פרק י"ג- שונות (סעיף 55), מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005

1
5
ועדת הכספים
24.2.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ט"ו באדר א' התשס"ה (24.2.2005), שעה 13:45

פרק י"ג- שונות (סעיף 55), מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2004

חברי הוועדה: יעקב ליצמן- היו"ר
חיים אורון
דני יתום
יצחק כהן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
יולי תמיר

עו"ד רעות בגס, העמותה לקידום ויישום יוח"א
שמחה דורון, העמותה לקידום ויישום יוח"א
עו"ד רות דיין- מדר, העמותה לקידום ויישום יוח"א
אדי הרשקוביץ, סמנכ"ל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך, התרבות והספורט
איתן ויינרייך, יו"ר ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל
ישראל כהן, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל
פרופ' חגית מאיר, מנהלת אגף מדעים, משד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד עירית מלאך, העמותה לקידום ויישום יוח"א
יונת מרטין, מנהלת נציבות הדורות הבאים
עו"ד מיכל סגל, הלשכה המשפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט
אורי שוסטרמן

טמיר כהן

עו"ד שגית אפיק

חבר המתרגמים בע"מ

פרק י"ג- שונות (סעיף 55), מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2004

רבותי אנחנו ממשיכים בסדר היום לסעיף חוק ההסדרים סעיף 55 לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ג-1997, תיקוני חקיקה.

יש שני מרכיבים לתיקון החוק, אני אתייחס בעיקר למרכיב התקציבי, המרכיב השני הוא יותר נושא של משרד החינוך ואנשי משרד החינוך נמצאים פה, הם יסבירו, זה נוגע לגמישות שניתנת למשרד החינוך בנושא חלוקת השעות בתוך חוק יוח"א, כמובן שיש את סך השעות שהוא לא משתנה.

אנחנו נתחיל מתיאור המצב היום, יש איזה מצגת קצרה שבגלל קשיים טכניים אי אפשר להציג אותה. החוק מיושם היום לפי קריטריונים סוציו- אקונומיים שנקבעו בצו שאושר בשנת 2004 על ידי ועדת החינוך, החוק עצמו אושר ב-98' והצו הראשון אושר אז. היה איזה שהוא תיקון שמשרד החינוך יזם בשנת 2004 והקריטריון העיקרי לאיפה ייושם החוק, כרגע הוא לפי קריטריון סוציו- אקונומי---

קריטריון סוציו- אקונומי זאת הגדרה מאוד לא מדויקת.

רשמיים כמובן---

לא, אני רוצה, חבר הכנסת ליצמן, אף אחד, ותקן אותי אם אני טועה, אבל אף אחד מבתי הספר באשכול הראשון לא נמצא במצב יום לימודים ארוך.

כל הישובים מופעל עליהם הצו.

סליחה, מה אמרת?

הצו הוא חל, במקור הצו משנת 98' כלל בתוכו ארבעה או חמישה ישובים מאשכול 1 של הלמ"ס ותוקן הצו ב-2004 שהוא כולל את כל ישובי---

בביתר עילית יש יום לימודים ארוך?

כן.

שאלת שאלה, התשובה היא כן---

אני לא בטוחה שאני קיבלתי את התשובה---

בגלל הבלגאן שעשינו, למשל בני ברק, אני אומר מעבר לרשימה, למשל, לא כל המקומות שיש סוציו אקונומי אחד הוספתם לרשימה, למשל עמנואל---

עמנואל נמצאת באשכול 2 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא באשכול 1. אנחנו כללנו את העדכון של אשכול 1.

אוקיי, כל מי שפועל נגבה קיבל, אני רוצה את הרשימה---

השנה היה יום לימודים ארוך ביישובי הבדואים?

זה מה-1 בינואר.

אני מציע להוציא ישובים מאשכול 2 ואז נפתור את הבעיה.

למשל ממשלה היא גם סוציו- אקונומי אחד והם אומרים שאין להם כסף, הימניים, אז הם גם כלולים ביום לימודים ארוך למשל? אני אומר את זה כבדיחה, אני מצטרף לבקשה של חברת הכנסת יולי תמיר, אני רוצה רשימה של כל הישובים שנמצאים, אני מבקש את זה בהקדם לפני ההצבעה על החוק הזה.

רשימת הישובים בצו, שהצו חל עליהם?

ושמיושם.

כולל מה שהוספת בכתב יד.

בסדר גמור, זה כיום חלק מהם זה בהליכי סיום, זה מינואר---

אז תעשו לנו רשימה.

הרי התיקון לצו היה הורדת 1880 גנים שעל פי הצו היו זכאים ליום חינוך ארוך, הרי לכן היה התיקון לצו.

אני מבקש עוד פעם, אני מניח שיש את זה כתוב ומסודר---

אנחנו יכולים להעביר את זה גם עכשיו אם תתנו לנו מספר פקס.

עכשיו, אין פקס, אני מסתפק ביום שני, עד יום שני, יכול להיות שאנחנו נדון בזה מחדש גם כן.

