כנסת פתוחה

משותפת חינוך-מעמד האישה - מפגש "נשים שרות לשלום"

2
ועדה משותפת לוועדת החינוך והתרבות והוועדה לקידום מעמד האשה
23/02/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול

מישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט - מס' 406
והוועדה לקידום מעמד האישה - מס' 166
יום שלישי, י"ד אדר א', תשס"ה (23 בפברואר 2005), שעה 09:00

מפגש "נשים שרות לשלום".



נכחו: חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר
אתי לבני - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה
אראלה גולן
זהבה גלאון
גילה גמליאל
גילה פינקלשטיין

חברת-הכנסת לשעבר ענת מאור
רעיה זימרן - ראש מחלקת מוזיקה ומינהל
התרבות, משרד החינוך
נעמי פארן - מנצחת, מקהלת "מורן"
פרוייקט "נשים שרות שלום"
רינה בר-טל - יו"ר שדולת הנשים
דוד קראוס - מנהל, המועצה לחילופי נוער,
Euro-med Youth Program
עמוס פארן - פרוייקט "נשים שרות שלום"
שלי חרמץ - פרוייקט "נשים שרות שלום"
מייק נפתלי - פרוייקט "פורום הורים עולים"
אליהו רוזנברג - פרוייקט "נשים שרות שלום"
עמוס פארן - פרוייקט "נשים שרות שלום"
סיגל בר-טל - פרוייקט "נשים שרות שלום"
שני להב - פרוייקט "נשים שרות שלום"
יעל פרונט - מקהלת "מורן"
פרוייקט "נשים שרות שלום"
תייסיר חדאד - מקהלת "כָּיָין"
פרוייקט "נשים שרות שלום"
Jean-Maria Puissant - מנצחת, המקהלה הצרפתית,
פרוייקט "נשים שרות שלום"
Laura Holm - המקהלה הצרפתית,
פרוייקט "נשים שרות שלום"
Cristina Srtojan - המקהלה הסלובנית
פרוייקט "נשים שרות שלום"
Meral Mete - המקהלה התורכית
פרוייקט "נשים שרות שלום"
בנות מקהלת "העולם"
בנות מקהלת "מורן"

יהודית גידלי
רשמה: אתי בן-שמחון

חפציבה צנעני

נשים שרות לשלום

ברוכים, ובעיקר ברוכות, הבאות לוועדה המשותפת של ועדת החינוך והוועדה לקידום מעמד האישה. זו אחת הישיבות שאינני יודעת למה אני כאן; אמרו לי לבוא, ובאתי. רינה בר-טל אמרה לי שיש נשים ששרות לשלום ועצם הכותרת הספיקה לי, אבל אינני יודעת את התכנים. אני סומכת עליכן שתציגו לנו איך זה נשים שרות למען השלום, מי אתן ומה אתן עושות. הכותרת היא כבר חיובית. אמרתי שזו ועדת החינוך, אבל אולי הייתי צריכה להדגיש שזו גם ועדת התרבות. לדעתי, אם נכניס קצת יותר תרבות קצת יותר שירה, לחיים שלנו, אולי באמצעות השירה יהיה לנו יותר משותף עם כל יריבינו. בהתייחס למלה השניה, אם נשים תעסוקנה יותר בשלום, אין ספק שאנו נזכה לראות שלום כבר בימינו ואולי בדורות הבאים. הגיע הזמן שנשים תהיינה יותר מעורבות לא רק בשירה אלא גם בעשייה של השלום.

במקרה, קראתי בעיתון כותרת מתחום העסקים. נערך מחקר בסקוטלנד בקרן הסקוטית לעסקים, והיא בדקה מי מביא יותר תוצאות: מנכל"ים או מנכ"ליות. לאחר ניתוח 12 אלף חברות נשים ניצחו ניצחון בנוק-אאוט. הן הרבה יותר מוצלחות ומביאות תוצאות יותר טובות. אולי מכאן נוכל להוציא בסוף ישיבה זו קריאה שנשים תעשינה את השלום ותהיינה יותר מעורבות. לאורך הכל השנים אינכן מוצאות נשים, אלא מאחורי אלה שכותבות את מה שהגברים אומרים - המזכירות למיניהן. אינכן מוצאות נשים שמנהלות ממש משא ומתן או שותפות אמיתיות למשא ומתן. מהצד האמריקאי כבר יש מישהי, אבל אנו צריכות לדאוג בעיקר לצד שלנו שתהיינה בו יותר נשים. לכן, כל כך שמחתי כששמעתי על הפרוייקט ועל הכותרת "נשים שרות שלום". הייתי מוסיפה: נשים שרות ועושות שלום.

Summery of what Knesset member Meli Polishook-Bloch, chairman of the committee of education and culture in the Knesset, the Israeli parliament, said: she is welcoming all of us especially the visiters from abroad. She mentioned the fact that it’s also the committee of culture and singing is a cultural activity, and it’s also a way to bring more peace and more understanding. These are also women and this very important. She mentioned the fact that women can have a better possibility bringing peace. If it depends on the women, the peace would come to this region quicker than it does.

תמצית דברי חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך, יושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות בכנסת: היא מקדמת בברכה את כולנו ובעיקר את האורחים מחו"ל. היא ציינה את העובדה שזו גם ועדת התרבות, ושירה היא פעילות תרבותית, וכן שזו גם דרך להביא שלום ויותר הבנה. מדובר גם בנשים, וזה חשוב מאד. היא ציינה שלנשים יש אפשרות טובה יותר להביא שלום. אם זה היה תלוי בנשים, הוא היה מגיע לאזור הרבה יותר מהר.





