אכיפת מהירות בכבישים מהירים

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
21.02.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 386
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום חמישי י"ב אדר א' התשס"ה ( 21 בפברואר 2005), שעה: 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אכיפת מהירות בכבישים מהירים
של חבר הכנסת אריה אלדד

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר
אריה אלדד
חמי דורון

דן לינק - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה
יפעת רווה - משרד המשפטים
עודד ברוק - המשרד לביטחון פנים
משה בן זקרי - ראש מחלקת התנועה, המשרד לביטחון פנים
חזי שוורצמן - ראש מדור מחקר באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
אורנה קליין - מנכ"לית "מתונה", ארגון למאבק בתאונות דרכים
יורם אסידון - יועץ ל"מתונה", ארגון למאבק בתאונות דרכים
אילן גרודסקי - עמותת "אור ירוק"
דוד בר-דרור

יפה שפירא

אושרה עצידה

אכיפת מהירות בכבישים מהירים
של חבר הכנסת אריה אלדד

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. קיבלנו מנשיאות הכנסת את הצעתו לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד, בנושא אכיפת מהירות בכבישים מהירים. אני מציע שחבר הכנסת אלדד יפתח בדברים.

תודה על האפשרות לקיים את הדיון הזה. בראשית דבריי אני אומר שחלק גדול מהחומר הועבר אליי על-ידי ידידי ד"ר יעקב אדלר. הוא לא נמצא בארץ ונבצר ממנו להשתתף בדיון ולהציג
בעצמו את הדיון. זה איננו תחום המומחיות שלי, אבל הנתונים הם נתונים שהתפרסמו בספרות הרפואית ובספרות חקר התאונות.

אני ביקשתי את הדיון הדחוף בנושא הזה משום שהתפרסמו בתקשורת לפני כעשרה ימים ידיעות שמשטרת ישראל מתכוונת לעצום עין מחריגות מהירות עד 120 קמ"ש לשעה, ואני נותן לזה כותרת שיפוטית אבל זו להבנתי התוצאה, מבלי לשנות את החקיקה. כלומר, לא לשנות את תקנות התעבורה ולא לאכוף אותן לחריגות מהירות עד 120 קמ"ש. אני מניח שזה תלוי וישתנה בהתאם לכבישים.

כל מה אני ידעתי כרופא וכמי שמתעסק בטראומה, היה שמהירות תורמת תרומה ישירה לקטלניות של תאונות הדרכים. יש ויכוח גדול בספרות, ואינני יודע להכניס את ראשי לתוכו, האם מהירות מוסיפה גם לשיפור התאונות בקרב המשתמשים בכביש. אבל, אין ויכוח שמהירות גבוהה גורמת לקטלניות גבוהה יותר של אלה שמעורבים בתאונה. המתמטיקה והפיזיקה של הדברים האלה הם ברורים לגמרי. האנרגיה הקינטית שנוספת לגופים כאשר הם נוסעים במהירות גבוהה ונעצרים בבת אחת, נמסרת לתוך הגופים. כאשר חלקי מכונית נכנסים בתוך אדם או אדם נכנס בתוך חלקי מכונית במהירות של 100 קמ"ש, האנרגיה הקינטית גבוהה הרבה יותר לעומת מצב שזה קורה במהירות של 50 קמ"ש. לכן, הקטלניות למרות אמצעי הבטיחות.

יש מספר נתונים מהעולם, ואני באמת לא אלאה את האנשים. נדמה לי שאנשי המקצוע שיושבים בחדר מכירים את הדברים טוב ממני. אבל במחקר שנערך בשנות התשעים בארצות הברית, ב-24 מדינות שבהן עלתה המהירות המותרת, נרשמה עלייה בתמותה בתאונות הדרכים ב-15%. באותן 24 מדינות התוצאה היתה עליה בתמותה של כ-450 עד 500 הרוגים. בשנת 2003 ברוב מדינות ארצות-הברית העלו את המהירות המותרת ל-75 מייל לשעה, והגידול בשיעור מקרי המוות היה 38%. מדובר בערך ב-780 מקרי מוות בשנה.

בישראל כאשר מהירות הנסיעה עלתה מ-90 ל-100 קמ"ש בשלושה כבישים בין-עירוניים בשנת 1993, נגרמה עלייה בשיעור דומה של 15% בשיעור מקרי המוות. בהונג קונג הנתונים אפילו דומים מבחינת מספר מקרי המוות. זה מדהים עד כמה בארצות שונות עלייה במהירות המותרת גורמת לשיעור דומה של עלייה במקרה המוות, כאשר עלייה במקרה הזה היא מ-70 ל-80 קמ"ש, דומה במקצת לעלייה שהיתה אצלנו.

יש כאן טבלה מסכמת של הנתונים האלה כאשר התמונה ההפוכה גם היא נכונה. במקומות שבהם הפחיתו את המהירות המותרת, בארצות הברית היתה המהירות המותרת ב-74 55 מייל לשעה, וההערכה באותו גוף שמסכם את שיעור תאונות הדרכים ואת מספרי תאונות הדרכים, ובארצות הברית הסיכום הוא מ-1984, שנחסכו בין 3,000 ל-3,500 חיי אדם. בשוויץ הורידו את המהירות מ-130 קמ"ש ל-120 קמ"ש בשנת 1985, והתמותה ירדה ב-12%, בשוודיה ב-21%. אני לא אלאה אתכם בנתונים בכל הארצות, אבל הם מצויים במצגת הזאת. אנחנו רואים שעלייה במהירות המותרת מצד אחד גורמת לעלייה בתמותה בתאונות דרכים, כאשר ההיפך גם הוא נכון. ירידה במהירות המותרת מורידה ומקטינה את התמותה בתאונות דרכים.