חברת הכנסת יולי תמיר, יש אפשרות לקבל גם את רשימת הגנים שבהם מיושם על פי הצו---

איפה שיש יום לימודים ארוך, אנחנו רוצים לקבל.

אני מעדיף להתייחס לנושא התקציבי, כמה מוציאים היום וכמה זה אמור לעלות ביישום מלא שאמור להיות לפי המצב החוקי הקיים כבר שנה ולכן אנחנו מבקשים לדחות את זה, כי אין לממשלה יכולת ליישם את זה.

לא הבנתי.

כמו שהזכרתי המצב החוקי הקיים היום, יהיה צורך בהרחבה מיידית של ההוצאה בנושא יוח"א, עקב החלה החוק על שכבות גיל נוספות ועל ישובים נוספים שהיום הוא לא חל עליהם. המשמעות התקציבית של ההחלה המיידית של כל בתי הספר עד כיתה ט' ועל הגנים, מספטמבר 2005, היא של כ-943 מיליון ₪ בשנה מלאה ששליש מזה נדרש לשלם, אם החוק לא ישנה, כבר בשנת 2005.

יש פה פירוט לפי, הפירוט לגני ילדים, זה עלות של כ-373, ביסודי כמעט 500 מיליון, בחטיבות ביניים ההשלמה היא של 79 מיליון ₪, סך הכול 943 מיליון ₪ לשנה מלאה, שנת תשס"ו במצב החוקי הקיים. אם לא נדחה את יישום החוק זה יהיה כמעט מיליארד למדינה.

ומה יקרה בתשס"ה?

לס"ה כרגע יש יישום חלקי שבדיוק על זה נשאלה השאלה ומשרד החינוך יפרט איפה הוא מיושם כרגע, באיזה מידה.

זה נעשה בניגוד לצו.

כמה היישום של מה שהיום?

סדר גודל של כחמישים אלף שעות---

לא, כמה זה בכסף?

מעבר לזה, בעצם התיקון כמו שכבר נאמר, בדחיית שנה של חוק יום חינוך ארוך, עד לשנת הלימודים תש"ע, אנחנו לא יודעים מה יהיה הדרגת היישום, משרד החינוך ידבר על זה. התיקון השני שמפורט בהמשך זה בעצם לתת למשרד החינוך אפשרות לקיום פריסת שעות הלימוד בימי השבוע במסגרת יום חינוך ארוך, זאת אומרת היום החוק מחייב פריסה מסוימת של שעות הלימוד, אותן 41 שעות שלא השתנו גם אחרי התיקון, מחייב פריסה מאוד מוגבלת לפי מספר הימים בשבוע. הכוונה היא לתת בעצם למשרד החינוך לחלק אחרת את השעות שסך השעות לא משתנה.

יש עם זה בעיות פדגוגיות, לפעמים צוותי המורים רוצים לשנות אחרת והם כבולים על פי החוק. יש מקומות שזה משתנה, יש אלינו כל הזמן פניות וזה מגיע פשוט לדברים קטנוניים שמנהל מחוז צריך לפנות לקבלת היתר שפה החוק, החוק הוא חוק נורא מפורט, נורא קשיח, ארבעה ימים בשבוע, שמונה שעות לימוד לפחות. אחד מימי אמצע השבוע. מורים רוצים לשנות, היות שזה חריגה מחוק הם צריכים ללכת למנהל מחוז ולבקש היתרים, הוא פונה למטה. הבקשה היא רק לצורך הקניית גמישות פדגוגית למורים בהתאם לצרכים בבתי הספר---

הוא שואל מי קובע את הצרכים, השר או המורה?

לא, רשאי השר לשנות---

סיימת אורי? אפשר להמשיך, משרד החינוך.

הכוונה שלנו היא שוב, לא לגרוע שעה אחת משעות הלימוד שילד זכאי להם על פי החוק. החוק מזכה ילד ב-41 שעות לימוד שבועיות ואיך בכוונתנו לפגוע ולו בשעה אחת. כוונתנו להעניק יותר שיקול דעת לבתי ספר ולישובים לערוך שינויים בפריסת השעות בהתאם לצרכים שלהם. במבנה הנוכחי של החוק שהוא מאוד קשיח, בעצם כל חריגה כזאת עלולה להיות בבחינת עבירה. אנחנו רוצים להכשיר, שוב, גמישות יותר בתנאי, ושוב אני חוזרת בתנאי, הילדים לא יגרע חלקם, 41 שעות שבועיות.

אם ככה זה כבר לא יהיה יום לימודים ארוך, את יכולה 41 שעות לפרוס משמונה עד אחת.

מה עם ההצעה לדחות את זה לשנת 2010?

אפשר לעשות את זה שעות רוחב ולא יהיה חוק יום חינוך ארוך, לכן לא הייתה הגמשה בחוק.

שעות אורך, השעות הן לאורך, כל ילד רואה 41 שעות.

41 שעות שהן לאורך?

לאורך.

סיימתן?