She mentioned what some of the Hebrew newspapers said this morning - women do much better is business than men. These are the results of a service in Scotland. May be also when it comes to peace through music we can have better results.

היא אמרה שכמה מהעיתונים הישראלים ציינו הבוקר שנשים מצליחות יותר מגברים בעסקים. אלה הן תוצאות מחקר שנערך בסקוטלנד. אולי כשזה מגיע לשלום, באמצעות המוסיקה אנו יכולים להגיע לתוצאות טובות יותר.

I just want to give you an example of women getting better results, better consequences, than men. Last year Knesset member Gila Gamliel and me represented the Israeli parliament in a conference in Jordan. When we came we felt terrible atmosphere especially when we told in advance that Jordanian parliament members, women, said that if two Israeli Knesset members are coming they won’t talk in this conference. It took us a few hours, and the atmosphere changed completely. We took pictures with them, even though in beginning one of them said “I’m not going to take pictures with two Israeli Knesset members, before they give me back my apartment in Haifa”.

ברצוני רק להביא דוגמא לכך שנשים מגיעות לתוצאות טובות יותר מגברים. בשנה שעברה חברת-הכנסת גילה גמליאל ואני ייצגנו את הפרלמנט הישראלי בכנס בירדן. כשהגענו הרגשנו אוירה נוראה, במיוחד כשנאמר לנו מראש שחברים וחברות מהפרלמנט הירדני אמרו שאם שתי חברות-כנסת יבואו הם לא ידברו בכנס. זה לקח לנו כמה שעות, והאוירה השתנתה לגמרי. הצטלמנו איתן, למרות שאחת מהן אמרה: "לא אצטלם עם שתי חברות הפרלמנט הישראלי, עד שישיבו לי את דירתי בחיפה".





We started telling the history, and we told them about the holocaust. After our lectures they even clapped hands and became very friendly with us. They wanted to write a comment about Israelies hurting children, Palestinian pupils, on their way to school. We talked about it and we said that we need another comment that in the Palestinian books they teach pupils at school and that they shouldn’t teach hatred to the Jewish people and so on. So, each one said his comments. We became very friendly. At the end we shook hands and became friends. Later on we met them in Europe in another conference, and we already had a feeling that we are friends. So, indeed women can get better consequences than men.

התחלנו לדבר על ההסטוריה, וסיפרנו להם על השואה. לאחר ההרצאות שלנו מחאו לנו כפיים והתידדו איתנו. הם רצו לכתוב תגובה על הישראלים שמכאיבים לתלמידים פלשתינים בדרכם לבית-הספר, ואנו אמרנו שאנו צריכים לכתוב תגובה על מה שיש בספרי הלימוד הפלשתיניים מלמדים את התלמידים וכן שאל להם ללמד שנאה כלפי היהודים וכו'. כל צד אמר את תגובותיו, והתידדנו. לבסוף לחצנו ידיים והפכנו לידידים. מאוחר יותר נפגשנו איתם בכנס אחר באירופה, וכבר היתה לנו הרגשה שאנו חברים. נשים אכן יכולות להשיג תוצאות טובות יותר מאשר גברים.

ברצוני להגיד הרבה תודה על העובדה שאנו כאן. זה כבוד גדול לכולנו, אחרי שאנו עומדים להוציא מהכוח אל הפועל את הרעיון שהוא בעיניי מאוד ייחודי, של נשים שירה ושלום, ועוד פה בישראל. בעיניי, יש לזה משמעות מאוד חזקה. מהיומיים שאנו מבלים עם הקבוצה המדהימה הזאת, והן יספרו בעצמן, אין ספק שיש לדבר הזה כוח משמעותי שעושה נפלאות בדבר הזה. אנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להגיע לכנסת ולהביא את הבשורה הזאת לכאן. הרבה תודה.

אני דוקטור מייק נפתלי, יושב-ראש עמותת "טופז" וגם של המועצה הלאומית להתנדבות. בישיבה זו אני נמצא בכובע של "טופז". כמו שסיגל אמרה, בראש ובראשונה אנו מאוד רוצים להודות לחברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך ולחברת-הכנסת אתי לבני שאולי תצטרף לישיבה, ולכל חברות הכנסת, שהסכימו לארח את האירוע המאוד מיוחד הזה.

יש לציין שנוכחות כאן גם חברות-כנסת אראלה גולן וזהבה גלאון.

עבורי אישית זה אירוע מאוד מיוחד. למעלה מ-30 שנה אני עוסק בנושאי נוער ונוער בסיכון. ודאי בעקבות הדו"ח המאוד קשה על מציאות הנוער בישראל ועל אלימות בקרב הנוער, לבוא לזירה כה שונה ומהותית ולדעת שאפשר לקדם נושאי צעירים ונוער באמצעות פרספקטיבה שונה לחלוטין, זו באמת חוויה מאוד מיוחדת. הצלחנו לחבר פה כמעט את המיטב שקיים בעולמנו. רשמתי לעצמי שישה נושאים: התנדבות - כל הפלטפורמה הזאת נעשית בהתנדבות, אחווה, שלום, שירה, נערות ונשים. כגגבר שאומר את הדברים, אני חושב שיש פה כמעט את החיבור האידיאלי של המהויות הכי חשובות בחיינו שחוברות יחד להתרחשות מאוד מיוחדת במשך השבוע. כאגודה בינלאומית שעוסקת בקידום ילדים ובני-נוער וגם בנושא הקמת תנועת התנדבות ישראלית-יהודית בינלאומית, בשבילנו זו הזדמנות ראשונה להפיק אירוע מיוחד כזה עם הפרטנרים הכי נפלאים בעולם. אנו נאמר תודה לא לכנסת, אלא תודה מיוחדת מאוד לנעמי פארן ולמקהלה שלה שהרימו את הפרוייקט הזה, וכמובן לאיחוד האירופאי שמימן אותו. הוא מימן התרחשות מאוד מיוחדת.