אני רוצה להראות עוד נתון אחד שהוא החישוב המתמטי. החישוב המתמטי אומר שעלייה של 1% אחד במהירות הנסיעה בשעת ההתנגשות תגרום לעלייה של 4% בתמותת נוסעי רכב והולכי רגל. זו המתמטיקה שמסכמת את רוב העבודות שנעשו בתחום, וזה המספר שצריך להיות נר לרגלנו. משום שכאשר אנחנו אומרים שמשטרת ישראל מתכוונת מעתה ואילך לעצום עיין וגם מכונית שנוסעת ב-120 קמ"ש זה בסדר והיא לא תקבל דוח ולא יורידו אותה מהכביש אם הנהג הוא עבריין כרוני, אפשר לעשות חשבון. אם עלינו מ-100 ל-120 קמ"ש עלינו ב-20%. זה מה שיקרה בשיעורי התמותה. נדמה לי שאנחנו עוסקים בדיני נפשות ולכן הדיון דחוף. אני מקווה שנוכל למצות אותו לאיזשהן המלצות מעשיות. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. זכות התשובה והתגובה למר משה בן זקרי.

ראשית, אני רוצה להגיד שהמשטרה לא מוותרת והיא לא עוצמת עין. היא לא תאכוף רק מ-120 קמ"ש ומעלה. חבר הכנסת אלדד, אני לא יודע אם פרופ' אדלר אמר לך שהוא גם פגש את ראש אגף התנועה לאחר מכן. הסברנו לו את הדבר הזה והוא קיבל את ההסבר. מבחינתו לפחות, הבנו שהוא הבין את המסר.

באגף התנועה נערכה סדנא אסטרטגית במטרה לראות מה אנחנו הולכים לעשות לקראת שנת 2005. תוך כדי בדיקה עלו מספר נתונים, ולאור הנתונים האלה היינו חייבים לעדכן את מדיניות האכיפה שלנו גם בנושא מהירות. אם אתם רוצים אני יכול להראות לכם את כל מצגת האסטרטגיה של אגף התנועה. אם לא, אני אתייחס רק לעניין המהירות. אני לא אתייחס על דברים אחרים שגם בהם עשינו איזשהו שינוי.

אני אתן כמה נתוני רקע שמהם אני אגיע לנושא המהירות. משטרת ישראל רושמת 1.5 מיליון דוחות בשנה, מתוכם כ-200 עד 250 אלף דוחות אוטומטיים שהם דוחות מהירות ורמזור אדום. ישנן 450 אלף פניות נהגים בשנה מתוך 1.5 מיליון הדוחות האלה. זה אומר שכמעט כל דוח שלישי חוזר למשטרת ישראל עם פנייה של נהג לביטול. זה מעסיק מערך עורפי שהוא מעל לתקנים. הדבר הזה ממש מטריד אותנו.

אנחנו בדקנו את פניות הנהגים וראינו שהן מחולקות כמעט בצורה רבעונית. ישנן בקשות לביטול דוח, בקשות להמרת דוחות בהמרה, הצגת רשיונות, ביטול דוחות, ועוד.

אנחנו בדקנו 950 אלף דוחות שנרשמו בשנת 2003 וגילינו כמה צווארי בקבוק שאנחנו חייבים לטפל בהם. בין היתר, ישנו נושא המהירות והוא 17%, ואני מדבר פה על קרוב ל-200-250 אלף דוחות מהירות. ישנו נושא אמצעי בטיחות שזה חגורות, רשיונות ופלאפונים ועוד.

אני אתייחס עכשיו לדוחות האוטומטיים, ובינהם נושא המהירות. אנחנו משתמשים בשלושה מכשירי אכיפה אוטומטיים. ראשית, מהירות ברכב. זהו רכב שעומד בצד ומצלם מהירויות. שנית, מהירות נייח. אלו מצלמות על עמודים שנמצאים בכביש מס' 4. המכשיר השלישי הוא רמזור. שלושת המכשירים האלה נותנים 96% דוחות מסוג קנס, ו-4% מסוג הזמנה לדין. ככל שהעבירה היא יותר חמורה אז זה בסופו של דבר הזמנה לדין.

ככל שהמהירות היא יותר חורגת אז הקנס והעונש הוא יותר חמור. בתחום העירוני עד 20 ק"מ מעל למותר זה קנס של 250 שקל. מ-21 עד 30 ק"מ הקנס הוא 750 שקל, ומ-31 ק"מ יותר אז יש כבר הזמנה לדין.

בכביש בין-עירוני נסיעה שהיא עד 25 ק"מ מעל למותר הקנס הוא 250 שקלים. ב-26 עד 40 ק"מ הקנס הוא 750 שקלים. 41 ק"מ יותר מהמותר ומעלה זה כבר הזמנה לדין.

כשבדקנו את דוחות המהירות ראינו שבין 50% ל-60% מהדוחות הם דוחות של 250 שקל, ואין ניקוד. אין אלמנט של הרתעה בעבירות הללו. לעומת זאת, בעבירות הכבדות שהקנס עליהן הוא 750 שקלים ויש גם הזמנה לדין, אנחנו רואים אחוזים נמוכים. אנחנו חשבנו שאנחנו צריכים להמעיט בנושא של ה-250 שקל מבלי לוותר על העבירה הזאת, ולתת יותר בעבירות החמורות. מה שקורה הוא שאנחנו מכניסים סרט למצלמות ואחרי שעה או שעתיים הסרט נגמר במהירויות הקטנות, ועובר עוד שבוע עד שמחליפים עוד סרט כי זהו כוח-האדם והאמצעים שיש לנו. בינתיים, במשך השבוע הזה אני מפספס את כל המהירויות הגבוהות שהקנס עליהן הוא 750 שקל או הזמנה לדין. אנחנו אמרנו שנעשה את זה בצורה קצת יותר חכמה. אנחנו אמרנו שבתחום העירוני 25% מהאכיפה שלנו תהיה בקנסות של עד 20 ק"מ שזה 250 שקל קנס.

