כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

21.2.2005


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 402

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני י"ב באדר א' התשס"ה (21 בפברואר 2005) בשעה 9:00

מעקב אחר חוק הרצל.

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר

ח"כ אילן שלגי

– מיוזמי החוק

סא"ל רוני סולימני

– רע"ן תורה וכשירויות באכ"א, משרד הביטחון

יעקב גבאי


– ראש היחידה להנצחת החייל, משרד הביטחון

מיכאל ירון


– מפמ"ר היסטוריה, משרד החינוך

ד"ר אילנה זיילר

– מנהלת אגף א'- מוסדות חינוך, משרד החינוך

עו"ד שנית פנחסי

– לשכה משפטית, משרד החינוך

דוד פלבר


– עוזר סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א, תיאום ובקרה, משרד החינוך

מאיר בינג


– רפרנט ממשל ומנהל, משרד האוצר

אילן רובין


– מנכ"ל המחלקה לפעילות ציונית בהסתדרות הציונית העולמית,

הסוכנות היהודית

דידי מור


– מזכיר עיריית הרצליה

יש העצני


– מנכ"ל מרכז שלם

שי פורת


– מנכ"ל קשרי חוץ ודוברות, מרכז שלם

עו"ד רחל טל


– הלשכה המשפטית, קק"ל

רות רגב


– מנהלת המחלקה לחינוך, קק"ל

דוד יהלומי


– מנהל פרויקט "נוער חושב מחר"

איציק דבש


– הוגה פרויקט "נוער חושב מחר", "חזון וברית"

יצחק קאופמן

מרב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

מעקב אחר חוק הרצל

בוקר טוב לכל הנוכחים. כתוב בספר שמסרו לי כרגע: "אם תרצו אין זו אגדה", אבל אם לא תרצו, הרי כל מה שסיפרתי לכם אגדה היא ותישאר אגדה. אני רוצה לשאול האם חוק הרצל יישאר בגדר אגדה או שהוא יקרום עור וגידים. בשביל זה אנחנו כאן, נכון? חבר הכנסת שלגי, אתה רוצה לומר משהו בפתח הדברים?

אני מודה לך על כך שכינסת את הדיון הזה למעקב אחר יישום חוק הרצל. כמי שהיה יושב ראש הוועדה הזאת וגם יזם את החוק בסיוע של גורמים נכבדים שגם מיוצגים כאן, אני מודאג כבר תקופה ארוכה.

בחודש ספטמבר, כשהייתי אז חבר בממשלה וצורפתי לוועדת השרים לענייני טקסים וסמלים, ביקשתי מהשר דני נווה, יושב ראש הוועדה: "אני מפנה את תשומת לבך לחוק בנימין זאב הרצל לציון זכרו ופועלו אשר התקבל בכנסת בקריאה שלישית בחודש יולי השנה. השנה, תשס"ה, צוין לראשונה יום הרצל ביום י' באייר, ובהתאם לחוק יתקיים גם טקס הזיכרון השנתי ביום זה ולא ב-כ' בתמוז, כפי שהיה עד כה. אזכיר כי ממונה על ביצוע החוק הוא ראש הממשלה. אני מציע כי ועדת השרים לטקסים וסמלים תתייחס לנושא באחת מישיבותיה הקרובות". העתקים מן המכתב נשלחו למנכ"ל משרד ראש הממשלה וליושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית.

לא קרה דבר בעקבות המכתב הזה למרות תזכורות בעל-פה מצדי. ניהלתי שיחות טלפון, אבל ראיתי שהן לא מקדמות הרבה, אז פניתי ב- 18 בינואר במכתב לכבוד ראש הממשלה – אני חושב שחילקו כאן עותקים ממנו, לכן אני לא אקריא את כל המכתב. בעוד 4 חודשים אמור להיות יום הרצל, ואינני רואה שההכנות מתקדמות כי המועצה טרם מונתה, ולכן ההכנות לא יצאו לדרך עדיין. ביקשתי מראש הממשלה: "אודה אם תמצא לנכון להפעיל סמכותך בנדון". זה אולי מעט סייע להזיז דברים, וקיבלתי תשובה ממר מגנזי ממשרד ראש הממשלה. נמצא פה מר מגנזי או מישהו אחר ממשרד ראש הממשלה? משרד ראש הממשלה לא פה.

על-פי התשובה שקיבלתי העניין עומד להסתיים ושמעתי אתמול טלפונית ממר שי חרמש, גזבר הסוכנות, שהוא יודע שנושא המינויים למועצה הוסדר. אני מקווה שאמנם המחלוקת בעניין המינויים הסתדרה, וכעת כל התיקים עברו לוועדת רביבי כדי שיאשר את המועצה.

מי אמור להיות יושב ראש המועצה?

היות שזה נמסר לי לא פורמלית אני לא רוצה למסור את זה פה, אני אומר לגברתי יושבת הראש לאחר מכן. ביקשו ממני לא לומר את השם.


ראוי שנשמע כאן היום איך משרד החינוך, משרד הביטחון, צה"ל, משרד החוץ, וכמובן, ההסתדרות הציונית – כל מי שהיה מעורב בנושא, כולל מרכז שלם שהיה מעורב בחקיקה ועיריית הרצליה שיש לה כוונות להשתלב בציון יום הרצל – שאמנם הפעולות נעשות. תואיל הישיבה הזאת – שיושבת הראש כינסה אותה לבקשתי – להיות קטליזטור. היות שהכנסת יוצאת לפגרה בסוף חודש מרס, ויום הרצל הוא 3-4 ימים לאחר שהכנסת חוזרת מן הפגרה, ראוי שהוועדה תקיים ישיבת מעקב לקראת סוף חודש מרס. ואם הזכרתי את הכנסת, מאחר שהחוק קובע שיתקיים באותו יום דיון, אני מניח שגם הכנסת תיערך, אבל כדאי שלדיון המעקב נזמין גם את מזכיר הכנסת. כך נראה לי נכון. תודה רבה.

ד"ר אילנה זיילר ממשרד החינוך, בבקשה.

