ערעורים, רוויזיות והתייעצות סיעתית, תקנון-שאילתות, קביעת ועדה

5
ועדת הכנסת
22.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 213
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ג באדר א' התשס"ה (22.2.2005), שעה 9:00

1. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. קביעת זמן מינימלי לרוויזיות ולהתייעצות סיעתית.
3. שינוי בתקנון הכנסת - התראה על מענה שאילתות.
4. קביעת ועדה לדיון בפרק י"ג, סעיף 60, להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004.

חברי הוועדה: רוני בר-און - היו"ר
דניאל בנלולו
רשף חן
אהוד יתום
איתן כבל
גדעון סער
מאיר פרוש

חברת הכנסת גילה פינקלשטיין - סגנית יו"ר הכנסת
חבר הכנסת אריה אלדד
חבר הכנסת דוד טל
חבר הכנסת מיכאל נודלמן
חברת הכנסת מרינה סולודקין
חיה רפאל - ממונה על נושא השאילתות


מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

רשמה: תמר שפנייר


ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון - ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. אנחנו מקדמים בברכה את נציגת הנשיאות, חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, ומאחלים לך שתצליחי בתפקידך.

יש לנו ערעור אחד - ערעורו של חבר הכנסת מיכאל נודלמן, שעניינו ההחלטה להשעות את כל יצוא הנשק הישראלי לגרוזיה. בבקשה, חבר הכנסת נודלמן. וכן הצעה נוספת של חברת הכנסת סולודקין - הרעה ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה, עסקת טילים וביטול מכירת הנשק לגרוזיה.

אני חושב שבמצב הנוכחי, שנציגים שלנו ביקרו ברוסיה לקראת ההחלטה שלהם, אנחנו צריכים להגיד להם: אתם עושים אותו הדבר עם העסקה עם סוריה. אנחנו לא יכולים להסכים לזה בלי עסקה שהם לא נותנים נשק לסוריה ואז אנחנו לא נותנים לגרוזיה. אני חושב שזאת חולשה שלנו. אני חושב שאם משרד החוץ לא רוצה לדבר - אנחנו, חברי הכנסת, צריכים להגיד לדיפלומטים הרוסים ולרוסיה שככה לא נוהגים. אם אתם רוצים שאנחנו לא ניתן נשק לגרוזיה, אתם לא צריכים לתת נשק לסוריה. אני חושב שעכשיו זה חשוב יותר מכל הנושאים האחרים.

העניין ברור לחלוטין. גברתי סגנית היושב-ראש, בבקשה.

אנחנו בדרך כלל מאשרים חמישה נושאים, הפעם אישרנו שישה נושאים שאנחנו חושבים שהם מאוד-מאוד דחופים - הנושא של איום על חיי השרים, הירצחו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, עובדים זרים הגרים בכלובים, דו"ח על אלימות מינית, תוואי הגדר. יש הרבה דוברים, ואני חושבת שביום רביעי נישאר כאן עד חצות.

אני אבוא ב-11:30 בלילה לראות אם נישאר עד חצות. אם יעברו בדקה את חצות הלילה, גם אני אצא צודק, כי יֵצא שישבו פעם ביום חמישי...

דעתי כדעתו של חבר הכנסת נודלמן. אני סבור שיש פה לפחות שני נושאים שבהם אושרו הצעות של שני דוברים בלבד - העובדים הזרים והדו"ח השנתי על אלימות מינית, כך שקשה לי להניח שנגיע עד חצות.

אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד קבלת הערעור ומי נגד?

הצבעה

בעד קבלת הערעור - כולם
נגד - אין
נמנעים - אין
הערעור נתקבל.

הערעור התקבל פה אחד. אנחנו מאחלים לך, חבר הכנסת נודלמן, ולחברת הכנסת סולודקין בהצלחה, ובעיקר שתצליחו להציל את מערכת היחסים עם גרוזיה. זה חשוב.

