היה בתל אביב או בירושלים או בכל מקום אחר. אני חושב שמה שחשוב להדגיש הוא שהחזון שלנו עם המרכז הזה הוא להגיע לאלף ואלפיים נשים. היעד העיסקי של המנכ"ל שלי מוטי גוטמן הוא, שעד סוף השנה נגיע ל 500 איש ועד סוף שנה הבאה נגיע ל 1000 איש, ואני מניח שכמו במדינת ישראל, אם אנחנו נצליח יהיו רבים אחרים וטובים שיחקו, ובשמחה, אותנו. אנחנו רואים את זה כדבר מאד חיובי.

המרכז נותן שירותי פיתוח, בדיקות תוכנה וכל דבר שצריך בתחום ההייטק. אנחנו עובדים מול בתי תוכנה, מול בנקים, מול חברות ביטוח וההצלחה מסחררת. כוח האדם החרדי הוא איכותי בצורה יוצאת מהכלל, כוח אדם מאד נאמן. הלקוחות מעריכים את האיכות שהם מקבלים ואנחנו מסיימים את העבודות שהוזמנו עוד לפני הזמן. באמת, בתור מישהו שהוא בין היזמים והיוזמים להקמה, אני מאד שמח שאני קם בבוקר ואני יכול לעשות עבודה שגם מביאה לביתי וגם עושה משהו טוב למדינת ישראל. עצם זה שעבודה שהיה סיכוי גדול שתיברח לחוץ לארץ והנה אנו מבצעים אותה פה והיטב, ומצד שני, אנחנו גם מכניסים למעגל העבודה אוכלוסייה מאד איכותית שלדעתי, בחלק גדול מהמקרים לא הייתה לה אלטרנטיבה אמיתית.

ואכן, חברת NDS היא באמת משהו מאד חריג בנוף המקומי. אנחנו דרך אגב, לוקחים את הנשים החרדיות אחרי שאנחנו מבצעים את הסינון, ואגב, תנאי הסף של הכניסה הם הנדסאי מחשבים ומעלה, ואנחנו עושים להן מסלול הכשרה של ארבעה חודשים במימון התמ"ת שתומך בנו, ביחד עם מכון טל, מה שמאפשר גם למסלול הזה לקבל עוד נקודות אקדמיות וזה מאד חשוב ללקוחות שלנו. אני מסתכל קצת מהזוית הראייה של איך משכנעים את הלקוחות, וזה לא קל. אני רוצה להגיד לכם. צריך לשכנע . לקחת עבודה שיושבת בתל אביב או בירושלים ובניו יורק ובניו ג'רסי ולשכנע אותם להביא את זה לפה למודיעין עילית, צריך לעבוד על כך קשה אבל עובדה היא שאנחנו מצליחים לשכנע.

אני חייב לציין שבסך הכל כשאני הולך לחברות הייטק ובתי תוכנה ויחידות מחשב, יש פידבק מאד חיובי, מאד אוהבים את המיזם הזה. יש ממש אהדה ורצון לעזור, אנחנו רואים גם מצד הממשלה, איציק הזכיר, גם בתוך הממשלה וגם כצריכה של הממשלה לתוך הפעילות של המרכז הזה. איציק הזכיר את ליבי, אז אולי ליבי שהיא עובדת מטריקס שעושה את העבודה מטעם מטריקס במשרד החוץ, והיא בעצם המנוע האידיאולוגי ואולי הרוחני, ותסלחו לי על הביטוי הלא שיגרתי, שבעצם עוזר לנו להקים את המיזם, ואולי ליבי עצמה תספרי מעט על כך.

תודה. רק לפני שאת מתחילה. אם אפשר ברשותך, לא התייחסת להערה שציין פה חבר הכנסת הרב גפני, חוץ מזה שלא אישרת את זה, אבל בכל אופן אם אפשר לקבל נתונים כלשהם על נושא השכר מפני שהדברים פורסמו בעיתון.

באופן עקרוני מה שאנחנו עושים זה שאנחנו לוקחים אנשים שאין להם נסיון ואנחנו מעבירים אותם תהליך הכשרה של שישה חודשים. מהיום הראשון אנחנו משלמים להם מילגה, מה שדרך אגב אם מותר לי להשוות, במגזר החילוני בדרך כלל לא נהוג לשלם להם כלום. השכר שלהם לאחר מכן הוא שכר של כל מתחיל, והוא עולה כל שנה וישנם אנשים שמתקדמים לתפקידים בכירים יותר אז הם מקבלים שכר יותר גבוה. אין שוני בשכר בין מקום אחד לשני. וגם איציק העיד שכשהוא שוכר, אנחנו חברה עיסקית אנחנו צריכים להרוויח, זה לא משנה לו אם אני שם בצד השני חרדי או חילוני, ולכן אין הבדל בנושא של השכר יחסית למתחילים. כמובן שככל שיתקדמו, אנחנו רק תשעה חודשים במיזם הזה, יעבדו שנתיים, שלוש, ארבע שנים, השכר שלהם יעלה בהתאם.

הממשלה משלמת מינימום 67 שקלים לשעה עבור עובד כזה. מה שחברות עושות העובדים צריכים לדעת את זה וצריכים להתווכח על זה.

הם יודעים את זה והם מקבלים את זה. אין פה הבדלים שנובעים מזה שהוא חרדי או לא חרדי. יש הבדלים שנובעים ממתחיל ומתקדם.

יש לכם סידור לגני ילדים שם? אם אתם רוצים להגביר את האוכלוסייה של הנשים,

קודם כל אנחנו עושים את זה קרוב לבית. זה שמונה שעות עבודה. אבל בואי תשמעי מליבי כיצד ניתן לנשים להתמודד עם הנושא.

לפני שהגברת ליבי אפין מתחילה, אני מצטערת שלא אוכל לשמוע את דברייך מפני שאני צריכה לצאת עכשיו. אבל אל תצטערו כל כך כי מי שיחליף את מקומי זה חבר הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, והוא יעשה זאת בצורה הטובה ביותר. בבקשה, הגברת ליבי אפין, מנהלת פרוייקט "תלפיות" בחברת מטריקס.

בוקר טוב. קודם כל רק שתדעו שבדרך כלל אני לא מופיעה בפני פורומים כאלה, כי כמו שכולם יודעים בתור אישה חרדית יש לי את הכללים שלי, אבל ישנם כמה דברים שבהתייעצות עם הרבנים אני עושה למען הנשים החרדיות. אני עובדת במשרד החוץ מטעם מטריקס משהו כמו 11 שנה. אני מנהלת המיחשוב. כפי שאתם שומעים במיבטא, הגעתי מארצות הברית ולכן אוטומטית התרבות שלי קצת שונה מנשים חרדיות מבית יעקב כאן בארץ. בעלי הוא ראש כוילל בקרית ספר מודיעין עילית, ואחרי כל הקיצוצים של התקציבים ששמענו פה, בעלי ביקש ממני בתור התנדבות לנסות לעזור לקהילה החרדית, לנסות למצוא עבודה לנשים מפני שבסך הכל גם במודיעין עילית וגם באלעד וגם בירושלים האבטלה גדולה מאד. הרבה מאד נשים יש להן הכשרה טובה מאד אך אין להן עבודה. יחד עם זיו מנדל ממטריקס, שאני גם עובדת של מטריקס הקמנו את המיזם הזה, והרעיון הוא, יחד עם הרבנים, ופה אני צריכה להדגיש את זה כי אני חושבת שפה יש איזושהי בעייה, הקמנו את המיזם כדי לנסות לתת פרנסה בכבוד.