התכנית הזאת התחילה לפני שנתיים, והזכרתי קודם את נושא ירדן. זה היה צריך להיות פרוייקט "Riding For Peace". יש פרוייקט שמתקיים אחת לשלוש השנים האחרונות, שבו רוכבות אופניים צעירות רוכבות מביירות לרבת-עמון. מאחר שאנו בבוקר מאוד חגיגי ולא פוליטי, לא אספר איזה תלאות התרחשו. צריך להודות לסיגל בר-טל שבמשך שנתיים עמלה להפוך את הפרוייקט הזה למה שהוא היה "רוכבות למען שלום" לסיפור הזה, מכיוון שלא הצלחנו לשכנע ולו מדינה אירופאית אחת לבוא לישראל. נעמי פארן הרימה את הכפפה באמצעות "נשים שרות שלום", ואנו רואים את ההפקה הנפלאה הזאת.

איך אספתם את הבנות?

עוד מעט נעמי פארן תספר את כל הסיפור הזה. אני מודה במיוחד לסיגל ולשלי שהרימו את השבוע הנפלא הזה, שמחציתו כבר אחרינו אך מחציתו האחר לפנינו בעוד כמה וכמה קונצרטים מאוד מרשימים. תודה לכולכן.

Special thanks to the girls from Slovenia, Turkey, France, to the Israeli girls and the Arab girls, for your great effort and for your great singing.

תודה מיוחדת לבנות מסלובניה, מתורכיה ומצרפת, ולבנות הישראליות והערבית על המאמץ המיוחד שלכן ועל השירה שלכן.

אני נעמי פארן, מנצחת על מקהלות "מורן" - היום אנו שבע מקהלות - והמנהלת המוסיקלית של המרכז הישראלי למוסיקה ווקאלית בבית-יצחק, ששם לו ליעד להיות מרכז גם בין-לאומי לשירה. בכלל אני מאוד מאמינה בכוח של השירה, לשפר, לחדש, למקד ולרגש, ואדבר על זה בהמשך. חשוב לי שנפתח את הפה ונשיר ושתשמעו רגע את הזמרות האלה שרות עברית. נשיר עכשיו את השיר "אשת חייל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה".

(שירת מקהלה)

ז'אן מארי הוא המנצח הצרפתי, ושימו לב איזו עברית קולחת היתה פה.

אני רוצה לברך ולהודות על כך שאנו פה היום. חברת-הכנסת אתי לבני - יושבת-ראש הוועדה לקידום האשה, חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך - יושבת-ראש ועדת החינוך התרבות והספורט, חברות-הכנסת גילה פינקלשטיין, זהבה גלאון ואראלה גולן, הגברת רעיה זימרן - ראש מחלקת מוסיקה מינהל התרבות משרד החינוך, מר דוד קראוס - מנכ"ל Euro-med Youth Program, והגברת רינה בר-טל - יושבת-ראש שדולת הנשים.


Members of the Knesset, conductors, singers, dear guests, good morning and welcome to the Knesset. We are in the middle of a very special week, that without the support and a faith of several organizations such as the European Union, the Topaz Organization, the Israeli Center of Vocal Music in Beit-Yitzhak, the Israeli ministry of foreign affairs would have not come the reality.

חברי-כנסת, מנצחים, חברי מקהלות, בוקר טוב וברוכים הבאים לכנסת. אנו נמצאים בעיצומו של שבוע מיוחד מאד, וללא התמיכה והאמונה של מספר ארגונים, כמו האיחוד האירופי, ארגון "טופז", המרכז הישראלי למוזיקה ווקאלית בבית-יצחק ומשרד החוץ הישראלי, זה לא היה יכול להפוך למציאותי.





During this week we are singing together and connecting through the singing, using voices and music from our different countries and cultures: Turkey, France, Slovenia and Israel. I have to say that we are here today with our Arab friends from the north of the country - the Cayan choir.

במשך השבוע הזה אנו שרים ביחד ויוצרים קשר בינינו באמצעות השירה כאשר אנו משתמשים בקולות ובמוזיקה ממדינות ומתרבויות שונות: תורכיה, צרפת, סלובניה וישראל. ברצוני לציין שאנו נמצאים כאן היום עם חברינו מצפון הארץ - מקהלת כָּיָין.





I believe that vocal music and especially singing is a bridge to listening, sensitivity, tolerance, and can link between people and cultures. The main goal of the Israeli vocal center is to become a house for singing in Israel and an international center as well. I believe that when singing is heard, hurts are open. Our aim in this week is to develop among us a dialogue, connections and a brotherhood.

אני מאמינה שמוזיקה ווקאלית ובמיוחד שירה הן גשר להקשבה, לרגישות ולסובלנות, והן יכולות לקשר בין אנשים ותרבויות. היעד העיקרי של המרכז הווקאלי הישראלי הוא להיות בית לשירה בישראל וכן להיות מרכז בין-לאומי. אני מאמינה שכאשר השירה נשמעת הלבבות פתוחים. מטרתנו בשבוע הזה היא לפתח בינינו דיאלוג, קשרים ואחווה.