קביעת זמן מינימלי לרוויזיות ולהתייעצות סיעתית

ועדת הכנסת דנה בפנייתו של חבר הכנסת דוד טל להסדיר את הנושאים של רוויזיה. ביום 23 ביולי קיימנו דיון ראשון בהצעה, סוכם לקבל מידע מפרלמנטים שונים. קיבלנו את התחקיר של הממ"מ. ביום 19 באוקטובר שבנו וקיימנו דיון שני בעניין, וסוכם כי תובא הצעה מגובשת כנוהל יושבי-ראש הוועדות לגבי רוויזיות, התייעצויות סיעתיות. חבר הכנסת רשף חן טרח והכין לנו הצעה. עכשיו בפעם הראשונה רואה אותה וקורא אותה.

זאת תהיה פנייה מטעם ועדת הכנסת אל יושבי-ראש ועדות הכנסת ואל חברי הכנסת ועניינה דיון מחדש (רוויזיה) והתייעצות סיעתית. "ועדת הכנסת דנה בפנייתו של חבר הכנסת דוד טל להסדיר את הנושאים של רוויזיה (דיון מחדש כלשון סעיף 110 לתקנון הכנסת) והתייעצות סיעתית. ועדת הכנסת מבקשת להבהיר ליושבי-ראש הוועדות ולחברים בהן, כי יש לנהוג בנושאים אלה - קרי רוויזיה והתייעצות סיעתית - בהגינות ובתום לב. משמעות הדבר היא שחבר ועדה אינו צריך לבקש רוויזיה או התייעצות סיעתית למטרות עיכוב הדיון והטרדה בלבד. חבר הכנסת רשאי לבקש זאת, כאשר הוא מאמין שביכולתו לקרוא לחברים שלא נכחו בהצבעה באופן שתוצאות ההצעה ישתנו, או כאשר הוא זקוק להתייעץ עם סיעתו בדבר אופן הצבעתו. כאשר יושב-ראש הוועדה נוכח שבקשת חבר הכנסת נעשתה בתום לב, עליו לנהוג בסבירות ולתת זמן מספיק לשם הזמנת החברים או לקיום ההתייעצות הסיעתית, לפי העניין.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנמק מדוע על אף שראיתי כאן את הנוסח של חבר הכנסת חן אני סבור שאין שום צורך לעשות כל שינוי במצב הקיים. בא חבר הכנסת רשף חן ומכניס עקרונות הקיימים במשפט המינהלי, הוא עקרון תום הלב, עקרון הסבירות, ההגינות וכדומה. חזקה על יושבי-ראש הוועדות השונים שאלה העקרונות אשר ממילא מדריכים אותם בפעולתם. עם זאת, פעמים רבות לכל אחד מאיתנו, בין הוא מהאופוזיציה ובין אם הוא מהקואליציה, יש טענות. אני יכול לטעון מדוע אדם מבקש רוויזיה יומיים או שלושה אחרי קיום הדיון, כאשר פתאום הוא מתעשת ולא היה צמוד לדיון כאשר הצלחתי להעביר הצבעה, ומישהו אחר יכול להגיד מדוע במקרה אחר ניתנת רק דקה. אנחנו גם לא יכולים לעקר את המשחק הפרלמנטרי באופן מוחלט. אנשים מבקשים רוויזיה, למשל כאשר יש תקציב ולפעמים אתה מצביע על עשרות וגם מאות הסתייגויות בלילה אחד בוועדת הכספים. זה כלי הנשק של האופוזיציה - היא מבקשת רוויזיה. אם אגיד: צריך להיות זמן מינימלי של חמש דקות, לעולם לא אגמור את ליל ההצבעות הזה.

נחריג את ליל ההצבעות הזה.

אני לא רוצה להחריג, מכיוון שאין רק ליל ההצבעות על התקציב. יכול להיות גם היום שבו מאשרים את חוק פינוי-פיצוי וגם עליו היו מאות הסתייגויות. רשימת המצבים הפרלמנטריים היא מאוד רחבה, מאוד גדולה, ואנחנו לא יכולים לקבוע סט של עקרונות שנכון לכל מצב נתון. אנחנו חייבים לסמוך על ההגינות של אותו יושב-ראש ועדה, בדרך כלל יושבי-ראש הוועדות נוהגים בהגינות ואם אכן התהפך הרוב או אם בעצם נדרשת התייעצות אמיתית, הם מאפשרים את הדבר הזה. בסופו של דבר כל כניסה למתחם הזה יכולה לפגוע גם באופוזיציה, כי אם נכנסים ופותחים את כל מערכת הכללים, אתה יכול להגביל אותה. בסך הכל, הרבה פעמים רוויזיה היא צודקת כאשר יש פורום רנדומלי שמקבל החלטה בנושא מאוד קריטי, ויש מקרים שהיא סתם טורדנית. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע פשוט לא לשנות ממצב הדברים הקיים.