יש לי שלוש שאלות, השאלה הראשונה למה צריך את ההבדלים, אם נניח שאני מדבר על החלק של השינוי המבני של השעות, נניח שאני מקבל שזה המודל שהם רוצים, ולא הולך לפרוס מחדש את יום לימודים ארוך על שישה ימים---

לא, אין לערב שמחה בשמחה, זה חוק יוח"א שתקף כיום ואנחנו עוסקים בו, כל שינוי של דברת לא נידונים כאן, הכוונה לחוק שתקף כיום.

אני ממש יודע שהחוק תקף כיום, אבל בכל זאת אני בא ושומע את שרת החינוך שאומרת שדברת זה ספטמבר. אנחנו לא יכולים לדון פה כאילו ששום דבר, גם דנו לפני כמה שנים ואמרנו יום לימודים ארוך, וכמה פעמים דחו אותו, שנתיים, זו השאלה שנייה. שאלה ראשונה, למה השינויים נעשו בחוק ההסדרים, צריך לשנות את המקום של החוק. הסיפור הזה של איך מחלקים שעות, הרי אין טענה שזה עלות תקציבית, זה הרי תמיד עיקר הדיונים.

יש לנו תקציבים, אומרים לא יגרע אפילו שעה אחת, זאת אומרת לא נחסוך אפילו שקל אחד---

הכוונה היא לא לחסוך---

אז בסדר, אנחנו בעד חינוך. השאלה שנייה קשורה בדחיית החוק והיא כן קשורה בדו"ח דברת. אם היו אומרים לנו, תראו, אנחנו מתכוונים לדחות את החוק בשנתיים כי אנחנו רוצים להחיל את החוק בדו"ח דברת. אני בכלל רואה עכשיו שהמודל של הכרעת החוק נובעת על פי העירייה שמסכימה להכיל אותו. נניח שהרצלייה, בגלל שיש לי אליה קשר, תחליט שהיא ראשונה, היא בטח לא באשכול הראשון או השני, היא בגלל דו"ח דברת תכנס לחוק, איך כל הדבר הזה יסתדר---

לא, היא לא תיכנס לחוק הזה.

לא לחוק הזה, לחוק אחר, כי בדברת יש יום לימודים ארוך. חבר'ה, עזבו אותי מהחוק הזה, יום לימודים ארוך בסוף, לילד שבא לבית הספר ולהורים שלו, לא מעניין אם הוא לומד יום לימודים ארוך בגלל החוק הזה או בגלל יישום דו"ח דברת. עכשיו, היות ופה הקריטריון היה סוציו- אקונומי, אני יש לי הרגשה, אתה יודע מה, זה קצת דומה למה שקרה בהסכם הנמלים הבוקר, שכל כך רוצים להפעיל את דו"ח דברת כי זה ספינת דגל, ששם המחיר לא יהיה חשוב.

אני הייתי עושה הסכם עם הנמלים ברבע מחיר, תאמין לי, אני אומר לך את זה בתור סוציאליסט. מכל הסיפור שעשו היום, מאה אלף שקל לכל פועל, כל הדברים האלה, איזה חגיגה, למה? כי ביבי רוצה להשים וי על הפרטת נמלים, בעוד 15 שנה 50%, זה מה שסיכמו הבוקר. אני עוזב עכשיו את הפרטת הנמלים, אני נשאר עם החוק הזה, אז קודם כל איך זה מתחבר ביחד?

עכשיו, אני מבין שהממשלה הנוכחית אימצה ראייה ארוכת טווח, בעבר היו מאריכים את החוק הזה בשנה שנתיים, עכשיו בחמש שש שנים. אנחנו כבר יודעים שעד 2010-2011, לא צריך לחזור לפה לדבר---

הם מוטרדים מהעומס שמונח על כתפי---

לא צריך לבוא ולדבר, למשל לתת תשובות, למשל לבוא בעוד שנה ולראות מה קרה. מה קרה בין דתיים וחילוניים, מה הוועדה עשתה עם עמנואל וביתר עילית או כל מיני בתי הספר של הבדואים.

הם בפנים, כולם בפנים, על הנייר, רק אין להם תשתית---

לביר אל מקסור אין אפילו ברזיות, אז הם אפילו לא מיישמים יום חינוך ארוך.

אני רוצה להגיד לסיכום דבריי שלושה דברים, הראשון, להפריד את הקטע שקשור באיך מחלקים את השעות ולהעביר אותו לדיון בוועדת החוקה במסלול הרגיל, אין לו היבט תקציבי הוא לא צריך להיות פה. את הנושא של יום לימודים ארוך לעשות כמו שהיה בעבר, להפחית את זה משנתיים לשנה אחת, למה לשנה אחת? שיתקיים פה דיון בעוד שנה לביצוע החוק, כי אחרת אנחנו משחררים את החבל וניפגש ב-2010 מי שייפגש, או ב-2011 אני לא יודע בדיוק מה לוח הזמנים שם, התלבטנו איך יוצא, בשנת תקציב בטח 2011 ספטמבר. בתקציב 2011, אני מודה שזאת נראית לי תקופה ארוכה מידי ולכן בואו נפצל את זה ובעוד שנה, שיבואו להגיד מה קרה.