אני כמובן יכולה להתייחס רק לפן הפדגוגי ולהיערכות של המערכת ליישום החוק. אנחנו מאוד מברכים על כך שמועד אזכורו של הרצל השתנה ועבר מ- כ' בתמוז שהיה בדרך-כלל חופשה, ותלמידים לא היו בבתי-ספר – ולכן אי אפשר היה לקיים את היום הזה באופן מסודר. הוא עבר לחודש – בעיניי הוא כמובן מקריות מפני שזה תאריך הלידה – שמאפשר לנו איגום של הרבה מאוד נושאים לאומיים משום שזה סופו של חודש ניסן שבו מאזכרים את יום השואה והגבורה ביד ושם; אנחנו עוברים ליום הזיכרון בהר הרצל, והשיא הוא טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בהר הרצל עצמו. לא רק מבחינה מטפורית, אלא גם מבחינה פיסית – ולא בכדי בוודאי – כל המקומות האלה נמצאים בקרבת מקום, ומאוד מקובל עלינו שהחודש הזה יהיה החודש שבו יוזכר גם זכרו של הרצל כחלק ממערכת חינוכית-ערכית שבחודש הזה באמת נתונה באירועים ובטקסים למיניהם לאזכור כל אותם אירועים. כך שאנחנו במערכת שמחים מאוד שבעקבות הצעת החוק זה מה שיקרה.


כבר לפני שקיבלנו רשמית את ההחלטה שצריך יהיה לציין את יום הרצל ב- י"א באייר השנה, המערכת נתנה את דעתה על זכרו של הרצל. אני רוצה למנות מספר דברים שכבר נעשים במערכת עוד לפני שאנחנו מתמקדים ביום עצמו: מתוך 100 המושגים המחייבים שאנחנו היום דורשים במערכת החינוך נמצא, כמובן, המושג הזה. כפי שידוע לך, 100 המושגים האלה נכנסים אחר-כך גם למבחני המיצ"ב. זאת-אומרת, יש פן מאוד פורמלי ללמידה הזאת שמחייבת לדעת מי הוא בנימין זאב הרצל, וכמובן גם מה פועלו, מהי ההסתדרות הציונית והקונגרס הציוני.

היה צורך לעשות שינוי בעקבות החוק? הרי מאז ומתמיד לימדתם על הרצל.

מר ירון יגיד מה בדיוק מלמדים בתוכנית הלימודים. אני מדברת על התוכניות הנוספות, כמו 100 המושגים. מטה קרמניצר-שנהר מטפלל בנושא הזה, ואני יודע שיושבת ראש המטה נפגשה כבר גם עם נציגי ההסתדרות הציונית וגם עם נציגי המועצה הציונית כדי לראות אלו חומרים נוספים הם רוצים להוציא למערכת; ועדת הלוח העברי שעובדת במשרד הכניסה כבר את המועד – י' באייר – לתוך הלוח העברי, הווה אומר: זה תאריך שמצוין בלוח כמו י' בטבת ואירועים נוספים; המזכירות הפדגוגית שלחה לפני מספר חודשים של מבחר כתבי הרצל שערכה אותו הגברת גאולה כהן. הספר הזה נשלח לכל חטיבות הביניים ולכל החטיבות העליונות, והוא מהווה בסיס ללמידה ולדיונים בלתי פורמליים; מנהל חברה ונוער במשרד הוציא מספר רב מאוד של פעילויות שכרוכות בנושא. יש פה גם הצעות לסימפוזיונים, גם מידע על חייו של הרצל, גם הצעות לטיולים בעקבות אירועים שונים בחייו של הרצל, גם דוגמות שונות לטקסים שאפשר לערוך בבתי-הספר באותו יום. יש כאן הרבה מאוד מידע, ואני יכולה להשאיר אותו לרשותכם או להפנות אתכם לאתר. אנחנו גם נעבה את האתר הזה לקראת אותו יום.


פרויקט מאוד מרתק שמתרחש כבר שנה שנייה במערכת החינוך העל-יסודית נקרא "נוער חושב מחר". נקודת המוצא היא שהרצל חלם, וחלומו התגשם – מה אנחנו חולמים? מהם החלומות שלנו? הפרויקט הזה התחיל בשנה שעברה, ואנחנו מבקשים מהם לכתוב את חלומותיהם. אני רואה שאתם מחזיקים את החוברת הזאת, אז אני לא צריכה להכביר מילים. זו החוברת הראשונה שיצאה בעקבות הפרויקט בשנה שעברה, וגם השנה הפרויקט הזה יתקיים ויצוין ביום י' באייר. זאת אומרת המערכת מתכוונת לציין אותו כבר באותו יום. החוברת לפניכם.

אני משוכנע שהרצל עד יום מותו לא ידע שהוא נולד ב- י' באייר.

יש להניח. אנחנו כמובן נוציא חוזר מנכ"ל שמאגם את כל הדברים שאמרתי, כמו שאנחנו מוציאים לקראת יום בגין או יום בן-גוריון.

מה יהיו הפעולות באותו יום?

כפי שאמרתי, יש הרבה מאוד הצעות, אבל אני לא רוצה להיכנס לכל פירוט כי יש לכל בית-ספר אוטונומיה להחליט איך הוא מציין את היום. בית-ספר יציין חד-משמעית את יום הרצל כחלק ממערכת האריזה היומית שלו באותו יום, הווה אומר: יהיה בית-ספר שיקיים טקס, יהיה טקס שייצא לטיול ויהיה בית-ספר שיעשה סימפוזיון- -

אז את אומרת שמבחינת מערכת החינוך אנחנו מסודרים.

אנחנו ארוזים.

מבחינת מערכת החינוך הכול בסדר, את אומרת. ביום הזה כל ילד במערכת החינוך יידע שזה יום הרצל.

ללא ספק.

יפה, אז עשינו צעד אחד.

כולם מוזמנים להשתתף אתנו ביום הזה.

זה באמת רעיון טוב שתשתפו אותנו.

ברצון טוב. כפי שאני אומרת, אנחנו רואים בזה חלק ממסכת של אירועים לאומיים שיתרכזו באותו חודש, וזה דווקא מאפשר לנו לחדד את המסרים האלה.

יש כאן נציג משרד הביטחון. ספר לנו, סא"ל רוני סולימני, האם הצבא נערך לעשות משהו ביום הרצל?

אנחנו כמו משרד החינוך מנחילים את מורשתו של הרצל כל השנה, בעיקר בבתי-הספר לפיקוד, ותוכניות החינוך עוסקות בנושא. לקראת המועד עצמו יתקיימו פעילויות שונות, וביום עצמו אנחנו מתכוונים להוציא חוזר מפ"א שתחייב את בסיסי ההדרכה בבתי-הספר של צה"ל לעסוק בפעילויות בנושא כחלק מהתוכניות שלהם. יצרנו קשר עם ד"ר בריקסטון מהסוכנות היהודית לפתיחת מוזיאון הרצל, ואנחנו מתכוונים להגביר את הביקורים שם ולעשות שם פעילויות. אנחנו נוציא כלי שישמש למפקדים להדרכת חיילים בנושא הזה. אנחנו עוד לא יודעים מהו הכלי ואיך הוא ייראה.