אני לא רואה שאנחנו משנים בקריאה הזאת - -

בוודאי שאנחנו משנים. אני לא מקבל את זה שהוא קובע סט טעמים מוגבל מדוע צריך לבקש רוויזיה ומדוע צריך לבקש התייעצות סיעתית, או שאנחנו באים ואומרים "הגינות ותום לב". הגינות ותום לב אלה דברים שקיימים מכוח - -

אם אתה יוצא מתוך הנחה שכך ממילא נוהגים, אז מה הבעיה?

כשיושב-ראש ועדה או אדם פה בבית מפעיל כוח לפי התקנון, אני יוצא מתוך הנחה שהעקרונות חלים על ההתנהגות שלו.

ולא ראויים כאן הדברים שתמיד נוהג יושב-ראש הכנסת לצטט את מנהיג הליכוד המנוח, מנחם בגין, שגם המובן מאליו ראוי שייאמר מפעם לפעם?

איפה הוא ואיפה אנחנו.

אל"ף, המובן מאליו צריך שייאמר, אז הנה אמרנו. אבל לא חייבים להגיד אותו בתקנון. מנחם בגין כאופוזיציונר וכראש ממשלה חי טוב מאוד עם התקנון כפי שאנחנו מכירים אותו בלי פירוט, ובסופו של דבר השאלה אם יש הגינות ותום לב תלויה באנשים ולא תלויה בסעיפים.

דווקא בשאלה הזאת שהיא קצת יותר עקרונית, לפחות כפי שהיא מוצגת כאן כרגע, מעניין אותי לשמוע את דעתו של יושב-ראש ועדת האתיקה של הכנסת.

אני לא חושב שזה קשור לאתיקה, אבל אם לא מעגנים את זה ממש בתקנון אלא זאת רק קריאה ליושבי-ראש הוועדות, אני לא רואה בזה פסול.

נשמע עכשיו את חבר הכנסת רשף חן.

צריך לזכור שחבר הכנסת חן כתב את זה בזמנים הטובים...

ולמרות זאת דעתי לא השתנתה.

חזקה עליו שהוא לא משנה את דעתו בשום עניין, לכן הוא עבר מהקואליציה לאופוזיציה.

חבר הכנסת סער, הסכמתי עם כל מה שאמרת עד שהגעת לסוף, כי אני מתקשה להבין איזה פגם או בעיה אתה יכול למצוא בהחלטה.

חבר הכנסת סער אומר שהוא לא רוצה להגביל את שיקול הדעת של היושב-ראש. אם לפעמים היושב-ראש, בגלל צרכים קואליציוניים-אופוזיציוניים-פוליטיים, משתמש במכשיר הזה גם כמניפולציה - צר לי לומר את הדברים עלי כתב - הוא אומר: אני לא במצב - -

אני לא מסכים עם זה. למה חבר ועדה שהוא באופוזיציה לא יכול לבקש רוויזיה כדי לעכב את הדיון? זכותו לנסות לעכב את הדיון וזכותו של היושב-ראש לא לאפשר זאת. זה תפקידו של חבר הכנסת באופוזיציה, מיקי איתן עמד 12 שעות על הדוכן במליאה לצורכי עיכוב הדיון. זה לגיטימי.

יש תיאוריה ויש פרקטיקה. מה שכתוב בהצעה שלי זאת התיאוריה, זה בא ואומר: בעולם מושלם שבו כולם פועלים פשוט כדי לקדם חקיקה יעילה בכנסת, לא מעניין אותם שום דבר אחר, יכולים להתעורר מצבים שצריך להתייעץ עם הסיעה, יכול להתעורר מצב שאתה רוצה לקרוא לאנשים אחרים. לזה נועד התקנון, על זה חשבו כשניסחו את התקנון וזה מה שכתוב פה, ואת זה צריכים לעשות בתום לב שני הצדדים. כולנו פה חיים גם בעולם הפרקטיקה. בעולם הפרקטיקה לפעמים אנחנו משתמשים בתקנון ובכלים שניתנו לנו למטרות מאוד נקיות ויפות כדי לקדם מטרות אחרות, שהן אולי לא בלתי חוקיות אבל הן בוודאי לא הכוונה המקורית שלשמה נכתבו הסעיפים האלה בתקנון.