אני בקשר גם עם הג'וינט והמסר שלנו הוא שנשים חרדיות, כמה שהן מוכשרות, הן גם נשים מצד אחד עם כל המיגבלות של נשים או הדברים הטובים בלהיות אישה, ומאידך קיימת גם התרבות שלנו והמצוות שאנחנו מנסות לקיים. אני לא דוגמא קלאסית, הילדים שלי כבר גדולים אבל יש לי בנות שגם הן עובדות במיזם הזה. רוב הבעלים של הבנות או עובדים או לומדים והן רוצות גם לפרנס בכבוד וגם להיות אמא לילדיהן. ולכן אנחנו מתאימים את זה לציבור. קודם כל מיקמנו את החברה מאד קרוב למקום המגורים. רובן גרות משהו כמו שתי דקות הליכה ברגל. אנחנו נותנים את כל התנאים של החגים וערב חג וחול המועד וכל מה שמתאים כדי שאישה באמת תוכל לעבוד והעבודה לא תהיה על חשבון הבית, השבתות והחגים. הנשים עובדות רק שמונה שעות. אין, אפילו אם הן רוצות, אנחנו לא מאשרים שעות נוספות, רק משמונה עד ארבע.

הרב קסלר שהוא הרב של המקום וגם בעלי שהוא רב ומשגיח בא לשם פעם בשבוע לראות את התנאים שיתאימו לנשים. הגברים לדוגמא, יושבים רק בחדרים נפרדים. זה דבר אחד. לעומת זאת אנשים גם רוצים להתקדם. אנחנו נותנים להם את האפשרות אחרי שנתיים כן לצאת לעבוד בחוץ אם הן רוצות. הרעיון הוא שראשי הצוותים בעתיד תהיינה דווקא נשים כדי שלא נצטרך להביא אנשים מבחוץ. התנאים אליהם אנחנו משווים את המשרות הם בדיוק כמו בחוץ, להיפך. יש לנו כבר קבוצה של עשר נשים שעזבו מקום עבודה בחוץ והגיעו אלינו, ואפילו עזבו משרדי ממשלה וגם מתל אביב וכו'. מפני שנשים סך הכל רוצות להגיע הביתה בזמן. גם בתור אישה חרדית שהתקדמתי מאד יפה אבל יש לכך מחיר. יש מחיר מאד גבוה. אני עובדת, ורוב הנשים שעובדות במשרות מאד בכירות, עובדות הרבה מאד שעות. יש גם דברים שאנחנו צריכים לוותר עליהם כמו טיולים, כמו לשבת בפגישה בערב. היו שנים שבעלי הגיע בערב עם החברותה שלו לשבת איתי בגלל הבעיות של ייחוד.

את כל זה אנחנו מנסים לפתור ומה שאני יכולה לבקש פה, גם מאיציק וגם מהרב רביץ ומכולם, הייתי עכשיו בחוץ לארץ בכנס של אגודת ישראל, לנסות להביא לפה עבודה. נשים רוצות לעבוד, הבעלים שלהן רוצים לפחות כמה שנים טובות לשבת וללמוד בכוילל ואחר כך הם ייצאו לעבודה. לדעתי מה שאנחנו צריכים לעשות מכל הוועדה הזאת זה להביא עבודה למיזם הזה ולמיזמים אחרים שיוקמו. אנחנו בינתיים הקמנו מיזם נוסף שלא קשור למטריקס שעובד גם בקריית ספר דווקא בנושא של משכנתאות שיכול לתת לנשים שיודעות אנגלית גם לנסות ולהביא פרנסה. אנחנו עובדים מול חברה בניו ג'רסי, ויש לנו כבר משהו קרוב לשמונים נשים שעובדות בזה. כמו שאנחנו יודעים, איציק כהן, לעשות הוראת שעה ופשוט להביא עבודה לנשים, אני יכולה להגיד שיש לי רשימה של נשים שיורדות מאבטחת הכנסה והמיזם הזה יפתור להן את הבעיות והוא מהווה פרנסה בכבוד. במודיעין עילית ישנן נשים רבות שרוצות להשאר בבית ואנחנו דווקא מעדיפים, עשיתי התייעצות עם הרב קסלר, לתת את העבודה לנשים אחרות שהן בבית. בזכות המיזם הזה הקמנו כבר שלוש חנויות, לדוגמא לא היה נושא של אוכל במקום וגם פתחו מעונות יום חדשים לילדים ומקבלים עזרה עבור זה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לד"ר יעקב לופו שמתמחה במגזר החרדי.

אני אולי אתן ראייה קצת יותר רחבה מפני שאני רואה את המיפגש הזה כמיפגש בין השקפת עולם מסויימת, תרבות מסויימת לעולם אחר, עולם ההייטק שיש לו גם תרבות והשקפת עולם משלו, והייתי אומר שזהו מיפגש שלמעשה היה קיים מאז ומעולם בקרב היהודים. בין פרנסה לתורה, הצורך להתפרנס והרצון ללמוד תורה, אלא שהוא עבר שינויים רבים מאוד בעת החדשה. אני כתבתי על זה ספר, הוא נשלח לכל חברי הכנסת ולהרבה מאד אנשים כאן, על מפנה בחברה החרדית, הכשרה מקצועית ולימודים אקדמים. הספר הזה מנסה להתמודד גם מבחינה הסטורית, מה קרה ממזרח אירופה, מחברת הלומדים שהייתה שם עד חברת הלומדים היום במדינת ישראל. אנחנו יכולים להבחין בשינוי מובהק למשל, לחלוטין, בין אותה חברה ליטאית בליטא, לחברה הליטאית במדינת ישראל. הדברים אינם דומים למרות שישנה המשכיות. צריך להבין את ההמשכיות הזאת. צריך להבין שמרכז אירופה שונה. צריך להבין שצפון אפריקה הייתה שונה. ואורח החיים של היהודים המזרחיים היה שונה. צריך פה רבותי לנסות ולדבר חרדית.