הסוכנות, בבקשה.

האירוע הגדול, כמובן, הוא פתיחת מוזיאון הרצל בהר הרצל שיהיה בסגנון הפלמ"ח ומוזיאון בגין, ואנחנו נפתח אותו באותו יום, ויוזמנו אליו, כמובן, ראש הממשלה ונשיא המדינה. לקראת יום הרצל יהיו שני ימי עיון: אחד עם קרן ירושלים במשכנות שאננים עם חוקרים דגולים; ואחד בשיתוף עם משרד החינוך, עם הצבא ועם עוד כמה גורמים, שנושאו יהיה איך ללמד "הרצל" בבתי-ספר. בערב יהיה הפנינג של אלפי צעירים בשיתוף עם המועצה הציונית בישראל, וזה יהיה בתלם של הקונגרס הציוני-הישראלי שיכנס צעירים מכל הארץ.

אתה מדבר על יום הרצל עצמו – 19 בחודש.

י' באייר.

זה חשוב, כי זה לא יום של כנסת. בכנסת הדיון יהיה ערב קודם, ב- 18 בחודש, כי הלוא, לפי הלוח העברי, היום מתחיל ממילא בערב קודם.


מאחר שהחוק מדבר על כנס בירושלים שאותו אמורה לארגן המועצה שטרם נולדה – או נולדה, אבל טרם התחילה לפעול – האם אתם מתכוונים להיות מתואמים אתם? כי לפי החוק, גם הם אמורים לארגן איזשהו כנס באותו יום, בירושלים. או שזה יהיה אותו כנס?

כשהמועצה תקום אנחנו נכניס אותה לסוד העניינים.

היא תקום בעוד כשבועיים.

יש לנו שני כנסים שהם יכולים להתחבר אליהם, ואם הם ירצו הם יוכלו לעשות גם אירוע גדול בכנסת. חשבנו שכאן המקום לחשוב על אירוע בכנסת ערב קודם עם יוזמי החוק, עם יושב ראש הכנסת- -

בדרך כלל בימי שלישי מקובל לעשות כאן כנסים, ואנחנו ננסה לתאם עם יושב ראש הכנסת לארגן כנס אירוע ביום שלישי או ברביעי במקביל להעלאת הנושא במליאה. כך שהנושא הזה באחריותנו, ואנחנו נקווה שיהיה שיתוף פעולה עם כל הגורמים – משרד החינוך וגם הצבא שפעיל, וגם אתם, ובטח גם המועצה לכשתקום. זה אירוע שאנחנו יכולים לדחוף אותו כאן, ובשביל זה אני מקווה שלא צריך את הסוכנות.


תמשיך בבקשה, דיברת על שני כנסים שאחד מהם יהיה בתחום החינוך: איך מחנכים למורשת הרצל. והשני?

הכנס השני הוא ביוזמה של קרן ירושלים שמשתפת אותנו, והוא יתקיים במשכנות שאננים. זה יהיה משהו אחר, מספר יותר קטן של אנשים, לפי הזמנה. בשני המקרים אנחנו מתכוונים לעשות כיסוי נרחב יותר. אנחנו מתכננים לקיים אירועי הרצל עם קרן קיימת לישראל, שעושה אותם בדרך-כלל: אירוע ביער הרצל ובכל מיני מקומות בארץ, אבל ניתן לזה כיסוי של יום הרצל ונעשה את זה אתם. לקראת היום עצמו יהיו גם ביקורים בהר-הרצל שאנחנו עושים בדרך-כלל, אבל נמקד אותם.

אני מקווה שמיום הרצל לא נדבר פחות על הרצל במשך השנה; כי אני שומעת מכם שכל הזמן עוסקים בהרצל, עכשיו נעסוק בו רק יום אחד בשנה.

אנחנו באמת רואים את מוזיאון הרצל כמוזיאון שכל תיכוניסט בארץ יהיה שם, כי זה מאוד אטרקטיבי ומאוד מעניין.

משרד החינוך שותף למחשבה הזאת?

למחשבה – בוודאי, וגם נכנסנו לחוזר מנכ"ל המשרד לגבי התכנונים לעתיד. כמובן, חסר לנו קצת כסף, אבל אני מבין שאתם מדברים על התקציב של השנה.

יש תקציב, אתה יודע?

החוק מתייחס לעניין התקציב. הסעיף מדבר על כך שהתקציב יהיה החל מ- 2005.

אבל המועצה הציבורית צריכה לקבוע מהו התקציב, והיא עוד לא קמה. לכן עוד מוקדם לדבר על זה.

נכון.

אני שומעת שיש לכם פעילות, וזה מבורך ומצוין. אני גם מקווה שזה יבוצע נהדר.


ישי העצני, רצית להוסיף משהו?

אני שומע את כל הרעיונות היפים מכל הכיוונים, וזה נשמע מצוין.

אם להגיד את האמת, אותי זה אפילו מפתיע לטובה.

תמיד היו פעילויות לזכרו של הרצל. הרעיון של החוק הוא לעשות איגוד של הדברים ולהפוך את זה לדבר יותר מוגדר ומסודר. צריך לשים לב שיש פה רצף מאוד מעניין שמתחיל בעצם בחג החירות, בפסח, אבל אם רוצים טקסים מיוחדים שלנו – אז זה מתחיל ביום השואה, אחריו – יום הזיכרון, מיד אחריו – יום העצמאות, ושבוע אחר-כך – יום הרצל. יש פה רצף של מועדים שמייצרים תקופה מאוד מהותית במערכת החינוך. גם בהקשרים יהודיים, חג הפסח הוא חג החירות, ואפשר לחבר את זה גם לתקופה הזאת של החירות שלנו והקוממיות שלנו. צריך לשים לב לכך, ומתוך זה להקיש שיום הרצל צריך לשמש רק השיא של פעילות שהולכת ונבנית לקראת יום הרצל כדי שכשהתלמידים והחיילים מגיעים לטקסים של יום הרצל הם כבר הוכנו ולמדו ומכירים את התכנים.

אני לא יודעת אם זה יהיה השיא, משום שהשיא, לעניות דעתי, צריך להיות יום העצמאות דווקא, אבל זה התגשמות החזון, ולכן השיא תמיד יהיה ויישאר יום העצמאות. זה עדיין לא סותר את העובדה שזה חלק ממערך של הקמת המדינה, שאם היה נולד לפני, זה היה עדיף אולי, אבל מה לעשות? לפחות הוא לא תכנן את זה. צריך להסתכל על העקומה כמכלול, אבל כל מועד הוא נדבך אחד בכל המערך הזה.