אני אישית עשיתם סעיף סופר בעייתי ולא יש לו כמה רבדים שצריך להיות מודעים להם. קודם כל, אני לא יודעת מה עשיתם עד 2010 ולא אושר ונדמה לי שגם השנה הזו לאשר את 2010 צריך לתת מקסימום שנה, שיחזרו בעוד שנה וגם נראה איך זה משתלב עם דו"ח דברת וגם נראה איך זה משתלב עם דברים אחרים.

הדבר השני שפה אמרנו, לראות היטב את העניין הסוציו- אקונומי, אם אתם אומרים שבראשון לספטמבר נכנסו מקומות חדשים---

בינואר, בתקציב 2005.

בסדר, נראה את המקומות ונבדוק אותם, אנחנו רוצים לראות את העובדות. הדבר הכי חמור בצו הזה זה שבעצם הוא מאפשר לעבור לחמישה ימי לימודים, תבינו, על זה אתם מצביעים עכשיו, כי בצו הקודם החלוקה הייתה שהיא אמרה, ארבעה ימים איקס שעות, יום אחד, מה שהיה לפני השינוי, נאמר ככה, ארבעה ימי לימוד בשבוע שמונה שעות ויום אחד באמצע השבוע חמש שעות ויום שישי. שיננו את זה והרשנו לעשות חלוקה לפי ראות עניו של השר, עברנו לחמישה ימי לימוד וזה הצבעתם בעד. כל מי שלא רוצה חמישה ימי לימוד שלא יצביע בעד. הצו הזה יאפשר למשרד החינוך לאכוף את זה, לא רצון בית הספר לא חשוב מה, זה יעבור.

הדבר השני שיש כאן הוא גם תלוי בצו שכבר עבר בוועד חינוך השנה, זה שאושר לשרה לקבוע בתוך, לבחור בבתי ספר. לא רק שיש כאן בעיה והחשדה של פוליטיקציה של הבחירה. יש פה אחד לאחד בתוך זרמים, בתוך שכונות, החלטה שבית ספר אחד יקבל, בית ספר אחד לא יקבל ולכן אני חושבת שאסור להרשות כמובן שהעניין הזה יעבור.

לכן, להערכתי צריך אלף, להוציא את זה מחוק ההסדרים, אני מסכימה כאן עם מה שג'ומס אמר, לאפשר דחייה של שנה לפי המתכונת הישנה, זאת אומרת להשאיר את נוסח יום לימודים ארוך במתכונתו הישנה שלא מאפשרת להחלטה חד צדדית של השרה למעבר לחמישה ימי לימוד. אבל גם את הצו ההוא הייתה השאלה, במתכונת הישנה היו מכינים אותו לכל בתי הספר, כיוון שהטענה של האוצר שאי אפשר להחיל אותו על כל בתי הספר, הוחל הצו הישן השנה על הישובים שאנחנו נאשר, בעצם ועדת החינוך מאשר אותם על פי מדרג סוציו- אקונומי בלבד וכל שאר הדברים צריכים לבוא לדיון במקומות אחרים, להכניס כאן בדלת האחורית את שבוע הלימודים הקצר, רוב האנשים שמצביעים את זה לא מודעים שזאת המשמעות. ובית, גם מיותר, יבוא חוק דברת שהוא ייושם, אם הוא ייושם, אנחנו נראה איפה ומתי מאשרים שבוע לימודים של קצר, אבל פה זה מעשה של גניבת דעת, וזה צריך לצאת מחוק ההסדרים, להוציא הערכה על פי הנוסח הישן.

תודה.

סליחה, אדוני היושב ראש, אני יכולה להתייחס למה שנאמר?

אני אתן לך להתייחס אחר כך. חבר הכנסת דני יתום.

מפעם לפעם בכל פעם אנחנו נקלעים לאותה סיטואציה, עושים צחוק מהעבודה. למה אני אומר שעושים צחוק מעבודה? מכיוון שזאת הכנסת שחוקקה את החוק הזה ב- 1998, היא התכוונה שהחוק הזה ייושם. וזה לא פעם ראשונה וכנראה גם לא פעם אחרונה שמביאים אלינו גורמים שונים והדרך ליישם את החוק זה לא ליישם אותו. לקבל תעודה והתעודה הזאת מאפשר בעצם לדחות את זה עד לביאת המשיח.

גם כאשר דו"חים תחולתו של חוק בשנה, אבל השנה הופכת להיות שנים ארוכות כי החוק הזה בעצם נדחה מאז 1998, זה כבר שבע שנים, נדחית תחולתו של החוק והצו מביא לכך או הביא לכך שרק חלק קטן מאוד בעצם ממה שהתכוון המחוקק, מיושם. גם אם נדחה את החוק בעוד שנה, אנחנו ניתן ידנו לאותו תהליך שאני מתאר אותו, שלדעתי הוא בלתי מתקבל על הדעת, לא בגלל זה ולא בשביל זה שלחו אותנו לשבת בבית המחוקקים.