אמנם כולנו מדברים עברית, אבל להבין את התובנות, את האידיאולוגיות, את אורח החיים הזה, אבל גם החרדים, שנמצאים היום במצב שאינו קל מבחינה כלכלית וכל מי שיושב מסביב לשולחן כאן מודאג, אינני מכיר מישהו שלא מודאג, גם החרדים צריכים להבין לעולם העסקי ולמשק המודרני ולעולם ההייטק יש גם שפה משלו, תרבות משלו וצריכה להיעשות כאן סינכרוניזציה של שפות. הסינכרוניזציה הזאת נמצאת כאן גם בספר. אני מתפלא אגב, שמי שהכין את החומר לישיבה לא הכניס גם את הספר שהוא אולי הדבר המרכזי שקיים היום במיפגש הזה. אני מתאר בספר כיצד חל המפנה. ואני מכה היום על חטא. קראתי לספר "מיפנה בחברה החרדית" חשבתי שזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה אבל זה לא קרה לגמרי. היה פה איתות, ויש איתות רציני והוא זקוק לעזרה, ואם לא הבית הזה ולא ממשלת ישראל תיתן את העזרה אז העזרה תגיע בחסדי שמיים אבל בינתיים צריך לעזור כי הדברים אינם מתקדמים מספיק. רבותי, דיברו פה אנשי התעשייה ואנשי האקדמיה, אגב אני סוקר בספר את כל המכונים וכל המכללות להכשרה מקצועית, כל אחד בהתאם לדמותו וזה שונה. הדוברים כאן דיברו על כך שהאברך החרדי, כשהוא מגיע לעבודה, מלבד אי אלו גאונים שלא צריכים שום דבר באף מקום, עקומת גאוסט היא עקומה אוניברסלית בכל מקום בעולם היא קיימת. הציבור החרדי דומה לציבור החילוני. רובנו נמצאים באמצע. כשמגיע בחור מהאמצע למכון לב או לתעשייה הוא בחור מאובחן. הוא מאובחן במובן הזה שחסרים לו X Y שנים במתטיקה ואנגלית. אנחנו רגילים, ואני שייך גם כן לחילוניים, בבתי הספר לאבחן תלמידים. תלמיד מאובחן מקבל מייד סיוע, עזרה. קבוצה מאובחנת צריכה לקבל העדפה מתקנת, והחרדים במובן הזה הם קבוצה מאובחנת ועל כן, אם ממשלת ישראל לא תיגש במדיניות של העדפה מתקנת לעניין הזה, אנחנו רבותי נגרד רק את השוליים של העניין, וזה יהיה אמנם דיון נחמד וכלום לא ייצא מהדברים הללו.

משנת 1996 בו החל אותו מיפנה, הייתי קורא לזה, וינקר, איתות, למה שקורה שם בפנים, סך הכל גמרו 4000 אנשים את המכונים למיניהם ורובן נשים. אצל הגברים לא חל שום שינוי. כיצד יוצרים את השינוי הזה. אתן לכם דוגמא ספציפית. בין אותה נקודת התחלה להכשרה מיקצועית שכולנו מדברים עליה, או במיפעל או במכון ובין המקום בו נמצא האברך, יש פער, אני קורא לזה נקודת האפס. צריכים שנת מכינה. מכינה עולה כסף. כשאתה מדבר היום עם בחורים שרוצים לעשות הסבה, אז אני בעבר לא הבנתי את זה ולכן אמרתי בתחילת דברי שצריך לדבר חרדית, אמרו לי, בשביל להתחיל צריך להקים לנו כוילל. אמרתי לעצמי, ריבונו של עולם, אתה מדבר על כך שהגיע הזמן אולי לעזוב את הכויללים וללכת ללמוד קורס ומקצוע, איך הוא רוצה לעזוב כוילל ושתקים לו כולל. כוילל רבותי, זה לא דוקא מקום ששם לומדים תורה. הוא ימשיך ללמוד תורה כי ככה זה וזו העדיפות שלו ואין להתערב בזה. אבל צריך לתת לו מסגרת שהוא יוכל לאכול את המעט לחם שיש לו בזמן שהוא לומד מקצוע. אני עובד היום בקרן בירושלים. יזמתי, והקרן בירושלים הולכת לחפש כסף בחוץ לארץ על מנת להקים בירושלים, מכינות במתמטיקה ואנגלית ועברית כהלכתה לחרדים. מה זה עברית כהלכתה? לא שהם לא יודעים עברית, יש לשון ודקדוק, זו דיסיפלינה. עכשיו, מדוע שהממשלה לא תעשה את זה? למה הקרן צריכה לעשות את זה?

מדוע לא תשלח אותם כבר בתיכון ללמוד את זה?

אני לא רוצה להיכנס לעניינים של השקפה. עיזבי את ההשקפה. יש בעיה שצריך לטפל בה. צריך לתת לציבור הזה את האפשרות להיכנס לפרנסה בדרכו שלו.

תודה רבה. רבותי, אין ספק שבשנים האחרונות קרו תהליכים בחברה החרדית. אנחנו עדים לכך עוד בתקופת שר העבודה והרווחה הרב אלי ישי, ריבוי הקורסים בהכשרה מקצועית, ואז כולם הרימו גבה. אבל אני חושב, כמו שאמרת, שזה באמת נוגע בשוליים. למרות שהעשייה היא ברוכה ואין לנו שום טענה לא למעסיקים שעשו את המיזמים האלה, ולא למיכללות שיוזמות כי הם נהנים והשני לא חסר ואנחנו מברכים על כל יוזמה. הנקודה היא כזאת. כל המדיניות הכלכלית היא אנטי קיצבאות. ושייצאו לעבודה. הממשלה הייתה צריכה במקביל, בד בבד, כשהיא עושה את זה, לתת את האפשרויות. עם כל הכבוד, אני לא יכול כמחוקק לדרוש את הכל מהמעסיקים. כי גם הם רואים את העולם דרך התוצאה הסופית במאזן הסופי. יש גבול כמה הם יכולים להפריש לקטע הזה. נכון שזה נהנה וזה לא חסר אבל אני חושב שהגופים הממשלתיים, ודיבר על כך ד"ר לופו, אני חושב שזה יהיה קצת לא פופוליסטי מצידי לומר את זה, היו החלטות ממשלה לגבי העדה האתיופית. כדי לשלב אותם בחברה הישראלית, לתת אפילו העדפה מתקנת בגיוס עובדים. לא משנה שהממשלה שהחליטה לא קיימה את זה בעצמה. אבל היא החליטה. ואני חושב שאם הממשלה באה לדבר על הנושא הזה של פרנסה בכבוד באמת, בכוונות טהורות, וברצון לשלב את החרדים בנשיאת הנטל הכלכלי במדינה, היא צריכה לבוא עם נקיון כפיים ולתת את האפשרויות. הרי לא יתכן לדרוש מאברך כוילל כמו שאמר ד"ר לופו, הרי כולנו יודעים כמה עולה שנה אקדמית. במיוחד כשזה במיכללות וזה אינו מסופסד כמו באוניברסיטאות.

כשאני רציתי ללמוד משפטים, לתרום להגעתי לכנסת, הייתי צריך לשלם 22,000 שקלים לשנה. את הטורו קולג' כולם מכירים. ש"ס נתנה דחיפה לנציגים שלה לקדם את המוסד. ואז כשגמרו את התואר הראשון, הגופים הממשלתיים שמפרסמים מיכרזים אמרו, רגע, הטורו קולג' זה לא תואר כל כך מתקדם. עכשיו כבר במיכללה בקריית אונו גומרים תואר ראשון ויש גם מחזורים שמסיימים שם תואר שני. יש לי חבר שאשתו אמרה, סליחה, למה שתלך ללמוד, הנה החבר שלנו השכן, השקיע שנה שלמה בלימודים, לא עבד, שילם על נסיעות והכל, והנה הוא מובטל עם תואר ראשון. פעם הוא היה מובטל בגלל שהוא חרדי, נושא אובייקטיבי, עכשיו הוא מובטל עם תואר ראשון. לכן, אין ספק שבלי עבודה מערכתית של גופי הממשלה והמעסיקים, לא יהיה פה שינוי מצב. טוב, מאחר והקפנו את הדוברים העיקריים, אתן את רשות הדיבור למי שרוצה להתייחס למה שנאמר כאן והצעות קונקרטיות יבורכו.