לא מהאכיפה האוטומטית. 25% האלה אתה לא תפעיל אותם באוטומט.

גם באוטומט. בואו נניח שאני מפעיל ארבע מצלמות אוטומט. אני יכול לשים היום מצלמה אחת שתעבוד על 250 שקל, והשאר 750 שקל, כאשר המצלמה של 250 שקל, היא כל פעם מצלמה אחרת. זאת אומרת, גורם ההפתעה נשאר. אף פעם לא יודעים איפה הדבר הזה עובד.

בתחום הבין-עירוני שבו יש הכי הרבה דוחות מסוג 250 שקל קנס, אנחנו אומרים ש-15% יהיה על 250 שקל, והשאר יהיה מ-750 ומעלה. זאת אומרת, אנחנו לא מוותרים על האכיפה של המהירויות הללו, אבל בינתיים אנחנו גם תופסים באמת את מי שעושה את העבירות הקשות. יש ניקוד גם לצד העבירות הקשות, מה שאין בעבירות עם קנס של 250 שקל. היום אדם יכול להיות עם עשרים עבירות של 250 שקל קנס, ומבחינת החוק אין לו אפילו נקודה אחת. אלו הסיבות שהביאו אותנו לזה שאנחנו נאכוף את המהירויות, נתמקד במהירויות הגבוהות מבלי לוותר על המהירויות הנמוכות. המהירויות הנמוכות נשארות כאשר זה ספורדי ממקום למקום ולא באופן קבוע כך שאין יכולת ללמוד אותנו. כמובן שיש עוד הרבה דברים ברמה האסטרטגית.

האם אתם יודעים לעשות הערכה על סמך ההחלטה הזאת בכמה תעלה המהירות הממוצעת של התנועה בארץ?

אנחנו רק התחלנו. יושב פה ראש מדור מחקר, אנחנו מלווים את הנושא הזה ואנחנו כל הזמן עושים סקרי מהירויות. גם כאשר הצבנו את המצלמות האוטומטיות זה לווה במחקר, וגם הנושא הזה ילווה במחקר בסופו של דבר. אנחנו נראה מה אפשר לעשות.

כרגע ישנו פרויקט במשטרת ישראל שנקרא א'/3 והוא אכיפה אלקטרונית אוטומטית. שם כל המדיה עוברת לדיגיטלית. זה עובר באופן ישיר מהמצלמה למרכז פענוח, וממרכז הפענוח יוצא הדוח לנהג. כאשר תהיה מדיה דיגיטלית כבר לא יהיה לנו את האלמנט של החלפת סרטים. אנחנו יכולים לשים אז את הכול במהירויות של 11-12 יותר מהמותר, ואז אין לנו את הבעיה של העדפה. אני מקווה שהדבר הזה ייכנס, כרגע זה נמצא בעבודת מטה. זה עניין גם של כספים. כרגע משטרת ישראל עובדת על פילם. התוכנית היא לעבור לדיגיטלי.

זה מה שקיים גם בעולם. גם בעולם עברו לדיגיטלי רק לפני שנה.

אדוני היושב ראש, אני מבין את אילוצי כוח-האדם, אני מבין את ההחלטה של אפרטו להתרכז בעבירות הכבדות יותר. אבל להערכתי, התוצאה הישירה של הדבר הזה זה סוג של התרת הרצועה. כרגע לא חשוב מה האילוצים, אני מסתכל מנקודת המבט של חדרי המיון, חדרי הניתוח וחדרי המתים. תהיה עלייה בפגיעות החמורות ובתמותה כתוצאה מהחלטה כזאת.

אני מסכים עם אדוני במסקנה. אבל, אדוני צריך לזכור גם שיש באוצר תוכניות לקצץ להם 1,800 תקנים. מה אדוני רוצה?

שהציבור ידע את המשמעות. שהציבור ידע שכתוצאה מהדבר הזה אנחנו במקום לצמצם את כמות ההרוגים בתאונות דרכים מכ-500 בשנה, הולכים לעלות. כל הדיבורים היפים על מלחמה בתאונות דרכים מתנפצים אל מול העובדות האלה שאנחנו הולכים במודע לעלות בשיעור ההרוגים בתאונות דרכים.

אני מסכים איתך, אנחנו הרי נמצאים כאן לטובת האזרח. עם זאת, צריך לומר את האמת. האם אתה רוצה שהם יאמרו לנו שהם מטפלים בנושא ומחר בבוקר הם יעמדו מול מציאות שבה הם לא יכולים להתמודד. אומרים לנו את האמת. אנחנו והם מהווים חזית אחת מול מישהו אחר. המסקנה היא מאוד קשה, ואפילו מאוד עצובה. מדובר בהצלת חיי אדם וכולנו כאן כדי להגן על המטרה הזאת.

אינני מתכוון לנגח את המשטרה, אני רק מתכוון שבאמצעות הוועדה תהיה יציאה לציבור, יציאה למקבלי ההחלטות, ואמירה ברורה שבמשאבים האלה איננו הולכים למרות הדיבורים היפים לצמצם את כמות ההרוגים בתאונות דרכים, אלא לעלות עלייה דרמטית במספר ההרוגים.

אני מסכים איתך, ועכשיו גם קיבלנו חיזוק לדברים. זה לא שהמשטרה חושבת שהנושא הוא לא חשוב. להיפך, הם מסכימים איתנו. אתה בעצם מסכם את הישיבה, אבל לפני כן אנחנו רוצים לשמוע את שאר הגורמים שנמצאים כאן.

