הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון-חובת הפקדת פיקדון למגישי התנגדות וערר)_
4
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
22/2/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי י"ג באדר ב' התשס"ה (22 בפברואר 2005), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 22/02/2005
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת הפקדת פיקדון למגישי התנגדות וערר לה), התשס"ד-2003
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון-חובת הפקדת פיקדון למגישי התנגדות וערר) התשס"ד – 2003 של חברת הכנסת גילה גמליאל
מוזמנים
¶
עו"ד עדי ביתן - לשכה משפטית משרד הפנים
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
נורית ג'רבי - יו"ר ועדת חקיקה של לשכת שמאי המקרקעין
עו"ד משה שוב -
גילה גמליאל
¶
הגשנו את תיקון הצעת החוק בעקבות תלונות שהוגשו על הגשות ערר קנטרניות, זה היה על מנת שמשרד הפנים ייתן דעתו בסוגייה וימצא לזה פתרון. הממשלה קבלה ואישרה את הצעת החוק בקריאה טרומית, וכפי שהגעתי אתם להבנות, אין צורך לקדם את הליך החקיקה לקריאה שנייה ושלישית ומה שכן ייעשה, יותקנו תקנות סביב העניין על מנת למגר את תופעת הגשות ערר קנטרניות.
זה היה אמור להיות תוך שלושה חודשים, הבנתי שזה נמצא עדיין במשרד המשפטים לאישור נוסח וזה יגיע לכאן לאישור. אם כך נותר לנו להמתין לזה ואין טעם בדיון מעמיק בסוגייה כי זה לא הזמן.
חמי דורון
¶
הייתי בראש ישיבה לפני שנה ב- 2004 ואישרנו תקנות שהיו אמורות להיכנס לתקוף ב- 1994, לפני עשר שנים. זה היה לגבי הנושא של גשרים בחוק התכנון והבנייה במע"צ ויש עוד דוגמאות כאלה כמו למשל בחוק התאגידים העירוניים, להכניס את זה לחוק חובת המכרזים, כבר חמש שנים נמצא אצלכם, משנת 1998..
היות ודעתי היא שאין טעם להפיל את זה על הציבור אז קחו את זמנכם שלושה חודשים וששה חודשים ולא אכפת לי להיפגש אתכם ב- 2010 על התקנות האלה.
דלית דרור
¶
אף על פי שבסוף הדברים התברר שזה היה בציניות כדי להחליק נקודה אחרת, אני בכל זאת חושבת שלא ראוי להשמיץ את משרדי הממשלה ללא בסיס.
דלית דרור
¶
להגיד שזה מתעכב כדבר שבשגרה, זה בוודאי לא נכון. אני מבקשת למחות על זה, יש לנו מחלק חקיקת משנה מאד יעילה, אני מוכנה לבדוק מה קרה עם תקנות הגשרים, אלה תקנות שבתחום אחריות משרד הפנים, אבל אני מבקשת לא להשמיץ.
משה שוב
¶
אני מטעם לשכת עורכי הדין, אנחנו מתנגדים להצעת החוק והחשש שלי שהתקנות שתהיינה לא תהיינה ברוח הזו ואני מבקש שיזמינו אותנו לדיון.
משה שוב
¶
ערר והתנגדות לתוואי על שינויים לא מגישים. לפי דברי ההסבר מדובר בהיתר בנייה, ובהיתר בנייה אתה רשאי להגיש התנגדות כאשר מבקשים הקלה או שימוש חורג. ברגע שאתה בונה לפי תכנית בניין מאושרת אין התנגדות, זה הולך כמו שמן, למעט ענייני בירוקרטיה של הרשות. כנ"ל גם לגבי התנגדות בתוך עיר לסמכות מקומית.
היו"ר גאלב מג'אדלה
¶
תודה ואתם תוזמנו לכל ישיבות חקיקה כי אתם גורם וגוף חשוב מאד. חבר הכנסת גפני בבקשה.
משה גפני
¶
אני מאד מכבד ומעריך את חברת הכנסת גילה גמליאל, ואני לא אומר את זה מהשפה לחוץ, היא חברת כנסת שיוזמת חוקים. לצערי הרב יש לי ניסיון מהיותי יו"ר הוועדה כאשר הממשלה בחוק ההסדרים הביאה דברים שקשורים לעניין, והייתי אז חבר כנסת בקואליציה, עמדנו על זה, ולא עזר לממשלה בעניין הזה שום דבר.
חייבים לחלק את הסוגיה הזו לשני חלקים החלק האחד קבלנים, אנשים שמגישים ערעורים בשיטתיות, עוצרים את הבנייה והפיתוח, עם אלה צריך ללכת בכל חומרת הדין, אי אפשר לתת להם הקלות והיו מקרים כאלה, היה את זה גם בנתב"ג 2000 .
אבל לעומתם יש את ההפך, ותפקידנו כנבחרי ציבור קודם כל לדאוג להם שיתמודדו עם התופעה הזו, חייבים לדאוג לאזרח. אם האזרח הוא אדם שיכול לשלם, מילא, אבל המקרה שעלה כל הזמן זה אותו סיפור של האדם שגר בדרום תל-אביב, בנו לו מול החלונות פיל לבן הוא מובטל יש לו שבעה ילדים, אשתו עקרת בית והוא לא יכול להוציא 100 ₪ כי עם ה-100 ₪ האלה הוא מתלבט מה לקנות במכולת. לכן עמדתי בתוקף שבעניין הזה בכלל לא ישלם על הערר.
לצערי זה עבר כאן בוועדה בפעם הקודמת, ואין לי טענות ליורי שטרן הוא הגיע לפשרה עם הממשלה שהגשתי הסתייגות עליה, שעל אותם מקרים שעליהם אני מדבר, לא יחול עליהם התשלום. החוק הזה מטיל חובה נוספת על אותה משפחה שכל שצריך לזכור אותה, שתצטרך מעבר להגשת הערר, שיעלה לה כסף מה שלא עלה לה קודם, היא גם תצטרך להגיש פיקדון, ואין לה אותו.
עדי ביתן
¶
התקנות מאד דומות להצעת החוק במובן זה שהם מדברות על סכומים קבועים ולא על פי אחוזים. תצטרכו לאשר אותם כאן ממילא.
נורית ג'רבי
¶
אני נציגת לשכת השמאים, רציתי לומר שאין לנו יד ורגל בהצעת החוק הזו, הופתענו בדיוק כמוכם מהצעת החוק ורצינו לומר שלדעתנו זה מאד חשוב, אולי זה יפתור את הנושא של 197 שכאשר מגישים תכנית לוועדה היא תהיה מלווה בנספח שמאי שיגיד מה ההשפעה על הקובלים, ואז הקובלים המסכנים לא צריכים ללכת לשמאי באופן עצמאי, אלא הוועדה יודעת שתכנית מסוימת פוגעת בהם או לא פוגעת בהם ומביאה את זה כחלק מהשיקולים שלה.