שמי אליעזר רוזנפלד ואני נציג משרד המדע והטכנולוגיה. אני רוצה להדגיש קודם כל שמשרד המדע והטכנולוגיה הולך גם הוא להקים מרכזים עבור הנוער החרדי על מנת לסגור את הנושא של הפער הדיגיטלי שהזכיר איציק כהן:. אני רוצה בכל זאת גם להתייחס נקודתית לנושא. קודם כל אני מאד שמח שנמצאים גם כמה חברי כנסת חרדים, אני הייתי פה כמה וכמה פעמים בוועדות המדע ועל פי רוב לא נמצא נציג חרדי כדי לשמוע את הבעיות האלה. דבר שני, הזכירו את הנושא של העמדת תנאים לנשים חרדיות בזמן ההכשרה. לפי דעתי צריך להיות גם ליווי רבני בזמן העבודה עצמה, כיוון שלבחור או בחורה חרדית קשה מאד להשתלב במקומות עבודה בהם יש לו קשיים דתיים.

בנקודות האלו נגענו. השאלה היא אם יש דברים נוספים שיכולים להאיר ולהעיר על מנת לקדם את הנושא.

הנושא בו התחלתי של לעורר את ההתעניינות ולעורר את האפשרויות ולפתוח את העיניים לכיוונים השונים, צריך להתחיל בגיל יותר מוקדם מאשר בגיל של אברך, כאשר הוא נמצא במצב של מצוקה פיננסית וכספית ואז הוא מחפש מה לעשות.

תודה. קיפחנו את מר יעקב נוי. אני מבין שהוא יצא. מישהו נוסף רוצה להתייחס?

שמי יובל פלג ואני פסיכולוג ואני רוצה להציג עוד נקודה אחת שלא דובר פה עליה והיא המשבר הפסיכולוגי העמוק שגבר חרדי עובר עם ההחלטה שלו לצאת לעולם העבודה. אני חושב שהנושא הזה כמעט ולא מטופל. כיועץ תעסוקתי לגברים חרדיים שעושים תהליך כזה, זו בהחלט נקודה שרציתי להאיר אותה פה בפני האנשים.

תודה, הדובר הבא בבקשה.

שמי בצלאל כהן ועד לפני מספר חודשים הייתי אברך כוילל. לפני כחצי שנה התחלתי לכתוב ניירות עמדה בעבור מכון פלורסהיימר והיום אני עובד במינהלת לקידום תעסוקה של התמ"ת והג'וינט. אני חושב שהנקודה שסיימת איתה של שיתוף פעולה היא הנקודה החשובה ביותר. למען קידום התעסוקות לציבור החרדי הכולל גברים ונשים פועלים מעט מאד אנשים וחשוב שאותם אנשים יעבדו בשיתוף פעולה מפני שיש כאן דברים רבים שצריך להתייחס אליהם. אם אנחנו מדברים על הנקודה שהעלה היועץ התעסוקתי ועל המשבר הפסיכולוגי, שבאמת חבל שלא הוזכר עד כה. עבור צעיר חרדי שחלום חייו, וכל החברים שלו וכל הסביבה שלו דיברו תמיד על לשבת באוהלה של תורה מדובר במשבר קשה מאד, לא קל.

אני יכול רק לומר לך שהממשלה הנוכחית בשנתיים האחרונות הקלה על הקטע הפסיכולוגי, היא לא השאירה ברירות רבות.

אני לא יודע אם זה מקל או מקשה. על כל פנים אני מתפלל בבית כנסת של אברכים, חי בקהילה של אברכים, אני גר פה בירושלים בשכונת רוממה, אני חי את הציבור. מה שאתה אומר אינו נכון. הציבור עדיין לא הפנים את המצב. אנשים חיים בעניות, לווים כספים. הפתרון התעסוקתי אצל רובם בכלל לא נמצא בטווח של הפתרונות האפשריים. שיתוף פעולה פנים חרדי עם גורמים חיצוניים הוא הכרחי. בתוך החברה החרדית חייבים להתעורר. עכשיו בתוקף העבודה שלי בתמ"ת ובג'וינט אני נחשף לכל מיני פעילויות בקבוצות אחרות לקידום תעסוקה. בכל פרוייקט ישנן עמותות חסד שהם כוח מניע של הפעילות הזו והם חייבים להרתם לעניין אבל הם חייבים גם את הגיבוי מבחוץ, את הגיבוי של רשויות מקומיות, של ממשלה ומשרדי ממשלה. בלי שיתוף פעולה של כל הגורמים לא יצא מזה כלום.

לגבי הפעילות הפנים חרדית, אני שותף גם בעמותה שהוקמה לצורך זה. את החוברת שקיבלתם כאן הוציאה הקרן לחינוך ומעשה שהוקמה על ידי יצחק הורוויץ, אח של שי שישב פה קודם. לעת עתה הפעילות שנעשתה היא הוצאת מגזינים אינפורמטיבים על הכשרה מקצועית בעיקר, שחולקו בשמונים אלף בתי אב בציבור החרדי. וגם כינוס של פורום במכון מנדייל, הפורום התכנס פעמיים כדי ליצור את הדיאולוג, כפי שד"ר יעקב לופו אמר, צריך ללמוד לדבר חרדית. חשוב מאד ליצור את הדיאלוג אבל הפעילות הפנים חרדית עדיין צריכה עזרה רבה.

תודה. יהיו כאלה שיעודדו את מה שביקשת ויש כאלה בחברה החרדית שלא. עדיין קיים ויכוח בחברה החרדית בעניין הזה.

בעניין הזה עשיתי סבב אצל רבנים רבים. גיליתי שהדלת פתוחה. יש כאן עניין של גיבוי לא פומבי.

תודה. הרב רביץ בבקשה.

אני רוצה לתרום גם מהפעילות שלי בעבר בעיקר בנושאים האלה. כשאמר ד"ר יעקב לופו שאמרו לו, אם אתה רוצה לפעול בקרב הציבור הזה אז צריך לפתוח כוילל. חשבתי שהוא מתכוון באמת למה שכיוונו פעם. וזה מתקשר לאותו חוסר שיתוף פעולה שיש כיום בקרב הציבור החרדי, למרות העוני הרב והמצוקות. אם היה מישהו מרים את הכפפה ויוצר מצב חדש, שהוא לא דבר שהוא בלתי אפשרי.