אני רוצה להעיר כמה הערות גם על רקע ההסברים שניתנו על-ידי ניצב משנה בן זקרי. קודם כל, אני מבקש להבהיר, אולי בניגוד למה שאמר חבר הכנסת אלדד, שלהערכתנו העלאת מהירות בפועל היא דבר פופולרי, וזה לא משנה אם העלאה בחוק או העלאה בפועל על-ידי העלמת עין מהסוג שהמשטרה עומדת לעשות. אם תשאל עשרה אנשים האם זה מוצדק לנסוע ב-20 ק"מ יותר מהר, תשעה מתוך עשרה האנשים יגידו שזה מצוין, טוב מאוד, וכל הכבוד למשטרה.

חבר הכנסת אלדד, לדעתי זה לא מספיק ללכת לציבור ולהזהיר אותו מפני התוצאות. הרוב העצום של הציבור יאהב את ההחלטה הזאת, מפני שהרוב העצום נהנה ומיעוט קטן מת. 10 אנשים, 20 אנשים ימותו, מה זה איכפת ל-3 מיליון נהגים? אני אומר דברים לא נחמדים, אבל אני חושב שאלו הדברים הנכונים. יכול להיות שאפשר להגיד אותם בסגנון יותר מתון.

מהירות יותר גבוהה אפשר להשיג בשתי דרכים. אחת, לשנות את המהירות המרבית המותרת, ויש לחץ בכיוון הזה. גם ועדת ליבנה שישבה בשנה האחרונה ממליצה בין היתר על העלאות מהירות בכבישים מסוימים. הדבר הזה עדיין לא התקבל על-ידי שר התחבורה. אבל, יש לחץ בכיוון הזה.

האם מותר לשאול מי לוחץ להעלות את המהירות?

כולם. החל ממע"ץ וכלה בטכניון, וכלה בפרופסור ליבנה. שלא יהיה ספק, העלאת מהירות היא דבר פופולרי. ודאי שזה פופולרי משום שרבים נהנים ומעטים משלמים. אם אנחנו באמת רוצים להקטין את מספר המעטים האלה אז לא מספיק להביא את זה לציבור. פה הכנסת צריכה לדבר. אגב, הכנסת במו ידיה בוועדת הכלכלה לפני שנתיים ביטלה את הנקודות על עבירות מהירות פעוטות, סליחה על המילה. לדעתי, זו החלטה לא טובה והיא נעשתה בזמנו על-ידי ועדת הכלכלה פה אחד על-ידי ראש הוועדה אברהם פורז שהיה חבר הכנסת היחיד בישיבה.

אבל, גם החלטת יחיד היא דמוקרטית.

אני לא אמרתי שלא, חלילה.

מהירות מרבית מותרת זה כלל שקבעה החברה בדיוק כמו שאדוני קובע שהישיבה תתחיל בשעה 9:30, ואם רוב האנשים יאחרו אתה לא תאהב את זה. אתה אולי מוכן להעלים עין מאיחור של שתי דקות. אבל, אתה לא תעלים עין מאיחור של חצי שעה. הנמשל ברור. אנחנו מעלימים עין. גם אנחנו ברשות מכירים בזה שיש דבר שנקרא מרווח חסד. נניח והמהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש, והמשטרה לא תאכוף עד 100 קמ"ש מפני שיש אי דיוקים ויש כל מיני דברים. אבל אנחנו לא אוהבים את ההחלטה לעשות את זה ל-20,30 או 40 קמ"ש כמרווח חסד.

ההפרה של כללי המהירות המרבית המותרת, בפועל המדיניות הזאת תתבטא כמובן בכך שהמצלמות האוטומטיות, עד שלא יהיו מצלמות דיגיטליות, בוודאי יכוונו למהירויות סף גבוהות. התוצאה תהיה שהרוב העצום של האנשים שנוסעים במהירויות מופרזות גם היום שהן מעל לחוק, 10-20 קמ"ש, לא יקבל שום דוח, למרות שהוא עבר על פני המצלמה במהירות יותר גבוהה.

אני מקבל כמובן את מה שאומר ניצב משנה בן זקרי לגבי תמהיל העבירות שהם היו רוצים להגיע אליו, 75% עבירות כבדות ו-25% עבירות קלות. ואני חושב שזה נכון. אבל לפי דעתי אנחנו צריכים להגיע למצב שבו גם העבירות הקלות יהיו מינימליות.

הציבור מעתיק התנהגות במתקנים מסוימים. גם אם המשטרה תגיד למשל שהיא תאכוף את הכלל הזה בעיקר בדרכים שבהן המהירות המרבית המותרת היא גבוהה מאוד, למשל בדרכים מהירות, הציבור יעתיק את זה גם למתקנים אחרים. התוצאה תהיה שהמהירות המרבית המותרת הממוצעת תעלה ללא ספק. זה קרה תמיד בכל מקום, וזה יקרה גם אצלנו. קורה גם ההיפך כאשר מורידים את המהירות.

צריך להבהיר עוד דבר, ואני לא מגלה שום דבר חדש. אחד הדברים שמציקים למשטרה ביותר ואני חושב שזה עומד בין היתר ביסודה של ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה במשטרה, וניצב משנה בן זקרי העלה את זה גם בפנינו, זה העובדה שכמעט שליש מהאנשים שמקבלים דוחות פונים למשטרה מכיוון שאין להם מה להפסיד. אני הצעתי בזמנו למשטרה שעל כל פנייה שפונים אליהם תהיה אגרה שהיא להערכתי בגובה של 120 שקלים. אם הפניה מוצדקת האגרה תוחזר, ואם היא לא מוצדקת האגרה לא תוחזר. להערכתי במקום 450 אלף פניות, נרד ל-100 אלף פניות.

120 שקל אגרה זה כמעט חצי מהקנס.

נכון מאוד, וזה יוריד את מספר הפניות הלא מוצדקות בכמעט 100%. יישארו רק הפניות המוצדקות. אם הרכב שלי נתפס נוסע מהר, אבל הבן שלי הוא זה שנהג. אני פונה למשטרה ואני אומר שהרכב רשום על שמי, אבל נהג בו בני ואני אתן גם צילום של רשיון הנהיגה שלו. זו פנייה מוצדקת. אבל הרוב העצום של הפניות הוא פניות של קנטור. המשטרה צודקת בכך שהיא רוצה לנער אותם מעליה. אבל, יש דרכים נוחות לעשות את זה.