מה שבעצם נאמר כאן הוא, שכאשר חבר הכנסת משתמש בזה למטרות הלגיטימיות התקנוניות, יושב-ראש הוועדה צריך להשיב באותה מידה ולא לעשות משהו שהוא ניצול מעמדו כיושב-ראש הוועדה. לעומת זאת, כאשר יושב-ראש הוועדה נוכח - ולא קשה לזהות את זה - שחבר הכנסת בעצם מבקש רוויזיה כדי לבקש רוויזיה, כדי למשוך את הזמן, שאין שום סיכוי לשינוי והוא לא באמת צריך התייעצות, גם הוא יכול לנהוג באותה מידה. לכן זה לא מעוגן בתקנון, כי את כל מה שאמרתי עכשיו אי אפשר לעגן בתקנון אלא אתה אומר: רבותיי, שני הצדדים צריכים לנהוג בתום הלב. כאשר הצד היוזם, חבר הכנסת, לא נוהג בתום לב - גם יושב-ראש הוועדה יכול לנהוג באותה מידה.

זה סוג של דברים שאתה אף פעם לא יכול להתקיף אותם באמירה כתובה. אפילו אם הייתי משווה את זה לסוג של דיון בבית משפט, הרי לפעמים בקשות דחייה או הפסקה או התנגדויות, חלק מהן זה סוג של מניפולציה והשופט - אם אני יכול לעשות, חס וחלילה, את ההשוואה בין שופט ליושב-ראש ועדה בכנסת, ויסלח לי הפרוטוקול על עזות הפנים שלי שאני משווה בין שני התפקידים האלה - גם השופט יודע להעריך מתי זאת מניפולציה והוא יודע לשחק את המשחק. לפעמים הוא גם נותן למניפולציה לעבוד, כי חשוב לו בשביל ניהול הדיון שגם המניפולציה תעבוד.

אני לא יכול להתווכח עם הנייר, אבל בסופו של דבר לטעמי הֵיזקו יהיה גדול מתועלתו, כי אז באמת יתחילו ויכוחים: אבל ועדת הכנסת אמרה שרק אם יש לזה סיכוי ורק אם זאת התייעצות אמיתית. לא הייתי מכניס את הרגליים של יושבי-ראש הוועדות לסד הזה שהנייר הזה, שהוא נייר טוב, עושה להם.

אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, זה סד? זה ניסיון הכי מינורי להעלות את הנושאים הללו למסלול ראוי ותקין, ולמנוע שתהיה עריצות ושרירות לב של איזשהו יושב-ראש ועדה. לצורך העניין, היות וכולנו חברים וכולנו אוהבים איש את רעהו, רוב יושבי-הראש נוהגים כראוי. דא עקא שיש כאלה שלא נוהגים בהוגנות, ולכן באה ההצעה הזאת; ויש כאלה שלא נוהגים בתום לב, ולכן הגשתי את ההצעה הזאת. אני נמצא בפוזיציה כזאת שאני מרגיש חלשלוש וקטן, אין לי 30-40 מנדטים שבכוחם לכופף את היושב-ראש או את דעתו בצורה כזאת או אחרת. אני מדבר כרגע על השכל הישר נטו, משום שלגבי זה אני בטוח שכולם תמימי דעים. צריך לוודא שדרך ההתנהלות שלנו תהיה ראויה. אני חושב שדרך ההתנהלות הזאת היא לא ראויה. כי אם אומר לי יושב-ראש, ולא משנה מי, כשאני מבקש רוויזיה - עוד 15 שניות רוויזיה. ואם אני מבקש התייעצות סיעתית, הוא אפילו לא נותן לי לזמן לרדת לאגף החדש להביא את חברי לסיעה - זה לא ראוי.