ראשית, במסגרת הלימודים, אני יודע שזה קיים במידה כזו או אחרת, שהלימודים הם רק לשעות או לימים מסויימים בשבוע, אבל זה החלק הקל יותר. לו היו מקימים בתוך מפעלים מצב שהאדם יוכל ללמוד ולשייך את עצמו גם נפשית, גם פיזית, גם רוחנית, עדיין בכוילל, שהוא יושב ולומד בתוך המסגרת הזאת, ומקדיש מחצית מזמנו לעבודה. אני מדבר על זמן העבודה כי בלימודים נעשו נסיונות כאלה וצלחו. פשוט מיפעל שמעסיק עובדים כאלה, אני יודע שזה קשה לו מאד, כי להיפך, הם רוצים מה שיותר שעות עבודה. אדם שרכש כבר ידע, הם בדרך כלל לא אוהבים להסתפק בשמונה שעות עבודה ביום. זה אחד המקצועות שאנשים עובדים הרבה יותר שעות מאשר בכל מקצוע אחר במדינה. אבל אני חושב שלחלקים מסויימים ורבים בציבור הזה זה יהיה פתרון מוצלח. אותו אברך כדי שיוכל גם אידיאולוגית וגם נפשית שלא להיתנתק מהזהות הפנימית שלו כבן תורה, ויוכל לעובד מספר שעות ביום, המיפעל יוכל לעבוד כל היום, אבל בתחלופה, אלה לפני הצהריים ואלה אחר הצהריים, עבורו זו תהיה תרומה חשובה מאד והדבר גם יכניס למעגל העבודה הרבה יותר אנשים מכפי שזה נעשה היום.

תודה. אמנם ציינת את זה שבמקומות הלימוד זה עובד, אני יכול לציין שבמכון לב באחת המסגרות לימוד יש שילוב של חצי יום בלימודי קודש, במסגרת כוילל ובחצי השני לומדים הנדסה. בבקשה הדובר הבא.

שלום צהריים טובים, שמי ד"ר אורי אולמן, אני מנהל חטיבת תאום אסטרטגי בעיריית ירושלים. אני רק רוצה לומר שתי נקודות. אם כי אני מניח שלכולם ברור מה העניין של ירושלים, של עיריית ירושלים בנושא, ותודה על ההזמנה. שתי נקודות, אנחנו במקרה דווקא לפני כחודש החלטנו לבדוק מה מספר לומדי מדעי המחשב בירושלים. כיוון שהנתונים שיש לנו הם נתונים שהיו ממכון ירושלים לשנת 2000 שאז דובר על קרוב ל 2700 לומדי מחשב בירושלים מכלל המיכללות.

יש שני פרמטרים, יש את הר חוצבים ויש את הקהילה החרדית.

אני מדבר עכשיו על המיכללות בירושלים כי שמענו היום כמה נתונים. ההערכה שלנו, על פי הנתונים שיש לנו היום היא שמדובר סך הכל על כחמישים אחוזים יותר מהמספר שנקבתי שלומדים היום בירושלים מדעי המחשב פרופר, כלומר לא גרפיקה של מחשבים. זה דבר אחד שרציתי לומר. הדבר השני, מתוך מה שאנחנו רואים, ודווקא קיבלתי לכך חיזוק פה היום, יש הרבה מאד נשים חרדיות וגם גברים שהגיעו מחוץ לארץ וניתן לנצל אותם כמשאב, לא במובן של ניצול אלא לצורך תעסוקה.

אני מכיר מקרים של חברות מארצות הברית שמעדיפות אפילו להעסיק אותן פה וזה עולה להם יותר זול.

נכון, ואנחנו רוצים להכניס אותם, ולאו דווקא דוברי אנגלית. יש גם דוברי צרפתית ושפות נוספות.

דיברת על המספר הגבוה של לומדי מדעי המחשב בירושלים, השאלה היא כמה מהם ניקלטים בעבודה וזה עצם הדיון היום.

אין לי על זה נתונים מפורטים.

אוקי, תודה. רצית להתייחס, בבקשה.

שמי אבי קורנגוט, אני כרגע מייעץ למכון לב. בעבר לפני כשבע שנים הקמנו בית תוכנה עם מכון לב בשותפות עם הרשות לפיתוח ירושלים וחברה הולנדית. החברה קיימת עד היום, רק עברה מירושלים לגבעת שמואל, אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר עליכם כמחוקק, עליכם כמי שיכול לעזור לנושא הזה. ואני מדבר על כסף. יושבים פה חברי כנסת מהחברה החרדית. הצמיחה היא בסדר, ניתן לדבר על הדברים, אבל לדעתי, למיטב ידיעתי, נכון להיום למשרד התמ"ת אין תקציב לעשות עוד קורסים. זה בסדר, אפשר לחפש תעסוקה אבל תקציב להכשרות, התקציב עדיין לא מאושר, אני מקווה שאתם בודקים שבתקציב יהיה כסף להכשרות האלה. אנחנו לא מדברים על סכומים גבוהים. כשאנחנו מדברים על קורסים אנחנו מדברים על קורס בממוצע של חצי מליון שקלים. זה מה שאנחנו מדברים לעשרים שלושים אנשים. נכון לרגע זה, יושבים פה נציגי התמ"ת, אם הם ירצו לפתוח קורסים נוספים למיטב ידיעתי אין עוד תקציבים לנושא.

לכן מה שאני מציע הוא, אין בעיה היום למגזר החרדי לרצות לעבוד. המגזר החרדי רוצה לעבוד מזה הרבה שנים. גם המחקרים הציגו זאת וגם העובדות. יש יותר בעיה למעסיקים היום להעסיק את המגזר החרדי. יש בעיות פסיכולוגיות, חברה כמו NDS או חברת מטריקס שלקחו את העניין קדימה ומרימים את האתגר הזה יקבלו בהמשך את התוצאות הטובות, אבל חברות גדולות יותר או רב לאומיות אחרות שנמצאות במדינת ישראל, עבורן, לקחת קבוצה של אנשים חרדים, כי בודדים הם מוכנים, אבל לקחת קבוצה, לא בטוח שהחברות האלה מוכנות, חלקן השתמש פעם באיזשהו דיון במושג, יש להם מנטליות שונה. את המחסום הזה צריך לשבור.

לכן, אם אתם כוועדה תוכלו לשבור שני דברים, את המחסום של החברות העיסקיות, ועמיר ציין ואחרים ציינו שיעסיקו את החרדים ולא יבהלו כי החרדים אינם מפחידים, והדבר השני זה לוודא שבתקציב המדינה אכן יהיה כסף וגם שר התמ"ת הנוכחי, בהיותו ראש עיריית ירושלים השקיע בנושא הזה כסף בשקט, באמצעות הרשות לפיתוח, וגם היום הוא מוכן להשקיע את הדבר הזה בתנאי שיהיה לו כסף בתקציב, אם לא יהיה לו לא יהיו שום קורסים.

הרב גפני, אתה קודם הערת הערה, ופה אולי זה משתלב, מידיעה או בשאלה הערת, השנה יהיה שינוי בתקציב של התמ"ת בסכום הכסף המיועד לקורסים לציבור החרדי?

שבעה מליון לא עשרה. הם הורידו.

שמענו, יש פה אזעקת הרגעה.

אבל עד שאנחנו מסיימים את השאלה והתשובה, משרד האוצר קיצץ עוד.