הגישה שלך קונסטרוקטיבית, אבל למה לבקש 120 שקל?

סלקטיביות באכיפה מהסוג שהמשטרה מציעה הוא דבר נכון בהחלט. גם הטכנולוגיות צריכות להיות משועבדות לטובתנו והמעבר מהמצלמה של פילם למצלמה דיגיטלית כמובן שגם הוא חשוב. אין לי צל של ספק שגם במצלמות הדיגיטליות המשטרה תשתדל להוריד ממנה את כל הנודניקים, ולכן היא תעלה בפועל, כמו שהיא עושה היום, מעל מרווח החסד של 10 קמ"ש שהוא מרווח מוצהר למרווחים יותר גדולים. אבל לדעתי, את הבעיה הזאת אפשר לפתור בדרך אחרת כמו שאני הצעתי.

כידוע לכולנו שיטת הניקוד נטפלת ובצדק, לאנשים שמורשעים בעבירות הרבה פעמים או בתדירות גבוהה. אם אנחנו בהחלטה אומללה אומרים שנהג יכול לנסוע במהירות מופרזת ברורה, ולא ייגרם לו שום נזק מצטבר, הוא אפילו יהיה מוכן לשלם 250 קנס אבל לא יהיו לו נקודות ולא ישללו לו את הרישיון, אז אנחנו יורים לעצמנו ברגל. לכן החזרת הנקודות לעבירות מהירות קטנות יותר הוא דבר בעיתו לדעתי.

למען ההגינות, אנחנו ביקשנו ובקרוב אנחנו נדון עם אגף התנועה במשטרה לגבי ההשלכות המעשיות של המדיניות הזאת שהם רוצים להנהיג בארץ. אני בטוח שאנחנו נגיע להבנה בהרבה מאוד דברים. אבל חייב להיות ברור שנושא מהירות מרבית מותרת הוא נושא טעון, ואני חושש מאוד שלא מהציבור אנחנו ניוושע. הציבור מוכן לעמוד לצידנו כשמדובר בדברים אחרים. למשל, אם מישהו נסע בעומס יתר מחפיר אז הציבור ישמח מאוד אם ישביתו לו את המשאית לשלושה חודש או לחודש, משום שרוב הציבור לא נוסע במשאיות ולא סוחב עומס יתר. אבל, רוב הציבור נהנה לנסוע במהירות מרבית מותרת. ברוב המקרים לא קורה כלום. לשמחתי הגדולה, תאונות דרכים הם דבר נדיר למרות שנעשות הרבה טעויות. נחוצה קומבינציה לא פשוטה של נסיבות כדי שאכן תהיה תאונת דרכים. רוב האנשים שנוסעים במהירות מופרזת יוצאים נקיים.

למיטב ידיעתי, משרד התחבורה עוד לא יצא במדיניות מוצהרת בנושא הזה. לכן אני מביע כאן את עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הם מכינים תוכנית לאומית.

אני יודע את זה היטב. אני אשמח בבוא הזמן לבוא ולהסביר לכם את התוכנית החדשה הזאת שמר שיינין התבקש לעמוד בראש המכינים אותה. אני מביע את עמדתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. להערכתנו, לא צריך לזלזל ולא צריך להתעלם מעבירות מהירות. כמובן שיש מרווח חסד סביר שאפשר לתת אותו בגלל טכנולוגיה, וגם בית המשפט בעבר התייחס לדברים האלה ואנחנו לא כופרים בזה. אבל לפי דעתנו, לא צריך להתעלם ולא צריך להיות סלחן לגבי עבירות מהירות "פעוטות". אם באמת המשטרה תהיה איתנה בדעתה לעבוד במרווחי חסד מהסוג הזה, אני בטוח שתהיה לזה השלכה על אימוץ או אי האימוץ של המלצות ועדת ליבנה.

אני רוצה להצטרף לדבריו של דן לינק מכיוון שאני מסכימה עם כל מה שהוא אמר. אני רק רוצה להוסיף לנושא מרווח הסדר שנמצא לו פתרון. שנינו השתתפנו בדיון עם חבורת מחוז ויקטוריה אוסטרליה שפתר את הבעיה, ואצלם אין את המרווח הזה. כלומר, יצאה הכרעה משפטית שאין דבר כזה והטכנולוגיה עובדת והיא תקינה. לכן מהרבה פניות לא היו קיימות משום שלא היתה אפשרות משפטית לעשות את הטכנולוגיה. אין את המרווח הזה של 10 קמ"ש שאומרים שהוא מרווח החסד כי הטכנולוגיה מפספסת לפעמים. בויקטוריה אוסטרליה אין את המרווח הזה כקביעה משפטית. לכן את כל הפניות האלה שמדברים עליהם.

מרווח החסד נוצר בפסקי דין של בית המשפט. קבעו שלמכשירי אכיפה צריך לתת "טולרנס" של 5% לפה ו-5% לשם, ולכן נוצר מרווח החסד של 10 קמ"ש.

במצלמות הדיגיטליות מאוד יכול להיות שניתן לשנות את המרווח הזה וגם להוריד.

אני לא בטוח שנהיה פה בכלל לנושא הזה של מהירויות כשנגיע למצלמות הדיגיטליות.

אנחנו נלחץ שזה יהיה כי זה חייב להיות.

דבר שני, הגישה שאומרת שקודם כל הנהג צריך לשלם ואחר כך הוא יפנה גם היא פותרת חלק גדול מהבעיה.

אין קשר בין דוחות המהירות לנושא של פניות נהגים.

אני העלאתי את זה משום שהם העלו את זה כחלק מהבעיה.