Thanks to the European Union and to all those who are here for supporting and believing in our important project. I’m wishing all of us a great successful week and may it be only the beginning of a “Women Singing For Peace” tradition.

תודה לאיחוד האירופי ולכל אלה שכאן על התמיכה והאמונה בפרוייקט החשוב שלנו. אני מאחלת לכולנו שבוע מוצלח, והלוואי וזו תהיה ההתחלה של מסורת "נשים שרות שלום".



שלחנו קול קריאה לעולם לכל הקשרים שיש לנו, ל"מורן" ולי, בעולם, והגיעו אלינו המון תגובות כשהצגנו את הפרוייקט "נשים שרות שלום". התגובות היו ממקהלות נבחרות ופנטסטיות. בסופו של דבר, נבחרו 4 זמרות מתוך כל מקהלה. כשבאות מקהלות שלמות, אין בעיה, שכן המקהלה עומדת על הבמה ושרה. כשבאה נציגות בת ארבע זמרות נבחרות, שכל אחת מסמנת קול אחד: סופרן, מצו, אלט ראשון ואלט שני, וצריך לשיר בארבעה קולות וזה חשוף - קודם כל יש את החשיפה של קוורטט שמביא משהו הרבה יותר אינטימי ועמוק לפעמים. בנוסף, וזה העיקר, קורה פה החיבור המיידי של כל הרביעיות האלה ביחד על השפות השונות. כל קבוצה כזו הביאה איתה יצירה אחת, ובמשך יום אחד עסקנו בחמש יצירות שונות: יצירה ערבית, יצירה ישראלית, יצירה סלובנית, יצירה צרפתית ויצירה תורכית. ביום אחד למדנו את כל היצירות, ולמעשה אתמול עשינו חזרה, ואנו מוכנים לקונצרטים הכי מפוארים שאפשר לעלות על הדעת. לא יאומן כמה מהר זה נעשה. זה בדיוק מה שאני אומרת.

זה בכל השפות ולא רק בעברית.

כן, זה בכל השפות. יש את המיידיות של לשיר בשפות שונות. יותר מכך, זה החיבור המיידי להפוך לגוף אחד ביחד. אני מאמינה שהקול האנושי ועוצמתו הם דבר נורא מרגש.

ברצוני להעביר את עוצמת המהירות שבה החיבור הזה קורה דרך השירה. היה יום חזרות ארוך מאוד, וביום הראשון עשינו איזשהו סיכום וביקשנו מכל אחת מהבנות להגיד במלה אחת מה היא לקחה מהמפגש הראשון. השיח סבב סביב דיאלוג, הקשבה, למידה, סובלנות, ידידות ואהבה. עדיין לא היה שום session של שיח ביניהן אלא רק ה-session של החזרות, שמראה כמה הדבר הזה, שאינני קרובה אליו ברמה המקצועית, כל כך מהר מגיע ומשיג מטרות שאנו בסדנאות ובדיונים מנסים. זה יכול להביא לאותן עקרונות שאנו תמיד מדברים עליהם, שמפתחים דיאלוג ופותרים דברים. זה בסוף יכול גם להביא לאיזשהו פתרון של תהליך. זו נקודה יפה.

כל קבוצה הכינה משהו קצר להגיד, ונתחיל בקבוצה הצרפתית.

אראה אותם בקונצרט ביום שישי, אך אולי יש עוד מופעים שגם הירושלמים יוכלו לדעת עליהם.

היום, תהיה הופעה בכנסיית המורמונים. ביום שישי ב-10:30 בבוקר, במרכב בורוכוב, ברחוב השומר 19, נקיים פאנל של נשים יוצרות עם הקומפוזיטורית אלה שריף, הסופרת נאווה סמל, וזמרת האופרה הערביה אינאס מסאלחה. אתן מוזמנות. הקונצרט יחל בשעה 12:00.

זה מאוד מומלץ וכדאי לבוא.

Thank you for welcoming us to your country and especially today - to your parliament. This is a great honor for us. We are from France and we are here to sing for peace. Peace is a very important issue in the whole world, so we are very honored to be a part of this project. Thank you all.

אנו מודים לכם על האירוח בארצכם, ובעיקר היום - על האירוח בכנסת. זהו כבוד גדול בשבילנו. אנו מצרפת, ואנו כאן כדי לשיר למען שלום. שלום הוא נושא חשוב מאד בעולם כולו, ולכן כבוד הוא לנו להיות חלק מהפרוייקט הזה. תודה לכולכם.





We find the music as the universal language that can touch everybody regardless of where you come from or what language you speak or even what is your sex. So, this is important that women will be represented this way through singing.

המוזיקה, כשפה אוניברסלית, יכולה להגיע לכל אחד, ואין זה משנה מאיפה אתה בא, מהי שפת הדיבור שלך או אפילו מהו מינך. לכן, זה חשוב שנשים תיוצגנה בדרך הזו - באמצעות שירה.

Even though in our country many problems in women’s rights have been solved already, we still have some problems including problems that in some communities some women don’t have the rights they should have. So, we are ready to fight against this with you.

למרות שבארצנו בעיות רבות לגבי זכויות הנשים כבר נפתרו, עדיין נותרו עוד כמה כולל בעיות שבכמה קהילות יש נשים שאין להן את הזכויות המגיעות להן. אנו מוכנים להיאבק נגד זה יחד איתכם.








This project has enabled us to meet new people, to learn about new cultures - Turkish and Slovenian and off course Israeli, we didn’t know anything about them - and now we can communicate with each other and especially through music. Thank you for this experience. Now we will sing.