יכול להיות שראוי לבטל את החוק, אם אי אפשר לבצע אותו. אבל זה בלוף, מצד אחד יש חוק, דו"חים אותו כל שנה, יש כבר שבע שנות דחייה, מבקש מאיתנו עכשיו האוצר לדחות את זה בעוד חמש שנים, זה כבר 12 שנים, זה כבר חצי דור. אני לא חושב שזה רציני ולכן אני מציע לא לאשר בשלב זה דבר, אדוני היושב ראש, גם לא שנה, מהסיבה הפשוטה, יום שני אנחנו עומדים לקבל סקירה על תוכנית משרד החינוך ל-2005.

כמו שהסבתא שלי נהגה להגיד, מה בוער, למה זה עולה עכשיו? מפני שמציגים לנו את כלל תקציב משרד החינוך ואת כלל תוכנית העבודה של משרד החינוך ביום שני. מה קרה? בואו נדחה את זה, לא נדון בזה, אין צורך לדון בזה, מדובר על כך שבספטמבר 2005, עד אז יש זמן, בוא נראה את התוכנית של משרד החינוך.

אבל אני רוצה להגיד מעבר לזה, עוד שני דברים. אחד, הנושא של חלוקת השעות באמת לא כאן, מאחר ואין לזה היבטים תקציביים אז זה לחלוטין לא לגיטימי לדון בוועדת הכספים בנושא הפדגוגי הזה, של 41 שעות. אנחנו דנים פה רק בדברים שהם שינויים מבניים, פועל יוצא או כל מיני שונות. זה נושאים פדגוגים מקומם לא כאן.

אבל דבר נוסף, נניח שביום שני נגיע למסקנה שראוי לדחות את זה בשנה, צריך יהיה להוות לזה לא רק את הדרישה של יולי ושלך לקבל את הרשימה של בתי הספר וגני הילדים שבהם זה כבר מוחל ומיושם. צריך לקבל את הרשימה שב-2005 תתווסף לרשימה הזאת. חברים יקרים, אני קורא בדברי ההסבר, תסבירו לי את זה, "...הוחל בהדרגה יישומו של חוק יוח"א וזאת על פי צו שקבע השר אשר החיל בהדרגה..." וכולי וכולי, "... במקומות שבהם הוחל יום חינוך ארוך ימשיך להיות מונהג הסדר זה והחלת יום חינוך ארוך בישובים ובשכונות נוספים תותאם למועד התחילה החדש." מה ל-2011? בלתי מתקבל על הדעת.

אבל כבר השנה הוספנו שבעה ישובים.

בקיצור המלצתי אליך בשורה התחתונה, זה לא מתאים לדון בזה עכשיו. חבר הכנסת ליצמן, לא מתאים לדון בזה עכשיו, זה מחוץ לכל קונטקסט. עד כאן.

משרד החינוך, למען הידע, למען הפרוטוקול, אני רוצה להגיד לכם דבר כזה שהיועצת המשפטית של הוועדה העירה לי שהשרה חתמה שביתר עילית הופיעה. אבל ברשימות זה נשמט---

זה לא נשמט זה בגלל שזה באזור, כי באזור יש צו של המנכ"ל---

יש איזה מקום שמופיע?

זה לא ברשומות---

אני רוצה לומר לחגית שזה נראה כל כך תמים, זאת אומרת שבסך הכול 41 השעות שמחולק באופן מפורט, המורים מבקשים לחלק את זה אחרת, ואם רוצים לטובת המורים ללכת לקראתם ושנאפשר גמישות. כולנו מודעים לדו"ח דברת, לא טוב שנעשה את זה בצורה ככה שאנחנו כאילו משחקים אחד עם השני. כולנו מודעים לדו"ח דברת וכולנו מודעים לזה שדו"ח דברת מנסה להוריד יום אחד בשבוע מהלימודים, שהיום השישי לא יהיה יום לימודים. ומה אפשר לעשות נוצר מצב כזה שביום שישי יהיו ארבע שעות, מה אפשר לעשות, אז זה מפריע לדו"ח דברת---

מה קורה בבתי ספר מוסלמיים שלא לומדים ביום שישי?

סליחה, מעל ארבעים ישובים מ-107 יישובי הצו הם ישובים מוסלמיים.

אנחנו לא מדברים עכשיו רק על יישובי הצו. מדובר על כל בתי הספר, כרגע יש בעיה לדו"ח דברת. עכשיו הנושא הזה הוא נושא מאוד רגיש שבו יש התנגדות גורפת ודווקא של אותם אלו שהם כאילו באו להושיע אותם, דווקא המורים. כל ארגוני המורים, התנגדו פה שני הארגונים ביחד בנוסף לזה, אני חושב שזה מעצבן מאוד לאנשי ציבור וגופים שונים נגד הנושא הזה של להוריד יום לימודים ולשחרר את הילדים עוד יום בשבוע שלא ילמדו. וזה עושה רושם מאוד לא טוב שכאילו דרך הדלת האחורית כבר להתחיל ליישם את השלב הראשון בדרך כזאת, הוא לא מכוון ולא כלום. אז אם את דואגת למורים, אז אני מוכן להביא לך עכשיו חתימה של שני ארגוני המורים שאני מניח שהם מייצגים, שהם מבקשים ומתחננים שזה ישאר כך. אז אתם חוזרים מהבקשות שלכם?

לא.