אתה יודע, מאשימים את ה 290 מליון של יהדות התורה, בגללם,

ה 290 מליון כבר תפוסים. אנחנו העברנו אותם לפיתוח פרוייטק הלביא, אי אפשר כבר לקחת אותם.

אוקי. עוד התייחסות? בבקשה.

שלום, שמי יחזקאל רוזנבלום, אני מנהל המינהל הקהילתי בוכרים גאולה שזה כולל את כל השכונות החרדיות של מרכז ירושלים והשכונות הוותיקות. אני גם חבר הנהלת הקרן לחינוך ומעשה, שבעצם מנסה להיות איזשהו אירגון גג שיתאם בין כל הגופים, גם גופי הכשרה, גם גופי ההשכלה, גם גופים ממשלתיים וגם מעסיקים בתחום הזה של הכשרה מקצועית לחרדים. מכל מה ששמעתי כאן אני רואה שתי קבוצות של פעילויות. הפעילויות שמכשירות את האדם לסביבת העבודה והפעילות שמתייחסת ישירות למיומנות של העבודה. דיברו על מתמטיקה, אנגלית ועברית, דיברו על גישה לטכנולוגיה, כל אלה זה סוגים של מיומנוית אישיות שמאפשרות לאדם להשיג יותר בקלות את היכולת להתמצא בסביבת העבודה. יש את ההכשרה המקצועית או ההשכלה האקדמית שהם המכשירים הישירים יותר.

בוא תאמר לנו במה אתם מתעסקים?

אנחנו מלווים את הפרוייקטים לכל האורך. לכל האורך באמת כדי שהדברים ייעשו בצורה מתואמת.

ויש דרישה לפעילות שלכם במינהלת, מצד האוכלוסייה החרדית?

מצד האוכלוסייה החרדית הדברים האלה הם בהתעוררות. פתחנו עכשיו שלושה קורסים לנשים בתחומים שהם יותר מקצועיים של עבודת ידיים. במסגרת הקרן אנחנו עובדים גם על הרחבת המקצועות שמיועדים לחרדים. אבל כל זה, ומה שדיבר ד"ר לופו, בתשע השנים האחרונות הגענו בעצם אל היעד. יש הכשרות, יש בוגרים עם השכלה אקדמית, אבל אם לא ימצאו להם מקומות עבודה, הדברים האלה יעצרו את הרכבת. תהיה נסיגה אם לא ישיגו את היעד. לצורך זה לדעתי, מעבר לכסף להכשרה מקצועית, חייבים לדאוג להקצאת סכומים גדולים מאד להשמה בצורה יצירתית ולא שבלונית.

שמי דניאל פריימן. אני מוועדת הטכנולוגיה של לשכת עורכי הדין. רציתי יותר לשאול מאשר להעיר, דובר פה רק על הצד האחד של המטבע, על הצד של העובד כשכיר, ואני רוצה לדעת או לשאול, מה עם הצד היזמי, חברות הזנק חרדיות? אם היינו מגיעים למצב בו החברות, ההנהלה, הגרעין המייסד יהיה חרדי, דברים רבים מאלה שהוזכרו כאן בתור בעיות יפתרו מעצמם.

אז אנחנו נכנסים לליבה של הויכוח האידיאולוגי בתוך החברה החרדית, האם צריך לעורר את זה או לתת למי שרוצה לזחול לתוך הפרוייקטים האלה?

צריך להיות מודעים לכך שיש כספים. יש קרן למו"פ של משרד התמ"ת שמעודדת מחקרים, חברות שמקבלות מענקים. האם יש שם העדפה מתקנת לחברות הזנק שאולי אדם חרדי עומד בראשן או הגה את הרעיון או שיש קבוצה כזו.

חד משמעית לא. אני שלחתי מייל ביום חמישי אל משרד המדע הטכנולוגיה שנותנים מילגות לסטודנטים ללימודי מדעים למיעוטים, לערבים, לנשים, לדרוזים, חרדים לא ראיתי שם.

רק לשאלתך, יש בישראל תחת משרד התמ"ת רשות לעסקים קטנים ובינוניים. מט"י ירושלים שהוא גדול ומוצלח ומתמחה בחרדים. דרך המט"י, ואני מתנצל שאין לי את המספרים, יש פיתוח עסקים בהיקפים גדולים מאוד. זה נכון שבתחומים של IT ובתחומים של טכנולוגיה ההיקפים נמוכים יותר. אבל זה מתוך העובדה הפשוטה שרוב האנשים לא מגיעים עם הרקע המתאים. אנשים חרדים שיושבים בראש חברות טכנולוגיות, הם מעטים ורובם מגיעים מחוץ לארץ. אבל פיתוח עסקים קטנים אינו נוגד תפיסות והוא בהחלט מתפתח בצורה בלתי רגילה.

רציתי להגיד רק שני דברים. דבר ראשון, אני מחזיק את השינויים המוצעים בחוק לעידוד השקעות הון במסלול התעסוקה החדש שיוזמים משרד התמ"ת ומשרד האוצר, ובהצעת החוק הזאת אם יעבור התקציב של 2005 בממשלה, בפירוש יש כאן שימת דגש מרכזית על חרדים ועל עידוד תעסוקה של חרדים. החוק קורא בעצם למעסיקים שיעסיקו יותר מ 25 עובדים חדשים, המדינה תספסד חלק מהשכר שלהם ומה שחשוב לי להגיד פה למחוקק זה דבר ראשון לדאוג שהחוק הזה יעבור. דבר שני זה לדאוג שהוא לא יתקע בבירוקרטיה של חוקים מורכבים מהסוג הזה וזהו עניין קריטי. דבר אחרון זה שאני קורא לוועדה, כדי שהפגישה היום לא תהיה לשווא, זה להמשיך להיפגש בעוד זמן מה.

הייתי רוצה לשאול את זיו מנדל, האם ישנה חשיפה בעולם ההייטק לנושא שילוב החרדים? אתה יודע, ללשכת עורכי הדין יש את הביטאון שלהם, ללשכת רואי החשבון יש את שלהם, בתחום שלכם, האם קיימת חשיפה למיזם הזה שעשיתם עם הציבור החרדי?

תראה החשיפה זה כלים שאנחנו משתמשים, זה יחסי ציבור ובעיקר הרבה עבודת רגליים. אני מסתובב.

השאלה, מעסיקים אחרים, חברות אחרות בתחום ההייטק, נחשפו לפרוייקטים שלכם?

נחשפו כמה שאנחנו יכולים לחשוף. בכנסים ובאירועים ובפגישות. אנחנו לא מספיק מצליחים להגיע, אני חייב לציין, והייתי מאד שמח אם היו מצליחים לייצר לי קשרים ולהביא עסקים נוספים.

כלומר שורש הבעיה היא עוד עסקים.