אני מנסה, אדוני היושב-ראש, לתת משהו מידתי סביר, לתת ליושב-ראש לקבוע מתי תהיה הרוויזיה, הרי הוא גם יכול לקבוע שהרוויזיה תהיה בעוד שבוע ימים. אני לא בא להפקיע ממנו את הסמכות הזאת, אני רק אומר: תן לי את הזמן הסביר להתייעצות סיעתית. יש לי בסיעה רק שניים חוץ ממני, תן לי זמן להביא שניים, לא להביא ארבעים. אני צריך פרק זמן של 10 דקות. אני אומר: לא 10 דקות, תן לי 5 דקות, תן לי 3 דקות, ובלבד שלא תהיה שרירות לב של היושב-ראש.

אני חושב שההצעה של חבר הכנסת חן היא טובה, אבל גם מדבריו של חבר הכנסת סער אני מבין שלא יהיה לזה רוב. לכן אני אקל גם על חבר הכנסת סער וגם עליך ואמשוך את ההצעה, ואתן לציבור לקבוע אם ועדת הכנסת נהגה נכון כפי שנהגה כשדחתה את זה, או שלא נהגה נכון.

אין ספק שהנושא של רוויזיות והתייעצות סיעתית הפך להיות כלי לא ענייני, אבל לא רק יושבי-ראש הוועדות אשמים.

לא עכברא גנב אלא חורא גנב.

בדיוק. ברגע שחברי הכנסת הפכו את זה לכלי בשביל לעכב, מעבר לנסיבות הפרלמנטריות שלשמן הכלים האלה נוצרו - -

אז בוא נבטל את זה.

לא צריך להוריד את זה מהתקנון. אני חושב שיש כאן העניין של המידתיות.

צריך להיות עניין של מידתיות.

אתה גם תודה שכאשר מדובר בנושאים אמיתיים, כשחברי כנסת מבקשים רוויזיה והתייעצות סיעתית, הם לא מקבלים רק 20 שניות.

אני חושב שיש לי הצעה טובה. מכיוון שברור לכולנו, גם מניסיון החיים, שאלה דברים שאין להם שיעור, לא בקשר להתנהגות חברי הכנסת וגם לא בקשר להתנהגות יושבי-הראש, ומכיוון שאנחנו לא רוצים לקבוע ולו על הדרך הרכה של הצעת המכתב שאתה הצעת - כדי שלא יהיו ויכוחים על הפרשנות של הדברים הכתובים בו, אנחנו נעביר עותק מפרוטוקול הדיון בנושא בכל שלוש הישיבות לכל יושבי-ראש ועדות הכנסת. שהם יקראו ויבינו מה היו הדעות בוועדת הכנסת, ולמה לא נתקבלה החלטה ומה היה מגוון הדעות בדיון הזה.

נחה דעתך, חבר הכנסת טל?

אדוני, אני מושך את הצעתי.

תודה רבה. חבר הכנסת דוד טל מושך את הצעתו. אנחנו פטורים מהצבעה, ואנחנו מודים לך על זה שזיכית אותנו בזכות לקיים את הדיון הזה שהיה חשוב כשלעצמו.


שינוי בתקנון הכנסת - התראה על מענה שאילתות

אנחנו עוברים לדון בהצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד לתיקון התקנון בנושא התראה על מענה שאילתות. זה הדיון הראשון בנושא. חבר הכנסת אלדד, נא להציג את הצעתך.

ההצעה באה לנסות לשפר את מעמדו של מוסד השאילתות ההולך ומידרדר. הדברים מוכרים. בסופו של יום עולה שר או סגן שר, היושב-ראש קורא רשימה של שאילתות – לפרוטוקול, לפרוטוקול, לפרוטוקול, לפרוטוקול, הולכים הביתה. פה ושם יש כאלה שנשארים. חלק מהדברים זה מכיוון שחברי הכנסת מתעצלים ולא נשארים עד סוף הדיון, אבל חלק אחר זה בגלל זה שאנחנו יודעים על כך שהשאילתא זוכה – לפעמים אחרי חצי שנה – לקבל תשובה, בבוקרו של אותו יום.

אני מציע – אני לא יודע כמה זה ישפר, אבל נראה לי שאין הנזק גדול – שתינתן התראה של שבוע על מועד המענה לשאילתות.