המשטרה יצאה לתקשורת עם מהפכת האכיפה והיא למעשה נתנה לגיטימציה לאנשים לנסוע מהר. ניצב שחר איילון אמר שהוא בעצם לא בדיוק הובן ואין כוונה לעשות את זה. אבל המסר שהועבר לנהגים הוא שאפשר לנסוע מהר גם בתוך הערים וגם מחוץ לערים. מהירות זה state of mind, זה לא רק מהירות. גם אם אתה נוהג בתוך העיר במהירות של 70 קמ"ש אז זה מאוד מהר, ואם אתה מוותר על זה אז אוי ואבוי לנו עם מה שיקרה לנו בעתיד הקרוב מאוד. אנחנו יודעים כמה המשטרה נמצאת בשטח וכמה מצלמות יש בשטח כיום לעומת המהפכה הדיגיטלית שהולכת להיות. אבל כיום, אין מספיק כוחות משטרתיים שעומדים בכבישים, ואין מספיק מצלמות. לכן, מהירות של 125 קמ"ש תעבור מהר מאוד למהירות של 135 קמ"ש מחוץ לערים, והיא תעבור למהירות של 70,80 ו-90 קמ"ש בתוך הערים. זו תהיה צרה צרורה, אני בטוחה שזה מה שהולך לקרות. אם אנחנו מוותרים על 20 קמ"ש בתוך הערים, אז תהיה לזה השלכה גם מעבר לזה. אנחנו גם לא מתייחסים לזה כאל משהו מצטבר, ולכן צריך לעשות משהו שהוא כמו על תנאי. נהג שנתפס פעם אחת נוהג ב-20 קמ"ש יותר, יקבל נזיפה. בפעם השלישית הוא צריך לחטוף על הראש. בשיטה הזאת פה אף אחד לא חוטף אף פעם על הראש, ואנשים ימשיכו לצבור עברות מהירות מבלי לצבור אותן בכלל. לא יהיו עברות מהירות על 20 קמ"ש בתוך העיר. נסיעה במהירות של 70 קמ"ש או 90 קמ"ש בתוך העיר פירושה מוות להרבה מאוד אנשים. אני חושבת שאסור לנו לוותר על זה.

דובר פה על זליגת מהירות. אנחנו רואים נהגים שנוסעים היום במהירות גבוהה בכביש 6. כאשר הנהגים האלה יורדים מהכביש הם שוכחים שהם ירדו מהכביש, ואתה רואה שהנהגים האלה טסים במהירות של 120 קמ"ש בפאתי כביש 6, בכבישים שבהם המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. המהירות זולגת לצדדים והיא נכנסת לתוך הערים. אם אנחנו לא נקפיד על הדברים האלה, ואם אנחנו לא נתייחס לעבירות המהירות הקלות אז המצב לא ישתפר. צריך להיות משהו מצטבר לעניין הזה ואסור לנו לוותר על זה. המסר צריך להיות ברור. מסר שונה מאכיפה. אני עובדת עם המשטרה מהר מאוד ואנחנו מטפלים בנושא של אכיפת מהירות בפרויקטים משותפים שלנו. המשטרה אומרת לי שבחודש הקרוב היא עוסקת בפעילות אחרת וזה ברור, כי זה עניין של כוח-האדם, זה עניין של אפשרויות וטכנולוגיה. אני מבינה את כל זה, אבל הציבור אסור לו לדעת שאנחנו מוותרים על הנושא הזה. הציבור צריך לחשוב שבכל מצלמת מהירות המהירות המותרת היא זו שנתבעת. הוא צריך לדעת שאסור לו לנסוע מהר.

הנוער היום הוא הבעייתי ביותר והוא המושפע ביותר. אנחנו יודעים מה קורה לו איך הוא נוהג כאשר האדרנלין זורם לו בגוף. אם אתה נותן לו לגיטימציה לנסוע ב-120 קמ"ש אז תאמינו לי שתאונות הדרכים רק יעלו ואנחנו נבכה לדורות. היתה פגישה בין נציגי "מתונה" וד"ר יעקב אדלר לניצב שחר איילון שאמר שהוא לא הובן כהלכה. אני חושבת שצריך לצאת לציבור עם הכרזה חוזרת שאומרת שאסור לנסוע מעל למהירות המותרת וכי האכיפה כן תפעל ושלא יהיו ויתורים בנושא המהירות.

מר דן לינק אמר שהוא מוסר פה את העמדה הרשמית של הרשות הלאומית. אני חייב לציין שמנכ"ל הרשות הלאומית היה בסדנא האסטרטגית שבה הוצגה העבודה הסופית. הוא גם אמר שמשרד התחבורה עדיין לא אמר את דברו. אני הצגתי את התוכנית הזאת גם לשר התחבורה וגם למנכ"ל הרשות.

אני ציינתי את פניות הנהגים כנתון. אבל, אין קשר בין סוגי המהירות לפניות הנהגים. זה נכון שמי שמקבל דוח פונה, אבל צוואר הבקבוק בנושא פניות נהגים הוא לא רק בדוחות מהירות.

כמה דוחות בשנה מתוך 1.5 מיליון דוחות הן על מהירות?

בערך 18%.

כמעט בכל ראיון, בין אם אני מדבר ובין אם ראש האגף מדבר, הדברים מובהרים. אתמול התראיין ראש האגף בתוכנית "אש צולבת" והוא תיקן את הדברים. אני התראיינתי גם בטלוויזיה וגם ברדיו ואנחנו הודענו שאנחנו לא מוותרים על המהירויות. אנחנו אומרים את הדבר הזה כמעט בכל ראיון, ואני מקווה שזה יגיע בסופו של דבר לכלל הציבור.

נדמה לי שהדיון הזה חשוב בגלל חלון הזמן, וההחלטה הצפויה במשרד התחבורה לשינוי מדיניות. חשוב שאנחנו נאמר את דברנו בחלון הזה לפני שמתקבלת החלטה במשרד התחבורה.