הפרוייקט הזה איפשר לנו להכיר אנשים חדשים וללמוד על תרבויות חדשות - התורכים, הסלובנים והישראלים כמובן, לא ידענו דבר עליהם - ועתה אנו יכולים לתקשר זה עם זה ובעיקר באמצעות המוזיקה. תודה לכם על החוויה הזאת. ועתה, נשיר.

The song is: La Cigale Et La Fourmi. The text is from Jean De La Fontaine.

הן ישירו את השיר: "הצרצר והנמלה".

(שירת מקהלה)

אנו מאזור הצפון. חלק מבנות המקהלה שייכות לחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה. מדובר בתזמורת יהודית ערבית שקיימת מזה כמה שנים, שהשתתפה בכל מיני פעילויות למען הדו-קיום והשלום. עסקנו בחומרים ייחודיים, כלומר עשייה ישראלית על בסיס מוסיקה ישראלית ומוסיקה ערבית. הבנות המשתתפות: היידי ליפמן, ראנא חאג'וּ, אתינה שחבראת וראני חורי. נציג לכם קטע אחד מהמוסיקה העממית הפולקלורית עם עיבוד שכתבתי ממש במיוחד לסיטואציה הקיימת שהיא גם כן שילוב מזרח ומערב. אנו מאוד מקווים שתיהנו מזה.

מאיפה אתה?

אני ממעלות-תרשיחא, והבנות הן מהקריות, מחיפה ומעכו. אני עשיתי את העיבוד ותרגמתי את המלים.
(שירת מקהלה)

"נשים שרות שלום" זה מין משולש שאנ מתמודדים איתו במיוחד בארץ יום-יומית. בשבילנו מוסיקה היא שפה. אנו לא פוליטיקאים, ומקומנו לא בכנסת. אנו באות ושרות, והשפה הזאת מחברת אותנו, וגורמת לנו להקשיב; זה קצת מה שפוליטיקאים צריכים ללמוד מהמוסיקה: איך להקשיב אחד לשני, לקבל דף תווים או חוברת ולהגיד את מה שרוצים להגיד ביחד, ויש הקשבה עם המון סבלנות ואחריות על מה שאומרים ועל מה ששואלים. הכל הולך במקביל. בשבילנו להיפגש ולשיר בערבית ובעברית זאת הישראליות האמיתית. היה לנו חשוב מאד להגיד את זה.

Prliament members, female choristers from Israel, France and Slovenia, Shalom, Salam, Bonjour. We have gathered here as female singers from different parts of the world to share our music and culture with each other, to represent the strength of women for peace.

חברי המקהלות מישראל, צרפת וסלובניה, שלום, סלאם ובונז'ור. התאספנו כאן, נשים שרות, ממקומות שונים בעולם כדי לחלוק במוזיקה ובתרבות שלנו וכדי להציג את הכוח של הנשים למען השלום.





Peace - for centuries the human race is striving for peace against all the war that once has been seen to be the key to higher civilizations. Today, although there is still war in some parts of the world, we believe this is the age of peace and is the kea to higher civilizations.

שלום - במשך מאות שנים הגזע האנושי נלחם למען השלום ונגד כל המלחמות, שכנראה בעבר נחשבו כמפתח לתרבויות מפותחות יותר. כיום, למרות שעדיין יש מלחמה באזורים שונים בעולם, אנו מאמינים שזהו עידן השלום ושזהו מפתח לתרבויות מפותחות יותר.





Women - It is more than natural that women should strive for peace first, as women are the mothers, wives, sisters and daughters who lose their sons, husbands, brothers and fathers to war. The empowerment of women all over the world is another step towards peace. To establish a lasting peace we know that we should provide good and effective education to our children, because they will be the ones who will guard the peace in the future.

נשים - זה טבעי שנשים צריכות להיאבק למען השלום תחילה, שכן הן האמהות, הנשים, האחיות והבנות אשר מאבדות את בניהן, בעליהן, אחיהן ואבותיהן במלחמות. היכולת של הנשים בכל העולם היא צעד נוסף לקראת שלום. כדי ליצור שלום קבוע אנו יודעים שעלינו לספק חינוך טוב ויעיל לילדינו, מפני שהם יהיו אלה שיגנו על השלום בעתיד.





As we meet here in Israel to sing together, we represent a model of peace, as singing together is not achievable without it. We wish that our gathering here will be an example to the other parts of the world to spread the efforts to establish the lasting peace. Thank you.

כשאנו נפגשות כאן לשיר בישראל, אנו מייצגות מודל של שלום, שכן שירה ביחד אינה יכולה להיות מושגת בלי זה. מי יתן וההתאספות שלנו כאן תהא דוגמא לחלקים אחרים בעולם להפיץ את המאמצים לישם את השלום הקבוע. תודה לכם.


(שירת מקהלה)

They would like to sing to you an Israeli song as a gift to you.
(שירת מקהלה.)

Thank you very much.. זה נפלא.

We are very happy to be here. We thank you for this opportunity. We come from Slovenia, a country that although it was always on the border of conflict is now at peace. So, we only had a brief experience of conflict and war. During these few days in Israel our experience grew deeper because while we spend time with the Moran choir, the French group, the Turkish group and the Arab-Israeli group, we learned how deeply touched you can be by music, and how people from different cultures, different religions and different countries can achieve a profound connection through the universal language that we all share - the music.