נכון. אנחנו מנסים גם להתחיל לדבר עם ארצות הברית, עם כמה חברות תוכנה מאד גדולות. אנחנו מנסים לייצר את הקשרים שם. בכל זאת אנחנו חברה של אלפיים עובדים יש לנו את הקשרים ההיסטוריים, אנחנו מכירים טוב את השוק הישראלי וגם חלק מהשוק העולמי, אם הייתי יכול לתת פה קריאה, כל מי שיש לו פה יכולת לתת, אני אקח גם את האתגר. אחרי שאנחנו נגיע לאלף נשים חרדיות אנחנו נקים גם מיזם, במידה והרבנים יאשרו, כי כרגע הרבנים לא אישרו לנו, שמבוסס על גברים חרדים בדיוק בתמהיל שאתה ציינת, כי זה נראה לי תמהיל מצויין. ילמדו חלק מהיום וחלק מהיום יעבדו. אפשר לעשות את זה. זה לא איזה חלום שאי אפשר לממש אותו.

לא הבנתי, הרבנים לא אישרו שיעבדו וילמדו חצי יום, ורק אישרו שיעבדו כל היום?

לא. מה שהם אישרו לנו זה שרק נשים חרדיות יהיו במיזם וביקשו שלא נכניס גברים חרדים כי הם צריכים ללמוד, ואני מכבד את דבריהם.

כן, אבל אני מתכוון לקחת כאלה שהיום לא לומדים בכלל ולעשות שהם ילמדו חצי יום, את זה הרבנים ירשו לך.

מר רון בר יוסף נמצא? אמנם אתה ממונה על הסבת אקדמאים באגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, אבל אתה הנציג היחיד שנשאר לנו מהתמ"ת כאן, אמנם אתה לא בתחום שאני רוצה לשאול אבל השאלה היא, מעבר להכשרה, שמענו מהג'וינט שהם ממשיכים ומנסים לשלב חרדים ולבצע השמה של אותם עובדים. יש במשרד התמ"ת איזה גוף או נישה שאכן מטפלת באותם עובדים? הרי כאן מושקע כסף של המדינה. לפעמים, אחד התיסכולים שהיה לי בדחיפת הקמת הקורסים להכשרה מקצועית, הייתי אומר להם, ריבונו של עולם, זה עוד פרוייטק שהכשרנו, הקמנו קורס, מכללה זו וזו הרוויחה, אירגנה קורס, מה הלאה? השאלה אם זה לא איבוד ממון המדינה לחינם? אתם מפעילים קשר עם המעסיקים? דוחפים לקראת השמה?

יש שני נתיבים שאנחנו פועלים בהם. נתיב אחד זה שאנחנו מקבלים דרישה דרך שירות התעסוקה ושירות התעסוקה שהוא תאגיד ממשלתי על פי חוק במשרד התמ"ת לוקח על עצמו לטפל בתעסוקה בסיום ההכשרה. בחלק השני זה שאנחנו לא פותחים שום פעולה ושום קורס אם אין התחייבות חוזית מול מעסיק, שכשתיגמר ההכשרה הזו הוא יקלוט חלק מהאנשים. למשל, הפעולה שאנחנו עושים עם הג'וינט, עשרה מליון שקלים שהיו בשנה שעברה, רק שבעה וחצי מליון שקלים נועדו לתשומות של הכשרה, שניים וחצי מליון שקלים שהלכו לג'וינט שימשו בדיוק כדי שאנשי הג'וינט יעסקו בקשר שבין ההכשרה לתעסוקה ויממנו את שכרם של עובדי הג'וינט שעוסקים בנושא הזה של השמת אנשים בעבודה.

תודה.

שמי הרשל קליין, אני רכז הכשרה מקצועית של ג'וינט ישראל, הותיק ביותר, שמונה שנים. אני רוצה להתייחס דווקא לדברי חבר הכנסת הרב רביץ. זה זמן רב שמנסים להקים פורום מעסיקים לשמה ולשמו בסגנון שהרב רביץ דיבר עליו. ואם אכן הרב רביץ דיבר פה על כך, אני אבקש ממנו שירים את הכפפה בבמה הרבה יותר גבוהה ויעמוד הוא בראש אותו פורום מעסיקים כדי שאכן ניתן יהיה לעשות את זה לטובת התעסוקה.

אבל אני לא מעסיק אני מועסק.

אנחנו מנסים זמן רב להקים פורום מעסיקים לציבור החרדי מתוך מעסיקים חרדים, חילוניים וכולם.

אנחנו היינו די גלויים ודיברנו על כך בעדינות, יש בעיה במגזר החרדי בעידוד מלכתחילה, את הגברים לעזוב את ספסל הלימודים בישיבה לטובת תעסוקה. אמר לך הרב רביץ, לאלה שלא לומדים לא תהיה בעיה עם אישור הרבנים. מכון לב הרים את הכפפה הזו ויבורך על כך, עבור אותם בחורים שלא מצאו את עצמם על ספסל הלימודים התורניים.

ישנם שלושים אחוז של אברכים שלעולם לא יגיעו לאקדמיה וגם הם צריכים להתפרנס, והג'וינט בכל אופן, עד היום לא נגע באקדמיה כדי לתת אפשרות לאותם אברכים שאין להם מה לחפש בכויללים. אנחנו לא מוציאים אף אחד מהכולל. אנחנו עושים בוועדות הקבלה מיונים כאלו גדולים שמי שרוצה לעזוב את הכוילל גם לא תמיד יוכל לעזוב.

אמרנו שמדברים חרדית, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, לכולם אנחנו צריכים. לסיכום, יש מישהו שרוצה להתייחס, אם לא נעבור לסיכום. בבקשה, הרב גפני.

אני חושב שהדיון הזה שהתקיים כאן היום הוא דיון מאוד חשוב ורציני. קודם כל אני רוצה להגיד לגבי חברת מטריקס. אני מודיע שמה שאמרתי לגבי השכר של הנשים החרדיות במודיעין עילית, לא שיש לי ידיעה בעניין הזה. ראש המועצה אגב לא בארץ, אבל קראתי את זה בעיתון שבמקום להעביר עבודות לסין מעבירים את זה ליישובים החרדים. עכשיו, אם זה לא נכון אז אני ממש שמח על כך כי העבודה שאתם עושים היא עבודה טובה. אבל אם בכל אופן זה נכון הרי שיש בזה דבר מאוד שלילי מכיוון שמשמעות העניין שאישה שאיננה חרדית ולא גרה ביישוב חרדי ועובדת באותה עבודה ומקבלת שכר הרבה יותר גבוה, יש כאן אפלייה ברורה.

אולי בענייני עבודות אנחנו יכולים לעשות עסק עם הסינים.

הרב רביץ אתה יכול לעשות עסק עם החרדים כי הבעלים של חברת התוכנה הגדולה ביותר בארץ הוא יהודי חרדי מארצות הברית. מוריס וולפסון, והוא מעביר עבודות להודו.

נכון, על כל פנים מה שאני רוצה לומר לגבי חברת מטריקס זה שמה שאמרתי שמעתי מהעיתון ואם הדברים אינם נכונים אז אני מאד שמח על העניין ואני מאוד מברך על הפרוייקט הזה. מה שבטוח הוא זה שהציבור החרדי איננו נחות דרגה.