שבוע זה כמעט בלתי אפשרי.

שלושה ימים. בתחילת השבוע.

הטריגר בשבילי להסתכל על זה היה יום ששרת החינוך והתרבות פשוט התפוצצה. הזעיקו אותה והחזיקו אותה פה עד עשר וחצי בלילה, על אפה ועל חמתה, ועל 33 שאילתות לא היה חבר כנסת אחד באולם. היא פשוט עמדה שם במבוכה. אני מניח ששר שמכבד את עצמו בוודאי מתכונן למעמד של תשובה על שאילתות. זאת תמונה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. ואז שרת החינוך אמרה משהו לפרוטוקול והיא צילצלה אליי מהדרך נסערת.

היא לא הסכימה לתת את התשובות לפרוטוקול.

היא צילצלה אליי מהדרך אחוזת כעס ומבוכה, ואמרה: מה קורה פה.

השאלה, באמת, אדוני מזכיר הכנסת – אני מבין שזה תיאום עם השרים ואתה לא יודע מתי השרים באים, ולפעמים הם קובעים והם "מבריזים" אחר כך. השאלה באמת אם אי אפשר לתת מנגנון התראה מהסוג הבא – אתה מודיע לחבר הכנסת 48 שעות לפני המועד שבו השאילתא שלו צפויה לקבל מענה מעל הדוכן, וחבר הכנסת מחויב בתוך 24 שעות להשיב לך אם הוא יהיה נוכח באולם, ורק אז הרשימה תיכנס לשר. מי שלא השיב לך תוך 24 שעות או השיב שהוא לא יכול להיות, אתה אומר לשר "זה הולך לפרוטוקול במנגנון שלנו, ואל תעמוד על הדוכן כמו טיפש"; במעמד כזה היושב-ראש נראה כמו טיפש והשר נראה כמו טיפש, והכנסת נראית טיפשה.

יכול להיות שבאותו מעמד של 33 שאילתות ששרת החינוך היתה צריכה לענות עליהן, היו אומרים לך, אדוני המזכיר, יש רק 3 או 10 אנשים שיהיו באולם, ואז השרה היתה יודעת לתכנן את הזמן, גם אתה היית יודע לתכנן את הזמן, וכל המחזה המביש הזה היה נחסך מאיתנו. אם אתה יודע לתת פתרון טכני לטכניקה הזאת - -

אם יהיו 10 חברי כנסת, השרה תישאר פה עד 11:30 בלילה.

אין שום ספק שאנחנו, חברי הכנסת, מגישים שאילתות. הסיטואציה ברורה, אני לא רוצה להרחיב. אבל אני רוצה לומר גם את הצד השני. רוב השרים – ואפשר לבדוק את זה – כשהם נותנים את התשובות, אני כבר לא מדבר על תוכנן, שלעתים זה נראה כמו מצוות אנשים מלומדה, אבל זה דיון אחר.

הם מקריאים לפרוטוקול. אם אתה שואל שאלה נוספת שאלת הבהרה, לא תמיד יש תשובה.

זה עניין אחר.

זאת נקודה להסתכל על מוסד השאילתות. אני כרגע רוצה לטפל בבעיית לוויין.

בעיית הלוויין היא גדולה. כשאני מגיש שאילתא לפני שלושה חודשים, שהיתה רלוונטית – אני מגחך את עצמי לדעת, אני אשאר עד 11:00 בלילה לשמוע שכבר גמרו את השבעה, היתה אזכרה ועוד מעט מועד השנה מגיע. עם כל הכבוד, אני הגשתי שאילתא לשרת החינוך, וייאמר לזכותה שהיא יחסית שרה שמשיבה על שאילתות בלוח זמנים סביר.

והיא באה בעצמה ולא שולחת את הסגנים.

אלא מאי? המוסד הזה צריך לעבור מן העולם.

לכן צריך לשאול שאילתות כמו על שחרור אסירים, שזה תמיד יהיה אקטואלי...

התפרצת לדלת פתוחה. קודם כל, שחרור אסירים זה ברשימת אותם נושאים לסדר היום שהם כבר בני שנה וחצי בפרוטוקול, וקיבלו אתמול הצעה דחופה לסדר היום בנושא תוואי הגדר שגם עלה לפני שנה וחצי.