אני מבקש להוסיף 3 הצעות פרקטיות להחלטות הוועדה:

א. כדאי לקרוא למשרדים הרלוונטיים הממשלתיים: משרד החינוך, משרד הביטחון על אגפיו השונים, משרד ראש הממשלה – גם בקשר למינוי הוועדה הציבורית וגם בקשר לוועדה לטקסים – משרד החוץ שנציגויותיו בעולם יכולות לציין את זה, וכלי התקשורת הממלכתיים - שהוועדה תקרא לכל אלה לשוב ולדווח לה עוד לפני הפגרה של הכנסת בסוף מרס כיצד נראית התוכנית שלהם לקראת יום הרצל.

ב. אני מציע שהוועדה תפנה לוועדת רביבי ותבקש ממנו לקדם את המינוי או את הבדיקה של המועמדים למועצה, כך שהם יוכלו להתמנות בהקדם האפשרי כדי שהם יספיקו להיות רלוונטיים ולהשפיע ולפעול לקראת יום הרצל כי נותרו לנו רק 3 חודשים.

ג. אני מציע שהוועדה תקבע בעצמה שהיא מקיימת בעצמה דיון ביום הרצל.

זה כבר אמרתי. עיריית הרצליה, בבקשה. אי-אפשר לא להתייחס לעיר הרצליה.

הרצליה קרויה על שמו של הרצל, ויש לה חוב מוסרי וענייני כלפיו.

פסל הרצל בכניסה להרצליה זה הדבר הטוב שראש העיר הקודם עשה.

עיריית הרצליה החליטה להעניק פרס פעם בשנה על שמו של הרצל – לא לתושב העיר, אלא ברמה הממלכתית, הארצית. הפרס הזה יוענק למישהו שתרם תרומה בולטת בתחום הציונות במחקר וכתיבה, בפעילות תרבותית או בעשייה אחרת שקידמו את חקר הציונות, את דרכי הציונות או את פרויקט הגשמת הציונות. הפרס אקוויוולנטי לפרס ישראל. אני לא זוכר אם ניתן על התחום הזה פרס ישראל. אנחנו נעניק 50 אלף שקלים, והזוכה יהיה אדם יחיד, לא גוף, איש בן זמננו בתחומים שמצויים לי כאן. ההסתדרות הציונית העולמית משתתפת אתנו במימון הפרס, ויש מימון כבד נוסף שקשור בפרס – הפרסום או הובלת כל התהליך, הטקס עצמו. ראש העיר, יעל גרמן, מינתה ועדה ציבורית נכבדת מאוד בראשותו של פרופ' יצחק זמיר, ובה יש 12 חברי ועדה. כמובן, נקבע תקנון והנחיות איך זה ייבדק וכולי.


אנחנו קבענו את חידוש הענקת הפרס; הוא היה ב- 79' וב- 80' ונפסק. אני לא יכול לציין כרגע אם זה היה בד בבד עם הולדת החוק או הובלתו לאישורים, אבל קבענו מראש את התאריך כ' בתמוז, ואני חושש שהשנה לא נוכל להקדים אותו ל- י' באייר מטעמים שונים ורבים: גם בגלל עומס האירועים, גם משום שאנחנו עושים את מרבית האירועים שלנו בכוחות מקומיים, ואנחנו צריכים לבנות את כל התהליך הזה. מלבד זאת, אנחנו לא יכולים לשער כרגע מה תהיה כמות המועמדים שנצטרך לבדוק ולהיערך, וקראת י' באייר זה יהיה די צפוף אם אני מנקה את חג הפסח ועוד מועדים בדרך. כנראה, אנחנו נקיים את האירוע ב- כ' בתמוז, וכך זה כבר פורסם גם בכל כלי התקשורת. נשקול, כמובן, בחיוב רב לכוון את זה לשנה הבאה ל- י' באייר.

אני יודע שראש העיר התכוונה להיות פה היום, אבל לא יכלה להגיע, וטוב שבאת. אני ראיתי את המודעה הזאת בעיתון לפני כחודש וחצי, וממש נחרדתי, ומיד טלפנתי לראש העיר ושאלתי אותה האם אתם בהרצליה לא יודעים על חוק הרצל, ולא יודעים שהשנה י' באייר השנה זה יום הרצל? קודם כל התקלה יצאה מכם משום שחוק הרצל חוקק לפני יום הרצל תשס"ד. כלומר, הייתה לכם יותר משנה לדעת בעיר הרצליה שיש חוק הרצל.

מה היא ענתה לך?

היא השיבה שהיא תעשה כל מאמץ כדי להקדים את זה ל- י' באייר, אבל השיחה התפתחה כך שאני ידעתי לספר לה שהמועצה טרם קמה, ואני בהחלט מבין את תגובת ראש העיר שייתכן לא יהיה מספיק זמן להיערך. לעניות דעתי, אם רוצים יכולים; אם תרצו – אין זו אגדה. הנה המשפט לעיר הרצליה. מכיוון שאתם מבקשים להגיש לכם המלצות על המועמד עד 4 במרס, ובין 4 במרס עד 9 במאי יש, לפי חשבוני, חודשיים וחצי. אם יואילו אנשים להתאמץ למרות חג הפסח באמצע כי אני לא רואה סיבה לדחייה. מדובר על חלוקת פרס; אתם לא עושים אירוע פומבי או כנס כפי שעושה ההסתדרות הציונית. אז את חלוקת הפרס בטקס מכובד שאני מניח שאתם מתכננים, אי-אפשר לעשות ביום הרצל בעיר הרצליה? אתם גם מקווים לסיוע מההסתדרות הציונית. אולי אני אקרא להסתדרות הציונית לא לתת לכם סיוע אם לא תעשו את זה ביום הרצל. תואילו להתאמץ. אני חושב שהעיר הרצליה, שנקראת על שמו של חוזה המדינה, צריכה לכבד אותו, וכמובן גם את החוק. מעורבים פה אנשים יקרים, גם ראש העיר שלך וגם הפרופ' זמיר ואנשים נוספים – עשו את המאמץ ותואילו לעשות את זה ביום הרצל. אני חושב שהעיר הרצליה תקבל את כל הכבוד והיקר ביום הזה, ואם תעשו את זה במועד אחר זה עלול, חלילה, להיות ההפך, ואני בטח לא רוצה את זה.

זה בדיוק תפקיד המועצה הציבורית שתקום.