אנו שמחים מאד להיות כאן, ואנו מודים לכם על ההזדמנות הזאת. אנו באים מסלובניה, ארץ שלמרות שתמיד היתה על גבול הקונפליקט כעת יש בה שלום. כך שהיה לנו נסיון קצר בקונפליקט ובמלחמה. אבל, במשך שהותנו כאן נסיוננו העמיק מפני שתוך כדי זה שבילינו זמן עם מקהלת מורן, המקהלה הצרפתית, המקהלה התורכית והמקהלה הערבית-ישראלית למדנו עד כמה המוסיקה יכולה לנגוע בכם ואיך אנשים מתרבויות, דתות וארצות שונות יכולים להשיג קשר עמוק באמצעות השפה האוניברסלית שכולנו חולקים - המוזיקה.





If only your hearts and your minds are open to it free of prejudice, propaganda and anything that they might have told you but is not necessarily true. I think that harmony is something that all singers and indeed all people desire - everyone who wants to be at peace within himself and with his neighbors. We think that conflict is always a consequence of purely political issues.

וזאת, אם לבבכם ומוחכם ייפתחו לזה ללא אפליה, תעמולה וכל דבר שאולי אמרו לכם ואינו בהכרח נכון. אני חושבת שהרמוניה היא משהו שכל הזמרים ואכן כל האנשים מתאווים לו - כל אחד שרוצה לחיות בשלום עם עצמו ועם שכניו. אנו חושבים שקונפליקט הוא תמיד תוצאה של נושאים פוליטיים לגמרי.





So, we would like to present or to convey to you, the policy makers, the wonderful experience of sharing and connection that we’ve felt through theses people, basically these strangers, in the hope that this harmony we’ve achieved will influence your decisions and will fill your heart with the desire for peace.

לכן, ברצוננו להציג או להעביר לכם - קובעי המדיניות - את הנסיון הנהדר של שיתוף וקשר שהרגשנו באמצעות האנשים האלה, שהם בעצם זרים, בתקווה שההרמוניה שהשגנו תשפיע על החלטותיכם ותמלא את לבבכם ברצון להגיע לשלום.


(שירת מקהלה)

הצטרפה אלינו יושבת-ראש הוועדה קידום מעמד האשה, חברת-הכנסת אתי לבני.

אין הרבה מה לומר אחרי ששומעים את זה ורואים כמה עניין השירה עמוק. אני מציעה לחשוב על האפשרות להשתמש שימוש פרודוקטיבי שיבנה משהו לעתיד בעניין הזה של חיבורים ושירה ולהביא את זה לתוך הכנסת. החלום שלי באמת הוא לעשות במליאה מעגל מסביב, והמליאה תתפנה לדברים קצת יותר רגילים לא כמו עכשיו - לעמוד מסביב עם 50-60 זמרים ולפתוח בשירה. לדעתי, לגבי ההקשבה והדיבור יקרה משהו אחר שם. זרקתי את הרעיון הזה. אפשר בכלל לקחת את הקבוצות האלה, גם את קבוצת "מורן", ולחשוב מה אנו עושים עם זה הלאה, כלומר לעשות לזה המשך.

מדי שנה אנו מציינים פה את שבוע הזמר העברי. מאוד יכול להיות שביום הזה במקום לעשות עוד ישיבה על הזמר העברי ננסה לעשות את מה שאת אומרת - דבר שהוא בהחלט מקורי.

I’m a representative of the Moran choir from Beit-Yitzhak. The Moran choir is like a second home me and to the other girls at the Moran choir. Most of us sing in the Moran choir many years and we have grown with the choir and music.

אני נציגת מקהלת מורן מבית-יצחק. מקהלה מורן היא כבית שני לי ולכל אחת מהבנות במקהלה. רובנו במקהלה נמצאים בה שנים רבות וגדלנו עם המקהלה והמוזיקה.





“Women Sing Peace” is a very special and important project for us especially. As women we feel that this project is a very powerful way for us to make a change. Most of the world leaders are men. In our opinion women have the power to do for peace as well as men if not more. Our power is in the music. The singing that bridges between cultures can bring people together to understand each other without words. Music is our common language. It’s our way to communicate. “Women Sing Peace” is a very important project in our opinion, and we think it should be a tradition. It would not make a difference in the peace process, but the small difference it will make is very important.

"נשים שרות שלום" הוא פרוייקט חשוב במיוחד לנו. כנשים, אנו חשות שפרוייקט זה הוא דרך אדירה לגרום לשינוי. רוב מנהיגי העולם הם גברים. לדעתנו, לנשים יש את הכוח לעשות למען שלום כמו גברים אם לא יותר. השירה, המגשרת בין תרבויות, יכולה להביא אנשים להבנה ביניהם ללא מלים. מוזיקה היא השפה המשותפת לכולנו. זו דרכנו לתקשר זה עם זה. לדעתנו, "נשים שרות שלום" הוא פרוייקט מאד חשוב, ואנו חושבות שהוא צריך להפוך למסורת. זה לא יגרום לשינוי בתהליך השלום, אבל השינוי הקטן שהוא יעשה חשוב מאד.





Through our years in the choir music has of course been a great part of our doing, but aside from the music the choir has been using its’ special ability to give the community; It works with children with special needs, youth in danger and with cancer singing to the ill children. This experience has taught us the power of singing. Where there is singing, people tend to be better people, better listeners, more caring, more responsible and more tolerant, and at the end better citizens.