זאת אומרת שזה לא רק בקשה של המורים. אני אומר שוב, יכול להיות---

אני מבקש שתי דקות שתתחילו מהתחלה ותסבירו לי.

107 ישובים, מעל 40 מוסלמיים?

מעל 40.

כמה זה מעל 42,49?

45 בערך. החוק היום קובע שכל תלמיד שעליו חל החוק הזה בבית ספר, ילמד 41 שעות שבועיות.

זה פורסם בצו, במצב הזה ילמדו 41 שעות.

בדיוק, ויפורסמו ישובים או שכונות מתוך ישובים שעליהם חל החוק הזה. החוק חל על בתי ספר, הוא לא חל על אנשים, הוא חל על בתי ספר שנמצאים בישובים או בשכונות---

מה שפרסמתם? זה החוק עד היום? אוקיי, עכשיו על פי הדו"חות כמה שעות יש כיום?

עכשיו, החוק, הוא חוק מאוד קשיח, מפורט במידה בלתי רגילה לגבי חקיקה ראשית, הוא אומר 4 ימים בשבוע שמונה שעות לימוד לפחות, אני קוראת מסעיף 3 לחוק, "באחד מימי אמצע השבוע חמש שעות לכל היותר, ביום שישי בשבוע ארבע שעות לימוד לכל היותר."

עכשיו מה אתם רוצים לשנות?

עכשיו בהמשך יש סעיף, "על אף הוראות סעיף קטן ב'..." זה הסעיף שקראתי, "...יקבע השר באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לגבי סוגים של מוסדות חינוך או כיתות לימוד, מספר אחר של שעות הלימוד ביום חינוך ארוך, בכל אחד מימי שבוע הלימודים שיקבע..."

זאת אומרת השר או השרה יכולה לשנות את זה באישור ועדת החינוך.

עוד יותר, "...באשר למספר ימי הלימודים בשבוע ובימי השבוע שבהם לומדים באותם מוסדות חינוך או כיתות לימוד ובלבד שמספר שעות הלימוד בשבוע לא יפחת מ-41 שעות." זה סעיף 3 לחוק המקורי. עכשיו אני רוצה להגיד באופן נחרץ כאן, קבל עם ועדה---

אבל לא אמרת מה התיקון.

התיקון קובע שלתת בידי השר שיקול דעת בקביעת מספר שעות הלימוד ביום חינוך במוסדות החינוך, בהתחשב בסוג מוסד החינוך---

זאת אומרת מה שאת אומרת לי כאן גברתי, שבסעיף ב' מה שאת קראת עכשיו, ארבע ימים בשבוע שמונה שעות לימוד לפחות, אז מה קורה עם הסעיף הזה?

הוא לא בוטל, הוא מאפשר לשר להניח שלושה ימים---

זאת אומרת השרה או השר יכול כרגע להגיד, אני לא רוצה ללמוד ארבע ימים בשבוע, ניתן לו יומיים בשבוע.

לא שמונה שעות לימוד באותם ארבעה ימים וארבע שעות דווקא ביום שישי, אלא אנחנו מעדיפים שארבעה שעות הלימוד יהיו דווקא באמצע השבוע. היו לנו פניות רבות מבתי ספר---

בסדר, זה הסברים, סעיף ג' בואו נתקדם. "יקבע השר באישור ועדת חינוך ובסוגיהם של מוסדות חינוך, כיתות לימוד" מה עם זה?

זה יורד.

הסעיף הזה נשאר או יורד?

במקום ג' יש להם נוסח, הם הציעו נוסח במקום סעיף קטן ג', רק נוסח "ורשאי השר לקבוע" במקום "יקבע השר באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת" אז הם רוצים שיהיה כתוב "ורשאי השר לקבוע". אז מי שיודע את הבנת הנקרא---

ג' נשאר, אנחנו רק מתקנים את ב'.

אם היועצת המשפטית של הוועדה תוכל לאשר שכשאנחנו כותבים "רשאי השר לקבוע לעניין זה הוראות" המשמעות היא בתקנות, בתקנות בלבד.

צריך את האישור של ועדת החינוך?

אפשר לעבוד על זה.

אני מוכן להוסיף את ועדת החינוך ואני מוכן להוסיף את ועדת הכספים.

אני מציע ולפי דעתי אם הכוונה שמשרד החינוך אם מה שהם אומרים, שני תיקונים, "תקנות באישור ועדת החינוך" והם השינוי משמעותו פחות משישה ימים באישור ועדת החינוך. יכול להיות שיש כאלה שרוצים חמישה ימים---

אבל זה כתוב בחוק הקודם---

לא, באישור ועדת החינוך של הכנסת.

כתוב בסעיף קטן ג', נותן לשר אפשרות לשנות, רק באישור ועדת החינוך. אני חוזר עוד פעם, אנחנו יודעים לקרוא ובאמת מעבר לכל מה שכתוב, אנחנו הרי לא נולדנו היום, אנחנו גם יודעים לקרוא. קודם כל יש את איך החוק רוצה שיחולקו השעות, בשישה ימים ובצורה מסוימת ואחר כך בא סעיף ג' ומאפשר לשר בהסכמת ועדת החינוך של הכנסת לעשות שינויים בהתאם לבקשות שיהיו.