אני מקבל בהכנעה את העובדה שאולי ראוי שנתברך, וננזפנו, אבל זה בסדר. הרעיון הוא מאוד יפה, ואנחנו מרימים אותו במימון עירוני כמעט מלא, וההסתדרות נאותה להשתתף במחצית סכום הפרס. אנחנו רוצים להתכוונן ולקיים את הוראות החוק לגבי י' באייר. השנה זה לא כל-כך הסתייע, ואנחנו בהחלט נעשה את זה בשנים הבאות. דיברתי עם ראש העיר טרם בואי לכאן, והיא לא חוסמת את האפשרות שנתכווץ ונתכנס ב- י' באייר, אבל כמו שזה נראה כרגע זה יהיה קצת בעייתי. מה גם, יש נתון שאינני יכול להתייחס אליו – כמות המועמדים, סריקתם ובדיקתם, זו עבודה לא מבוטלת.

בעוד שבוע תדעו, ואם יהיו לכם 5 מועמדים אולי כן תוכלו לעשות את זה.

יש לנו הרבה יותר כבר עכשיו.

אבל יש לך חודשיים וחצי, מה הסיפור?

מה זה הרבה? כמה מועמדים אתה חושב שיהיו?

כ- 100 איש ביקשו טפסים להצגת מועמדים. אינני יודע כמה מהם יחזרו עם מועמדים של ממש.

מה הסיפור בחודשיים וחצי?

אני מניח שנוכל, אנחנו נבדוק את זה.

תואילו להתאמץ.

אנחנו לא רוצים להתחייב, שמא לא נעמוד בזה. זאת אומרת, בואו נפתיע לטובה ולא לרעה.

אז אתם מתחייבים להבטיח להשתדל.

כן.


אנחנו רוצים לקיים טקס ברמה ממלכתית. אני מניח שמהרמה הממלכתית לא נוכל להשיג אף אישיות כמעט באותו יום.

למה?

כולם יהיו עסוקים בטקסים.

כולם יהיו מוזמנים לכל המקומות במדינה בנושא הרצל.

אתם יכולים לעשות את זה בקירוב – יומיים אחר-כך. אתם יכולים לעשות את זה בקירוב אפשרי.

נכון. אז תעשו את זה יום אחרי.

אפשר בסמיכות לתאריך, לפניו או אחריו?

כן.

זה נשאר בסביבה.

זה נכון. למשל, ביום שישי בבוקר למחרת יום הרצל. אם למשל, אתם מתכוונים להזמין את נשיא המדינה או אישיות ממלכתית אחרת בכירה, הם יהיו עסוקים ביום הרצל, אבל למחרת אולי יוכלו להיות.

אפשר למצוא פתרון.

לעומת זאת ב- כ' בתמוז הם יכעסו עליכם, ולא יבואו.

האמת היא שיש ערך נוסף לעשות את הדברים האלה לא כשכל המדינה בחופשה. בתמוז בתי-הספר בחופשה ואנשים בחופשה. אתם מבזבזים את המועד, זה לא עיתוי נכון לעשות אירוע מסוג זה כשעם ישראל או בפועל בחופשה, או ראשו בחופשה. לכן כדאי לעשות את זה ב- י' באייר, וכפי שאתה אמרת, באזור האירועים הציוניים של יום העצמאות. זה יהיה יותר ראוי ומכובד גם לעיר עצמה. אפשר להתאמץ, זה באמת לא מבצע שאי-אפשר לעשות אותו תוך חודשיים עם כל המאמץ שכרוך בזה.

אני בהחלט אעביר את הדברים לראש העיר.

זה 3 חודשים מהיום. תתחילו להיערך, תכננו את ישיבות הוועדה שצריכה למיין מועמדים.

רות רגב, ראש אגף חינוך קק"ל, בבקשה.

קודם כל ברכות על החוק ולמולידיו. זה באמת מכובד ביותר. אגף החינוך בקק"ל פועל במתכונת שנתית. אנחנו לא מאמינים בפעולה של יום אחד, אלא עובדים לקראת אותו יום, שאמרו להיות יום השיא. בקצרה אסקור את הפעילות שאנחנו מתכננים, חלקה פעילות ותיקה שתלבש פנים חדשות, חלקה נעשית בשיתוף עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. אנחנו יושבים יחד בוועדת היגוי משותפת ובונים את ימי העיון למחנכים, הטקס המרכזי.


אגף החינוך של קק"ל רואה בעיקר במעורבות בשטח בטבע את עיקר עשייתנו, זה הערך המוסף שלנו, וככזה בכל הפעילות השנתית של השתלמויות מורים אנחנו מעבירים אותם במסלול מיוחד שמתאר את מפעלו של הרצל; אנחנו מוציאים ערכת למידה לפרויקטים מיוחדים שאתם אנחנו מטפחים, כמו פרויקט "מעוף" לעולים חדשים ליישובי פריפריה – יש לנו היום 11 יישובים, ואנחנו מוסיפים עוד 3. בקרוב, ל- 5 יישובים תהיה תוכנית חינוכית שחלק ממנה יהיה המפעל הציוני הגדול וההגשמה של הרצל, וכמובן, הקרן הקיימת שמיישמת את החזון הזה.


אחד הדברים שיש לנו ונדגיש אותו השנה זו ההצגה שמסתובבת ביערות, בתנועות הנוער וי-הספר, שנקראת "סיפורה של הקופה הכחולה". יש לה פרק גדול לחזונו של הרצל עד לימים אלה. יש בה אפיזודות של הציונות שקשורות לעשייה שלו ולחזון שלו.


במוזיאונים שלנו, נוסף על המוזיאונים שקיימים כאן: מוזיאון חולדה, מרכזי המבקרים השונים שנמצאים אצלנו, אנחנו מחדשים ועובדים על דפי פעילות עם הנוער בנושא הזה.


בסך הכול אנחנו מקווים שנגיע למספר גדולים מאוד של תלמידים באותו חודש, ויום השיא יהיה מלווה בטקס, בסיורים בעיקר בין מחנכים לבין תלמידים. תלמידים יסיירו במשך כל החודש באותו מסלול שאנחנו מציעים, וייקחו אתם את הערכה החינוכית דרך המורים להפעיל את זה. בכתבי העת שאנחנו מוציאים למורים יש לזה ביטוי עם הצעות.

יש לך הערכה לכמה תלמידים תגיעו?

בפעילות ממשית אנחנו נגיע ל- 50 אלף תלמידים, וכמובן לחניכי תנועות הנוער.