שנית, אנחנו באמת חייבים לתקן את הנזק התודעתי שנגרם בציבור, כי הרושם מהכותרת הגדולות בתקשורת היה שעכשיו מותר לנסוע יותר מהר, וכל השאר זה אותיות קטנות. אבל, המסר הכללי היה שמותר לנסוע יותר מהר, ואת זה אנחנו צריכים לתקן כי זה דיני נפשות.

איך אתה רוצה שאנחנו נשפיע על התוכנית הלאומית שמכינים אותה לפני שהיא תוצג?

אפשר למשל להזמין את משרד התחבורה לכאן במטרה להציג את הרעיונות המתגבשים, לתת את התשומות של "מתונה" ושל "אור ירוק", ושל מומחים שמתעסקים בדבר הזה כדי להשפיע. ברור לי שהם יודעים את הנתונים, אבל יש משקל לוועדה פרלמנטרית שמתכנסת, שאומרת את דברה, שמבקשת תשובות, ולפעמים תשובות קשות. זה נכון שזה מאוד פופולרי לנסוע מהר, ולפעמים משרדים ממשלתיים רוצים להיות פופולריים. אנחנו לפעמים צריכים לקבל על עצמנו את התפקיד הפחות פופולרי, אבל לדאוג לחיי אדם.

ראשית, אני מודה לכול הצדדים שנטלו חלק בדיון החשוב והפורה הזה. אני חושב שהיה מקום לקיום דיון מהיר בדחיפות בהצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד. צדקה נשיאות הכנסת בעניין הזה. היה חשוב לשמוע את כל הצדדים.

חבר הכנסת דורון, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב הסיכומים. האם אתה רוצה להצטרף לסיכומים?

אני מתנצל שאיחרתי, לא שמעתי את מה שנאמר כאן. אני דווקא חושב שישנם היום במדינת ישראל כבישים מסוימים שבהם צריך להעלות את המהירות. למשל, כביש 6, כביש מס' 1, הכביש בית קמה בואכה באר-שבע. הכביש הזה הוא כביש של ארבעה נתיבים, כביש שהוא פתוח כמעט לחלוטין ויש עליו שמונה ניידות עם רדאר בשעה שש בבוקר ביום שבת, שזה קצת מיותר עם כל הכבוד. בערך כל חצי קילומטר עוצרים אותך. יש היום במדינת ישראל הרבה כבישים שמבחינת התשתית שלהם הם ערוכים למהירות יותר גבוהה מ-90 קמ"ש. אנחנו רואים את זה גם באירופה, בארצות הברית ובקנדה, המהירויות הן גבוהות יותר בכבישים האלה. אני אומר את זה כמי שהיה 25 שנה סוכן ביטוח. רוב הנזקים, רוב תאונות הדרכים, הן במהירות הקטנות בתוך העיר. לא בכבישים המהירים ולא בכבישים שהם מחוץ לעיר.

חבר הכנסת דורון, זה ממש פוגע בוועדה שלא שמעת את הנתונים שהוצגו פה על זה שמהירות היא קטלנית.

אני לא מדבר על מהירות של 150 קמ"ש. אבל יכול להיות שהפגיעה תהיה קטלנית יותר כאשר נוסעים ב-100 קמ"ש. אבל בסך הכול בדרך כלל, ישנם היום כבישים במדינת ישראל שאין שום סיבה לא להגביר בהם את המהירות. יותר מזה, עובדתית והמשטרה יודעת את זה, עד 25 קמ"ש גם בממל"זים כמעט ולא עוצרים את הנהגים. אתה לא יודע אם זו הנחייה. אבל, עובדה שבין 90 ל-110 קמ"ש כמעט ולא עוצרים נהגים כי מי שנוסע במכונית חדשה היום יודע שהמהירות הממוצעת של מכונית היא בסביבות 100-110 קמ"ש.

אז למה שלא ניסע בפאנטומים?

חברים, אני יודע שאני לא בא לומר כאן עמדה פופולרית.

להיפך, היא מאוד פופולרית. הציבור רוצה לנסוע מהר. אתה מייצג את רוב העם שרוצה לדהור על הכביש.

אני לא בא לייצג אף אחד בעניין הזה. אני אומר שישנם היום במדינת ישראל כבישים שכאשר נוסעים בהם במהירות של 90 קמ"ש נגרם נזק גם לתנועה וגם קורות תאונות. אני אומר לכם את הדברים האלה כמי שעסק 25 שנה בתחום הביטוח. טיפלתי באלפי תאונות, לא במאות. אני טיפלתי באלפי תאונות במהלך 25 שנה שבהן הייתי סוכן ביטוח. 90% מהתאונות שטיפלתי בהן היו בתוך העיר במהירות של 40 קמ"ש, ולא במהירות של 120 קמ"ש.

חבר הכנסת דורון, אתה לא התייחסת לכול הנתונים שנאמרו פה, ואתה בא ואומר דברים.

חבר הכנסת אלדד, אני אמרתי שאני מתנצל שלא הגעתי קודם. אני באתי להביע את דעתי.

חבר הכנסת דורון, אם אדוני היה מגיע דקה לפני דברי הסיכום שלי הוא היה משכיל אותנו והיינו שומעים את דעתו בכבוד הראוי.

ראשית, מהירות זה לא 125 קמ"ש, זה גם 75 קמ"ש בתוך העיר. דבר נוסף, ישנו חלק בכביש 6 שהוא כבר כביש אדום. אתה אומר שהתשתית בחלק מהכבישים מתירה נסיעה מהירה, ואני רוצה לומר לך שרק בשנה האחרונה יש 8 הרוגים בחלק מכביש 6.