כשהם עונים על השאילתא, זה ששאל אותה כבר שכח אותה.

אדוני מזכיר הכנסת, נשמח לשמוע את דעתך.

ראשית, אנחנו מוכנים להתמודד עם כל הצעה שאנחנו יכולים להודיע. נמצא את הדרך איך להודיע לכל חברי הכנסת מה המועד של התשובות.

אני רוצה שתהיה הודעה גם הלוך וגם חזור. אתה גם מודיע, וגם חבר הכנסת מתחייב להיות באולם אלא אם הוא הודיע אחרת ואז אתה מוריד את זה מסדר היום.

אני רואה שחיה רפאל, שמטפלת לנו בשאילתות, מחייכת כי היא יודעת שאנחנו קודם צריכים שהשרים יודיעו לנו בעוד מועד על המענה לשאילתות.

זה לא ידוע לך 48 שעות מראש?

לפעמים אתה יודע מהיום להיום.

לוקח להם שלושה חודשים לענות.

אז תדבר עם השרים, אדוני המזכיר.

לפעמים השר צריך לענות, והשר לא מגיע.

דבר ראשון, אני הולך לדבר עם מזכיר הממשלה, אנחנו משתפים פעולה יפה, ואני אבקש גם את עזרתו. אם נצליח להביא לפחות לכך שהשרים יודיעו לנו – אנחנו מאוד רוצים לדעת מי יהיה במליאה.

אם זה ישים, אחרי שדיברת עם מזכיר הממשלה, אני רוצה לעשות את זה נוהל עבודה לפני שאנחנו מתקנים את התקנון ומשנים סדרי עולם. נעשה את זה נוהל עבודה ונעבוד לפי נוהל העבודה הזה עד סוף המושב הזה והמושב הבא. נראה, אם זה עובד – נשנה את התקנון.

דבר שני, אני מסב את תשומת ליבך שבתקנון אין סנקציות כלפי שרים.

לא. הסנקציה תהיה לגבי חבר הכנסת.

אבל קודם כל לגבי תשובות, זה הדבר המרכזי. כתוב "21 יום, עוד 21 יום, ועוד 7 ימים" ותמו 49 יום, השר לא עונה, ולא עוזר כלום. אני בדרך כלל מנסה לעשות משהו, אז שלשום כתבתי מכתב ל-8 שרים, הסבתי את תשומת ליבם שהם לא השיבו להרבה שאילתות בזמן, ואני חושב שלפחות לגבי אחד או שניים הסבתי את תשומת הלב שיש שאילתא אחת או שתיים שלא השיבו במשך שנה. זאת מלחמת עולם שלנו כל הזמן. יש בעיה, צריך לטפל בזה.

האמת היא שאריה זוהר ממזכירות הממשלה הוזמן הנה, הוא אמר שזאת עבודה מנגנון של הכנסת, שזאת עבודה שלך מול מזכיר הכנסת ולכן הוא לא התייצב פה.

אני אדבר היום עם מזכירוּת הממשלה.

תדבר איתם, תחזור אלינו עם תשובה. ואם ההצעה שהציע הפורום הזה היא ישימה, נעשה את זה נוהל עבודה, נעבוד לפי נוהל העבודה הזה. אם זה גם יעבוד, נלך הלאה לתיקון תקנון.

תודה רבה.

אני מבין שבעניין הזה נחה דעתך.

קביעת ועדה לדיון בפרק י"ג, סעיף 60, להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

הסעיף הבא והאחרון, קביעת ועדה לדיון בפרק י"ג, סעיף 60, להצעת חוק המדיניות הכלכלית, ועניינו הגבלים עסקיים בנושא חקלאות.

אני מציע, משום שמדובר בנושא החקלאות, שהנושא יידון בוועדת הכלכלה של הכנסת.

אני מבין שאין הצעה אחרת.

מי בעד ועדת הכלכלה, מי נגד ומי נמנע?

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה - כולם
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את פרק י"ג, סעיף 60, להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

פה אחד קבענו שזה עובר לוועדת הכלכלה.

תודה רבה לכם, חברים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:35.