תודה רבה. על הפעילות הציונית שלכם דיברתי במליאה כשדובר על הקרקעות ועל המאבקים שהיו. אני מחזקת את ידיכם על שאתם עושים את הפעילות הציונית הזאת כל ימות השנה. אתם באמת עושים עבודה מבורכת.

תודה. אנחנו באמת רצינו לפנות אלייך כי אנחנו רואים את הקשר בין העדר מטען אידיאולוגי – והשאלות האלה נשאלות – לבין יום הרצל עם החזון, עם המשמעות של מדינה יהודית, וקרן קיימת כגוף ששומר על דמותה של המדינה היהודית.

עוד מישהו רוצה להתבטא?

אני ממונה על סיוע למלגות תלמידים במשרד החינוך. יש בחוק התייחסות מפורשת גם לגבי מטרותיו וגם לגבי פירוט הפעולות. בעניין של מלגות לתלמידים, אצלנו זה סיוע על בסיס סוציו-אקונומי ופחות פרס מחקר. אנחנו ערוכים, ואם גוף כלשהו יחליט מי הם הזוכים אפשר לעשות את זה. השאלה היא עד כמה יש לזה מקום, בעיקר כשזה לא מתוקצב בנפרד כי מתוך התקציב של סיוע לתלמידים נזקקים לא יהיה מוצדק לטפח תלמיד במלגה כדי לתת אותה לתלמיד בצפון העיר שכתב עבודה על הרצל. בחוק כתוב בסעיף 13 שתוקצב העניין ישירות, אבל השנה זה לא קרה, זה לא מעשי.

אני לא יודעת. יש כאן מישהו מהאוצר?

באמת עדיין אין תקציב השנה. השנה הזאת המועצה שעוד לא קמה אמורה להכין את התקציב, להעביר אותו למשרד ראש הממשלה, ואנחנו אמורים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה כדי לדון על התקציב. זה עוד לא נעשה, וזה ייעשה כשהמועצה תקום ותגיש דוח שנתי. אז המועצה תחליט אם היא רוצה לתקצב את זה בהתאם לחוק, ואיזה נתח מוקצה לנושא הזה.

אני מבינה שיש לכם סיבה נהדרת למה לא להעביר תקציבים, ואתם צודקים.

זה לא נכון.

רגע. בלי להתייחס לסעיף כזה או אחר, יש כאן פעילויות שקורות כבר עכשיו במשרד החינוך, בסוכנות, בקק"ל ועוד כל מיני יוזמות. בין הדברים האחרונים שנאמרו, משרד החינוך הוא הבולט שביניהם: אפשר לנהל תקציב, ויש גם היום בתקנות של משרד החינוך מספיק סעיפים תחת הגדרה של פרויקטים מיוחדים שאם רוצים, אפשר להקצות משם כספים. זאת אומרת, תירוץ מצד אחד זה טוב; מצד שני אם אנחנו יכולים ליזום רעיון של מלגות לתחום של משרד החינוך – אבל למשרד החינוך אין תקציבים מיועדים לזה – למה לא לנצל סעיף תקציבי קיים תחת גג הפרויקטים או תחת גג המלגות, ולאפשר להם לעשות דברים נוספים גם לפני שכמה המועצה. יש אפשרות כזאת, לדעתך?

תמיד אפשר לעשות. אני לא רפרנט של משרד החינוך, אני מסופק אם הועברה למשרד החינוך בקשה מתואמת לנושא הזה.

אם תועבר, תחשוב על כך.

יש מקום לדבר, אני לא מבטיח שום דבר.

נאמר פה משהו לא נכון, אז אני רוצה לתקן: כשהחוק חוקק צפינו שהמועצה לא תספיק לקום עד הגשת חוק התקציב של 2005, ולכן סעיף 17 לחוק קובע ש"השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה מיום תחילתו עד תום שנת הכספים 2005 תיקבע בחוק התקציב השנתי לשנת 2005, והוראות סעיף 13(ב) שקובעות את ההמלצה של המועצה בכל המנגנון – לא יחולו".

איפה זה כתוב שזה לא יחול?

זה כתוב, הוראות סעיף 13(ב).

האם אנחנו יודעים שהאוצר אמנם הקצה לזה כספים?

הוא אמר שלא.

הוא אמר שלא, אף על פי שהחוק קובע במפורש שצריך.

הם לא שמו לב למשפט האחרון בסעיף 17, וגם אני לא שמתי לב. אבל יש לנו יועצת משפטית שחושבת על הכול מלכתחילה.

הוועדה חשבה, לא אני.

אבל את יודעת לעשות שימוש מושכל בזמן הנכון ובמקום הנכון.


בקיצור, הוראות סעיף 13(ב) לא יחולו, קרי: אתם לא חייבים לחכות שהמועצה הציבורית תכין לכם הצעת תקציב, אבל אני אומרת לכל הגופים שפועלים: אל תצפו שמשרד האוצר יבוא מיוזמתו ישפע אתכם בכספים. תכינו הצעה, כל אחד בתחומו: אתם חושבים שצריך לעשות אירוע מיוחד של הקרן הקיימת – תגישו המלצות. הנה הכתובת שתקבלו ממנו את הפרטים המדויקים. אין לנו דרך אחרת. אני לא הייתי בסוד העניינים אז, אבל הוגדר גובה תקציב?

ממש לא. תקציב המדינה צריך להיות מאושר בכנסת בימים הקרובים, ואתם מעונינים שהכנסת תאשר אותו, לכן ראוי שתוסיפו את הסכום הזה, כי אחרת עלול להיווצר קושי נוסף בהעברת התקציב.

אבל איזה סכום?

הסכום לא כתוב, אבל כתוב שזה צריך להיות בתקציב. אם הם יכתבו סכום נמוך אולי תהיה תרעומת, אבל אם לא יהיה סכום בכלל – אולי תהיה בעיה.

האוצר אמר שהוא יתקצב 5 מיליון.

מקסימום 5 מיליון?

לא, מינימום 5 מיליון.

מכיוון שאין לנו מועצה שתרכז את הכול, ולא מתפקידה של הכנסת לעשות את העבודה הביצועית של הממשלה, אני מציעה שהגורמים שנמצאים כאן ייפגשו יחד: משרד החינוך, משרד הביטחון, קק"ל, הסוכנות, משרד ראש הממשלה – שלצערי לא נמצא פה. מי מטפל בזה במשרד ראש הממשלה?

אורן מגנזי מטפל בזה שם.

אני אבקש ממנו לעשות מפגש משותף ביצועי, שבו כל גורם יחשוב מה הוא צריך מבחינת תקציב וגם שיתוף פעולה בכל הפעילויות. יש לכם חודש ימים בסך-הכול כדי להוסיף את זה לתקציב המדינה.