אני רק רוצה להוסיף. ישנן נשים רבות מאוד שחוזרות לעבוד אצלנו בגלל שהסביבה אצלנו מתאימה לאישה חרדית. גם מירושלים וגם מתל אביב וגם מבני ברק אני מצטערת לומר, חוזרות לעבוד אצלנו כי זה מתאים להם.

בואו נחזור לדיון.

מה שאני מבקש לומר לגופו של עניין. אמרתי שהדיון הזה הוא דיון מאד חשוב. הבעיה שלנו כנציגי הציבור החרדי, וזה חוזר על עצמו כל הזמן. יש פה נכונות עיסקית והכל היה יכול להעשות אחרת. הבעיה שלנו שמייד מכניסים את זה לתחום האידיאולוגי. כלומר, אתה יכול לשבת בוועדה כזאת, בוועדה מקצועית ופתאום נזרקת לך האמירה שצריך ללמוד את הליבה. מייד. לו הדיונים עם הציבור החרדי ועם נציגיו בכנסת היו דיונים מקצועיים היה לנו הרבה יותר קל. זה ברור. הציבור החרדי הוא ציבור גדול. יש ציבור חרדי גדול ומשכיל. אז אולי יש כאלה שלא מבינים מה הוא למד, אבל בסדר. אנחנו יודעים שאדם שבוגר ישיבה ויוצא לעבודה, עם הכשרה אם הוא צריך אותה, ואם הוא לא צריך הכשרה, הוא ברמה שיכלית גבוהה. הוא לא בא מכלום, הוא לא בא מאפס, בניגוד לכאלה שמתייחסים אל זה כך. ואז, יש אצלנו את תופעת הגטואיזם. ברגע שבא מישהו ונלחם נגד האידיאולוגיה שלנו, אנחנו מייד נעמדים כמו בחומות הגטו וזהו. לא ניתן שום שינוי. כלום לא ניתן לו לעשות. לו הדיונים כאן היו מקצועיים, ולא נזרקים כל רגע אמירות לחלל האויר, הכל היה יותר קל. ותדעו לכם, שהקשיים שיש לנו, ואתם יותר מאיתנו צריכים לומר את זה, שבכל פעם כשיש מלחמה אידיאולוגית זה גורם לציבור שלנו לסגת אחורנית. אתם צריכים להתריע לא אנחנו. כאשר מגיע הנושא של הליבה ומגיעים נושאים מהסוג הזה, אני מבקש מכם, תעזרו לנו בעניין הזה. פשוט להתריע. אתכם ישמעו.

אני מאד מברך על הדיון הזה. יכול להיות שאנחנו נצטרך לצאת מהדיון הזה ולהגיד, אנחנו מתנגדים לכל מה שהיה פה. למה? כיוון שמישהו משינוי יגיד, אתם רואים, צריך ללמוד ליבה, ואז אנחנו נאלץ לסגת. תאמין לי. אנחנו כבר מכירים את העניין ואני מקווה שזה לא יקרה הפעם ואתם צד גדול בעניין. דרך אגב, אני רוצה להגיד היות ואיש משרד האוצר כבר לא פה, זה לא כל כך יפה שאומר את זה אבל תדעו לכם שקיימת אפליה גדולה לגבי הציבור החרדי ונציגיו בכל החברות הממשלתיות. הרב רביץ הגיש הצעה בעניין הזה. אני רק יכול לספר לכם שהייתה אישה חרדית עם תארים, משכילה ברמה הכי גבוהה. הייתה דירקטורית באחת החברות הכלכליות הגדולות בארץ. מה יותר יפה מזה? הנה, עידוד, גם נשים וגם מהמגזר החרדי. הליכוד הגיע, השרים קיבלו את המשרות וסילקו אותה. שר ושרה. כולם יודעים שמבחינה מקצועית היא הייתה מעולה. אבל לא ניגע בזה כעת.

אני רק רוצה לתת עצה. ככל שהנושא הזה יהיה פחות מימסדי כן תצליחו יותר. החברה החרדית לא תוכל בעת הזאת, כמו שבארצות הברית בעצם כן יכולים, לומר שיש כמה שיטות חינוך ושיטות לימוד וכו'. ולומר שיש ישיבות ויש כויללים ויש הכשרה מקצועית אותה שורה של דברים. כדי להצליח כדאי לפעול רק באופן לא מימסדי, אחד אחד, לא קבוצות, כי זו באמת בעיה אינדיבידואלית. מבחינת הכלל כולו היינו רוצים שכולם יהיו שקועים בתורה כל ימי חייהם. זה הכלל הגדול. אבל המציאות היא הרי לא זאת. המציאות היא שיש כאלה שאינם יכולים. בואו ולא נעשה מזה מימסד, אלא, איך אתה זיו מנדל ממטריקס אמרת, אתה עובד עבודת רגליים, מחפש פה ושם, ואתם תמצאו. אבל, הבה ולא נעשה מזה דבר מימסדי. יש כמה אירגונים נפלאים שקמו, ואז בא להם משהו בראש והם התחילו לעשות הרבה שטוצים סביב זה והם נפלו, ואתם יודעים למי אני מתכוון.

תודה. אני רוצה לקרוא את הודעת הסיכום של הדיון הזה של הוועדה. 1.הועדה קוראת לגופים הרלוונטים, משרדי הממשלה, גופי תעשייה, רשויות מקומיות, לסייע למגזר החרדי במציאת מקומות עבודה בתחום ההייטק. הם נתפסים כחיל חלוץ לקידום התעסוקה במגזר החרדי ואי הצלחתם עלולה לטרפד את כל הפעילות בתחום בעתיד. 2. כמו כן הוועדה ממליצה לשפר את ההכשרה המקצועית והאקדמית הניתנת לנשים החרדיות, מאחר והן הקבוצה שנוטה יותר להשתתף במעגל העבודה והן בעלות השכלה כללית רחבה יותר משיש לגברים. 3. יש להתאים את תוכניות ההכשרה המקצועית והאקדמית לדרישות השוק בכלל ולדרישות הקהילה החרדית בפרט. 4. מתן ייעוץ מקצועי לפני ההרשמה ללימודים וכן הקמת גוף הכוון תעסוקתי שיסייע במציאת עבודה בסיום תוכניות ההכשרה. 5. בניית תוכניות הכשרה במימון ממשלתי, שיקבל את המעבר מעולם הישיבות לשוק העבודה. כמו כן הקמת מסגרות תעסוקה ספציפיות למגזר החרדי על ידי הממשלה, סיוע ביזמות וכו'.

אני מוסיף סעיף נוסף, הוועדה קוראת לממשלה לקבל החלטה לאפלייה מתקנת בקליטת החרדים בעבודה כפי שנעשה לגבי העדה האתיופית. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון, כמובן לאנשי המיכללות, נציגי המעסיקים, וירבו כמותכם. כמו שאמרנו, לא לנסות להפוך את זה באמת לנושא אידיאולוגי להביא את האברכים כי זה לא יקרה. זה יבוא בזליגה ובזחילה. לגבי הנשים, זה לגיטימי. במצב התעסוקתי היום במשק כשיש מפרנס יחיד בבית, והאישה רוצה ליטול את זה על עצמה במגזר החרדי, זה גם ברכה והצלחה ותבורכו על כך. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00