עכשיו מה אתם באים ועושים, אתם באים ורוצים לשנות את זה ואתם באים ורוצים קודם כל נשמור על 41 שעות זה בסדר, והשר ואך ורק השר, בתקנות שהוא בעל הבית שלהם, יכול להחליט איך זה יפוזר, נכון? קודם כל אתם מורידים את דחיית המשך לשישה ימים וגם אז יכול היה לשנות אבל היה צריך את האישור של ועדת החינוך ועכשיו אין את ועדת חינוך ותרבות, השר לבד יכול לשנות. ואנחנו באים ואומרים, אז אם לא היה ברקע---

אבל ביטלתם אותו, סעיף קטן ג' בטל.

אני רוצה רק לסיים, לכן מה שאני אומר, אם ברקע לא היה נושא של דו"ח דברת אז היינו אומרים, אתה יודע מה, אולי בכל זאת, גם כן היינו אומרים למה להוריד את ועדת החינוך. אבל כשיש את זה ברקע וכולם מודעים לזה ויודעים את זה, מה מצפים מאיתנו. לכן אני פונה עכשיו ליושב ראש הוועדה, אני חושב שאנחנו צריכים מכל וכל, אני מדבר כרגע על הסעיף הזה, לדחות את זה.

אני התכוונתי לשאול אותם, זה נאמר ככה באגב, ברגע שאנחנו יודעים שיש דברת ברקע, בטח הולכים לשנות בדברת מ-41 שעות ל-40 שעות, אם אני לא טועה. רבותי בטח אתם רוצים לשנות את זה, תסבירו לי עכשיו, אנחנו בפברואר, החוק הזה עבר בדצמבר ואיך תקציב---

ממילא אתם אומרים שאתם תחוקקו את דברת בחוק.

אנחנו בין השאר התחייבנו בפני בג"צ באחד הבג"צים שנלקחנו אליהם, העיר בית המשפט שהמצב בשטח לא תואם את המצב בפועל. למשל, שוב אני אומרת, מתוך 107 ישובים שעליהם חל הצו, מעל ארבעים הם ישובים ערביים, אצל המוסלמים כבר לומדים חמישה ימים בשבוע, כך שאני רוצה לענות לחברת הכנסת תמיר, חמישה ימים כבר קיים בפועל בהרבה מאוד ישובים מוסלמיים, אי לכך ובהתאם לזאת---

זאת אומרת זה בניגוד לחוק.

למה את מטעה את הציבור, אני לא מבינה?

סליחה, בתי ספר ערביים לומדים ביום שישי?

כן. קודם כל זה לא היה בבג"צ, הבג"צ היה על הגליל---

הוא דיבר על ההתאמה בין החוק למצב בשטח, לפי בית המשפט העליון, אמר, התאמת החוק למצב בשטח---

דובר על הגליל, למה את מטעה.

האמת במידה רבה של אירוניה, לחשוב שהבג"צ קיבל את שהחוק יתאם לשטח, הבג"צ קיבל שהשטח יתאם לחוק.

הוא אמר, תחליטו מה אתם רוצים, להתאים את מצב בשטח לחוק או החוק למצב בשטח שיחליט המשרד.

אנחנו הולכים עם ההחלטה---

מבחינתנו אין מערבים שמחה בשמחה, דברת חקיקה לחוד---

אבל בגלל ארבעים ישובים את רוצה לשנות את כל העולם?

אני מבקש איזה תיקון קטן, אני שומע כאן שהחוק אומר שזה 41 שעות, אני רוצה שתדעו שההורים משלמים מתוך זה שלוש שעות בכל הישובים.

לא בכל הישובים, סליחה, באותם ישובים שמורים לא רצו לוותר על תוכנית קרב, והיא הוכנסה כחלק מ-41 השעות, בלבד.

אני מוועד הורים ארצי בבתי ספר ערביים, אנחנו כאן בשיתוף עם ועד הארצי. אני אומר מספיק מבלבלים את ההורים ביום חינוך ארוך שזה לא מוצלח בבתי הספר הערביים וזה לא מיושם כדין. ואני חושב שבמקום לעסוק בזה עכשיו, אני חושב שמן הראוי להשאיר את דברת שתכנס בנתיב הזה, כי נדמה לי שדברת תעלה על יום חינוך ארוך וזה יסתבך ביחד ויתבלבל ואנחנו לא נדע איפה אנחנו ביום חינוך ארוך או בדברת.

דבר שני, אני חושב מן הנכון לבקר את יישום יום החינוך הארוך אם הוא אכן עונה על הדרישות, מספק את הילדים.

תודה אדוני.

מאחר ואנחנו פה בוועדת כספים אז אני רוצה לומר כאימא צעירה לשתי בנות, שבהנחה ואני אוכל לצאת לעבוד ולא יחזירו לי את הילדים ב-12:30 הביתה, אני חושבת שאני אוכל לתרום הרבה יותר כסף למדינה ולא אפול לנטל על המדינה. אבל כל זמן שאין יום חינוך ארוך ואין מסגרות לילדים עד לשעות אחר הצהריים, אמהות רבות לא יכולות לצאת לעבוד. אז לומר שאין כסף ואין תקציב, תנו לנו לצאת לעבוד, תנו לנו להיות נשים יצרניות, ויהיה כסף לכול גם ליום חינוך ארוך.