יש ועדת היגוי עם משרד החינוך.

תקציב המדינה כבר מוכן, אבל שינויים תמיד אפשר לעשות.

אם זה היה נכון, לא היה צריך להושיב את ועדת הכספים. לא מדובר על סכומים בשמיים, כשתקום המועצה תראו שהצרכים יגדלו, אבל בינתיים כל מוסד פועל גם מכוח הפעילות שלו ומהתקציב שלו. צריכה להיות היענות גם על-פי חוק וגם מתוך הרצון של כולם שהיום הזה יקרום עור וגידים.


את אומרת שצריכה להיות פגישה?

יש ישיבה קרובה של ועדת היגוי.

אז אני מבקשת ממך לקחת את זה לידייך, תיזמי כך שכולם יבואו, תוציאו נייר משותף של הצרכים ותקצובם, תעבירו את זה לנציג האוצר, מר מאיר בינג, ובא לציון גואל.

אני מייצג קבוצת אנשי עסקים פרטיים שעוסקת בנושא הזה מ- 2002. זה התחיל בביקור בשיא האינתיפאדה בבית הכנסת בבודפשט, שבו התחיל הפתרון הסופי של יהדות הונגריה.

זו גם עיר הולדתו של הרצל.

לא עיר הולדתו, זה מאה מטר מביתו של הרצל.


במקרה באותה שנה קראתי במקרה את "אלטנוילנד", אז אמרתי: 1902-2002 – מאה שנה עברו; מי שניסה לחולל את הפתרון הסופי, מי שיזם והגה את המאמר הנפלא שנקרא "אלטנוילנד" – והמדינה לא מציינת את זה. באמצע שיא הדיכאון הקולקטיבי שהיה פה ב- 2002 חשבנו איך אפשר לעורר את התקווה בתקופה העגומה שהייתה אז, ועשינו 3 פרויקטים: הראשון היה עם משרד החינוך – בכל התיכונים תלינו את הפוסטר הזה שאומר: "כל מעשה אדם, תחילתו חלום וסופו חלום – מה החלום שלך?". דווקא בשיא התקופה המייאשת עשינו את זה, ואנשים היו די סקפטיים, אמרו שהתיכוניסטים לא ישתפו פעולה, ואנחנו חששנו ללכת למבוגרים אז החלטנו לפנות לתיכוניסטים. אז קיבלנו מאות מאמרים והוצאנו את זה כספר, מתוך כוונה להפוך את זה למשהו רב-שנתי. משרד החינוך עשה פה עבודה נפלאה, אבל גם נתרמו הרבה מאוד כספים פרטיים.


במקביל הלכנו לאוניברסיטאות כדי לתפוס את גילאי 20+, והתחלנו עם איתמר רבינוביץ' בפרויקט דומה שנקרא "מה יהיה?" – סטודנטים חושבים על העתיד. יצא ספר ממש בימים אלו, וזה גם יהפוך לפרויקט רב-שנתי, אני מקווה. במקביל פנינו לסוכנות, ואמרנו, בואו נדון בעתיד בעם היהודי, לא רק מדינת ישראל; אבל כדי לגעת בנושא כזה, זה כבר לא 50-60 שנות היסטוריה, יש פה כבר אלפי שנות היסטוריה. כדי לגעת בנושא הזה צריך להסתכל מהן העבודות שנכתבו בעבר, והפקנו אתר שהסוכנות השקיעה בו 200 אלף שקל שסוקר עבודות מופת של בריתות וחזונות; כי חזון שלא נגמר בברית עלול להיות אוטופי מדי. צריכה להיות הסכמה לא רק מה רוצים, אלא גם מה האחריות שכל אחד לוקח על עצמו. עומד לצאת ספר בשלושת החודשים הקרובים, שייקרא "חזון וברית" שאולי אפשר להוציא אותו ביום הרצל. הספר סוקר 200 עבודות מופת מתקופת בראשית. יש כאן עבודה ענקית שנעשתה פה.


אגב, הבאנו לארץ 20 סטודנטים מכל רחבי העולם היהודי: מארגנטינה, מברזיל, מארצות-הברית, ממקסיקו, ועשינו תחרות של מעין חידון תנ"ך עולמי, אבל עם ראייה לעתיד. זה הכיוון של ההצעה הפרקטית שלנו, אם אפשר להוביל את יום הרצל בהדרגה כך שביום העצמאות יהיה חידון התנ"ך שקושר את כל העם היהודי לעבר שלו, ואולי ביום הרצל יהיה חידון העתיד; כי הרצל לא עסק רק בעבר. הוא עסק בעבר מנקודת חיפוש וניסה לבוא עם פתרון שונה מאשר רוטשילד או הירש הציעו באותו זמן; הוא בנה את המוסדות, נתן חזון, בנה תקציבים.

הרעיון יפה מאוד. לכשתקום המועצה הציבורית אני מציעה שתביא את זה לפניה כי באמת אנחנו צריכים לעסוק גם בעתיד. אני תמיד אומרת שהציונות עוד לא הושלמה, יש עוד הרבה מה לעשות. הרעיון מבורך, הביצוע שלכם ברמות השונות הוא גם מדהים ביופיו, אבל כדאי שתביא את זה למועצה. נשמח לשתף פעולה, אבל זו המועצה היא הבמה הנכונה.

אני מנהל הפרויקט "נוער חושב מחר", יזמתי יחד עם איציק את הפרויקט. אנחנו אכן התאמצנו השנה, והטקס של התחרות השנה יהיה ב- י' באייר – ביום הרצל. זו כבר השנה השלישית לתחרות.

יש כאלה שמתאמצים ומצליח להם.

הפתעה לטובה. אלה שחייבים לפעול, חלקם פועל, וחלקם לא כל-כך; יש כאלה שאינם חייבים, והנה – תראו.

אני ממשרד הביטחון, ראש היחידה להנצחת החייל. אני אמנם ממונה על החלק הצבאי של הר הרצל, אבל לפני שנה הקמנו מסלול מבקרים, שחלק ממנו הוא בין היתר קבר הרצל עם כל המורשת, והרעיון הוא לשלב חיילות שידריכו קבוצות חיילים שמגיעות להר מהכניסה של החלק הצבאי.

כשהייתי בהר הרצל היה חסר לי שילוט על כל קבר, מי זה, מה זה, קצת היסטוריה.

מזמן לא היית.

הייתי, אבל לא הסתובבתי.