האם את יודעת למה? היתה על זה כתבה מצוינת. זה לא בגלל תנאי הכביש ולא בגלל תנאי הנהיגה, אלא בגלל זה שרוב השנה נוהגים במכוניות במהירות 90 קמ"ש, וברגע שנהג מעלה את המהירות של הנסיעה ל-140 קמ"ש בתקופת זמן קצרה הצמיג מתפוצץ. מומחים אומרים שהצמיג מתרחב במהירות כזאת גבוהה. הוא לא רגיל לעמוד בעומס הזה ולכן הוא מתפוצץ.

לכן למהירות יש קשר לתאונות האלה.

מהירות היא state of mind, היא קשורה להרבה מאוד נושאים אחרים. גם אני אוהבת לנסוע מהר, כולנו אוהבים לנסוע מהר, לכולנו יש מכוניות טובות. אבל, אנחנו צריכים להבין שזה הורג, ואם אנחנו לא נעצור את זה אז זה ימשיך להרוג.

קשה לעבוד בשיטה שלאחר שיש סיכום באה בטריה חדשה של טיעונים שאנחנו לא יכולים להתייחס אליהם. אם תהיה ישיבה נוספת של הוועדה בנושא הזה, אנחנו נשמח להתייחס גם לדברים שהועלו על-ידי חבר הכנסת דורון.

חבר הכנסת דורון הביע את דעתו בנוגע למהירות בכבישים, וזה בסדר. המצגת שהציג חבר הכנסת אלדד שאותה לא ראה חבר הכנסת דורון, היא לא שחור לבן. זה לא כל פעם שכאשר מעלים מהירות בכביש אז יש עלייה בהרוגים ב-80, 90, 100%. זה לא נכון.

לא ב-80%, ב-18%, והראנו בחמש מדינות.

גם לא. אני בטוח שבמצגת הזאת יש הרבה שקפים מוסתרים, שיש כבישים בעולם שהעלו את המהירות והתאונות ירדו, כמו בישראל.

שקפים מוסתרים? אני יכול להעביר לך את המצגת.

כאשר הועלתה בשנת 1993 המהירות מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש, כמות ההרוגים בתאונות ירדה בכבישים המהירים, בכביש מס' 1, בכביש מס' 4. בשנת 1997 קמה ועדת ליבנה במטרה לבדוק האם העלאת המהירות היתה מוצדקת. היא לא מצאה שיש עלייה בתאונות. היתה עלייה בתאונות דווקא בכביש אחר שהמהירות בו לא הועלתה. זאת אומרת, זה לא שחור לבן וזה המסר שלי. אם זה היה שחור לבן אז בואו נסגור את הכבישים ונוריד את כולם ל-70 קמ"ש.

מנכ"לית "מתונה" אמרה שמהירות זה state of mind. בארץ נהרגים יותר אנשים בגלל מהירות. לא פר קטע כביש שבו מותר, אלא באמת בגלל האווירה הכללית. הכותרות שעשה ניצב שחר איילון היו כאלה שמותר לנסוע יותר מהר כי הותרה הרצועה.

כשהעלו את המהירות מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש בשנת 1993, המתנגדים אמרו שיהיו פה מהירויות מטורפות של 150 קמ"ש ומעלה לכיוון ה-200 קמ"ש. בפועל המהירות של הנהגים היתה 107 קמ"ש לפני העלאת המהירות, ואחרי העלאת המהירות עלתה המהירות בקמ"ש אחד ל-108 קמ"ש בסך הכול, ואני מדבר על הממוצע. לא היתה הקרנה. כלומר, לא נמצאה הקרנה, לא בדקו את ההקרנה. אין הקרנה לכבישים אחרים, אין כזה דבר. אם אתה יורד מכביש מהיר לכביש אחר, אתה תיסע במהירות המותרת שבה אתה יכול לנסוע.

איך מסבירים את זה שכמות ההרוגים עולה?

מספר ההרוגים עולה. הפיזיקה של התאונה היא ברורה.

המהירות היא לא הפקטור, אלה מיומנות הנהג היא הפקטור. הפקטור הוא גם החינוך לנהיגה והבנת הכביש. זה בדיוק העניין.

המהירות היא פקטור.

תחנך את הנוער, תלמד נהיגה נכונה. אל תלמד להעביר מהלכים ולהעביר טסט. זה מה שתלמד, זה לא קשור למהירות.

חבר הכנסת דורון, אתה צודק לגבי מיומנויות נהגים ולגבי הכשרה. עד שכל הנהגים במדינת ישראל, או החלק המכריע שלהם, לא יהיה מיומן דיו כדי להתמודד עם תאונה במהירויות גבוהה, צריך לאסור עליהם את החריגה מהמהירות.

תודה רבה, הדיון תם.

אני רוצה להודות לכול הגורמים שנטלו חלק בדיון. אני חושב שהדיון היה דיון פורה. הדבר המרכזי ביותר הוא שאנחנו עמדנו על טעות בהלך רוח או חשיבה או תחושה שמותר לנהגים לנהוג במהירות גבוהה בעקבות הצהרה שהיתה. אנחנו עכשיו אומרים באופן הכי ברור שאין היתר לנסוע במהירות יותר גבוהה מהמהירות הקבועה, ושתהיה בהחלט אכיפה בצורה מסודרת.

אנחנו ממליצים להחזיר את שיטת הניקוד. שיטת הניקוד נחוצה. חשוב שיהיה כאן עונש מצטבר במטרה להקטין את העבירות.

אנחנו בהחלט לוקחים בחשבון את נושא החינוך לנהיגה נכונה משום שהוא מהווה טיפול מונע שיכול להקטין את בעיית תאונות הדרכים שכולנו סובלים ממנה. המסר לציבור הוא לא רק שאסור לנסוע מעל למהירות הקבועה, אלא המסר הוא גם בתחום החינוך לנהיגה נכונה, התחשבות בזולת. ככנסת וכאנשי ציבור יש לנו תפקיד גם בתחום הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.