במשך שנותינו במקהלה מוזיקה הפכה, כמובן, לחלק משמעותי ממעשינו, אבל מלבד מוזיקה המקהלה משתמשת ביכולתה זו להעניק לקהילה; היא עובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, עם נוער בסיכון וילדים החולים בסרטן, והיא שרה לילדים חולים. הנסיון הזה לימד אותנו על כוחה של השירה. מסתבר שהיכן שיש שירה, האנשים הם טובים יותר, והם מקשיבים טובים יותר, אחראיים יותר, סובלניים יותר, ולבסוף גם אזרחים טובים יותר.





We think that in the right places music can make a big difference. It has the power that must be invested in the weak and under privileged groups in Israel. That is where that change should start - from inside. We guarantee you it will work thank you.

אנו חושבים שבמקומות הנכונים מוזיקה יכולה לגרום לשינוי משמעותי. יש לה את הכוח שצריך להשקיעו בחלשים ובקבוצות החלשות בישראל. השינוי צריך להתחיל שם - מבפנים. אנו ערבים לכך שזה יצליח. תודה לכם.

אני לא יכולה להתאפק ואני מוכרחה לומר שבני שר בלהקת "מורן".

אני מצטערת שלא הייתי מההתחלה, אבל ממה ששמעתי נהניתי, וזו ממש חויה מרוממת. בהתאם לרעיונות שאת מעלה, ננסה לשלב את השירה הזאת אולי גם בפוליטיקה שלנו. נחשוב איך לעשות זאת. אם אוכל אבוא גם לאחד הקונצרטים שלהם. אני מברכת אתכן.

זו תכנית ייחודית ומאוד מצליחה, ואני מאוד שמח על כך. התכנית הזאת היא יוזמה של האיחוד האירופי. בשבוע הזה זהו אחד מתוך ארבעה פרוייקטים שונים, מכל מיני סוגי ובכל מיני תחומים, שמתארחים בארץ. אנו המועצה לחילופי נוער ואנו אחראים גם על התכנית הזאת. כמתאם לאומי, אני רוצה לציין שאני רואה בזווית את ההישג לישראל, ורואים את השינויים. ישבתי ודיברתי איתם ואפשר לראות את כל הדעות והעמדות שמשתנות מצד לצד. אלו שגרירים צעירים, ויש המון פרוייקטים כאלה. מה שיפה זה שזה נעשה בכסף של האיחוד האירופי, כלומר לא בהשקעה גדולה מצד ישראל אלא בהשקעה מצד האיחוד האירופי, ואנו רואים הישגים יפים. זה חמש שנים שהתכנית הזאת בארץ, ואני חושב שזו אולי גולת הכותרת שאנו נמצאים פה בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. כרגע אני רואה לנכון שנעלה את התכנית הזאת יותר למודעות ולתקשורת, כי התוצאות הן מצויינות. תודה רבה לכם, לורד, ל"טופז" וכמובן לסיגל, על הפעילות המצויינת.

האם יש מקהלות נוספות שלא נמצאות כאן וקשורות לפרוייקט?

כרגע, זה פרוייקט שהתחיל ופרץ החוצה.

את רוצה להפוך זאת מ-5 ל-50.

נקודה חשובה - הבנות האלה גרות בבתי אנשים בשבוע שהן פה. אני ממשיכה את דבריךָ, אפרופו לשנות דעות וחשיבה. מדובר בקשר ישיר. בבית-יצחק כל שתי בנות מתארחות אצל משפחה. אינני חושבת שצריך להוסיף עוד מלה. זה ברור שקמים בבוקר, רואים את המשפחה, את ההורים ואת האנשים. בסיכומו של דבר, מי יודע מה הילדים האלה חשבו עלינו בכלל. אין לי מושג.

הם לא חשבו בכלל עד היום.

אינני בטוחה. אני חושבת, באופן גם אישי וגם ציבורי, שלהוריהן שנתנו את הסכמתם - יש פה בנות צעירות ובנות פחות צעירות - בוודאי היה פחד לשלוח אותן לכאן. היום הן יהיו כל היום בירושלים. מפה הן נוסעות לקבר רבין. הן תהיינה כל היום בסיור בירושלים ובכותל המערבי, והן יסיימו בקונצרט באוניברסיטה המורמונית. יש לזה חשיבות כל כך גדולה. בהמשך לדבריךָ, אלה דברים קטנים. מדובר גם על ישיבה כאן היום. זה הישג מאוד גדול. הקבוצה הזאת נוסעת הביתה, ובבת אחת, בשעה וחצי, תסתכלו מה הצלחנו לעשות. זה מרחיב את המעגלים, והן תחזורנה הביתה, לכפר, למושב או לעיר - אינני יודעת איזה צורת חיים יש להן - והן יספרו שהם היו בבית הזה, שהן נגעו באנשים שכל העולם אומר עליהם כך וכך. אני מתרגשת בעצמי, כי אנו לא בעשייה הסיזיפית, הנוראית, המגעילה והקשה שאנו עושים פה כל יום. ביום-יום אנו לא חושבים על הדברים האלה אפילו, וכשיושבים כאן ושומעים את הדברים האלה רואים שאחר כך המשמעות של זה עצומה, וצריך להכפיל זאת.

צריך להודות לך ולסיגל בר-טל שהבאתן אותם אלינו.

איך מרחיבים את המעגלים האלה לארצות אחרות?