יש היום מסלול למבקרים, ועכשיו אנחנו עומדים לקבוע עמדות שמע במקומות מרוכזים כדי שגם מי שלא מצליח לקרוא תהיה לו עבודה קלה.


פרויקט אחר שאנחנו עושים בשילוב משרד החינוך, והתחלנו אותו בשנה שעברה נקרא "משואה לתקומה". הרעיון הוא מסלול צעדה עם תלמידי בתי-ספר. אנחנו עושים את זה בדרך-כלל סמוך ליום השואה, אבל אפשר לכוון את זה. הרעיון הוא להראות את כל הרעיון החל מהשואה ועד הגעה לקברי החיילים שזה החלק של התקומה. אפשר בהחלט לשלב ושילבנו שנה שעברה, ואנחנו חושבים שאפשר למסד את זה. אנחנו עושים את זה השנה, במקרה, ב- ט' באייר. ב- י' באייר תהיה תמיד בעיה אם יבוא ראש הממשלה עם כל החלק הלוגיסטי של האבטחה; אני מניח שאנחנו נעשה את זה, וזה יהיה הרבה יותר מוצלח.

ניסינו לרתום לזה את שרת החינוך בשנה שעברה, ונכשלנו. רתמנו את שר הביטחון. אני מאמין שברצון משותף אולי סוף-סוף נצליח להביא את שרת החינוך לפרויקט משולב עם משרד החינוך, ואני מבקש שתצא מפה קריאה. זה חלק שיכול לשלב את החיילים ואת המערכת האזרחית, את התלמידים, ומפה דרככם – אם השרה תשמח להשתלב סוף-סוף בפרויקט כזה שקשור למשרד החינוך אני חושב שזה ייתן לפרויקט הלימה מתאימה השנה, ומתוך זה אפשר לעשות את זה כמסורת.

תודה רבה, רעיון יפה.

אני זומנתי היום בעקבות שתי הצעות שהגשתי לוועדה. מדובר על תערוכה ועל מוזיאון מיוחד, קונספציה שמבוססת על עולם הילד כדי להתחיל לפתח את הנושא של הארץ בפרט והעם היהודי בעקבות מה שקורה בזמן האחרון. פיתחתי את זה בצורה די לאומית- -

אני קראתי את הנייר שלך. איפה אתה רוצה למקם את זה?

זה תלוי, כמובן, במקורות המימון. יש כמה הצעות שכרגע אני לא רוצה לחשוף, של מועצות וערים שמוכנות לחשוב על הקצאת מגרש. כמובן, מדובר על תקציב של הבנייה עצמה. אף אחד עוד לא דיבר כאן על החינוך מהגיל הרך ביותר, כולם מדברים על תיכון וכן הלאה. זה הדבר המיוחד שהצעתי, והייתי רוצה התייחסות שלכם.

אתה נגעת בנקודה שאני תמיד מציינת אותה: להתחיל בגיל הרך. זה אחד הדברים שאני מאוד מאמינה בהם. זה נכון שזו במה טובה לשמוע רעיונות נוספים, ולכן יש כאן אנשים מכל הגורמים, ואני מקווה שתוכל להתחבר אליהם: לאנשים החינוך, לקק"ל, לסוכנות. אפשר להציע גם לאנשים שנמצאים כאן את ההצעה. אני מציעה, מעבר למאמצים האישיים שאתה עושה, שלכשתקום המועצה תפנה אליהם בהצעה מסודרת. אנחנו גם נעקוב אחר המועצה ונקיים ישיבה נוספת. ניתן להם חודש להתארגן ונקיים ישיבה נוספת. אם לא יסתייע בידך לפני-כן, אנחנו ניתן לך עוד הזדמנות להעלות את זה בפני אנשי המועצה שיהיו פה בהמשך הדרך. כרגע אין לנו, כמובן, האפשרות לסייע מעבר לזה.


חבר הכנסת שלגי, תקריא בבקשה את הצעת ההחלטה.

אני מציע הצעת החלטה כדלקמן:

ועדת החינוך והתרבות קוראת למשרד ראש הממשלה, לועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, למשרד הביטחון, למשרד החינוך והתרבות ולהסתדרות הציונית לקדם את ההכנות לקיומו המכובד והראוי של יום הרצל – י' באייר. עד למועד נותרו פחות מ- 3 חודשים, והמועצה הציבורית על-פי החוק טרם החלה לפעול.

הוועדה מבקשת מוועדת השופט רביבי לדון באישור הרכב המועצה הציבורית בהקדם האפשרי.

הוועדה קוראת ליושב ראש הכנסת ולמזכירות הכנסת להיערך לציון יום הרצל בכנסת הן בדיון מיוחד במליאה כקבוע בחוק והן באופן נוסף. מאחר שיום הרצל יחול ימים אחדים לאחר פגרת הפסח הוועדה מניחה כי תינתן לכך תשומת הלב בהקדם.

הוועדה קוראת לעיריית הרצליה לקיים את אירוע פרס הרצל מטעמה, ואולי אף אירועים נוספים ביום הרצל ולא במועד אחר.

הוועדה תתכנס לדיון מעקב לקראת סוף חודש מרס.

אני לא יודעת אם זה יהיה בסוף חודש מרס מפני שאין טעם להתכנס לפני שיש מועצה.

אני חושב שאם כך נכתוב זה יסייע לנו לגרום לכך שתהיה מועצה.

אין שום בעיה.

אפשר לעשות גם דיון בפגרה.

אנחנו נוציא מכתבים לכל הגורמים הרלוונטיים שהוזכרו פה.

גם למשרד החוץ.

אני מבקשת ממך, רות, לחבר את הגורמים שהיו כאן לאותה פגישה, כולל את האוצר. בדבריך, חבר הכנסת שלגי, לא התייחסת לתקציב הנוכחי של 2005.

בהחלט נוסיף סעיף.

בנושא התקציב נוסיף סעיף שאנחנו קוראים למשרד האוצר להיענות לצרכים, ולהוסיף כבר בתקציב 2005 את התקציב הנדרש מהגורמים הפועלים כבר עתה עוד טרם הוקמה המועצה הציבורית בהתאם לסעיף 17 לחוק.


כל שנותר לי הוא להגיד לכם תודה. אני הופתעתי לטובה. אני רואה שיש דברים שנעשים בשטח. צריך לזכור שתמיד דיברו ועשו בנושא של הרצל ובציונות בכלל, אסור לשכוח את זה. אבל היום הזה מאפשר לנו לאחד כוחות ולהזכיר לנו שצריך להמשיך במפעל הציוני. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה ב- 10:00