אני מניח שדו"ח דברת יטפל גם בזה---

יש חוק שקיים 15 שנה, כל מה ששרת החינוך הייתה צריכה לעשות זה ליישם את החוק לפני ועדת דברת שגם היא המליצה על יום לימודים ארוך. אבל אני רוצה לומר משפט אחד קצר, הבג"צ שעליו מדברת דוקטור חגית מאיר, הוא בג"צ של 1880 גנים שלא יושם חוק יום חינוך ארוך על פי הצו. מתוך 2400 גנים שיש, רק ב-600 יושם ו-1880 נוספים נמצאים באותו מצב. בא השופט אהרון ברק ואמר לכבוד השרה ולמנכ"לית, יש הבדל בין הצו לבין מה שאת מיישמת בשטח, או שתיישמי את הצו כמו שאת צריכה או שתבטלי את החוק. היא בחרה לבטל את החוק וב-31 לאוגוסט זה מה שהצבעתם על ביטול חוק יום חינוך ארוך בגנים. מי שהיה באותו יום הצביע, לא הבנתם על מה הצבעתם.

עכשיו יש גם את נושא התשתיות, מדברים על לתת יום חינוך ארוך לישובים הערביים בצו, לישובים הבדואים בצו, אבל אין להם תשתית. אז ביר אל מקסור אומרת, אני רוצה להפעיל יום חינוך ארוך, אבל אין לי אפילו ברזיות לילדים, אז איך אני אחזיק אותם עד השעה שלוש וחצי והם בצו.

משפט אחרון, דוקטור חגית מאיר אומרת שהם הוסיפו במשך השנה ישובים נוספים, כן, קדימה ששם עתרנו לבג"צ, בת ים ששם עתרנו לבג"צ, דימונה ששם עתרנו לבג"צ וישובים נוספים---

לא נכון---

אני רק מבקשת שתבינו שזורקים לכם חול בעיניים.

תודה.

אדוני היושב ראש, אני גם נציג הארגון, אני יושב בוועדת הכספים של הארגון ההורים הארצי. אני כאן לחזק את דברי חברתי, בג"צ---

בת ים היה במקור בצו, לא הוספנו אותו לצו.

המצב שהיה בדו"ח דברת גם זה פוגע, המצב הקיים כרגע, ודו"ח דברת הולך להשתנות לרעה, כלומר, גם מה שעכשיו אין, דו"ח דברת הולך להוריד את מה שיש היום, את המצב של השעות שיש לאמהות החד הוריות או לשאר הדברים. והשרה אתמול בכנס עם ההורים ברמה ארצית אמרה, נכון, יש מי שישלם על זה. אני לא בטוח שהנשים האלה צריכות לשלם על זה.

אני מניח שהשאלה הזאת וכל השאלות שעלו כאן, יעלו ביום שני בוועדת החינוך. אני מניח שזה אחת השאלות שחברת הכנסת יולי תמיר לא תעבור על סדר היום לגביה.

איך אנחנו סוגרים את הסעיף הזה? אולי להמליץ להם, אבל הם לא מבינים את הסגנון שלך, הם צריכים לשמוע את זה ולחזור---

אני חושב שביום שני, אני חוזר על זה, אני מניח שזה יעלה, ואני חושב גם בנושא התקציב שיתייחסו לזה.

בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה לשנת 1997: 1. בסעיף 3(א) במקום סעיף קטן ב', יבוא, מספר שעות הלימוד בשבוע הלימודים במוסדות חינוך הוא 41 ורשאי השר לקבוע לעניין זה הוראות בדבר חלוקת שעות הלימוד בימי שבוע הלימודים. תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיהיו לסוגים שונים של מוסדות חינוך בהתחשב במספר ימי הלימודים בשבוע ובימי השבוע שבהם לומדים באותם מוסדות חינוך או שכבות גיל.
2. 1. סעיף קטן ג' יתבטל.
2. בסעיף 4(א) במקום התשס"ג יבוא התש"ע.

אני רק אקריא את סעיף קטן ב' ו-ג' שמתבטלים:
2. יום חינוך ארוך יהיה כלהלן, ארבעה ימים בשבוע שמונה שעות לימוד לפחות, באחד מימי אמצע השבוע חמש שעות לימוד לכל היותר, ביום שישי בשבוע ארבע שעות לימוד לכל היותר.
3. על אף הוראות סעיף קטן ב' יקבע השר באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לגבי סוגים של מוסדות חינוך או כיתות לימוד, מספר אחר של שעות הלימוד של יום חינוך ארוך בכל יום מימי שבוע הלימודים שיקבע בהתחשב במספר ימי הלימודים בשבוע ובימי השבוע שבהם לומדים באותם מוסדות חינוך או כיתות לימוד ובלבד שמספר שעות הלימוד בשבוע לא יפחת מ-41.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30