על רקע דברים אלה, אוסיף משהו לזכותן של מקהלת "מורן" וסיגל בר-טל. היה בלתי אפשרי להביא נערות לישראל. במשך שנתיים אנו ניסינו להביא בנושאים אחרים, וקיבלנו סירוב אחרי סירוב, והיו אלפי מיילים ושיחות טלפוניות בין-לאומיות ואינני מגזים. הן לא באו הנה, אלא נסעו לירדן, ללבנון ולסוריה. היה פרוייקט אחר שצמח מתוך זה, זה פרוייקט שהתחיל ב"רוכבות למען שלום", ובסופו של דבר, סירבו לתת לישראליות שכבר הצלחנו לגייס לנסוע לירדן. זה היה לפני שנה באמצע האינתיפאדה. לזכותה של השירה ושל נעמי פארן ייאמר, שלמרות כל הקשיים - וזה אושר הרבה לפני ההתרחשויות של השבועות האחרונים - נושא השירה כנראה בכל זאת משך את כולן לבוא הנה. נעמי פארן אומרת לנו ששירה מחברת--

שירה יותר חזקה מהפוליטיקה.

--ושהיא הרבה יותר חזקה מהפוליטיקה. בנושא הקודם כשלנו, ופה הצלחנו נפלא.

אני רוצה לצאת בדבר אחד נוסף שדיברנו עליו בוועדה לקידום מעמד האשה. אנו צריכים לצאת מכאן בקריאה שלתהליכים כמו שאנו עוברים כרגע במדינת ישראל יצטרפו נשים מכל המקומות מכל הדתות, מכל הכיוונים ומכל הארצות. כל התהליך כרגע זה ההתנתקות, ואחר כך זה תהליך שלום. זה יכול לעזור לתהליך הזה להיות הרבה יותר פשוט והרבה יותר רך. זה אחד הדברים שהייתי רוצה לצאת איתו מכאן.

זאת הקריאה שאנו נוציא מכאן לציבור וכמובן גם לתקשורת. אנו מבקשים לקבל את הדברים שנאמרו כאן.

כל הבנות דיברו בצורה נפלאה, והן מחוברות לנושא בצורה נפלאה.

I’m Sheli, and I’m working with Naomi Faran. Most of the medium here was in Hebrew, but I wanted to say to our guests that I think we’ve succeeded this morning; I think you have convinced there is willing and that singing is important and can make the difference. This was our goal, and I’m happy that we managed to achieve it. Thank you.

אני שלי ואני עובדת עם נעמי פארן. רוב הכינוס כאן התנהל בעברית, אך ברצוני לומר לאורחינו שאני חושב שהצלחנו הבוקר. אני חושבת שאתם שיכנעתם שיש רצון וששירה היא חשובה ויכולה לגרום לשינוי. זה היה היעד שלנו, ואני שמחה שהצלחנו להשיגו. תודה לכם.

משהו לקינוח - אתמול בערב חזרנו באוטובוס מארוחת ערב חגיגית בכרם-התימנים. הנהג הקבוע של הכפר שלנו עצר בטרמפיאדה ליד שלושה חיילים והוריד בנות שלנו. אמרנו לחיילים שיעלו לאוטובוס. הם היו צנחנים ואחד מהם עם כיפה, והם היו לבושים טיפ-טופ. הם שאלו: "מה זה פה?", וענינו להם: "זה משהו מיוחד". שאלנו מי מוכן לבוא ולשיר כדי שישמעו את זה מקרוב. הבנות עמדו לפני האוטובוס ושרו שיר יפהפה, ומייד נוצר דיאלוג ביניהן לבין החיילים. ראיתי איך כל הבנות היו מהופנטות. החיילים שלנו כל כך יפים.

אם דיברת על יופי, מעניין לציין שלכל קבוצה יש את היופי החיצוני שלה. זה נורא מקרין ומחבר, כי לכל אחת יש את המאפיינים ואת היופי שלה: גם יופי פנימי וגם יופי חיצוני.

אני רוצה לברך על עצם היוזמה את רינה בר-טל ואת בִּתה סיגל. זה הדבר היפה - שיש דברים מולדים. המוסיקה הוא בין שניתן להתחבר אליהם. אפשר להתאהב במוזיקה ההודית, במוזיקה הלאטינית, במוזיקה המזרחית, במוזיקה העברית ובמוזיקה האנגלית בכלל בלי להתחבר דווקא למשמעויות הקונטקסט. לדעתי, הדברים האלה יכולים לסייע ולעזור בכל מה שקשור להיבט של הנשמה שיוצאת מעצם השירה ומעצם המוסיקה, שיכולה באמת לחבר ולהשאיר את כל המחלוקות בצד. כשמחברים את זה לעניין הנשי, זה בכלל הופך להיות משהו שהוא בכיוון המושלם והמאחד.

אני רוצה לברך על היוזמה של הדיון היום, וגם לומר שאין ספק שכשרוצים לבטא אחדות ומנסים למצוא את הקונצנזוס ואת הדבר שהוא במינימום התנגדויות אין דבר יותר מענג מזה. פיספסתי את תחילת השירה, אך שיערתי שהיא תהיה גם לקראת סיום הישיבה.

גילה גמליאל היא חברת-כנסת מהליכוד. הצטרפה אלינו גם חברת-הכנסת לשעבר ענת מאור. חברת-הכנסת גילה גמליאל, אני חושבת שאחרי שתשמעי את השיר הבא את גם תצטרפי ותתמכי בראש הממשלה במהלכיו הקרובים.

שימו לב שהקבוצות השונות התערבבו ביניהן, ואין כאן קבוצות קבוצות אלא מקהלה אחת.

(שירת מקהלות)

זה היה נהדר ונהנינו מכל רגע. מפה אנו נוציא את הבשורה. אפשר לעשות שלום גם עם נשים וגם עם שירה.

אני נועלת את הישיבה.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.